פיטר פן: סיוט מארץ לעולם-לא
אם אתם גולשים כאן כבר כמה זמן או אם צפיתם בסרטון שלנו של סרטי 2025, אתם כנראה יודעים שהתשובה לשאלה "למי נועדו כל הסלאשרים הזולים האלה שמבוססים על זכיונות ללא זכויות יוצרים?" היא לי. הם נועדו לי, אני זה שצופה בהם ומאפשר להם להמשיך. אחרי שני סרטים של פו הדוב וחבריו, מגיע עכשיו הטייק הסלאשרי על פיטר פן. זהירות, מלא מלא אלימות.
אחרי שהטריילר התחיל עם אדם עם איפור לבן שמנסה לפתות ילד להצטרף אליו לתוך חלל חשוך, הייתי צריך לוודא שזה לא טריילר לסדרה החדשה של "זה". אבל לא, זה אכן סרט אימה על פיטר פן שמנסה לחטוף ילדים אל ארץ לעולם-לא, ועל הדרך גם הורג כמה מבוגרים (וטינקרבל מכורה לסמים ביקום הזה, כי כמובן). זה נראה איום ונורא ומן הסתם אני מאוד מעוניין לראות את זה. למרבה הצער זה לא יקרה על מסך גדול כי זה מציג בקולנוע למשך שלושה ימים שמסתיימים היום, אבל תהיו בטוחים שאהיה הראשון שאצפה כשזה יגיע לסטרימינג.
בהמשך השנה מצפים לנו גם טייקים אימתיים על במבי ופינוקיו, וכמובן הסרט שיאחד את כולם בשביל מטרה שאני באמת סקרן לראות מה היא תהיה. אולי משחק של קטאן.
עיניים שלי בלב
ומסלאשר אחד לאחר, שעל השם העברי שלו אני לא יכול לקחת קרדיט, רעיון של יהונתן. זה סרט על רוצח שהורג זוגות ביום האהבה, אבל הוא יוצא (בארה"ב) ב-7.2? מה כאב לכם לדחות את זה בשבוע, פחדנים. גם הטריילר הזה גרפי, אל תגידו שלא הזהרתי.
על פניו אין פה משהו מאוד מעניין שגורם לי לרצות לראות את זה אתמול. אבל על כסא הבמאי יושב ג'וש רובן (לא להתבלבל עם ג'וש גרובן) – שעשה את "Werewolves Within" שיונתן אוהב ואני עוד לא הגעתי אליו – ובתסריטאים יש את כריסטופר לנדון ומייקל קנדי, שכתבו יחד את "פריקי" (שלנדון ביים), אז יש סיכוי שזה פשוט טריילר לא משהו והתוצאה הסופית תהיה כיפית יותר. נגלה, כאמור, שבוע לפני יום האהבה, משום מה.
אם אתם אוהבים את ג'ק קווייד, אז חדשות טובות, בחודשיים הקרובים הוא מככב בשני סרטים שונים. באמצע מרץ יוצא "חסין כאב", שבו הוא מגלם בחור שלא מרגיש כאב וצריך להציל מישהי שנחטפת ע"י שודדי בנקים. אבל הסרט המסקרן יותר שלו, לפחות לדעתי, הוא "חברה מושלמת", שמגיע כבר בסוף החודש הזה. עד לא מזמן יצא לו רק טיזר שלא חשף יותר מדי פרטים, ועכשיו פורסם טריילר יותר ברור.
אז כן, נחשפים פה דברים חדשים משמעותיים למדי, שאולי לא כולם ירצו לדעת לפני הצפייה, אז אני רק אגיד שזה בהחלט נראה מסקרן, סרט על פרידה עם טוויסט (יותר מאחד, לפי הבמאי). אני גם מחבב את ג'ק קווייד ואת סופי ת'אצ'ר (שגם נמצאת על המסך לא מעט לאחרונה), אז בהחלט אלך לצפות. גם זה, אגב, נראה כמו סרט טוב להפיץ בולנטיינ'ס, וגם הוא יוצא מוקדם יותר. כנראה שכולם רוצים לצאת לפני שמארוול מגיעים לקחת את כל תשומת הלב (והמסכים).
