מה זה טפיל? טפיל הוא יצור שחי על גבו – או על זרועו, או בתוכו – של יצור אחר, צמוד אליו ומשיג ממנו את כל המזון, הדם, וכל החומרים החיוניים האחרים, ושלא יכול לשרוד לכוחות עצמו, בלי הפונדקאי שעושה את כל העבודה הקשה בשבילו. לדוגמה: פרעושים, תולעי מעיים, או ג'ייסון פרידברג וארון זלצר. כבר שנים ששני החייברעס האלה עושים פעם בשנה משהו שמחוסר ברירה נצטרך לקרוא לו "סרט", רק שלסרטים שלהם אין שום קיום משל עצמם: הם טפילים של סרטים אחרים, סרטים מצליחים יותר. הם לוקחים את מה שפופולרי באותו רגע, בין אם זה קינג קונג או "300" או "דמדומים" או מה שלא יהיה, ועושים לו חיקוי – "פארודיה" היא מילה קצת גדולה בהקשר הזה – בהשקעה המינימלית המאפשרת להקרין אותו בבתי קולנוע. אל תוך הסרטים שלהם הם דוחפים כמה שיותר רפרנסים לנושאים הפופולריים של הרגע, מתוך הנחה מוצדקת שתמיד יימצאו מספיק פראיירים כדי ללכת לראות את זה.
התוצאה היא שפרידברג וזלצר קנו לעצמם שם של הבמאים הגרועים בעולם. הם עושים סרטים שלידם סדרת "מת לצעוק" נחשבת לאינטליגנטית ומתוחכמת. לדוגמה: השנה הם לקחו את "משחקי הרעב", כי "משחקי הרעב" הוא כידוע סרט מאוד מאוד פופולרי, ויצרו לו חיקוי, שקוראים לו "משחקי למות מרעב". ואחרי שנים שבהם שמעתי על הסרטים של פרידברג וזלצר וראיתי אותם כובשים שוב ושוב מקומות ברשימת 100 הסרטים הגרועים ביותר אי פעם של ימד"ב, אולי הגיע הזמן שאתנסה במשהו מהם בעצמי, רק כדי לברר האם השנאה הגלובלית הזאת מוצדקת.
עלילת הסרט: "משחקי הרעב", עם מכות בביצים. באמת, זהו. העלילה כמובן שטותית וזניחה לגמרי, והאפקטים הויזואליים נראים בדיוק כאילו הם לקוחים מתוך סרט בר מצווה, אבל כל זה לא באמת משנה, כי הגענו כדי לצחוק. אז נשאר רק דבר אחד: שיהיה מצחיק.
על פי מסורת סרטי החיקוי, צריך לשנות את השמות המקוריים של הדמויות לשמות "מצחיקים". לכן קטניס, גיבורת "משחקי הרעב", הפכה לקנטמיס – "לא יכולה לפספס" – שזה לא מצחיק, אבל דווקא די חביב בתור כינוי. האטרקציה האמיתית היא שמו של הבויפרנד שלה, פיטה, בנו של האופה. אין אף צופה ישראלי שלא גיחך קשות על השם הזה עוד בסרט המקורי. הוא אופה, וקוראים לו פיתה. האתגר, למצוא שם-חיקוי שיהיה מצחיק יותר מהמקור, היה קשה. הפתרון של "משחקי למות מרעב": לדמות הזאת קוראים פיטר. שוב: במקור הרציני, השם היה "פיתה". בגירסה שאמורה להיות מצחיקה, זה "פיטר". עולם הפוך. טוב, עד עכשיו, "משחקי הרעב" יותר מצחיק מהפארודיה עליו.
