בחודשים האחרונים בקבוצת הפייסבוק שלנו קבוצה קטנה אך איתנה של אנשים השתתפה במה שנקרא "אתגר הצפייה של לטרבוקסד": אתגר שבו למשך 33 שבועות, צופים ב-33 סרטים, 1 בכל שבוע, כאשר כל שבוע הוא בעל "נושא" מסוים: מחזות זמר שאינם דוברי אנגלית, רשימת סרטים מומלצים של במאים נחשבים, ועוד. השבוע האתגר נגמר, והוא עתיד לחזור רק בספטמבר. לפיכך, החלטנו למלא את החלל בין לבין עם אתגר צפייה של עין הדג (שימוש מעט ליברלי במילה "אתגר", אבל מילא) לחופש הגדול: 10 שבועות, 10 סרטים.
איך זה יעבוד? למטה תוכלו לראות את 10 הקטגוריות שבחרנו בקפידה בנסיון לאזן בין סרטים שאשכרה יהיה כיף ומעניין לראות אבל גם סרטים שלאו דווקא אנשים היו רואים ככה סתם. כל מי שרוצה להשתתף באתגר או לפחות מתעניין יבחר 10 סרטים באורך מלא שהוא עדיין לא ראה ושעונים על הדרישות של כל שבוע ויפרסם אותם פה, בקבוצת הפייסבוק שלנו (בפוסט ייעודי, לא ככה סתם) או בלטרבוקסד של האתר כרשימה משל עצמכם (או בכולם, זה לא משנה).
כל שבוע למשך החופש הגדול אנחנו נפרסם בקבוצת הפייסבוק ופה בתגובות תזכורת על הנושא של השבוע, ואז נוכל לדבר ולדסקס על הסרטים שצפינו בהם. אם יש עוד שאלות בנושא, נשמח לענות. ועכשיו, בואו ניגש לעניין.
שבוע 1 (21 ביוני עד 27 ביוני): שבוע עין הדג
פותחים את אתגר הצפייה עם סרט שלא ראיתם מאחת העשיריות סיכום השנה של האתר. זה אומר 190 סרטים לבחור מתוכם, מבציר 2001 עד 2019. חוץ מלהיטי קומיקס, שלל פיקסארים או "שר הטבעות", יש ברשימה לא מעט הפתעות, פנינים מפוספסות וסרטים שההיסטוריה קצת שכחה. למי שלא בטוח באיזה סרטים מדובר, אור ענבר עזרה והכינה רשימה. למי שראה גם את כל אלה – תראו סרט שכמעט ונכנס לרשימה (כלומר ממקומות 11-30 של השנים שעברו).
שבוע 2 (28 ביוני עד 4 ביולי): "סרט בידוד"
בשבוע זה יש לבחור סרט שהולם את תקופת הריחוק החברתי. זאת הגדרה קצת גמישה ונע בין סרטי קפסולה עם צוות שחקנים מצומצם כמו "12 המושבעים", סרטי שחקן יחיד כמו "לוק" או "הכל אבוד", סרטים בלוקיישן אחד ושאר ירקות – העיקר שיהיה קצת קלסטרופובי. הכנו רשימה עם אופציות מעניינות, אבל אפשר בהחלט לבחור גם סרט שלא מופיע ברשימה ועדיין מתאים לתמה לדעתכם.
שבוע 3 (5 ביולי עד 11 ביולי): אנימציה ממיסת מוח
הפעם כן צריך לבחור סרט מתוך רשימה מוגבלת שמצאנו בלטרבוקסד ואהבנו. רצינו נורא לשים שבוע אנימציה, ורשימת "75 סרטי אנימציה ממיסי מוח" היא רשימה מגניבה ביותר עם סרטי אנימציה שנעים בין "יוצא דופן" ל"מה לעזאזל ראיתי".
שבוע 4 (12 ביולי עד 18 ביולי): כהן, כהן,כהן או כהן
ברוח שבועות דומים באתגר לטרבוקסד המקורי, בהם נבחרו כל פעם 4 במאים או שחקנים עם שם משפחה דומה, השבוע עליכם לבחור סרט של האחים כהן או כזה בהשתתפות אושרי כהן, רותם זיסמן כהן או סשה ברון כהן. זה די פשוט, בתכלס.
שבוע 5 (19 ביולי עד 25 ביולי): סרט בהשתתפות ווילם דפו
שבוע המחווה לאחד השחקנים הכי אנדרייטד בהוליווד. בחרנו בשבוע הזה כי ה-22 ביולי זה יום ההולדת של ווילם דפו, אז מזל טוב לכבוד יום הולדתך ה-65, גובלין ירוק ומדהים שכמותך!
שבוע 6 (26 ביולי עד 1 באוגוסט): שבוע קולין אטווד
קולין אטווד היא אחת ממעצבות התלבושות הוותיקות והפעילות בהוליווד. היא עבדה בעשרות הפקות בטלוויזיה ובקולנוע, הייתה מועמדת 12 פעמים לאוסקר וזכתה ארבע פעמים. היא המעצבת הקבועה של במאים כמו טים ברטון, ג'ונתן דמי, מייקל מאן ורוב מארשל, אבל עבדה גם בסרטים כמו "מה קרה בגטקה", "נשים קטנות" (ההוא מ-94) ו"סיפורה של שפחה" (הסרט הנשכח, לא הסדרה).
שבוע 7 (2 באוגוסט עד 8 באוגוסט): תוצרת דרום קוריאה
שנה עברה מאז ש"פרזיטים" הגיע לבתי הקולנוע בישראל. הוא מסיים את השנה הזו עם אוסקר ביד ודקל הזהב ביד השנייה, וזה הזמן להרים לתעשייה שבזכותה כל זה קרה. השבוע יש לבחור סרט דרום קוריאני. אין הגבלה על בסיס ז'אנר, שנה או אפילו שפה, כל עוד הסרט נוצר בדרום קוריאה (או קו-פרודוקציה שדרום קוריאה נכללת בתוכה).
לא בקיאים? ניתן להיעזר ברשימה הזו.
שבוע 8 (9 באוגוסט עד 15באוגוסט): בקצרה
בעולם שבו שוברי הקופות והסרטים המסחריים הולכים ומתארכים שלא לצורך, זה הזמן לצפות בסרט שנמשך לכל היותר 80 דקות. גם כאן סידרנו רשימה של סרטים לדוגמה, אבל אפשר לבחור גם כל סרט אחר שעומד בכללים.
שבוע 9 (16 באוגוסט עד 22 באוגוסט): סרט פתיחה או זוכה בפסטיבל ירושלים
אם שום דבר לא ישתבש, בשבוע זה תצא לדרך מהדורת 2020 של פסטיבל הקולנוע ירושלים. לכבוד זה, השבוע נצפה בסרט שפתח בעבר את הפסטיבל או בסרט שזכה בתחרות הישראלית שלו לאורך השנים. אם בא לכם לצפות בסרט שזכה בתחרות הדוקומנטרית אתם מוזמנים לעשות זאת, אבל אין לנו רשימה מסודרת שלהם.
שבוע 10 (23 באוגוסט עד 29 באוגוסט): חזרה ללימודים
את השבוע האחרון לאתגר (ולחופש הגדול) נקדיש לסרטים שמתרחשים בבתי ספר. כאשר הכוונה היא לכיתות א' עד י"ב, כלומר לא קולג'ים, אוניברסיטאות או מוסדות חינוך אחרים. הסרט לא חייב להיות על התלמידים – גם סרטים על ההנהלה, סגל המורים ושאר הצוות יתקבלו בברכה.
מגניב
באתגר הראשון יש רק שלושה סרטים שעדיין לא ראיתי. עג׳מי, סטיב ג׳ובס וזה שבאמת הייתי רוצה לראות – ״המוסד״. רק צריך לבדוק איך אני רואה אותו מאמריקה. רעיונות איך להשיג?
בשבוע השני נתתם יופי של המלצות
ראיתי 48 מתוך 71, אבל יש שם כמה סרטים שאפילו לא שמעתי עליהם. למען האמת, חיפשתי רשימה בדיוק כזו, ומצאתי. אז תודה רבה!!
הרשימה השלישית קצת אזוטרית
לא קורה לי הרבה שאני רואה כל כך מעט מרשימה כלשהי. אבל ראיתי רק 9 מתוך 75 הסרטים האלה… מעט מדי. ננסה לראות שם משהו.
לגבי חלק מהרשימה הזו, הכותרת די מטעה
יש שם כמה סרטים שאהבתי (למשל Interstella 5555 שאני מקרין אותו מדי שנה בשיעור האחרון בקורס שלי) וכמה סרטים שעשו לי חשק להקיא (למשל Wizards, שכל דקה מתוכו היא סבל צרוף, ועוד הייתי צריך לראות אותו פעמיים) – אבל אין בהם באמת שום דבר "ממיס מוח".
תראה, אני לא בטוח שיש סרט שהוא באמת "ממיס מוח"
מה שחיפשתי הייתה רשימת אנימציה שתוציא חובבי אנימציה, גם כבדים, מאזור הנוחות שלהם של ג'יבלי-ארה"ב-עוד כמה יחידי סגולה. היא לא מושלמת, אבל יש בה לא מעט סרטים מסקרנים שלא הייתי שומע עליהם אחרת.
אם אפשר להירשם ל-VOD-ים שונים למיניהם מאמריקה, אז שם.
אם לא אז לצערי לא.
עשיתם לי את הקיץ
והתמונה של סוף העולם גרמה לי להתבאס שאין שבוע של סרטי אדגר רייט שנקרא "אתגר רייט" (כן, אני יודע שרוב האנשים פה ראו את כל הסרטים שלו).
רשימתי
שבוע 1: שבוע עין הדג
אז ההערה הקטנה שם בסוף היא די בשבילי, כי את כל 190 הסרטים שנבחרו ראיתי. ולכן אני אשלים משהו מהסרטים שנכנסו ל-30 סרטים ולא ראיתי עדיין. נבחר "שרלוק הולמס 2".
ואם יהיה זמן: גנב עירוני, משימה בלתי אפשרית 4
שבוע 2: סרטי בידוד
טיימקריימס שהומלץ עליו פה כמה פעמים ולא הצלחתי להביא את עצמי לראות עדיין.
ואם יהיה זמן: סירת הצלה, אנטיקרייסט, להתחיל מחדש
שבוע 3: אנימציה
כולם רוכבים על הקרוסלה. הידעתם? זה הסרט הראשון שמריל סטריפ אי פעם השתתפה בו.
ואם יהיה זמן: הרפתקאות מרק טוויין, Mind Game
שבוע 4: כהן, כהן, כהן או כהן
הסרט מירוצים של ויל פארל שלא נראה לי שבכלל הופץ בארץ אבל סשה ברון כהן נמצא בו.
ואם יהיה זמן: אשלים סריה ואצפה ב"אכזריות בלתי נסבלת" ואסגור את החור בפילמוגרפיה של האחים כהן. לחלופין: אבינו.
שבוע 5: וילם דפו
לחיות ולמות בלוס אנג'לס
ואם יהיה זמן: בסקיאט, היו זמנים במקסיקו
שבוע 6: קולין אטווד
מה שאת עושה לי, עוד סרט מתוק (בתקווה) שלא הספקתי למצוא אי פעם זמן לראות
ואם יהיה זמן:נשים קטנות (94), נשואה למאפיה
שבוע 7: דרום קוריאה
"ברוכים הבאים לדונגמאקול", סרט שיש לי בדיוידי לפחות עשור ולא נגעתי בו, אז הגיע הזמן.
ואם יהיה זמן: את כולם??? זה כנראה לא יתאפשר, אבל תמיד אפשר לנסות.
שבוע 8: קצר ולעניין
אייל הצפון הלבן – סרט אימה זוכה פסטיבל קאן מפינלנד. יהיה מעניין.
ואם יהיה זמן: מעקבים של נולאן או פוליטכניקה של וילנב.
שבוע 9: פסטיבל ירושלים
אחוזת האוורד
ואם יהיה זמן: כנראה השבוע שהכי פחות דחוף לי להשלים בו עוד סרטים. שרקייה??
שבוע 10: חזרה ללימודים
"בית ספר" של פרדריק וייזמן כי לא הכנסתי תיעודי עד כה.
ואם יהיה זמן: תיכון קולי או איזה קלאסיקה משנות התשעים שעוד לא ראיתי כמו "The Craft" או משהו.
גנב עירוני אחלה סרט, תסריט לא מושלם אבל מבויים ממש טוב
נראה לי עדיף על שרלוק הולמס 2 הנשכח. כנ"ל לגבי "אכזריות בלתי נסבלת" שהוא קומדיה רומנטית משעשעת וחמודה לאללה, שאמנם רחוק מהטופ של האחים, אבל רחוק גם מקשקושים כמו "להרוג את הליידי".
אני מבין למה "שרלוק הולמס 2" נשכח, בסך הכל
אבל הוא אחלה סרט. חסר לו משהו שייחד אותו (בסופו של דבר הוא גרסה מוצלחת יותר של הסרט הראשון) אבל הוא עושה מה שהוא עושה מאוד טוב, ומבין ההרפתקאות ההוליוודיות של ריצ'י, הוא בין הטובים, נדמה לי.
ואחרי צפייה ב"גנב עירוני" גם
אני.. לא בטוח שאני מחשיב אותו כיותר טוב מ"שרלוק הולמס". התסריט הוא לא "לא מושלם", הוא קלישאה על גבי קלישאה. יש פה דברים טובים, אין ספק, אבל השלם היה לי מעט מסך חלקיו. ואני יודע שכבר שאלתי את זה וקיבלתי תשובה, אבל בחייאת – ג'ון האם באמת לא מצליח להביא את הכשרון שלו למסך הגדול, הא?
לחיות ולמות בלוס אנג׳לס
בדיוק ראיתי את הסרט הזה השבוע. אני חייב להזהיר – הוא בסדר כזה, אבל אייטיזי מאד ובגדול – למען האמת, לא משהו (ולו בגלל שווליאם פיטרסן הוא השחקן הראשי הכי אנמי בהיסטוריה של הקולנוע, פחות או יותר). סרט אייטיזי גדול שלו הוא ״הפיתוי האחרון של ישו״ אבל אני מניח שכבר ראית.
אני כנראה אלך על ״מיסיסיפי בוערת״ שטרם ראיתי.
שבוע ארבע זה כזה:
אוחיון, אמזלג, אמסלם; בוחבוט, ועקנין, חג'ג', כהן, כהן, כהן, כהן, כהן, כהן, כהן, כהן, מסעוד, תורג'מן.
שיהיה לכם בהצלחה
זה נשמע כמו אתגר ממש מגניב.
אני עדיין בתחושות של שלום כיתה א', יום עבודה ראשון אחרי 3 חודשי הסגר (ושבוע וקצת של עוצר). היום לראשונה פגשתי פרונטלית אנשים שלא ראיתי כל הזמן הזה. החל מעוד 3 ימים, יהיו לי כבר חומרים לאנליזות חישוביות בשעות של הריחוק החברתי. קיבלנו אישור לעבוד סופשים.
מעולם לא שמחתי ככה לותר על החופש והחיים, אבל אין סיכוי שאני מתחייבת לסרט בשבוע למשך כל כך הרבהה זמן.
למה Slueth מופיע פעמיים?
