במקור: Unbreakable
תסריט ובימוי: מ. נייט
שיאמאלאן
שחקנים: ברוס וויליס,
סמואל ל. ג'קסון, רובין
רייט-פן
לפני הכל, אני מוכרחה להתוודות: לא ראיתי את "החוש השישי"!
זו הצהרה קריטית כי שני מלווי המסוקסים (כן, ההם מ"יעד סופי") כן ראו, ולכן היו להם ציפיות מסוימות מהבמאי ההוא עם המשפחה שיש לה מסולת (והבמאי ההוא וכו' גם מופיע בסרט בתפקיד קטנטן). ומכיוון שהיו להם ציפיות מסוימות מאוד, הם טענו שהסרט איטי. מאוד.
אה כן, מאוחר יותר באותו יום, וכפתיחה לשנה החדשה (עכשיו אתם יודעים בדיוק מתי ראיתי את "בלתי שביר"), ראיתי את "2001: אודיסיאה בחלל".
טוב, אז בהשוואה ל-2001 (סליחה ומחילה מכל אלו ששונאים השוואות בביקורות) "בלתי שביר" הוא מרוץ פורמולה1.
2001 נפתח עם 3 דקות של מסך שחור! ב-2001 לא קורה כלום!
אהמ.. התאפסתי.
"בלתי שביר" נפתח בנתונים סטטיסטיים על אספן הקומיקס הממוצע, וזה הדבר הראשון שיציינו כל אלו שכבר ראו את הסרט.
כי הסרט הזה הוא לא רק ברוס וויליס המסוקס (מה קרה לגברים היום, תגידו לי?). "בלתי שביר" הוא התפר הלוגי שבין עולם הקומיקס למציאות.
"בלתי שביר" הוא על עולם עצוב. הוא על אנשים שמנסים להגשים את עצמם, אנשים שלא יודעים שהם יכולים להגשים את עצמם. "בלתי שביר" הוא על אנשים שמנסים ליצור את מה שהינם (ועכשיו אני אבקש סליחה ומחילה על הפליטה השניצקליינית).
הדמויות ב"בלתי שביר", הן עדינות. מהלכות על חבל דק.
אפילו וויליס חביבנו (והוא אגב, בחירה מעולה לתפקיד, במיוחד אחרי שהוא שרד את כל סרטי "מת לחיות"), מוצג כדמות מבולבלת ופגיעה.
וויליס הוא דיוויד דאן, העובד כאיש אבטחה, לאחר שקריירת הפוטבול שלו נקטעה. חיי הנישואין שלו לאודרי (היא "הנסיכה הקסומה". לא ידעתי שנסיכות יכולות להזדקן כל כך!) הם על-הפנים, והסרט אפילו לא מנסה להתפלסף בשאלת ה"למה", אלא מציג את המצב כמות שהוא. נהדר, מבחינתי.
ואז הוא מעורב בתאונת רכבת, וכמו שהטריילר כבר דיווח לנו – מתברר שוויליס הוא הניצול היחיד.
ואז בא מישהו (סמואל ל. ג'קסון בתספורת של שלמה בראבא) ומעלה תיאוריה למה דווקא וויליס שרד. לא, לתיאוריה שלו אין קשר ל"מת לחיות".
וויליס ואשתו, כדרכם של מבוגרים, סקפטים ומנסים לדחות את התיאוריה בכלים הלוגיים המוכרים להם.
הילד שלהם דווקא מתלהב, כדרכם של ילדים. ילדים הרי צריכים את האישור שאבא שלהם הוא "הכי שווה" מכל האבא'ים. הסצינה בה ג'וזף (זה שמו של הילד) מכוון אקדח כלפי אביו, במטרה להוכיח לו את צדקת דבריו, מרשימה במיוחד.
דווקא בגלל ש"בלתי שביר" הוא קו התפר שבין המציאות הקומיקסית למציאות ה"ריאלית", הוא יכול להתחמק מקלישאת "הכוח" (לא "The Force"): אותו גיבור שקיבל את כוחותיו המיוחדים לאחר שחפץ חשמלי כלשהו נפל לאמבטיה בה התרחץ.
"בלתי שביר" מתעלם מקלישאות מגוחכות כאלו. כמו "אקס-מן", גם הוא מקבל את קיומם של אנשים שונים כמציאות בשטח (מוטציה של הטבע?), אם כי בניגוד ל"אקס-מן", "בלתי שביר" נשאר בגבולות הריאליה: לדמויות שלו אין סופר-כוחות מיוחדים.
Saint Security וויליס (מצוייד ב"גלימת" מעיל גשם בצבע ירוק-קיא) פותר בעיות בצורה מודרנית וחינוכית: הוא קורא למשטרה.
אחד הדברים שהכי חרו לי בסרט הוא אופן הצגת הקרבנות: צילומים דרמטיים של נשים יושבות וידיהן כפותות כלפי מעלה, כמו מתפללות לעזרה ורחמים.
אני לא טוענת שהבמאי שוביניסטי. אני רק אומרת שזה הפריע לי. כאילו שכל מקרי הפשע כרוכים בהצלת נערות במצוקה.
"בלתי שביר" הוא אמנם סרט איטי במקצת, אך לטעמי זה הקצב שמתאים לו. נכון, היו כמה רגעים (שניים, אם אתם שואלים) בהם חשבתי שהטריילר היה יותר טוב, אבל בשורה התחתונה הוא סרט שבנוי בצורה חכמה ויפה, והוא מפתיע. לא אותה הפתעה קלישאתית מסוג "התברר שהכדור לא פגע בו, והוא בעצם חי וחזר אל אהובתו". פשוט מפתיע.
לינקים:
בלתי שביר, פרק א'
תרשו לי להשאר בנימת סיכום שנה, ייקח קצת זמן עד שזה יעבור לי. אפשר להגיד ש-2000 היתה שנה מצוינת לסרטי קומיקס, בזכות שני סרטים – "אקס-מן" (כעסו עלי שלא הזכרתי אותו בטקס חלוקת הדגים. אז הנה אני מזכיר) ו"בלתי שביר". אפשר בקלות להכתיר אותם כשני סרטי הקומיקס הרציניים ביותר שנעשו, ולמרות שהם ממש לא דומים זה לזה, בכמה נקודות נראה כאילו "בלתי שביר" מצטט ישירות מ"אקס מן", או להיפך.
הבעיה עם שני הסרטים היא ששניהם נראים כמו פרק ראשון בסדרה. "אקס-מן" הציג את הדמויות, ואז פחות או יותר נפסק. הסוף של "בלתי שביר" היה מצוין, אבל גם הוא משאיר את השאלה – מה עכשיו? אני רוצה לראות מה קרה אחר כך! מתי ההמשך? (ברוס וויליס טען בראיון שמתוכננים שני המשכים לסרט. שיאמאלאן טען שלא. שיתאמו עמדות לפני שהם מדברים עם התקשורת)
סקיוריטי-מן נגד עצמו.
