ברוכים הבאים לסיבוב הראשון של הספילברגיאדה. אם אתם לא בטוחים מה קורה פה – יותר פרטים (ואת טבלת ההתמודדויות) ניתן למצוא כאן.
בסיבוב הראשון, נעמדים שני סרטי הבכורה של ספילברג. האחד שהיה תכלס סרט הביכורים שלו, והשני סרט הפריצה שגילה אותו לעולם הרחב.
דואל (1971), שמספר על איש שמוצא את עצמו נרדף על ידי נהג משאית רצחני, נמצא בעמדת נחיתות מסוימת למול מלתעות (1975), אחד מהסרטים האהובים בכל הזמנים. אבל מצד שני – מי לא? "דואל" גם נמצא בעמדה המיוחדת של להיות הסרט הראשון של ספילברג שזכה ב…אה, אמי? ובכן, כן, אמי. מה שקרה הוא שהסרט בעצם בהתחלה שודר לטלוויזיה בכלל בארצות הברית. אבל לאחר שהובן כמה נהדר הוא (והוא אכן מתמודד ראוי לסיבוב הראשון מול "מלתעות") הוחלט לשחרר אותו לאקרנים ברחבי העולם.
"מלתעות" , לעומת זאת, באמת היה הסרט הראשון לזכות באוסקרים של ספילברג – הוא זכה בשלושה (על העריכה, על הסאונד ועל ה"טאנה. טאנה. טאנה טאנה טאנה טאנה." שלו), וביאס מאוד את ספילברג כשהוא לא קיבל מועמדות בקטגורית הבמאי הטוב ביותר באותה השנה, וזאת למרות שהסרט עצמו כן היה מועמד לפרס הסרט הטוב ביותר.
שני הסרטים משתמשים בטכניקה של להסתיר כמה שיותר את האויב על מנת להגביר את הלחץ אצל הקהל – אבל רק אחד יכול לעלות לסיבוב הבא. מי זה יהיה?
 |
קרב ראשון
מס' מצביעים: 325  Loading ... |
 |
1941 (1979) סיים עשור מאוד מוצלח בחייו של ספילברג (מצד שני, איזה עשור לא היה כזה) בצורה קצת עקומה. למרות שהסרט צבר מעמד קאלט מאז שיצא, בזמן אמת הקומדיה של ספילברג לא ממש הוערכה על ידי המבקרים. אבל מצד שני – מבקרים. מה הם מבינים. הסרט היה מועמד לשלושה פרסי אוסקר (על הצילום, הסאונד והאפקטים) והיה אחד משמונת הסרטים היחידים שג'ון בלושי הספיק לצלם בעודו בחיים.
תפוס אותי אם תוכל (2002) התקבל בצורה יותר חיובית לעומתו, והיה להיט אצל המבקרים ואצל הקהל (למרות שמבחינת אוסקרים הוא הועמד רק לשניים- כריסטופר ווקן הועמד על פרס שחקן המשנה, וג'ון וויליאמס הועמד על הפסקול). גם באתר הוא התקבל בצורה חיובית כאשר הוא נכנס לעשרת סרטי השנה של עין הדג ל-2003 ושמר על כוחו גם בסקר החוזר.
אז האם קהל המעריצים הסמוי של "1941" יראה את כוחו ויצליח לתפוס את "תפוס אותי"? או שמא ליאונרדו דיקפריו כבר עקץ את כולם ועלה לשמינית הגמר?
 |
קרב שני
מס' מצביעים: 324 Loading ... |
 |
הוק (1991), כמו "1941", גם הוא התקבל בצורה מעורבת בזמן אמת אבל צבר קהל מעריצים אוהד מאוד לאורך השנים. ההמשך ל"פיטר פן" בכיכובם של רובין ויליאמס, דסטין הופמן, ג'וליה רוברטס, בוב הוסקינס, מגי סמית', גלן קלוז בדראג וגווינת פאלטרו (בהופעה קצרה) הועמד לחמישה אוסקרים והפסיד את כולם, אבל זכה במקום חם בלב שלנו.