הבעיה האמיתית של הסרט היא לא הבדיחות הלא מצחיקות, אלא כל המרחבים העצומים שבהם אין בדיחות בכלל. שוב ושוב ושוב, הסרט מביא איזו הופעת אורח או איזה רפרנס לסרט, דמות, מם או אפליקציה לאייפון, ופשוט לא עושה איתם שום דבר. למשל, לרגע אחד, באמצע המרדפים בג'ונגל מופיע סיי, ההוא מגנגנם סטייל. ואז הוא נעלם. אוקיי. מה אנחנו כצופים אמורים לעשות עם זה? זה לא שהבדיחה עם סיי לא היתה מצחיקה: פשוט לא היתה פה בדיחה. הסרט לא אמר שום דבר על סיי, לא עשה שום דבר עם סיי, לא אכל שום דבר עם סיי. הוא רק איזכר את העובדה שסיי קיים. את זה כבר ידעתי. דבר דומה קורה עם טיילור סוויפט, צוות "בלתי נשכחים", פרוט נינג'ה, ג'סטין ביבר, "Double Rainbow", גנדלף, ועוד המון דברים: פרידמן וזלצר חושבים, אם הבנתי נכון, שעצם אזכור קיומם של אייטמים מתרבות הפופ הוא מצחיק בפני עצמו, עד כדי כך שלא צריך להוסיף עליו בדיחה כלשהי. אם אתם חושבים שזה הורס מצחוק, אז תתכוננו ליפול לרצפה: מיילי סיירוס! גראמפי קאט! הפועל תל אביב! אקס פקטור! כח משיכה! יאיר לפיד! מצחיק כבר?
כשהסרט לא מאזכר דברים לשם האיזכור, הוא מראה אנשים נפגעים. אנשים נופלים, לפעמים בלי שום הקשר: ההיא עם האיפור הכבד והשיער המגוחך – במקור קראו לה אפי טרינקט, אז בטח כאן שינו לה את השם למשהו קורע כמו "סוזן" או משהו – עומדת, ואז היא נופלת. חה חה, אני מניח. הסרט גם מנסה מאוד להגעיל: המון סצינות של מוגלה, דם, איברים כרותים (אם יש משהו מצחיק בזה, זה איך שהסרט הבלתי-מוגבל הזה הוא למעשה הרבה, הרבה יותר אלים מ"משחקי הרעב" המקורי, שהוגבל לגיל 14 ומעלה). אבל יותר מכל, פרידברג וזלצר אוהבים לתת לאנשים מכות בביצים. לא יאומן כמה פעמים אנשים מקבלים בסרט הזה מכות בביצים. הם מקבלים מכות בביצים ממגוון סיבות וממגוון זויות. לפעמים, אם השוט לא לגמרי ברור, ואתם עלולים לחשוב בטעות שהם קיבלו מכה בבטן או בירך ולא לצחוק מספיק, הם אומרים "אוי, הביצים שלי!", כדי שלא יהיה ספק.
צריך לציין שבמקרים הנדירים שבהם זלצר ופרידמן ממש טורחים לכתוב בדיחות, ולא רק לומר את שמו של משהו שהם ראו אתמול באינטרנט או "ביצים!", הן לא תמיד גרועות. היו לפחות שתי נקודות בסרט שבהן ממש חייכתי. בתחילת הסרט יש כמה דקות שבהן אפשר ממש לטעות ולחשוב שזאת הולכת באמת להיות פארודיה על "משחקי הרעב" – אתם יודעים, משהו שייקח את "משחקי הרעב", ימצא את הנקודות החלשות והמגוחכות בו, יקצין אותן ויגחיך אותן עד לנקודה שבה האבסורד יהיה בולט לעין. לזה קוראים "פארודיה". אבל מהר מאוד מתברר שזה פשוט לא זה. "משחקי למות מרעב" הוא סרט עצלני מכדי להביע דעה על משהו או ליצור משהו מקורי – הוא דומה יותר ללעשות share בפייסבוק לבדיחה של מישהו אחר. ולהוסיף בעיטה בביצים.
פורסם במקור בוואלה
וואו, קשים חייו של המבקר, לפעמים.