אני חולק עליך. בהחלט.
בסוף הסרט לא נשארת שאלה של מה עכשיו. השאלה היחידה שאולי נותרה בי היא "אז מה?".
עלילת הסרט נסגרת יפה, והגיבור מסופק בחלקו. הוא הגיע להכרה ביכולותיו כאדם וכעל-אדם.
הבעייה היחידה, כאמור, היא אותו טוויסט בסוף. נכון, לא ציפיתי לו. הוא לא הפתיע, בדיעבד, למרות זאת. זוהי אותה נקודה של "אז מה?".
למרות היותי מסוקס כשאר מלוויך, ג'ון, איני מאמין שהסרט איטי. אני גם לא זוכר שאי פעם אמרתי כך. הוא בדיוק בקצב המתאים לצרכיו. אנא, אל תשפטו את הסרט באותם סטנדרטים של סרטי פעולה, או סרטי גיבורי על, או סרטי מדע בדיוני. כל זה עומד ברקע.
תתיחסו לסרט כאל סיפור על בני אדם (מה שמשום מה נקרא לרוב 'דרמה').
המשכים
לגבי אקס-מן, ואני מניח שאתה יודע: שני המשכים בדרך (החוזים חתומים). חוצמזה, יש בהחלט מקום לסרט מבוסס על קומיקס להסתפק בהצגת הדמויות, ב"פרק ראשון". ע"ע: פלינסטונס.
לגבי בלתי שביר- לא מסכים. לפעמים טוב שסרטים נגמרים ככה. להראות את ברוס וויליס נלחם בפשע יש לנו מספיק במת לחיות וחבריו זה לא הקטע של הסרט- ומה הוא יעשה עכשיו זה לא עד כדי כך מעניין.
תשלים קצת מהעלילה לבד. שאלות קצת פתוחות זה דבר טוב.
אל תשכח גם את ...
"המטריקס" שמלבד האפקטים והרעיון היפה מאחורי הסרט, נפסק בקטע שהיה אמור להיות הכי מעניין.
אל תשכח גם את ...
אכן חבל שעשו למטריקס הראשון המשכים, וטוב שלא עשו כאלו ל"בלתי שביר" (בנתיים…)
ותתחדשו על מיספור התגובות ללינקוק מהיר!
ביקורת על אחי
הסרט ג-ר-ו-ע!
מאז שראיתי את שבע שנים בטיבט לא נתקלתי באחוז נרדמים גבוה ככ! ומה שהכי עצוב זה שאפילו שהם נרדמו הם לא הפסידו כלום בסרט! וכן, אני רוצה לגלות לכם מה הסוף הטיפשי שאחי דיבר עליו וזה רק כדי שלא תלכו לסרט הג-ר-ו-ע הזה!
בכל אופן אם אתם לא חובבי אקסמן עדיף שתלכו לכל סרט חוץ מזה – הוא פשוט נוראי זה היה ככ גרוע שאחכ אני וחברי לא יכולנו לסיים כך את הבילוי והתחלנו לבעוט בדלתות האולמות כמו ערסים קטנים וברחנו. הסרט היה בזבוז זמן ואין שום סיבה להביא לקולנוע 30 שח על שינה בכיסא
בכל אופן שלושת הסרטים הגרועים שראיתי בחיי הם:
שבע שנים בטיבט כמו שציינתי, הקדוש מכולם והסרט הזה.
ואני דווקא (לא כמו אחרים) אחד שאוהב כל סרט גם אם הוא סרט פעולה אידיוטי וגם אם הוא סרט אמריקאי קיצי
היום ציפיתי לראות סרט פעולה אידיוטי אבל הסרט היה כזה משעמם שהוא לא היה אפילו זה!
יש בדיחה אחת בסרט שהילד רוצה לירות באבא שלו והאבא והאמא שלו מנסים לשכנע אותו שלא ירה אז הוא אומר להם "רק כדור אחד" לסיכום:
כוסיות – אין
תוכן – אין
בדיחות – אין
פעולות מטופשות – אין
זאב רווח – אין
סיימתי את טיעוני.
לעניין השוביניזם
כאילו, זה נראה לי די הגיוני שאם מתחילים בקו של מחווה לקומיקס, והופכים את ברוס וויליס לסופר-הירו קלאסי עם תחפושת והכל, יהיה זה אך טבעי שהקורבנות אותן הוא מושיע יהיו נשים חסרות תקווה. מצד שני, לפחות הן לא מצווחות ככבשים שחוטות.
אגב, זה לא היה סרט טוב לטעמי, כי הוא באמת איטי מדי. מלאכת הבימוי נעשתה בכישרון רב, אבל זה לא מצליח להחזיק 100 דקות. וחבל, כי ברוס עושה לנו את זה.
בתאונת הרכבת אין תיאורים מפורטים
כי הבמאי לא גדל בארץ, על ברכי מהדורת החדשות (והמבזקים המיוחדים) של ערוץ 2.
ברוס, במקרה ולא שמת לב,
מקריח מאוד.
ואאל"ט כשהוא לא על סט כלשהו הוא מעדיף להישאר בלי שיער.
ברוס, במקרה ולא שמת לב,
שמתי לב
אבל כאן זו לא קרחת מלאה
כמו לדוגמה ב12 קופים
יש לו כזה שיער מסביב שממש לא מתאים לו
פתרון אפשרי
למה שלא תפתרו את זה כמו שאתם פותרים כל בעייה – תערכו סקר..
אנחנו לא פותרים כל בעיה בסקר!
או שאולי בעצם כן? אני לא בטוח. צריך לשאול את הקהל.
דעת הרוב:
לא. אנחנו לא פותרים כל דבר בסקר. אנחנו תמיד מגיעים למסקנה שאני גבוהה יותר ולכן אני צודקת.
אפילו הודית בזה ב"אקס-מן – בית הלל".
אה… בלתי שביר, הסרט לא ציפיתי זמן רב הפך לשביר בהחלט.
לא אומר כי זה סרט רע מכמה סיבות:
א- הוא לא. הוא סרט טוב וסביר בהחלט ואפילו מיוחד.
ב- נהניתי בו למרות מספר תקלות מכאיבות.
ג- סוף סוף סרט סמתייחס לקומיקס באופן רציני( מלבד אקס-מן, סרט שטחי ומשטיח למדי).
ד- כמו שיאיר רווה כתב, סמואל ג'קסון נראה בדיוק כמו מיילס דיוויס וזאת כבר סיבה למסיבה פרטית ואקסקלוסיבית.
אבל… וחייב לבוא בסרט כמו זה, שמלבד כל הציפיות ואולי בגלל, גרם לפרצי צחוק מביכים בקרב הקהל בסצנות רציניות למדי וזאת לפרקים רבים מדי.