אינדיאנה ג'ונס ומסע הצלב האחרון (1989) שיצא שנתיים לפניו, הצליח לסגור את טרילוגית אינדיאנה ג'ונס בכבוד (עד הסרט הרביעי, בכל מקרה), הוסיף את שון קונרי לזיכיון וגם גילה לנו מאיפה הגיע השם של אותו אינדיאנה ג'ונס. הוא היה הסרט הכי מצליח קופתית ברחבי העולם באותה שנה, וזכה באוסקר על האפקטים של הסאונד שלו.
ועכשיו אתם צריכים לבחור ביניהם. במילותיו של אביר זקן אחד – תבחרו בחוכמה.
 |
קרב שלישי
מס' מצביעים: 360 Loading ... |
 |
סוס מלחמה (2011) הוא לכאורה סרט מלחמת העולם הראשונה, אבל יותר מזה הוא סרט סוסיםםםםםםםםםםםםם. אם יש לכם בעיה עם זה, חבל. הסרט היה מועמד לשישה פרסי אוסקר (כולל פרס הסרט הטוב ביותר) והפסיד את כולם, כי האקדמיה היא סוסופובית מסריחה. #אוסקרכהאדם, נכון?
דו"ח מיוחד (2002) הוא אחד מהסרטים המצליחים ביותר של ספילברג באלף החדש – הוא היה להיט בקרב המבקרים, הקהל, וקהל עין הדג (ושוב, גם בסקר החוזר). אבל, כמובן, הרואים ראו כל זאת מראש. הוא הועמד רק לאוסקר אחד, אותו הפסיד (שוב, גם את זה הרואים חזו) והציג את אחד מתפקידיו הטובים של טום קרוז.
ועכשיו הוא הולך ראש בראש נגד סוס. האם הוא ינצח? לרואים התשובות.
 |
קרב רביעי
מס' מצביעים: 355 Loading ... |
 |
מחר: תיבות אבודות, רשימות, שחקנים (מספר אחת) ונשיאים.
מלתעות-(נמנע כי לא ראיתי 1941)-הוק-דו"ח
כי אם כל אהבתי לדואל (והוא נחמד מאוד, אבל יש לו בעיות), לאינדיאנה ג'ונס 3 (כיפי, אבל שון קונרי הורס) ולסוסים (אבל איפה הסרט), הסרטים האחרים פשוט יותר טובים. מצד שני, רוב הסיבובים הראשונים עדיין בגזרת ה"קל". נראה מה יהיה ככל שנתקדם.
"כיפי, אבל שון קונורי הורס"?????!!!!!
"שון קונורי הורס" אני מבין – כאילו, דאאאהה! – "אבל שון קונורי הורס" זה שילוב שעדיין לא נוצרה מציאות שבה הוא הגיוני באיזושהי צורה (אם היתה, כל המולטי-וורס היה קורס אל תוך עצמו)
שון קונרי הוא אחד השחקנים שאני הכי פחות מעריך אי פעם
כמובן, קודם כל, "שחקן" זה גדול עליו. זה לא משהו כנגדו, כי הרבה שחקנים הם לא שחקנים – קונרי הוא בבירור כוכב קולנוע, שיודע להיות בדיוק הוא ולא שום דבר אחר.
הבעיה שלי נכנסת היא בכך ששון קונרי נראה כמו חלאה. ויותר גרוע מזה – חלאה שממש מרוצה מעצמה. כל הפרסונה הקולנועית שלו, החל מבונד, דרך הבלתי משוחדים ועד ליגת הג'נטלמנים היא במקרה הטוב של בן אדם סביר ובמקרה הגרוע של.. טוב, חלאה.
ההסתייגות היחידה מהרושם שלי היא שיש לו כמה סרטים בפילמוגרפיה שלא ראיתי ועלולים, אולי, לשנות את דעתי עליו. אבל עד כה הוא פשוט אחד מכוכבי הקולנוע שהכי פחות בא לי לראות בכל מקום אשר יהיה, והפרישה המוקדמת שלו עשתה רק טוב לכולם, בטח בעידן הנוכחי (היי, זוכרים את הפעם ההיא שהוא אמר שלהכות נשים זה אחלה? צחוקים).
