אובה בול נורא רוצה להיות האיש הכי שנוא בעולם. קשה להסביר אותו אחרת. כבר עכשיו, הוא ידוע בעיקר בתור בדיחה: "הבמאי הכי גרוע בעולם", שעושה סרטים כושלים בכוונה תחילה. אבל עד עכשיו הוא לא בדיוק הזיק, אלא אם כן אתם מעריצים שרופים של המשחקים "בלאדריין" או "Alone in the Dark". אוקיי, אז יש סרטים איומים בעולם שלעולם לא תראו. אין סיבה לקחת את זה אישית.
עכשיו, מתברר שאובה בול לא הסתפק בלהיות שנוא נפשם של חובבי משחקי מחשב והחליט להיות שנוא נפשם של אנשים עם נפש באופן כללי. הוא כבר עשה כמיטב יכולתו להעליב את האומה האמריקאית עם בדיחות על 9/11 (ב"פוסטל"), ועשה סרט על הטבח בדארפור (קוראים לו "דארפור") למרות שהוא הבמאי הכי פחות מתאים בעולם לעשות סרט על דארפור.
כל זה לא הספיק כנראה, אז בול הולך עכשיו על הדרך הכי פשוטה וקלה להרגיז אנשים: שואה. האיש עשה סרט על אושוויץ. לסרט קוראים "אושוויץ". הוא כולל – בעצם, הפאקינג טיזר שלו כולל – סצינות בתוך המשרפות, טאבו שאפילו ספילברג לא העז לגעת בו. (החצי השני של הטיזר מציג את בול עצמו, בתפקיד שומר נאצי, עומד ועושה פרצוף של בולדוג עם עצירות). ואת הטיזר הנ"ל הוא שיחרר לרשת בדיוק בזמן לראש השנה.
שוב עולה השאלה הישנה בקשר לאובה בול: הוא רציני, או שהוא בדיחה? בראיונות איתו הוא תמיד עושה רושם כנה לחלוטין. כאילו הוא באמת חושב שהוא עושה סרטים טובים, או טובים ככל האפשר, ושהעולם פשוט לא הכיר בגאוניותו עדיין. ובכל זאת, קשה להאמין שאפשר להיות כל כך גרוע וידוע לשמצה – ובמקרה הזה, גם חסר רגישות במידה קוסמית – במקרה. האם בול הוא באמת כל כך טיפש, או שכל הטמטום שלו הוא פרובוקציה מכוונת מראש?
הנה הטיזר, אבל אל תצפו בו אם אתם לא מרגישים שאתם חייבים.
איוווו, יאק.
הטיזר גם כולל עירום נשי מבוגר, עקירת שיני זהב מגופה, שריפה של גופה של ילד וקלוז-אפים על אנשים נחנקים. בקיצור, הוא הכין לעצמו רשימה של טאבואים, ומתכוון לחלל את כולם.
אין ספק, האיש מיישם את המוטו "בתבונה וברגישות", רק בלי שתי המילים הראשונות.
אני חושב שהוא רציני.
והוא כנראה גם סובל ממגבלה שכלית כלשהי, רק שבמקום טיפול תרופתי מישהו נתן לו מצלמה וסלילי פילם.
אלו היו 49 השניות המטרידות ביותר שראיתי מזה זמן. אם זה הטיזר אני באמת לא מצליח לדמיין אילו זוועות הוא יציג בסרט עצמו (שכמובן אין לי עניין בצפיה בו, אני רק חושב על השחקנים המסכנים ואנשי ההפקה שהיו צרכים לעבור את מסע הייסורים המבחיל הזה).
זה היה נוראי לצפייה.
לא שמים זוועות כאלה בטריילר, זה לחלוטין לא לעניין.
בתור מישיה עם אובססיית שואה קטנה, כואב לי לראות שהנושא הזה יגומד ע"י הבמאי הנוראי הזה לעוד זוועתון.
