למקרה שלא ידעתם: כשדמויות בסרט אומרות שהן חוזרות לעשות משהו "עוד פעם אחת", מה שהם מתכוונים זה "עוד פעם אחת אלא אם כן הסרט יהיה מצליח ואז אולי נעשה את זה עוד פעם או פעמיים או חמש." למרות שבמקרה הזה כנראה שאפשר להאמין להן.
בשביל סרט המשך במותג אקשן שהסרט האחרון בו יצא ב-2003, הסרט הזה עבר לא מעט מהמורות. העבודה הראשונית עליו התחילה לפני עשור, כשכל פעם שמישהו מהצוות היה נשאל על הסרט בראיון כלשהו הוא היה אומר שעדיין עובדים עליו ובזה היה נראה שנגמר העניין. ב-2015 אולפני סוני הכריזו שבכלל יהיו שני סרטי המשך – אחד ב-2017 ואחד ב-2019 (ספוילר – זה לא קרה). הסרט נדחה שוב ושוב עד שבאוגוסט 2017 האולפנים הסירו אותו מלו"ז ההפצות שלהם לחלוטין. אבל אז בתחילת 2018 הוא חזר לחיים, עם הכרזה שהכוכבים וויל סמית' ומרטין לורנס חוזרים לככב.
הסרטים של סמית' מהשנים האחרונות אולי לא מאוד אחידים באיכותם, אבל הוא כן היה מאוד עסוק. לורנס, לעומתו, בקושי עשה משהו בעשור הנוכחי. את הבמאי מייקל ביי החליפו שני במאים בלגים שכנראה לא שמעתם אליהם, אבל נראה שהם ניסו לשמור על הרוח של ביי וצילמו את הכל דרך ניירות צלופן צהובים וכחולים.
אישית, לא מאוד דחוף לי לדעת מה עלה בגורלם של שני הבחורים שטיבם-שנוי-במחלוקת. מי שכן סקרן יוכל לגלות זאת כשהסרט יצא בינואר הקרוב – עוד סימן לכך שהאולפנים לא ממש בונים על ההצלחה שלו.
אחרי שכיכב בסרטי קומיקס ובסדרת סרטים שבה הוא בייסיקלי סופרמן, וין דיזל משלב ביניהם ומשחק בסרט קומיקס שבו הוא בייסיקלי סופרמן. טוב, אולי זה יותר קרוב לוולברין.
הדמות הראשית ב"בלאדשוט" הוא חייל שנהרג בקרב ומוחזר לחיים עם ננו-בוטים בדם שעוזרים לו להחלים במהרה מכל פציעה. הסרט מבוסס על קומיקס של חברת "וליאנט", שתכננו שהסרט יהיה אבן יסוד ליקום קולנועי משותף באולפני סוני עם סרטים נוספים המבוססים על מותגי קומיקס של החברה. אבל אז, לפני חודשיים, פורסם כי אחד הסרטים האלו עבר מסוני לפרמאונט, ונראה שהיקום הקולנועי של "וליאנט" יהיה קצת פחות משותף.
בתור ילד צפיתי לא מעט בסדרה של "סקובי-דו" והיא יקרה ללבי. פרט לשני הסרטים הקולנועיים – שאני מעדיף לא לדבר עליהם – המותג קיבל עיבודים בכמה גלגולים של סדרות אנימציה וגם סרטים שיצאו ישירות למדיה ביתית, בו חבורת הבלשים נפגשה עם שלל דמויות, ממתאבקי WWE ועד באטמן והטיטאנים הצעירים. אפילו היה להם קרוס-אובר עם "על טבעי". כעת נראה שסקובי-דו והחבורה חוזרים לקולנוע באנימציה משודרגת, וכמובן שזה גם סיפור אוריג'ין.
בפרקים הקודמים: יצא טריילר ראשון ל"סוניק", אך הקיפוד הכחול נראה בו יותר כמו מכרסם מוטנטי מאשר דמות ממשחק מחשב. הקהל התרעם, האולפנים הקשיבו ודחו את הסרט כדי לעשות לו אקסטרים מייקאובר מזורז. והנה התוצאה:
זה נראה…יותר טוב? כלומר, זה עדיין נראה כמו סרט גנרי למדי שפונה לקהל צעיר, אבל מבחינת עיצוב, סוניק יותר דומה עכשיו לגרסה המקורית שלו ופחות לגרסת המכרסם המוטנטי עם השיניים שרדפה אותי בסיוטים. ובלי קשר לכמה איכותי יהיה התוצר הסופי, זה לא מאוד נפוץ בימינו שסרט חוזר לצילומים מחדש ומשנה עיצוב של דמות בגלל תלונות מצד הקהל. אני לא אומר שצריך לעשות את זה בכל פעם שאנשים מתלוננים על משהו, אבל במקרה הזה אני חושב שזאת הייתה החלטה חכמה בשביל כולם. במיוחד בשביל החלומות שלי.