כנ"ל טום הנקס הפוץ
(ל"ת)
קודם כל
כל הכבוד על היותך האדם הראשון שאי פעם פגשתי שיש לו משהו נגד טום הנקס.
שנית כל, לפחות טום הנקס הוא שחקן. הוא לא לחלוטין איזה זיקית שנעלמת, אבל פורסט גאמפ הוא לא קפטן פיליפס הוא לא מר בנקס הוא לא ביג.
אבל, תכלס, אני עדיין מתרשם מזה שמישהו לא אוהב את טום הנקס.
make that 2
לא אוהב אותו ובכלל ולמען האמת החל משנות ה-2000 המוקדמות אני כבר לא מסוגל לראות אותו בסרטים. נמאס.
אף פעם לא הרגשתי מיוחדת מכך שאני לא יכולה לצפות בסרטי טום הנקס
אולי הייתי צריכה להבין שזה קטע חריג, כי אנשים תמיד אומרים לי שהוא דווקא שחקן טוב ומשחק באחלה סרטים וכדאי שאנסה.
לא ראיתי את קפטן פיליפס, לא ראיתי את פורסט גאמפ, לא ראיתי את הסרט שהוא חבר של כדורעף, לא ראיתי את הסרט שהוא ילד בגוף של מבוגר. הפרומואים של סרטים איתו מוציאים אותי משלוותי.
על שון קונרי לא חשבתי לפני שתארת אותו, ולא יכולתי להסכים יותר.
רגע, אז איזה סרטים כן ראית איתו?
(ל"ת)
להציל את טוראי ראיין? בטוח היו עוד, לא זוכרת אותם
(ל"ת)
ומרטין פרימן הדלוח
לראות את הפרצוף שלו מוציא אותי מכל סרט. הרס לי את "וויסקי טנגו פוקסטרוט" וביאס לי את "הפנתר השחור".
כנל ויילה דיוויס היבשושה. לא נמאס ממנ?
(ל"ת)
היבשושה?
אני יכול להבין סלידה מכל שחקן שהוא, בגדול, מלין מנואל מירנדה ועד ג'ימי סטוארט, אבל "יבשושה" נשמע לי לא מתאים איכשהו לדיוויס, בייחוד שהתפקיד עליו זכתה באוסקר היה מפעל דמעות ונזלת עוצמתי עם תפוקה מסחרית.
אני זוכרת לו חסד נעורים (שלי) על הופעתו בסרט "שם הוורד"
(ל"ת)
דו"ח מיוחד קצת נפל מתחת לרדאר כשהוא יצא,
אבל הנבואה של ספילברג לגבי פרסומות היא אחד הממים שהפכו להיות הכי שימושיים בשנים האחרונות:
https://www.youtube.com/watch?v=7bXJ_obaiYQ
ידעתי! אנחנו חיים בדיסטופיה!
(ל"ת)
לא הייתי קורא לעולם של ד"ח מיוחד דיסטופיה. ההצגה המורכבת של עולם עתידי היא דווקא אחד החוזקות של הסרט. י
מסע הצלב האחרון
לא רק סרטו האהוב עלי של ספילברג, אלא אחד מחמשת הסרטים האהובים עלי בכל הזמנים. יש לו את הכיף והתעוזה של "שודדי התיבה האבודה", רק עם שון קונרי בקאסט וסיקוונס פתיחה נהדר עם ריבר פיניקס. פשוט תענוג מתחילתו ועד הסוף.
(אם זה יעזור אגב למי שרוצה להשלים פערים עבור הטורניר, יש בנטפליקס כרגע 5 סרטים של ספילברג: אינדי 1 ו-3, טינטין, טרמינל ותפוס אותי אם תוכל. באמזון פריים המצב טוב בהרבה: אינדי 1-3, מלתעות, מלחמת העולמות, דו"ח מיוחד, תפוס אותי אם תוכל, אי.טי, מפגשים מהסוג השלישי והוק)
אינדי 3 vs הוק
השאר היו די קלים אבל הוק נגד אינדי 3 היה קשה מאוד.
