ביקורת מתגלגלת: מסע בין כוכבים: עולמות חדשים ומשונים, עונה 2

כתמיד, שימו לב שיהיו כאן ספוילרים לעונה הקודמת וכן לסדרות קודמות בזיכיון של מסע בין כוכבים, שיהיו ספוילרים לפרקים, ובנוסף יש לוודא (למי שכותב תגובות) סימון ספוילרים לפרקים ספציפיים. לצורך העניין, ספוילר הוא כל פרט עלילה משמעותי, כולל הופעות של שחקנים מסוימים. ועכשיו, עידן. 

פרק 1: המעגל השבור

כששודרה העונה הראשונה של "עולמות חדשים ומשונים", בדיוק הייתי בשלבי השקת הפודקאסט שלי ושל ארז רונן על ״מסע בין כוכבים״. לא היה לי זמן לעשות דברים כמו לכתוב על הסדרה החדשה בכל מיני מקומות. אבל מאז עברה שנה, והפלא ופלא, עדיין אין לי זמן. אבל מה שיש לי זה קצת יותר פרספקטיבה. כששודרה העונה הראשונה של הסדרה, אפשר היה לספור על אצבעות יד אחת את מס׳ פרקי הסדרה המקורית שראיתי. היום, אני מגיע אחרי שכבר צפיתי ברוב פרקי הסדרה המקורית, ואני יכול להסתכל בעיניים חדשות על "עולמות חדשים ומשונים" ולהגיד…

שיו, כמה שהכל יפה.

האנטרפרייז יפה, הגשר יפהפה, תחנת החלל שבה האנטרפרייז עוברת שיפוץ בתחילת העונה נראית נהדר. הכל חלק ונוצץ וחד ונוח בעיניים, ממנועי הוורפ של האנטרפרייז ועד הבלורית המפוארת של קפטן פייק.

אה, כן, קפטן פייק. בסוף העונה הקודמת לקחו ממנו את הקצינה הראשונה שלו, אונה, לאחר שהתגלה כי היא שייכת לגזע שמהנדס לעצמו את הגנים על בסיס שבועי, ומכיוון שבפדרציה לא אוהבים הנדסה גנטית, היא התחזתה לאנושית בשביל להתקבל לצי הכוכבים. פייק לא מרוצה מזה, אבל עורכת הדין הטובה בגלקסיה לא עונה לטלפונים שלו, אז הוא לוקח חופשה אישית קצרה בשביל לטוס אליה ולדפוק לה על הדלת באופן אישי. על פיקוד האנטרפרייז הוא משאיר את קצין המדע שלו, ספוק, שבעקבות אירועי העונה הקודמת הוא רגשני הרבה יותר ממה שאפשר לצפות מוולקני, ולא יודע איך לכבות את זה. זו לא אמורה להיות בעיה גדולה, אחרי הכל, האנטרפרייז עוברת שיפוצים עכשיו, כל הצוות במנוחה, אבל ארבע שניות אחרי שפייק עוזב את המקום היא מקבלת אות מצוקה. קצינת האבטחה של האנטרפרייז, לא׳אן, שגם יצאה לאיזשהו קווסט צדדי בסוף העונה הקודמת, מספרת לאנטרפרייז שהם חייבים להגיע במהירות לפלנטת כרייה שנמצאת במשמורת משותפת עם הקלינגונים בגלל איזושהי סכנה איומה לפדרציה.

אוקיי, זאת היתה אקספוזיציה עמוסה. הקטע הזה ש"עולמות חדשים ומשונים" אמורה להיות סדרה בעלת מבנה אפיזודי, עם עלילות שמתחילות ונסגרות באותו הפרק, אבל מצד שני כן יש לה עלילות שרצות לאורך כל העונה, אומר שהפרק הראשון של העונה צריך גם להסביר לנו איפה כל כלי המשחק נמצאים עכשיו אחרי אירועי העונה הקודמת וגם להסביר לנו את הרקע הנדרש לעלילה הראשית של הפרק הנוכחי. שהיא, בגדול, הצוות של האנטרפרייז (מינוס מספר אחת ופייק) שמסתובב בפלנטת כרייה מכוערת בשביל לחשוף קונספירציה של כמה פסיכופטים להצית מחדש את המלחמה בין הפדרציה לקלינגונים בשביל רווח אישי. הצוות מתפצל, ויחסית מהר האחות צ'אפל ודוקטור מ'בנגה מוצאים את עצמם על סיפונה של ספינת פדרציה מאולתרת שהפסיכופטים בנו רק בשביל לתקוף איתה את הקלינגונים ולהצית מלחמה. ספוק יודע שהוא חייב להשמיד את הספינה הזו לפני שהיא מתקיפה את הקלינגונים, אבל מנסה לתת לצ'אפל ומ'בנגה הזדמנות לברוח עד הרגע האחרון.

עזבו את העובדה שבפרק הראשון לעונה קפטן פייק מופיע רק 20 שניות ואז יוצא לחופש. בפרק החדש אנחנו לא פוגשים (כמעט, עוד על זה בהמשך) חייזרים חדשים, העולם החדש והמוזר שאנחנו מגיעים אליו הוא בסך הכל תפאורה נייטרלית לקונספירציה שמערבת גזעים שאנחנו כבר מכירים היטב, ואחת מסצינות השיא של הפרק היא של האחות צ'אפל ודוקטור מ'בנגה מרביצים לקלינגונים בהילוך איטי אחרי שהם הזריקו לעצמם חומר שעושה אותם חזקים.  אני חייב להגיד, לא זה מה שקיוויתי לראות בעונה השנייה של "עולמות חדשים ומשונים". העובדה שסוף הפרק רומז בגסות לכך שהקונפליקט הצבאי עם הגורן הולך לבקר שוב בעונה החדשה לא מעודדת במיוחד.

אבל למרות האכזבה, יש כמה דברים שהפרק עושה מאוד טוב. לצד צ'אפל ומ'בנגה שהולכים מכות, הפרק מתמקד מאוד גם בספוק, בגרסה שונה מאוד מהגרסה שאנחנו מכירים. הוא יותר אמוציונלי ופחות בטוח בעצמו, והאינטראקציה שלו עם הקלינגונים בסוף הפרק (בה הוא מנסה לשכנע קפטן קלינגוני שהחללית של הפדרציה שכמעט התקיפה אותו היא לא באמת חללית של הפדרציה) נהדרת ומחממת את הלב. המסר, בגדול, הוא שהוא לא מתנהג כמו בן אדם, אבל לא מתנהג גם כמו וולקני, וזה לא חסרון, אלא מקור הכוח שלו, ויפה מאוד לראות את זה.

עוד משהו שהפרק עושה היטב זה להציג לנו את המהנדסת הראשית החדשה של האנטרפרייז. קומנדר פליה היא מדריכה באקדמיה של צי הכוכבים, ששייכת לגזע שנקרא לת׳נייטים (הנה, זה הגזע החדש שאנחנו פוגשים) שחיים המון זמן. מסתבר שהבעיה בלחיות כמה מאות שנים היא בעיקר שעמום, אז היא מצטרפת למשימה של האנטרפרייז בעורף האויב ומחליטה שהיא מחבבת את המקום ותשאר מעכשיו. פליה משוחקת ע"י השחקנית קרול קיין שאתם בטח מכירים ממלא מקומות אבל אני בעיקר זיהיתי את הקול שלה בתור זאת שעושה "האמפרדינק! האמפרדינק!" לבילי קריסטל ב"הנסיכה הקסומה". היא נהדרת, ואני מאוד רוצה לראות מה יעשו איתה הלאה – נעלי המהנדס הראשי מהעונה הראשונה של הסדרה הן נעליים מאוד גדולות למלא.

אז היו כאן כמה דברים נחמדים, אבל זו היתה פתיחה קצת מוזרה לעונה ואני מאוד מקווה שזאת רק ההתחלה והפרקים הבאים ישתפרו. ושיראו יותר את פייק. מה יש לכם למה אתם כמעט לא מראים את פייק?

רפרנסים, אפיקומנים, וטריוויות נוספות:

• בעקבות ההמלצה של דוקטור מ'בנגה, ספוק מנגן לראשונה בחייו בנבל (ועושה את זה בצורה נהדרת כבר מההתחלה, כי וולקנים משהו משהו תיאוריה מוזיקלית) – נבל שהופיע לא מעט בסדרה המקורית. גם ההתעניינות של אוהורה במוזיקה היא קריצה לשיתוף הפעולה המוזיקלי שלהם מהפרק "Charlie X".
• צ'אפל הביעה התעניינות ביציאה למשלחת ארכיאולוגית-רפואית כלשהי. ההנחה היא ששם היא תפגוש את ארוסה לעתיד, רוג'ר קורבי שהופיע בסדרה המקורית בפרק "What are Little Girls Made of?" והיה מומחה גדול ל… אררר… ארכיאולוגיה רפואית (הנה הפרק שהקלטנו עליו ב"צופים בין כוכבים"). זה לא ייגמר טוב.
• אוהורה היא כבר לא צוערת אלא קצינה, סג"מית מן המניין!
• הגורן, שהבזיקו לכמה רגעים בעונה הקודמת, הופיעו בפרק המאוד-מאוד-מפורסם, Arena (גם עליו הקלטנו פרק! דורון פישלר התארח!). בפרק הנוכחי רומזים למלחמה שעומדת לפרוץ עם הגורן, אבל בהתחשב בזה שאף אחד כמעט לא יכיר אותם בעוד כמה שנים (זה המועד שבו מתרחש Arena), אני רוצה לראות איך הם יסבירו את זה.
• הפרק מסתיים בשקופית לזכרה של נישל ניקולס, השחקנית המקורית ששיחקה את אוהורה, ונפטרה קצת אחרי שהעונה הראשונה הסתיימה.

פרק 2: הקשיים בדרך לכוכבים

הו, הנה הסדרה שרציתי לראות.

בפרקים הקודמים, גילינו שאוּנה, הקצינה הראשונה של פייק, היא לא בת אדם אלא איליריאנית – גזע שמשחק בהנדסה גנטית באותה הקלות שבה אתם אוכלים ארוחת בוקר. ומכיוון שהפדרציה לא אוהבת הנדסה גנטית, ואונה שיקרה לצי הכוכבים לגבי זה כשהיא התגייסה, מחזיקים אותה במעצר ומאשימים אותה בהפרה של נהלים שונים ומגוונים של הצי. פייק מצליח לגייס את נירה קטול, עורכת דין איליריאנית שנלחמת בעד זכויות האיליריאנים בפדרציה, על מנת שתעזור לקצינה הראשונה שלו במשפט המתקרב. ואז המשפט מתחיל.

במהלך המשפט אנחנו זוכים לשמוע שלל עדויות אופי על מספר אחת, לעקוב אחרי קצינת האבטחה לא'אן בשעה שזו מנסה לגלות מי הדליף לצי הכוכבים את פריטי הטריוויה לגבי הקוד הגנטי של אונה, ולתהות האם הטקטיקות המשפטיות בהן משתמשת עורכת הדין של אונה הן בגלל שהיא מנסה לעשות יח"צ על חשבונה, או שהיא בונה לקראת תעלול משפטי מבריק שיישלף בנאום הסיכום ויאפשר לאונה להמשיך לשרת בצי הכוכבים בלי ש"עולמות חדשים ומוזרים" תשבור את הקאנון (כי אנחנו יודעים שהמדיניות של צי הכוכבים לא הולכת להשתנות ב- 150 השנים הקרובות, בערך). זה לא מפתיע, אבל מה אתם יודעים, זה נהדר.

