במקור: Timeline
במאי: ריצ'רד דונר
תסריט: ג'ף מגווייר, ג'ורג'
נולפי
על פי ספרו של: מייקל קרייטון
שחקנים: פול ווקר, פרנסס
או'קונור, ז'ראר באטלר, בילי
קונולי
'טיים ליין' מבוסס על ספר של מייקל קרייטון. ככזה, הוא מכיל הסברים מדעיים נרחבים ומופרכים שמסתכמים, בסופו של דבר, בקיומו של מסע בזמן למאה ה-14, והמון אנשים הנמצאים שם בסכנת חיים ועל כן בורחים בצרחות מאנשים אחרים. הסרט זהה לספר כמעט לחלוטין, כשההבדל העיקרי הוא שהסרט מקצץ את כל נושא ההסברים המדעיים.
בפתיחה אנו מתוודעים לפרופסור לארכיאולוגיה ולקבוצת הסטודנטים שאיתו, העובדים על חשיפת טירה צרפתית בשם קסטלגארד ושחזורה. את הפרויקט מממן מנכ"ל חברת היי-טק, שנותן לקבוצה יותר מדי טיפים בנוגע לאיפה כדאי להם לחפור. זמן קצר לאחר שהפרופסור נוסע לפגישה עם המממן, מגלים הסטודנטים שלו חדר בטירה, ובו נחשף טקסט בכתב ידו של הפרופסור הקורא לעזרה. כל הבדיקות מראות שטקסט נכתב באמצע המאה ה-14. אתם יכולים לדמיין איך סוג כזה של חדשות יכול לעורר קצת בלגאן בצוות.
מתברר שחברת ההיי-טק גילתה דרך לחזור אחורה בזמן, או ספציפית – לחזור לטירת קסטלגארד בשנת 1357, והפרופסור נתקע שם. צוות הסטודנטים היקר נאלץ לחזור למאה ה-14, על מנת לחלץ את הפרופסור ולהחזיר אותו למאה ה-21.
כל חומר הרקע הזה, אגב, נמתח בספר על פני 200 עמודים, בערך. בסרט, כמובן, אף אחד לא רוצה להקדיש לו תשומת לב (באנו לראות מסע בזמן או לשמוע סיפורים על מסע בזמן?), ולכן הוא מועבר במהירות ברבע השעה הראשונה של הסרט, ובאותה הזדמנות, מעט האמינות שנשארה לסיפור נזרקת מהחלון. כל האקספוזיציה של הסרט היא מאוד דחוסה, מתומצתת וחסרת היגיון: לא ברור בדיוק איך מכונת הזמן עובדת, לא ברור מדוע הבן של פרופסור ג'ונסטון, כריס, נשלח גם הוא לעבר כשיש לו אפילו פחות כישורים מהפיסיקאי של הצוות (שנשאר מאחור), וכל נושא החזרה של הדמויות למאה ה-21 לעולם לא זוכה להסבר ראוי. נכון, אפשר להסתדר בלי זה, אבל אם הסרט מכריז שלדמויות יש רק 6 שעות לחזור למאה ה-21, והרבה מאוד תנאים מגוחכים למלא לפני שהם עושים את זה, אני מצפה שיהיה לזה הסבר קצת יותר נורמלי מ"חור-תולעת".
עם סיום האקספוזיציה, הייתם עלולים לחשוב שנגמרו כל הבעיות ושעכשיו נוכל להתפנות לאקשן, כמה קרבות מצור, קצת אלימות מיושנת וטובה. אתם כמעט צודקים. לאחר ההתעסקות בכל פרטי הרקע השוליים, מסתכמת העלילה בעיקר ב"אנשים בורחים בצרחות". ההבדל היחיד הוא שהפעם הם בורחים מאנשים עם חרבות הרכובים על סוסים, ולא, למשל, מדינוזאורים, כמו בסרט המפורסם האחר שמבוסס על ספר של מייקל קרייטון. כדי לגוון את העסק, נכנס לכל הסיפור גם קרב מצור אחד, שבו צרפתים מסתערים על טירה צרפתית שבתוכה מתבצרים הבריטים (עזבו, סיפור ארוך). אבל לפני שנוכל להתפנות לכל נושא הקרב והאביזרים הנלווים לו – חרבות, פרשים, קטפולטות והפיצוץ מחויב המציאות – יש עוד מכשול אחד עליו הדמויות צריכות להתגבר בדרך: הדיאלוגים.