נכון שאלה שתי גרסאות שונות, אבל עדיין…
הרשימה שלי (נתון לשינויים מצבי רוח וכו):
שבוע 1: קיל ביל 1
במידה ויהיה זמן אשלים לחלוטין את הפער עם חלק 2. למזלי אני די מרוצה מההספק שלי עם הרשימה למרות שמתישהו אראה את הכל (165/190)
שבוע 2: קוד מקור
שבוע 3: הנערה שדילגה בזמן
ואם יהיה לי כוח אולי גם את הצוללת הצהובה
שבוע 4: יהודי טוב (כי מעולם לא ראיתי אותו באופן רציף וחבל)
אם ארגיש פטריוטית במיוחד אולי אנסה לראות גם את שושנה חלוץ מרכזי
שבוע 5: ווקס לוקס
אולי יוחלף לטוגו, אולי אראה את שניהם
שבוע 6: מה שאת עושה לי
כי אין סיבה שאני אראה את אליס מבעד למראה באמת
שבוע 7: בעירה
שבוע 8: פרימר / סיפור אמריקאי
ואולי גם את ההמשכים? או לפחות את זה במערב הפרוע. ובטח גם כמה סרטים קצרים של דיסני מתקופת הסילי סימפוני.
שבוע 9: הדקדוק הפנימי שמחכה שאני אראה אותו כבר נצח ואין לי סרטים ישראלים ברשימה
לחלופין – אלמודבר או רב מהומה על לא דבר
שבוע 10: מרד הנעורים
ואם יהיה זמן: בריק
ולינק לרשימה בלטרבוקס למעונינים.
"טוגו" סרט ממש חמוד
וגם יחסית טוב, באופו מפתיע
אפשר לדעתי להוסיף ל"אנימציה ממיסת מוח"
מרי ומקס
שלישיית בלוויל
Song Of The Sea
מר שועל המהולל
לא ראיתי את הרשימה
(אפשר להעלות את הרשימה לאתר נוסף חוץ מלטרבוקסד, יחד עם ההמלצות לשבוע 2 ו-9?) אבל ל"שיר הים" יש אמנם אנימציה יפה בצורה יוצאת מן הכלל אך לא באופן שיוצא מאזור הנוחות; "מר שועל" בכלל מתהדר באנימציה שהיא ההפך הגמור מהמסת מוח, אבל בכל מקרה אני שומר אותו עבור השבוע של דפו (כמובן, בהנחה שייצא לי לראות כל שבוע סרט…)
מה הבעיה עם לטרבוקסד כאתר רשימות?
כלומר, אני יכול לנסות להעתיק את הרשימה ידנית לפה או משהו, אבל נראה לי שזה אתר נוח בסך הכל גם לאנשים שלא רשומים בו.
ספציפית 9, אגב, נמצאת כולה בויקיפדיה העברית.
אינטרנט רימון
(ל"ת)
וואלה. אשתדל להוסיף את הרשימות הנ"ל אז פה ידנית.
(ל"ת)
תודה רבה!
עכשיו אני חייב להיענות לאתגר … אז ככה:
שבוע ראשון: הקול בראש/התחלה. כן, חור בהשכלה וכל זה.
המלצה ממה שראיתי: קובו. ממש ממש אנדררייטד, מדובר באחד מהטובים יותר של לייקה.
{שבוע שני ושלישי יחכו לפרסום הרשימה מחוץ ללטרבוקסד}
שבוע רביעי: הבלדה על באסטר סקראגס/מדגאסקאר 3. תלוי במצב הרוח.
המלצה ממה שראיתי: מדגסקאר. טיפה אובררייטד, אבל יש לכך סיבה.
שבוע חמישי: מר שועל המהולל/אקוומן. אם ראיתי את נמו רק בעברית זה עדיין נחשב שראיתי אותו?
המלצה ממה שראיתי: כי אם כן, אז זה.
שבוע שישי: היפהפיה והיחפן. אולי בדאבל פיצ'ר עם המקורי.
המלצה ממה שראיתי: חיות הפלא. סרט נחמד ביותר, ואם המטרה היא להראות את כוחה של אטווד בתלבושות אז בכלל.
שבוע שביעי: יש סיכוי שוונדר וומן 1984 יגיע עד אז לקולנוע! רגע, זה יוצא רק שבוע אחריו? אה, אז… מפלצת של מלון 3?
המלצה ממה שראיתי: …אוקג'ה? תקשיבו, אני לא ממש חזק בקולנוע קוריאני; אבל הסרט די סבבה סך הכל, במיוחד למי שאוהב ללעוג לסססמולנים…
שבוע שמיני: קוסמים/גותהאם באור גז.
המלצה ממה שראיתי: מסעי גוליבר. סרט כל-כך דל שומן מצד אחד ויפהפה מצד שני, שאפשר לצחוק עליו, לצחוק אתו ולאהוב כל שנייה בו גם אם למדת למבחן תוך-כדי…
שבוע תשיעי: וול-אי/הבלתי רשמיים.
המלצה ממה שראיתי: רטטוי. זה רק אומר שהוא יותר טוב משרק, אבל גם זה בהחלט משהו.
שבוע עשירי: אז… כמה בית ספר צריך שיהיה בסרט, בסולם הארי פוטר מ1 עד 7? כי פשוט לכתוב "בית ספר" בחיפוש של ימד"ב לא ממש עוזר…
המלצה ממה שראיתי: כוכבים על פני האדמה, או איך שלא יקראו לזה. אין יותר בית ספר מזה.
לא הבנתי איך "מפלצת של מלון 3" נחשב סרט קוריאני, אני מודה.
סרטי בידוד:
Hard Candy
מי מפחד מוירג'ינה וולף
דרך קלוברפילד 10
אנטיקרייסט
פרויקט המכשפה מבלייר
ג'רי
פשעי זמן
ארוחת הערב שלי עם אנדרה
כוח משיכה
לוק
הכל אבוד
משחקי בילוש (המקורי והרימייק)
טייפ
ירח
קיוב
מיזרי
הנוער
פעילות לא טבעית
הנוסע השמיני
להתחיל מחדש
הרמז
הכפר
דוגוויל
12 המושבעים
127 שעות
חיי פיי
המגדלור
האחרים
החדר (לא של טומי ויסו)
הניצוץ
הדבר (של קרפנטר)
שאטר איילנד
האשמים
אני אגדה
קבור
המלאך המשמיד (של בונואל, מ-1962)
סופעולם
אקס מאכינה
פונטיפול
סירת הצלה
קוהרנטיות
המשחקים של ג'ראלד
1408
חרק (2007)
שקט (2016)
והרשימה של האנימציה (מצטער על האנגלית):
Everybody Rides the Carousel 1975
The Cosmic Eye 1986
Wizards 1977
Fantastic Planet 1973
Consuming Spirits 2012
Son of the White Mare 1981
American Pop 1981
Ani*Kuri15 2007
Felidae 1994
Johnny Corncob 1973
A Town Called Panic 2009
Who Framed Roger Rabbit 1988
Belladonna of Sadness 1973
Spring and Chaos 1996
The Hole 1962
Angel’s Egg 1985
Royal Space Force – The Wings Of Honneamise 1987
The Rain Children 2003
Space Jam 1996
$9.99 2008
Allegro non troppo 1976
Pink Floyd: The Wall 1982
Yellow Submarine 1968
Heavy Metal 1981
Akira 1988
Gandahar 1987
Heavy Traffic 1973
Interstella 5555: The 5tory of the 5ecret 5tar 5ystem 2003
The Point! 1971
Fantasia 1940
Waking Life 2001
Spirited Away 2001
Metropolis 2001
The Plague Dogs 1982
Cat Soup 2001
Rock & Rule 1983
Cats Don’t Dance 1997
[Voices of a Distant Star 2002
Urusei Yatsura 2: Beautiful Dreamer 1984
The Snow Queen 1957
The Fool of the World and the Flying Ship 1990
James and the Giant Peach 1996
The Adventures of Mark Twain 1985
The Animation Show 2003
Technotise: Edit & I 2009
Starchaser: The Legend of Orin 1985
Mind Game 2004
Everything Will Be OK 2006
The Pinchcliffe Grand Prix 1975
The Jetsons Meet the Flintstones 1987
Mad Monster Party? 1967
Robot Carnival 1987
The Girl Who Leapt Through Time 2006
The Last Unicorn 1982
The Nightmare Before Christmas 1993
WALL·E 2008
Fritz the Cat 1972
Visions of Frank 2007
Little Nemo: Adventures in Slumberland 1989
Neon Genesis Evangelion: Death and Rebirth 1997
Neon Genesis Evangelion: The End of Evangelion 1997
The Brave Little Toaster 1987
Chronopolis 1982
Beyond The Mind’s Eye 1992
Nezha Conquers the Dragon King 1979
Night on the Galactic Railroad 1985
The Monkey King 1961
I Married a Strange Person! 1997
Alice in Wonderland 1951
The Soldiers’s Tale 1984
Tekkonkinkreet 2006
Sita Sings the Blues 2008
The Tune 1992
Paprika 2006
Midori-ko 2011
תודה רבה!
א. זה ימד"ב שהביא לי את מפלצת של מלון כסרט דרום-קוריאני; אם זה לא טוב אז אולי שודדי הפיצוחים או הנסיכה ושבעת הגמדים…
ב. דווקא האנגלית יותר עוזרת למצוא את הסרטים האלה, באמת תודה רבה.
ג. אז… קוסמים ווול-אי כבר נמצאים ברשימה? יהיה צריך לתמרן בין הרשימות בשבועות השונים.
ד. אז מישהו חשב שפופ אמריקאי, ספייס ג'אם, חתולים אינם רוקדים, הג'טסונס פוגשים את הפלינסטונס והטוסטר הקטן והאמיץ הם "ממיסי מוח"? לאיפה נעלמו ממד העכביש, קורליין, 9, קובו או מלחמת אוכל?
ה. בשבוע השני כנראה אראה את הנוסע השמיני או את חיי פיי.
לגבי א.
אני לא בטוח למה ימד"ב מזהה את הסרטים האלה כדרום קוריאניים. באמת. אם אתה מחפש אנימציה דרום קוריאנית, Leafie, A Hen into the Wild הוא סרט לא מאוד מוכר שאני מאוד נהניתי ממנו כשהוקרן בפסטיבל ירושלים.
תודה על ההמלצה!
אחרי בדיקה קצרה, מתברר שאת הנסיכה יצר סטודיו בשם LOCUS היושב בקוריאה ובסין, למפלצת של מלון הייתה שותפה בהפקת האנימציה חברה בשם Rough Draft Korea, ושודדי הפיצוחים כנראה כה קוריאני עד שהם היו חייבים לשים את סיי רוקד את הגנגנם סטייל בכתוביות הסיום, ולקבל מימון משתי משרדי ממשלה קוראניים…
הרשימה שלי
שבוע 1: נאום המלך
ובכך אשלים סופסוף את כל המועמדים לפרס הסרט בטקס האוסקר של 2011. כל השנים האלו זה הדיר שינה מעיני.
שבוע 2: הרמז
מהמר מעכשיו: סא"ל חרדלי בטרקלין עם פמוט
שבוע 3: אקירה
מתכונן לגרסת הלייב-אקשן בכיכובה של סקרלט ג'והנסון
שבוע 4: אחי, איפה אתה?
לא להתבלבל עם "אחי, איפה האוטו?" שיצא באותה השנה.
שבוע 5: המגדלור
מדחיין את זה מאז האוסקר האחרון, אז למה לא
שבוע 6: פילדלפיה
מניח שזה לא דוקומנטרי על המסעדה
שבוע 7: ראיתי את השטן
אבל לא ראיתי את הפרקליט שלו
שבוע 8: פרנקנשטיין
IT'S ALIVE
שבוע 9: מישהו לרוץ איתו
כי צריך גם קולנוע מקומי
שבוע 10: ללכת שבי אחריו
איזה עברות מוזר
שיהיה בהצלחה ושילך לי יותר טוב מהאתגר השנתי של לטרבוקסד.
Fehérlófia
יש למישהו גישה או דרך להשיג את Son of the White Mare (Fehérlófia ) עם כתוביות לאנגלית?
ניסיתי למצוא אותו בכל דרך אפשרית, פרט מלקנות את הDVD וגם זה לא בטוח מגיע עם כתוביות
מכיוון שאני נגד קישורים, פיראטיות וכו' באתר
אבל גם לא אוהב להשאיר מישהו ככה תלוי באוויר – רק אגיד שמצאתי, אז קיים שם בחוץ.
הרשימה שלי
שבוע 1: דו"ח מיוחד
עוד אופציות: דבר אליה, חיים של אחרים, כרוניקה בזמן אמת, קובו, מכונת הכסף, קרא לי בשמך
שבוע 2: ארוחת הערב שלי עם אנדרה
עוד אופציות: דרך קלוברפילד 10, רמז, דוגוויל, להרגיש בבית
שבוע 3: אקירה
עוד אופציות: החומה, פנטסטיק פלאנט, פפריקה, חיים בהקיץ
שבוע 4: רציחות פשוטות
עוד אופציות: לילות טלדגה, הבלדה על באסטר סקראגס, גשר המרגלים (אם זה נחשב)
שבוע 5: פלאטון
עוד אופציות: מיסיסיפי בוערת, הפיתוי האחרון של ישו, פרויקט פלורידה
שבוע 6: מה שאת עושה לי
עוד אופציות: סוויני טוד, זכרונות של גיישה, אד ווד, המספריים של אדוארד, פילדלפיה
שבוע 7: אמא
עוד אופציות: רכבת לבוסאן, להרגיש בבית, The Chaser, וסרטי פארק צ'אן-ווק
שבוע 8: פרנקנשטיין (1931)
עוד אופציות: הקבינט של ד"ר קליגרי, Safety Last!, זליג, הצלם (באסטר קיטון)
שבוע 9: גט
עוד אופציות: נמר, דרקון, חתונה מאוחרת, ביקור התזמורת
שבוע 10: ללכת שבי אחריו
עוד אופציות: 17 על הקצה, 10 דברים שאני שונאת אצלך, חזרה לנעורים
שבוע 1: שבוע עין הדג
מתחילים – השבוע המטרה היא לראות סרט שהיה ברשימות סרטי השנה של עין הדג עד כה. מה בחרתם? איך היה? כמה ראיתם מתוך ה-190?
קצת רימיתי
ראיתי כבר אתמול את דו"ח מיוחד, מה ששם אותי על 155 סרטים מתוך ה-190.
חייב להגיד שאמנם היה די טוב אבל עדיין ציפיתי ליותר. טום קרוז לא באחת ההופעות הגדולות שלו והנבל לא הכי מוצלח.
אבל כן היה מותח מאוד ועם כמה סצנות אקשן לא רעות בכלל.
ראיתי את באה בקלות
סרט שהרבה באתר מתארים בתור ההישג הקולנועי הגדול של המאה הנוכחית מאז בנות רעות. וואלה מסכים.
אז, אני רוצה להספיק השבוע גם את "גנב עירוני"
אבל עקרונית ראיתי את "שרלוק הולמס 2" כמו שתיכננתי, אז אכתוב עליו: הוא.. אחלה!
כלומר, יש מה להרחיב עליו באופן עקרוני, אבל בסופו של דבר הוא מהסרטי "יומית" הללו. הוא אחלה של "יומית", ובהחלט נמצא יותר גבוה מנמוך בדירוג סרטי גאי ריצ'י, אבל הייתי בהחלט יכול לחיות את כל החיים שלי בלי לראות אותו. כן אציין לטובה את ג'ארד האריס כמוריארטי פשוט נפלא, גם אם הרבה יותר שקט ומעודן מההופעה הצעקנית (שאני אוהב! אבל וואו איזה צעקנית) של אנדרו סקוט.
