"גובה המיסים" נפתח עם קרדיטים בפונט מכוער על רקע של קיר אפור ומכוער. לאחר מכן, הסרט עובר לתמונה של המשפחה של גיבור הסרט, כשמולה מרחפות המילים "אהבה, כבוד, נאמנות, משפחה". גם זה, כמובן, בפונט מכוער, והתוצאה היא הגרסה הגרועה ביותר של התמונות שמופיעות לכם במודעות בפייסבוק שגורמות לכם לתהות מי לעזאזל קונה את השטויות האלה. אם הצלחתם לשרוד את הדקה וחצי הראשונות האלו, ברכותיי, מכאן זה רק ילך וידרדר. דייויד אייר – שבשנים האחרונות בירך אותנו עם סרטים כמו "יחידת המתאבדים" ו"בהיר" – מנסה לחזור למקורות שלו עם סרט פשע יותר ריאליסטי על גנגסטר שמנסה לשמור על עצמו ועל משפחתו אחרי שהוא מסתבך עם בחור חדש בשכונה.
אותו גיבור שהזכרתי, אגב, הוא לא שיה לה-באף. אני יודע, ברוב המקרים שיה לה-באף אינו הגיבור בסרטים ואין צורך להדגיש את זה בכל פעם, אבל הפעם נראה לי שזה שראוי לציון, כי ממבט על הטריילרים, נוצר רושם ששיה ידידנו הוא הגיבור הראשי. אפשר להבין למה רוצים שתחשבו ככה – לה-באף הוא השם המוכר ביותר בקאסט. אבל מה לעשות שכאן הוא על תקן הסיידקיק של הגיבור, והתפקיד שלו הוא להיות גנגסטר קשוח ומאיים שמכונה "קריפר".
עכשיו, תראו, הסיספונד שלי גמיש למדי, אני מוכן לקבל את שיה לה-באף בתור חייל או טינאייג'ר במעצר בית או מישהו שצריך לחפור הרבה בורות. אבל אפילו לי קשה לקחת ברצינות את שאיה "לא, לא, לא" לה-באף בתור מישהו מאיים. הפעם היחידה שפחדתי משיה לה-באף הייתה כשרוב קנטור שר עליו. ואכן, הדמות של לה-באף יותר נובחת ופחות נושכת. הוא כמו הפצצות האלו בסרטים מצויירים שהפתיל שלהן נגמר אבל לא קורה שום דבר.
לה-באף צבר מוניטין כאחד מהשחקנים האלה שמתחייבים מעל ומעבר בשביל תפקידים: כששיחק חייל ב"זעם" – סרט מלחמה שגם אותו ביים דייויד אייר – הוא חתך לעצמו את הפנים כדי להשאיר צלקת, עקר לעצמו שן, לא התקלח במשך חודשים ועוד דברים תמוהים. הפעם הוא עשה קעקוע אמיתי וענקי על החזה בשביל הסרט, בהחלט השקעה לא שגרתית. יש רק עניין אחד קטנטן שהופך את זה לתמוה אפילו יותר: החזה שלו מעולם לא חשוף במהלך הסרט, אלא אם אתם מחשיבים כמה שניות מטושטשות שבהן בקושי רואים משהו. כל מה שיצא לו מזה זה שעכשיו כשהוא יוריד את החולצה בים כל הילדים יתהו למה הוא קעקע על עצמו שם של דמות ב"מיינקראפט".
אולי כדאי להגיד גם כמה מילים על מי שהוא כן הגיבור של הסרט: דייויד, המגולם על-ידי שחקן אלמוני למדי בשם בובי סוטו, שמרגיש כאילו ליהקו אותו רק כי מייקל פניה היה עסוק. כמו שהפתיחה ניסתה להעביר בגסות, הסרט רוצה שנאמין שדייויד דוגל בערכים של משפחה ואהבה, אבל אם זה המצב, זה מעלה שאלות כמו "למה הוא הכניס את אשתו לעסקי הפשע המאוד מסוכנים שלו?", או "למה הוא אומר למישהו שלא משלם לו מספיק 'אם חסר לך כסף, מצידי תשדוד את אמא שלך או תסרסר באחותך'?" – משהו אומר לי שהבחור הזה לא יהיה נער הפוסטר של משפחתיות. אולי כדאי שילמד קצת מוין דיזל.