לא ברור מי האשם: אולי זה התסריטאי, אולי אלה השחקנים הנוראיים, אבל חלק מהדיאלוגים בסרט גרמו לי לכאב פיסי, מהסוג שגורם להתכווץ במושב ולצעוק "למה?". זה לא שהם קלישאתיים. או יותר נכון, זה לא שהם רק קלישאתיים: הם מנסים לדחוס הרבה מאוד מידע בזמן מאוד קצר, ובדרך כלל מצליחים לבלבל את כל העסק. זה נעשה, למשל, באמצעות הטריק של "לגרום לכמה דמויות לדבר בו-זמנית". בתיאוריה זה יכול להיות אמין ונחמד והכל, כי זה מראה לנו שהדמויות מאוד לחוצות בזמן. אבל בפועל, הקטעים האלה מעבירים אפילו פחות מידע מדיאלוג נורמלי, בו כל דמות מדברת בתורה, ואחרי הפעם השביעית בה כמה דמויות מתפרצות אחת לדבריה של השניה, זה כבר מתחיל ממש לעצבן.
השחקנים לא עושים את זה נוח יותר. הצוות שמחזיר את הפרופסור כולל מספר נציגים של חברת ההיי-טק (רק למקרה שמשהו ישתבש, כמובן), את בנו של הפרופסור, ושלושה סטודנטים בשם קייט, פראנסואה ומרק, לכל אחד מהם מבטא שונה וידע נרחב בהיסטוריה. אף אחד מהם לא באמת יודע לשחק, וחוסר היכולת שלהם להעביר בצורה אמינה אפילו משפטים פשוטים (כמו "אני מצטערת"), הופך את הדיאלוגים המוזכרים קודם לבלתי נסבלים אפילו יותר, אם הדבר אפשרי.
אבל לא הכל שחור במאה ה-14. בחצי השעה האחרונה של הסרט, כשקרב המצור המהולל יוצא לדרך, הסרט מתחיל להיות מהנה הרבה יותר. אולי זה קשור לעובדה שבכל הבלגאן יש לדמויות הרבה פחות זמן לדיאלוגים. אבל לא משנה מה הסיבה לזה, זה עובד, זה מעניין, זה מהנה לצפייה, וזה כמעט מצליח לכפר על כל החלקים בסרט שקדמו לו. רק בעיה אחת יש לכל קרב המצור הזה: 'שר הטבעות' עשה את זה קודם, יותר טוב, ועם רגש.
מה שמשאיר אותנו עם מעט מאוד חלקים מהנים בסרט. זה לא ש'טיים ליין' הוא סרט גרוע מהיסוד – הוא פשוט מצליח לדפוק את ההנאה ממנו בהמון דרכים קטנות במהלך הצפייה. כפועל יוצא מזה, אלא אם כן אתם פשוט חייבים לראות קרב ענק, וצפייה ב'שיבת המלך' בפעם החמישית פשוט לא עושה לכם את זה, אתם יכולים לוותר. עדיף כבר לקרוא את הספר.
- האתר הרשמי
- אתר ישראלי
- פול ווקר
- פרנסס או'קונור
- ז'ראר באטלר
- בילי קונולי
- אנה פריאל
- הספר – ב'אמאזון'
- הספר – ב'מיתוס'
- מייקל קרייטון
- 1357
- מלחמת מאה השנים
- חור תולעת
אני לגמרי לא מסכים עם BS.
הסרט הזה כן גרוע מהיסוד. זה אחד הסרטים הגרועים ביותר שראיתי בזמן האחרון. לא רק השחקנים והבימוי גרועים. גם התסריט, הסיפור, והצילום, והתפאורות והפעלולים והעריכה. זה פשוט לא נראה כאילו מישהו בצוות ההפקה של הסרט השקיע בו מאמץ. והחלק המדהים: בדבר הזה השקיעו 80 מיליון דולר? אני חושב שמישהו מסתובב בעולם עם 79 וחצי מיליון דולר בכיס וחיוך מרושע.