מצד אחד אני חושב שמסע הצלב האחרון הוא הכי טוב בסדרת אינדיאנה גונס וסרט נהדר באופן כללי, ומצד הוק הוא אחד מסרטי הילדות שראיתי אינספור פעמים והוא עדיין סרט מעולה מבחינתי.
לא היה קל אבל הלכתי עם אינדי
ראיתי את 1941 כשיצא, ולא הבנתי למה כל הביקורות השליליות. אז הלכתי מיד לראות שוב.
כבר הרבה שנים שאני לא מסתובב ברחובות בערב יום העצמאות, אז אני לא בטוח כמה ההשוואה הזאת תדבר אל הנוער של ימינו, אבל הסרט הזה הוא המקבילה הקולנועית של שעתיים פטיש פלסטיק בראש. וואוו כמה שזה מתיש… ובכל זאת: הרבה-הרבה פנינים שאמנם לא מתחברות לכלל שרשרת, אבל בכל זאת מעלות חיוך כשאני נזכר בסרט. Wild Bill Kelso הוא עד היום האוואטר שלי
" rel="nofollow"> (שמנמן, עצבני, לא מגולח, הרבה רעש וצלצולים בלי תכלית של ממש – חוץ מהסיגר, אחד-לאחד יאץ).
אולי האווטאר שלך, אבל לא הגרוואטאר P:
(ל"ת)
התחלנו עם הבחירות הקלות
דואל נגד מלתעות: הבעיה עם סרטי הקולנוע המוקדמים של ספילברג היא שהערך ההיסטורי שלהם עולה על הערך הקולנועי. דואל לא עובד היום בכלל – המרדפים בהילוך אטי מעוררים פיהוק, ויחסית לסרט שסחט מחמאות על הדיאלוגים המינימליסטיים שבו, הוא מכיל כמות בלתי נסבלת של שיחות רחמים עצמיים מצד הגיבור. "מלתעות" עובד קצת יותר טוב, אם כי יותר בדינמיקה בין הדמויות ופחות בהפחדות, ועדיין ספילברג התקדם הרבה מעבר לזה מאז.
1941 מול תפוס אותי אם תוכל – אני מאוד אוהב את תפוס אותי ותעיד הביקורת שכתבתי בשעתו לאתר. צפייה חוזרת הבהירה לי שספילברג איזן כאן יפה, לרוב בהצלחה, בין מרכיבים מסרטי ההרפתקאות שלו לכאלו מהדרמות ההיסטוריות. ועדיין הניצחון הוא בעיקר טכני כי לא ראיתי את 1941.
הוק מול אינדיאנה ג'ונס השלישי – הוק סרט נחמד, לא הגיע לו העליהום שעשו עליו ורובין ויליאמס נהדר. אבל מסע הצלב האחרון הוא אחת מיצירות המופת הגדולות של ספילברג. שני הסרטים הראשונים בסדרה הם בסך הכל חזרה גנרלית למה שהולך בסרט הזה, שבו ספילברג זיקק את כל המרכיבים שעבדו בסרטים ההם (פתיחה אדירה, סצנות אקשן מסחררות וכמעט מוסיקליות בתזמור שלהן, הומור ממזרי) וזרק לפח את מה שלא (גרירת רגליים מיותרת אחרי הפתיחה, הפחדות ובדיחות גועל, וגם את רוב אם לא כל הגזענות והשוביניזם). זהו סרט ההרפתקאות האולטימטיבי שספילברג יצר, הישג שהוא לא ממש הצליח לשחזר מאז ולא בגלל שהוא לא ניסה.