פיקסאר העלו לאחרונה גם טריילר חדש ל"קדימה" וגם טיזר ראשון ל"נשמה". בעוד שבראשון די ברור מה קורה, השני קצת מבלבל אותי.
החצי הראשון פה נראה כמו סרט על חלומות והגשמה עצמית ומשהו עם ג'אז. אבל אז פתאום זה הופך ל…משהו אחר. הדמות שהטיזר עוקב אחריה נופלת לתוך תעלת ביוב פתוחה ו…מתה? ועוברת לעולם הבא? זה לא היה הניחוש הראשון שלי אבל לפי האינטרנט, נראה שזה מה שקורה.
לפי התקציר, עיקר הסרט מתרחש בסמינר של נשמות, שעוברות הכשרה לפני שהן מועברות אל תוך גוף אנושי. מבולבלים? גם אנחנו. בכל מקרה, זה סרט של פיט דוקטר, האיש מאחורי "למעלה" ו"הקול בראש", אז שקלו לקחת אתכם טישו כשתצאו לצפות בו בקיץ הבא.
לפני הכל, חשוב לי להרגיע את כולם: הסרט הזה לא קשור ל'יקום האפל' של יוניברסל. היקום ההוא התחיל ונגמר עם "המומיה" וטוב שכך, ברוך שפטרנו. הבנו? קול. אז הנה "בלתי נראה":
אוקיי, אני מודה שזה טוויסט מעניין. במקום שהסרט יתמקד בדמות שבשם שלו, אפילו בתור אנטי-גיבור, נראה שהוא הנבל בסיפור: בעל מתעלל שמזייף את מותו כדי שיוכל להמשיך להתעלל באשתו כגרסה פסיכוטית של דנידין.
מאחורי המצלמה נמצא לי וואנל, שהרבה אנשים התלהבו מסרטו האחרון, "משודרג". גם הסרט הזה של וואנל הופק ע"י בלומהאוס, שכנראה פשוט סומכים על הקהל שיבוא כי אחרת אין לי הסבר למה הם מראים את כל הסרט בטריילרים שלהם (נכון גם לגבי "על החגים ועל המוות").
ועוד כמה לסיום: "דוליטל" מציג לנו את רוברט דאוני ג'וניור פוסט-איירון מן (טוב, עד "האלמנה השחורה", אם להאמין לדיווחים), "וונדי" הוא טייק קצת אחר על פיטר פן מהבמאי של "חיות הדרום הפראי", "אי האשליות" הוא עוד סרט של בלומהאוס שבו אנשים ימצאו את מותם במגוון דרכים, ו"הטינה" הוא עיבוד אמריקאי נוסף לסרט האימה היפני, הפעם עם ג'ון צ'ו (שהוא בכלל ממוצא קוריאני).
היי, אנשים שטענו שהם לא רואים טריילרים
תגידו לי בבקשה אם יש הבדל בין הטריילרים למעלה והטריילרים למטה בנושא, או ששניהם בלתי נראים עבורכם.
אני לא מצליח לראות למעלה ולמטה.
ארגגגגגגגגגגגגג
(ל"ת)
אחרי ריסטארט וטיפול בחיבורים אני רואה את הטריילרים למעלה אבל לא למטה. ייתכן שזו בעייה טכנית בבראוזר שלי.
עכשיו רואה את כל הטריילרים בכתבה
בדפי סרט עדיין לא.
אוקיי, הבנתי עכשיו על מה מדובר. אפעל לתקן.
תודה
נשמה מזכיר את קוקו
אבל נראה הרבה יותר טוב וסביר שכך מכיוון שיצא מהבמאי החתום על שני סרטיפיקסאר הטובים ביותר עד כה.
זה אשכרה היה כל הסרט (בלתי נראה)
עד כה ראיתי רק סרטים שמספרים כל מה שקורה עד סוף המערכה השנייה, ומשאירים את הסוף הסופי לצופים לגלות (כמה אדיב מצידם). בסרט הזה נראה שהם גם מגלים מה קורה במערכה השלישית. אז בעצם חוץ מלהמר האם הבחורה תנצח או האיש הבלתי נראה ינצח, אין עוד שום עלילה שאנחנו לא יודעים כבר אחרי לצפות בסרט.