אצלי בראש מגיע לנושא הזה סרטים טובים שיגרמו לאנשים לא לשכוח ולא לזלזל ונראה שהדבר הזה הולך להיות יותר מידי נוראי לצפייה.
אני חושב שהוא הושפע מהויכוח על שעון הקיץ,
והזיז אותו במספר השעות הנדרשות כדי להגיע ל-1 באפריל.
ק.צטניק - הסרט
הפורנוגרפיה של השואה היא דווקא משהו שכל מי שקרא קצת את ק.צטניק אמור להכיר. נראה שעכשיו, באיחור של כמה עשרות שנים, התופעה הזו הגיעה למדיום ויזואלי (למרות מספר סצינות ב-"הבריחה מסוביבור", "רשימת שינדלר" ובסרטי שואה נוספים.)
ההבדל הבסיסי הוא שק. צטניק ניצול שואה.
אווה בול לא.
וגם המניעים של ק.צטניק לכתיבה שלו (אם כבר פורנוגרפיה, זה 'נוטות החסד', לא ק.צטניק) שונים מן הסתם מאשר אלה של בול.
טכנית, זה כמובן נכון.
ברור שק. צטניק ניצול שואה ואווה בול לא. אבל זה נשמע לי כמו נימוק חלש להבדל בתגובה שלנו לטריילר הזה ולספרים האלימים עד כדי פורנוגרפיה של ק. צטניק (לא קראתי את "נוטות החסד". אין לי בעיה אם אתה רוצה להשתמש בו בתור דוגמה מייצגת.) הרי ברור שגם ניצול שואה יכול לעשות זילות לשואה, וגם לא ניצול שואה יכול להתייחס אליה בכבוד. לצורך העניין, נניח שאווה בול יחליט לעבד לקולנוע את "פיפל" – אני חושב שעדיין נזועזע מהרעיון ומהגרפיקה.
גם הכוונות לא ברורות לי במקרה של בול. באמת, אני לא חושב שאפשר להבין מהן הכוונות שלו.
אני חושב שיש כאן תופעה מעניינת בה אנחנו מסוגלים לקבל פורנוגרפית-אלימות כשהיא מגיעה בתוך מדיום טקסטואלי כל עוד אנחנו יכולים להצדיק את זה תחת הכותרת "שואה" אבל נרתעים ממנה כשהיא מגיעה במדיום ויזואלי.
ההבדל בין פורנוגרפיה ואמנות הוא תמיד ההקשר.
מתקבל על הדעת סרט-שואה רגיש וטוב שיכלול תמונות זוועה, כפי שייתכן ספר כזה. ההגדרה של ק. צטניק ושל "נוטות החסד" כפורנוגרפיה או זילות השואה לא מקובלת על כולם. הכל תלוי בהקשר.
אלא מה, בטריילר של בול אין שום הקשר. זה *טיזר* – תפקידו הוא to tease – והאופן שהוא בוחר לעשות את זה הוא לא להראות שום דבר מלבד הזוועה (ואת אובה בול עם עצירות). הטריילר לא רומז שום דבר על העלילה או האמירה או השד יודע מה של הסרט. הוא אומר רק: כדאי לכם לראות את הסרט כי רואים בו יהודים נחנקים למוות וילדים נשרפים. עכשיו שמישהו יסביר לי איך זה לא פורנוגרפיה.
השואה, עד כמה שאני מבין, הייתה אלימה להחריד.
מאוד מאוד לא סימפטית, כך אומרים.
ואני בספק גם האם, במירוץ אחר המודל הכולל-כל, צריך לטעון פתאום שכל אלימות היא פורנוגרפיה, שק. צטניק כתב כדי שהקהל שלו יוכל להתענג על האלימות, ושהוא ניסה לעשות זילות לשואה.
פוס משחק
אני לא יודע מה זה ה-"מודל הכולל-כל" הזה שאתה מדבר עליו, לא חושב שניסיתי לרדוף אחריו, ולא ראיתי שטענתי שכל אלימות היא פורנוגרפיה.
