ב-4 באוגוסט 1997 הופעלה לראשונה סקיינט, המערכת הממוחשבת המהפכנית של מערך ההגנה האמריקאי. סקיינט היתה רשת מחשבים בעלת יכולת למידה עצמאית, וכך היא הפכה למתוחכמת יותר וחכמה יותר מרגע לרגע. ב-29 באוגוסט, בשעה 2:14 לפנות בוקר, היא התעוררה לכדי מודעות עצמית. מרוב בהלה, מפעיליה האנושיים ניסו לכבות אותה. סקיינט, כאקט של הגנה עצמית, ניסתה להשמיד את האנושות. זה נשמע טוב יותר אם קוראים את זה בקול של שוורצנגר.
סיפור הרקע של סקיינט מסופר על ידי ארנולד בכמה משפטים במהלך "שליחות קטלנית 2". המחשב החכם-מדי, שהתעורר לחיים והחליט שהוא נעלה על בני האדם, הופיע גם ב"מטריקס", "אני, רובוט" ויצירות רבות אחרות, טובות יותר או פחות. כל אחד מהם לקח את נקודת המוצא הזו לכיוון שונה, אבל אף אחד מהם עד היום לא עשה איתו את מה ש"התעלות" עושה: כלום. פשוט, לספר את אותם שלושה משפטים לאורך סרט שלם, ואפילו לא לשלוח שום מחסלים אחורה בזמן כדי לחסל את ג'ון קונור.
נדמה לי שהמטרה היתה להעניק לרעיון הסינגולריות – הנקודה שבה מחשבים יתעלו על בני האדם, וימשיכו הלאה לגבהים לא נודעו – טיפול קולנועי רציני ואמין, לשם שינוי, בלי כל הרובוטים הנוסעים-בזמן האלה והקונג-פו. אם זאת היתה המטרה, היא היתה אמנם נאצלת, אבל בשלב מוקדם מאוד של הסרט היא התחרבשה באופן מוחלט, טוטאלי ובלתי הפיך. בערך בשלב של הכדור הרדיואקטיבי.
ג'וני דפ מגלם את וויל קאסטר, מדען שפועל לקראת הסינגולריות, לצד אשתו, אוולין (רבקה הול) – מדענית אף היא. הוא נתקל בהתנגדות מצד ארגון מחתרתי המהווה שילוב נדיר של חנוניות ואלימות. הם מנסים למנוע את יצירת מחשב-העל (כנראה כי הם דווקא ראו את "שליחות קטלנית"), ולכן יורים בקאסטר. הוא שורד את הירי, אבל באופן זמני בלבד, כי זה היה כדור רדיואקטיבי שיהרוג אותו רק בתוך כמה שבועות. (פה חשדתי). בימיו האחרונים, קאסטר משתכנע לעבור דירה: ליצור עותק של מוחו, עצמו, זכרונותיו ורגשותיו, בתוך המחשב. זה עובד: קאסטר מת, אבל הוא ממשיך לחיות אי שם באפסים ובאחדים. אשתו אוולין עדיין לצידו, כיוון שהוא הרי עדיין וויל האהוב שלה – מפוקסל קלות, ומדבר אליה מתוך מסכי מחשב בטון חדגוני וריק מרגש, אבל עדיין הוא, או לפחות הדבר הכי קרוב שיש כרגע.
זאת היתה יכולה להיות גירסה מעניינת בהיפוך מינים ל"היא" – אבל זה לא: בעוד סקרלט ג'והנסן הממוחשבת עשתה הכל כדי להוכיח שהיא אדם אמיתי, עם חוש הומור ואופי אנושי, וויל קאסטר – מהרגע שבו הפך למחשב – מתחיל לדבר, איך לומר את זה, כמו מחשב. הוא מדבר בקול מונוטוני ונטול רגש, ובכך גם מבזבז לחלוטין את ג'וני דפ. דפ המסכן כבר לא יכול לנצח בימינו: אם הוא יגלם דמות משונה ומופרעת כהרגלו, כולם יכעסו עליו שהוא שוב ממחזר את השטיקים שלו ושינוח קצת. מצד שני, כאן הוא עושה את ההיפך – דמות יבשה וחדגונית, וחייבים לשאול, בשביל זה היה צריך את ג'וני דפ?