זה מצחיק, אחרי שבפרק הקודם התלוננתי שבמקום לקחת אותנו לעולם חדש עם חייזרים חדשים, לקחו אותנו לעולם מעפן עם חייזרים שאנחנו מכירים היטב, הפרק השבועי הוא… דרמת בית משפט בה רוב הדמויות הן דמויות שאנחנו מכירים היטב והעולם החדש והמוזר הוא חדר אחד שבו מתרחשים רוב אירועי הפרק. העניין הוא ש״מסע בין כוכבים״, באופן מסורתי, מאוד טובים בפרקי בית משפט. מבחינה אמינות, המשפטים עצמם, גם כשהם מייצגים את מערכת המשפט האנושית (פלוס-מינוס) נוטים להיות מקושקשים במקרה הטוב או בולשיט מוחלט במקרה הרע. אבל ״מסע בין כוכבים״ אוהבת להשתמש בהם בשביל לאתגר את האידיאלים של הפדרציה, הארגון האוטופי שבו הצדק, המוסר והשוויון שולטים בכל, וע״י הצבעה על הדברים שהם עושים לא בסדר, לרמוז לנו בעדינות מה אנחנו עושים לא בסדר.

ובדרך למסר המוכר של "למה אתם מפלים אנשים על דברים שלא תלויים בהם או גורמים נזק לסביבה, מה אתם, בני אדם מהמאה ה- 21?!" משוגרות גם לא-מעט עקיצות לאתוס הסטאר-טרקי ששלט במותג מאז ומעולם ולסתירות הפנימיות שלו. הפדרציה נוקטת בשוויון וכבוד כלפי כל היצורים החיים, אבל אין לה בעיה גם להכליל קבוצות ענק ולהדיר אותן "בשביל לשמור על הבטחון שלנו". הצו העליון של צי הכוכבים הוא הכלל החשוב ביותר שמנחה את כל הפעולות שלנו, אבל כל קפטן של ספינה רשאי להפר אותו בהתאם לשיקולים נקודתיים. הנקודות הבעייתיות האלה זוכות לטיפול חלקי מאוד – קשה לטפל בקלישאות שהיו במותג מאז ומעולם בעזרת סצינת משפט בסדרה שמתרחשת כרונולוגית לפני רוב הסדרות האחרות. אבל בכל זאת – הן זוכות להתייחסות ועוזרות לבנות קצת יותר הגיון פנימי בעולם של "מסע בין כוכבים".

וחוץ מהמשפט עם המסרים הגדולים והמסרים הקטנים והסוף הטוב והצפוי שלו, הפרק כולל גם המון רגעים קטנים ויפים שעוזרים להעמיק את הקשר והאופי של הדמויות שאנחנו מכירים. שיחה בין ספוק לתובע משמשת גם בשביל בדיחה נהדרת על המוסכמות החברתיות הוולקניות ("אני מצטער שנאלצתם לצפות בהתפרצות הזו", לאחר שיחה שנראתה רובוטית לחלוטין במבט מהצד), וגם בשביל להזכיר לנו איזה מומחה גדול לפיזיולוגיה וולקנית הוא דוקטור מ'בנגה. הנסיון של לא'אן להשיג מאוהורה גישה ליומנים האישיים של אנשי הצוות מלמדת אותנו גם על העוצמה שבה לא'אן רוצה להגן על אונה, החברה שלה וגם על המוסריות החזקה של אוהורה, שלא מוכנה להכנס לשטח אפור מוסרי ממניעים אישיים. הצורה שבה פייק מצליח לשכנע את עורכת הדין לבוא ולהגן על אונה היא… ובכן, היא קפטן פייק במיטבו. והחיוך הקטן של התובעת, בתאל (בת אל? היא ישראלית?) בזמן שהיא שומעת את פסק הדין שמבשר שהיא הפסידה מצליח להוסיף לה נקודות אחרי שמאז סוף העונה הקודמת היא היתה בצד של 'הרעים'.

אולי הדמות היחידה שקצת התבזבזה לי בכל הסיפור הזה היא הסנגורית האיליריאנית. יש איזשהו סיפור רקע בינה לבין אונה שמתייחסים אליו במהלך הפרק, אבל נראה שהוא משמש בעיקר בשביל להעמיק את סיפור הרקע של אונה, ומשאיר המון המון שאלות פתוחות לגבי הדמות הזו שבאה והלכה מבלי שאנחנו ממש יודעים משהו לגביה. אבל בסדר, זה לא שהיא דמות ראשית, חלילה. בכל מובן אחר, זה היה פרק נהדר. אני מאוד אשמח אם בפרק הבא נראה סוף כל סוף עולם חדש ומוזר באמת בעונה הזו, אבל בינתיים, הפרק הזה הזכיר לנו שאפשר לעשות "מסע בין כוכבים" נהדר גם בלי באמת להתרחק מהבית.

רפרנסים, אפיקומנים, וטריוויות נוספות:

• "מסע בין כוכבים" מאוד אהבו לעשות פרקי משפט במשך השנים, אבל הפרקים שאחראים להכי הרבה רפרנסים ויזואליים הם "The Menagerie" (פרק שעוסק בגורלו העתידי של קפטן פייק) ו- "Court Martial" (פרק 20 בעונה הראשונה של "מסע בין כוכבים" – הנה הפרק שהקלטנו עליו ל"צופים בין כוכבים"): פרק שבו קירק מועמד למשפט והביקורת החברתית העיקרית שהוא מפנה היא כלפי, ובכן, ההסתמכות הטכנולוגית של בני אדם על מחשבים. שזה מוזר לסדרה כמו "מסע בין כוכבים" אבל נו, ככה "מסע בין כוכבים" היתה פעם. הפרק הזה תרם לפרק הנוכחי נגיעות קטנות כמו מדי השרד של הדמויות, הכסאות עם האור המוזר שהעדים יושבים עליהם והמחשבים שמכניסים לתוכם קלטת צהובה ואז מקריאים בקול רובוטי נתונים על העד.
•  מתישהו אחרי העונה הראשונה והשנייה של "מסע בין כוכבים: דיסקברי" פורסמה סדרה של פרקים קצרצרים בנושאים מגוונים שנקראו "Short Treks". הפרק שהכי רלוונטי מביניהם לפרק הנוכחי הוא הפרק השישי, שנקרא "Q&A", ובו סג"מ צעיר בשם ספוק משתגר לראשונה לאנטרפרייז. הפרק של "Short Treks" מסביר רפרנס מאוד מאוד קצר שנאמר במהלך המשפט, אז לא באמת צריך לראות אותו אבל זה פרק מאוד חמוד שמסביר סצינה מאוד חמודה ונו למה אתם לא הולכים לצפות בו כבר?

פרק 3: מחר, ועוד מחר, ועוד מחר

אתם יודעים איך זה, רגע אחד אתם מתעמתים עם קצינת ההנדסה שלכם בנוגע לרכוש גנוב, ורגע אחר כך אדם מסתורי מופיע, נותן לכם מכשיר עוד יותר מסתורי, מת מפצע ירי שהוא ספג מוקדם יותר ונעלם, וכל היקום משתנה סביבכם כי ״משהו השתנה בציר הזמן״. קורה. לעזאזל, ב״מסע בין כוכבים״ היו תקופות שזה היה קורה פעם בחודש, פחות או יותר. השבוע זה קרה לקצינת האבטחה של האנטרפרייז, לא׳אן.

אף פעם לא חיבבתי את לא׳אן, קרובת המשפחה המרוחקת של הדיקטטור המהונדס-גנטית מהמאה ה-21, חאן, שבילתה אחוז גדול מזמנה על האנטרפרייז בלהתמרמר על זה שהיא קרובת משפחה מרוחקת של חאן ואז תוהה למה אין לה חברים. בציר הזמן האלטרנטיבי שהיא מגיעה אליו היא פוגשת את הקפטן המפורסם ג׳יימס טיבריוס קירק (כן, הקירק ההוא), שגם את הגרסה שלו שמופיעה ב'עולמות חדשים ומוזרים' אני לא מחבב יותר מדי – אין לו את הקסם האישי, לא של וויליאם שאטנר (הצעיר) ולא של כריס פיין (בכל גיל שהוא). ביחד, הם חוזרים אחורה בזמן לטורונטו של אמצע המאה ה- 21, שהיא בהחלט לא העולם החדש והמוזר שאני כל הזמן מקווה שיראו לנו כבר בעונה הזאת. אבל כמו בשבוע שעבר, הפרק לקח את הציפיות שלי ודחף אותן לציר-זמן שבו השמש לא זורחת.

קירק האלטרנטיבי ולא׳אן מתרוצצים בטורונטו ומנסים להבין מה ה"התקפה" שעומדת לשנות את ציר הזמן. הם עדים לפיצוץ של גשר חדש שנבנה בעיר, שבבירור נעשה ע״י כלי נשק עתידני כלשהו, אבל שניהם זוכרים את הפיצוץ הזה כחלק מההיסטוריה שלהם אז למרות שסוכנים נוסעים-בזמן מהעתיד אחראים לו, זה לא האירוע שגרם לציר הזמן להתבלבל. בשביל לגלות מה כן עשה את זה הם משחקים שחמט, אוכלים נקניקיות, מפלרטטים, מתיידדים עם פריקית קונספירציות ופוגשים את פליה המהנדסת בוורמונט (עוד על זה בהמשך). כשהם עושים את זה, הם מגלים שמדובר במזימה רומיולנית (מהעתיד!) שרוצה להרוג את חאן בתור ילד, לפני שהוא הופך לדיקטטור שכולם זוכרים, כי איכשהו זה מונע מהפדרציה להופיע בעתיד אחר כך ובכך מחסל את האיום הגדול ביותר על הרומיולנים.

האמביוולנטיות הזו, שלפיה אם אנחנו עושים את הדבר ה׳נכון׳ והורגים את הדיקטטור האיום כשהוא ילד אנחנו בעצם מובילים לתוצאה גרועה יותר, היא רעיון מד״בי די שחוק בגדול. מה ש״עולמות חדשים ומוזרים״ עושה בשביל להפוך את זה למעניין יותר זה לשלב את העלילה הזו עם הסיפור האישי של לא׳אן – ששם המשפחה שלה יצר אצל אנשים תחושת רתיעה מאז ומעולם. הפרק מגדיל לעשות וגם נותן ללא׳אן ניצנים של רומן עם קירק מציר הזמן האלטרנטיבי ובכך הופך אותה לדמות יותר עגולה ומעניינת ממה שכל העונה הקודמת של ״עולמות חדשים ומוזרים״ הצליחה לעשות (שם היא בעיקר שיחקה עם הקלף של ״שרדתי התקפה של חייזרים שהרגה את כל המשפחה שלי״).