בסך הכל ניסיתי להבין ולחשוב על נקודה שעניינה אותי בתגובה הרגשית (שגם אני, כמובן, הייתי שותף לה) לטיזר הזה. אבל באופן כללי אין לי כח לניחוח הנושב מכותרת התגובה שלך אז אני אזנח את הנושא בנקודה זו.
למה פורנוגרפיה היא זילות? ולמה זה משנה מי המחבר?
פורנוגרפיה היא תיעוד מחזות מיניים. אנחנו משתמשים במילה בהשאלה, מה שכמובן הופך את המובן שלה ליותר מטושטש, אבל נדמה לי שכוונתנו המשותפת כאן היא ליצירה שמטרתה ליצור תגובה רגשית חזקה באמצעים קיצוניים ומפורשים. בהנחה וההגדרה הזו מקובלת עליך, הרי שאני לא חושב שייצוג פורנוגרפי של חומר כלשהו משמעו, בהכרח, זילות של אותו החומר. כשחומר הגלם מעורר תגובה רגשית חזקה כיוון שהוא קיצוני ומפורש, על אחת כמה וכמה שלא. כן, בתרבות הגבוהה נוטים לזהות משהו מפורש כמשהו זול, ומשהו עקיף (ולכן, מתוחכם) כמשהו יוקרתי יותר, אבל בוא נשאיר את הדיון על זילות בצד לרגע ונתרכז בפורנוגרפיה.
בהנחה ומשהו קיצוני ומפורש מעורר תגובה רגשית חריפה הוא פורנוגרפיה, זה תופס במידה שווה לק. צטניק ולאובה בול – הרי הקורא או הצופה לא היה בעצמו באושוויץ, ואת תגובתו הרגשית של זה האחרון אנחנו מודדים (כמו גם את אמצעי השגת אותה התגובה הרגשית). המחבר / במאי בכלל לא נכנס למשוואה.
אגב א': קראתי מעט מאוד ק. צטניק, אבל זו הייתה פורנוגרפיה של השואה. זה היה מפורש בטירוף וחתר לתגובה רגשית קיצונית בצורה מאוד ישירה, אפילו אלימה. זו הסיבה שלא סיימתי אף ספר שלו, כמו גם לא את 'נוטות החסד'. כמו שאני לא עומד בפורנוגרפיה במובן הישיר של המילה, אני לא עומד בפורנוגרפיה במובן המושאל של המילה: זה גורם לי לתחושת חוסר נוחות עמוקה.
ואגב ב', בהעדר עדות אחרת, אני חושב שצריך להניח שמטרתו של בול היא זו עליה הוא מצהיר בסרט: לתרום לזכרון השואה.
דוגמה נוספת?
דוגמה נוספת (אולי) לתופעה הזו שחשבתי עליה היום היא הזעזוע שעוררה האלימות הגרפית עד מאוד ב-"הפסיון" של מל גיבסון. גיבסון, באופן מוצהר, התמקד בעינויים ובסבל של ישו, ולמעשה קשה להאשים אותו בזה כל כך – הרי כל הרעיון של ז'אנר הפסיון הוא לתעד את ייסוריו של ישו (כמשתמע משמו).
ועדיין – העובדה שהאלימות הזו קיבלה ייצוג ויזואלי בקולנוע – ואם לא ראית את הסרט אני מבטיח לך שמדובר באלימות מאוד גרפית ופורנוגרפית בהקשר של דיון זה – הצליחה לעורר תגובות רגשיות עזות ביותר, למרות שתיאורים גרפיים של היסורים של ישו נפוצים בטקסטים, ביניהם מקודשים, במשך מאות רבות של שנים.
אני לא חושב שזה רק זה.
זאת אומרת, אני מסכים איתך שקשה לנו יותר לקבל ייצוגים ויזואליים של אלימות מאשר ייצוגים טקסטואליים – אבל זה כי בני-אדם הם ייצורים ויזואליים יותר מטקסטואליים. במלים אחרות, זה מעורר תגובה רגשית חזקה יותר בצורה מהירה יותר.