ואגב גם ההימור הזה די בטוח בהתחשב באיך שהסרטים האלה מתנהלים – אנחנו נחשוב שצד אחד ניצח, ואז יהיה טוויסט ומסתבר שבעצם לא. ואז זה הטלת קוביה אם התסריטאי+קבוצת המיקוד החליטו שעדיף שלסרט יהיה סוף רע או סוף טוב.
אם יש סרטים שהורסים את הקולנוע, זה הסרטים האלה, יחד עם הטריילרים שלהם (אהמ מר סקורסזה). בואו נזכור שהטריילרים של מארוול כל כך לא רוצים לגלות שום דבר שהם אפילו שותלים שם שוטים מזויפים בכוונה כדי להטעות את הצופים.
יש בי קצת תקווה שהטריילר מהתל בנו
ומה שאנחנו רואים זה בעצם המערכה הראשונה-גג-שנייה.
אבל, כן, בהחלט נראה מאוד "כל הסרט". השאלה היא, כמובן, האם הסרט עובד גם כשיודעים את העלילה שלו, כי בהחלט יש לא מעט סרטים שכאלה.
כמו מה?
כן, יש סרטים שעובדים טוב בצפיות חוזרות, אבל זה דרש שבצפיה הראשונה נהנת (או שלא הבנת בפעם הראשונה ואז צפיות חוזרות מעמיקות את החוויה ומבהירות דברים). אבל סרט שאתה כבר יודע מה קורה בו לפני שראית אותו בפעם הראשונה? אני מאוד בספק. אני מתכוון ללחוות סיפור בפעם הראשונה – למשל לראות סרט שהוא אדפטציה של ספר או רימייק של סרט אחר זה לא אותו הדבר.
הסרט הזה עם תסריט מקורי, ואם רואים אותו אחרי צפייה בטריילר, אתה כבר יודע בעצם את כל מהלכי העלילה. אז איזה הנאה כבר אפשר לשאוב מזה? כל פעולות הבימוי מאבדות מהאפקטיביות שלהן.
זה מזכיר לי את ברייטברן, שהטריילר שלו נראה מאוד מבטיח, אבל גם מגלה כמעט את כל מה שקורה בסרט. אני בטוח לגמרי שאם הייתי מגיע לסרט הזה דף חלק בלי לדעת עליו כלום הייתי נהנה הרבה יותר.
כמה דברים:
1. [הכנס כאן מחקר שהראה שאנשים נהנו לקרוא סיפורים דווקא אחרי שספיילרו להם אותם0
2. החוויה האישית שלי מלא מעט קלאסיקות שהשלמתי "אחרי" שאני יודע מה קורה בהן (נגיד "החוש השישי" או "מועדון קרב"). זה אישי, כאמור. נגיד זאת כך – נכנסתי ל"סוף המשחק" כאשר כמה סצנות מאוד "מפתיעות" ספויילרו לי מראש וזה לא הזיז לי בכלום את מדד ההתרגשות.
3. קומדיות רומנטיות. הרבה מאוד קומדיות רומנטיות נהדרות לחלוטין הן צפויות להחריד, וזה לא מונע מהן להיות נהדרות. לא רק זה – הרבה מאוד מחזות קלאסיים שנחשבים לפסגת היצירה עקבו כולם אחרי חוקים נוקשים שמיסגרו מראש, בעצם, מה הולכת להיות העלילה – ועדיין אנשים נהנו מהם בהמוניהם. הדרישה לחדשנות בעלילה ולרעיון שהנאה מיצירה עולה ככל שיודעים פחות זאת תופעה, שלדעתי, היא קצת של המאה-מאה וקצת האחרונה (ואולי פחות).
שנים שלא צפיתי במועדון קרב בגלל שמישהו ספיילר לי אותו וחשבתי שאין לי עניין לראות אותו. כשסוף סוף צפיתי בו, גיליתי שאת הסרט שספויילר לי לא אהבתי, אבל יש סרט אחר הרבה יותר טוב שפספסתי לגמרי. החלק הראשון של מועדון קרב (עד הפריצה למכון הקוסמטי, כולל) הוא יצירת מופת מטורפת. החלק השני הוא meh בלי קשר לספויילר(נראה לי). אז אני מעודד כל אחד כאן שספיילרו לו את מועדון קרב. מועדון קרב הוא לא סרט ספויילר, לפחות עד האמצע
זה עדיין שונה
1. לגבי המחקר, אין לי מה לעשות. יש אנשים מוזרים.