ולמרות שרוב הפרק סובב סביב לא׳אן, קירק האלטרנטיבי, והכימיה הנהדרת שיש בין השניים – הוא מטפל יפה גם בפליה, מהנדסת העל החדשה של האנטרפרייז שבפרק הראשון של העונה גילינו שהיא משתייכת לגזע שחי כמות עצומה של שנים. בתחילת הפרק היא מדברת על הבונקר שיש לה בכדור הארץ למקרה שהיא תגלה שכל הקטע הזה של אוטופיה סוציאליסטית הוא סתם טרנד זמני שבני האדם מחבבים כרגע. בהמשך הפרק, כשהגיבורים שלנו פוגשים אותה בוורמונט במאה ה- 21, היא בכלל לא מהנדסת, ולמעשה ״לא נגעה במתמטיקה מאז שפיתגורס המציא את השטות הזו״. אלה רגעים מצוינים, שמצליחים לתת לנו קנה-מידה לגבי החיים המאוד-מאוד-ארוכים של פליה, היכולת שזה נותן לה להמציא את עצמה מחדש במשך השנים, והפרספקטיבה שלה לגבי שינויים דרמטיים בהיסטוריה.

אז יש לנו סיפור חזרה בזמן רומנטי-קומי עם נגיעות של מתח שבגדול עובד טוב מאוד. פה ושם הוא קצת חורק – המוות של קירק האלטרנטיבי צפוי מקילומטרים (במיוחד מהרגע שלא׳אן העלתה את האפשרות שבעזרת קסם מק׳גאפיני כלשהו הוא יחזור איתה לציר הזמן שלה), השוט בסוף הפרק עם ההתמקדות הדרמטית בשעון שלא׳אן הביאה איתה מהעבר זה ניסיון לבנות מתח ברמה של סדרות טלוויזיה משנות התשעים (זוכרים איך ״תיקים באפלה״ סיימו כל פרק עם ניסיון כזה לבניית מתח לעתיד?) ולמרות שהפרק מנסה ליצור אצלנו מתח לגבי ״מה לא׳אן תעשה בסוף״ כשהיא צריכה להחליט האם היא הורגת או מצילה את חאן האיום, אין כאן באמת שאלה אמיתית וברור לנו מה היא תעשה. אבל אלה חריקות קטנות בפרק שהקשת העלילתית הגדולה שלו, שמיועדת לגרום ללא'אן לקבל את עברה ועל הדרך מעביר אותנו בהרפתקת מסע בזמן כיפית – עובדת היטב. אז עדיין לא קיבלתי את החייזרים והעולם החדש והמוזר שלי, אבל בכל זאת, שבוע שני ברצף, מסתבר שאני מאוד מרוצה!

רפרנסים, אפיקומנים, וטריוויות נוספות:

• הגרפיקה על המכשיר המוזר שמחזיר את לא'אן וקירק אחורה בזמן הופיעה פעם אחת במותג בעבר, בפרק "Relativity" של הסדרה "וויאג'ר", בו אחת הדמויות גויסה ע"י סוכן נוסע-בזמן של צי הכוכבים.
• חוסר היכולת של קירק לנהוג ברכב עם הילוכים (לזמן מאוד קצר, לפחות) היא רפרנס לחוסר היכולת של קירק לנהוג בפרק "A Piece of the Action" מהסדרה המקורית, פרק איום ונורא שבו קירק וספוק מגיעים לפלנטה שביססה את התרבות שלה (והטכנולוגיה, ככל הנראה) על ספר שעסק במלחמות כנופיות בשיקגו באמצע המאה ה- 20 (הנה הפרק שהקלטנו עליו).
• כשפריקית הקונספירציות מראה לקירק ולא'אן תמונה של חללית קרב רומיולנית, לא'אן לא מזהה אותה – זה מאוד עקבי עם הקאנון של "מסע בין כוכבים" עד עכשיו, לפיו עד נקודה כלשהי שנמצאת כמה שנים בעתיד (ומתרחשת, ספציפית, בפרק Balance of Terror של הסדרה המקורית) – אף אחד לא ממש יודע איך הרומיולנים נראים.
• והדבר הגדול ביותר נשמר לסוף: הסדרה המקורית של "מסע בין כוכבים" טענה שמלחמות האיגניקה האכזריות על כדור הארץ (ושלטון הטרור של חאן) התרחשו בשנות התשעים של המאה ה- 20. סדרות "מסע בין כוכבים" לאורך השנים התעלמו מהנקודה הזו באלגנטיות, למרות שבעונה השנייה של "פיקארד" ניסו להסביר את הסתירה ע"י נפנופי ידיים של "המידע מהתקופה הזו מאוד פגום וחלקי, לכו תדעו מתי זה באמת קרה". "עולמות חדשים ומוזרים" מספקת הסבר חדש, שהוא סוג ההסבר שאני הכי אוהב כשמנסים להסביר רטקון שנובע מכך שסדרה פשוט רצה הרבה מאוד זמן ודברים משתנים כשזה קורה: אף אחד לא מבין מה באמת קורה כאן. היתה "מלחמת זמן קרה" שבה הרבה סוכנים שנסעו בזמן ניסו להשפיע על אירועים קריטיים בהיסטוריה (המלחמה הזו היתה העלילה הראשית של חלק מהסדרה "מסע בין כוכבים: אנטרפרייז"), וציר הזמן לא פראייר, אז חלק מהאירועים שאמורים לקרות פשוט זזו קדימה זה הסבר מצוין – מעורפל בדיוק במידה הנכונה בשביל להחזיק את המותג לפחות עד שנגיע לנקודה שבה אנחנו אמורים ליצור מגע ראשון עם הוולקנים (2063 בערך). העובדה שהוא הגיע יחד עם הזעקה המתוסכלת של מי שחזרה לעבר כדי להרוג את חאן ("אני תקועה פה מ- 1992!") הופכת אותו לאפילו יותר טוב.

פרק 4: בין אוכלי הלוטוס

מאז שהתחילה העונה רציתי ש״עולמות חדשים ומוזרים״ תקיים את ההבטחה שלה ותציג עולמות חדשים ומוזרים. לקח קצת זמן עד שקיבלתי את מה שרציתי, וגם אז, זה עולם שבערך נתקלנו בו מקודם (עוד על זה – בסוף), אבל אוהו, כמה שהוא מוזר.

פייק והצוות שלו ביקרו ברייג׳ל שבע בעבר, וחבורה של לוחמים עם כובעים מגוחכים ושיניים מגוחכות עוד יותר תקפה אותם וגרמה להם להתפנות בזריזות ולאבד שלושה אנשי צוות בתהליך. כעת, כמה שנים מאוחר יותר, סבב צילומים של צי הכוכבים מגלה מדשאה בצורת הסמל של צי הכוכבים על כוכב הלכת, מה שאומר שכנראה פייק והחבר׳ה השאירו משהו מאחור וזיהמו את ההתפתחות התרבותית שלהם, אז הם צריכים לטוס לשם לנקות את הבלגן שלהם. קצת אחרי הנחיתה, פייק מגלה מה הם השאירו מאחור: ארגז ציוד של צי הכוכבים ואיש צוות אחד שהיה פחות מת ממה שהם חשבו, והיום שולט ביד רמה בתושבים ומאוד מאוד ממורמר על פייק. ואם זה לא מספיק, הצוות שהשתגר לכוכב מגלה במהרה שקרינה מסתורית על כוכב הלכת מוחקת לתושביו את הזכרונות פעם ביום. אה, והקרינה הזו עושה את זה גם לצוות שנשאר על האנטרפרייז.

סדרות ״מסע בין כוכבים״ למיניהן מאוד אוהבות פרקים של ״הצוות משנה את כל ההתנהגות והאישיות שלו בגלל סיבות״ (למעשה, היה פרק אחד כזה בעונה הראשונה של ״עולמות חדשים ומוזרים״). פה יש לנו טוויסט מעניין על הנוסחה: האישיות של חברי הצוות והכישורים הבסיסיים שלהם נשארים. אבל הם לא זוכרים מי הם ואיזה כישורים יש להם בכלל. יש כאן שימוש נהדר בדמויות של הסדרה, שמראה לנו איך הן מתנהגות ומה מניע אותן ברגע שבו הן מאבדות, לכאורה, את הכל.

בנוסף, הפרק הזה לא יוצא ידי חובה וממש מנסה להבין מה ההשלכות של עולם שבו (רוב ה-)אנשים מאבדים את הזכרונות שלהם בכל ערב. למרות הרעיון המופרך למדי, התוצאה גם מעניינת וגם, במפתיע, אמינה, וכוללת קעקועים כדי שאנשים יזכרו איפה הם גרים, ספר הוראות שכל אחד מהם נחשף אליו ברגע שהוא מתעורר בבוקר ואנשים שמרצונם החופשי בוחרים למחוק לעצמם זכרונות עצובים בשביל לעמעם את הכאב. אני לא אגיד שהפרק חף מחורים לחלוטין (מה הסיפור עם זה שאנשים על האנטרפרייז מאבדים את היכולת לקרוא אבל אנשים על הפלנטה לא, אה?) אבל יש מצב שזו בניית העולם הכי מוצלחת שהיתה לנו עד עכשיו ב״עולמות חדשים ומוזרים״.

אז יש לנו בניית עולם נהדרת, שימוש מצוין בדמויות שאנחנו מכירים וחקירה של מה שמניע אותן באמת, והעלילה מותחת ומסקרנת וממש רציתי לראות לאן היא תלך כשהפרק יתקדם. אבל חוץ ממנה, יש לנו בפרק הזה גם עלילות משנה.

עלילת המסגרת של הפרק הזה עוסקת בקפטן פייק, שהיחסים בינו לבין קפטן בתאל (זו שתבעה את מספר אחת שלו לפני שני פרקים, זוכרים?) התחממו מחדש, רק בשביל שהוא יצנן אותם ובסוף הפרק – יתחרט על זה. אני מאוד מחבב את זה שסדרת ״מסע בין כוכבים״ נותנת לקפטן שלה להכנס למערכת יחסים רומנטית בלי תירוצים על ״הקריירה והמחויבות לצי הכוכבים״, אבל בתאל בעצמה היא בקושי דמות בשלב הזה, ולגמרי מגיע לה יותר מאשר להיות המניע להתפתחות של פייק.

עלילה נוספת ששזורה בפרק הזה היא הרצון של אורטגס הטייסת להיות ״יותר מטייסת״ ולהצטרף למשימה על הפלנטה, רק בשביל להדחות ע״י הקפטן שצריך שהיא, שוב, תטיס את האנטרפרייז. נראה שכל המטרה של ההתרחשויות על האנטרפרייז בפרק היא שאורטגס תבין שבתוך תוכה היא טייסת וזה מה שהיא צריכה לעשות, שזה קצת לא הוגן בפרק שבו פייק לוקח לפני השטח של הכוכב את הרופא של האנטרפרייז, דוקטור מ׳בנגה, רק בגלל שהוא יודע ללכת מכות. אבל בסופו של דבר גם דוקטור מ׳בנגה משחק תפקיד חשוב מאוד של רופא למרות הכוונות המקוריות של פייק, אז כן יש כאן אחידות כלשהי במסר, למרות ש״תעשו את התפקיד שלכם וזהו״ זה עדיין מסר מבאס ממש. לפחות קיבלנו דיאלוגים חמודים בין אורטגס לספוק. זה גם משהו.