עצם ההתנגדות של אנשים מסוימים לאלימות גרפית – או לפורנוגרפיה במובן הרחב, אם תרצה – אינה נובעת, לדעתי, מהיותה טקסטואלית או ויזואלית. היא נובעת מההתנגדות ליצירת תגובה רגשית חריפה כל-כך בצורה כל-כך לא מעודנת.
לק. צטניק ול'נוטות החסד' יש מתנגדים רבים. לק. צטניק יותר, כי הוא ממסך את הספרות שלו בהרבה פחות סגנון (בין אם מחוסר כשרון ובין אם כי הוא לא רצה), אבל לו עמדה זכות ראשונים שקצת ריככה את ההתנגדות. לאובה בול יהיו מתנגדים רבים עוד יותר, כי שום דבר לא עומד לזכותו.
ספציפית, לגבי הפסיון, באמת חשבתי שכל העסק הזה יצא מפרופורציות. זאת אומרת, זה גרפי בטירוף, אבל מאוד נאמן לטקסטים המקוריים. אם זה מגעיל, למה כולם קוראים את הטקסים האלו? אבל, נו, צביעות מאפיינת קריאת טקסטים קדושים בכל הדתות המונותאיסטיות.
אני חושב שזה פחות או יותר מה שרד פיש אמר: השיפוט השונה נוגע יותר לקונטקסט של היצירה מאשר לאופי שלה (למרות שעדיין מוזר לי שספריו של ק.צטניק הם חלק מתכנית הלימוד של משרד החינוך).
אתם כנראה צודקים, אבל משהו בתשובה הזו עוד לא מסתדר לי לחלוטין.
לא בדיוק.
כי מה שאני אומר הוא שלכל סוג של פורנוגרפיה יש הרבה מתנגדים – רק שלחלק מהסוגים (סרטי אימה, הספרים של ק. צטניק, טקסטים מקודשים) יש גם חסידים שטוענים שהם אינם פורנוגרפיה. וכמובן, לא מיותר להוסיף שלכל פורנוגרפיה יש גם חסידים שאוהדים אותה *בשל* היותה פורנוגרפיה.
וספריו של ק. צטניק נלמדים בתיכונים בישראל? אנא, אמור לי שאתה צוחק, או שלפחות מדובר בכיתה י"ב.
הנה אחת מתכניות הלימודים בספרות בחטיבה העליונה. (הממ. האם לינקים עובדים באתר החדש?) יש עוד, אבל אני מרגיש שאנחנו מתחילים לגלוש לאוף טופיק.
שואה ופורנוגרפיה.
מאמר מעניין על הקשר בין ק. צטניק לספרות הסטאלגים: http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/878237.html.
וכן, מסתבר שקוראים את 'סלמנדרה' בתיכונים בארץ. אלוהים אדירים.
ואני אצטט פה את אחד המגיבים ב'הארץ':
"בעיני, גם דיווח יבש על המתה יומית של 18,000 אנשים, נשים, ילדים וזקנים, בגז, היא פורנוגרפיה מפלצתית. אז אם מישהו מכיר מטאפורה שתעביר את תחושותיו של מי שהיה שם יותר טוב, אהלן וסהלן. קצטניק עשה זאת, ושילם על כך מחיר אישי יקר."
מחיר אישי יקר?
סליחה, אבל יחיאל די-נור עשה קריירה מהשואה. נכון, קודם לכך השואה הרסה לו את החיים, אבל את זה היא עשתה לרבים וטובים שלא דאגו אח"כ שמשרד החינוך יעניק את ספריהם בחינם לכל תלמידי ישראל.
