-
חיפוש דפי סרט
חפש
לפי שם:
עכשיו בקולנוע: סרטים שרק עכשיו יצאו
עוד בקולנוע: סרטים מדוברים שעדיין רצים
בקרוב: מגיעים בשבועות הקרובים
ברחוק: סרטים עתידיים שמדברים עליהם
-
דיונים אחרונים
דיונים מתמשכים
דיונים חמים
ונוס בפרווה
La Vénus à la fourrure
שחקנית מנסה לשכנע במאי בדרכים שונות שהיא המועמדת המתאימה לשחק בהצגה הבאה שלו – עיבוד ל"ונוס בפרווה" על פי ספרו של ליאופולד פון זאכר-מאזוך.
אורך: 1:36
תאריך הפצה בישראל: 19/12/2013
הו כה מודע לעצמו, הו כה מתוחכם, הו כה מלא תהפוכות והו כה אין סיבה שזה יהיה סרט.
זה לא נראה משהו
אבל נכנסתי לדף הסרט עם צמרומרת בגלל the velvet underground אני פשוט כול כך אוהבת את השיר הזה
מישהו יודע מה הקשר ?
הקשר, מתברר, מורכב יותר ממה שנראה
בקיצור: הסרט מבוסס על מחזה שבו מחזה בדיוני המבוסס על הספר שעליו מבוסס השיר.
או בפירוט (ועדיף לעשות איזה תרשים כדי להבין):
"ונוס בפרווה" (Venus in Furs) הוא ספר משנת 1870. הספר עובד לקולנוע כמה פעמים. הסרט הנוכחי הוא לא אחת מהן.
"Venus in Furs"', השיר של הולווט אנדרגראונד, שואב השראה מהספר ונקרא על שמו.
"Venus in Fur" (בלי s) הוא מחזה משנת 2010. אחד מגיבורי המחזה הוא מחזאי שרוצה להעלות גירסה משלו של "Venus in Furs".
הסרט החדש שעליו אנחנו מדברים הוא עיבוד של המחזה הזה.
אוקי באמת מסובך אבל תודה
(ל"ת)
והספר המקורי מ-1870 הוא אחד מספרי הסאדו-מזוכיזם המפורסמים ביותר
למען האמת, קוראים לזה סאדו-מאזוכיזם בעקבות שמו של המחבר, מאזוך (בשילוב שמו של המארקיז דה-סאד).
לא מדויק
הספר "ז'וסטין, או ייסוריה של המידה הטובה" (יחד עם ספרים נוספים של אותו מחבר) הוא הטקסט המכונן של הסאדיזם (שקרוי על שם המחבר, המרקיז דה סאד), הוא נכתב במאה ה-18.
הספר "ונוס בפרווה" הוא הטקסט המכונן של המאזוכיזם (שקרוי על שם המחבר, ליאופולד פון זאכר מאזוך), הוא נכתב במאה ה-19.
החיבור בין סאדיזם למאזוכיזם ויצירת המונח סאדו-מאזוכיזם הרבה יותר מאוחר משניהם, ולמיטב ידיעתי מיוחס לפרויד (כלומר, נוצר כנראה במאה ה-20).
תודה על הדיוק.
אבל ההודעה שלי לא הייתה לא מדויקת, היא פשוט הייתה פחות מפורטת.
במחילה, למרות הדיוק,
ההודעות שלכם חסרות את פריט הטריוויה החשוב ביותר:
שהחליטו לא לקרוא לתופעה "זאכר-מזוכיזם" מפני שזה נשמע יותר מדי כמו מנה עיקרית במסעדה בווארית.
זה אכן לא הבדל סמנטי שולי.
אבל בימינו, התופעה נתפסת כתופעה אחת: סאדו-מזוכיזם. ההבחנה בין שתי אלו, וגם המקורות השונים, בהחלט חשובה. אלא שאני דיברתי על התופעה החברתית, ואת על המקור(ות) הספרותי(יים).
ובאמת, תודה על ההבהרות.
לשחקנים קוראים מתייה אמלריק ועמנואל סנייה - צרפתית קשה שפה
(ל"ת)
תודה, תוקן.
(ל"ת)
אפשר גם: מתייה אמלריק וגברת פולנסקי
(ל"ת)
כמעריץ מושבע של פולנסקי
לא נדמה לי כי אצפה בסרט, הוא נראה די רע ולא חשוב בפילמוגרפיה שלו.
אחכה למה שאמור להיות סרטו הבא –
http://e.walla.co.il/?w=/6/2688780
מה חשבת על אלוהי הקטל?
(ל"ת)
סרט טוב מאוד
(ל"ת)
אז תן לונוס מפרווה צ'אנס
אישית, אהבתי את ונוס הרבה יותר מאת אלוהי הקטל. לא הסכמתי לרוב מה שנאמר בביקורת, ובעיקר לקטילה של עמנואל סנייה. היא נותנת את אחת מהופעות המשחק הטובות של השנה, גולשת בווירטואוזיות בין הפרחה ההמונית לאישה מתוחכמת ומהפנטת, ושומרת כל הזמן על מסתוריות ואמביוולנטיות. כמי שאוהב מאד את פולנסקי, הרגשתי שהוא מתחבר הרבה יותר לנושאים של ההצגה, לגלישת הזהויות כמו בדייר, למציאות הנזילה של תינוקה של רוזמרי, לטירוף המתגנב של רתיעה ולמשחקי הכוחות של ירח מר.
מה שכן, מאכזב לראות שפולנסקי ויתר על קולנוע. גם הסרט הזה כמו אלוהי הקטל הוא לא הרבה מהצגת תיאטרון מעובדת. אבל לפחות זוהי הצגת תאטרון שעשויה מצוין.
קרן מור.
אם אתה רוצה גלישה וירטואוזית בין פרחה המונית לאישה מתוחכמת, צפה בזה. קרן מור הרבה, אבל הרבה יותר טובה מעמנואל סינייה, והקטע הזה כל כך יותר משעשע מ"ונוס בפרווה".
http://www.youtube.com/watch?v=wSNR2IafeB8
אגב, גם אני סבור.
פישלייק ענק אחד הקטעים הטובים ביותר של החמישיה
וגם יש בו מוטיב של איימה אמתית, כי קרן מור מעוררת תחושה פשוט מערערת. הספר כבר לא יכול להיות בטוח מהיא המציאות האמתית. אני תמיד אומרת שאם זה לא היה מערכון, זה היה סרט אימה.