ועוד משהו קטן אחרון שמציק לי? ברגעי הסיום של הפרק, לפני שפייק מקבל את הזכרון שלו בחזרה, הוא עומד להרוג את איש הצוות הדרעק שגרם לכל הבלגן הזה וברגע שהוא מקבל את הזכרונות שלו הוא עוצר ומחליט לקחת אותו להשפט בצי הכוכבים. כשהוא מסביר את ההתנהגות שלו אחר כך, הוא אומר ש"הכוכב הזה מראה לנו מי אנחנו באמת" הרמתי גבה של "אוהו, זה נותן מימד אפל חדש לדמות של פייק", אבל פייק מנפנף את זה שניה אחר כך ומסביר שזה רק בגלל ש"הוא מוכן לעשות הכל כדי להגן על הצוות שלו". זה נשמע לי בתור תירוץ גרוע ממש, ואני לא בטוח אם זה אמור להשמע תירוץ גרוע ממש ויתייחסו לזה בפרקים מאוחרים יותר, או שבזה באמת מנפנפים את הרגע המוזר שלא מתאים לפייק כפי שאנחנו מכירים אותו עד עכשיו. נחכה ונראה.

אז עלילות הצד בפרק הזה היו צריכות אולי להתנהל טיפה אחרת, אבל בסך הכל, זה היה פרק נהדר, שסוף כל סוף קיים את ההבטחה לעולם חדש (בערך) ומוזר. כן ירבו.

רפרנסים, אפיקומנים, וטריוויות נוספות:

• הרפרנס הגדול (והיחיד?) בפרק הזה הוא החזרה לרייג׳ל שבע. לא ראינו את הפלנטה ״באמת״ בסדרה – בפרק הפיילוט הראשון של ״מסע בין כוכבים״, ״הכלוב״ (שעליו הקלטנו את הפרק הראשון של ״צופים בין כוכבים״ אפילו שהוא שוחרר לעולם רק בשנות השמונים), שבו קפטן פייק נתפס ע״י חייזרי-מוח אכזריים עם הכוח ליצור אשליות מרשימות, הוא מתחיל את הפרק כשהוא ממורמר על אובדן אנשי הצוות שהוא חווה ברייג׳ל שבע. מאוחר יותר, חייזרי המוח של ״הכלוב״ גורמים לו לשחזר את הקרב הזה, והתוצאה, במונחים של היום, די מגוחכת… הפרק של ״עולמות חדשים ומוזרים״ עושה מטעמים מהסצינה הזו, בונה ממנה עולם מצוין ואפילו ומתייחס לכובע הצמר הביזארי שהלוחמים ה״חייזריים״ לובשים שם. אני אוהב שסדרות ״מסע בין כוכבים״ חדשות עושות את זה.

פרק 5: חידון פנטומימה

בשעה שהאנטרפרייז מנסה לחפש אחרי שאריות של גזע חייזרים שנעלם לחלוטין לפני הרבה מאוד זמן, ספוק קובע עם ט׳פרינג, ארוסתו, את ארוחת האירוסין המסורתית שלהם בוולקן. אבל אז מתרחשת תאונה, המעבורת של ספוק (והאחות צ׳אפל שאיתו) מתרסקת על איזושהי מערבולת-אנרגיה ביזארית, והחייזרים שככל הנראה גרים בתוך המערבולת, מנותקים מרצף הזמן-חלל שמוכר לנו, מתקנים את ספוק והאחות צ׳אפל. הבעיה היא שבעוד שהתיקון של צ׳אפל היה יחסית טריוויאלי, אצל ספוק, שהוא חצי-וולקני חצי-אנושי, הם מוצאים הוראות סותרות בקוד הגנטי, אז הם חוסכים לעצמם את העבודה ומחזירים אותו אנושי לחלוטין.

ספוק, חמוש ברגשות בעוצמה גבוהה וקצת פחות יכולת לשלוט בהם מטינאייג׳ר טיפוסי, מנסה להתמודד עם המצב כמיטב יכולתו בקצב שלו, בזמן שהאחות צ׳אפל מחפשת תרופה שתחזיר אותו להיות חצי-וולקני. בעקבות מצבו המיוחד הוא גם מנסה לדחות את ארוחת האירוסין, אבל גיסתו לעתיד לא מוכנה לשמוע על זה, ואמו האנושית של ספוק מגיעה בשביל לספר לו שבין אם הוא ירצה ובין אם לא, הם צריכים לערוך את הארוחה הזו. אם אפשר – עכשיו, אבל אפשר לחכות עד הערב או משהו.

זה נשמע כמו פתיחה של קומדיית מצבים? כי, ובכן, זה מה שזה. זה הזמן הזה בעונה שבו, למרות שיש לעונה הזאת רק 10 פרקים, "עולמות חדשים ומוזרים" עוצרת בשביל פרק שהוא כולו צחוקים על חשבון הדמויות שאנחנו אוהבים. הדרך שלהם לגרום לנו להרגיש שיש לפרק כזה מקום גם בעונה עם כל כך מעט פרקים היא שהעלילה הזאת משמשת גם בשביל להעמיק את מה שאנחנו יודעים על הדמות של ספוק והיחסים שלו עם הדמויות שסובבות אותו, וגם בשביל לפתח את הדמות של האחות צ'אפל. והפרק לגמרי מצליח לעשות אחד מהדברים האלה ולפספס מאוד בשני.

מבחינת ספוק, הטריק כאן די ברור: מצד אחד מקלפים ממנו את כל שכבות ההגנה שיש לו כוולקני, ומצד שני מעמידים אותו בסיטואציית ארוחת האירוסין שדורשת ממנו שליטה עצמית מלאה תחת עינה הבוחנת של האמא המאוד-עויינת של ארוסתו. זה מצחיק לראות אותו מנסה לשמור על הבעת פנים קפואה לגמרי כשהוא חוטף כוויות דרגה שנייה בכף היד שלו, זה מצחיק לראות את התגובות של החברים שלו בכלל (וקפטן פייק בפרט) שמנסים לחפות עליו בשעה שהוא עובר את המשבר הזה, וזה מצחיק לראות אותו מנסה לשמור על הבעת פנים קפואה לגמרי כשאמא של ט'פרינג מספרת לו איך הוא עלבון למשפחה ועלבון לוולקנים והקיום שלו גם בטח מהווה עלבון לכל המותג של "מסע בין כוכבים" ומדע בדיוני בכלל. מה שיפה בפרק זה שמעבר לכל הרגעים המצחיקים האלה, יש כמה רגעים שבהם ספוק מבין מה הוא מרגיש כלפי האחות צ'אפל (או לפחות, מודה בפני עצמו במה שהוא הבין קודם), אילו הקרבות אמא שלו עשתה בשבילו (בתור אישה אנושית שחיה בוולקן) וכמה רחוק החברים שלו מוכנים ללכת בשבילו. בסך הכל, זה פרק מאוד יפה מבחינת האפיון של ספוק כדמות.

צ'אפל, לעומת זאת… ובכן, יש לי בעיה די גדולה עם הדמות של צ'אפל בעונה הזאת – היא קצת הולכת ונעלמת בתור דמות עצמאית. היא הלכה קצת מכות עם כמה קלינגונים בפרק הראשון של העונה, ופה ושם מאזכרים את הנסיונות שלה להתקבל לאקדמיה המדעית בוולקן (תציצו באזור של הטריוויה לגבי הנקודה הזאת, כדאי לכם), אבל בפרק ששם אותה בתור אחת הדמויות הראשיות, הפרט הרלוונטי המרכזי באישיות שלה הוא כמה שהיא אוהבת את ספוק. אפילו כשהיא יוצרת מגע ראשון עם חייזרים מוזרים ומנסה לשכנע אותם לחלוק איתה טכנולוגיה רפואית, היא עושה את זה בראש ובראשונה בשביל להציל את אהובה ספוק. היא לגמרי דמות בועטת-בישבנים שהייתי רוצה לראות את התסריטאים עושים איתה עוד הרבה דברים, אבל אם אפשר – לא רק בשם האהבה שלה לספוק?

מעבר לזה זה פרק מאוד חמוד. החייזרים היו אטומים בצורה מאוד חיננית, ההורים של ט'פרינג היו נוראיים בצורה מאוד נוראית, התפקיד המרכזי של פייק הוא בבישול אוכל מאוד מאוד טעים (ואני מחבב את זה מאוד), והסצינה שנתנה לפרק את השם שלו, שבה פייק מציע להורים של ט'פרינג את המסורת האנושית החשובה של משחק "Charades" הוא אחת הסצינות המצחיקות ביותר בעונה הזאת עד עכשיו. זה פרק קומי במשקל נוצה, ואפשר להתווכח עד כמה באמת יש לפרקים האלה מקום בעונה של עשרה פרקים, אבל הוא יודע מה הוא מנסה לעשות והוא עושה את זה טוב. אז יופי.

• רפרנסים, אפיקומנים, וטריוויות נוספות:
  הפרק מסתיים בכך שט'פרינג וספוק "לוקחים הפסקה", אבל עדיין מאורסים. זה מתיישב עם מה שאנחנו יודעים מההופעה של ט'פרינג בסדרה המקורית (בפרק המפורסם Amok Time הם עדיין מאורסים, אבל בבירור יש שם מעט מאוד אהבה). זה קצת פחות מתיישב עם זה שהאחות צ'אפל בסדרה המקורית לא ידעה בכלל שספוק מאורס, אבל נו, בסדר.
• כבר בפרק הראשון של העונה סיפרתי שבסדרה המקורית האחות צ'אפל מאורסת לארכיאולוג הרפואי המפורסם רוג'ר קורבי. בפרק הזה ראינו אותה עושה עוד כמה צעדים בכיוון, כשהיא מנסה להתקבל לאקדמיה הוולקנית (אבל בסוף מחליטה שהיא לא צריכה את זה עכשיו), ובוחנת את עצמה, בין השאר, על עקרונות הארכיאולוגיה הרפואית המפורסמים של קורבי. מעניין אותי אם הולכים להראות אותו ב"עולמות חדשים ומוזרים" לפני שהעונה מסתיימת, ואם הוא יהיה הסיבה לסיום היחסים הנוכחיים של האחות צ'אפל וספוק.

פרק 6: נאבד בתרגום

צוות האנטרפרייז נשלח ביחד עם חללית נוספת לסייע בהפעלה של תחנת זיקוק בקצה הטריטוריה של הפדרציה. בזמן שהם שם, אוהורה מתחילה לשמוע קולות ולהזות כל מיני הזיות מלחיצות ממש. דוקטור מ'בנגה לא מופתע – אוהורה סובלת ככל הנראה מהרעלת מק'גאפין כלשהו, והיא גם לא ישנה הרבה בימים האחרונים, אז הוא שולח אותה לנוח בחדר וסוגר עניין. אבל את אוהורה זה לא מרגיע.

למזלה של אוהורה, היא מהר מאוד פוגשת קצין צעיר מהחללית שמלווה אותה. אחד, ג'יימס ט. קירק. למרות שג'יימס ט. קירק המפורסם הופיע כבר פעמיים ב"עולמות חדשים ומוזרים", בשתי הפעמים הללו זו היתה גרסה שלו מציר זמן אלטרנטיבי שנמחקה בסוף הפרק. השבוע, לראשונה, קיבלנו את קירק ה"רגיל" – קצין מבטיח על ה"פאראגוט" שצפוי להפוך לקצין הראשון ברגע שיסיים לחפוף את המחליף שלו. ואיכשהו הוא מצליח, שוב, להסחף להרפתקה השבועית ביחד עם אוהורה. כמה קירק מצידו. במהרה החבורה מגלה שהתקלות החוזרות ונשנות בתחנת הזיקוק נובעות מחבלה – חבלה שבוצעה ע"י קצין אחר מהפאראגוט, שגם התחיל לאחרונה לשמוע קולות ולהזות כל מיני הזיות מלחיצות. אופס.