אז אנחנו כבר מתקרבים לחזון הבא:
Ow my balls
או לזה:
Ass the movie
סרט גדול Idiocracy. עם כל יום שעובר הוא נראה לי יותר רלבנטי.
מספר הפעמים בהם אני מתפתה להשתמש ב"אוי הביצים שלי"
או ב"תחת – הסרט", כדוגמה רלוונטית בקשר לסרט עדכני כלשהו – טוב, אה, המספר הזה די מדכא.
אני חושב שדי מתבקש לעשות מונה באתר לעניין הזה
או משהו.
מזכיר לעוד מישהו את זה?
http://www.imdb.com/title/tt0062510/
בהחלט
הזכיר לי.
הביקורת התפרסמה מאוחר מידי...
אם הייתי יודעת מראש שיהיה יהיה כ"כ נורא לא הייתי רואה את הסרט. במשך רוב הצפייה הייתי עסוקה בניסיונות לא להקיא
"היו לפחות שתי נקודות בסרט שבהן ממש חייכתי"- ברצינות? אפשר פרוט?
אני משער שאחת הפעמים הייתה כשהסרט הסתיים
(ל"ת)
כל פעם שיוצא להם סרט חדש אני חוזר ורואה את הסרטון הזה:
http://www.youtube.com/watch?v=_9CfPMMXMxA
אפשר בבקשה להפסיק להשתמש בכינוי הרמז "זה" ולעבור לשמות עצם?
(או לחלקי דיבור אחרים שמהם אפשר אשכרה לקבל מידע). עם כל הכבוד לטיזריות המגניבה (נגיד), יהיה נחמד ומכובד יותר לדעת למה התכוונת גם בלי ללחוץ על קישור למקום אחר, וגם לדעת מראש לאן מוביל הקישור כדי להחליט אם ללחוץ עליו או לא.
סליחה שהגבתי דווקא להודעה שלך, זה לא אישי וזו כמובן לא המצאה שלך, אבל מתחיל להישבר לי מהקישורים האנונימיים ומ"זה" הזה כל הזמן.
אם היה כזה דבר סופר-פישלייק, הייתי מביא לך אחד
(ל"ת)
מדהים כמה שהביקורת הזאת
נכונה, מילה במילה, גם לגבי Epic Movie ו-Meet The Spartans. הסרטים הכי לא מתאמצים שראיתי אי פעם. בשניהם ביחד חייכתי פעם או פעמיים. וזה לא שהם מלאים בדיחות גרועות. אין בהם בדיחות בכלל. הם אוסף של דמויות מסרטים אחרים המופיעים ונעלמים אחד אחר השני. ראיתי גם חלק מ-Disaster Movie, הסרט היחידי בחיים שלי שעצרתי באמצע מבלי להמשיך.
הממ...
"עצם אזכור קיומם של אייטמים מתרבות הפופ הוא מצחיק בפני עצמו, עד כדי כך שלא צריך להוסיף עליו בדיחה כלשהי" נשמע קצת כמו ההגדרה של 50% מפרק ממוצע של 'family guy'.
אירוני
שהסרט שמקבל תשומת לב זניחה הזה יותר אלים מממשחקי הרעב עצמם, שמעוררים חרדות אצל ההורים של מעריצות הסדרה הצעירות יותר לגבי מידת האלימות שהן (ובעצם גם המעריצים הבנים -) סופגים.
נשמע לי הגיוני.
מן הסתם שהסרט הדפוק הזה לא יהפוך לתופעה כמו "משחקי הרעב" ולא ישמש מודל לחיקוי והערצה למליוני בני נוער. גם אם רואים בו יותר דם משפריץ, ההשפעה שלו לא קיימת.
רגע, יוצרי הסרט הזה הם לא יוצרי "מת לצעוק"?
הם שניים משש התסריטאים שכתבו את הסרט הראשון.
(ל"ת)
ליתר דיוק:
"מת לצעוק" הראשון הורכב משאריות של שני תסריטים שונים, אחד מהם נכתב על ידי פרידמן וזלצר. הם לא ביימו את הסרט ולא היה להם שום קשר ליתר סרטי "מת לצעוק".