"גובה המיסים" הוא סרט כל-כך סתמי ומשעמם שכנראה תשכחו אותו תוך כדי צופים בו. השליש הראשון של הסרט, שמורכב בעיקר משיחות וקריינות, מוקדש להצגת העולם של הדמויות וההיררכיה שלו. חצי שעה פנימה נכנס גורם שמערער על אותה היררכיה, מה שמוביל לעוד מערכה של ברברת. בשליש האחרון שלו הסרט לוקח תפנית יותר מעשית, אבל גם זה נעשה בצורה העצלנית והמשעממת של מה שבא לפני כן. אני חושב שכבר היה יותר מעניין לראות סרט על גובה מיסים אמיתי.
משהו לא טוב עובר על דייויד אייר בשנים האחרונות. כאמור, אחרי "סוף המשמרת" – סרט שמאוד אהבתי – הוא עשה את "חבלה" הביזארי והמקושקש, את "יחידת המתאבדים" הרציני להפליא וערוך להחריד ואז את "בהיר" שהיה פשוט רע. אבל אני הולך להגיד מה שהצעירים מכנים "דעה לא פופולרית", ותשארו איתי רגע: "גובה המיסים" הוא הסרט הגרוע ביותר של אייר פוסט-"סוף המשמרת". הסרטים הנ"ל גרועים, כן, אבל הם יצרו תגובות רגשיות אצל אנשים, לכאן או לכאן. היה שיח על הסרטים האלה, בין אם בצורה של סרטון שלם על עריכה מזעזעת או שיר פארודי. אני לא יכול לראות אף אחד מקדיש אפילו עשירית מההשקעה הזאת כדי להגיד משהו על "גובה המיסים". אולי רק מבקרי סרטים שמשום מה יחליטו לכתוב עליו יותר מ-700 מילים (היי!).
נראה שאייר ניסה לעשות סרט שהוא מין תמונת מראה של "סוף המשמרת", שמציגה את הצד השני של החוק. זה היה יכול להיות מעניין, אבל דייויד אייר הוא לא דייויד סיימון, והוא לא מצליח להחיות את עולם הפשע בצורה מרתקת, סוחפת ורב מימדית. גם הבחירה להתמקד בדיאלוגים הייתה יכולה להעלות את הסרט רמה, רק שאייר הוא גם לא סורקין, בלשון המעטה, והשיחות בין הדמויות לא מאוד מעניינות או מעשירות. תוסיפו לזה את חוסר הכימיה בין שני הגברברים הראשיים ואת בחירות העריכה ה…מעניינות שהסרט עושה פה ושם (לא ברמה של "יחידת המתאבדים", אבל "לא ברמה של יחידת המתאבדים" זה סטנדרט ממש נמוך) ויצא לנו עוד כישלון לאוסף של דייויד אייר. אחרי שנכשל עם סרטים בתקציבים גדולים ונכשל עם חזרה למקורות שלו, אולי הגיע הזמן לסוף המשמרת של דייויד אייר.
השיר של רוב קנטור הוא מופלא
איפה זה היה כל החיים שלי?
השחקן השמאלי בתמונה.הוא.נאצו מסמוך על סול?
(ל"ת)
רשום בשורת החיפוש שלך את שמו של אתר בשם Google נקודה קום.
חפש באתר הזה את המילים "Nacho Better Call Saul actor". כנס לדף הויקיפדיה של השחקן שמופיע לך בגדול בלמעלה של הדף, ובדוק בחלק ה"פילמוגרפיה" שלו האם סרט בשם The Tax Collector משנת 2020 מופיע שם.
לא כזה קשה.
סיק טרנזיט גלוריה דבי.
(ל"ת)
אתה מציע לחפש בגוגל את גוגל.קום?
(ל"ת)
תגובת פאסיב אגרסיב אמיתית היתה כוללת לינק מ-LMGTFY
בכ"מ, זה לא אותו שחקן.
פעם אחרונה שעשיתי את זה, ה"קורבן" חטף התקף אפילפסיה אז העדפתי לא להיות כזה מרושע הפעם.
(ל"ת)
אנא ממך
אם תוכל, בפעם הבאה שתחפוץ להמליץ באינטרנט על פעילויות שמתחת לחגורה לאדם שאינך מכיר – שמור זאת לעצמך. מעטים האנשים שהתחרטו על מה שלא אמרו על התחת של הזולת.
אין לי תחת, זאת בעיה.
(ל"ת)
אם כבר הבחור הזה הרבה יותר דומה לו אך לא הוא
https://www.imdb.com/title/tt1966385/mediaviewer/rm1032866816
(ריז אחמד, שיחק ב-The Night Of)