הקול בראש
לפני שראיתי את הסרט רציתי להשוות אותו לסרט לגו (שני הסרטים נותנים הצצה לנבכי מוחו של ילד), אבל כעת ברור לי שההשוואה מוציאה את סרט לגו בשן ועין – פשוט לא ניתן להשוות משחק בלגו לעומק הרגשי והפסיכולוגי של הקול בראש. מדובר בסרט שהיה לו את כל הסיבות להפוך ל"סרט חינוכי" והצליח במקום זאת להפוך את ריילי – דמות שבסרט אחר הייתה הופכת לסוג של תפאורה/כלי עלילתי – לדמות אהודה שאני רוצה לראות צולחת את המשברים בחיים שלה וגודלת (אגב, בקרדיטים הם הוסיפו את המשפט בסגנון "מוקדש לילדינו, אנא אל תגדלו לעולם"; הלו, ראיתם את הסרט?!)
שאר הדמויות (אלו שבתוך הראש) בנויות היטב עד לרמה שטיפה מציק לראות אותן נוהגות בחוסר היגיון ולהזכיר לעצמך שמדובר רק בהאנשה של תהליכים פסיכולוגיים.
חוץ מזה, כל השאר עשוי לעילא: ההומור נחמד, האנימציה מהטובות של פיקסאר (אם כי נחמד לדעת שדוקטר כבר הספיק להתעלות על עצמו), הפסקול – שאת חלקו שמעתי עוד לפני הצפייה ואהבתי בפני עצמו – מקבל עומק חדש לגמרי והמשחק (באנגלית, לא צפיתי בדיבוב) אמנם לא יוצא דופן אבל מוצלח ברמה שלא ציפיתי לה. עכשיו נותר לי רק לחכות בקוצר רוח לנובמבר, ולבדוק למה כולם התלהבו מהסרט ההוא על מפעל המפלצות…
עג'מי בשבוע הראשון
חביב. לא מיוחד. עשר שניות אחרונות נפלאות אבל יותר מדי קצוות פרומים, וסובל מבעיה של פסיפסים רבים – הסיפור הראשון בדרך כלל הוא הטוב ביותר
עדיין מחפש את 'המוסד' לצפייה באמריקה. רעיונות?
שבוע 2 - סרטי בידוד
אחרי שעברנו בהצלחה יתרה את השבוע הראשון, אנחנו בדרכנו לשבוע השני: סרטי בידוד. מה בחרתם לראות? איך היה? שתפו.
מזכיר שאפשר גם להצטרף, מי שרוצה, רק לשבוע אחד, או באמצע, או מה שלא יהיה.
הנוסע השמיני
מעט מאכזב.כסרט אימה הוא אפקטיבי ומבדר, אבל הניסיון להכניס דיון במוסר ובבחירה הרגיש די מאולץ ולא מספיק מעניין.ציפיתי ליותר.
צפיתי גם בביטלג'וס,שבמידה מסוימת גם יכול להתאים,והוא היה פרוע ומגניב.אהבתי בעיקר את הדמות של הילדה
המלאך המשמיד - the exterminating angel
הוא סרט לא טוב,
קודם כל, כי הוא פשוט מובהק מדי כאלגוריה. ואני קצת אלרגי לאלגוריות
ושנית, בגלל שאלגוריה עם סיפור טוב ודמויות חזקות יכול להיות נחמד, אבל כן הסיפור עוד היה בסדר, (מופרך, אבל נגיד. בכל זאת אלגוריה) אבל הדמויות היו בלתי קיימות כמעט לחלוטין, ונדמה לי שלא היתה דמות עם יותר מ 10 דקות זמן מסך.
חבל, הבונואל הקודם שראיתי (the young and the damned) היה לא רע בכלל.
פשעי זמן
נפלא. מצטער שאני לא מפרט, אולי גם כי עדיף לדעת על הסרט כמה שפחות (למרות שאפשר לנחש הרבה מהסרט בקלות), אבל באמת – נפלא.
אולי סרט המסע בזמן המהודק ביותר שראיתי
המלצתי עליו כאן בכמה הזדמנויות, אבל זה באמת סרט נפלא: התסריט של הדבר הזה אשכרה הגיוני.
אוי, ניסיתי לתקן את "טכנאי" ל"מדען" ויצא לי בוחצלגיחצן
(ל"ת)
אוה, ברוך מחייה המתים.
שנים לא ראיתי אותך פה, או שסתם שנים לא שמתי לב?
אני קורא את האתר משנים מוקדמות יחסית, ומגיב פעיל בשנים האחרונות
אבל בשנים הראשונות שלהאתר היה נמרוד אחר שהיה פעיל הרבה יותר, נראה לי שהוא זה שאתה זוכר מאז…
אהה.
למרות שהכותרת התאימה בדיוק לנמרוד ה'ישן'…
טוב, לא ידעתי שיש שניים מכם.
Only 2007 kids will remember
(ל"ת)
עוד כמה:
"חולמת יפהפיה"(Urusei Yatsura 2: Beautiful Dreamer) – סרט אנימציה שראיתי בעיקר כי חשבתי שהוא הסרט עם הטיימלופ הראשון מה שכאילו נכון אבל לא, ובמקום זה מתאים הרבה יותר לסרטי בידוד משחשבתי. מדובר בסרט שמתחיל עם ילדים יפנים שעושים "קפה הרייך השלישי" ואז משם דברים נהיים מוזרים יותר ויותר, ואז פילוסופיים, ואז יפים ואז, טוב, בקיצור זה מומלץ. אבל אולי היה אפשר בלי קפה הרייך השלישי.
"סירת הצלה" (Lifeboat) – והיי, הנה עוד פעם נאצים! טוב, טכנית נאצי. טוב, טכנית טכנית נאצים. בכל מקרה, בהרבה מובנים האנטי סרט היצ'קוק (של היצ'קוק) וגם האנטי ג'וג'ו ראביט (מסיבות אחרות). מהסרטים הטובים של היצ', גם אם לא מצליח באמת להתברג לחמישייה/עשירייה ראשונה.
"כבוד סודי" – שנות השמונים היו שנים קשוחות עבור אלטמן, עם סרטים ניסיוניים שלא ממש תמיד תפסו עם הקהל. כאן, במה שהיא בעצם הצגת יחיד על ניקסון בכיכוב פיליפ בייקר הול (שיבדל לחיים ארוכים) ניקסון פשוט… מדבר. זה היה אמור להיות איזה טקסט שהוא כל כך שואב וכל כך מרתק אבל זה לא הצליח לתפוס אותי ממש בשום שלב. אני… מבין למה זאת הופעה טובה, אבל הבנה זאת לא הרגשה.
חיים של פאי
ה-CGI מרשים. זה לא אמור השבח הגדול ביותר שלסרט שאינו רימייק של דיסני, אבל הוא מאוד בולט בסרט הזה לטובה; אם מחפשים בדיסני במאי לרימייק של טרזן (בתגובות בעין הדג, משום מה) ההמלצה של היא אנג לי.
הסיפור עצמו ממוצע משהו, מזכיר משום מה את (תיאור העלילה של) סיפורי דגים (שלא ראיתי, ואם זה דומה לפאי כנראה שגם לא אראה), וכל הקטע עם הצמחונות הפך למבולבל יותר ויותר ככל שהסרט התקדם. מה שכן, הדמות של פאי והמשחק של מה-שמו-לא-פותח-ימדב אמינים ומעוררים סימפטיה – לפחות בהתחלה, לפני שהוא מאבד את זה לגמרי, מה שהופך את פאי-מבוגר לדמות השנואה ביותר בסרט. וכבר אמרתי שה-CGI מרשים.
הצב האדום כנראה ייאלץ לחכות לשבוע השמיני…
שבוע 3: אנימציה ממיסת מוח
אחד השבועות שנראים לי הכי כיפיים, ואני מקווה לגלות שזה אכן נכון. אנא שתפו עם כל הסרטים הדפוקים והמצויירים שאתם מוצאים.
ראיתי שלושה בקצרה
פנטסטיק פלאנט, הוא לפחות סרט ראוי שאמנם סובל מפגמים ברמת הסיפור וההגיון הפנימי אך עובד כמעשייה וברגעים מסוימים מטיל תחושת אימה או מועקה אמיתית, שזה יפה ונדיר
עיירה ושנה פאניקה – כנראה מתאים לאוהבי נונסנס מוחלט. אני שנאתי כל דקה מהקשקוש הצעקני הזה
בלדונה של עצב – חצי ראשון טוב, עד שאתה קולט שהם מלבישים פירוטכניקה מיושנת על סיפור שצריך להיות מסופר ברבע שעה. אבל הכי גרוע, הוא הסוף שיתכן והוא הסוף הקולנועי הגרוע , הלא קשור והמקושקש בהיסטוריה, דבילי לחלוטין
אקירא!!!
אני פשוט לא יודע מה לחשוב על זה; זה סרט מהסוג שצריך לראות לפחות פעמיים כדי להתחיל להבין, אבל הוא גם מהסרטים שפשוט אין לי אומץ לחזור אליהם…
שיהיה ברור, מדובר בסרט טוב: האנימציה מרשימה גם בסטנדרט של היום (כלומר באין-סטנדרט שיש היום באנימציה דו-מימדית), הדמויות מעוררות סימפטיה (כלומר קנדה והקולונל; כמעט כל דמות אחרת מקבלת פחות מדי זמן מסך או שהיא עושה דברים שמצריכים צפייה שנייה כדי להבין) ואיפה אני יכול להשיג את הפסקול הזה?! אבל הסיפור פשוט… פשוט… לא, "מוזר" זה לא המילה… אה, זהו! הסיפור פשוט "ממיס מוח" ביותר ממובן אחד, והמסר מבלבל עוד יותר אם בכלל יש כזה…
חוץ מזה, ראיתי את "הכל יהיה בסדר" ו"מרק חתולים" – סרטים קצרים שלהפתעתי נמצאים ביוטיוב; כרגיל בסרטים מהסוג הזה יש הרבה איגיון ופחות משהו קוהרנטי, ובניגוד לאקירא הם לא מעניינים מספיק; מהבחינה הזו – וגם מבחינת האנימציה ומבחינת ה"אין קריין שפשוט מספר את הסיפור" – "מרק חתולים" הוא היותר טוב מבין שניהם; זה מפתה לצפות ב"הכל יהיה בסדר" בלי הקריינות, אבל אני יכול לנצל את הזמן ולשחק טטריס אז למה?
כמן כן, ניצלתי את ה"הזדמנות" כדי לחזור לסרט שכבר ראיתי בעבר, אבל כעת בדיבוב המקורי באורך המלא – אליס בארץ הפלאות. משום מה נדמה שמתוך כל רשימת הסרטים אליס נמצאת קרוב לתחתית הרשימה מבחינת "אנימציה יוצאת דופן" (אם זה הגיע לרשימה בגלל הקטע היעני-פסיכדלי… אולי, לא ניסיתי סמים, אבל זה עדיין פסיכדלי ברמה של ילדי שנות החמישים, לפני שהם גדלו לשנות הששים), אבל מה שחסר באנימציה יש בעלילה האינגיונית, בדמויות הצבעוניות, בשירים ובסך הכללי; כי מתברר שדיסני, על כל הגנריות וה"לכל המשפחה"תיות של הסרטים שלו, יודע לעשות סרטי אנימציה טובים שיכולים לעמוד גם ליד משהו "ממיס מוח" כמו אקירא…
"הכל יהיה בסדר"
אני לא בטוח אם הוא עומד בפני עצמו, אבל כחלק מסרט פיצ'ר של שעה – הוא לחלוטין עובד. עם קריינות, כן, אבל בסרטון שמציג דכאון, חוסר מטרה, בלבול, ועוד – הוא עושה את העבודה.
דווקא "מרק חתולים" מעט אכזב אותי, בעיקר בגלל הסיום שלו, שכאילו שהיוצר לא ידע מה הוא רוצה לעשות איתו אז הוא פשוט תקע איזה סיום יעני קריפטי שלא קשור לכלום ויאללה בלגן.
יצא שראיתי השבוע די הרבה סרטים בכך הכל
ל"מרק חתולים" התייחסתי למעלה, אז אתייחס לאחרים פה:
הרפתקאות מרק טוויין – הסרט מוכר בעיקר בגלל סצנת האימה שיש לו באמצע שבו האקלברי פין, טום סויר והילדה שאני שכחתי את השם שלה (מצטער!) פוגשים את השטן, וזה איכשהו אפילו יותר נוראי וביזארי ממה שאפשר לחשוב שמפגש כזה יהיה. אנימצית הפלסטלינה של הסרט שמלכתחילה קצת מלחיצה הופכת לסיוט עצום ואהההההההההההה. שאר הסרט, בעצם מעין מכשיר עלילה כדי להציג כמה סיפורים פחות מוכרים של טווין, הוא… לא משהו. לא יודע, אין לי באמת משהו עצום נגדו אבל פשוט הכל היה כל כך חורק ולא שלם ומוזר וחסר רגש וחסר הומור וחסר כל אלמנט שהוא חוץ מאימה, ולכן כמובן שרק הסצנה המדוברת ההיא היא הדבר הכי טוב בסרט.
כולם רוכבים על הקרסולה/הבור – שני סרטיו של ג'ון הובלי (אחד ארוך, אחד קצר) משתמשים באותה טכניקה: הקלטה של סיטואציה אמיתית (או שנשמעת אמיתית להחריד) ולבנות מסביב לזה אנימציה. בראשון, משתמשים באנימציות כדי להסביר את התיאוריות של ריקסון. בשני, סתם יוצרים רקע לשיחה. זה מעניין, אבל אולי קצת יותר מדי "שנות השישים" עבורי.
אלגרו נון טרופו – פארודיה פרועה על פנטזיה.. אבל רק בחלקים הלייב אקשן, משום מה. בחלקי האנימציה, טוב, יש יותר התייחסות למין משיש בפנטזיה הרגיל, אבל קשה להגיד שיש כאן משהו ממש טריפי ומטורף, כמו שיש בקטעי הלייב אקשן. מומלץ, בקיצור, אבל דווקא חלקי האנימציה מאכזבים.
מיינד גיים – אולי הסרט הכי קרוב ל"המסת מוח" מבין המקבץ שראיתי השבוע, עם פתיחה שלתחושתי מאוד השפיעה על הפתיחה של "למעלה" (אבל מה אני יודע) והתפתחות עלילתית שכל פעם שוברת שמאלה מהציפיות, אפילו כשהיא נשארת בעלילה יחסית מקורקעת. ה"המסת מוח" יותר מתייחס דווקא לאנימציה מאשר לסיפור עצמו היחסית ישיר (גם אם מוזר). והסיום באמת נהדר.
שבוע 4: כהן, כהן,כהן או כהן
קלאסיקת פשע של האחים כהן, קומדיות אמריקאיות בכיכוב סשה ברון כהן, או דווקא השלמות בקולנוע הישראלי בחסות אושרי כהן ורותם זיסמן כהן – מה בחרתם לראות השבוע, ואיך היה?
נראה לי 'לבנון'
בעיקר כי כבר ראיתי את כל סרטי האחים כהן וסשה ברון כהן
וגם , כי זה אשכרה זמין בפריים וידאו, באופן נדיר לסרט ישראלי. אעדכן כשאצפה
חייב להיות אחד הכהנים האלה או שאפשר כהן אחר?