להפתעתו של אף אחד בעולם – אפילו בסרט עצמו – קאסטר.נט מתחיל מיד לגדול, להתרחב ולשאוף ליותר. בעזרת אשתו הוא רוכש לעצמו עיירה מדברית ומתחיל לבנות שם מפעל תת קרקעי ענק בו הוא ינהל מחקרים חדשניים משלו. כל זה כמובן לגמרי לא חשוד ולא מעלה שום חשש שמא הוא מתכוון להשתלט על העולם ולהשמיד את בני האדם. ברצינות, אפילו נציג אחד של הממשל לא מסתכל לכיוון אף פעם. היחידים שמביעים התנגדות הם החנונים הלוחמים.
אם היה בסיפור משהו מפתיע, זה היה יכול להיות מעניין – אבל הסרט מסרב בעקשנות להפתיע אותנו: מילא שאת הסיפור הזה כבר שמענו, הסרט מתחיל כשהוא מספר לנו מה קרה בסוף, והדמויות חוזות נכון מה עומד לקרות בכל רגע. אם הוא היה מתייחס למדע שבו ברצינות, זה היה יכול להיות חידוש – אבל מלבד כמה באזוורדס, הסרט הוא בלתי סביר ומופרך כמו כל סרט קומיקס מצוי (אנשים מדברים עם מחשבים באמצעות מסך שחור עם אותיות ירוקות. בממשק של MS DOS. מה השנה?), ובנקודות מסוימות אפילו הרבה יותר (הדרך שבה בוחרת המחתרת האנטי-מחשבית להילחם באינטרדפ היא אמצעי עלילתי שראוי להיכנס להיכל התהילה של ההמצאות המטומטמות בתולדות הקולנוע, לצד נול הגורל והפירמידות האצטקיות המטריות). אם הסרט היה מהנה, שום דבר אחר לא היה חשוב – אבל לא, הוא שומר כל הזמן על טון רציני כמו בית קברות. הנקודה היחידה המצחיקה בו היא זאת שבה שומעים באופן בלתי צפוי את המשפט "אוולין, אל תלכי!" אבל רק ישראלים חובבי איבגי יבינו.
הפוסטרים של הסרט מכריזים "מבית היוצר של האביר האפל". המשמעות היא שוולי פיסטר, הצלם הקבוע של כריסטופר נולאן, מביים כאן לראשונה. פיסטר הוא צלם מצוין, וגם – כך מתברר – במאי נורא. לא רק ג'וני דפ מתבזבז פה: גם מורגן פרימן, פול בטאני וקיליאן מרפי נראים כמו זומבים נשלטים מרחוק. ובתור סרט שעוסק בין השאר בתלות של בני האדם במחשבים, משעשע עד כמה הוא עצמו תלוי בהם: האפקטים הממוחשבים בסרט מצוינים, אבל בכל פעם שבה הוא מנסה להציג אפקטים מיוחדים פרקטיים – דברים שצולמו במצלמה, ולא נוצרו במחשב – הם מביכים. מכוניות מתהפכות נעות לאט מדי, אנשים שקופצים לגבהים מרשימים צולמו ככל הנראה בטכניקה של הקרנה לאחור, שזכורה לטוב מימי "אשת חיל" בערוץ הראשון.
הדבר הכי טוב שאני יכול לומר לזכותו של "התעלות" הוא שהיתה פה, איפשהו, כוונה טובה. זה לא סתם סרט הוליוודי עצלני שמשחזר נוסחה הוליוודית עצלנית, כמו איזה רובוט נטול בינה. הוא באמת מנסה לקחת את העלילה המופרכת שלו ברצינות מוחלטת, הוא מנסה להיות משהו חדש, הוא רוצה להיות אינטליגנטי, אמין ומרתק, אבל הוא נכשל בכך לגמרי והופך להיפך המוחלט – סרט דבילי, מופרך ומשעמם. לטעות זה אנושי.
פורסם במקור בוואלה
"אוולין, אל תלכי!"