סוס מלחמה מול הדו"ח – גם סוס מלחמה לא מספיק מוערך, לדעתי. נכון שהוא נדון בצדק לחוס לעד בצלו של אפוס המלחמה הגדול של ספילברג, להציל את טוראי ראיין, אבל בניכוי המסר הבעייתי (לאורך הסרט ספילברג אומר לנו כמה שמלחמה היא דבר נורא, ואז בסוף מביא לנו משום מקום "תשלחו את הילדים שלכם לצבא, הם יחזרו משם גברים" – וזו לא הפעם הראשונה שהדבר הזה השתרבב לסרט שלו) זו דרמה היסטורית מרשימה מאוד מבוימת באינטנסיביות ספילברגית טיפוסית.
אבל מה לעשות שדו"ח מיוחד הוא סרט טוב יותר. זו אחת הפעמים המעטות שספילברג עבד עם תסריט דומיננטי, כזה שמושך את הלב לתחכום שלו, להבדיל מהאופי הליניארי שבו ספילברג מספר סיפורים בדרך כלל, אבל המגע החזותי של ספילברג משתלב טוב בתסריט והליהוק של טום קרוז עובד. ספילברג מושווה לפעמים להיצ'קוק, ודו"ח מיוחד מרגיש לעתים קרובות כמו היצ'קוק עתידני (לרבות סצנה שהיצ'קוק רצה להכניס למזימות בינלאומיות ולא הצליח, אבל היא נכנסה לדו"ח מיוחד).
מה הסצינה המדוברת בפסקה האחרונה?
(ל"ת)
הוק הוא סרט שגדלתי עליו. אחד הסרטים האהובים עליי
ואחד מאלו שראיתי הכי הרבה פעמים.הוא פשוט קורע מצחוק.יהיה לי ממש עצוב שהוא יפסיד כאן היום.
בצפייה האחרונה שמתי לב שיש שם שוט שרובין וויליאמס מנקה את המשקפיים עם היד,אחרי שבשוט הקודם הידיים שלו היו קשורות.זה רק גרם לי לאהוב את הסרט עוד יותר.
מלתעות הוא סרט הרפתקאות קרוב למושלם שלא התיישן בכלל לדעתי.הוא ממש כיף גדול מתחילתו ועד סופו ויש בו כמה מן ההקפצות האפקטיביות ביותר שיצא לי לראות.גם תמת הגבריות עובדת יפה.
מפתיע אותי שהוק מפסיד
אולי זה עניין דורי, יש לי פינה מאוד חמה בלב כלפי הסרט הזה.
לא ראיתי את דואל, אבל הצבעתי נגד מלתעות. למען האמת, גם את מלתעות לא ראיתי (לא צופה בסרטי אימה). הסרט הזה עשה וממשיך לעשות נזק אדיר לכרישים, חיה מוגנת ורוב המינים בסכנת הכחדה כזו או אחרת. אני קצת שונאת סרטים שעושים נזקים מעין אלו, יש לי הרבה מטענים כלפי הסרט הזה כבר שנים די רבות.
״Duel״
כלומר דו קרב, עיקר עלילת הסרט עוסק בדו קרב בין שתי דמויות.
זה לא משנה את השאלה בכלל, למה לא דו-קרב?
(ל"ת)
אני זוכר את הוק כסרט מדהים.
כשאני חושב על הוק, אני מרגיש חמים בלב, ובנוסף חושב שיש לו ערך מוסף על זמני. הרעיון של למה פיטר פן עזב את ארץ לעולם לא, תמיד דבר אלי.
לעומת זאת הדבר היחיד שנשאר לי מאינדי זה הרעיון המטופש, הבלתי הגיוני של הליכה על האבנים המאייתות את השם של אלוקים (הליכה על האבנים האלה היתה מתאימה אם זה היה נגיד מנזר מוסלמי שנועד לבזות את הנצרות) ועוד בלטינית! היו עוד דברים שהרסו לי את הסרט.
כך שהבחירה הזו היתה הבחירה הכי קלה עבורי. (בפרט שבכל אחד מהזוגות האחרים ראיתי רק אחד מהם, השני לא ממש ענין אותי, מה שאומר שהסרט נכשל עוד לפני שראיתי אותו).
מתי יעלה הסיבוב השני?
(ל"ת)
דו"ח מיוחד אוברייטד
אני אסביר למה כשהוא יגיע לגמר