2. לשמוע ספוילר ממישהו ולראות תקציר שנערך מהסרט עצמו זה דברים שונים. ספוילר רק מגלה לך עובדה עלילתית, אבל זה לא הורס את חווית הצפיה הקולנועית באותו רגע עלילתי, ולא פוגע באפקטיביות הבימוי של הסצנה הזאת. כשהטריילר מגלה את כל הסרט, הוא לא רק נותן את העלילה, הוא גם נותן את הביטוי הקולנועי של החלק הזה בעלילה (בימוי, משחק, צילום, עיצוב, וכו) – כך שכאשר אתה רואה את הסצנה הזאת על המסך, היא לא חדשה ולא יכולה להיות אפקטיבית באותה מידה. לדוגמא, השוטים בברייטברן שבהם הילד עף דרך המטבח היו יכולים להיות מאוד אפקטיביים בסרט, גם אם היו מגלים לי שהילד הוא בעצם פסיכופת ורוצה להרוג את ההורים שלו. אבל הטריילר כבר הרבה את השוטים האלה, בכך הרס את היכולת לחוות אותם בזמן אמת.
3. שוב, העניין זה פחות בלדעת עובדות על הסיפור (על אף שאני חושב שזה גם משמעותי באותה מידה), ויותר בהרס חווית הצפיה הקולנועית. זה שכולנו יודעים את המבנה של קומדיות רומנטיות לא אומר שנהנה מהן אף על פי כן, אלא להיפך – נהנה מהן בגלל שאנחנו יודעים את המבנה, וזה נותן לסרט יכולת לבנות על הידע הקודם שלנו של הז'אנר, ולאשרר דברים מסוימים או לחרוג בצורה מפתיע בדברים אחרים.
הנושא פה זה גם לא דרישה לחדשנות בעלילה. אין עלילות חדשות, הכל נעשה, זה ידוע. בכל סרט קומיקס אפשר לדעת בביטחון מוחלט מי ינצח בסופו. ההנאה מגיעה מלחוות את הרגעים האלה בזמן אמת תוך כדי צפיה בסרט ובמבע הקולנועי שנבחר כדי לבטא אותם. טריילר מהסוג הזה לא רק מגלה את כל הסיפור, אלא *מראה* את כל הסיפור. אז לא נשארות הפתעות לא ברמה העלילתית ולא ברמה הקולנועית.
אז אנחנו לא מדברים על ספויילרים אלא על הסצנות עצמן
לזה אני אגיד שגם סרטים שהכרתי את הסצנות שלהם "ממקור שני" (נגיד, "הקוסם מארץ עוץ") עבדו עבורי בפעם הראשונה (אולי פחות אם לא הייתי מכיר, אבל אין לי מושג איך אפשר לדעת).
נראה לי מחקר ששווה לעשות, אבל לא בטוח שהמסקנות יהיו חד משמעיות. כאמור, פעם טריילרים גילו המון ואפילו את כל מה שיקרה בסרט, ואנשים עדיין נהרו בהמוניהם.
אני יודע שזו לא בדיוק הטענה שהועלתה פה
אבל תמיד כשאנשים אומרים כמה הם חוששים מספוילרים אני חושב על טולסטוי,הטמבל הזה,שעשה ספוילר ל'מותו של איוואן איליץ" כבר בכותרת.
אולי צריך להגדיר מחדש ספוילרים
ההגדרה הכי ישירה זה פרט מידע שהורס (spoils) למישהו את החוויה מהצפיה בסרט. אם מגדירים את זה ככה, זה לא בהכרח אומר שלגלות את העלילה זה בהכרח מספיילר, כי יש כאלו שזה לא יהרוס להם את חווית הצפיה. וגם לראות סצנה מסרט יכול להיות ספוילר למישהו אחד, ולא ספוילר למישהו אחר. אפילו לקרוא ביקורת על סרט שלא כוללת פרטי עלילה אלא רק דעה יכולה להיות ספוילר מבחינה רגשית.
כלומר, הגדרה סובייקטיבית שתלויה בבנאדם, דומה לטריגר. ואז אפשר להגיד לחלק את הספוילרים לסוגים. למשל אם יש מישהו שלא אכפת לו לשמוע ספוילרים על העלילה אבל לא רוצה ספוילרים ויזואליים.