את השורה אומר, במקור, שמיל בן-ארי, אבל כן – גם בסרט הישראלי הזה איבגי היה הכוכב.
אתם יכולים להרגע שם בהוליווד
לא תהיה שום סינגולריות, שום מהפכת רובוטים, מחשבים לא הולכים להשתלט על העולם, שום מציאות מדומה לא הולכת לשעבד את המין האנושי, או כל קשקוש טכנופובי אחר שמשום מה אתם מתעקשים למכור לנו שוב ושוב. טכנולוגיה זה די אחלה של דבר. פשוט רדו מזה.
אהם...
אם היתה באמת ישות AI שמתכננת להשתלט על העולם, האם זו לא בדיוק ההודעה שהיא היתה דואגת לפזר בפורומים?
איזה שטויות של בני אנוש!
לחשוב שרובוטים כותבים הודעות בפורומים זה <הכנס ביטוי מגוחך פה> לגמרי.
מכמה סיבות:
1. רובוטים לא מספיק חכמים לזה כיום.
1. רובוטים לא מספיק חכמים לזה כיום.
1. רובוטים לא מספיק חכמים לזה כיום.
1. רובוטים לא מספיק חכמים לזה כיום.
———————————————————————-
Error 459
Severe error occurred – not enough space: infinite loop
———————————————————————-
executing hard reset
Uploading data for program "Robots rulez"
…continuing sequence
———————————————————————–
2. סביר להניח שחברי בני האנוש היו מצליחים להבחין בזה.
it would not.
(ל"ת)
זה סרט, כן?
זה סרט, כן? לא שמנסים לנבא בהוליווד את העתיד (ואותו הדבר הולך שבעתיים לגל ספרי הסינגולריות במד"ב)
הסינגולריות היא לא המצאה של הוליווד
זו תאוריה מדעית/פילוסופית (אני לא זוכר עד כמה באמת היא נחקרת באופן מדעי מתודי, או שהיא רק השערה חצי-ספקולטיבית. ריי קורצוויל איכשהו מרגיש לי די אמין) שהמושכים בחוטים של יצירת הסרטים בהוליווד קופצים בעזרתה על ההזדמנות להראות עדכניים ואקטואליים ולהוסיף "עומק" לסרטים. זה שהם ממחזרים את עלילת השתלטות המכונות או המחשבים על המין האנושי לא אומר שהם מאמינים בזה או מתייחסים לכך כיותר מעלילה של סרט. או כביכול מנסים "למכור" לנו, לקהל התמים(/הפתי?), איזה מסר…
היא רק השערה חצי-ספקולטיבית.
(ל"ת)
השערות על העתיד תמיד ספקולטיביות...
ריי קורצוייל דוקא מפתח את הנושא בצורה מאוד יצירתית ורצינית.
כדור בדולח כמובן שאין לו.
אגב כיום הוא ראש תחום בינה מלאכותית בגוגל.
נקודת הפתיחה היא בינה מלאכותית.
משם תהליך של שיפור מואץ של יכולותיהן של המחשבים עצמם וכמובן מהפכות טכנולוגיות ומדעיות עצומות בצפיפות גדולה כך שבשלב מסויים,
עניין של 10-30 שנים מאז נקודת ההתחלה, נגיע לעולם (יקום) שאין לנו שום דרך לחזות או להבין – זו מוגדרת כנקודת הסינגולריות הבאה.
נראה לי שעיקר המחלוקת היא נקודת ההתחלה ומתי ,אם בכלל, תגיע.
בעוד מספר קטן של שנים (קורצווייל) עשרות שנים (הופששטר, וינג׳י) או לעולם לא.
ימים יגידו.