לא שיש כל כך הרבה בתעשיית הקולנוע, אבל עדיין
זה בסופו של דבר החיים שלך ואין חוקים חקוקים באבן
האתגר הוא הרביעייה ההיא, אבל אם בא לך לראות אחד אחר ומבחינתך זה תחליף הוגן – אז לך על זה.
לילות טלגדה
מרגיש לי כמו מקרה של "זה לא אתה, זה אני": של סרט שהייתי נהנה ממנו הרבה יותר "בזמן אמת" מאשר עכשיו בדיעבד כשאני צופה בו ורק חוטף ג'ננה עמוק בלב על כל סצנה שאני מרגיש את מקיי עוצר ואומר "טוב ועכשיו תאלתרו חחח". יש בסרט הרבה שורות נהדרות ומצחיקות, בסך הכל, אבל כל העשייה שלו היא מאוד "חופשיה" במובן הקומי ובקיצור אני שמח שהוא השתכלל מכאן ל"מכונת הכסף".
הבלדה על באסטר סקראגס וסיפורים נוספים מהספר האמריקאי
קודם כל, אני ממליץ לכל צופה לא לחכות עד לסוף הקרדיטים, זה הורס את האשליה שספר שכזה אכן נכתב במאה ה-19…
הסיפורים נחמדים, אף אחד מהם לא ממצה את הפוטנציאל הטמון בו (ובאמת, כל אחד מהם היה יכול להיות סרט בפני עצמו) אך הם מבוימים בצורה שגורמת לך להאמין שכך היו מספרים סיפורים לפני מאה או יותר. המשחק בסדר, האפקטים… ובכן, הסצנה עם באסטר עם הנבל והכנפיים אמורה להיות מגוחכת, לא? אבל כמעט שלא הבחנתי באפקטים נוספים, כך שאם יש אז עבודה טובה. הפסקול טוב פלוס, השילוב של השירים מוצלח בכל שלב… בסופו של דבר, סרט טוב עד כדי שאני לא חושב שלאחים כהן יש סרטים דומים (לא ראיתי כמעט אף אחד מהם, תקנו אותי אם אני טועה) אבל לא כזה שיגרום לי לצאת מגדרי. מה שכן, איפה אני משיג את הספר הזה?!
דווקא ״הכוכבים של שלומי״
עם שלושה כהנים. אושרי, רותם זיסמן ואסי.
סרט נפלא משנה שבכלל היתה נפלאה עבור הקולנוע הישראלי (האסונות של נינה)
שבוע 5: סרט בהשתתפות ווילם דפו
איזה סרט בחרתם לראות, איך הוא היה, מה שלומכם ומה דעתכם בכלליות על השחקן שהוא גם קצת מדען בעצמו, אתם יודעים?
מיסיסיפי בוערת
בדיוק סיימתי לראות בשביל האתגר. האמת היא שבסופו של דבר, זה סרט יעיל על נושא חשוב, אבל כזה שנעשה באופן שהוא בסופו של דבר די יבש, ויש בו לפחות 2-3 בעיות של חוסר התמקדות וזניחת דמויות. מה שנקרא, 3 כוכבים קלאסי. יעיל ובינוני.
וויליאם דפו חביב בסרט, אבל כל כך מתגמד ליד ג׳ין הקמן, שזה למען האמת די עצוב, כי אלן פארקר לא הוציא בסופו של דבר כלום מהשחקן הנפלא הזה שגם בשנות השמונים עשה דברים גדולים ("הפיתוי האחרון״ ״פלאטון״ ואפילו ״לחיות ולמות בלוס אנג׳לס״ שהוא סרט בינוני, אבל תפקיד בהחלט די טוב של דפו).
יאללה, קולין אטווד. ראיתי איזה 70 אחוז מהסרטים שהיא קשורה אליהם. כנראה שנראה את hidden, כי אף פעם לא שמעתי עליו עד האתגר הזה.
ועוד אגב
תוך כדי הצפייה קלטתי, שפרט אולי ל ״קשר הצרפתי״ אין לג׳ין הקמן בכל הקריירה תפקיד שבו הוא הוביל והיה עצום. וזה מדהים בעיניי. כלומר, היה לו את ״בלתי נסלח״ (שחקן משנה), ״בוני וקלייד״ (שחקן משנה) ועוד כמה כאלה, כולל ״מיסיסיפי בוערת״. אבל אפילו לא תפקיד איקוני אחד, פרט כאמור אולי ל״קשר הצרפתי״.
תשוו אותו אל בני דורו כמו איסטווד, דין סטנטון, פצ׳ינו, דה נירו, הופמן, ביטי ואחרים… לכולם היו הרבה יותר מאשר תפקיד איקוני אחד כשחקן מוביל.
מפתיע מאד בעיניי למען האמת.
השיחה
ו"משפחת טננבאום"
(אבל הרבה מהסרטים שהוא כיכב בהם פשוט "התיישנו" פחות טוב במובן שאנשים פחות מזכירים אותם בשיחות הסרטים שצריך לראות וכו', אז אולי יש לו שלל הופעות טובות שפשוט אף אחד לא טרח לראות – "אף פעם לא שרתי לאבי", נגיד, עליו הוא היה מועמד לאוסקר (ועל פי תיאור התפקיד נשמע מאוד ראשי))
נכון, 'השיחה'
אכן תפקיד ראשי טוב, אבל רחוק בעיניי מלהיות גדול או איקוני
משפחת טננבאום הוא בראש ובראשונה, סרט אנסמבל וככזה לא נראה לי קשור. ובמאמר מוסגר, בדיוק ראיתי סרט אנסמבל עם הופעות עצומות באמת. 'judgement at Nuremberg. מה ששל וטרייסי ואפילו ווידמארק (האיש שהמציא את השטיק לפני שג'וני דפ אפילו נולד) עושים שם…
טוב, כאן כבר נכנסת עניין של דעה אישית.
וגם בסרטי אנסמבל יכול להיות מישהו עם תפקיד ראשי יותר מאחרים. הקמן לדעתי הוא הלב של הסרט והדמות הראשית, אפילו שלכל הדמויות יש מסע ומקום.
מר שועל הפנטסטי
ובכן, לא ראיתי סרט אנימציה שנשען כלכך חזק על שחקני הקול שלו מאז… טוב, טכנית "הכול יהיה בסדר", אבל בדיוק בגלל זה הסרטון על הפנים; מר שועל, לעומת זאת, משתמש בתסריט ובשחקנים שלו ומוציא מהם את המיטב – וזה המון בהתחשב שהאנימציה עצמה והבימוי לא עושים הרבה מעבר לעצם קיומם…
הסיפור – דווקא בתור חובב של ספרי דאל (בודק בויקיפדיה… כן, רולאד עצמו עדיין אנטישמי) לא זיהיתי את הטאצ' שלו מתחת להררי הווס אנדרסון, אבל זה משפט שאפשר להגיד בסופו של דבר על כל עיבוד קולנועי של דאל; מבחינת הסיפור עצמו דווקא אהבתי את השילוב של אווירה בסגנון "הרוח בערבי הנחל" עם עלילה שנשמעת באופן מחשיד כמו זאת של "שודדי הפיצוחים", וזה גם בלי להתייחס לעיצוב שגורם למיקס הזה להיראות טבעי…
אבל שוב, הדיאלוגים והמשחק הם נקודת החוזק של הסרט – ניקח, לדוגמה, את העכברוש שמגולם על ידי ווילם דפו: הדמות שלו לא מקבלת הרבה זמן מסך, התפקיד קטן וצדדי ביחס לשאר והעיצוב כנראה שייך לאי הכלבים, אבל דפו מנצל כל פיסת דיאלוג ומשתמש בה כדי לתת לדמות נפח ומשמעות, גם אם בסופו של דבר מדובר בעוד עכברוש שמת בחצר האחורית של מסעדה סינית… (אגב, זה חור בתסריט או שרק אני פספסתי את הרדמפשן שדברו עליו?) אותו הדבר ניתן לומר על שאר הדמויות – מהזוג שועל, דרך בני האדם ועד לשועלת-רקע (בודק בימדב… קוראים לה אגנס, ומשחקת אותה מישהי שיש לה יותר קרדיטי תודה מאשר כל תפקיד קולנעי אחר) לכולם דיאלוגים טובים וכולם מוציאים מהם את המיטב…
בסופו של דבר, מדובר בסרט טוב עד שזה מבאס להיזכר שהוא יצא לפני אי הכלבים; בקצב הזה כנראה שסרט האנימציה הבא של ווס יהיה פשוט בובות ניו-יורק עם דיבוב גרוע…
שני סרטים
למות ולחיות באל.איי – הסוף שלו מעט מוריד מהאיכות הכללית שלו, אבל כניאו-נואר שיואו שוטרים שכזה הוא כיפי בסך הכל, ודפו נפלא.
אבל הסרט הטוב באמת, די יצירת מופת, וואו אוקיי וואו אני צריך רגע הוא בכלל Affliction (שאין לי מושג איך תרגמו)… שבו דפו הוא בתפקיד שולי לחלוטין בניגוד למה שחשבתי ובניגוד לפרצוף שלו על הפוסטר. פול שרדר הזה, הא?
פלאטון
סרט לא רע. ווילם דפו נהדר כרגיל, גם טום ברנג'ר אחלה ואפילו צ'ארלי שין לא רע. לא מסרטי המלחמה הגדולים, אבל סך הכל מעביר שעתיים בצורה די אינטנסיבית. הוויס אובר נחמד, חוץ מבסוף של הסרט שהוא די מיותר ואומר בדיוק את מה שהקהל חושב.
שבוע 6: שבוע קולין אטווד
מה החלטתם לראות השבוע מהקטלוג של מעצבת התלבושות? האם ראיתם את כל הסרטים עבורה זכתה באוסקר? מה התלבושת המועדפת עליכם שהיא עיצבה?
כהרגלי מנסה לסגור את האתגר מהר - המלצה חמה
עד היום (לא כולל) ראיתי, מסתבר, 26 סרטים שהיא עיצבה. ומהסרטים שלא ראיתי (מעט מאד) הייתי צריך לבחור סרט שנראה לי לא מזיק בשביל האתגר.
hidden מ 2015, הוא בדיוק הסרט הזה. לכאורה גנרי לחלוטין (משפחה במחבוא בשל סיבה עלומה כלשהי, כאשר העולם בחוץ ספק קיים) ונעשה מיליון פעם בעבר. אבל אמרתי לעצמי שמדובר בסרט מתחֿ או אימה קצר … 83 דקות.. כמה רע זה כבר יכול להיות?
אז זהו, שזה לא רק לא רע אלא ממש ובהחלט טוב.
למעשה, הפתעה עצומה עם הופעות חזקות (בעיקר של אמלי אלין לינד הילדה) אבל בעיקר בעיקר עם חתיכת טוויסט שלא ראיתי מגיע. באמת כבוד וסחתין, וסרט שאני לא ראיתי אף אחד שאי פעם כתב עליו בעברית ועם זאת – כבוד ,אחלה סרט שבעולם.
המספריים של אדוארד
ג'וני דפ מעולה כרגיל, וינונה ריידר לא מעצבנת יותר מדי, ועם דיאן ויסט ואלן ארקין קשה מאוד לטעות. יש רגעים מצחיקים ורגעים מרגשים, וקשה שלא להזדהות עם אדוארד. סך הכל סרט חביב, לא טוב כמו שעושים ממנו. הסרט הכי טוב של ברטון מבחינתי זה עדיין אד ווד (אבל יש עוד לא מעט סרטים שלו שעוד לא ראיתי).
"הדבר הזה שאת עושה!" ו-"נשואה למאפיה"
שניהם סרטים חמודים להפליא, מתוקים מדי, בונבונים, נפלאים, שחבל שההיסטוריה קצת הזניחה.
מומלצים ביותר.
היפהפייה והיחפן
אני צפיתי בסרט בלי לצפות קודם לכן במקורי, אבל אני מכיר את הסיפור ואת ה"אייקונים" של הסרט כך שזו לא אמורה להיות בעיה בשבילי…
קודם כל, האנימציה מרשימה. בעיקר כי היא לא מזכירה לי את הסרט המקורי (איפה שלכלבים יש הבעות פנים) וכן מזכירה כלבים אמתיים רוב הזמן. ברוב הפעמים הם גם מצליחים להשתמש בשפת גוף לא רע – בעיקר בקטעים שלא כוללים פנים. המשחק הקולי מחפה גם הוא על החוסר בהבעות פנים; אם "למה להראות על המסך מה הדמויות מרגישות אם אפשר לומר את זה בקול?" נשמע כמו רעיון רע – ובכן, בסרט הזה התשובה היא "אוקיי, ככה זה 'להראות על המסך מה הדמויות מרגישות', נכון שזה גרוע? יופי, אז שתוק ושמח עם מה שיש", ואני משום מה מקבל את זה – בסופו של דבר הדמויות מרגישות מלאות והסיפור שלהן אמין, וזה מה שחשוב, לא?
השחקנים האנושיים תורמים את חלקם למאמץ בכך שהם לא מראים הבעות פנים יוצאות דופן; אבל בסך הכללי הם עושים עבודה טובה בהנעת העלילה, ובמקרה של הזוג מה-שמם הם נותנים הופעה מספיק טובה שמראה מה ליידי רואה בהם. במקרה של לוכד הכלבים… אתם בטוחים שהוראס מ"על כלבים וגנבים" היה קיים גם בסרט משנות החמישים? אני כבר לא זוכר.
מה שאני כן זוכר (אמנם יכול להיות שאני לא זוכר טוב) מהסרט המקורי ושונה (או לא) בסרט הנוכחי: אני בטוח שהאנימטורים קבלו בקשה להחליף את הגזע של החתולים רק אחרי המידול והאנימציה, אז הם פשוט שינו את הטקסטורה וזה נראה רע; טוב שהמצלמה מתרוצצת ומסתובבת כדי שלא יהיה אפשר לשים לב לכך… הסצנה באיטלקית הייתה מגוחכת כבר אז, אבל אז זה היה מצויר; מצד שני, "הם אמרו שנגמרה להם המיוחדת" היא בעיניי השורה הטובה ביותר בסרט. השיר "בלה נוטה" הזכיר לי למה אני מתגעגע להרבה סרטים מהתקופה ההיא של דיסני – המקהלה. למה לא משתמשים במקהלה יותר? איפה הם היו בשנות התשעים? למה הם עוד לא עושים רימייק לפיטר פן?! טוב, אולי קצת נסחפתי…
באשר לקולין אטווד: התלבושות נחמדות, לא משהו יוצא דופן אבל לא אמור להיות שום דבר יוצא דופן אז זה בסדר; אני לא יודע עד כמה קולין והשותף שלה נאמנים למקור (ניחוש שלי: לא) אבל זה לא משנה…
בסופו של דבר, הסרט סביר; תחלופה מצוינת לרימייק של "מלך האריות" – אם הסרט מ-94' זכור לך טוב מידי אבל הסרט מ-54' לא כל-כך, צפייה ברימייק של "היפהפייה והיחפן" לא משאירה הרבה מקום לדמיון בקשר לרימייק של "מלך האריות"…
לא הבנתי, יש רימייק ליפייפיה והיחפן? ממתי?
(ל"ת)
מאז שדיסני פלוס נכנס לשטח
(זה סרט שהופץ רק בדיסני פלוס)
הוא שווה את המאמץ?