"עד השחר" הוא משחק אימה מ-2015, שבו קבוצת חברים נפגשת באחוזה מבודדת ביום מושלג וסוער, ואז משהו שם מתחיל להרוג אותם. בגלל הסופה, כוחות החילוץ לא יכולים להגיע אליהם… עד השחר. המשחק הוא כמו סרט סלאשר אינטראקטיבי: יש בו שחקנים שמדובבים על ידי ומעוצבים על פי שחקנים מוכרים כמו רמי מאלק והיידן פנטייר, ובמהלכו שחקנים נדרשים לקבל החלטות שישפיעו על התפתחות העלילה ומספר השורדים הסופי. אני מאוד אוהב את המשחק הזה, והייתי סקרן לראות איך בדיוק יעבדו אותו למסך הגדול. לפי ההצצה הקצרה שפורסמה, נראה שהתשובה היא… לא לעבד את המשחק למסך הגדול.
ייתכן שעוד מוקדם מדי לשפוט, אבל על סמך זה נראה שיש לנו סרט על קבוצת חברים שלכודים בתוך בית שבכל פעם שהם מתים בו הלילה מתחיל מחדש. מעין סרט לולאת זמן שקופץ בין סגנונות שונים של סרטי אימה. זה רעיון מגניב, ולמרות שלא אהבתי מאוד אף אחד מהסרטים הארוכים של דיוויד פ. סנדברג עד כה, הסתקרנתי. אבל הדמויות לא אותן דמויות מהמשחק והסיפור לא אותו סיפור והמיקום לא אותו מיקום. הקשר היחיד בין היצירות כרגע הוא פיטר סטורמייר, שגילם דמות במשחק וככל הנראה מגלם אותה גם כאן. אני גם יכול להבין את השימוש בלולאת זמן כתחליף למשחקיות חוזרת כדי לחקור כיוונים שונים בעלילה. אבל זה עדיין לא נראה בכלל כמו עיבוד של המשחק, ואם הייתי רואה רק את הקטעים מהסרט שמוצגים כאן, לא הייתי מנחש בחיים שזה קשור. כאמור, זה נראה כמו סרט מעניין. אבל "עד השחר" זה לא.
בארצות האבודות
ומעיבוד אחד לאחר: פול וו. ס. אנדרסון מעבד סיפור קצר של ג'ורג' ר. ר. מרטין. הפעם אין לי היכרות עם חומר המקור, אז אני לא יכול להגיד לכם כמה האחד הזה נאמן או לא. מה שאני כן יכול להגיד, בכל הזדמנות שיש, זה שפול הוא הבמאי הכי מוצלח עם שם המשפחה אנדרסון (או אנדרסן). אולי ארחיב על כך יום אחד במאמר הווידאו "זה ייגמר בדם: מה סינפילים אליטיסטים יכולים ללמוד מהסרט של 'מורטל קומבט'?" (יהונתן, מתי אמרנו שפותחים פטריאון?)
כן, זה בהחלט נראה מטומטם כמו סרט של פול וו. ס. אנדרסון. אם זה לא היה ברור עד עכשיו, אני אוהב סרטים מטומטים ואת אנדרסון, אז אני אצפה בזה, אולי אפילו על מסך גדול. יש כאן וייבים של זאק סניידר, אבל עם פחות תקציב. מגיב ביוטיוב סיכם את זה היטב: "מחכה לצפות בזה בנטפליקס 3 חודשים אחרי שיופץ, להירדם 20 דקות פנימה, ואז להתעורר 10 דקות לפני הסוף וללכת לישון".