הסרט אכן נראה כמו אקספוזיציה לסרט שלא היה, גם בגלל הקצב המוזר שלו שלא מואיל להישבר אלא לנזול אט אט תחת שרוול הבמאי, הצופים והסצנות הארוכות והחמקניות. מי שמעוניין לדעת כיצד סצנות ארוכות יכולות להיות חמקניות, שפשוט יילך לראות את הסרט. אמנם השיפוט נפגם ברגע שהחוש השיי ממלא את ראשי זכרונות טובים ואני מחכה בקוצר רוח לשבירות המפורסמות של שמאלאן, אך ללא הואיל.
הבחור במאי מבריק רוב הזמן: סצנות איטיות ומחושבות, סגנון קולנועי מעניין לרוב, בהחלט יותר מרוב הזבל שיוצא היום, וגם הכתיבה שלו בהחלט טובה, אבל הפעם השילוב של שתי יכולות אלו אינו מספיק בכדי לקלוע למטרה. החוזק הברוטאלי, הריאליסטי המהמם שלו בהחלט סיבה מספקת צפות להמשך הקריירה, אבל הפעם הוא טיפה החליק.
הבעיה של רוב האנשים עם הסרט
היא ש"בלתי שביר" הוא לא "החוש השישי".
בערך כמו שהבעיה של האמריקאים עם "הגרינץ"' היא שהוא לא הסדרה המצויירת שהם מכירים.
מכיוון שלא ראיתי את "החוש השישי", לא היו לי ציפיות מהבמאי ומסוג הסרטים שהוא עושה. הלכתי לסרט כי אהבתי מאוד את הטריילר שלו.
אין לי בעיה עם סרטים איטיים. בכלל לא. אני לא חושבת שכל סרט חייב להיות מלא אקשן ובעל קצב אירועים מסחרר. אמנם זו החברה בה אנו חיים כיום, ובמיוחד הקהל הישראלי שרגיל להתרחשות תמידית (אוי, איך שזה גולש לנושאים "כבדים"), אבל מי אמר שזה טוב? למה לא לשבת קצת להירגע ולחשוב טוב-טוב על המוצג? (הגזמתי. אני יודעת).
אני גם לא חושבת שסרט חייב להיות מורכב אך ורק מעלילה. בהחלט יכול לקרות מצב בו – כמו שכתב קיפוד – הסרט הוא לא "סרט עלילתי" במובן המקובל, אלא פשוט סיפור על בני אדם. כמו למשל "נמר, דרקון". וזה יפה בעיני (למען הפרוטוקול הייתי רוצה לציין שבד"כ אני לא הולכת לסרטים כאלה. מצד שני, קשה מאוד להגדיר לאיזה סוג סרטים אני *כן* נוטה ללכת).
שלא כמו הדג, למשל, אני לא הולכת לסרטים בגלל הבמאי. אני הולכת לסרט שהרעיון שעומד מאחוריו נשמע לי מעניין. כלומר, כל עוד השחקן הוא לא ג'ונטרה או מל גיבסון. אני לא אוהבת את ההבעה שלהם, אני לא אוהבת את החיוך שלהם, אני לא אוהבת את העיניים של גיבסון. אני מחרימה את הסרטים שלהם.
אהבתי את "בלתי שביר" כי ברובו הוא לא מנסה ליפות את המציאות: אשתו של וויליס לא מוצגת כ"מיסיז פרפקט" מטופחת למשעי ומאופרת. היא נראית פשוט כמו מישהי שנישאה לפני שנים רבות, ושחיי הנישואים שלה בזבל. יפה בעיני גם שהזוג מוצג כמי שחי בקומות נפרדות.
אהבתי את הצגת המציאות שוויליס רואה: כל אותם אנשים קטנים שחייהם הם חיים קטנים של יומיום. אהבתי את הצגת הרוע שקיים בעולם הזה וסרטים בד"כ מנסים להסתיר אותו, או להאדירו.
אהבתי את "בלתי שביר" בגלל רסיסי פרטים קטנים, שהיו רבים יותר משברי הפרטים שלא אהבתי.
הבעיה של רוב האנשים עם הסרט
אל תטעי, לונג ג'ון חביבתי, איני מצפה מסרט אחד להיות כמו הסרט הקודם של הבמאי. פשוט אמרתי כי זה יוצר ציפיות שעליהן באמת אין שליטה(נפלאות התת מודע…) וציפיות אלו מכשילות לעתים גם סרטים טובים.
הסרט הוא איטי, בהחלט, ואין לי תלונות על כך שבחרו לעשות סרט איטי. להפך. דה מור דה מרייר.
אך כשאיטיות זוחלת כמו צב יבשה בדרך לאומהה במהירות של 18 מטר ביומיים, חייבת להיות שבירה הכרחית של המתח שנבנה. אלו חוקי קולנוע בסיסיים ביותר שרק גאונים יכולים וזאת רק לעתים רחוקות, לצאת ממסגרתם.
במקרה הזה שאמאלן ידידנו פשוט כשל מעט. זה הכל. עדיין הסרט הנו חוויה מיוחדת ולו בזכות הכוח העצום של הסצנות החזקות שהוא כן הכניס.
ואגב, העניין עם הודעות הסיום- הוא זה והוא נכנס לזה ובלה וכו'- היה יותר מאיום ונורא. למספר שניות דימיתי כי ראיתי את אינספקטור גאג'ט או אחד מדומיו. בהחלט קטע מיותר.
אה כן, וגם
למעלה כתוב "ביקורת קולנוע
לאנשים שלא סובלים ביקורות קולנוע".
ההתנצלות לא התקבלה.
אוח.
אין לי כוח אפילו לענות, אבל מכיוון שבזמן שקראתי את תגובתך נהרס לו חלק מהספגטי שהכנתי (רוטב שמנת ויין, למתעניינים), אז אני כבר מנצלת את ההזדמנות ואומרת לך את מה שאמרתי לכבוד הרד כשהוא קרא את הביקורת שלי והרים גבה: "בלתי שביר" הוא לא סרט 'צחוקים-ודחקִיות'. אולי היו אלה גם תנאי ההקרנה (עוד שני אנשים פרט לנו) שגרמו לי לקחת את הסרט ברצינות. אולי לא. אבל כשאני יושבת בסרט רציני מאוד, אני לא יכולה אח"כ לכתוב _רק_ בדיחות וחידודים. במיוחד לא בסרט איטי.
לדעתך, אפשר היה לכתוב על "בלתי שביר" כמו על "המלאכיות של צ'ארלי" או "אקס-מן"? לא נראה לי.
ולהערתך האחרת: אתה צודק באומרך שהסצינה בה ברוס מביט בחיוכון צופן סוד אל בנו היא פאתטית (וצפוייה מידי, אני חייבת להוסיף).
אישית, אני גם לא אוהבת סרטים שמסתיימים בכתוביות "הגיבור עשה כך-וכל ואחרי 5 שנים הוא נהיה בלה בלה בלה…" וכו'.
אהמ.. זהו בעצם.