מדובר באחד הסרטים האהובים עלי אי פעם. אני גם חושבת שאנחנו נוטים לשכוח אותו בקונטקסט של פמיניזם, אבל יש בו יופי של יסודות (ואז גם כמה רגעים קצת יותר שוביניסטיים). ויש בו את הקטע הנפלא הזה שבני אדם הם רגליים מדברים.
לא
ממש לא שווה כלום לצערי
כלבי CGI מקריפים אותי מדי בשביל לבדוק
אבל אם את רוצה המלצה על סרט כלבים שיצא רק בדיסני פלוס – "טוגו/ Togo".
בשני תנאים:
אם לא ראית את הסרט המקורי, ואם הקונספט של כלבי CGI חסרי הבעה מלך-האריות-סטייל לא מטריד אותך (אני הצלחתי להתרגל לרעיון די מהר, במיוחד שנעשה שימוש די מוצלח בשפת-גוף בכל חלק שאינו הפנים, ובניגוד למלך האריות ישנם גם בני אדם…)
זה, ותלוי כמה "מאמץ" מושקע – אם כבר יש לך דיסניפלוס היכולת בידך לצפות באחד מהסיפורים היפים של וולט דיסני בשפה קולנועית מודרנית בהשקעה של פחות משעתיים; מצד שני, אם יש לך דיסניפלוס הייתי ממליץ כבר לצפות בסרט האלמותי בכבודו ובעצמו, ועוד נשארה לך חצי שעה…
דיסני לא יעצרו עד שיעשו רימייק לכל דבר שזז
כולל "חתולים בצמרת"
שאלת ניטפוק על האנשים
הטריילרים והקטעים הקצרים ביוטיוב מלמדים אותי שהחליטו לשמור את הסרט באוירה ה"תקופתית". כלומר, אנשים מסתובבים עם עגלות וסוסים, ולא במכוניות (אפילו לא מכוניות ישנות)
יחד עם זאת, יש איזה נסיון דיסניי לעשות את מה שעושים עכשיו הרבה, כלומר שיוויון גזעי. כך נוצר מצב מוזר שדארלינג היא שחורה, וגם אדם בחליפת עסקים שממנו הכלב גונב סנדוויץ.
עכשיו, תהרגו אותי, אולי פספסתי איזה שיעור הסטוריה ממש חשוב, אבל בימים שבהם אנשים נסעו בעגלות- אנשים שחורים יכלו בכלל להסתובב בחליפות עסקים ולקנות אוכל? והיה חוקי להתחתן בנישואים "מעורבים"?
תלוי איפה
במדינת ניו יורק, למשל, מעולם לא היו חוקים נגד נישואין בין גזעיים (כמו גם מינסוטה, ויסקונסין, ורמונט, ניו המפשייר, רוד איילנד וניו ג'רזי, וסליחה אם שכחתי מדינות נוספות). עד 1888 עוד 11 מדינות דחו חוקים נגד נישואין בין גזעיים, ביניהן מסצ'וסטס ופנסילבניה (ככה שבערים ניו יורק, פילדלפיה ובוסטון, היה אפשרי לחלוטין שיהיו שחורים בעלי עסקים שנשואים ללבנים, אנשים ממוצא אסייתי וכו'). כשעבר לאבינג נגד וירג'יניה (1967) היו רק 16 מדינות עם חוקים כאלו (ביניהן וירג'יניה).
אחרי מלחמת האזרחים (1865) לא מעט שחורים משוחררים ברחו מגורל די אומלל כsharecroppers בחוב מתמיד לבעלי האדמה, והרבה מהם פתחו עסקים בערים. יש תיעוד של עסקים בבעלות שחורים כבר מ1600, אבל כתופעה, החל מסוף תקופת העבדות יש פריחה של העסקים האלו. נראה לי שבערים ניו יורק ופילדלפיה הרבה קודם, אבל אין לי מקורות להבטיח את זה.
כל המתנגדים לעבדות השחורים שראיתי איורים שלהם, מהתקופה שטרום מלחמת האזרחים, לובשים חליפות (למשל פרדריק דאגלאס, רוברט מוריס, ג'ון מרסר לנגסטון). אני מניח שכל מי שעבד כעיתונאי או דובר באירועים מכובדים כאלו ואחרים לבש חליפה.
היסטוריה של מכוניות היא לא התחום שלי אבל וויקי טוענת שהפורד מודל T התחילה ייצור ב1913, ונראה שלא הפכה לפופולארית עד שנות ה-20 לפחות, ככה שיש 50-60 שנים שיכולות להתאים לזמנים האלו אפילו בערים הגדולות בדרום (אולי יותר בתקופת הreconstruction שאחרי מלחמת האזרחים, כשהיו בדרום גם הרבה נבחרים שחורים, ופחות אחרי נסיגת הצפון ומתקופת הredemption והלאה, כשארגונים גזעניים חזרו להטיל טרור על האוכלוסיה השחורה).
יש מכוניות בסרט
אחת מהן שייכת לזוג, והם משתמשים בה לרדוף אחרי עגלת הסוסים של הכלבן בסוף הסרט. בסרט גם מוצג הלוגו של פורד מתנוסס לראווה על פגוש של… כנראה מודל T, המצלמה בגובה של כלב…
אאל"ט דיסני יצר את הסרט המקורי בהשראת עיירת הילדות שלו במיד-ווסט בתחילת המאה ה-20, והרימייק אכן מנסה לחקות זאת עד כדי הדבקת השפם של וולט לפרצוף של תומאס מאן… (שוב פעם, את זה אני כותב בלי לצפות בסרט המקורי, יכול להיות שהשפם כבר שם)
מצד שני, זאת נראית כמו רוח שנושבת מכיוונו של לין-מנואל
כמובן שלא הוא זה שליהק את השחקנית שמגלמת את דארלינג ל"היפהפייה והיחפן 2020", אבל הכיוון של ליהוק עיוור-צבעים תפס תאוצה בחוזקה מאז "המילטון" (בהפקה המחודשת של "עלובי החיים" בברודווי ז'אן ולז'אן גולם ע"י שחקן ממוצא פרסי. המחליף שלו היה שחור, כמו גם השחקנית שגילמה את אפונין. סביר שכל הדמויות האלה לא יכלו להיות לא-לבנות בצרפת של המאה ה-19). אני מוצא בזה את הצדק שלו – ברור, מצד אחד, שפחות סביר היסטורית (אם כי עדיין היו מקרים מעולם) שדמויות עשירות בדרמות תקופתיות יגולמו ע"י שחקנים שחורים, אבל בפועל – היגיון זהה יחייב דמויות בסרטים תקופתיים להיות עם שיניים פחות צחורות, ושלפחות לחלק מהנשים יהיה שיער גוף טבעי יותר. קליאופטרה לא נראתה כמו אליזבת טיילור, לא רק כי היא הייתה מצרית, פשוט כי לפי פסלים ומטבעות שנמצאו, היא לא הייתה יפה במיוחד. לפחות לא בסטנדרטים לפיהם התרבות המערבית בחרה לעצב אותה לאורך המאה ה-20.
או, יותר בבירור – "לב אמיץ" הוא ככל הנראה הסרט הכי לא-מדויק-היסטורית אי פעם. מה יותר לא-סביר – שדמותו של וויליאם וואלאס תתאהב בדמות שבעת התרחשות הסרט הייתה בת 9, או שהוא יגולם ע"י שחקן אסייתי?
השאלה שאתה שואל קצת מוטעת
כי השאלה היא לא "מה יותר לא מדויק" – השאלה היא איזה אי-דיוק אפשר לסספנד, ואיזה לא.
כשנכנסים ל"לב אמיץ" בלי ידע מקדים, סוגיית הגיל לא רלוונטית לצופה הממוצע – אך צבע העור בהחלט שכן. כלומר, עניין הגיל יכול להיות רלוונטי אם מישהו היה אומר "הו שלום שלך ילדה בת 9" ורואים אישה מבוגרת (גם גבול שמתחיל להיות מטושטש, ראה ערך "הזהב של נורמן").
עכשיו, חלק מעניין צבע העור הוא גם עניין של "חינוך הוליוודי": כשכל אירוע היסטורי שוחזר על ידי קאסט לבן בלי קשר לשאלה האם הוא מתרחש במזרח התיכון (לא אזור מאוד לבן) או אירופה (לחלוטין לבן, בלי ייצוג קטן לבני מיעוטים גם אם היו קיימים שם), אז חלק מטענות ה"מה אתם מכניסים בכוח" מתחילות לזלוג מעניין של דיוק לעניין של היכרות.
עכשיו, לין מנואל חמוד והכל, אבל צריך להיזהר עם "ליהוק עיוור": כי במהירות במקום לתקן עוולות של הוליווד, זה נהפך למירוק עוולות של העבר.
אז להתחיל להמציא שהיו נישואים מעורבים וכולם חיו עם זה בשלום בתקופה שזה לא מתאים לה (לא יודע אם זה המקרה ב"יחפן") הוא לא "יאללה איזה כיף ליהקנו את קיירסי קלמונס" אלא "איזה כיף, תמיד היה אפשר לעשות נישואי בין גזעיים אף פעם לא הייתה לנו דילמה לגבי זה לולז!".
עכשיו, גם אם נסכים שחשוב לנרמל יחס אל מערכות זוגיות מעורבות – למה זה צריך לבוא עם תחושה שמישהו משכתב את העבר לטובתו?
אני לא אוהבת את "השחזור ההסטורי" עם "תיקוני עוולות"
ראיתי בנטפליקס סרט דל תקציב על תפיסת אייכמן, חשבתי שאולי שווה להשקיע בזה קצת כי בסך הכל אף פעם לא פגשתי את הפרטים וסתם ידעתי ארגנטינה, חטיפה תליה.
הצוות בסרט כלל רופאה, ואני חשבתי שזה מרתק שככה סתם ישראל השתמשה ברופאה, אבל בטח היא היתה ארגנטינאית יהודיה והיה הגיון. אממה? פתחתי ויקיפדיה והבנתי שלא היתה רופאה ולא נעליים. הרופאה אפשרה להוסיף קצת מתח מיני בין 2 דמויות ראשיות, וגם לעשות עאלק תיקון הסטורי.
ובפועל, שזה בעצם מה שגם קרקר כתב, מדובר פה בעיוות וכיבוס של ההסטוריה.
לא רק שלא היו נשים בצוות התפיסה של אייכמן, אלא שלאורך ההסטוריה כן היו (קומץ, כי זה היה קשה) נשים שמאוד השפיעו על אירועים מכווננים והן נמחקו מדפי ההסטוריה, או אם לדייק, מעולם לא תועדו בהם.
אז מי שרוצה לתקן עוולות הסטוריות צריך לחפש את האינפורמציה על הנשים המחוקות, לא להמציא נשים בתוך ההסטוריה הגברית, ועל אותו משקל, למצוא את הא.נשים השחורים ולא להמציא אותם מחדש בסיפור פרברים לבן.
אני מבינה שאכן כן היו נישואים מעורבים, אני עדיין מסרבת להאמין שיש הגיון בעלילה שבה זוג מעורב חי לו בסבבה בארה"ב שבין 2 מלחמות עולם.
אני חושב שזה ממש משנה באיזה סוג סרט עושים את הליהוקים האלה
אם הליהוקים האלה נעשים במחזות זמר או בז'אנרים אחרים שברור שהם לא הכי מציאותיים ונאמנים לאמת ההיסטורית (כי בוא, אף אחד לא פצח בשירים במהלך המהפכה הצרפתית ואז כולם הצטרפו אליו) אז זה לא כזה מפריע לראות אנשים מלוהקים לפי הכשרון ולא לפי ההתאמה הגזעית וההיסטורית.
לעומת זאת, בסיפורים שמנסים להיות נאמנים היסטורית ללהק דמויות מגזעים שונים לתפקידים לבנים זה לא רק לא נכון אלא גם מאפשר להוליווד להיות עצלנית ולהמשיך לספר את אותם סיפורים כל הזמן. במקום ללהק לדמות של וויליאם וואלאס שחקן אסיאתי, למה לא לעשות סרט על גיבור עממי אסיאתי? לדעתי, מה שהוליווד צריכה לעשות זה לספר את הסיפורים של מלכים אפריקאים, נסיכים הודים וגיבורים אסיאתים, אני בטוח שלכל התרבויות האלה יש אינספור סיפורים לספר ואינספור דמויות מגניבות ומדהימות לחלוק (וגם תעשיות קולנוע מקומיות שאפשר לעשות מהסרטים שלהן רימייקים) ואם הפנתר השחור, ואסיאתים עשירים בטירוף הוכיחו משהו, זה שיש שוק לבלוקבאסטרים לא לבנים אז גם כלכלית זה יכול להצליח.
מה גם, שהוליווד מספרת מלא סיפורים לא לבנים
ופשוט מלהקת לבנים לתפקיד.
למה שהדמויות יהיו לבנות?
אלכסנדר דומא היה שחור, בנו של תומס אלכסנדר דומא ששירת, במהלך המהפכה הצרפתית, בחטיבה השחורה כולה בפיקודו של הקולונל שבלייה דה סן ג'ורג' (לטובת הרפובליקה ונגד המלוכנים). אין סיבה להניח שז'אן ולז'אן לא שחור.
המרחק מחופי אפריקה (הצפוניים) לחופי אירופה (הדרומיים) הוא לא כזה גדול. גם בתקופת האימפריה הרומית היתה תנועת אנשים דו-כיוונית בין אפריקה לאירופה.
לגבי שיער גוף ובאופן כללי, סטנדרט יופי שונה, אני איתך. וגם לגבי קליאופטרה, שהיתה מנהיגה מוכשרת ששמרה על יציבות כלכלית במצריים, דיברה תשע שפות, ואומרים לי שטקטיקנית מוצלחת (אני לא מבין בזה, אבל היא פיקדה על צבא ולקחה את המלוכה מאחיה), אבל היסטוריונים שחיו בחברה שטענה שלנשים אין יכולת שכלית ורגשית להנהיג צמצמו את הכישורים שלה ל"משכה את הגברים הנכונים".
חשוב גם להזכיר שקליאופטריה לא הייתה מצרית
שושלת תלמי הייתה שושלת יוונית, מימי אלכסנדר הגדול, שהונחתה מלמעלה.
למעשה קליאופטרה הייתה בין היחידות שאשכרה טרחה ללמוד את השפה המקומית.
שבוע 7: תוצרת דרום קוריאה
הגענו לשבוע דרום קוריאה! מה הסרט הדרום קוריאני האהוב עליכם? מה בחרתם לראות השבוע? איך היה? מה שלומכם?
הרודף
הוא סרט פשוט גרוע. נטול הדיון ומטופש
הדיון= הגיון
(ל"ת)
ייתכן והגזמתי מעט
בכל מקרה, הנה 5 סרטים שניצלתי את השבוע וראיתי אחרי שנחו אצלי בבית כמה שנים/ סתם דחיתי צפייה בהם. מהמעולה לבסדר:
התקיפו את תחנת הדלק! (Attack The Gas Station 1999) – אחד מהאלמנטים האהובים ב"""ז'אנר הקוריאני""" הוא ההפתעה. חוסר היכולת לדעת מה יקרה הלאה, זריקת הקונבנציות לפח. זה הכי בולט בסרטי ז'אנר, שבהם ההתרחקות מקונבנציות מתאימה לסרטים שמחפשים את הקיצוניות. אבל הטירוף הנ"ל מתאים גם לקומדיות פשע קטנות, שמתחיל מסיטואציה קטנה, ומתחיל לאט לאט להסתבך.