בכל מקרה, אני מתקשה להבין איך הדיון הזה הפך לאד-הומינם. אתה יכול לפרט למה, לדעתך, הרקע של די-נור הופך אותו ליותר או פחות סופר פורנוגרפי? ומה, לדעתך, הופך יצירה לפורנוגרפית? ומה ההבדל בין ייצוגים של השואה לייצוגים של נושאים אחרים בהקשר לפורנוגרפיה? ואיך אובה בול קשור לכל זה? אני יכול לנחש את התשובות לכל השאלות הללו, אבל אני מעדיף לנהל את הדיון איתך, לא עם עצמי.
בתור התחלה, כן, מחיר יקר.
זה שלא כל ניצולי השואה כתבו ספרים, וזה שלא כל ניצולי השואה קידמו מכירות לעצמם, לא משנה את זה. בויקיפדיה מצוטטת אשתו שאומרת "החיים במחיצתו היו לא קלים. היה צפוף. בכל פעם שהיה נכנס, היו באים איתו ביחד גם ששת המיליונים". וגם מסופר על איך הוא כתב. אז כן, מחיר יקר.
הדיון הפך לאד-הומינם כי סולוצו בחר להפוך אותו לכזה, ולהשוות את אווה בול לק.צטניק.
הרקע של דינור מאוד רלוונטי. בגלל שבתקופה בה הוא כתב, בטח בארץ, לא כתבו ככה ולא פירטו ככה. הוא טען במשפט אייכמן שהוא רואה את עצמו ככרוניקאי ולא כסופר (למרות שיש לו לא מעט אי-דיוקים, כולל גסים, כידוע) ויש הבדל בין שימוש בשואה כפלטפורמה למשהו אחר ('נוטות החסד', למשל, שהוא פורנוגרפי להחריד, ואני הרגשתי שהסופר קצת-יותר-מדי-נהנה לתאר מיתות משונות וסטיות מכל סוג ומין), לבין נסיון בוטה מאוד להבהיר לאנשים שלא היו 'שם' מה היה שם. ומה אווה בול קשור לעניין אני לא יודע, שאל אותו.
חצי שיכנעת אותי וחצי התייאשתי.
להוציא ממך הגדרה של פורנוגרפיה לא אוציא, והאבחנה בין מטרות וזמנים היא אבחנה יפה, אז נדמה לי שנסיים כאן.
כמו שאמר אותו שופט, I know it when I see it.
אני לא חושב שיש לי מה להוסיף על ההגדרות המקובלות, אבל אני בהחלט חושב שמטרות וזמנים קריטיים בנושא.
אני רוצה רגע להבין משהו
תן לי רגע להבין משהו – התגובה בה לדעתך בחרתי להפוך את הדיון לאד-הומינם היא התגובה הזו? גם אחרי שהבהרתי שאין לי בעיה להחליף את הדוגמה שלו ב-"נוטות החסד"?
כן, כי הדיון נמשך על ק.צטניק
שבעיני הוא שונה מאוד מ'נוטות'. ואז בא אדם ושואל על ההבדל הזה, ולמה בכלל זה עוסק בק. צטניק; אבל לדעתי הוא כבר נכנס לדיון ועליו מדברים, גם אם אתה זנחת כבר את הדיון.
(ואני מתנצל אם התגובה הקודמת נשמעה כהאשמה כלפיך, זו לא הכוונה).
אני חושבת שמכל קוראי הבטא אני הכי צעירה כאן,
ואני זוכרת טוב מאוד שבתיכון, כשלמדנו על מלחמת העולם השניה והשואה בפרט, למדנו על ק. צטניק, אבל אולי חוץ מכמה קטעים ספציפיים לא קראנו את כל הספרים שלו, וממש לא קיבלנו אותם בחינם כמו שנכתב באחת התגובות להודעה הזו.
הלימוד היה מאוד חסר ונטול תיאורים עד רמה קצת מעיקה מרוב הייפוי של השואה.
הדבר היחיד שהיה מטריד היו תמונות, וגם הן לא היו הכי מזעזעות שיש.
לא באחת התגובות - בכתבה של הארץ
שבהחלט כדאי לקרוא.
