סופרמן חוזר (וחבל)

מאת
בן סגרסקי
– פורסם ב 21 ביולי 2006Posted in: ביקורות

במקור: Superman Returns
במאי: בריאן סינגר
תסריט: מייקל דוהרטי, דן האריס, בריאן סינגר
שחקנים: ברנדון ראות, קייט בוסוורת, קווין ספייסי, ג'יימס מרסדן, פארקר פוזי

בשנת 78', לאחר שכוכב הבית שלו, קריפטון, הושמד כליל, הגיע לכדור הארץ סופרמן המוסרט-באופן-מלא. בזמן שבילה את שנות נעוריו בחווה הציורית של הוריו המאמצים בעיירה סמולוויל, תחת השם "קלארק קנט", גילה סופרמן בעצמו תכונות מופלאות ומגוונות: יכולת תעופה, ראיית ריינטגן, שרירי ברזל, עיניי לייזר, נשיפת כפור ומהירות על. לכל האקס-מנים, ביחד עם צ'אק נוריס, אין כל-כך הרבה כוחות. כמו כל ילד טוב סמולוויל, סופרמן העמיד לנגד עיניו את האמת, הצדק והדרך האמריקאית. לאור כל הנתונים האלה, נשארה רק דרך פעולה הגיונית אחת: סופרמן עטה את תחתוניו מעל המכנסיים, וערק למטרופוליס, שם הוא נלחם בנבלים כגון לקס לות'ור ופליטי קריפטון מפוקפקים. לויס ליין, הכתבת חמורת הסבר, אהבה והעריצה את סופרמן, כמו כל תושבי מטרופוליס. שלא כמו כל תושבי מטרופוליס, היא גם בילתה אתו לילה.

מאז עברו כמעט שלושים שנה. ז'אנר הסופר-גיבורים השתנה והתפתח לבלי הכר. כריסטופר ריב שותק בתאונה טרגית, ולאחר מכן נפטר. מעריצי הסרט המקורי צימחו כרס. המלחמה הקרה הסתיימה. שיגעון הפוגים כבש את ישראל. התאומים נפלו. פינלנד זכתה באירוויזיון. ופתאום עכשיו, בשנת 2006, מגיע 'סופרמן חוזר' וממשיך מהמקום בו עלילת 'סופרמן 2' הפסיקה, כאילו לא קרה כלום. הפוגת הזמן מתורצת על ידי מסע בן חמש שנים של סופרמן אל הריסות קריפטון. שום דבר לא קרה לאיש הברזל במהלך מסעו, ולכן הוא חוזר למטרופוליס בדיוק אותו סופרמן: מוסרי, בטוח בדרכו, ותמיד צודק. גם מטרופוליס לא השתנתה מאז ביקר בה האיש הפלאי בפעם האחרונה. אמנם הטכנולוגיה של שנות האלפיים מצויה בה, אבל איכשהו, כל תושביה נראים בדיוק באותו הגיל בו התחככו לאחרונה בסופרמן, לקס לות'ור שוב מסתובב חפשי, ומשרת העיתונאי של האלטר-אגו קלארק פנויה בתזמון מפתיע. היחידה שלא עמדה דום במרווח בין סרט לסרט היא לויס ליין, שהתמסדה עם בן תמותה והקימה משפחה. את פרס הפוליצר שמגיע לה היא מקבלת על מאמר בשם "למה העולם לא צריך את סופרמן". למה, באמת? לא מוצגת בסרט שום השלכה חברתית להעדרותו הממושכת של סופרמן, או לחזרתו אל הכוכב הכחול. נראה שכל העיר נמצאת שם רק בשביל בחור אחד בטייטס.