מאיפה הסרט הזה הגיע פתאום?
המקום היחיד ששמעתי עליו היה בתוך אחד מהפירסומות הנדחפות האלה ביוטיוב לפני שהסירטון המבוקש מתחיל (אם כבר מדברים על טפילים…)
חוסם פרסומות?
(הצעה להדברת טפילים)
שיש אתרים המנסים להלחם בהם! כך שאם הינך משתמש בתוסף כזה, ואין לך חשבון פרמיום באתר מסויים, זה עלול לעלות לך במהירות גלישה!
ואיך זה בדיוק עובד ?
החסימה היא ברמת הגישה, הנגן לא יודע למה הוא נכשל להביא את הפירסומת, באותה מידה יכול להיות קו תקשורת גרוע
אין לי מושג איך, אבל זה עובד
יש פה ושם אתרים (למשל "אגורה" או "מאקו") שידעו לומר לי שאני גולשת עם חסם פרסומות (וצדקו). כנראה לא כ"כ מסובך לגלות.
השאלה היא למה לצפות בקומפוסט הזה מלכתחילה?
הרי ברור וידוע שסרטי ספוף לא ממש מחפשים איכות. אפילו אם במקרה נכנסו בה עם הראש.
כבר עדיף לצפות בסדרת final destination, שם לפחות יש שיטות יצירתיות לרצח דמויות.
סרטי פארודיה בכלליות היו פעם טובים
ויש מספיק דוגמאות לסרטים מצחיקים וחכמים בז'אנר. למה לראות סרטים של זלצבר/אהרונוסון( אף פעם אין לי מושג איך קוראים להם. לא הולך לבדוק) ? לא יודע.
מסכים
כי באמת היו סרטי פארודיה טובים פעם (top secret לדוגמא) והאחרונים שיצאו פשוט תת רמה קרקס פלצני ולא מצחיק, זה ממש גורם געגוע לסרטים של פעם.
דוגמאות לפרודיות שאהבתי:
סודי ביותר, אוכפים לוהטים, האקדח מת מצחוק (הראשון שהחל את ה'מת'), טיסה נעימה, לרקוד עם טייסים, מת לצעוק (הראשון), וכמובן לא ניתן לשכוח – שיגעון בחלל:
http://www.youtube.com/watch?v=g4OBUupicWg
May the schwartz be with you
באופן כללי, הפארודויות של מל ברוקס מהנות ביותר
(ל"ת)
לא כולן.
"אוכפים לוהטים", "פרנקנשטיין הצעיר" ו"שגעון בחלל" הם קלאסיקות (אם כי, וידוי: אני חושב שההערכה ל"שיגעון בחלל" מוגזמת בטירוף), אבל בהמשך הוא עשה גם את "רובין הוד: גברים בגטקעס" ו"דרקולה – מת ואוהב את זה", שהם – לטעמי, לפחות – די מעפנים. כמובן שמל ברוקס ביום חלש הוא עדיין בשניים-שלושה סדרי גודל מצחיק יותר מפרידברג וזלצר בשיא גאוניותם.
אגב, אותו הדבר נכון לגבי צוקר/צוקר/אברהמס: הם עשו פארודיות קלאסיות ומעולות ("סודי ביותר" הוא אחד הסרטים הכי מצחיקים שראיתי אי פעם), וגם ניסיונות חלשים מאוד לשחזר את תהילת העבר ("מת לצעוק" 3 ו-4, "המאפיה מתה מצחוק" או איך שקראו לסרט ההוא).
ההבדל בינינו הוא ש"גברים בגטקעס" שפך אותי מצחוק
מצד שני, הייתי בת 6. ייתכן מאוד שלרובין הוד יורק חול על החוף ושומה שנודדת ממקום למקום על פרצופו של המלך אין את אותו ערך הומוריסטי של פעם.