ארבעה צעירים משועממים מחליטים לשדוד תחנת דלק, ואחרי שהם מבינים כמה כסף כל תדלוק מכניס, הם גם מחליטים לתפעל את תחנת הדלק, בתוצאות מעורבות (כלומר, מבחינת הלקוחות).
מתוך חמשת הסרטים, מדובר באחד הכי משוחרר, כיפי ומעניין. אומנם הוא לא מאוד קיצוני, אבל הוא מצליח לבנות את שכבות הטירוף, את המי נגד מי בהצלחה יתרה, ולאפיין במעט מאוד צוות דמויות מוצלח ומצחיק.
למי שאוהב קומדיות פשע קטנות (באזורי גיא ריצ'י כזה) ולמי שרוצה עוד מ"""קולנוע קוריאני""" – מומלץ.
נהג מונית (2017 A Taxi Driver) – ומסרט מאוד לא קונבציונלי, לאחד שדווקא מרגיש כאילו היה יכול לצאת מהוליווד, אבל זה לאו דווקא רע.
נהג מונית לוקח את גדול שחקני קוריאה (קאנג-הו סאנג) לתפקיד של נהג מונית שנתקע בעל כורחו באזור פרעות עם עיתונאי גרמני שמנסה לסקר מה שהפך דה פאקטו לאזור מלחמה, בו הצבא פותח באש בחופשיות על האזרחים כי למה לא.
בגדול, כל הקלישאות שאתם יכולים לחשוב שיגיעו מהסיטואציה הזאת כאן – אבל הן מבוצעות פשוט נפלא. מסוג הסרטים שאם היה יוצא מארה"ב, היה כנראה מרסק את האוסקרים, אבל איכסה כולם מדברים בו בקוריאנית. כמו כן, מדהים שכשאפילו שהזרים הם בבירור בצד של הטובים, הקולנוע הקוריאני עדיין מלא בתיעוב כלפי "מערביים".
ברוכים הבאים לדונגמאקגול (2005, Welcome to Dongmakgol) – תחשבו על "שטח הפקר" אבל על פני שטח גדול יותר, ובקוריאה, ובשנות החמישים, ודי יש לכם את "ברוכים הבאים לדונגמאקגול": קומדיה אנטי מלחמתית של שני צדדים שנתקעים יחדיו וצריכים לשתף פעולה.
בסך הכל אין לי תלונות עמוקות חוץ מזה שהייתי צריך קצת יותר מהסרט הזה והרגשתי שהוא לא מצליח ממש לספק את זה.
הגנבים (2012, The Thieves) – לכאורה, סרט סטנדרטי קליל שטחי. אבל גם פה, הקולנוע הקוריאני מראה רצון לנסות להכניס (בקטנה) קצת יותר מורכבויות: בין אם מבחינת הצופים ב"בעד מי אנחנו", ובין אם מבחינת המבנה העלילתי.
זה אומר שהסרט יודע עליות ומורדות – חלקים שלא עובדים לצד חלקים שהם פשוט מעולים, ולמזלו של הסרט השעה השנייה היא איפה שמתחיל השיפור. לצערו: הסיום עצמו הוא דווקא שהוא נופל.
החברה הפרטית שלי (2003, My Tutor Friend) – קומדיה רומנטית שהיא כזה, סבבה, אני מניח?? לאורך כל הזמן הזה חשבתי על "פרזיטים" כי מורים פרטיים לילדים עשירים, אבל איפה הסרט ההוא ואיפה הקומדיה הרומנטית הסבירה לחלוטין, חמודה בערך אני מניח, אבל אפילו לא בחמישיית הסרטים שצריך לראות מדרום קוריאה ב-2003.
תרנגולת יוצאת מהחצר (ע"פ גוגל תרגם)
למה אני לא מופתע שזה מבוסס על ספר ילדים? לכמעט אף אחת מהדמויות אין עומק משמעותי, העלילה צפויה איזה 20 דקות קדימה כל פעם, אבל אחרי הכול מדובר בסיפור יפה על תרנגולת משוגעת שהלוואי על כולנו משוגעים כמוה, והאנימציה מרשימה; כך שאין על מה להתלונן, זהו סרט טוב…
…מה שקשה לומר על הנסיכה ושבעת הגמדים (ראיתי רק בדיבוב לאנגלית): עוד שרק-וואנבי עם מסר ועלילה ש-כמה מפתיע-שרק 1 עשה טוב יותר; אמנם האנימציה טובה יותר, אבל רק אם לא לוקחים בחשבון ששרק נעשה ב-2001… אני מתכוון, הם אפילו לא מנסים להראות את הטרנספורמציה של הדמויות רוב הסרט! בסרט שכל העלילה שלו סובבת סביב טרנספורמציה! זה, ויש לסרט איזה שלושה שירי פופ שהוא מנגן שוב ושוב לאורך כל הסרט… אבל ההומור די נחמד (פלאות מה שליהוק מוצלח יכול לעשות לקומיק-רליף-הנצ'מן), טוויסט אחד בעלילה הפתיע אותי, וכנראה שכל מה שהייתי צריך זה סרט קליל עם הפי-אנד…
…אז למה צפיתי בתחנת סיאול? למה?! הוי, כמה שאני לא אוהב זומבים… בכל מקרה, הדמויות מעצבנות, כל הקטע של "המשטרה חושבת שההומלסים מסוכנים" מטופש (או שתמיד בסרטי זומבים הדמויות לא מי זומבי? אני לא יודע) האנימציה… בסדר עבור מה שהסרט רוצה להיות (פריקוול לסרט לייב-אקשן) אבל עדיין הבעות הפנים מרגישות חסרות, והטוויסטים בסוף מגיעים משום מקום ולא תורמים בכלום (הוא באמת התרוצץ ברחבי העיר במהלך מתקפת זומבים רק כדי לדרוש כסף ממי שהוא יודע שאין לה איך לשלם?) מומלץ רק לחובבי זומבים.
איך קוראים לראשון באנגלית/ קוריאנית?
(ל"ת)
Daisy: A Hen Into the Wild
פשוט חיפשתי לכתוב את זה בעברית והיה הכי הגיוני לתרגם מ-마당을 나온 암탉… בכל מקרה, תודה על ההמלצה!
שבוע 8: בקצרה
השבוע סרטים קצרים אני לא לישון איזה סרט אתם רואים אתם אוהבים תודה יום טוב
Safety last
הסרט הראשון של הרולד לויד שאני רואה. קלאסיקה גדולה בצדק. הרבה הברקות קומיות (kick me), סלפסטיק שלא היה מבייש את צ'אפלין ופעלולים שלא היו מביישים את קיטון, כולל כמובן ה-פעלול של הקולנוע האילם (מי שלא יודע במה מדובר, שיראה בחזרה לעתיד).
הפעלול בה' הידיעה
לעד יהיה בית נופל על קיטון. אבל כן, לויד מקום שני צפוף.
בית נופל על קיטון הוא באמת יותר מרשים
בהתחשב בעובדה שבאמת נפל עליו בית לעומת לויד שלא באמת נתלה על שעון מגובה כמה קומות. אבל נראה לי שלויד נתלה על שעון זה הפעלול הכי אייקוני של הקולנוע האילם.
קשקוש בשם ״היפופוטם״ משנת 2018
סרט על בחור שאומר לבחורה שהוא כלא שהיא שם עד שתתאהב בו.
וכן, כל הקלישאות קורות בדיוק בסדר הנכון אחר כך, רק עם משחק עצי במיוחד
קוסמים: קשקוש.
קוסמים הוא קשקוש בכל מובן שהוא: העולם הוא קשקוש, העלילה קשקוש, המסר קשקוש (הייתי אומר שהם דחפו אותו לגרון עם פטיש של חמש קילו, אם היה יותר מאשר "נאציזם זה רע ומלחמה גם"), הדמויות קשקוש (וביתר פירוט: אווטאר אדם נוראי, הקוסם הרשע עושה הרבה כלום, הפיה היא "אישה חזקה" שהלבישו בבגד חושפני וחיתנו עם אווטאר כי… שיפינג?, לרובוט יש סיפור שנשמע מעניין ולעולם לא נגלה מהו, והאלף לא דמות בכלל.), האנימציה קשקוש, העיצוב קשקוש (הרקעים גם, אבל זה לפחות קשקוש יפה), הרוטוסקופ קשקוש (רמות הכיעור והעצלנות בקטעים האלה שוברת שיאים), הפסקול קשקוש, הסאונד אפקטים קשקוש, הדיאלוג קשקוש, המשחק קשקוש… זה לא אומר שהכל רע, אבל זו רק הוכחה למשפט הקוף המקליד ולא יותר.
אני לא יודע אם זה נחשב לסרט, אבל "הכל יהיה בסדר" היה בסדר בשבוע השלישי, אז ראיתי את "מה אופרה, דוק" המפורסם. טיפה אובררייטד ויכול להיות שהוא עובד יותר טוב אם מכירים את טבעת הניבלונגים, אבל הסרטון מאוד מצחיק (Spear and magic helmet!) וכנראה זה היה מעצבן את ואגנר אז זו יצירת מופת.
אגב Kill the wabbit, הם באמת הורגים את ארנבי בקרדיטים של פו הדב – הסרט המצוייר הדו-מימדי האחרון-אחרון-ודי-באמת-באימא-של-לסטר-שזה-האחרון של דיסני. הסרט מנסה בכוח להיות קלאסיקה מצד אחד ולעשות דברים חדשים מצד שני, ומה שיוצא זה… ובכן: פו הדב קיבל מבחר חדש של הבעות פנים, והדיבוב של קאמינגס מוצלח, אבל… טיגר תמיד היה נשמע ככה באנגלית? ומשום מה זה נראה שהם השקיעו הכי הרבה דווקא בארנבי, אף על פי שינשוף הוא זה שמתגלה כנבל-טוויסט הראשון של דיסני בשנות העשרה… השירים לא נכתבו על ידי האחים שרמן אלא על ידי הזוג לופז, ואף על פי שהם מוכשרים הם כנראה ניסו לעשות "כמן שרמן" וזה לא הלך; אולי חוץ מ"הכל דבש". אגב "הכל דבש", האנימציה היא שירת ברבור מופתית של דיסני, במיוחד בקטעי השירה (אבל מהעיצוב של היצור דווקא ציפיתי לפחות – הוא צבעוני מדי לעולם של פו הדב…) בקיצור, סרט ממוצע פלוס של דיסני, וזה אומר המון. כמו כן, ממליץ להשאיר עד סוף הכתוביות.
את המסע לעמק החלומות ראיתי לפני שנים, אבל כעת צפיתי בו שוב: ובכן, זה סרט ילדים. זה סרט על ילדים, עבור ילדים, הוא אמנם נוגע בנושאים מאוד בוגרים ומטפל בהם בצורה חכמה, אבל עדיין ברמה שלצופה מבוגר עלולה להרגיש ילדותית ונחותה מסרטים כמו אלו של פיקסאר, למשל. חוץ מזה, הסרט כמעט מושלם: כל מה שכתבתי על קוסמים נכון גם כאן רק הפוך, כולל מה שבסוגריים (חוץ מהקוסם הרשע, זה אותו דבר גם בעמק החלומות אבל פה זו לא בעיה).
כמו שהערתי פה בתגובה קודמת, את Wizards הייתי צריך לראות פעמיים
והשתכנעתי שהסרט הזה הוא משהו שמראים לדיסידנטים בצינוקי העינויים של משטרים אפלים.
ומתברר ששכחתי
את הלאה (Away) הלטבי: מצד אחד, הסרט מזכיר משחק מחשב – העיצוב מזכיר משחקי אינדי כמו "משחק אווז חסר-שם" או "כלדבר", תנועת המצלמה היא כזו של משחקי מחשב, וחלק גדול מהסרט הוא ילד נוסע על אופנוע בתוך טבעות… מצד שני, הסרט מזכיר את הצב האדום – שניהם סרטים אילמים על אדם שתקוע על אי בודד ויצור ענק מנסה למנוע ממנו להימלט; אמנם אין להלאה את האנימציה היפהפייה של ג'יבלי, אבל לצב האדום אין פילים שהולכים על המים… חוץ מזה, האי של הלאה יותר גדול, יותר עשיר ומלא ביצורים ומקומות שונים ומשונים, כך שהסרט הופך מה"סרטון קצר באורך 80 דקות" שהוא הצב האדום ל"אוסף סרטונים קצרים שמספרים סיפור אחד באורך 75 דקות", כלומר, לסרט באורך מלא. העלילה מעניינת, הדמות סובלת מהאנימציה המגבילה את הבעות פניה אבל עוברת את זה יפה, ובסך הכל הסרט נחמד פלוס – אבל, מתברר, גם די נשכח…
שכחתי לשים פה את הביקורות שלי! נו באמת
L'age D'or – סרט סוראיליסטי בסבבה שלו. אני יודע שזה לא אומר הרבה אבל כאילו, תכלס פשוט עדיף לראות את "כלב אנדלוסי", קצת הבעיה עם סרטים סוראיליסטים זה שמכיוון שאין ממש עלילה או דמויות ויותר רעיונות ואווירה אז ראית אחד, ראית את רובם.
האיילה הלבנה (1952), The white Reindeer – סרט שמצולם מרהיב ושעיקרו הוא "נשים נשים שק של איילים". מעשייה יפה, אבל לא איזה קלאסיקה שמישהו צריך באמת לגלות מחדש.
מעקבים (1998) – סרטו הראשון של נולאן הוא חלק קריטי בהרבה בפילמוגרפיה שלו משאפשר לחשוב ומעניין שפחות מדי אנשים לא מנסים לראות אותה (או את החלקים הקריטיים ב"ממנטו" ו"התחלה") כנגדה.
גרמניה שנת אפס (1948) – אם לצטט את הביקורת שלי מ"ג'וג'ו ראביט" – "ובכל זאת, חרא על הנאצים".
זה לא בדיוק קשור לתחרות אבל אכתוב בכל זאת
יש סרט מצויר קצר נהדר שנקרא "סרט סרט סרט!". ראיתי אותו מגיל אפס בערך, והוא כל כך מוטבע בתודעה שלי שרק עכשיו חשבתי "רגע, יכולים להיות אנשים שלא מכירים אותו". וסביר להניח שרוב האנשים פה לא מכירים, כי זה סרט מצויר רוסי.
זה סרט על עשייה של סרטים, דבר מהותי לגמרי לעין הדג, אני חושב.
הנה הוא באינטרנט: https://www.youtube.com/watch?v=mLwk7VcbbVM
אין בו דיאלוג (האנשים מדברים בג'יבריש), יש רק כמה כיתובים, ובשבילהם יש כתוביות באנגלית.
שבוע 9: פסטיבל ירושלים
קודם כל – :(
שנית כל: מה בחרתם? מה ראיתם כבר? במקום הפסטיבל, ספרו חוויות מגניבות מסרטים היו לכם שם.
כמו כן – עוד שבוע אחד ונגמר!
שבוע ויום
האמת היא שממש רציתי לראות את בסהמה מוצ׳ו. אבל אחרי שניסיתי וניסיתי, לא הצלחתי להתחבר ל״קרן״ מארה״ב
אז ״שבוע ויום״ הוא בערך הסרט הישראלי היחיד באתגר הזה שעדיין לא ראיתי ושהצלחתי למצוא (בחינם באמזון פריים). לא ציפיתי להמון, ואכן לא המון זה מה שקיבלתי – סרט ישראלי במובן הרע של המילה. קשקוש בלי רגש, הגיון, התחלה, אמצע או סוף. אבל מוזיקה יפה, זה כן.