עם זה אני מסכים
(ל"ת)
כרגע זה נראה
שממש כבר הראו לנו הכל, אז אין לי יותר מדי תקווה (לגבי כמה אני לא יודע על הסרט)
אם כבר טריילרים
גודזילה נגד קונג אמור לצאת ב…(מסתכל)13 במרץ בארצות הברית, ולא ראינו ממנו עד עכשיו שום דבר.
מה נראה לכם קורה שם? שהם ממש יודעים שהסרט לא יילך אז למה להשקיע כבר בשיווק או שהם (יותר סביר) החליטו פשוט לדחות את הסרט אבל עדיין לא הכריזו רשמית?
מעל הסרט הזה מרחפים סימני שאלה גדולים
או שהוא ידחה או שהוא יעבור לסטרימינג. נחכה לראות. קשה לי להאמין שהוא יבוטל כי צילמו אותו כבר. ויש סיכוי כמו שאתה אומר לצמצם עוד עלויות של שיווק ולגמור עם החוסר הצלחה הזו במינימום נזקים. לדעתי לשים אותו על HBOM יפיק את המירב במצב העכשיוי אבל אם לא חייבים להשקיע בויזואלים מטורפים לטריילר ולתת לו סיכוי יותר גדול כשישנו את תארך ההוצאה לקיץ 2020.
והנה התשובה שלך:
הסרט נדחה לנובמבר 2020.
'נשמה' הולך להיות סרט המופת הבא של פיסאר
גם בטריילרים לוול-אי, למעלה, והכל בראש פיקסאר לא השקיעו יותר מדי כי הם ידעו מה יש להם ביד.
'קדימה' לעומת זאת לחלוטין נראה כסרט ע"פ הכתבה של דיסני, ואני בספק אם היו עושים אותו ללא התערבותם.
כמו בסגנון אמיצה או הדינוזאור הטוב (שניהם נשכחו ממני לחלוטין).
אחד מסרטי השנה של 2020.
כואב לי על האנימטורים של 'סוניק'.
בהתחשב באופן שבו אולפנים מתייחסים לסוכנויות אפקטים מיוחדים (משלמים להם סכום קבוע מראש, בלי קשר לכמות התיקונים שהם יצטרכו פוטנציאלית לעשות. ראו את הסרט Life After Pi ביוטיוב על האופן שבו חברת האפקטים שזכו באוסקר על "חיי פי" פשטו את הרגל בגלל המנהג הזה), המעריצים הבכיינים גרמו לכך שהם נאצלו לעבוד כל הזמן הזה שעות על גבי שעות נוספות בלי לקבל שכר נוסף על התיקון הזה.
כמובן שהאשמה היא לא על המעריצים, אלא על האולפנים שלא משלמים לאולפני האפקטים לפי כמות העבודה שהם עושים בפועל על כל פרוייקט, וכמובן שהאשמה היא גם על הממשלה שלא מכריחה אותם לעשות את זה.
לא יודע לגבי הממשלה
אבל למה האנימטורים לא מתאגדים כמו התסריטאים או כל קבוצה גדולה אחרת של עובדים?
זה לא "מנהג"
זאת פרקטיקת עבודה שאולי היה לה הגיון בעבר, אבל אחרי הפעם הראשונה שבה חברה פשטה את הרגל מכיוון שלא היה בחוזה סעיף תוספת תשלום על תיקונים, אין שום הגיון שיהיו חברות שימשיכו לחתום על הסכמים כאלו. ואם חתמה – אז לא מסכנים האנימטורים, מסכנים בעלי החברה שחתמו על ההסכם.
ההגיון שבלחתום על חוזה כזה הוא
שאם החברה שלך לא תחתום, חברה אחרת תחתום, ואז אותה חברה תסבול משעות ארוכות ללא שכר.
וכן, זה שם את בעלי החברה בבחירה די קשה – אבל בסופו של דבר כולם מובטלים ומסכנים.
אתה אומר, דילמת האסיר בקפיטליזם?
(ל"ת)
אני לא יודע עד כמה זה מעודד, אבל "מקור מקורב להפקה" טוען שהשמועות על הסבל של צוות האנימציה שגויות, ושהתיקון דרש הרבה פחות תוספת עבודה משנדמה, כיוון שהסרט לא היה גמור כשהטריילר הראשון יצא.
מישהו יודע אם "וונדי" נרכש להפצה בארץ?
ומתי?