גברים בגטקס נהדר
אבל אחת הבעיות העיקריות שלו זה כמה בדיוק הוא חיקוי של פרנקשטיין הצעיר. כשאתה רואה את אותן בדיחות מבוצעות בשנית, זה נותן לך תחושה לא נעימה שאולי למל ברוקס נגמרו הרעיונות. אבל המשחק של כולם שם נהדר, והמון מהסצנות והבדיחות עדיין עובדות ( בשבילי, כאמור)
וכמובן, קרי אלווס המלך
הרבה יותר חתיך ושווה (ובריטי) מקווין קוסטנר.
Prince John: And why should the people listen to you?
Robin Hood: Because, unlike some other Robin Hoods, I can speak with an English accent.
( ובתרגומים בשפות אחרות:
גרמנית: "because I – unlike some other Robin Hood – do not cost the producers 5 million"
צרפתית/איטלקית: "Because unlike other Robin Hoods, I do not dance with the wolves"
וצרפתית בקוויבק: "Because unlike other Robin Hoods, I accept to wear tights,")
מת על גברים בגטקס
אחת הפרודיות הטובות ביותר לזמנן. עברו כמה שנים מאז שראיתי, אבל צפיתי בסרט כמה פעמים והוא מאוד מצחיק לדעתי.
די מסכים
ראיתי את 'גברים בגטקעס' (שם שבהחלט מבהיר שמדובר בקומדיה, עבורי לפחות) רק פעם אחת והוא זכור לי כסרט מאוד מצחיק. מהסרטים הללו שתמיד כשנראה כשהסרט לא יכול להיות מצחיק יותר הוא 'שולף' עוד משהו מצחיק. מל ברוקס שולט!
אני בן 22
ו"גברים בגטקעס" עדיין מצחיק וגאוני לדעתי.
"?Mervin? Your name is Mervin"
"!Silence, silence! Continue with the ceremony"
"OK….Mervin"
אם הסרטים כל כך שנואים למה ממשיכים לייצר אותם? מהטריילר נראה כאילו ההפקה די יקרה….
ההפקה עולה גרושים.
בסטנדרטים של סרטי קולנוע הוליוודיים, ההפקה הזאת לא עולה כלום – ואני לא יודע אם הדגשתי מספיק עד כמה האפקטים המיוחדים גרועים: הם באמת נראו כאילו עשו אותם על מחשב אישי, בתוך חצי שעה. ממשיכים לעשות את הסרטים האלה כי תמיד יש מספיק אנשים שלא מכירים את שמם של הבמאים, אבל מכירים את כל הדברים שהם מצטטים (ולכן משתלם להם לדחוף כמה שיותר סרטים/אפליקציות/ווטאבר לסרט, בלי קשר לשאלה אם יש להם משהו להגיד עליהם או לא). לגבי רוב האנשים זה לא "הסרט החדש של שני האידיוטים האלה שאין להם מושג איך לעשות פארודיות", אלא "פארודיה חדשה על משחקי הרעב, אני מת על משחקי הרעב, בואו נלך, בטח יהיה מצחיק".
אז זהו, ש...
בטריילר של הסרט (הזה, לפחות) הם מכריזים בגאווה – מסיבה שלעולם לא אבין – שזה "מהאנשים שהביאו לכם את 'פגוש את הספרנטים' ו'vampires suck' ". או במילים אחרות, "מהאנשים שהורידו את רמת ה IQ שלכם שוב ושוב ושוב". אני מודע לכך שהרבה אנשים כנראה לא רואים את הטריילר לפני שהם הולכים לסרט, אבל עדיין לא יכול להיות שכל-כך קשה לעשות 1+1. אפילו יש "למות" בשם!