בזמנך כבר לא חילקו אותו בתיכון.
הפסיקו עם זה באמצע שנות התשעים, כמדומני.
ויכול להיות שנטרלו לכם את הקטעים המזעזעים באמת; יש קטע אחד שלו שעד היום יכול לגרום לי סיוטים.
אאל"ט, אני קיבלתי עותק שלו בסוף י"ב או משהו,
וזה היה בשנת 97.
י"ב שלי היה כמעט עשור אח"כ.
(ל"ת)
אנחנו, בקיבוץ, לא קראנו את ק.צטניק
ובטח שלא קיבלנו עותקים שלו בחינם.
כמו כל ספר אחר שקראנו, בעצם. שאלנו את כולם מהספריה.
ואצלנו ק. צטניק בכלל לא הגיע לתוכנית הלימודים.
לא של חמש יחידות היסטוריה ולא של ההסיטוריה הרגילה. בכלל, הלימוד על השואה ועל מלחמת העולם השניה היה מאוד לא פורנוגרפי אצלנו. יכול להיות שתודות למורה הנפלאה שלי, אבל ההרגשה הייתה שבאמת לא מנסים בכוח לזעזע, אלא לעורר דיון.והערת אגב קטנה בנושא של פורנוגרפיה של שואה – תמיד כשאני מבקרת ביד ושם אני מרגישה איזושהי צביטה לגבי איך שמציגים שם את נושא ההשמדה והמצב אחרי שחרור המחנות. מצד אחד, מובר בתמונות מאוד מאוד גרפיות, קשות לעיכול ומסויטות. מצד שני, כזו הייתה גם השואה.
ההשוואה שקופצת פה לרוב האנשים לראש היא ק.צטניק,
אבל לי קפצה לראש דווקא השוואה אחרת – קוונטין טרנטינו, קצת מפתיע אותי שאף-אחד לא הזכיר את "ממזרים חסרי כבוד" פה – נכון, בסרט ההוא לא היו משרפות, אבל היתה הוצאה להורג של יהודים, והיו מעשי קרקוף של נאצים כנקמה על זה, ובבסיסו "ממזרים חסרי כבוד" עשה בערך את מה שבול מנסה לעשות כאן (אני מניח) – סרט שמשתמש בשואה בתוך מסגרת של מה שאנשים קוראים לו "סרט זבל". אז נכון, שטרנטינו עשה בתור איזו מחווה פ"ממית לסרטי זבל שנעשו פעם, ושבול פועל בתוך קולנוע הזבל שנעשה היום, אבל ההבדל לא כזה גדול. גם העובדה שטרנטינו, בניגוד לבול, הוא במאי טוב שעשה סרט טוב היא לא תירוץ, חוששני. מהרגע שהתחילו להראות שואה על המסך, הזכות לעשות את זה לא נתונה רק לבמאים טובים. אני בטוח שיש אנשים שמה שספילברג, בניני, פולנסקי וטרנטינו (רשימה חלקית ביותר) עשו לשואה בקולנוע גרוע לפחות עבורם כמו מה שבול עושה לה – ולו בשל העובדה שאת הסרטים של כל הנ"ל, אנשים ממש הלכו לראות. אני בטוח שיש אנשים אחרים – כולם מחוץ לישראל, אני מקווה – שמעדיפים שבול יעשה כמה סרטים על אושוויץ שמתחשק לו, כל עוד הוא לא יתקרב למשחק-הוידאו האהוב עליהם.
בקיצור, אווה בול הוא במאי גרוע, והסרט שלו על אושוויץ יהיה בוודאות סרט גרוע (ואני אומר את הדברים האלה מבלי שאפילו צפיתי בטריילר), אבל זכותו לעסוק בשואה לא נופלת, למרבה הצער, מזו של במאים אחרים.