ספוילר ללא ספוילר
אני רוצה להביע כאן את התנגדותי הנחרצת לפרסום ספוילרים באתר. מילא ספוילרים מרומזים, שמי שלא מבין לא יבין וכנראה גם ישכח שניה אחרי שקרא אותו, אבל ספוילרים ברורים כמו זה שכתבה האקסמנית הנאמנה (לגבי החוש השישי דווקא, אבל אקח אותו כדוגמא) – מאוד לא מקובלים עלי.
ולמה?
כי להתעלם מספוילר זה בערך כמו להתעלם מתאונת דרכים. גם אם אתה לא רוצה להסתכל – אתה חייב. זה יותר חזק ממך. ואם אתה כן מתעלם, אתה משקיע את כל הריכוז שלך בלא להסתכל ועושה תאונת דרכים – כלומר לא מתרכז בהודעות האחרות, אם נחזור לנושא המקורי.
אז מה הפתרון?
לא להשאיר הודעות מספוילרות? לא ריאלי.
אולי אפשר לפרסם את ההודעות בצורה מכווצת, כך שיראו רק את הכותרת, ומי שרוצה לקרוא אותה ילחץ על הכותרת, וההודעה תפתח בתוך הדף המקורי.
זו רק הצעה, ובכל זאת – לתשומת לב הדג.
תודה על ההקשבה, ובבקשה אל תסקלו אותי באבנים.
חופש הספילור
לא נראה לי ריאלי לאסור לחלוטין על הגיית ספוילרים כלשהם. ישנם סרטים שקרוב לבלתי אפשרי לערוך דיון כלשהו עליהם בלי ספוילרים. הפתרונות היצירתיים שהצעת דורשים שינויים טכניים באתר, שכפי שכבר אמרתי, לא נראה לי שיכולים להתבצע בזמן הקרוב.
הפשרה היחידה שנראית לי בין חופש הדיבור לבטחון מספוילרים הוא האפשרות הקיימת כבר לסמן הודעות ב*ספוילר*, כפי שגם האקס-מנית עשתה על ההודעה שלה. מי שלא רוצה לקרוא ספוילרים, כדאי שיעמוד בפיתוי ופשוט יסגל לעצמו הרגל לדלג מעל כל הודעה מסומנת. זה אפילו פחות קשה מלא להסתכל על תאונת דרכים, לדעתי. בכל מקרה, פתרון טוב יותר כרגע אין לי.
השאמאלנים שכחו מה זה להיות יהודי
אולי כדאי גם לציין לגבי איזה סרט הספויילר, כי יש להניח שמי שבא לביקורת על בלתי שביר לאחר שראה אותו, לא ייתייחס להודעת ספוילר, והודעה כמו זו של האקסמנית – עלולה להרוס לו סרט אחר, את החוש השישי.
משהו לחשוב עליו…
ספוילר ללא ספוילר
א. אתה הצגת אותי כילדה שהולכת ומחלקת ספוילרים סתם ככה, אני בסך הכל נענתי לבקשתה של לונג ג'ון וסיפרתי לה מה קורה בסוף. כך שלא שמתי סתם ספוילר.
ב. סימנתי ספוילר, הזהרתי אותך, זה לא בא לך בהפתעה או משהו כזה.
ג. מה הבעיה לא להסתכל על תאונת דרכים? פשוט דלג מעליה (ומעל ההודאה).
ד. יש לך הצעה יותר ראליסטית? כי זה לא ממש עקרוני שהספוילרים יוצגו ככה…
הנה לך!!
לאקסמנית,
בנוגע לפרטים על הסרט ספיידרמן
בקרוב אדע מי הכוכבים הראשיים בוודאות אבל מריג'יין הזכורה לך בוודאי כאהובתו של פיטר פרקר תהיה קריסיטין דאנסט היפה, המוכשרת ובנהדרת תשחק אותה. הצילומים יחלו ב-8 בינואר, הבמאי יהיה סם ראימי.
מספיק פרטים, מספיק לך? כי אם לו אני יתן לך עוד
כמה דברים:
1. לא, לא מספיק לי- אני תמיד אשמח אם יתנו לי עוד פרטים, בכל אופן תודה מראש.
אני אשמח אם תיתן לי עוד פרטים.
2. באיזה עוד סרטים שיחקה קירסטין דאנסט?
כי אני דווקא שמעתי (אני מודה שממעריב לנוער, כך שזה לא אמין במיוחד) שמינה שם משפחה שדומה אולי לסוביר, אבל אני מ-מ-ש לא זוכרת, זאת ששיחקה את החברה של הבת ב"אמריקן ביוטי" תשחק את מרי ג'ין.
3. לזה שכתב את ההודעה שמתחתי (או מעלי, תלוי איפה ישבצו את ההודעה שלי):
אני סימנתי ספוילר, מי שלא רוצה לקרוא אותו- שידלג. ואני בכלל לא ראיתי את החוש השישי, ההורים שלי רק אמרו לי שזה חרא סרט ושהוא בכלל לא ברור, אבל אני לא סומכת על הטעם שלהם.
קירסטן דאנסט
קירסטן דאנסט (שם נורא) היא בעצם שחקנית מאוד ותיקה, עד כמה שאפשר להגיד דבר כזה על בחורה בת 19. אבל היא הספיקה להופיע בהמון סרטים. בתור ילדה קטנה היא הופיעה בין השאר ב"ראיון עם הערפד" ו"ג'ומנג'י", ובתור טינאייג'רית (יפהפיה, כאמור) היא היתה לאחרונה ב"חמש ילדות יפות", וגם ב"מעודדות צמודות" (גם שם נורא) שהגיע לארץ ממש השבוע.
מעריב לנוער, כמו מעריב לנוער, מדברים שטויות.
ספוילר ללא ספוילר
א.1. אני בת, לכל מי שעוד לא יודע(ת)/לא בטוח(ה), אז נא לפנות אלי בלשון נקבה.
א.2. אני רק לקחתי אותך כדוגמא, כי במקרה גם קראתי את ההודעה המספוילרת שלך ויכולתי להגיב עליה.
אין לי שום דבר נגד זה שתכתבי הודעות עם ספוילרים (חוץ מההסתייגויות שכתבתי מקודם). זה אתר חופשי.
ואגב, אין כזה דבר "סתם ספוילר". תארי לעצמך לראות את "החוש השישי" כשאת יודעת מה הסוף (כי דוד שלך בטעות פלט משהו על זה) אבל מנסה להדחיק כדי להנות מהסרט. אני עד היום מתייסרת בתהיות אם הייתי נהנית יותר מהסרט אילו לא ידעתי, ואם הייתי מנחשת את זה לפני הסוף,
וכמובן הצפייה השניה בסרט, תוך תשומת לב לכל הרמזים הקטנים.
ב. לא יצאתי נגד הספוילר שלך באופן ספציפי, אלא נגד כל הספוילרים באשר הם.
ג. זה אנושי להסתכל על תאונת דרכים ולהגיד תודה שזה לא אנחנו (ואז לדהור על 100 קמ"ש אחרי שיצאנו מהפקק).
ד. מה היה רע בהצעה שלי? סה"כ את לוחצת על לינק קטנטן, וההודעה מופיעה.