נקודה חיובית אחת ויחידה: קרב הבליסטראות והחצים הבוערים. זה היה די יפה. אבל זה ממש, ממש לא שווה צפייה בסרט.
כבר כמעט חשבתי שבכל סרט תמצאו סיבה לראות אותו.. עד עכשיו..
אני לא יודעת אם לזה התכוונתם- אבל למרות שתכננתי, אני לא יראה אותו בקולנוע.
תודה=)
אני לא מסכים גם עם רד וגם עם BS.
בשורה התחתונה (שבאה הכי למעלה), נהנתי מהסרט. אז כן, הסרט הזה הוא סרט רע, עם הרבה יותר מדי קלישאות, דיאלוגים גרועים ברמה מפליאה, ומשחק רע מצד כמה* מהדמויות, אבל אותי המוצר הסופי שיעשע הרבה יותר מאשר עיצבן. במיוחד נהנתי כשדמויות אשר לא ידעו אנגלית לפני שלוש דקות, דיברו אנגלית שוטפת.
ואם כבר אנגלית, אז אחרי שראיתי את הסרט אני תוהה למה צ'וסר כתב באנגלית מוזרה כל כך, הרי במאה ה14, רק כמאתיים שנה אחריו, כולם דיברו באנגלית מודרנית! כנראה זה קשור לצלחות הלווין הקטנות שהיו שם אצל כולם על השריון.
והאקשן באמת היה לא רע, כל עוד לא מנסים (ובאמת, אנשים, למה אתם מנסים?) להשוות אותו לשר"ה.
*קשה לי להגיד על בילי קונולי שהוא שחקן רע. וגם על Neal McDonugh (דייויד מקנוריס מ'בומטאון', באק קומפטון מ'אחים לנשק') קשה. קשה. אז אני אאשים כאן את התסריט.
נ.ב. גם למבר(ט) ווילסון לא שחקן רע, לדעתי. חבל שבסרט הזה לא נתנו לו שורות על ניגוב דברים עם משי.
צלחות הלווין על השריון היו רק לצרפתים.
כנראה שאת לא רגיל לראות צרפתים בתור Good guys, ולכן התבלבלת. גם לי זה היה מוזר. איך סרט עם צרפתים טובים מקבל אור ירוק להפקה?
תשמע, They were asking for it
אם אתה לא רוצה שישוו אותך לשרה, אל תעשה סרט שבו סצינת הקרב המרכזית היא מצור על טירה שבה שני הצדדים משליכים זה על זה סלעים (בוערים, או שלא) באמצעות בליסטראות. מבין מי שראה כבר את שרה, אין אחד שלא יגיד "אה, אבל זה בדיוק כמו בשרה" ואין אחד שלא יוסיף "רק הרבה פחות טוב".
אם אתה לא רוצה שישוו את סצינות האקשן בסרט שלך לסרט אחר, תעשה סרט עם סצינות אקשן מקוריות. אבל האקשן בסרט הזה הוא גרוע בפני עצמו, בלי שום קשר לשרה או לכל סרט אחר.
צ'וסר כתב במאה ה-14.
תודה
צ'וסר כתב במאה ה-14.
באנגלית כל כך מודרנית? נביא!
אתה מתבלבל.
עובדה 1 – צ'וסר כתב באנגית עתיקה.
עובדה 2 – צ'וסר חי במאה ה14.
עובדה 3 – במאה 14 דיברו אנגלית של ימינו.
צ'וסר נביא != מסקנה.
צ'וסר מוזר = מסקנה.
אמרתי לכם!
אמרתי שינסו להשוות מעכשיו סצינות אקשן בסרטים לשר"ה. קל וחומר כשהם פשוט מועתקים ממנו.
ואילו אני היכן שהוא בין הכובען לדג האדום.
סרט ממש רע. עלילה מטופשת, משחק עצני, ואקשן לוקה בחסר. אז הבמאי התגאה בכך שהוא לא עשה שימוש בפעלולים ממוחשבים. אז מה, בעצם? אפקטים מיושנים עשויים להיות חביבים (ראה ערך – הג'וב האיטלקי), אבל כשלעצמם הם לא מחזיקים סרט.
עדיין, שיחקה בסרט פרנסס או'קונור. זה מבחינתי כמעט מספיק, וכן, אני יודע שאני שטחי.