טכנית, לא היתה שואה ב"ממזרים חסרי כבוד"
לא היו משרפות, לא היו גטאות, לא היו מחנות עבודה, לא היתה השמדה. היו נאצים שצדו והרגו יהודים (ויהודים שצדו והרגו נאצים), כן – אבל "שואה" ממש לא היתה, ובוודאי שהסרט לא השתמש בשואה כקידום מכירות וכהצדקה היחידה לקיומו.
או.בה
טריילר כזה גורם לי לתהות- אוקיי, אז ישנו אובה בול אחד בעולם, ויש לו רעיון (מחקתי "חזון").
אבל בניגוד לנניח, כתיבת ספר, בתהליך יצירת סרט מעורבים כל כך הרבה אנשים, אישורים, וגיוסי כספים, וכל כך הרבה אחרים שצריכים לתרום מזמנם ולהשתכנע לשתף פעולה וכו' וכו'.
וזה עדיין יצא לפועל.
מישהו ערך את זה.
מישהו הפיק את זה.
מישהו שיחק את הניצב הערום 14 בתאי הגז.
אם כבר מחברים אובה בול ותימות שואה- "איך אף אחד לא עצר אותו"?
הטריילר כבר לא זמין
ביוטוב. קישור חלופי יש כאן:
http://www.dailymotion.com/video/xeozut_auschwitz-duwe-boll_shortfilms
לפחות שיעשה את זה כמו שצריך.
האנשים בתא הגזים היו מכל הגילאים, מכל הסוגים, וחלקם היו די שמנים. ולכולם היה שיער. שיעשה סרט גרוע, שיעשה סרט גרוע על השואה. אבל זה פשוט לא נכון עובדתית הסצינה הזאת.
Are you FUCKING KIDDING ME?!
וואו, באמת שזה מטריד. מה יש לו!?!?! זאת דרך לעשות לך שם? מהבמאי הגרוע בעולם לאיש הכי חסר חשיבות מוסרית,פתטי וואש לתשומת לב שקיים (כרגע) על פני אדמות?!
למה?
ויותר מזה – איך?
למה הוא חושב שהוא יכול לעבור את זה בשלום? בלי ערך אומנותי, בלי… למה?
ואיך? בסרט יש כל כך הרבה אנשים שעובדים עליו, ששוקדים עליו. איך אף אחד לא שם לב שהוא עושה את… זה.
לרגע חשבתי שריקוד מסוכן הוא הסרט הכי גרוע שראיתי בחיים שלי. הייתי אומר שאחרי הטריילר הזה שיניתי את דעתי, אבל באמת שאני לא רוצה לבדוק את השעה וחצי שהדקה הזאת מייצגת כדי לבחון את התיאוריה הזאת.
אני חוזר לכתבה הזאת
בגלל ידיעה (די שולית) שהתפרסמה בynet על בול ו-"אושוויץ".
כמו שמישהי כבר אמרה כאן, אני קורא את ynet בשביל הטוקבקים, ולכן לא יכולתי שלא לשים לב לכמות הטוקבקים ששיבחו -כן, כן- והיללו את בול על הסרט והיוזמה. לא מדובר על אנשים שרק קראו את הכותרת, והניחו שמדובר בעוד סרט שואה, אלא על מגיבים שקראו את הכתבה (שסיפרה שבול הוא הבמאי המושמץ בעולם), ראו את הטריילר ושפעו מילים טובות עליו.
וזה מזעזע אותי הרבה יותר מהסרט עצמו.
לקרוא טוקבקים בוואינט
זה לא בריא אם אתה רוצה לפתח תקווה לעתיד האנושות והעם.
אני גם קראתי את הכתבה והטוקבקים.
כשאני קראתי היו מעט אבל הבנתי מהר מאוד לאן הרוח נושבת ושוב איבדתי את אמוני במין האנושי.
אני מאתי את האימג' של החייל הנאצי עושה פרצוף של 'בולדוג עם עצירות' כשבמקביל חדר לידו אנשים נשרפים למעניין.
באשר למה שמגיע אחרי זה אין ספק, אני מסכים.
*מצאתי
(ל"ת)