אגב, זה יעבוד מצוין אם אף אחד לא יכתוב את הספוילר ישר בכותרת (אלא אם כן הדג יתערב ויקבע שזה בכלל לא ספוילר כי הוא מופיע בתחילת הסרט/בטריילר/וכו').
האם אני שומע נימה צינית בדבריך?
או שזה הצילצול באזניים שנשאר לי מהסילבסטר?
סוגיית הספוילר
ואני קיוויתי שיתפתח דיון על הסרט…
Anyway, הכותרת היתה כזו מכיוון שהיא לא ספויילר ומכיוון שהיה ברור לי שהיא לא ספויילר. אני לא אפרט למה, הדג עשה את זה בשבילי. חוצמזה – אם זה היה ספויילר שמופיע בכותרת, הוא בטח היה מוחק לי את ההודעה. לאף אחד אין הנחות.
בנוגע להצעתך – לפני שהאתר עלה, היו לנו (עורך ראשי, עורכת משנית, מתכנת ושאר ירקות) דיונים ארוכים כיצד צריכה להיראות "אזהרת ספויילר". היה ברור לנו שצריכה להיות אחת כזו (כי צריך, וכי בשום מקום אחר אין), אבל היו חילוקי דיעות עד כמה עליה להיות גדולה ואיך זה יתבצע בפועל.
ליצור הודעה שיראו בה רק את שורת הכותרת ורק אחרי הקלקה תיפתח ההודעה המלאה אפשרי מבחינה טכנית רק למחצה, וזה ייכנס לשימוש ב"עין הדג" (בעתיד הרחוק יותר), אבל לא כהודעות ספויילרים, אלא עבור מה שמכונה "דיונים מתמשכים", כלומר אם יש המון-המון הודעות, במקום לפתוח את כולן (ואז לעמוד ייקח הרבה יותר זמן לעלות), ייפתחו רק ההודעות שנמצאות עדיין בדיון, וכל השאר ישארו כשורת כותרת, שהקורא יבחר אם לפתוח ולהגיב גם עליהן.
רד לא ממש שמח שאני מפרטת איך פועלת המערכת, אבל לדעתי חשוב שתביני, תבינו, שבאמת חשבנו על הכל וניסינו הכל.
אולי בעתיד נמצא דרך טובה יותר. אנחנו כל הזמן מעלים רעיונות לשיפור. פשוט לוקח זמן לבצע אותם…
עכשיו יאללה, אולי נדון כבר בסרט עצמו?
הביקורת
להגיע אל המקום הראשון (וזה כבר אמרו לפני ) קל יותר מאשר לשמור עליו.
המכשול הזה קשור לנייט שאמאלן אשר הביא לנו בעבר את ה"חוש השישי" והיום מביא לנו"את "בלתי שביר.
ה"חוש השישי" לדעתי היה סרט מופלא, אשר הביא משהו אחר לקולנוע והנחיל הצלחה עצומה בקופות.
אז אמנם סרט זה הביא לשאמאלן הכרה בינלאומית ומיליונים בבנק (תחליטו אתם מה יותר חשוב…)
אבל הוא גם הביא לו את מחסום הציפייה- לסרט הבא.
לדעתי, שאמאלן עבר את המבחן בהצלחה.
"בלתי שביר" הוא לא "החוש השישי",ואת זה עדיין אני חייב להגיד.
אין בו את אותו מתח, הסרט איטי מאוד אבל עדיין שאמאלן הוא אותו שאמאלן, וזה נאמר רק בתור מחמאה.
"בלתי שביר" מציג את עולם הקומיקס בצורה הטובה ביותר שנראתה על המסך.
הוא יוצר מתח אשר נעשה על ידי שני שחקנים בכירים ולא אחד כמו " בחוש השישי" (וזה אחד היתרונות של "בלתי שביר" על קודמו, וזה נעשה בשילוב וויליס וסמואל גקסון המצויין.
התסריט, איטי אמנם וישנם קטעים שזה באמת מציק, אך שאמאלן יודע לשמור על האוירה המותחת והאפלה, וכמובן מסיים בסוף מפתיע.
בשורה התחתונה- לדעתי, שמאלאן הגה עוד רעיון קולנועי גדול וממשיך להביא משהו אחר לקולנוע- לכו לראות
שאלת תם
למה אתה מביא לנו בדיוק את מה שאחרים כבר אמרו לפניך?
לפחות תחדש..
שאלת תם
נשמה טובה
אני לא חושב שהמטרה בתגובות היא שכל אחד יחדש משהו אחד לשני, אבל אם כבר אמרת את זה, אז דווקא אני חושב שדי חידשתי.
כל התגובות למעלה לא בדיוק הבהירו אם הם אוהבים או שונאים את הסרט, ולמה.
אני חושב שהבהרתי את דעתי, וגם נימקתי למה.
שאלה קטנה לכולם
יש לי שאלה קטנה לכולם.
זה משגע אותי, אבל אני לא מצליח להיזכר, מאיפה הילד הקטן בסרט מוכר לי כל כך.
ומישהו גם מוכן להסביר לי, איך הוא דומה כל כך לשחקנית ג'וליאן מור?
תודה לימד''ב על חסדים קטנים -
http://us.imdb.com/Name?Clark,+Spencer+Treat
אתה זוכר אותו מגלאדיאטור, כנראה.
תודה, אבל לא נראה לי
קיפוד יקר
תודה רבה על התגובה והאתר, אבל אני לא חושב שהילד מוכר מגלאדיאטור.
הוא מוכר מאיזה שהוא סרט מהזמן האחרון, ואני לא מצליח להיזכר איזה
תודה בכל אופן על האתר המצויין שהבאת לי.
נו, עוד סרט אחד במורד הרשימה
תמצא את Double Jeopardy ("סיכון כפול") – אשלי ג'אד מואשמת ברצח על לא עוול בכפה, משתחררת מהכלא ומחפשת את הבן שלה, זוכר? אני לא מאשים אותך אם לא – זה היה סרט בינוני להחריד. בכל אופן, אותו ספנסר היה שם הבן שלה. תוך שנתיים המסכן הספיק להיות הבן של ברוס וויליס, אשלי ג'אד, רובין רייט וג'ף ברידג'ס, ועוד היד נטויה. פלא שילדים בהוליווד יוצאים עם תסביכים נפשיים?
קיבלתי את התשובה
נכון, נכון דג יקר, ידעתי שרק עליך אפשר לסמוך
את "סיכון כפול" ראיתי, וזה באמת לא סרט טוב אבל אני לא זוכר אותו משם.
הזכרת שהוא היה הבן של ג'ף ברידגס ופה זה סוף סוף נקלט.
הוא היה הבן שלו בסרט שדווקא מאוד אהבתי, וזה "סכנה ברחוב ארלינגטון"
עכשיו רק תענה לי:
אתה לא חושב שיש לו דימיון מדהים בתווי הפנים לשחקנית ג'וליאן מור?