וחוצמיקה, הדיאלוגים המטופשים כן הצליחו להצחיק פה ושם. אבל לא מספיק.
איפה דוק כשצריכים אותו?
איך אמרו חז"ל: "אם לחזור בזמן, אז רק בדלוריין".
אכן, פעם היו אנשים חכמים.
נ.ב.
מייקל קריצ'טון צריך לרענן דחוף את הנוסחה שלו לכתיבת ספרים.
הציטוט הנכון:
"אם אתה כבר בונה מכונת זמן ממכונית, למה לא לעשות את זה בסטייל?".
מה שמזכיר לי
טוב אולי היו צריכים לשלב כמה ציטוטים ש"יחיו" את הסרט בקרבות של הצרפתים. להלן דוגמיות:
מה שמזכיר לי
הביקורת התעלמה מהבמאי
למה אין איזכור לריצ'רד דונר? במיוחד לאור העובדה שסרטו החדש של הבמאי, שיצר כמה סרטים מעולים ובלתי נשכחים, נכשל כל-כך.
הביקורת התעלמה מהבמאי
איך להגיד את זה, הסרטים שלו כבר לא ממריאים כמו פעם.
יש איזכור.
זה כתוב במפורש בראש הכתבה – "במאי: ריצ'רד דונר".
אפשר להגיד לזכותו(?) שהקטע הזה של הרבה אנשים שמדברים מהר ובבת אחת הוא לא המצאה מיוחדת עבור הסרט הזה. הוא עושה את זה בסרטים שלו מאז ומתמיד (או לפחות מאז 'נשק קטלני'). רק מה, מסתבר שכשהשחקנים שעושים את זה הם גרועים, זה נשמע ממש רע.
האם זה ניטפוק לתגובה?
אגב, התכוונתי לזה שהבמאי שאחראי ל"נשק קטלני" וכמובן ל"סופרמן" ולעוד הרבה סרטים מעולים, כבר זקן מידי וצריך לפרוש לפנסיה. זאת אחת המסקנות החשובות שאני הסקתי מצפיה ב"קו הזמן".
אהם, גוניס?
הייתי בטוח ש'גוניס' היה אחרי 'נשק קטלני'.
מסתבר שטעיתי. בכל מקרה, גם שם זה לא נשמע מי יודע מה.
האמת היא שאני מאוכזב.
לא ראיתי את הסרט, כך שאני נאלץ להסתמך רק על דעתם של אלו שכן ראו, שאומרים שהסרט גרוע.
בתור מישהו שקרא את הספר ומאוד נהנה ממנו, אני מרגיש שלספר היה פוטנציאל לא רע בכלל להפוך לסרט מצוין, ואם הוא לא הפך לכזה – אישית, חבל לי.
ואין לי מושג מי צודק ב"ויכוח" בין רד ל-BS, עד כמה היה הסרט גרוע, אבל אחלה ביקורת.
הסרט סובל מהמגרעות של שרה.
קיטש ואפקטים במקום עלילה, רדידות של הסיפור וחוסר עניין ברקע ההיסטורי. (המלחמה היא לא בין אנגלים לצרפתים, אלא בין צרפתים לצרפתים כאשר לצד אחד יש מפקד ושליט אנגלי.) כל זה מבוסס על ספר לא רע. פיטר ג'קסון היה אוהב את זה.
אפקטים?
נו, יריות, פיצוצים, דם ואש ותימרות עשן וכאלה.
הסרט סובל מהמגרעות של שרה.
איזה חוסר עיניין ברקע היסטורי לגבי שר הטבעות? זה מדע בדיוני, פנטזיה!
אכן, פנטזיה.
וגם שם לא מעניין את ג'קסון העולם שטולקין יצר, אלא הקולנוע של ספילברג ולוקאס.
אכן, פנטזיה.
פיטר ג'קסון לא עשה את הסרט ממניעים כלכליים. הוא עשה אותו מאהבת הספר.
מי דיבר על מניעים כלכליים?
גם ספילברג ולוקאס עשו את סרטיהם מאהבת הקולנוע, אלא שבכל המקרים התוצאה היא לא כמו שהיתה צריכה להיות.
מי דיבר על מניעים כלכליים?