ההחלטה של הבמאי בריאן סינגר, לביים את הסרט כאילו לא החלפנו קידומת כבר פעם פעמיים מאז סרטיו המקוריים של ריצ'רד דונר, תמוהה, במקרה הטוב. סופרמן הוא אולי אייקון, אבל זה לא אומר שכל ילד בן 12 מישראל יודע מה זה מבצר הבדידות ומי זה ג'ור-אל. ובכל זאת, 'סופרמן חוזר' לא מתעכב על אקספוזיציה, או על יצירת הכרות עם הדמויות. אבל אפילו אם נניח לרגע שסמטאות ארה"ב מלאות בצופים שגם ראו את הסדרה המקורית, וגם שיננו אותה במשך כמה עשורים כדי לא לשכוח כלום – העולם עדיין השתנה. דמותו המוסרנית והבלתי מנוצחת של סופרמן אולי עוררה השראה בקרב ילדים לפני שנים, אבל כיום היא בעיקר משעממת. עם השנים נעשו גיבורי-על הקולנועיים פגומים יותר, קשי יום יותר, אנושיים יותר. הנבלים הפכו מבדיחה מהלכת לדמויות מעניינות בפני עצמן. סופרמן, לעומתם, אהוד על כולם וטוב בכל. הוא אולי רגיש לקריפטונייט, אבל זה לא פגם שאני מסוגל להזדהות אתו.

התירוץ המתבקש הוא ש"זו המהות של סופרמן! בריאן סינגר נאמן למקור!", אבל אני לא מקבל אותו. כבר יצא סרט המבוסס על דמותו של סופרמן, ואם אין לבריאן סינגר משהו שונה או חדש לומר עליה, שלא יביים עליה סרט.

בתחום אחד לפחות הסרט הנוכחי התעדכן לזמננו. האפקטים והפעלולים בסרט הזה הם מהאסתטיים יותר שניתן למצוא בקולנוע. בני אדם מרחפים נראים בדרך כלל אידיוטיים למדי, אבל כשסופרמן עוזב את הקרקע הוא ממשיך לנוע בטבעיות כמו דג במים. חבל רק שאותם אפקטים מנוצלים להפקת קטעי אקשן סתמיים למדי, ולא מותחים בשום צורה. גם כאן האשם הוא, איך לא, סופרמן: יכולותיו הבלתי מוגבלות מאפשרות לו להיחלץ מכל מצב בלי שום תחכום, מקוריות או אתגר. סופרמן בא. סופרמן מציל אזרח חף מפשע. סופרמן הולך. מה שאי אפשר להאשים בו את סו?פר הוא תדירותן הנמוכה של סצינות האקשן האלה. גם אם האקשן לא יוצא דופן, אני מעדיף אותו בכל מצב על פני דיבורים. ב'סופרמן חוזר' יש קצת פניה לאדרנלין פה וקצת שם, אבל לא יותר מזה.

את הדמות הראשית משחקת חליפה כחולה עם S על החזה. היא עושה רושם, ובהחלט מעוררת יראת כבוד. רב הסרט היא נתלית באלגנטיות על ברנדון ראות האלמוני. קשה לומר שאותו ברנדון משחק גרוע, כיוון שאין סצינה בסרט בה הוא נדרש להפגין יכולת של ממש בתחום. את הסרט הזה הוא מבלה בעיקר בלהיות כמה שפחות מורגש, מחשש שאם הוא יעשה תנועה אחת לא במקום, מישהו יבחין שהוא לא כריסטופר ריב. מצבה של קייט בוסוורת, כלויס ליין, טוב בהרבה. אני אמנם לא מאמין לרגע שהיא עיתונאית וותיקה ואמא לילד, אבל אני כן יכול להבין מה קלארק קנט מוצא בה. היא די חיננית, אם לומר את האמת. אבל אני לא באתי בשביל קייט בוסוורת, ובטח לא בשביל ברנדון ראות. אפילו לא בשביל האפקטים. אני באתי בשביל קווין ספייסי, בתפקיד הנבל הקרח והמטורף, וזו הייתה חתיכת טעות. לקס לותור לא אמין, לא מעניין, לא מאיים ולרוב אפילו לא מצחיק.

בגדול, 'סופרמן חוזר' הוא לא פיאסקו אמיתי. אם אתם מעריצים אדוקים, שווה בכל מקרה לפנות לו שעתיים וחצי. אבל אם אתם מעריצים אדוקים אתם לא צריכים אותי כדי להמליץ לכם ללכת. אפילו בתור אחד שאין לו סנטימנטים, לא סבלתי מכל רגע של 'סופרמן חוזר', אבל לאחר שהפרויקט הנ"ל עבר תחת ידיו של כל יוצר שני בהוליווד, אי אפשר שלא להרגיש שהיה יכול וצריך להיות טוב יותר.

תגיות: