ספייק לי יוצר סרטים כבר יותר מ-30 שנה. היה לו תקופות טובות, תקופות רעות, תקופות הזויות, אבל אף פעם לא היה יוצר בדיוק כמוהו. פוליטי, חצוף, מפתיע, מטורלל, ומצייץ כתובות לא נכונות של אנשים חפים מפשע.
אז לכבוד צאת סרטו החדש ("שחור על לבן"), החלטנו לשאול מה הסרט האהוב עליכם של היוצר מבין האפשרויות שבחרנו.
אם הסרט האהוב עליכם לא נמצא ביניהם, אתם מוזמנים לרשום אותו בתגובות.
מהו סרטו הטוב ביותר של ספייק לי?
- השעה ה-25 (35%, 70 קולות)
- האיש שבפנים (24%, 48 קולות)
- עשה את הדבר הנכון (22%, 44 קולות)
- מלקולם אקס (7%, 14 קולות)
- שחור על לבן (7%, 13 קולות)
- לא יכולה בלי זה ("She's Gotta Have It") (2%, 4 קולות)
- שי-ראק (2%, 4 קולות)
- מבוכה בבית הספר ("School Daze") (1%, 2 קולות)
- קדחת הג'ונגל (0%, 0 קולות)
מס' מצביעים: 199
Loading ...
הצבעתי לשעה ה25
אבל he got game אחלה סרט והוא לא בסקר.. מומלץ למי שאוהב כדורסל ואת דנזל וושינגטון
מזדהה
(ל"ת)
עשיתי את הדבר הנכון.
את 'עשה את הדבר הנכון' ראיתי הכי הרבה פעמים ככה שהנטייה הראשונית שלי הייתה להצביע לו. אבל עד היום, כבר כמעט שלוש שנים מאז, הצפייה שלי ב'מלקולם אקס' שלו השאירה בי חותם כל כך עמוק שלא יכולתי שלא לתת את קולי אליו. ביופיק שעבר קצת מתחת לראדר (או שלא, יצא באמצע שנות ה90 – אולי עורר הדים אז ולא ידוע לי).
לי הציג את דמותו המרתקת של לוחם הצדק המיליטנטי בצורה מאוד מעניין, והמשחק של דנזל פשוט… דנזלי, כמו תמיד. אי אפשר לפספס עם דנזל. סרט נהדר – שווה להשקיע בו את הזמן והסבלנות שהוא דורש מהצופה – 3 שעות קצביות, מעשירות ומעניינות.
מלקולם אקס
זה פשע שדנזל וושינגטון וספייק לא זכו באוסקרים על הסרט הזה.
השעה ה-25
הוא יצירת מופת. סיפור אהבה-שנאה בלתי נשכח לניו יורק שאחרי ה-11/9. ומונולוג ה-fuck you של אדוארד נורטון מתוכו הוא אחד מקטעי הקאלט שלי, שאני חוזר כל כמה שנים לראות ולהתרגש מחדש.
אתה מודע לזה שהמונולוג הזה
הוא סוג של עצלנות תסריטאית כי הקטע הזה הופיע כבר במגנום אופוס של לי. ואם אתה מודע לזה האם יש לקטע הזה את אותו הערך בעינייך?
אם זה עובד, זה משנה אם זה נעשה בעצלנות?
הבעיה בעצלנות תסריטאית היא שרוב הפעמים, התוצר שלה גרוע וחסר מקוריות. אבל, אם כותב אכן התעצל, ולמרות זאת התוצר הסופי כן עובד, זה עדיין גורע מהסצנה? ויותר מזה, במקרה הנ"ל, הכותב העתיק מעצמו, אז מה? זה שהוא כבר כתב קטע כזה, לא אומר שהוא יכול להשתמש בו שוב? גם אם הקטע ממש מתאים למה שהוא מנסה לכתוב? אם כך, זה קצת חבל, לא?
אין לי משהו נגד עצלנות תסריטאית אם היא עובדת (והיא עובדת)
אבל האם יש לסצנה את אותו אימפקט על מישהו שכבר נתקל בסצנה ב"עשה אתה הדבר הנכון" לעומת מישהו שלא? עניין אותי לדעת. עלי זה פחות עבד וכשראתי את המונלוג של נורטון בעיקר ניסיתי להזכר איפה ראיתי את זה לפני.
אבל הדבר המעניין כאן הוא ש"השעה ה-25" לא נכתב על ידי ספייק לי
אלא על ידי דיוויד בניוף, שכתב גם את הספר עליו הוא מבוסס. והמונולוג היה קיים גם בספר, ונראה שספייק לי התעקש שיעשה את דרכו גם לתסריט (מתוך ראיון עם בניוף):
One passage in the middle of the novel represents, for me, Monty's profane valentine to his city. I call it the "fuck monologue". Monty curses each of the five boroughs and all their major ethnic groups, a long-winded rant against the city that has exiled him. The one argument I had with my editor was over this passage. He wanted it trimmed; I argued that the monologue was the emotional core of the novel.
Spike wanted the monologue in the script, which I'd avoided because it seemed non-dramatic. But he convinced me it could be filmed in a powerful manner, and I wrote the scene. Shortly after I'd completed my draft for Spike, he called me to say that Disney had agreed to make the movie. I had no idea Disney was in the market for low-budget dramas about convicted heroin dealers, but I wasn't about to argue.
הספר, אגב, נכתב אחרי "עשה את הדבר הנכון" – אז ספייק לי לא העתיק מעצמו, הוא רק עיבד תסריט של סופר שאולי העתיק ממנו…
ליבי עם שני הסרטים הראשונים
כלומר, חמישה סרטים מהרשימה הזאת הם סרטי "מקום ראשון" (השעה, האיש, עשה, לא יכולה, וSchool Daze) אבל אם בכל זאת צריך לצמצם איכשהו, ליבי עם השניים הראשונים. משהו בוסרי, גס, צנוע, מעניין, לא מתפשר עדיין אבל גם לא מלא זעם ולא מלא מעצמו. שתי קומדיות קטנות על אהבה, מין, גזע ומה שביניהם שיש בהן הרבה יותר מזה.
לאחריו, אני מניח שצמד השעה והאיש תופסים את המקום בשבילי, כאשר האיש עולה על השעה במבחן ה"מה בא לי לראות עכשיו" ו"האיש" בכך שהוא קצת יותר ממותחן ממש מהודק וחביב.
מאחוריהם, "עשה" שתמיד הערכתי יותר מאשר אהבתי.
אחרי החמישייה הזאת, צמוד מאוד נמצא "שי-ראק" הנפלא והמטורף בלהט שמזכיר את סרטיו הראשונים, "מלקולם אקס" הארוך והמעניין ולאחריו "שחור על לבן".
בקיצור, לא חסר ללי מבחר של סרטים טובים.
טוויסט בעלילה. היצירה האהובה עלי היא בכלל סדרת טלוויזיה בת שתי עונות שמרחיבה את הסרט לא יכולה בלי זה. סדרה צבעונית, סקסית בטירוף ופוליטית מאד.שווה צפייה בנטפליקס
כמובן שכל הפרקים בוימו על ידי לא אחר מאשר ספייק לי עצמו!