פרק השבוע מנסה להחזיק הרבה מאוד כדורים באוויר. יש לנו תעלומה חדשה ומלחיצה, שבמסגרתה אוהורה לא יודעת תמיד במאה אחוז מה אמיתי ומה דמיוני. תוך כדי אנחנו לומדים גם על הפחד של אוהורה ממוות – פחד שתמיד היה לה מאז שאיבדה את הוריה בתאונת מעבורת, אבל קיבל דחיפה רצינית כשהמהנדס הראשי של האנטרפרייז, המר, מת בסוף העונה הקודמת. בנוסף לאלה יש לנו על לשון המאזניים גם את היחסים הטעונים בין ג'יימס קירק לאחיו שמשרת על האנטרפרייז, סאם קירק, וגם איזושהי עוינות לא-מובנת בין מספר אחת של האנטרפרייז, אונה, למהנדסת הראשית החדשה של העונה הזאת, פליה. כאמור – הרבה מאוד כדורים.

בקו העלילה הראשי יש לנו סיפור טרקי קלאסי – החזיונות הם נסיון לתקשורת של צורת חיים שחיה בגז אותו התחנה מנסה לזקק, שמנסה להסביר לאנושות הנודניקית שהתחנה הורגת אותה. יש לנו רגע מפואר של אמפתיה מצד אוהורה שמצליחה להבין את נסיונות התקשורת האלה, הקפטן שלה שמוכן לזרוק תחנת זיקוק שלמה לפח בגלל שהוא מאמין וסומך על קצינת התקשורת שלו, והשלמה של אוהורה עם המוות של המר מהעונה הקודמת – הכל ארוז יפה ואפקטיבי גם אם הרבה יותר מלחיץ ומפחיד מפרק טיפוסי של "עולמות חדשים ומוזרים".

אם לומר את האמת, גם כל שאר ההסתעפויות וקווי העלילה עשויים די נחמד ויש לי רק בעיה אחת איתם – אני לא מבין למה הם שם. כלומר, למה בכלל אנחנו צריכים את קירק בסיפור הזה? אי אפשר לשלוח את אוהורה לחקור את מה שקורה לה עם אחת הדמויות שאנחנו מכירים כבר מ"עולמות חדשים ומוזרים"? מה הדחף החזק הזה להכניס אותו שוב ושוב לתוך עלילות של צוות שיכול להחזיק יפה מאוד בלעדיו? ועל הרקע הזה, להקדיש זמן מסך ליריבות האחים בינו, דמות אורחת במס' זעום של פרקים בעונה, לבין אחיו (דמות שמופיעה אפילו פחות), זה… מוזר. לגמרי קטע שלא היו מקדישים לו תשומת לב אם זאת היתה כל דמות אורחת אחרת. הייתי מעדיף שיפתחו עוד קצת את הדינמיקה בין אנשי הצוות של האנטרפרייז שאנחנו כבר מכירים מאשר את ההסתעפות הצדדית המוזרה הזאת.

למשל, אחד המקומות שבו היו יכולים להשקיע קצת יותר זה היחסים בין פליה למספר אחת. מבהירים לנו בפרק הזה שמספר אחת לא מחבבת את פליה. ולמרות שהסצינות ביניהן נהדרות (זו שבה מספר אחת קוראת לפליה "היפית חלל" ומעירה על הפירורים על החולצה שלה), הקונפליקט הזה מרגיש קצת כאילו הוא צונח משום מקום. היה אפשר לתת לו לצמוח בצורה קצת יותר טבעית או אולי אפילו לרמוז עליו בפרקים הקודמים כדי שהוא יהיה פחות תלוש בפרק הזה.

אז בגדול, זה פרק טוב בעלילה הראשית שלו, וזה גם פרק טוב בעלילות המשנה שלו, אבל הייתי מעדיף בהרבה אם היו מקריבים קצת פחות זמן מסך של הדמויות מ"עולמות חדשים ומוזרים" לטובת אחד, ג'יימס ט. קירק.

רפרנסים, אפיקומנים, וטריוויות נוספות:

• הפרק מציג לנו, בעצם, את הפגישה הראשונה בין קירק, אוהורה וספוק. פגישה שאני אוהב עד כמה שהפרק מתייחס אליה בצורה אגבית לחלוטין. אבל מה שאני אוהב אפילו יותר בסצינה הזאת זו הצורה שבה ספוק נכנס לשיחה: מפנה את הכוס שסאם קירק השאיר על השולחן לפני שהוא עזב. רפרנס קטן אבל נהדר להתפרצות של ספוק על סאם קירק מהפרק הקודם.
• הרפרנס היותר גדול בפרק הזה, הוא הקידום של פייק ל- "Fleet Captain". בסדרה המקורית, קירק מספר שהוא פגש את קפטן פייק כשהוא קודם לדרגה הזאת. בפרק הזה מבהירים לנו שהקידום הזה הוא די קטן – פייק מקודם לדרגה הזאת רק כי הוא טכנית מפקד על עוד חללית אחת ותחנת זיקוק אחת חוץ מהאנטרפרייז, אבל העובדה שהוא שם מאפשרת לפייק וקירק להפגש ולהשאר נאמנים לקאנון. חמוד מצד התסריטאים.
• ג'יימס וסאם קירק מזכירים את אבא שלהם, ג'ורג' קירק, ששירת על ה"קלווין". אנחנו מכירים את הקלווין מסרטי "מסע בין כוכבים" של ג'יי. ג'יי. אבראמס – ההשמדה שלה בתחילת הסרט הראשון שלו היא מה שפיצלה את ציר הזמן ואפשרה לאבראמס ליצור גרסה אלטרנטיבית משלו ליקום של "מסע בין כוכבים". ב"עולמות חדשים ומוזרים" אנחנו נמצאים בציר הזמן הראשי של המותג, מה שאומר שהקלווין לא הושמדה ואבא של ג'יימס וסאם עדיין בחיים. מעניין אם גם ביקום הזה משחק אותו כריס המסוורת'.
• אני אוהב את זה שנותנים לקירק החדש כמה הזדמנויות להגיד את המילה "Sabotage".

פרק 7: המדענים הישנים הללו

בתרגיל מכוער במיוחד, האנשים בפראמאונט ראו שאני מצליח להכניס יפה ללו״ז שלי את הקטע הזה של כתיבת ביקורת שבועית על פרק של ״עולמות חדשים ומוזרים״, אז הם החליטו לשחרר בשבוע אחד שני פרקים של הסדרה, לכבוד ״קומיקון״ או משהו כזה. חלאות.

וזו פחות או יותר התלונה היחידה שיש לי על הפרק. 

אל תבינו אותי לא נכון, זה לא פרק מושלם. העלילה שלו מאוד פשטנית והוא לא משאיר איזשהו חותם רגשי עצום או גורם לנו לראות את הדמויות שאנחנו מכירים באור חדש. יש לו מטרה מאוד ספציפית, והוא מתמקד בה, והוא מגשים אותה במאה אחוז והוא מאוד מאוד מצחיק כשהוא עושה את זה.

המטרה היא לעשות קרוס-אובר בין ״עולמות חדשים ומוזרים״, הסדרה ה״קלאסית״ שלנו, עם ״סיפונים תחתונים״, סדרת אנימציה עמוסה ברפרנסים-עצמיים והומור שמתרחשת, מבחינה קנונית, בערך 120 שנה מאוחר יותר. הדרך שבה עושים את זה היא ע״י לשלוח את הדמויות הראשיות של ״סיפונים תחתונים״ לסרוק איזשהו פורטל-זמן שהיה כבוי במאה השנים האחרונות, ואז לתת להם להפעיל אותו בטעות.

ככה מגיע סג״מ בוימלר, החנון בעל השיער הסגול מ״סיפונים תחתונים״, למרפאה על סיפונה של האנטרפרייז בפיקודו של קפטן פייק. קצת אחר כך גם מגיעה אחריו גם סג״מ מרינר, הקצינה הפרועה שמתייחסת לכללים בתור המלצה בלבד ומצליחה בצורה שווה גם להכניס את החבורה לצרות וגם להוציא אותה ממנה. שתי הדמויות האלה משוחקות ע״י השחקנים שמדובבים אותם, ופתאום הופכות מקריקטורות שזזות ומתנהגות מצחיק לדמויות עגולות שצריכות לנהל שיחה עם אנשים שהן רק שמעו עליהם בתור אגדות ששינו את היקום לפני יותר ממאה שנים.

זה מאוד מצחיק.

למרות שבוימלר יודע שהוא לא אמור לחלוק עם הצוות של האנטרפרייז לגבי העתיד, כי אז הוא מסכן את ציר הזמן או משהו כזה, כל הזמן מתחלקים לו עוד ועוד אמירות, תגובות, פרצופים ותהיות מול אנשי הצוות של האנטרפרייז, ובעיקר מול ספוק (שפחות או יותר מציל את הגלקסיה 15 פעמים במאה השנים הקרובות, אבל בוימלר לא מבין למה הוא מחייך וצוחק כל הזמן), פייק (שבעוד כמה שנים אמור לעבור תאונה מזעזעת שתשאיר אותו משותק כמעט לחלוטין) ואונה (מסיבה לא ידועה בכלל). מרינר מנסה לשמור על הפאסון שלה ולהיות יותר קולית ממנו, אבל עדיין נשברת כשהיא פוגשת את האלילה שלה, אוהורה המיתולוגית. רק שפה אוהורה המיתולוגית היא עדיין סג״מית מכורה לעבודה ומודאגת תמידית – ההיפך מכל מה שמרינר מייצגת, פחות או יותר.

כאמור, המצב הזה יוצר סיטואציות מאוד מצחיקות. חלק מהן באינטרקציות פשוטות בין הדמויות (״כן, אתם יודעים איך זה, הטרייקורדרים בעתיד קטנים יותר וחזקים יותר ומתפוצצים פחות״ ״רגע, מתפוצצים?״), אבל הרבה מהן מבדיחות-מטא על ״עולמות חדשים ומוזרים״, ״סיפונים תחתונים״ וההבדלים ביניהן. מרינר תוהה למה כולם במאה ה- 23 מדברים לאט כל כך, אונה תוהה למה הרפרנסים של מרינר ובוימלר תמיד כל כך ספציפיים, וכשבוימלר רץ ממקום למקום הוא עושה את זה בדיוק כמו שהדמות שלו בסדרת האנימציה עושה. כבר אמרתי שזה מאוד מצחיק? כי אני אגיד את זה שוב ליתר ביטחון.

אבל הדבר המצוין באמת הוא שזה לא רק מאוד מצחיק. כמעט כל הדמויות הראשיות מקבלות משהו מהמפגש הזה – אוהורה לומדת להרגע עם קוקטיילים חייזריים, פייק (ברגע נפלא שבו הוא מספר לבוימלר ומרינר שהוא כבר יודע מה צפוי לו בעתיד) שוקל מה תהיה המשמעות של העתיד העגום שלו כלפי הצוות שלו ולא רק כלפי עצמו, ואונה לומדת שהדמות שלה, שכמעט נבעטה מצי הכוכבים לפני כמה פרקים, תשמש בתור השראה לדורות עתידיים להצטרף לצי (ועוד עם אותו הסלוגן שסיפק לה השראה להצטרף ותפס מקום משמעותי בפרק השני בעונה! זו סגירת מעגל מאוד מוצלחת!).