אז בסדר, אולי על חלק מהקהל של הסרטים האלה מצליחים לעבוד כל פעם מחדש. אבל כנראה שפשוט יש גם אנשים שמשום מה ממש אוהבים את ההומור הנמוך והדבילי הזה ובעיטות בביצים קורעות אותם מצחוק. וכנראה שיש מספיק כאלה שהולכים לסרט בשביל לכסות את התקציב הנמוך שלו. לכן המסקנה היא שנגזר דיננו לקבל עוד ועוד סרטים דביליים כאלה לנצח *רעד*.
אגב, בהתחשב בעובדה ש"מת לצעוק 5" צחק על סרטים שיצאו ממש קצת לפניו, אני מתפלא שפה יש ירידות על "אווטאר" וכו'. כאילו, לא היו מספיק דברים ויראליים בתרבות הפופ בשנה-שנתיים האחרונות שאתם צריכים לחזור עד 2009?
במגמת תקשורת בבית הספר שלי
ראיתי פרודיה על משחקי הרעב שסטנדרט ההפקה שלה נראה די דומה בתקציב שהיה להם.
טוב, לא בדיוק, אבל בהחלט כן עם רמה גבוהה יותר של הומור .
חייב לצטט את טוקבק מס' 7
"פספסת את הרעיון של הסרטים האלה. אלו סרטים ברמה מאוד נמוכה… אולי אפשר להשוות את זה לפרק ממש ארוך (ומושקע) של SNL"
WTF
זה היה ציני
וסליחה על שגיאת הכתיב. התכוונתי לכתוב לא.
LOL
"אם אתם חושבים שזה הורס מצחוק, אז תתכוננו ליפול לרצפה: מיילי סיירוס! גראמפי קאט! הפועל תל אביב! אקס פקטור! כח משיכה! יאיר לפיד! מצחיק כבר?"
תכלס, כן. XD
איזו ביקורת מעולה.
אם כבר פרודיה למשחקי הרעב -
זה צריך היות לפחות משהו כזה:
https://www.youtube.com/watch?v=qwiJyljS5Ks
(זה יצא באיזור יום כיפור, ודי הצחיק אותי)
לא אסלח לסיס"י גלילות על זה
ש:
א. שמו את הטריילר של הדבר הנוראי הזה בתחילת רצף הטריילרים לפני "תור 2".
ב. שמו את הטריילר של הדבר הנוראי הזה גם בסוף רצף הטריילרים לפני "תור 2".
למה הייתי צריך לראות את זה פעמיים?
עלוב, עצוב, מדכא, לא מצחיק, מביך ומעליב. זאת ועוד.
מצד שני, הפרסומות של סיס"י לאירועים של עצמם לא הרבה יותר טובות. אז למה כבר אפשר לצפות.
Date Movie היה כנראה אחד הסרטים הכי גרועים שראיתי אי פעם,
לא יכולתי שלא לכאוב את כאבה של אליסון האניגן שהגיע בזמנו לשפל כזה שהיא משתתפת בתועבה הזו.
*הגיעה כמובן. תצוגה מקדימה, מתגעגעים אליך.
(ל"ת)
ב imdb הוא קיבל את הציון המחמיא 3.0
שזהו אכן הישג די מרשים. מעטים הם הסרטים שמסוגלים לקבל כזה ציון גם כשהם בכוונה תחילה יוצרים סרט גרוע.
אני היחידה שמרגישה צורך להזכיר שהדבר הגרוע ביותר בסרט vampiers suck הוא בכלל לא הסרט, אלא השם שלו בעברית- "הערפד הראשון שלי"?
גם השם המקורי באנגלית לא בדיוק פנטסטי!
יש שמועות האומרות כי
שני החברה האלה אפילו לא תמיד רואים את הסרטים עליהם הם עושים פרודיות.
כנראה שכדי לקבל פרודיה נורמלית בימינו, נצטרך להסתפק בסרטונים קצרים מיוטיוב!