סינגולריות היא לא המצאה הוליוודית
אבל לסרט הזה אין שום קשר לסינגולריות. בדיוק כמו שלסרטים שעוסקים בגנטיקה אין שום קשר לגנטיקה ולסרטים שעוסקים במציאות מדומה אין שום קשר למציאות מדומה. במציאות, מחקרים גנטיים הם דבר מופלא ומרתק שהביאו לעולם רק טוב, אבל בהוליווד הם בעיקר גורמים למפלצות. במציאות, מציאות מדומה היה צעצוע מטופש שעניין אנשים לכמה דקות, אבל בהוליווד זה היה הגורם לחורבן תרבותי (ומפלצות). במציאות, האינטרנט זה האינטרנט, אבל בהוליווד זה למעשה כלי נשק ודרך להרוס לסנדרה בולוק או שיה לבוף את החיים. בגלל זה כשאני כותב שמנסים למכור לנו את השטויות האלה אני לא באמת חושב שהאנשים האלה מאמינים שכל הקשקוש הזה ממש הולך להתרחש, אלא בגלל שטכנופוביה, בעולם שבו אנחנו חיים, זה רעיון שסרט צריך מאוד להתאמץ כדי לגרום לעבוד.
חשדתי ברגע ש...
היה אפשר לדעת את כל העלילה של הסרט דרך הטריילר… זה תמיד מסמן רעות.
אתה כנראה המבקר היחיד
שיכול לקטול סרט אבל לגרום לי ממש לרצות לראות אותו (הכדורים הרדיואקטיביים והלוחמה באינטרדפ נשמעים מגוחכים בצורה נהדרת).
כן, דפ באמת חיוור לאחרונה (pun intended). ההופעה האחרונה שלו שאהבתי הייתה הופעת האורח בג'אמפ סטריט (ספויל לסרט, אבל מי שראה כנראה יודע למה אני מתכוון). כמה מהסרטים העתידיים שלו נשמעים מסקרנים (במיוחד Into the woods) ואני מקווה שהוא יראה שיפור.
נדמה לי שכולם יודעים את הספוילר הזה
לא ראיתי את הסרט ואני יודעת
יכול להיות
אבל אני מעדיף לסמן מאשר להרוס לאחד של יודע ובמקרה הגיע לפה![!:)!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif" alt="" width="" height="" />)
האמת שגם שהוא עשה את גק ספארו בפרש הבודד הוא היה טוב
אני לא ידעתי את הספוילר הזה
ואת זה אני יודעת כי הסתכלתי על הספוילר. עבודה טובה, כובען מטורף, המשך כך.
אני חושדת
שכל פעם שעל תסריט חתומים יותר משני אנשים הסרט אוטומטית יכול להסתמן כחשוד לרעה. מגיע איש אחד עם רעיון, ואז המון אנשים שאין להם שום מושג מה הרעיון באים ותופרים טלאים רק כדי לשפר את המגניבות של הסרט.
אני חושבת שבעידן ויקיפדיה וגוגל, כשמדע זורם חופשי ברשת, צריך לגנות עצלנים שעדיין משתמשים ברדיואקטיביות בתור הנשק האולטימטיבי. קודם כל, זה היה מפחיד אחרי צ'רנוביל ומלחמת העולם השניה, היום גם לצרכי אסונות גלובליים אפשר להיות קצת יותר יצירתיים. אפילו כשיש אסונות גרעיניים בעולם זה מתחיל בצונאמי. בנוסף, יש המון פתרונות של נשק סינגולרי שנשמע יותר אמין מכדור רדיואקטיבי שבעוצמות נמוכות הוא לא יותר גרוע ממה שקורה בסקירת סי טי ובעוצמות גבוהות יהרוג מהר, גם את מי שליד ג'וני דפ המקרין.
יש בי רגשות שליליים עזים כלפי מי שממש רוצה לכתוב סיי פיי ולא מקפיד על מדע אמין.
אבל על הסתריט חתום בדיוק בן אדם אחד
והוא ג'ק פייגלן. לא יודע מאיפה רד פיש הוציא את השמות האחרים.
ימד"ב.
אם כי ימד"ב של לפני כמה חודשים. מאוחר יותר השמות האלה נמחקו מהקרדיטים (כפי שקורה לעתים קרובות). חיפשתי עדויות לכך, וגיליתי שבאופן משעשע, בערך של הסרט בויקיפדיה האנגלית מופיע כרגע רק ג'ק פייגלן בתור תסריטאי, בגירסאות בשפות אחרות – הצרפתית, למשל – מופיעים כל הארבעה כתסריטאים. אפשר בקלות למצוא הרבה ידיעות על הסרט שבהם מצוין שהתסריט המקורי של פייגלן שוכתב על ידי פרסקבאס וגולדברג.