אין כאן איזושהי עלילה גרנדיוזית וזה פרק שכמעט כל החלקים הטובים שלו מגיעים משיחות קטנות בין דמויות שלא היו אמורות באמת לנהל את השיחות האלה. אבל תשמעו, זה בדיוק מה שפרק קרוס-אובר היה אמור לעשות. והעובדה ש״עולמות חדשים ומוזרים״ עושה את הקרוס-אובר האלה בין שתי סדרות כל כך שונות באופי, מצליחה לשמור על האופי המיוחד של שתי הסדרות האלה, ויוצרת תוצאה שהיא לא רק מאוד מצחיקה אלא גם מרגשת בנקודות הנכונות, לגמרי צריכה לזכות אותם בסבב סוער של מחיאות כפיים. כל הכבוד על זה.

רפרנסים, אפיקומנים, וטריוויות נוספות:

רגע לפני שאני מתחיל: בהתחשב בזה שכל הפרק הוא רפרנס עצום לסדרה אחרת של ״מסע בין כוכבים״, והפרק הוא חצי ״סיפונים תחתונים״ באופיו, שהיא סדרה עם יותר רפרנסים לדקה ממה שהשוליים של הדף הוירטואלי הזה יכולות להכיל, אני לא אתקרב ללכסות את הכל, אלא רק כמה דברים שנראו לי מגניבים במיוחד:

• הפתיח של הסדרה השבוע הוא באנימציה! בטח שמתם לב לזה. והוא מכיל את התוספת של החייזר ששואב כוח מהמנועים מהפתיח של ״סיפונים תחתונים״. וגם – קואלה. בטח שמתם לב לקואלה.
• מרינר שקפצה לפורטל הזמן בשביל להציל את בוימלר מספרת שהיא היתה מודאגת מזה שאולי הוא תקוע ב״פרעות בסאן-פרנסיסקו הדיסטופית״. הרפרנס הזה (שׁהוא זה שגורם לאונה להגיד כמה שהרפרנסים של בוימלר ומרינר ספציפיים מדי) הוא רפרנס לפרק הכפול של ״חלל עמוק 9״, Past Tense, שבו אנשי הצוות מוצאים את עצמם בעבר הרחוק מאוד של שנת 2024, רגע לפני מאורעות שנודעו שנים אחר כך כ״מהומות בל״.
• כשבוימלר אומר ״Holy Q״ הוא מתייחס, כמובן, ליישות האלוהית Q שהופיעה לראשונה ב״הדור הבא״ ולאחר מכן גם ב״חלל עמוק 9״, ״וויאג׳ר״, ״פיקארד״ וכמובן ״סיפונים תחתונים״. רק שבמאה ה- 23, בתקופה של ״עולמות חדשים ומוזרים״, לא הכירו עדיין את Q. מרינר אומרת ש״יש להם איזה קטע עם טרליין״. טרליין הוא ישות אלוהית אחרת שהופיעה בפרק של הסדרה המקורית שנקרא The Squire of Gothos (בניגוד לרוב הרפרנסים החדשים יותר, על הפרק הזה כן הקלטנו פרק ב״צופים בין כוכבים״!), ולמרות שבאופן רשמי אין קשר בינו לבין Q, הדמיון הגדול ביכולות ובאופי אחראי לתיאוריית מעריצים מאוד פופולרית שטרליין הוא בעצם ישות אחרת מאותו הגזע כמו Q.
• אחרון חביב: לאחר שבוימלר ומרינר חוזרים לזמן שלהם, קומנדר רנסום, הקצין הראשון ב״סיפונים תחתונים״ רואה את פוסטר הגיוס לצי הכוכבים בכיכובה של אונה, ואומר שהיא ״הקצינה הלוהטת ביותר בצי!״. לא חשבתי על זה יותר מדי, אבל אז בקבוצת ״מסע בין כוכבים״ בפייסבוק מישהו הפנה את תשומת לבי לזה שרנסום מדובב ע״י ג׳רי אוקונל, שנשוי לרבקה רומיין, שמשחקת את אונה. וזה מאוד חמוד.

פרק 8: תחת מעטה מלחמה

עם פרק הקרוסאובר שהיה בשבוע שעבר ופרק המחזמר שצפוי לנו בעוד כמה ימים יש אנשים שיטענו ש״עולמות חדשים ומוזרים״ היא אולי קצת… קלילה מדי? קומית מדי? בשביל האנשים האלה עשו את פרק 8, שעוסק בנושא הקליל של פשעי מלחמה ופוסט טראומה.

בפרק הזה האנטרפרייז עושה את מה שהיא הכי טובה בו: מתפקדת בתור מונית בין-גלקטית ומסיעה שגריר של הפדרציה מנקודה א׳ לנקודה ב׳, רק שהשגריר שהיא מסיעה הוא קלינגון. ולא סתם קלינגון – דאק׳רא (או בקיצור רא), ״הקצב מג׳גאל״ – גנרל שהיה מעורב באחד הקרבות הכי עקובים-מדם של הפדרציה והקלינגונים, שבמהלכו הוא רצח אוכלוסיה אזרחית בלי חשבון, לפני שהוא גידל מצפון, הרג את הגנרלים הקליגונים האחרים במושבה, ברח לזרועותיה של הפדרציה והפך לשגריר שמקדם את השלום במטרה לפצות על העבר האפל שלו.

רוב הצוות של האנטרפרייז לא היה מעורב במלחמה עם הקלינגונים, אבל שלוש דמויות כן: הטייסת אורטגס, והרופא והאחות – מ׳בנגה וצ׳אפל. במקרה של מ׳בנגה וצ׳אפל הם גם היו מוצבים ספציפית בג׳גאל. אז יש הרבה מתח באוויר שהיה אפשר לחתוך בסכין אם מישהו היה מוכן להשאיר חפצים חדים בהישג יד של מישהו מהמשתתפים פה. הגנרל הקלינגוני בלתי-ניתן לפענוח לחלוטין: הפדרציה מאמינה שמגיעה לו הזדמנות שנייה ומגיע לו לשקם את עצמו, אבל מצד שני, הפדרציה גם מאמינה בצדק. והאם הוא באמת השתקם או שהוא ראה שהוא עומד להפסיד ולהתפס אז ערק לפדרציה רק בשביל להציל את עורו?

האירועים המתוחים על האנטרפרייז מלווים בסדרה של פלאשבקים לתקופה של מ׳בנגה וצ׳אפל על ג׳גאל. אנחנו לומדים מה הם עשו בזמן המלחמה, מגלים קצת את הרקע מאחורי החומר-שעושה-שהם-ירביצו-חזק שראינו בפרק הראשון של העונה ולומדים עוד קצת על העבר העקוב-מדם של הקצב מג׳גאל. הפלאשבקים האלה, אני חייב להגיד, די קלישאתיים וצפויים מאוד מהרגע הראשון, אבל אחרי עונה שלמה שבה רוב מה שעשו עם מ׳בנגה וצ׳אפל לא היה קשור לכישורים הרפואיים שלהם, כיף לראות אותם עושים את מה שהם באמת טובים בו. גם אם הנסיבות הן הדבר הכי הפוך מ״כיף״ שאתם יכולים לדמיין לעצמכם.

אז יש לנו פה המון התעסקות בזה שהמלחמה היא גיהנום, והמלחמה משנה את כל מי שמשתתף בה, והמלחמה היא מחלה שצריך להשמיד, והטראומות שאנחנו סוחבים מהמלחמה מלווים אותנו לנצח, וכל זה מלווה בדיון של ״הזדמנות שנייה מול צדק״ והכל מאוד כבד וקודר, ואז מגיע הסוף. שבו מסתבר שמ׳בנגה ולא רא הוא זה שהרג את הגנרלים הקלינגונים על ג׳גאל, ושרא פשוט ברח לפדרציה להציל את עצמו לפני שמ׳בנגה יהרוג גם אותו. מתפתחת שם קטטה שלא ברור מי התחיל אותה, ובסופה רא נהרג מסכין שמ׳בנגה נעץ בו. האם רא תקף את מ׳בנגה כדי שלא יחשוף את הסוד שלו? האם מ׳בנגה תקף את רא כנקמה על פשעי העבר? אנחנו לא יודעים!

אני חצוי קצת בדעתי לגבי הפרק הזה. בעיקרון הוא פרק טוב, ואני אוהב ש״מסע בין כוכבים״ מתעסקת בנושאים כבדים. אני לא זוקף כנגדו את העובדה שבשבילי הוא היה קצת מדכא מדי. אם אני זוקף נגדו משהו, זה את העובדה שהוא לא הלך עד הסוף. אני יכול להבין למה הם כיוונו כשהם עשו את הסוף אמביוולנטי, אבל לעזאזל, אם אתם רוצים לזעזע, לכו עד הסוף. תראו לי את מ׳בנגה מתחיל את הקטטה עם הקלינגוני, הורג אותו בדם קר ואז עוד משקר לגבי זה.

אני גם לא מרוצה מהדמות של פייק בפרק הזה. הדמות הזו, שקשוחה-כשצריך אבל רוב הזמן מתפקדת כאבא-מקף-דובון-אכפת-לי לאנשי הצוות, מפגינה אטימות וריחוק מאוד לא אופיינית כשהוא מעמת את הקצינים שלו ראש בראש עם הטראומה שלהם רק בשביל הטקסיות והסמליות שבמפגש הזה.

אני כן מרוצה שאחרי עונה שלמה שבה לא נותנים לצ׳אפל (וגם לא למ׳בנגה, כשחושבים על זה) משהו מעניין לעשות, נתנו להם משהו מעניין לעשות. הצד של ״רופאים בשדה הקרב״ זה משהו שלא עושים לעתים קרובות בסדרות של ״מסע בין כוכבים״, ו״עולמות חדשים ומוזרים״ עושה את זה היטב.

בשורה התחתונה – פרק מעולה, אבל וואו, איך אני צריך את הפרק-מחזמר של השבוע הבא עכשיו.

• רפרנסים, אפיקומנים, וטריוויות נוספות:
  רקטג׳ינו! במהלך הפרק, ספוק מנסה להכין קפה קלינגוני עבור האורח המיוחד שלהם, וכמעט מצליח, חוץ מהקטע שהקפה יוצא לו קצת חם מדי. אנחנו מכירים את הרקטג׳ינו במיוחד במתקופת ״חלל עמוק 9״, שם הוא היה המשקה החביב על המפקד, סיסקו. מסתבר שרקטג׳ינו גם תמיד מגיע באותה הכוס.
• השחקן ששיחק את המפקד של מ׳בנגה וצ׳אפל בזמן המלחמה הוא קלינט הווארד – שחקן שהופעת האורח הראשונה שלו בסדרה היתה כבר ב- "The Corbomite Maneuver״ – פרק שבו הוא שיחק כשהיה בן 6.
• במהלך הפלאשבקים למלחמה בפרק, מ׳בנגה מלמד את צ׳אפל לאחסן אנשים באופן זמני בזיכרון של המשגר, כדי שאפשר יהיה לטפל בהם מאוחר יותר – טריק שהוא יישם היטב על הבת החולה שלו במהלך העונה הראשונה של ״עולמות חדשים ומוזרים״.