לא שמועות אלא עובדות
לפחות באחד הסרטים הקודמים הם כללו "פארודיות" על סרטים שעדיין לא יצאו, אז הם רק ציטטו קטעים מהטריילר. בסרט הזה יש קטע שמתייחס ל"ההוביט" – כלומר, מופיעים שם גנדלף ואיזה גמד – אבל הוא לחלוטין נטול כל קשר לסרט, ואני חושב שהסרט צולם לפני ש"ההוביט" יצא.
אהבתי את הגרסה של Honest Trailers למשחקי הרעב (זהירות ספוילרים)
http://www.youtube.com/watch?v=_hp_xsUg9ws
לאחרונה בנזוגי הכיר לי את הערוץ שלהם ובניגוד לכל מיני וונביז, הסרטונים שלהם לא רעים בכלל! (זהירות, ממכר).
טריילר לסרט החדש של השניים יצא היום.
Best Night Ever, הוא נקרא, והוא מספר על חבורת בנות שיוצאת למסיבת רווקות. בווגאס. בפאונד פוטג'. וקורים דברים רעים.
http://www.youtube.com/watch?v=xU2aV2PyM6A
רק רגע… זו פארודיה?! אני בטוח שכן – כל העלילה צוחקת על "האנגאובר", ועל "פרוג'קט X", ועל "מסיבת רווקות"! הנה אפילו קטע שנראה כאילו הם צוחקים בו על "ספרינג ברייקרס"!
אבל זה לא משווק כסרט פארודיה… אפילו לא סרט ספוף… מה קורה כאן?
כל סרטי המסיבות האלו מהתקופה האחרונה נראים כמו פארודיות אחת של השניה, ואנחנו מקבלים כל אחד מהם כסרט "רגיל" לכל דבר. "סוף סוף וגאס" היה יכול להיות ל"האנגאובר" מה ש"משחקי למות מרעב" ל"משחקי הרעב" – אבל הוא לא. ולמה בעצם הוא לא?
אני מרגיש שאיפשהו בשלבי העריכה של הסרט הזה הוחלט להפוך אותו מסרט פארודיה לסרט מסיבות רגיל.
אולי זו החלטה חכמה שתעזור לסרט, לא יודע. זו נראית לי כמו החלטה נכונה, אבל תמוהה קצת… בכל זאת, אלו ג'ייסון פרידברג וארון זלצר.
א. כדאי להזהיר שהטריילר NSFW
ב. לא נראה לי שזו פרודיה. כלומר, שום דבר בטריילר לא אומר "זו פרודיה על פאונד פוטג' / האנגאובר". פשוט נראה כאילו מישהו חשב שלשב את השניים יהיה מצחיק (אבל זה ממש לא נראה ככה).
אגב, משעשע לראות באמצע טריילר כזה "מהאנשים שהביאו לכם את 'פעילות על-טבעית' ". עכשיו אני מחכה לטריילר של מהיר ועצבני הבא. "מהמבאי של 'המסור'…"
דווקא הפרודיה הכי בולטת שראיתי פה (לצערי ולצער העיניים שלי) היא על "בוראט".
בקיצור, נראה נוראי. אני מתפלא שרבל ווילסון לא פה.
עוד פארודיה על משחקי הרעב
הפעם של רחוב סומסום. כי הכי הגיוני להפוך סרט על ילדים שרוצחים אחד את השני לקטע על צורות ותבניות.
http://www.youtube.com/watch?v=eT7nD02Im5E
טריילר לסרט פארודי נוסף
כי אחד לא מספיק, כמובן.
http://www.youtube.com/watch?v=-zwtZgV3_hQ
כן, זה סרט אמיתי. באמת שאני לא יודע איך להגיב על זה.
שזה נראה יותר טוב ממשחקי למות ברעב?
לא שזה אומר משהו.
ושזה נראה כל כך זול שזה לא ייאמן. יש סיכוי סביר שהטד הזה יגרום לי לסיוטים אפילו יותר מהטד המקורי.
זה נראה כמעט ראוי לצפיה
כמעט.
זה דווקא נראה לא רע
לעומת זאת משחקי למות מרעב עשה לי בחילה