אלא מה, זה נכון כמעט תמיד. אין כמעט סרט הוליוודי (בוודאי שלא סרט בתקציב גדול) שנכתב על ידי אדם אחד בלבד: כמעט תמיד עברו עליו ושכתבו אותו שוב ושוב, השאלה היחידה היא האם התסריטאים שעשו את זה קיבלו קרדיט או לא.
כמה כותבים וכמה על תקן עורכים?
זה סוד ידוע שאף יצירה כתובה משמעותית בת העשורים האחרונים לא יוצאת לאור לפני עריכה מאסיבית. אני יצאתי מנקודת הנחה שכמו שאף אחד חוץ מג"ג מארקס לא קיבל קרדיט על הכתיבה של הספרים שלו, כשרק כותב אחד מקבל קרדיט על תסריט זה אומר שהשאר עשו יותר עבודת עריכה מאשר תוספת של ממש לעלילה. אני ממש לא בכיוון?
תלוי.
בהרבה מקרים משכתבי תסריט עושים הרבה יותר מעריכה. הם מוסיפים דיאלוגים, מוחקים או מוסיפים או משנים דמויות ופרטי עלילה – ואני חושב שזה משהו ששום עורך ספרותי לא היה עושה לג.ג. מארקס.
נכון
אבל אני לא חושב שיש פה מקרה דומה לסרטים אחרים שעבדו עליהם יותר מדי אנשים, כמו "קאובויים נגד חייזרים". רוב הסיכויים שהשכתובים של פרסקבאס וגולדברג היו מינוריים יחסית, אם הם לא קיבלו קרדיט רשמי ׁ(מי שמשכתב סרט צריך לשנות מינימום חצי מהתסריט בשביל לקבל קרדיט, לפי חוקי גילדת התסריטאים האמריקאית).
זה נכון
שיהיה ברור, השמות של התסריטאים האחרים מופיעים בדף הסרט לא בתור איזה "דווקא" או משהו עקרוני מצידי, אלא משום שכשפתחתי אותו הם היו בימד"ב.
בקשר למידת ההשפעה שלהם: Scriptshadow, לצערי האתר היחיד (שאני מכיר) שמפרסם באופן סדיר ביקורות על תסריטים לא מופקים, פרסם בפברואר
">
" alt="" width="" height="" />' alt='!:-P!' class='wp-smiley' />
שיכתובים כושלים
scriptshadow פרסמו התייחסות בדיוק למה שאמרת:
http://scriptshadow.net/script-to-screen-what-happened-to-hot-spec-script-transcendence/
וואלה. יפה לראות התייחסות לסרט מהזוית הזאת.
אבל דווקא לא שכתובים כושלים. הוא כותב שם שאמנם התסריט עבר שינויים לרעה, אבל הבעיה העיקרית עם הסרט היא לא התסריט, אלא שהבימוי היה חרא.
הרעלה רדיואקטיבית
זו באמת דרך מאוד טיפשית להתנקש במישהו.
אבל בעניין האמינות, אחרי המקרה של אלכסנדר ליטוויננקו שקרה ממש לא מזמן, אי אפשר להאשים את התסריטאי(ם) שזה מופרך לגמרי.
אולי אני טועה אבל
זו לא הייתה בכלל לינדה האמילטון (להלן: שרה קונור), שמספרת מה קרה בתחילת 'שליחות קטלנית 2'?
בלי שום קשר, כבר מהטריילר הבנתי שאעדיף לוותר על 'התעלות'.
את הסיפור היותר מפורט (כולל תאריכים)
מספק שוורצנגר בהמשך הסרט.
התעללות- סטגדיש...
הטריילר של הסרט הזה הופיע לפני ההקרנה של "קפטן אמריקה" החדש. אפילו מהטריילר ניתן היה להתרשם שאף אחד מהשחקנים לא רוצה להיות בסרט הזה ושהם בסה"כ משלימים הכנסה או משהו. חוץ מזה, כל סרט (וגם כל סדרה, כן, אני רציני) עם קייט מארה הוא אוטומטית מעצבן מראש.