WALL·E (איך אני עושה את הנקודה הזו במקלדת?)
אחד מהסרטים היפים של פיקסאר גם לאחר יותר מעשור, גם מבחינת אנימציה וגם מבחינת עלילה – הבסיס שלה טיפ-טיפה קלישאתי, אבל היא מבוצעת נהדר ועל ידי הדמויות הנפלאות הללו! כל אחת מהדמויות, מ-WALL·E עצמו ועד אחרון תושבי הספינה, מוצגת בצורה… לא, לא הייתי אומר מושלמת, אבל בשם פנים ואופן לא פחות ממושלמת. מצוין, מעולה, אדירה… לא, אין שום צורך לפרט מה, הכל זה ככה (אבל למי שמתעקש: ההומור, המשחק, האווירה והמוזיקה, בהתאמה) רק לגבי קטעי הלייב-אקשן: לאורך הסרט לא הייתי בטוח שבאמת מדובר בלייב-אקשן עד שראיתי את הקרדיטים, וגם אז הלכתי לבדוק בימד"ב; ובכן, הם מטושטשים מספיק כדי להשתלב בסגנון של הסרט, אבל… לא בשביל זה יש לייב-אקשן… בסך הכללי מדובר בסרט נהדר, הסרט שבשבילו ה-CGI נוצר, בלי שום גוזמה…
Alt+7
(ל"ת)
זיכרונות מאחוזת האוורד
סרט נפלא, מאוד, עם שם בעברית לא הכי מדויק, אבל עם סרט שהוא עצמו גם בדיוק מה שאתה חושב שאתה מדמיין דרמה תקופתית אבל גם בכלל לא – סרט מלא חיים, אהבה, וטוב ופשוט נהדר.
צריך לבדוק בהזדמנות.
אחרי שראיתי את שארית היום הנפלא ואת קרא לי בשמך שאייבורי כתב אני צריך לראות עוד מה עשה הברנש הזה. מכניס רגישות יפה לרומנים מאופקים שמתרחשים במקומות מרהיבים.
שבוע 10: בחזרה לבית ספר
זהו, סיימנו! מה בחרתם לראות השבוע? מה היה הסרט הכי טוב באתגר? הכי גרוע? שתפו במחשבות, הגיגים ועוד על האתגר וסיומו, ואם מישהו רוצה לנצל את העמוד הזה כדי לכתוב גם על האתגר לטרבוקסד שימשיך ישר אחריו (אבל לא של האתר) – הוא יותר ממוזמן.
צורת הקול (A Silent Voice)
ובכן… זה כבד. ארוך וכבד. האנימציה יפהפייה ומנוצלת באופן מרשים, הדמויות אמינות באופן מרטיט-בואך-מזעזע, הפסקול… רגע, היה פסקול? לא יודע, לא שמתי לב, פשוט… זה סרט כבד. נושאים רבי-משקל – כגון התאבדויות, בריונות ובעלי מוגבלויות – באורך של למעלה משעתיים. קֶשֶׁת-אוֹפִי (זה איך שמתרגמים את זה?) לכל אחת ואחת מהדמויות, ויש הרבה מהן. אקספוזיציה נוגעת ללב באורך חצי שעה. אין כמעט הומור – דחסו את כולו לדמות אחת ודאגו שלא ייצא החוצה (אבל תמיד אפשר להיות אינפנטיל ולצחוק מהעובדה שקוראים לה שוקו… היי, אל תשפטו אותי, הסרט הזה כבד!) לסיכום: לא מומלץ לבעלי לב חלש, אבל למי שיכול לשרוד עד הסוף – מומלץ ביותר.
לחישת הלב, לשם השוואה, הוא סרט פחות ארוך, הרבה פחות כבד, יותר הומור, יותר צ'יזי, הדמויות יותר צעירות, יש פחות מהן, רק אחת מתפתחת לאורך הסרט… עזבו אותי מנושאים כבדים, דברו איתי על אהבת נעורים והגשמת חלומות! (אם כי אני לא בטוח שאני בחרתי נכון… זה עדיין נחשב סרט בית ספר, נכון?) מה שכן, האנימציה ראליסטית ברמה שבקושי מצדיקה את עצם קיומה (ולא, סצנה עם חתול מעופף שלא קשורה לכלום לא מצדיקה את האנימציה) אבל העיצוב והרקעים יפים, אז… כן, מומלץ לכל מי שלא קיבל את ההמלצה הקודמת, או למי שבדיוק גמר לראות את צורת הקול.
אני, כראה, הייתי זקוק ליותר מזה, אז חזרתי לסרט שראיתי בעבר: קפטן תחתונים. פחות ארוך, פחות כבד, הרבה יותר הומור, יותר צ'יזי כשהוא לוקח הפסקה מההומור, הדמויות עוד יותר צעירות, יש אפילו פחות מהן ואף אחת לא מתפתחת… עזבו אותי מנושאים שאנשים בוגרים מדברים עליהם, דברו איתי על חברים וצחוקים! וקקי! האנימציה בסטנדרט של דרימוורקס, שזה מוצלח סך הכל, בנוסף לעיצוב שמנסה להיצמד לעיצוב של הקומיקס ועושה עבודה אפילו יותר מוצלחת (למה לקח להוליווד כלכך הרבה זמן ליצור סרטי קומיקס מונפשים?) כך שאם לא אכפת לך מהעלילה או דמויות, מוכן למסר בשקל ופרודיה בשנקל רק שיתחילו עם בדיחות הפלוצים – ברכותיי, יש לך בינגו!
שני סרטים
Cooley High – הוא אבי סרטי ה"שכונות" של שנות התשעים, אבל מצחיק יותר ומעניין יותר וגם, והיה לי קשה לא לחשוב על זה בעת דיון ה"מציצים" שבסביבה, ממש סבבה עם כל הגישה המעפנה של הגיבורים שלו לנשים. זה יוצא.. בסדר כזה בסופו של דבר.
High School – דוקומנטרי נפלא של פרדריק וייזמן, הראשון שלו שראיתי שממש הרגשתי שעשה את כל מה שאנשים אמרו שהסרטים התיעודיים האחרים שלו עשו.
ודירוג של כל הסרטים מהאתגר (מהגרוע לטוב):
הכל יהיה בסדר (לא, זה לא בסדר!)
חיים של פאי (רק להבהיר: הדמות של פאי עובדת בחלק הראשון, ומתפתחת בחלק השני להיות פאי-מבוגר; ובכך פאי-מבוגר בעצם הורס את הסרט…)
תחנת סיאול (לזומבים ולזומבים ברוחם.)
קוסמים (אני לא חושב שזה סרט רע, הוא פשוט קשקוש מקושקש מה-Cool World… אם טיפה יותר הידוק של… כל דבר בסרט בעצם, היה אפשר לעשות סרט נהדר; מחכה בקוצר רוח לרימייק! לא, לא המשך, רימייק!)
מרק חתולים (סרטון קצר, למה צפית?)
הנסיכה ושבעת הגמדים (סרט ילדים על פי הספר; לא תמיד זה דבר רע…)
היפהפייה והיחפן (בניגוד לבלדה, הסרט לא הצליח להכניס אותי לאווירה שלו, וחבל כי אם יש סרט שאני רוצה להיכנס לאווירה שלו זה סרט של דיסני…)
הבלדה על באסטר סקראגס וסיפורים נוספים מן הַסְּפַר האמריקאי (עדיין מחכה להוצאת הַסֶּפֶר…)
תרנגולת יוצאת מהחצר (אנימציה נחמדה, סיפור נחמד מינוס, וזהו.)
הלאה (זה איך עושים סרט קצר! אז מה אם הוא באורך של שעה ורבע…)
מר שועל הפנטסטי (פנטסטי ביותר ממובן אחד. אם היו סופרים רק הופעות משחק הוא היה זוכה מקום שני אחרי WALL·E…)
קפטן תחתונים (הוא בא להצחיק, הוא מצחיק; זה אתה והטעם האנין שלך בהומור… מה, לא ניסית לטעום הומור שירותים אף פעם? זה טעים כמו שזה נשמע.)
מה אופרה, דוק? (אבל זה יותר מצחיק!)
פו הדב (מרגש בתור
">כשף ה-2D האחרון, נחמד בתור סרט של דיסני, שום דבר מעבר.)
לחישת הלב (סרט הפיל-גוד האולטימטיבי)
אליס בארץ הפלאות (זו עדיין קלאסיקה, אין מה לעשות נגד זה…)
המסע לעמק החלומות (…או שכן. בהחלט סרט שעשוי לעילא.)
אקירא (אני עדיין לא יודע איך לאכול את זה… אגב, היוצרים של הסרט יודעים מה זה מלחמת עולם? כי הם אומרים שהייתה מלחמת עולם שלישית, אבל כל מה שמראים ממנה זה את הפיצוץ שהרס את טוקיו, וגם זה מתברר קרה בגלל אקירא… או שפשוט לא הבנתי את הסרט.)
הקול בראש (בניגוד ל-WALL·E, לסרט הזה אין הרבה סיבות להיות דווקא ב-CGI; להפך, הצורך ליצור מודל קבוע לכל דמות גרם לריילי להיות רק בת 3 או בת 11, בלי להראות אותה באמת גודלת במונטאז' הפתיחה, או להראות זיכרונות שלה מכל הגילאים… זה, והסרטונים בקרדיטים נודפים מבעיית המודלים, אבל בשלב הזה זה כבר לא משנה.)
צורת הקול (הסרט עדיין כואב לי בבטן…)
WALL·E (וליתר הבהרה: הסיבה האמנותית לקיומה של אנימציית CGI היא ליצור באמצעותה סרטים שלא היו יכולים להיווצר בשום מדיום אחר; אין סרט שעונה על הקריטריון הזה יותר טוב מ-WALL·E…)
נראה שבסך הכל ראיתי 27 סרטים במהלך האתגר
קבוצת ה"לא תודה":
גרמניה שנת אפס – לא תודה, סימפטיה לנאצים
קבוצת ה"בסך הכל אחלה":
תיכון קולי – תיכון קול בהחלט, גם אם התיישן קצת רע
L'Age D'or – קשה לפספס עם סוריאליזם, אבל גם קשה לפגוע
האיילה הלבנה – חשבתי שיהיה יותר מגניב מיפה, בסוף היה יותר יפה ממגניב
חברתי המורה הפרטית – לא היה צריך להיות קומדיה רומנטית באמת, אבל סבבה
למות ולחיות ב-אל.איי – בסדר, אני מניח
כבוד סודי – האובססיה של הקולנוע האמריקאי עם ניקסון ממשיכה לא להוכיח את עצמה
גנב עירוני – גנרי עירוני
דאצ'ימאווה לי – "המוסד" הקוריאני, סוג של, אבל עם פערים בתזמון הקומי ביני ובין הסרט
קבוצת ה"מגניב-מומלץ כזה":
מעקבים – ביקום מקביל, נולאן עושה יותר סרטים כאלה ופחות "עלייתו של האביר האפל"
הגנבים – היה יכול להיות יותר טוב אם היה עושה קצת פחות, אבל מה שהוא עושה מגניב נורא בכל זאת
ברוכים הבאים לדונגמאקגול – סבבה, אבל יש לנו כבר "שטח הפקר" בגדול
לא כל כך מהר! – פארודית ה"פנטזיה" שאף אחד לא היה צריך אבל ממש חמודה בכל זאת
סירת הצלה – היצ'קוק מציג: חרא על הנאצים
שרלוק הולמס: משחק צללים – ממש כיף, וכנראה נהנה מכך שעבר איזה עשור מאז שראיתי את הסרט הקודם
נהג מונית – קצת נוסחתי מדי, קצת קלישאתי מדי, אבל לעזאזל, זה עובד
קבוצת ה"נהדר-מומלץ":
תיכון – אז זה הפרדריק וייזמן הזה שכולם התלהבו ממנו. איפה הוא היה בכל הסרטים האחרים שכולם המליצו שלו?
נשואה למאפיה – ג'ונתן דמי נפלא ועושה סרטים נהדרים, האם הסיבה שלמישל פייפר אין אוסקר זה כי היא פשוט נתנה את ההופעות הכי טובות שלה בתפקידי ז'אנר כאלה ואחרים?
חולמת יפהפיה – איזה סרט מוזר ויפהפיה, כמו שמו
הדבר הזה שאת עושה! – איזה כיף של סרט (מינוס כמה שניות של סיום)
קבוצת ה"מוזר, אין לי מושג איך להתייחס לזה":
הרפתקאות מארק טווין – מישהו ביקש סיוטים בשקל תשעים?
כולם רוכבים על הקרוסלה – אה…. אמממ… מה?
ארבעת הסרטים הכי טובים שראיתי באתגר:
זיכרונות מאחוזת האוורד – כן
התקיפו את תחנת הדלק! – כן!
Affliction – yes
פשעי זמן – סי
אפשר שמות באנגלית, שנת יציאה,משהו שיהיה אפשר לדעת על איזה סרטים מדובר.
אני שהשמות של חלק גדול מהם אפילו לא תורגמו לעברית ככה שקשה לדעת על איזה סרטים מדובר.
אם יש סרט כלשהו שאתה רוצה לשמוע עליו יותר, אפרט
לחלק גדול מהם פירטתי שנים וכו' למעלה בתגובות, ובכל מקרה הסיכום הוא היה קצת "קריפטי" מדי אז לא הנחתי שיהיו אנשים שיתעניינו דווקא פה בדברים האלה.
מחרה מחזיק
האמת יונתן היא שכיום פעמים אתה כותב המלצות כאן באתר או בפייסבוק, שאשכרה אין לי איך לעקוב אחריהן בגלל השמות בעברית
המממ
לרוב המוחלט של הסרטים השם בעברית הוא השם התקין אז זה אמור לפחות לשלוח בכיוון עם גיגול נכון. ואם לא אז לרוב יש גם שנה. ובמקרה הכי גרוע באמת אפשר פשוט לשאול ואענה.
מודה שזה מאוד קוטע את רצף החשיבה במקרים האלה.
האמת, מצטרפת
אני זוכרת שבתור ילדה עוד נתקלתי בשרידים אחרונים של הנוהג המגונה לתרגם שמות של להקות לעברית – ״אמונה לא עוד״ ו״דמעות לפחדים״ זה אשכרה משהו שהיה נשמע לאנשים סביר פעם?
אני לא אומרת שזה אותו מצב כמו שימוש בשמות עבריים לסרטים בינלאומיים, אבל בעיני ברירת המחדל צריכה להיות שימוש בשם המקורי או בתעתיק, לפחות כל עוד השם הישראלי שונה מהותית מהמקור. אם כותבים לי ״אינספשן״, עד כמה שזה נראה רע, אני אבין יותר מהר על מה מדובר מאשר ״התחלה״. וזו עוד דוגמה לסרט מאוד פופולרי שאני יודעת מה השם העברי שלו. בהרבה מקרים קוראים על סרט באתר בינלאומי, רואים אותו בסטרימינג או בהורדה ואתה בכלל לא נתקל בשם העברי שלו. עד שמישהו כותב על זה כאן ואין לך מושג שהוא מדבר על אותו הסרט.
אנחנו מדברים על "נהג מונית" של סקורסזה?