"יחידת המתאבדים" די ריסק את המוניטין של הבמאי דיוויד אייר, ושני הסרטים שביים לאחר מכן לא תרמו למצב. ואז הוא עשה את "הכוורן" עם ג'ייסון סטיית'האם שהיה כיפי והביא לאייר ביקורות טובות שוב. אז הוא החליט שקלף חזק לא מחליפים (זה מצחיק כי "קלף חזק" זה סרט אחר של סטיית'האם) והם מתאחדים לסרט נוסף.
יודעים מה, אולי אייר עלה פה על משהו. בתור צופה ותיק של סרטי ג'ייסון סטיית'האם, התסריטים שלהם לא חשובים וגם אף פעם לא הצד החזק, אני ואתם יכולים לכתוב אותם מתוך שינה (הפעם מי שעשה את זה הוא סילבסטר סטאלון). אנשים באים לסרטים האלה כדי לראות את סטיית'האם הולך מכות, ונראה שגם הסרט הזה יספק את זה. כמו שיהונתן ציין בסרטון שלנו, הפעם כנראה יהיו פחות משחקי מילים על דבורים, אבל נראה שכאן סטיית'האם מגלם פועל בניין, אז אולי נקבל כמה שנינויות על קירות גבס או קסדות.
עף על עצמו
בעמוד הטויקיפדיה של הסרט הזה בקושי יש מידע עליו, בטריילר שלו נתקלתי לגמרי במקרה בטוויטר (עם כתוביות בערבית, משום מה) ואני מתחיל לתהות אם הוא באמת קיים או שזה רק איזה תעלול יח"צ מושקע של הסופרבול או משהו. בכל מקרה, הפעם הקרדיט על השם העברי כן שלי ואם הוא יגיע לארץ איכשהו אני רוצה תמלוגים.
אולי אתם חושבים "אה, זה ג'ון וויק על מטוס", ואתם כנראה צודקים. אבל זה נראה אלים וכיפי לא רציני אפילו קצת וזה ממשיך את הקאמבק של ג'וש הארטנט, אז למה לא.
בראיון אצל סטיבן קולבר ב-2019, המנחה שאל את רוברט דה נירו מי השחקן הגדול ביותר שאיתו הוא עבד. לאחר רגע, דה נירו ענה "אני". כמה שנים מאוחר יותר, עוד מעט באמת נוכל לראות את דה נירו משחק מול עצמו ב"אבירי האלט", עוד סרט מאפיונרים מהתסריטאי של "החבר'ה הטובים" ו"קזינו", רק שהפעם שני המאפיונרים הראשיים מגולמים ע"י אותו שחקן – דה נירו.
כן, זה סרט יותר רציני ופחות שטותניקי מהקודמים, אבל לא יודע, יש משהו משעשע בכך ששחקן ותיק ומוערך כמו דה נירו חולק סצינות עם עצמו. אחרי זה והדיאייג'ינג שעשו לו ב"האירי", השלב הבא המתבקש זה לעשות אדי מרפי: סרט על משפחה שכל חבריה הם דה נירו בגילאים שונים. כן, גם הנשים. זה יביא לו את האוסקר השלישי, חכו ותראו. אה, והסרט עצמו נראה בסדר, עוד סרט מאפיונרים שכזה.
שחזור תגובה (בערך) מהכתבה על סרטי 2025:
In the Lost Lands נראה די רחוק מחומר המקור, אבל זה בסדר, כי חומר המקור במקרה הספציפי הזה – הסיפור הקצר שמרטין כתב – הוא לא-משהו.
אם יש סיבה לא להתקרב לסרט הזה, זו אכן נוכחותו של פול וו. ס. אנדרסון בכסא הבמאי. האיש הוא פאקינג אד ווד עם תקציב של עשרות מיליונים. הוא ממש גרוע בלביים, במיוחד בז'אנרים שהוא פועל בהם – הפחדות, אקשן, שום דבר אצלו לא עובד כמו שצריך.