נו,
אבל מהו האמצעי העלילתי המטופש-כמו-נול-הגורל? אני סקרנית ולא בא לי לראות סרט גרוע שלם בשביל לגלות :)
בנוסף, מוכרחה להודות שאני ממש מרוצה בכל פעם שיוצא סרט גרוע לאוויר העולם, בשל הביקורת המשעשעת כתוצאה ממנו.
אבל זה לא הגיוני :-(
(ל"ת)
אתם בטוחים שזה לא סרט משנות ה-90?
רק חסר שידחפו איזה EMP איפשהו.
פותחים קבוצה בוואטסאפ
(ל"ת)
זה לא רק האינטרנט. מה עם Bluetooth, או רשתות פנימיות..?
בכל אופן, אם היה אפשר לנתק את כל המחשבים בעולם אחד מהשני (בצורה שכל מחשב לא היה יכול ליצור קשר עם אף מחשב אחר) זה אולי היה עובד אבל זה היה פיתרון לא פחות קשה מלהרוס את כל המחשבים. בכל מקרה, מה שחשוב זה שגם אם בדרך קוסמית כל המחשב בעולם יעלמו מחר – עדיין לבני האדם יש את *הידע* ליצור עוד מחשבים. זה יהיה קשה כי כדי ליצור מחשבים צריך.. אממ.. מחשבים אחרים, אבל לאינטל יש תוכניות במגירה של לוחות אם, וכמו שהמציאו את המחשב הראשון מחלקי אלומניום ופלסטיק – ככה יהיה אפשר ליצור מחדש אותו שוב (ובהרבה פחות זמן כי את כל הידע כבר נמצא אצלנו). ככה ש*זאת* לא נראית לי סיבה מספיק טובה בשביל להגדיר אותו בתור "ראוי להיכנס להיכל התהילה של ההמצאות המטומטמות בתולדות הקולנוע, לצד נול הגורל והפירמידות האצטקיות המטריות".
מה האפשרויות? מה עם 4. להקשיב למה שיש למחשב להגיד?
אם הסרט מנסה להיות רציני, אמין ומעמיק, למה לא להמשיך את הקו "בני אדם מול רובוטים ומחשבים" לכיוון שכבר נידון בכמה יצירות מד"ב: שהרובוטים/מחשבים דווקא צודקים.
הרי למה למחשב-חכם-מדי, שבנוסף לכך גם מבוסס על מוח אנושי, לרצות להשמיד את המין האנושי? סתם מתוך גחמה? האם המין האנושי ניסה להשמיד מין נחות סתם כך, כי הוא נחות? הרי אנחנו לא עושים עבודה טובה בלשמור על הכדור שלנו, או אפילו בלהסכים מה זה בעצם מחייב.
אולי המחשב-החכם-מדי מצא איזו דרך אינטליגנטית שבה בני אדם כן יוכלו להתקיים באופן בר- קיימא? ואולי, אם הוא מבצע אותה, הדבר הגרוע ביותר הוא להשמיד את כל המחשבים בעולם?
תלוי מה שאר התרחיש
זה לא מאוד סביר שכל המחשבים בעולם יושמדו וכל האנשים בעולם ישארו חיים- אני לא מצליחה לדמיין תרחיש הגיוני כזה. אם כן, אולי תהיה אפשרות לשחזר את המידע מהר. התרחיש היותר סביר שכל זה יתלווה לשואה עולמית כזו או אחרת שתנתק את השורדים אחד מהשני ואין שום סיבה להניח שבין השורדים יהיו אנשים עם יכולות לשחזר טכנולוגיות. תוסיף סטרס, חשיפה למחלות, אי כשירות בסיסית לשרוד בעולם שאין בו טכנולוגיה נוחה ועד שהאוכלוסיה תצליח להתיצב כניראה שיהיו לך קרוב ל-0 אנשים שמסוגלים להתמודד עם פיתוח טכנולוגיה.
לי זה מזכיר את טירת מאלוויל של רובר מרל
(נכתב ב-1972), החברה של הניצולים היתה מעין שילוב של ימי הביניים והמערב הפרוע.
