ביערות הגשם של וושינגטון, בערפל הסמיך שמטפטף מצמרות המחטים אל השרכים שעל הקרקע, ישנה תעלומה. כוח שאין לו שם – או ליתר דיוק, יש לו שמות רבים מדי וכולם מחרישי אוזניים – פועל בלילות, או כך לפחות קוראים הינשופים (שאינם כפי שהם נראים). הדברים אינם נאמרים, אבל ניכרים, במקומות המוארים שבעיר – דיינר דאבל R, המנסרה, מלון הצפון הגדול, בית הספר; והם נאמרים, אך אינם נראים, בבקתה הלבנה ובבקתה השחורה, בעולמות הרפאים ששוכנים מאחורי, מתחת, ומעל לעולמנו שלנו, ומדממים אל תוכם אלימות או הגנה. לא ניתן עוד להכחיש, מהבהבים הצללים:
שלי ג'ונסון ובובי בריגס חזרו להיות זוג! אבל אל תגלו לבעלה של שלי, ליאו. הוא לא יאהב את זה.
ברוכים הבאים אל "טווין פיקס", סדרת הטלוויזיה שהפכה כבר מזמן לתופעה. היצירה של מארק פרוסט ודיוויד לינץ' התקיימה בסך הכל שתי עונות, ב-1990-1, אבל מאז, כמו בוב, היא מסרבת למות: יצאו לסדרה סרט (שמתפקד בעצם כפריקוול לסדרה), כמה ספרים, ולבסוף, לא פחות מ-25 שנה אחרי הסדרה המקורית, גם עונה שלישית. ואני כאן כדי להגיד: לגמרי בצדק. אז שבו בנחת, שתו כוס קפה גדולה, ודעו לכם: כזה דבר עוד לא ראיתם.
כי "טווין פיקס" עשתה כמה דברים שלא נעשו לפניה. ערכי ההפקה שלה היו הרבה מעל לסטנדרט המקובל באותן השנים: צילומי חוץ ופנים ברמה גבוהה ביותר, פסקול אלוהי של אנג'לו בדלמנטי (שמספיקים שלושה תווים ממנו כדי להיכנס לאווירה הנדרשת), בימוי נפלא של לינץ' שכבר אז היה במאי קולנוע עולה, ואווירה… טוב, עוד נחזור לאווירה. לכל זה הוסיפו לינץ' ופרוסט סדרה של ליהוקים שאפשר ללקק את האצבעות: שילוב של שחקנים ותיקים שהוליווד קצת שכחה (כמו פייפר לורי וריצ'רד ביימר) ותגליות צעירות ונוטפות סקס אפיל ואנרגיה (כמו שרלין פן, דנה אשברוק ולארה פלין בויל). אבל בעיקר, "טווין פיקס" הציעה שיווי משקל עדין בין דרמת מתח על-טבעית לאופרת סבון – והצליחה לגרום לזה לעבוד. כי לכאורה, כשצריך לפתור תעלומת רצח, למי אכפת אם ביג אד בוגד באשתו נאדין שתומת העין וחולת האמנזיה, עם נורמה בעלת הדיינר, למרות שבעלה, האנק, הוא פושע מסוכן? אבל לא רק שאכפת לי, אני גם יודע שמגישים בדיינר פאי אוכמניות מהאגדות.
את כל זה – ואני מתכוון לכל זה – מגלה הסוכן המיוחד דייל קופר (קייל מקלכלן, שרק לינץ' יודע להוציא ממנו הופעות טובות), שמגיע לעיירה כדי לחקור את מותה של לורה פאלמר, ושוקע עד צוואר בשני העולמות בהם שוכנת טווין פיקס: העולם החברתי המסובך, מלא השנאות והתשוקות, של עיירה קטנה על הגבול הקנדי; והלא-בדיוק-עולם של הישויות העל-טבעיות שעוברות גם הן מדי פעם את הגבול, ושנדמה שכולם בעיירה מכירים קצת יותר מדי טוב. כי פאלמר אמנם הייתה מלכת השכבה, תלמידת תיכון חיננית עם זוג הורים אוהבים, אבל מסתבר שהיא גם ניהלה חיים כפולים. בניסיון לפתור את תעלומת הרצח קופר מנער קן שיש בו, בנוסף לצרעות, גם כמה וכמה זוגות ושלישיות, ענקים, גמדים, בול עץ מדבר ולא מעט ינשופים, שאינם כפי שהם נראים. אבל גם קופר עצמו אינו מה שהוא נראה: תמים ואוהב אדם, אך גם בלש מבריק שיודע לעבוד מצוין עם השריף המקומי כמו גם להשתמש במשאבי הסוכנות העומדים לרשותו, ומבין שיש בעולם דברים שמעבר להגיון.