(ל"ת)
נקודה טובה (זה לא, זה הקוריאני עם קאנג הו סאנג). טוב, נו, כל השמות באנגלית:
Germany Year Zero – 1948
"בסך הכל אחלה":
Coolie High -1975
The White Reindeer -1952
My Tutor Friend -2003
To Live and Die in LA -1985
Secret Honor -1984
The Town -2010
Dachimawa Lee – 2008
"מגניב מומלץ":
Following -1998
The Thieves – 2012
Allegro non Troppo- 1976
Lifeboat – 1944
Sherlock Holmes: A Game of Shadows – 2011
A Taxi Driver – 2017
"נהדר מומלץ":
High School – 1968
Married to the Mob – 1988
Urusei Yatsura 2: Beautiful Dreamer – 1984
That Thing You Do! – 1996
קבוצת ה"אין לי איך להתייחס לזה":
The Adventures of Mark Twain – 1985
Everybody Rides The Carousel – 1975
הסרטים הכי טובים:
Howards End – 1992
Attack The Gas Station! – 1999
Timecrimes -2007
אני סבור שלחיות ולמות בלוס אנגלס
הוא משנת 1995 ולא 1985.
בטח האינטרנט וההיסטוריה טועים ורק אתה, כרגיל, צודק.
זה לדוג' היה הברה חשובה.
כי כמובן שהשם נהג מונית יקפיץ לי לראש ישר את הסרט האלמותי של סקורסזה. ולכן נוצר לי דיסוננס עם השורת ביקורת הקצרצרה על הסרט, נשמע מאד לא קשור לסרט. בכל מקרה אני תמיד נהנה חעקוב אחרי המלצות של סרטים מעניינים ולא שגרתיים. לא רוצה להישמע פלצן אבל לפעמים אם אי אפשר למצוא את הסרט על סמך השם העברי זה דווקא יכול להיות סימן טוב.
דירוג הסרטים שראיתי במסגרת האתגר
13. וונדר וומן – גל גדות וכריס פיין אכן חמודים וכריזמטיים, אבל לצערי חוץ מזה אין לי כל כך דברים טובים להגיד על הסרט. בנאליות בכל האספקטים.
12. 10 דברים שאני הכי שונאת אצלך – חמוד מאוד, די מצחיק (בעיקר קרמהולץ), משחק טוב בטח יחסית לסרטי נעורים (רק תראו מה חלק מהכוכבים של הסרט עשו לאחר מכן), והכי חשוב – כימיה נהדרת בין לדג'ר וסטיילס.
11. חתונת הרפאים – חמוד, מצחיק מאוד , שירים נהדרים, אנימציה נחמדה. זה לא ברמה של הסיוט שלפני חג המולד, אבל מעטים הסרטים שכן.
10. מכונת הכסף – ממש טוב. אמנם עדיין לא הבנתי את כל המושגים הכלכליים ואיך בדיוק קרה המשבר, אבל מה זה משנה כשיש לך את בייל, קארל, גוסלינג ופיט בהופעות כאלה נהדרות וסרט כזה מצחיק.
9. פלאטון – לא מסרטי המלחמה הגדולים, אבל שווה צפייה בעיקר בגלל הצילום וההופעות.
8. קרא לי בשמך – בתור גבר סטרייט אני יכול להגיד שזה אחד הסרטים הסקסיים שיצאו לי לראות. סרט פשוט נוגע ללב. ויש את מייקל סטולברג.
7. פשעים בזמן – פשוט נפלא. מותח, גורם לך לחשוב, טיפה מפחיד כשצריך.
6. דו"ח מיוחד – קצת כמו קודמו ברשימה – סרט מד"ב מותח, שגורם לך לחשוב. כיף לראות את קולין פארל.
5. בטיחות אחרונה לכל – הרולד לויד פשוט מקסים, פעלולים מדהימים ואייקוניים, קורע מצחוק, מה עוד צריך.
4. ביקור התזמורת – מהישראלים הטובים ביותר. ששון גבאי ורונית אלקבץ מוכיחים למה הם שניים מהשחקנים הכי מוערכים בארץ. סרט קטן, פשוט, מצחיק, מרגש. למרות שאף פעם לא הייתי חלק מהתזמורת המשטרתית של אלכסנדריה או הייתי בבית התקווה, עדיין מאוד קל להזדהות עם הדמויות.
3. המספריים של אדוארד – יופי של סרט. ג'וני דפ נבלע בתוך הדמות, כרגיל, ועם דיאן וויסט ואלן ארקין קשה לטעות. איכשהו בו זמנית גם אפל וגם צבעוני, וזה עובד.
2. רציחות פשוטות – אני לא אגיד האחים כהן במיטבם, כי זה לא ביג לבובסקי או פארגו, אבל גם מקום 6-7 בפילמוגרפיה שלהם זה יותר ממכובד. כבר מהסרט הראשון שלהם אפשר לראות את את הכישרון פשוט נוטף מכל שנייה בסרט.
1. ללכת שבי אחריו – יכול להיות שדירגתי אותו ראשון רק בגלל שבדיוק ראיתי אותו, אבל באמת סרט פנטסטי. רובין וויליאמס מעולה כהרגלו, גם הנערים (איתן הוק!) עושים יופי של עבודה. הסצנה שבה מספרים לטוד שניל מת – בואו נגיד שהיה בכי מעורב.
יש כמה סרטים ברמה של הסיוט.
ספציפית, סרטים של אותו במאי, הנרי סליק – "קורליין" ו-"ג'יימס והאפרסק הענק". אני מבין טכנית את השם של טים ברטון על "הסיוט" (בכל זאת, רעיון שלו), אבל מתבאס כל פעם שסליק נדחק לצד בהקשר של הסרט.
מסכים איתך לגבי סליק
אבל כשאני חושב על הסיוט אני חושב על זה קודם כעל סרט של ברטון, גם כי השם שלו מופיע לפעמים בשם של הסרט, וגם כי, בוא נודה, השם שלו יותר גדול. למרות שתכלס, את העבודה הקשה באמת סליק עשה (לביים סרט סטופ מושן נשמע לי כמו הדבר הכי מתיש שיכול להיות). אם לומר את האמת, אני חושב שגם אף סרט שברטון כן ביים הוא ברמה של הסיוט.
ואת קורליין והאפרסק הענק עוד לא ראיתי לצערי אז אני לא יכול להסכים/לא להסכים איתך לגביהם.
קורוליין מהמם
ועכשיו כשלמדתי שחתום עליו האיש של הסיוט, אשתדל לזכור.
חתונת הרפאים אמנם נראה מאוד דומה לסיוט שלפני, ולכן מרגיש כמו נסיון חוזר לעשות את אותו הדבר. לעומתו, קורוליין מחזיק נראות משלו, ועדיין משהו ברוח הסרט הרבה יותר דומה לסיוט שלפני חג המולד עם המשחק על הגבול שבין סרט ילדים לסרט מפחיד.
נדמה לי שראיתי 14 סרטים במסגרת
לפי הסדר מהרע לטוב
לא טוב (והשניים או שלושה הראשונים זבל מוחלט):
היפופוטם
עיר ושמה פניקה
הרודף
beautiful dreamer
שבוע ויום
המלאך המשמיד
סביר
בלדונה של עצב
לחיות ולמות בלוס אנג׳לס
מיסיסיפי בוערת
טוב ומעלה:
פנטסטיק פלאנט
עג׳מי
say anything…
hidden
הכוכבים של שלומי, הוא לדעתי הסרט הטוב שראיתי באתגר הזה. אולי ביחד עם זה שלפניו (hidden) וכן, גם אותי זה די הפתיע.
שכחתי את affliction
שמבחינתי, כמו שני הסרטים האחרים של דפו מהאתגר, גם הוא נמצא איפשהו ברשימת ה״סביר״.
עיר ושמה פאניקה חד משמעית מדהים
כלומר, אני חושב שצריך להיות "בראש" מסוים עבורו, אבל "זבל מוחלט" הוא ממש לא.
לא צפיתי בכוכבים של שלומי
ולא ידוע לי במה הוא עוסק, אך זה הסרט שסימן את אושרי כהן ככוכב ושחקן מעולה והיה סביבו המון באז. בזמן אמת די היה ברור שהוא סרט שמתעלה על הציפיות (והוא יצא בשנים בהן היה נהוג לא להתלהב מקולנוע ישראלי)
אז לא מפתיע אותי שהוא סרט טוב, חבל שאותך הפתיע.
כל הפסקה הארוכה בשביל לרדת עליי?
מה שחבל, זה שכתבת את ההודעה (ואפילו לא ראית את הסרט)
וואו, תשתה תה ותרגע
מי ירדה עליך?!
יום ראשון ב7 בבוקר, למה כבר להיעלב?!
(ל"ת)
אצלי (בסן פרנסיסקו) אחרי חצות
בכל מקרה, כשאומרים לי ״חבל שאותך הפתיע״, זה מעצבן אותי, מה לעשות.
אז החלטתי להמשיך את האתגר
ולהוסיף עוד נושאים:
1. זוכה אוסקר לסרט הטוב ביותר
2. סרט מעל 3 שעות
3. סרט תוצרת יפן
4. סרט בהשתתפות ניקולס קייג'
5. סרט מושלג
6. סרט בבימוי ג'ון פורד
7. סרט מבוסס על שייקספיר, ולא באופן עקיף כמו מלך האריות או סיפור הפרברים, אלא עיבוד ישיר כמו המלט או רומאו ויוליה.
8. סרט אילם
9. פילם נואר קלאסי (כלומר, לא נאו-נואר)
10. סרט מוקומנטרי
זה לא בהכרח הסדר של השבועות
מוזמנים להצטרף ולהוסיף נושאים משלכם
ממש מגניב!
אם אתה צריך המלצות לגבי משהו מהם, אשמח. אני אישית כנראה אתמיד באתגר לטרבוקסד בשלב זה, כי נראה לי שלעשות שני אתגרים במקביל יהיה… מאתגר.
דירוג הסרטים שראיתי באתגר
לא טוב:
22.Royal Space Force: The Wings of Honnêamise(שבוע 3)-משעמם, האנימציה שכנראה הייתה טובה לתקופתה כבר פחות מרשימה(העיצוב עצמו עדיין נהדר) והדמויות יבשות. בכל זאת אני שמח שהסרט הכי חלש שראיתי באתגר עדיין היה לא נורא.
סרטים בסדר עד די טובים:
21.הנערה שדילגה בזמן(1983, שבוע 10)- היה פוטנציאל והעריכה ייחודית אבל הסרט לא הולך לשום מקום וכולל את אחד המונטאז'ים היותר מטומטמים שראיתי. שורה תחתונה: חמוד, אבל הגרסא של מאמורו הוסודה הרבה יותר טובה.
20.פרויקט המכשפה מבלייר(שבוע 2)-עובד כסרט על חבורה של חברים שמתעצבנים אחד על השני ביער יותר מאשר סרט אימה עם מפלצת/מכשפה
19.בלוז לחופש הגדול(שבוע 9)-נחמד, אבל מרגיש שהסרט לא הולך עד הסוף עם המסר שלו.
18.סיטה שרה בלוז(שבוע 3)- משהו שהוא בין אגדה הודית לדיון מטא על אותה אגדה.
17.Hotarubi no Mori e(שבוע 8)- יותר מדי פדופיליה בשביל שאני אוכל להמליץ על הדבר הזה.
סרטים טובים:
16. בית ספר(1968, שבוע 8)- מבט מעניין על תיכון אמריקאי מלפני 50 שנה.
15.אמריקן פסיכו(שבוע 5)- מבדר אבל לא מצאתי בו את הקלאסיקה שאחרים רואים בו.
14.העולם שבפנים(שבוע 10)-סטיב בושמי נהדר.
13.אפס ביחסי אנוש(שבוע 1)-חצי שעה ראשונה נהדרת, שאר הסרט גם די טוב.
12.זה ייגמר בדם(שבוע 1)- דניאל דיי לואיס באמת טוב פה כמו שכולם אומרים.
11.גיבור(2002, שבוע 9)- אחד הסרטים הכי יפים ראיתי, חבל שהעלילה היא בסדר במקרה הטוב ופאשיסטית במקרה הרע.
10.וידויים(שבוע 10)- מעט צפוי אבל עדיין טוב מאוד.
9.פארגו(שבוע 4)- הסרט מעט פספס אותי בהומור(היה מצחיק אבל לא כמו משהו התפספס שם) אבל חוץ מזה כמעט מושלם, פרנסיס מקדרמונד וסטיב בושמי נהדרים.
8.טיטאניק(שבוע 2)-כמו שהרבה אמרו הסרט הזה הוא שני סרטים: הסרט הראשון(שעתיים ראשונות) הוא קומדיה רומנטית חביבה והחלק השני הוא סרט אסונות מרהיב. מבחינתי הסרט עובד למרות שהוא קלישאתי וסובל מכך שג'יימס קמרון מתייחס לקהל שלו כמו אל מטומטמים ודואג להסביר כל דבר.
כמעט בטופ:
7.גטקה(שבוע 6)- מצויין.
6. ההתקפה על תחנת הגז(שבוע 7)-הנאה צרופה.
5. שלושה צבעים: כחול(שבוע 2)-אחרי סרט כזה אני חייב לראות את שאר הטרילוגיה
האהובים עליי:
4.Ani*Kuri15(שבוע 3)- מקבץ של 15 אנימציות בנות דקה של כמה מבמאי האנימציה הנחשבים ביותר ביפן(סטושי קון,מאמורו אושי ומאקוטו שינקאי) ועוד כמה אנשים אחרים בתעשייה. הקטע הכי טוב שייך לסטושי קון(בוקר טוב) והכי חלש שייך לאושי(פרוייקט בת ים).
3.שיקאגו(שבוע 6)-מושלם
2. אני סייבורג, אבל זה בסדר(שבוע 7)- מושלם, וכולל את הסצנה הכי טובה שראיתי באתגר(סצנת היודל).
1. חולמת יפייפיה(1984, שבוע 3)- לא מושלם כמו השניים הקודמים אבל המוזרות המסויימת שלו בשילוב הטון הקליל שלו הפך אותו לסרט שהכי נגע בטעם שלי מבין מקבץ הסרטים הזה.
אם וידויים זה מה שאני חושב שהוא (הסרט היפני מ-2010)
אני לא בטוח מה שאלת ה"צפוי" נכנסת לכאן או מורידה מערך יצירת המופת הזאת.
כלומר, זה סרט שמסביר (בצורה נפלאה) את העלילה שלו בחצי שעה הראשונה, ומה שקורה הלאה זה פחות עניין של טוויסטים (פלוס מינוס הסוף, אבל גם שם – האספקט הרגשי קריטי יותר מהעלילתי) ויותר עניין של, ובכן, אההההההההההההההההההה.
אכן מדובר בסרט היפני
והעיקר של הסרט הוא באמת יותר רגשי מאשר מאשר עלילתי אבל בכל זאת, מדובר במותחן מאוד עמוס בעלילה שבכל זאת בוחר להסתיר מידע מסויים מהצופים אז אני בכל זאת מרגיש שהיה פה ניסיון כלשהו לטוויסטים שפחות הלך(ומבחינתי אולי גם היה מצליח לתת אימפקט רגשי יותר חזק אם היה מצליח להסתיר יותר מידע) .
הולך להיות גם השנה?
כן. בסגנון קצת אחר (וכתוצאה מכך גם קצר יותר)
(ל"ת)