יש מצב שג'ף גולדבלום אחראי לזה?
https://www.youtube.com/watch?v=nDbxGsx3lpI
שאלה למי שראה
בהנחה שניתן לכבות את המוח כמו שעושים בסרטי אקשן דוגמת מהיר ועצבני וכ"ו, האם שווה לראות את הסרט למרות הסיפור המטומטם בגלל הויזואליות שלו או שזה יהיה פשוט בזבוז משווע של שעתיים?
לא ראיתי את הסרט אבל ממה שראיתי בטריילר זה מזכיר לי את "הבלתי נראה"
hollow man מ2000 למי שזוכר.
מזכיר בכל הקטע שמבצעים איזה ניסוי חדשני על מישהו וזה גורם לו לחשוף צדדים אפלים באישיות שלו ואז מנסים לתקן את הזנק.
פירמידות אצטקיות מטריות?
קצת מביך אבל אין לי מושג מנין האזכור הנ״ל
פיש?
אם אני לא טועה
זה רפרנס לזה.
זה לא רק סרט מטומטם וחסר כל פואנטה ממשית...
הוא גם משעמם, ממוחזר וחסר נקודות שיא באשר הן. בנוסף, הוא גם משווק בישראל (ובעולם?) בצורה הכי, סלחו-לי, מסריחה שיש – "מבית היוצר של האביר האפל", כי כנראה להיות הצלם של כריסטופר נולאן מקנה לך מעמד של "בית היוצר", אבל קטונתי. בסרט מככבים, או יותר נכון – מדקלמים טקסטים כמו בטקס זכרון לאינטליגנציות מלאכותיות – ג'וני דפ, מורגן פרימן, קיליאן מרפי וקייט מארה. אף אחד מהם לא באמת מורגש, לקרטון חלב יש יותר נוכחות. הבודדים שעוד כן קצת משחקים הם רבקה הול, שהיא בערך השחקנית הגרועה בתבל ופול בטאני שהוא היחיד שבאמת מורגש, עובר שינוי ולא נראה כמו צל של עצמו. ועדיין, לא מדובר בהופעה מרשימה מדי.
הסרט המבזה הזה מצליח להעלות אחריו כמה וכמה שאלות שלא מקבלות מענה, אך השאלה העיקרית שצריכה להישאל היא "למה?". למה הסרט הזה בכלל יצא? מה המטרה שלו? מה המסר? למה היה צורך בשטות הזאת? שאלה נהדרת.
מה בעצם יש במטריקס שאין פה?
הביקורת גורמת לי לא לרצות לשלם על כרטיס, אבל אני שואל את עצמי למה מהמטריקס (הראשון) כן התלהבתי למרות שאני חושש שאולי הייתם כותבים עליו אותו הדבר.
מה יש ב"מטריקס" שאין ב"התעלות"?
זאת שאלה שאני לא יודע אפילו איך להתייחס אליה. מה יש באחד הסרטים האהובים בכל הזמנים שאין בכשלון קולנועי זניח לגמרי? חוץ מהכל? תשובה רצינית תצטרך לעסוק במהות הביקורת: מהם הדברים שהופכים סרט טוב לטוב וסרט רע לרע. תשובה קצרה יותר היא זו: האם "המטריקס" מהנה לצפיה? רוב הצופים יגידו שכן. האם "התעלות" מהנה? לא, הוא משעמם מאוד (לדעתי, ולדעת רבים אחרים). חוץ מזה אין בו קונג-פו, בולט-טיים, אפקטים ממוחשבים מהפכניים כל כך שעד היום עדיין לא הפסיקו לחקות אותם, שורות מחץ בסיטונאות, טריניטי, ואחת ההמחשות הטובות ביותר אי פעם של רעיון פילוסופי בסרט פופ. בתור התחלה.
את הדברים האלו יש גם במטריקס 2 ו-3
ועדיין הם גורמים לרצות לסגור את הטלוויזיה.