אתה לומד קולנוע או משהו? או חוזה עתידות? או מסוגל לראות דברים שאנחנו לא יכולים? כי אחרת איך אתה יודע איך הסרטים היו צריכים להיראות?
זה הכל תלוי בנקודת המבט…
חייב להסכים עם wow
זה סרטים שלהם, מאיפה לך איך הם "היו אמורים להראות"? אם אתה לא אוהב את הסרטים תגיד שאתה לא אוהב את הסרטים, תודה ולהתראות.
אם אתה אוהב את הסרטים אבל לא אוהב אותם בו זמנית כי אתה קטנוני, תגיד.
אל תחליט בשביל מי שיצר והגה את הסרט איך הסרט היה אמור להראות.
מחשבות על קריצ'טון
הלוחם ה13 (זה עם אנטוניו בנדארס) הוא אחלה סרט.
אין מצב הוא לא הוריד חולצה,
יש תמונה שלו בלי.. לא יכול להיות. זהו, מחרימים ת'סרט.
סליחה??!!
זה לא הגיוני שאתה לא מבין איך מכונת זמן עובדת…
מצטער, אבל אני לא מוכן לקבל את זה… Sorry, לא הולך…
למה? לא הבנתי מה הבעיה.
אם הסרט לא טורח להסביר את זה, איך אתה יודע שמכונת הזמן שבו עובדת כמו מכונת זמן בכל סרט אחר שאתה מכיר?
לא בעיה...
האמת התכוונתי ל: "מה הטעם להסביר? אתה מצפה שזה יהיה הגיוני?"
אם בספר דיברו על זה במשך
כמעט 200 עמודים והפכו את זה להגיוני, ואם בסרטים אחרים יש מכונות זמן שעובדות בצורה הגיונית וגם מסבירים איך, אז אני לא רואה במה 'טיים ליין' שונה.
אני לא אומרת שבכל סרט מסע בזמן חייבים להסביר איך הטכנולוגיה עובדת, אבל ברגע שהסרט מתייחס לעניין מכונת הזמן ומשעין עליה חלק מהעלילה שלו (כמו ש-BS אמר: מדגישים בפניהם שיש להם 6 שעות כדי להשלים את המשימה, ויש אי אלו תנאים מקדימים שצריכים להתקיים כדי שהם יצליחו לחזור בזמן), יש טעם להסביר למה זה עובד בצורה X ולא Y (כלומר, מה ההיגיון שעומד מאחורי אותם תנאים).
והתנאי החביב עלי:
אפשר להפעיל את המכשיר שמחזיר אותם בחזרה להווה רק בשטח פתוח, בלי קירות בטווח של 10 מ' (או משהו) מסביב. כמובן, לא ניתן לזה אפילו שמץ של תירוץ. האם יש לכם קשר כלשהו לכך שמחבר הסיפור לא רוצה לתת לגיבורים לחזור בזמן שהם נתונים בשבי כלשהו, כי אחרת לא תהיה להם סיבה לברוח כל הזמן? הייתכן שהמחבר לא טרח אפילו לנסח תירוץ בסגנון "זה בגלל ההיסט היורו-קוואנטי" שיסביר את האמצעי העלילתי הדבילי הזה? האם המחבר טמבל?
(אגב, זה עובד רק אופקית. כלומר, הם יכולים לחזור בזמן למרות שהם עומדים על הריצפה, שנמצאת פחות מ-10 מ' מתחתיהם. בטח חשבו שלא נשים לב).
טעות
זה ההיסט ה "קוונטי-בריטי" כי ידוע שהבריטים עושים הכל הפוך, למרות שמדובר בצרפת… הם פשוט העבירו אנרגיות שליליות…
למעשה...
עד כמה שזה כואב לי להגיד, אני לא זוכר שיש הסבר לדבר הזה גם בספר. מצד שני, אני לא זוכר אם התנאי הזה היה קיים בכלל בספר במקור.
מה שאני כן זוכר, לעומת זאת, הוא שהם נסעו באמצעות "כמוסות", ולא באמצעות מתקן שהעביר את כל האנשים בתוך שטח מסוים לעבר. חוץ מזה, היה להם רק סמן אחד, שזימן את כל הכמוסות ביחד, ולכן הם סירבו להשתמש בו עד שכולם היו באותו המקום.