מצחיק אבל נכון
לשיפט הקהל
ספנסר (ימני למטה):
ג'וליאן:
אמו האבודה?
לשיפט הקהל
דג יקר, מכיוון שאני רואה שאתה כזה נחמד ויש לך מקורות כה טובים, האם תוכל לומר מי יככב לצדה של שרון סטון (דמות גברית) בסרט אינסטינקט בסיסי 2
דוקא היום?
מצאת לך זמן לשאול את השאלה הזאת – או שאתה לא קורא יומיות? שים לב ל"יומית" (הידיעה הקצרצרה בראש העמוד הראשי של האתר) של היום. לא ידוע מי יהיה התפקיד הגברי הראשי בסרט, וזאת בדיוק הסיבה שצילומי הסרט נדחו.
דוקא היום?
אתה צודק, אני מצטער לא שמתי לב, אבל שאלה אחרת לי אליך:
באיזה מצב נמצא כרגע סרט ההמשך לשתיקת הכבשים?
קשה אך יציב
הסרט במצב טוב מאוד: הוא יוצא בארה"ב ב-9 בפברואר, ואצלנו בדיוק שבועיים אחר כך.
אם כבר מדברים
אם כבר דיברנו על "חניבל" יש להגיד, אז גם לי יש כמה שאלות.
אני יודע שאנתוני הופקינס משתתף, ושג'ודי פורסטר לא, אבל האם ג'ונתן דמי מביים?
וגם מי תיכנס לנעלייה הגדולות של פורסטר?
אין סבלנות?
חכו חודש, חודש וחצי, ותוכלו לראות את כל התשובות בעתונים, שלא לדבר על לחזות בסרט עצמו. לעניינינו: אנתוני הופקינס אכן חוזר לתפקיד חניבעל; את ג'ודי פוסטר מחליפה ג'וליאן מור (זאת שדומה לילד); ואת הסרט ביים רידלי סקוט, שהיה פעם סופר-סמאח ("הנוסע השמיני", "בלייד ראנר"), הידרדר לרמת בינוני עד זבל ("ים של חברים", "ג'י איי ג'יין"), ועשה קאמבק מסוים בשנה שעברה ("גלדיאטור"). אני ממש לא יודע למה לצפות ממנו – לרידלי סקוט א', הגאון, או רידלי סקוט ב', החלטוריסט. הסרט מבוסס, כמובן, על ספר ההמשך של תומאס האריס ל"שתיקת הכבשים", אבל לא באדיקות יתרה. הסוף, למשל, יהיה שונה לחלוטין (בעיקר משום שאת הסוף המקורי של הספר אף אולפן שפוי בדעתו לא היה מכניס לסרט).
פעה.
במקום סוף סגור פסיכולוגית, שסוגר יפה את כל הסדרה ונותן את השוס הטוב ביותר לקורא על כל אחת מהדמויות, מן הסתם יהיה סוף דביק ודבילי.
הבוז להוליווד!
אם כבר אז כבר
שתי דברים:
1. על מה הסרט שתיקת הכבשים?
בסדר, פסיכולוגית נפגשת עם רוצח שאוכל את הקורבנות שלו ואז בורח מהכלא.
אני הייתי מכניסה את זה לחמש דקות, איך זה מצליח להיכנס לשעתיים?
2. תודה, פיטר פן, תודה.
תודה שאתה ענית על השאלה שלי והוספת עוד פרטים על הסרט.
כבר אמרתי תודה?
(אנשים אגואיסטים ותינוקיים שרוצים עוד פרטים על הסרט ספיידרמן…)
היי Xמנית
ראית ביום שבת בערוץ ארבע את הסרט דור X?
זה גרסה מוקדמת מבוססת על Xmen
(מצטער שאני כותב זאת כאן אבל גברת לעתיד לא השאירה
דואל)
היי Xמנית
שלום גם לך גל חביב,
עכשיו גם השארתי דואר(ר). ^_^
לצערי הרב לא ראיתי את הסרט, למעשה לא ידעתי על קיומו,
רוצה לנדב מידע?
בתודה מראש- גברת לעתיד (כבר אמרתי שאני אוהבת את הכינוי הזה?)
תראו
קודם כל, עכשיו פתאום נתקפתי בשיעמום והתחלתי לעבור על ההודעות שכתבנו ועל מריבת הספוילר, אז הגעתי למסקנה:
זאת מריבה מאוד מאוד טיפשית, ולהבא, כל פעם שאני אספלר הודעה אני אזהיר מראש גם בתוכן ההודעה, אכתוב על איזה סרט הספוילר וגם אצבע את הקטע המסופלר באדום, מרוצים?
ודרך אגב-
גל, אמנם קיבלתי את האי מייל שלך, אבל אלוהים ברא (או בראה) אותי ככה שיש לי מחסור חמור באנגלית ובקושי הבנתי את ההודעה שלך, אין לך דרך לשלוח אלי את ההודעה בעברית?
ואם כבר-
אז מתי ישודר הסרט שוב?
מהפרטים שהצלחתי לדלות מההודעה הבנתי שהוא משודר רק "בשבוע קומיקס"…
מה זה לעזאזל?!
תראו
אקסמנית (או לגברת לעתיד, איך את מעדיפה?) האם כול מה שמעניין אותך בחיים הוא אקסמן? עושה רושם כזה, מה כול כך מעניין בחבורת מוטציות שאפשר לרצות לדעת אליהם כל דבר קטן? לא כדי להעמיק בנושאים חשובים יותר?האם וולברין ציקולפ והחברים מעבירים את כול חייך?
נחמד מאוד
קודם כל- לא ענית לי, למה?
אני אשמח אם תענה.
דבר שני- לא רק אקס-מן, אני גם מאוד אוהבת ספרים, בעיקר של טרי פראצ'ט, ואני מכורה לסידרת הספרים "רומח הדרקון", ואני מתכוונת מ-כ-ו-ר-ה.
ודבר אחרון- יש לי כזה דבר שנקרא דמיון, והוא מאוד מפותח- אני עושה הרבה דברים כדי להעסיק אותו.
אני קוראת, אני כותבת (ספרים אנשים, ספרים), אני גולשת ואני עושה עוד הרבה דברים, כולל ללמוד.
אבל כל זה לא מספיק, מצאתי באקס-מן וגם ברומח הדרקון, הרבה עניין ותתפלא- יש ב"מוטציות" האלה הרבה דברים מעניינים ביותר, נסה.
שתיקת הכבשים
שכחת פרט מאוד חשוב ב"שתיקת הכבשים", והוא ש"חוקרת פוגשת קניבל בכלא" זה *לא* עלילת הסרט. זה בהחלט הדבר החשוב בסרט, העיקרי, היפה וכן הלאה, אבל עלילת הסרט היא על סוכנת פ.ב.י. שחוקרת מקרה של רוצח סדרתי שפושט את עורות קרבנותיו. על מנת לפתור את המקרה, סטרלינג, החוקרת, נעזרת בחניבעל הקניבל שהוא פסיכולוג גאון. זה מה שממלא את המאה דקות, זה והדיאלוגים (המדהימים)של סטרלינג וחניבעל.