שני דברים
1. אני עד היום לא מבין מה רוצים ממטריקס השני, הוא אחלה סרט בסך הכל. השלישי הוא עדיין חרא טהור וזה כי…
2. סרטי ההמשך נופלים מהמטריקס במינון. בעוד שבסרט הראשון הפילוסופיה הייתה במינון שווה לנפש, והאקשן התפוצץ מכל כיוון, בסרטי ההמשך (בעיקר בשלישי) מינון הפילוסופיה הרקיע שחקים ועבר את סף הקיטש, וחלף את סף השמעלץ והגיע עד לרמת ה"באמאש'ך תעזוב אותי בשקט".
בסרטי ההמשך הפילוסופיה
הפכה לפילוסופיה בגרוש, מעבר לזה שהיא איבדה כל קוהרנטיות והפכה לסתם גיבוב של מלל מתחכם מסלט של אסכולות שונות ולא קשורות.
חלק מהגדולה של הראשון הוא השילוב והתיאום בין הפילוסופיה לעלילה ולויזואליות המדהימה שלו, באופן שכל אחד מהם תומך בשני ומחזק אותו.
השני עוד מרוויח מהתשתית של הראשון, ויש בו אקשן מרהיב בפני עצמו, אבל הבסיס העלילתי וודאי הפילוסופי קורסים. והשלישי – בתור מי שמאד אהב את הראשון, כמובן שראיתי אותו, והיו בו כמה קטעים מוצלחים, אבל בכל הפרמטרים הוא היה ירידה משמעותית.
אפילו ברמה הויזואלית גרידא, כל המלחמה הממושכת עם האקסו-סקלטונים האלה היתה פשוט מכוערת ולא משכנעת, לעומת הליטוש והמגניבות של כל סצינה בערך מהמטריקס (הראשון).
מטופש ומעצבן
באמת שאין לי מה להוסיף מעבר למה שנכתב בביקורת. סרט שחושב שהוא חכם אבל בעצם מטופש לגמרי. אה, ו-וולי פפיסטר מאוהב בצורה מוגזמת בשוטים של…מה המילה שאני מחפש? אווירה? נו, אתם יודעים, שוטים כאלה של פטיפון מסתובב או ערימת כסאות או טיפות גשם על חלון. כאילו, זה נחמד פה ושם אבל פה זה ממש מוגזם.
הדבר הכי מעצבן היה כנראה הקפיצה של שנתיים במהלכה נראה שאף אחד לא שם לב לג'וני דפ שמשתלט על העולם או עשה משהו כדי לעצור את זה, כולל RIFT האלה.
בקיצור, הדבר הכי טוב בצפייה הזאת היה הטריילר של "אקס-מן: העתיד שהיה" שהוקרן לפני הסרט, בו היה את התרגום
" rel="nofollow">הזה.
סינגולריות לא תהיה בזמן הקרוב ולא בכלל
מחשב הוא ייצור חסר יצירתיות ומשתמש בחוקי הפיזיקה הקלאסית לשם חישוב,
בעוד המוח האנושי נחקר רק בצורות של קופסה שחורה ועדיין רחוקים שנות אור מלהבין בצורה "הנדסית" איך הוא עובד, כמו כן נשמעים לא מעט טענות מצד פיזיקאים בכירים לגביי כמות עיבוד המידע הקוונטי בעולם החי ובפרט במוח.
המחשב לא יכול לעשות מה שלא תוכנת לעשות ולא יהיה אפשר לשנות את זה.
גם מדעני מחשב בכירים צוחקים על משוגעי הסינגולריות שבטוחים שתגיע
הנה למשל פרופ' סקוט אהרונסון מ MIT שחקר בעבר בינה מלאכותית והיום חוקר בתורת הסיבוכיות והמחשוב הקוונטי עם משוגע סינגולריות :
http://www.youtube.com/watch?v=CkIhyWlcBqE
אבל גם יצירתיות היא תוצאה של פעולת חישוב
רק צריך להבין ולשחזר את המנגנון שאחראי לזה (למרות שזה יקח עוד הרבה מאוד זמן). חוץ מזה, קיימות תאוריות שאומרות שפעילות המוח פחות מורכבת ממה שחשבנו.
וואו, איזה בזבוז נוראי של שחקנים טובים, סרט חלש
(ל"ת)
ראיתי אתמול,
ומה נאמר, 'לוסי' זאת יצירת מופת לידו.