קונספירציה!
את צודקת, באמת צריך להסביר למה 6 שעות… לא חשבתי על זה… אולי זו קונספירציה של אולפני הסרטים להרגיל אותנו לחורי עלילה גדולים במיוחד…
ועוד משהו
למה ה"תרגום" הפונטי של שם הסרט? אם הספר יצא בעברית, אז הסיפור כבר מוכר בארץ בשם אחר ("קו-זמן"), מה זה צריך להיות?!
כי...
זה נשמע הרבה יותר מגניב…
אופס! התכוונתי קוּל!
הסרט...
גרוע ברמות גבוהות! ממש כמעט נירדמתי במהלכו! אני מסכים שהתפאורה והתלבושות היו זוועתיות! גם העלילה לא משהו ולא הייתה מרתקת במיוחד…תחילת הסרט היתה סבירה אך הוא הלך והידרדר. אין בו הרבה הגיון והרבה מהסצנות ממש מגוחכות, כמו זו שהבחורה (לא זכור לי שמה) בורחת מעליית הגג בה כלאו את החבר'ה דרך הגג ואף אחד לא מבחין בה, בייחוד שהיא החליקה מהגג ועשתה, לדעתי, רעש די נכבד!
לא ממולץ, סרט יותר לטלווזיה מאשר לקולנוע.
לא מזמן סיימתי את הספר
ואמנם לא ראיתי את הסרט, אבל הספר עצמו לא היה כזה טוב. הוא נראה כאילו הוא נכתב לכוון של סרט.
לגבי האמינות, גם בספר זה היה ממש לא אמין.
מצד אחד, אומרים לנו שאנשים לא באמת עוברים אחורה בזמן, אלא ליקום מקביל בו הזמן הוא אחר. מצד שני, אומרים לנו שהם גילו את העדשה והמכתב של הפרופסור מהמאה ה- 14… איך זה יכול להיות? הרי הוא לא נמצא באותו יקום אלא יקום אחר? נראה כאילו מייקל קריצ'טון החליט לעשות סיפור על מסע בזמן, והשתמש בהסברים הפיזיקלים שלו כתירוץ, כשהוא מתעלם מהם לחלוטין בכל מקום אחר.
הספר היה מהנה בחלקים מסויימים, אבל משעמם מאד בחלקים אחרים.
בכלל לדעתי היה אפשר לחתוך את הספר לשלושה חלקים: הפיזיקה, הסיפור, והקטעי מעבר המאד ארוכים ולא קשורים או מעניינים.
אני הלכתי לראות את הסרט רק בגלל פול ווקר אבל אפילו הוא לא הצליח לעשות את הסרט מעניין…
ממש התאכזבתי
חבל!
אני מאוד מאוכזב מהביקורת שנתנו אחרים לגבי הסרט. חשבתי שזה יהיה סרט בכיר. ת'אמת לא ראיתי עדיין את הסרט אבל אני שוקל לראות אותו עכשיו פחות אחרי הביקורת המחפירה הזו אבל אני חושב שלא רע לנסות לראות מה יש להפסיד?
33 ש''ח ושעתיים.
אוי אוי אוי
הלכתי לראות את הסרט עם חבריי (כרגיל, אני בחרתי..)
הסרט היה מביך. העלילה לא הגיונית בעליל (הסבירו זאת לעיל עמיתי המכובדים מהפורום) והמשחק היה מביך.
ופרנסס או'קונור..הסרט היחיד בו היא השתלבה היה "אינטליגנציה מלאכותית". רק שם העובדה שהיא נראית מעל גיל שלושים ויש לה הבעה עגמומית קבועה על הפנים התאימה לעלילה של הסרט. בכל שאר הסרטים שראיתי אותה היא יוצאת דופן במובן השלילי של המושג. ב"חשיבותה של רצינות" היא נראתה כמו הדודה של קולין פירת' והתאמצה קשות להצחיק, ב"טיים ליין" ההתנהגות שלה לא ברורה והיא גם נראית כמו הדודה של כריס ווקר, ואפילו ב"הרי את מכושפת לי" היא נראית מלאכותית ולא מצחיקה והיא בולטת לרעה בסרט מחורבן מלכתחילה.