דמוסתנס.
אפרופו שתיקת הכבשים
הידד היאח!
הסרט ישודר שוב ביום שישי (26 לינואר) בערוץ 1 (!), וטרם יצא לי לראות את הסרט המדובר. אני אקליט הפעם כי אני לא אהיה בבית.
הפי הפי ג'וי ג'וי.
אני בדעת מיעוט
אבל בלתי שביר טוב מהחוש השישי בכמה אופנים. החוש מתנקז לפואנטה חזקה כאשר רובו סצינות החוזרות על עצמן, כלומר רוחות רפאים. הפואנטה בבלתי שביר חלשה יותר, אך בסרט יש יותר מזה. הסרט בנוי כחוברת קומיקס המציגה גיבור חדש, ולכן מוצג הרקע שלו, חלק מיכולותיו, ומאבק בארכי-פושע. ובניגוד לאיכות הממוצעת של חוברות קומיקס (אני צריך לדעת. אני קורא קומיקס) התסריט והמשחק מצויינים.
ולמי שעדיין לא הבין: מאוד נהניתי מהסרט.
אני בדעת מיעוט
לבד אתה לא
אני איתך בכל מילה.
אני לא יודע אם ה"בלתי שביר" יותר טוב מה"חוש השישי" אבל הוא בטח לא נופל ממנו.
בשני הסרטים שאמאלאן הראה טקטיקות שונות בקולנוע, אשר אני לפחות ניהניתי מכל רגע
מעניין...
ההשערה (דיעה?) שלך על בלתי שביר בתור Origin Story היא מעניינת וגורמת לי עכשיו לחשוב על כל הסרט מחדש. מה שכן, זה לא בדיוק אנמתנו שלא הסתכלנו ככה על בלתי שביר כי המפיצים בחרו לקדם את הסרט בהדגשת הקטע עם הרכבת ולא שהגיבור הוא סופר-גיבור ואיך הוא התחיל וזה, ומזה כולם נתפסו ל"אה, הוא ניצל מתאונה" ובלה בלה בלה ובמיוחד בארץ שכאן לא מכירים את תרבות הקומיקס. אבל עכשיו כשאני חושב על זה… כן, זה נראה שאתה צודק.
הבעיה היא,
שכפי שראיתי מהביקורת של יאיר רווה (שלעניות דעתי, כפי שציינתי קודם, גם פיספס את הנקודה) אם מסתכלים על זה בלי הקונטקסט של סיפור קומיקס, או יותר מזה – סיפור התחלה של סופר גיבור, זה נראה כאילו חסר משהו. ולכן אנשים חושבים שצריך סרט המשך, שזה די מגוחך (ויסלח לי יאיר רווה)
אבל...
גם לסופר-גיבורים יש אחרי חוברת מס' 1 את חוברות מס' 2 ו-3, לא?
גבירותיי ורבותיי, יש לנו מנצח
תקנו אותי אם אני טועה, אבל לפי מספר התגובות לביקורת הזאת, אני חושבת שאפשר להכריז על "בלתי שביר" כביקורת שקיבלה הכי הרבה תגובות בעין הדג. היא אפילו עברה את מספר התגובות של הסקר הראשון!
לדעתי יש לתת לביקורת פרס "דג הזהב" מיוחד, אם לא השנה, אז לפחות בטקס הבא…
נהינתי, אבל
אני חושבת שהסרט היה ממש טוב, וכמו בביקורת פה, גם באולם היו הדעות חלוקות בעניין. אבל לי יש גם מורשת בעולם הקומיקסים והסופר גיבורים.
רק דבר אחד הטריד אותי:
באיזה קטע מופיע הבמאי?
מר שאמאלאן
הוא האיש עם (או בלי) האקדח השחור בעל הידית המוכספת, או להפך.
מר שאמאלאן
לא, הוא החשוד בסחר בסמים
(עם המעיל הכחול)
הרשה לי לחזק את דבריך
אתה צודק.
כבוד הדג, אתה טועה.
שיאמאלאן הופיע בתפקיד קטן ב"החוש השישי" בתור הרופא בבית החולים בו טופל הילד לאחר שננעל בארון במסיבה, וב"בלתי שביר" הוא מופיע בתפקיד אפילו עוד יותר קטן בתור פשוט-עם שמוטרד ע"י דייויד-ברוס-וויליס-דאן בבדיקה בטחונית מייגעת.
הוא שחום-עור, בעל מראה הודי למכביר (אני לא בטוח אבל יכול להיות שזה בגלל שהוא הודי), ו… זהו.
וואלה אופס
אה… פשוט… גם לו היה אקדח! כן, ראיתי את זה בעזרת האינטואיציה העל-חושית שלי!
אגב, מר סולומון, אכפת לך ליצור איתי קשר באימייל? יש איזה עניין שאני צריך לדסקס איתך.
זה בטח זמן לא טוב
להצטרף לדיון, בהתחשב בכך שעוד יומיים בערך הוא יועף מסדר היום של "עין הדג" (זה דווקא נחמד שהאתר כופה על נושאים להתיישן ועל דיונים להסתיים לפני שהם הופכים לממש טרחניים), אבל בכל זאת:
בדיוק כמו עם "החוש השישי", מנ"ש (או איך שקוראים לבמאי הזה) התגלה ב"בלתי שביר" כסטודנט מבריק: יש לו רעיונות מצוינים והוא עושה סרטים מסריחים.
אני לא חושב שהבעיה עם "שביר" היא שהוא חיקוי של "החוש" כי באמת שיש לי הרגשה שזה הסגנון של מנ"ש – דרמות משפחתיות בצבעי כחול מטאלי עם מוטיבים על טבעיים, תהליך של גילוי עצמי וסוף מפתיע.
הבעייה עם שני הסרטים היא שמנ"ש הוא רעיונאי מצויין אך תסריטאי ובמאי משעמם. הדרמות המשפחתיות האלה מרדימות, מתנהלות בקצב איטי להדהים, עמוסות בקלישאות, ולמה לעזאזל כולם לוחשים כל הזמן?
חוץ מזה שהבימוי שרירותי לחלוטין.
ולמרות שהסרטים מהנים סך הכל, הם יוצרים הרגשה מעיקה שכל העלילה מכוונת בצורה מלאכותית לפואנטה בסוף. זה נחמד, אבל לא מספיק.
''כבר הסתיו עכשיו,
את לא צריכה סיבה להיות עצובה."
דווקא סדר היום הנ"ל הזה הוא בעייתי, לדעתי.
מטבע הדברים, הדג רוצה שיופיעו כאן ביקורות על סרטים חדשים, ובהקדם האפשרי. מובן וברור. הבעיה המתעוררת היא שלא כל בני האדם רואים סרטים בשבועיים הראשונים ליציאתם בארץ, וכתוצאה מכך הדיון בסרטים מוגבל מאוד לקבוצה של אנשים שכן ראו את הסרט.