פרק 9: רפסודיה בתת-חלל

תקשיבו, יש לי הרבה דברים לדבר עליהם, אז אין לי זמן להתחכמויות. אני לא אכתוב את הביקורת הזו בחרוזים ולא יהיו פה חמשירים מפתיעים, או מילים אלטרנטיביות ומשעשעות ורלוונטיות מבחינה תמטית ל"הצל שלי ואני" של יהודה פוליקר או משהו. כלום. בואו נקפוץ ישר לאקשן. כשבאים לדבר על זה ש"מסע בין כוכבים" עשו פרק מחזמר, אפשר, וראוי, לשפוט אותו בשלוש דרכים: בתור מחזמר, בתור פרק של "עולמות חדשים ומוזרים", ובתור פרק מחזמר של "עולמות חדשים ומוזרים". ואז צריך לספר לכם איך מעתה והלאה אני הולך לשפוט את כל האנשים בחיים שלי לפי סצינה בת 25 שניות עם כמה קלינגונים. אבל זה בסוף.

בתור מחזמר הפרק לא רע, אבל קצת בעייתי. יש לו שיר פתיחה כיפי ומדהים ואז הוא מאבד גובה בצורה הדרגתית. מלבד הפסקה קומית קצרה, השירים שלו הולכים ומאטים עד לשיר מרגש שבו אונה חונכת את לא׳אן בנוגע לחשיבות של שמירת סודות בצוות, או משהו. אלה לא שירים רעים, אבל יש יותר מדי מהם והם קצת מרוכזים ביחד. קיצוץ של שיר אחד מהאמצע והחלפה שלו בשיר קצבי יותר, רצוי אחד עם הרבה משתתפים, היתה עוזרת לו מאוד.

אחד הגורמים העיקריים לבעיה הזו הוא שגם בתור פרק של "מסע בין כוכבים", הפרק הזה הוא… בסדר, בגדול. לא יותר מזה, אולי קצת פחות. בעלילה הראשית האנטרפרייז נתקלת בתופעת חלל שאולי תאפשר תקשורת מהירה יותר, וכשהיא מנסה לבדוק איך התופעה מגיבה למוזיקה כל החללית מתחרפנת ואנשי הצוות שלה מתחילים לפצוח בשירה ספונטנית. בלי להכנס לפרטים, מבחינה מדעית אנחנו פחות בטריטוריית ״מסע בין כוכבים״ ויותר בטריטוריית ״מדריך הטרמפיסט לגלקסיה״.

במקביל לנסיון של הצוות לפתור את הבעיה המדעית השבועית, כל מיני קווי עלילה דרמטיים, שחלקם מלווים אותנו כל העונה, מושפעים מהעובדה שאנשים שמשתתפים בהם לא יכולים עכשיו להמנע מלשיר על הרגשות הכי סודיים שלהם. אז צ'אפל מנסה להסתיר מספוק את העובדה שהיא התקבלה למשלחת רפואית-ארכיאולוגית שתקפיץ את הקריירה שלה, ולא'אן מנסה להסתיר מקירק (שמגיע לביקור באנטרפרייז בשביל ללמוד מאונה איך להיות קצין ראשון) את זה שהיא פיתחה רגשות כלפי גרסה אחרת שלו מציר-זמן אלטרנטיבי ואונה לא מנסה להסתיר כלום יותר אבל חשוב לה מאוד לספר על זה לקירק ולא׳אן.

קו העלילה של קירק-לא׳אן-אונה יוצר הרגשה שהוא קצת נופח בשביל לתת יותר בשר לפרק ועוד כמה שירים לשחקניות ששרות טוב. הוא נחמד, אבל כששלושה מתוך ארבעת השירים אחרי הפתיחה עוסקים בו, ושניים מהם הם ״אונה חונכת״, היה אפשר, שוב, לקצץ אחד מהם. אבל אני חייב להגיד שלמרות התלונות שלי, רגע הפתרון שלו (שבו לא׳אן מתוודה על הרגשות שיש לה כלפי קירק), עשוי מאוד מאוד טוב (ובצורה לא מוזיקלית בעליל, אבל הספיקו לי שירים איטיים בנקודה הזו של הפרק, אז בסדר). בזירה של צ׳אפל המצב הפוך ורץ קצת מהר מדי – אחרי כל מה שקרה ביניהם העונה, הם נפרדים תוך שני שירים לפני שמישהו מספיק בכלל להגיד "רגע היא עוזבת רק לשלושה חודשים למה אתם עושים מזה כזה סיפור?!". חוץ מזה אני חושב שנעשה לדמות של צ׳אפל עוול מאוד גדול בעונה הזאת והעובדה שטאטאו את רוב האופי שהיה לה בעונה הראשונה מתחת לשטיח לטובת הסתכלות בעיניים נוגות על ספוק גורמת לה לצאת, פרדון מי פרנץ׳, כלבה איומה.

אז אמנם יש לפרק קצת בעיות בתור מחזמר, והוא מרגיש קצת מנופח בתור פרק של ״עולמות חדשים ומוזרים״, אבל בתור פרק של "עולמות חדשים ומוזרים" שהוא מחזמר… אין לי מילים אחרות מלבד "וואו".

אוקיי זה שקר, הנה כל מיני מילים אחרות שיש לי: הדמויות ב"עולמות חדשים ומוזרים" מתחילות להיות מודעות ממש, ממש מהר לזה שהן שרות, ולזה שזה לא תקין, מוזר ומבלבל. ושזה מסגיר דברים שהן לא רצו להסגיר. הן מגיבות לזה. הרבה פעמים – תוך כדי השירים, בהבעות פנים, במילים ומשפטים שנאמרים מחוץ ללחן, ולפעמים בהתייחסויות בתוך השיר עצמו (במשך כל השיר הראשון הדמויות שואלות ״למה אנחנו שרות?״). ובגלל שהשחקנים של "עולמות חדשים ומוזרים" כל כך מוצלחים ואני כל כך מחבב אותם (את רובם, בכל אופן), זה לגמרי גרם לי להיות מושקע בסיפור הזה גם אם הוא לא היה סביר במיוחד. ומהרגע שהחלק המוזיקלי של הפרק התחיל להתרומם, זה מוטט כל חומת הגנה שהיתה יכולה להיות לי. נסחפתי באווירה, בשירים, בתחושת חוסר האונים של הדמויות והצורה שבה היא מתחלפת לקראת סוף הפרק באופטימיות וסולידריות. תקראו לזה קיטש, אבל זה עבד.

גם מחוץ לשירים יש לנו המון רגעי מודעות עצמית קטנים (דוקטור מ׳בנגה. לא. שר.), רפרנסים מוצלחים (הציצו בטריוויה בשביל האזכורים ההכרחיים לפרק המחזמר המפורסם של ״באפי״!) והתנגשות חזקה בין כמה ש"מסע בין כוכבים" נוטה להיות מעוגנת במציאות לכמה שהמצב שנחת על הדמויות סוריאליסטי – שמתבטאת בהמון המון מבטים המומים של אנשי הצוות אחד על השני. זה עובד די טוב!

באיזשהו שלב מניחים בצד את קווי העלילה המשניים וניגשים לפתור את הבעיה לפני שהקלינגונים יגיעו ויעשו צרות (כן, יש גם קלינגונים), ועושים את זה, כמובן, בשני שירים. אחד מהם הוא שיר של אוהורה שמעבר להיותו שיר מצוין בפני עצמו, שמציג כשרון ווקאלי נהדר, גם מחבר את כל מה שאנחנו יודעים על הדמות שלה ליחידה קוהרנטית יחסית ומצליח לגרום לנו להסתכל מחדש על הדמות של אוהורה ה"קלאסית". זה הרבה עבודה בשביל שיר אחד, אבל אוהורה עושה אותה בלי למצמץ. ואז מגיע שיר הסיום. אני אגיע אליו עוד שניה.

קודם כל אני רוצה להכיר בעובדה שמחזות זמר, ויותר מזה, מחזות זמר טלוויזיוניים, הם לא כוס התה של כולם. לא משנה מה הפרק הזה עושה בסדר, יש הרבה אנשים שלא אוהבים את זה בכלל. וגם בגבולות המותג – ל"מסע בין כוכבים" תמיד היתה מערכת יחסים מסובכת עם קאמפ, עם פרקים שחצו את הקו יותר ממה שאנשים מסוימים מרגישים בנוח איתו אבל ייתכן שפרק מחזמר לוקח את העניינים רחוק יותר מכפי שאנשים מוכנים לקבל. בעצם, למה אני אומר "ייתכן" – כבר עכשיו נתוני ההצבעה לפרק ב- IMDB מראים שהפרק הזה הולך להיות שנוי במחלוקת. ואם אתם שייכים לאלה שטוענים שסצינת שירה וריקוד קלינגונית של 25 שניות היא נקודת השפל של המותג, הרגע ש״מסע בין כוכבים״ פשוט טובה מדי בשבילו ותהום קאמפית שהמותג מעולם לא שקע אליה, נראה לי שאנחנו לא יכולים להיות חברים יותר.

אני מבין מי שיקרא לפינאלה הגדולה מופרכת. אבל זה לא דבר רע. כי עבורי הנקודה שבה הצוות מסיר את כל הברקסים ומתמסר לרעיון המחזמר הגדול בלי היסוס היא גם רגע גדול ומפואר, והיא רגע כזה אולי בגלל שהיא מופרכת. עם מד שמראה "כמה גדולה הפינאלה" שהולך ועולה בהדרגה תוך כדי ויזואליציה בסגנון תוכנות ניגון מוזיקה משנות התשעים ושתי חלליות קלינגוניות נוספות שמגיעות לאזור רק בשביל לטוס במבנה מסונכרן עם האנטרפרייז. אם זו לא כוס התה שלכם, אני מצטער מאוד בשבילכם. אבל אם אתם כן אוהבים מחזות זמר ונסחפתם עם הפרק – זה החומר ממנו עשויים חלומות. זו נקודת השיא של פרק שלמרות שהוא לא אחיד ברמה, עדיין מצליח להיות אחד הפרקים הכי מעניינים, כיפיים ובנקודות מסוימות גם מרגשים שקיבלנו מהמותג הזה בעשור האחרון. לגמרי ראוי בעיני לעוד פרץ מחיאות כפיים סוער, מהסוג שפרק הקרוס-אובר הוציא ממני לפני שבועיים והנה אני עושה זאת שוב. לעזאזל, איזו תקופה נפלאה זו לאהוב את "מסע בין כוכבים". זה כמעט גורם לי לפרוץ בשיר.