אם מישהו נואם נאום נפלא על אהבתו הנצחית, קוראים לזה פאתוס. זה מרשים, אבל גם יכול להיות מתיש. אם תוך כדי הנאום הוא מפליץ, קוראים לזה באתוס. זה מצחיק, אבל נמאס מהר. "טווין פיקס" מצליחה, בדרך נס, לאזן בין התככים המעט ילדותיים של אנשי טווין פיקס והסוריאליזם העל-טבעי של העולם שמאחורי הקלעים, ואיכשהו זה לא בדיוק פאתוס ולא בדיוק באתוס. זה אמנם משתבש בכמה פרקים במהלך העונה השנייה, בעיקר אלה שמתמקדים בג'יימס (ג'יימס מארשל, אחד הליהוקים השגויים היחידים בסדרה), אבל אז הסדרה לוקחת נשימה עמוקה וממריאה אל פרקי הסיום, שהם בקלות מהטובים ביותר שנעשו בטלוויזיה.
אז תכינו קנקן טרי של קפה שחור כמו חצות בלילה בלי ירח וקחו לכם דונאט, כי המנסרה עולה בעץ והרוחות מייללות בצמרות העצים. ומה שהן מייללות זה שג'וזי פאקרד אולי לא כל-כך נאמנה לבעלה אנדרו, וששריף טרומן יודע על זה משהו.
איפה אפשר יהיה לצפות בעונה השלישית ?
כבר שודרה לפני כמה שנים, דאגי.
(ל"ת)
קייל מקלכלן נתן הופעה אדירה גם בעונה השניה של סוכני שיל"ד.
(ל"ת)
וגם היה באיך פגשתי את הקפטן והיה משעשע ממש
(ל"ת)
הפיילוט שראיתי הכי הרבה פעמים בחיים בלי להמשיך הלאה
אני די אוהב את דיוויד לינץ' לאחרונה (תודה להקרנות של "מלהולנד דרייב" ו"קטיפה כחולה"), ו"אטלנטה" שבבירור לוקחת מלא השראה מפה היא הסדרה האהובה עליי היום. עדיין משהו בפיילוט הזה על גבול הלא-צפי מבחינתי, זה איטי, מוגזם וקלישאתי בצורה שאני לא יודע לעכל. מרוב הביקורות שראיתי הבנתי גם שיש משהו כמו 15 פרקים מיותרים בעונה 2, וכשזה מתוך 50 פרקים סך הכל מאוד קשה לי למצוא כוחות להמשיך.
אז… כדאי? זה משתפר או משתנה קצת אחרי הפיילוט?
חלק מהפרקים כן, חלק יוצר קרובים ברמתם לאופרות סבון של פעם
הייתי דובק לפרקים שלינץ ביים ומדלג על רוב החצי השנה.
כמו כן, ממתי הקפה הפילטרי האמריקאי הדלוח נחשב לקפה הכי טוב?
מאז שהסוכן קופר החליט כך
(ל"ת)
האם הסדרה זמינה בשירות סטרימינג כלשהו בימינו?
(ל"ת)
עוקבת
רק העונה השלישית
השתיים הראשונות התיישנו לגמרי עד שהספקתי לראות. אבל הן נחוצות עבור העונה השלישית שהיא מופת
לפי הביקורת זה מזכיר מעט את גרווטי פולס רק למבוגרים
(ל"ת)
כן. רק הפוך :)
(ל"ת)
באמת אחת הסדרות
את הסדרה המקורית ראיתי אי שם בשנות ה90 בגיל העשרה. הייתי ממש אובססיבי בנוגע אליה. כמה חפרתי באינטרנט, כמה שמועות רצו בנוגע לעונה שלישית אפשרית במשך כל כך הרבה שנים. עד שזה באמת קרה. הייתי חי בפורומים המתאימים בשבועות שלפני ההכרזה בגלל שלכולם היה ברור שמשהו קורה.
אגב, היא יצאה 26 שנים אחרי הנבואה שבסדרה, אבל לא נורא.
אין שום דבר דומה לטווין פיקס וכנראה גם לא יהיה, עד שלינץ' יסדר לנו עונה רביעית. הוא כבר רמז לזה בעבר.
שחור כמו חצות בלילה בלי ירח עם איזה סוג של עננים?