(טוב, אלו שראו את הסרט ועוד אחת.)
לפי אותו קו מנחה שאתה נוהג לפיו, וגם אני בעצם, אם אדם יראה סרט לאחר חודשיים, הוא אולי יבוא ויקרא את הדיון, אבל הוא לא יתרום לו דבר, כי הרי זה לא על סדר היום.
פתרון? אין לי. יש כמה רעיונות, אבל כולם ידרשו תכנות מסיבי של האתר, ואני לא אוהב ליצור עבודה לאנשים אחרים.
דיונים מתמשכים
אין שום סיבה להפסיק את הדיון רק משום שהסרט ירד מהעמוד הראשי של "עין הדג". דיונים יכולים להמשיך גם על סרטים לא ממש (או לא בכלל) חדשים, למרות שמטבע הדברים הם לא יהיו פעילים כמו דיונים על סרטים שמופיעים בעמוד הראשון. בכל מקרה, פתרון אין – לא כל הסיפורים יכולים להיות חדשים כל הזמן. (אולי תהיה פינת "דיונים נמשכים" בקרוב, אבל אני לא רוצה להבטיח יותר מדי חידושים טכנולוגיים)
פתרון אפשרי
כל כתבה שלא נמצאת בדף הראשון אך יש בה הערות חדשות – תקבל קיצור דרך קטן בתחתית הדף הראשון שיפנה את תשומת לבו של המעוניין בחידושים…
זה נכון מה שאומרים
חנפן.
בינתיים, על מנת להמשיך דיון, ממש לא בעיה לחפש לפי שם הסרט, לכתוב תגובה, ואז אלו שכבר כתבו תגובות בעבר, פשוט ילכו לסיפורים קודמים (לבדוק את כל הסיפורים בהם הגיבו), וייכנסו.
זה אחלה. זה נותן יותר היטים.
אבל כן, כן.. עוד יהיו לנו "דיונים מתמשכים", כמו גם שיפורים רבים אחרים שרק מחכים לזמנם.
בימוי מצויין
ראיתי כרגע את הסרט בווידאו (מצטער על האיחור האופנתי) ואני חייב להגיד ששימאלאן (או איך שלא קוראים לו) עשה זאת שוב. סרט מצויין עם אווירה קודרת כמו ב"חוש השישי" ודמויות שבנויות היטב לעומק ומעבירות מצויין רגשות. הוא לא נראה לי יותר איטי מה"חוש" אבל הוא הרבה פחות מותח ומפחיד ממנו ולכן אולי התלונות. הבימוי פשוט פנטסטי. במיוחד שמתי לב לסצינה המצולמת דרך הווילון המתנופף ברוח. סצינת צילום שכל אחד צריך ללמוד ממנה. דרך אגב, גם הסרט הזה כמו ה"חוש" מתרחשים בפילדלפיה. כנראה ששימאלאן אוהב את העיר הזאת במיוחד.
רחובות פילדלפיה
הוא גם גר בפילדלפיה, וגם הסרט הבא שלו ('Signs') יתרחש בה. כמו שכל הסרטים של קוין סמית' מתרחשים בניו ג'רזי ורובם של מאתיים הספרים של סטפן קינג מתרחשים במיין. יש יוצרים שפשוט נקשרים לבית שלהם.
''ילדים הם העתיד''?....
מה שאמרת
ניסחת את זה הרבה יותר טוב ממני. (-:
בקומיקס קורה משהו בכל עמוד?
לא, לא ממש. אולי רק בקומיקסים ה"פשוטים", אבל יש עוד הרבה קומיקסים (מה שנקרא "למבוגרים", ואין הכוונה לקומיקס פורנוגרפי אלא לקומיקס עם עלילה מתוחכמת יותר ורעיונות פילוסופיים) בהם ההתנהלות היא רגועה ויש הרבה תיאורי אווירה.
כן, אבל אז
הדמויות הם עמוקות יותר ומעניינות יותר (למשל אצל ניל גיימן, או בקומיקסים של קווין סמית')
אם נסכם:
הסרט הלהיב בעיקר את אוהבי הקומיקס, שהתלהבו מאד (ועוד כמה אנשים "רגילים", כנראה).
כל השאר השתעממו עד מוות…
אני מסכימה עם נונין לחלוטין. אני ראיתי את הסרט בקולנוע, בבכורה, וכמעט נרדמתי! היה מעיק, מתיש והסוף היה עלוב.
סרט קומיקס לאוהבי קומיקס. נו טוף.
עינת
(את X-Men דווקא אהבתי, אבל זה כנראה כי הייתי מכורה לסדרה המצויירת)
למען האמת נהניתי.
השאלות שהעלית עוררו בי קצת יותר חביבות לסרט הזה, שעקב בעיות צפיה קשות (הסרט נשרף למקרין באמצע ההקרנה בקולנוע או משהו בדומה לכך) לא זכה להתפעמותי הנלהבת. נראה לי גם שהעלית את השאלות ששמאלאן בעצמו רצה להעלות אבל לא הצליח עקב כניסתו למלכודות 'רייטינג', 'ציפיות גבוהות' ו'המתנה לטוויסט עוצר-נשימה'.
הגם אתה ברוטוס?
בראיון לקראת צאת 'סיינס' אמר שאמאלאן שבעצם הוא התכוון לעשות ל'בלתי שביר' סיקוול (!!) אבל זנח את הרעיון כיוון ש"לא חש מספיק אהבה":
http://www.countingdown.com/movies/unbreakable2/movieinfo/director?item_id=994586
שיעמום.
זה מה שמצאתי בבלתי שביר, והניתוח הנוכחי רק מחזק אותו. זה נראה לי יותר ויותר כמו תרגיל דידקטי חסר נשמה, שמעביר "מסר" (כפי שנכתב כאן) שמרני וחד-ממדי.
שיעמום.
בכל סרט יש "מסר", השאלה היא כמה הוא מורכב ומעניין.
כמעט כל סרט ניתן לנתח, כמו הניתוח שעשיתי כאן, גם סרטים שאתה אוהב, אם ננתח אותם עד מוות, כמו שאני אוהב- יתנו אותן תוצאות, של משחקים תסריטאיים, של סצנות "מייצגות", ארועים מחוללים וכל שאר החרא.
אני אוהב את "בלתי שביר", לא השתעממתי בסרט, אהבתי את הצילום, המשחק, האווירה.
הוא גם הטריד אותי, ואחר כך ראיתי אותו שוב, וניסיתי להבין למה.
אני מסכים ששאמאלאן הוא קצת מתחכם מידי, קצת רוצה מידי להראות בכל סצנה את הראייה הכוללת שלו, מטעין יותר מידי שוטים ביותר מידי משמעויות.
אבל אני נהנה לתפוס אותו כשהוא עושה את זה, ונהנה עוד יותר לא לתפוס אותו, לפחות לא בפעם הראשונה שאני רואה את הסרט.