רפרנסים, אפיקומנים, וטריוויות נוספות:

• דוקטור קורבי, שהאחות צ'אפל מתקבלת למשלחת שלו, מתואר ע"י דוקטור מ'בנגה בתור "לואי פסטר של הרפואה הארכיאולוגית". זו בדיוק הצורה שבה ספוק יתאר אותו בפרק של הסדרה המקורית "What Are Little Girls Made Of?". כפי שהזכרתי בסיכום שלי של הפרק הראשון, דוקטור קורבי צפוי בעתיד להתארס לאחות צ'אפל. זה לא מבשר טובות לסיפור של ספוק וצ'אפל, אבל הרי כל מי שצפה בסדרה המקורית יודע שאין סוף טוב לסיפור הזה.
• אונה שרה לקירק על האהבה שלה לגילברט וסאליבן. אם קראתם את הסיכום שלי לפרק השני וצפיתם בסרטון הקצר "Q&A" אתם כבר אמורים לדעת את זה! ואם עדיין לא עשיתם את זה, למה שלא תעשו את זה כבר?!
• הנה משהו שלשם שינוי לא הזכרתי בסיכומים קודמים: עוד לפני שהעונה הזאת עלתה, השחקנים הראשיים אנסון מאונט ורבקה רומיין (קפטן פייק ומספר אחת, כן?) אמרו שברוס הוראק, ששיחק בעונה הקודמת את המהנדס הראשי המר, הולך לחזור לתפקיד אורח בעונה הזאת, אבל לא בטוח שמישהו יצליח לזהות אותו. ובכן – המפקד הקלינגוני המזמר? כן. זה הוא. לא זיהיתי.
• קירק מדבר על מערכת יחסים שהולכת ונהיית רצינית יותר ויותר (עם ילד בדרך…) עם קרול, "מדענית בסטארבייס I". הבן הזה הוזכר בסרט השני, "זעמו של חאן", ואנחנו יודעים מהסרט הזה שהוא לא הולך לשמור על קשר עם אבא שלו…
• אי אפשר לדבר על פרק מחזמר בסדרות טלוויזיה מודרניות בלי להזכיר את "באפי", וההשפעות של "פעם נוספת עם רגש" על "Subspace Rhapsody" הן מאוד ברורות ובולטות (גם אם "עולמות חדשים ומוזרים" לא מגיעה לרמה של "באפי", אבל נו, מה אתם יכולים לעשות). "עולמות חדשים ומוזרים", מבחינתה, לא מנסה להסתיר את הקשר הזה ומזכירה את "פעם נוספת עם רגש" פעמיים: פעם אחת כשאוהורה מיידעת את כולם ש"יש לי תיאוריה!", ופעם שנייה כשהדמויות מתחילות לדבר, בלי סיבה הגיונית במיוחד, על ארנבים.

פרק 10: הגמוניה

רציתם סדרת ״מסע בין כוכבים״ כמו בשנות התשעים, עם עלילות נפרדות בין פרק לפרק? קיבלתם סדרת ״מסע בין כוכבים״ כמו בשנות התשעים! מה זאת אומרת ״רגע אבל לא רצינו קליפהאנגר בסוף העונה״? אמרנו כמו בשנות התשעים!

אוקיי, רגע, נגיע לקליפהאנגר עוד מעט. המשימה בעדיפות העליונה שקפטן בתאל קיבלה בסוף הפרק הקודם, מסתבר,  לא היתה התקפה של הגורן אלא סתם משימת חלוקת תרופות וחיסונים למושבה אנושית קטנה מחוץ לגבולות הפדרציה. מאוד רגוע ושקט. אפילו צ׳אפל באה לעזור להם קצת בזמן שהיא מחכה שהמשלחת של דוקטור קורבי תאסוף אותה. ואז הגורן (אה, הנה הם באים בכל זאת) מחליטים להפר את השקט והשלווה ולתקוף. בנוסף הם שולחים לצי הכוכבים תמונה עם קו גבול משורטט בגסות ומבהירים להם חד-משמעית: הפלנטה נמצאת בצד שלנו של הגבול, אתם מוזמנים לעשות מה שבא לכם בצד השני. הקצונה הבכירה של צי הכוכבים, כמו הנמושות שהם נוטים להיות במצבים כאלה, אומרת לפייק לא להתערב.

אבל פייק, כמו הקפטן של האנטרפרייז שהוא נוטה להיות במצבים כאלה, כן מתערב. הם מגיעים לאזור, מגלים את הספינה של בתאל מפוצפצת לחתיכות, ומניחים שיש על פני השטח קבוצה כלשהי של ניצולים, אבל הם לא יכולים לשגר אותם משם כי הגורן איכשהו חוסמים את כל הסריקות והשיגורים והמק׳גאפינים ומה לא. קבוצה קטנה נשלחת לפני השטח במעבורת (בעיקרון הגורן ניסו גם לחסום מעבורות אבל זה לא עבד להם) בשביל לחפש ניצולים ומוצאים את הניצולים האלה, בהובלתה של קפטן בתאל שהגורן הטילו בתוכה כמה ביצים (וכמו בכל סרט זומבים טוב, היא מנסה להסתיר את זה במשך כמה שיותר זמן). חוץ ממנה, הם מוצאים שם צעיר קטן וחצוף אבל עם כושר המצאה מרשים ביותר, ומגלים שהוא, ובכן, סקוטי (כן, הסקוטי ההוא, שישרת בעוד כמה שנים עם קירק, אוהורה, ספוק ומק׳וי – פה הוא עדיין צעיר, אבל כבר גאון). באנטרפרייז, בינתיים, מחליטים לעזור לניצולים על הקרקע ע״י ריסוק של חלק מהחללית של בתאל בנקודה אסטרטגית על הקרקע ולצורך העניין שולחים לחללית המפוצפצת את ספוק, שם הוא מגלה שצ׳אפל שרדה את כל הסיטואציה, ושהם לא לבד שם.

אז על החללית של בתאל יש לנו את "הנוסע השמיני", עם גורן בוגר וקשוח אחד. על הקרקע יש לנו סרט זומבים, עם המוני גורנים קטנים ורעבים. ובין כל האקשן והמתח שנובעים מהסיטואציה הזו יש לנו את ההבנה ההדרגתית וההו-כה-טיפוסית ל"מסע בין כוכבים" שהגורן הם לא סתם מפלצות, ושאולי אנחנו עדיין לא מבינים אותם מספיק, או, אולי, הם לא מבינים אותנו. יש לנו גם המון רגעי דמויות קטנים ומוצלחים (לאורטגס, הטייסת, ספרתי שלושה, כשבראשם השיחה שלה עם מ'בנגה על צ'אפל, אחרי שהם חושבים שהיא מתה), והכרות מאוד משעשעת ומעניינת עם סקוטי, המהנדס המפורסם כשהוא עוד היה טירון פעור אבל מבריק. הפרק הזה עובד טוב וזז בקצב מוצלח. ואז, בערך שלוש דקות לקראת הסוף, כשנראה שהוא עומד להסתיים, הוא מתחיל מחדש ומסתיים ב"המשך יבוא".

עכשיו, אין לי בעיה עם "המשך יבוא". כמה מחבריי הטובים ביותר הם המשכים שיבואו. והטוויסט שבו אנחנו מגלים שבעצם לא הצלנו את כולם כי הגורן משכו את רוב הניצולים (כולל כמה דמויות ראשיות, כדי שנדאג להן) אליהם לחללית – עשוי היטב. אבל כשברקע יש לנו את שביתות התסריטאים והשחקנים ולא ברור מתי בכלל נקבל את העונה הבאה, ה"המשך יבוא" הזה צורם קצת יותר. אנחנו עדיין לא בטריטוריית "אופס עונה 5 של 'חלל עמוק 9' הסתיימה בקליפהאנגר מטורף אבל החינוכית לא קנו את עונה 6 אז תצטרכו לחכות שלוש שנים עד שתראו אותו נפתר" (סיפור אמיתי לגמרי, כן?), אבל אנחנו עוד עלולים להגיע לשם.

מחוץ לחוסר הוודאות של הקליפהאנגר, יש לי כמה בעיות קטנות של חוסר סבירות קיצונית, בעיקר בקו העלילה של ספוק וצ'אפל (צ'אפל היא היחידה ששרדה מכל החללית של בתאל? וספוק לא חושב לבדוק את זה לפני שהוא מרסק את החללית על הפלנטה?), אבל אלה תלונות קטנות יחסית. אמנם בשביל לשפוט את הפרק עד הסוף נצטרך לחכות ולראות אם פתילי העלילה שהונחו בחלק הראשון יזכו למענה נאות בחלק השני (בעיקר הנסיון של פייק וצי הכוכבים להבין איך הגורן "עובדים"), אבל מה שראינו בינתיים היה מאוד מוצלח, אז אני אופטימי. סיום טוב מאוד לעונה מצוינת – אם לא העונה הטובה ביותר של סדרת "מסע בין כוכבים" מאז שהמותג חזר לחיים ב- 2017.

רפרנסים, אפיקומנים, וטריוויות נוספות:

• הפרק הכי רלוונטי לנושא הגורן הוא, לכאורה, הפרק המפורסם Arena מהעונה הראשונה של הסדרה המקורית. רק שזה לא באמת נכון. במתגלגלת על הפרק הראשון של העונה השנייה תהיתי איך יסבירו את זה שאף אחד לא מכיר את הגורן ב- Arena למרות כל ההתקלויות שהיו לצי הכוכבים איתם בעונה הראשונה והשנייה של "עולמות חדשים ומוזרים", ועושה רושם שהפתרון שהתסריטאים בחרו בו הוא פשוט להתעלם מזה. נכון לעכשיו, "עולמות חדשים ומוזרים" הפגישה את הגורן עם ספוק, אוהורה, צ'אפל וסקוטי – ועדיין קירק ב- Arena לא מכיר אותם בכלל ולא יודע במה מדובר. בסדר.
• כשהקלטנו את הפרק שלנו על Arena צחקנו על איך נראה שהקרבות נגד הגורן בפרק מצולמים בהילוך איטי. זה לא אשמתם – החליפה של הגורן היתה מסורבלת במיוחד לשחקן שלבש אותה והוא לא היה מסוגל לזוז מהר יותר. בפרק של השבוע, כשספוק וצ'אפל נתקלים בגורן בוגר, הם נתקלים בו במצב של אפס כבידה. מה שאומר שהקרב נגדו, כשהוא מתרחש – הוא בהילוך איטי! זה רפרנס מאוד חמוד ל- Arena, שעושה רושם שהולכים להתעלם ממנו בכל צורה אחרת.
• זו הפעם הראשונה שאנחנו רואים את סקוטי ב"עולמות חדשים ומוזרים" (שמענו אותו בסוף העונה הקודמת, אבל זהו בערך). בשבירה חדה של המסורת, את סקוטי בפרק החדש משחק מרטין קווין, שהוא באמת סקוטי! זו הפעם הראשונה שזה קורה!
• מסתבר שלא רק הסדרה המקורית משתמשת בטריק של "במקרה המתיישבים בכוכב הזה בחרו להקים עיירה שנראית כמו עיירה אמריקאית מאמצע המאה ה- 20 כי אנחנו רוצים לחסוך בתקציב".
• אם אתם רוצים קצת חומר רקע על הגורן שכן רלוונטי עבור הפרק השבועי, אתם מוזמנים לצפות בפרקים הרביעי והתשיעי מהעונה הראשונה של "עולמות חדשים ומוזרים".
• נכון פייק אומר בתחילת הפרק לבתאל "לפחות אני לא שר כל עשר דקות"?! זה רפרנס לפרק 9 בעונה 2 של "עולמות חדשים ומוזרים"! תאמינו או לא, זה היה פרק שהיה גם מחזמר!

וזה הכל להפעם! היה כיף גדול! נתראה, בתקווה, בעוד שנה מעכשיו! אבל אולי לא!