הדבר הכי טוב ב"סקייפול" הוא שאני לא יכול לספר לכם מה כל כך טוב בו.
הרעיון לפרסם אזהרת ספוילר על סרט של ג'יימס בונד היה, במשך שנים, די מגוחך. זה סרט ג'יימס בונד. אנחנו יודעים איך הוא יתחיל (עיגולים שנעים משמאל לימין, שיר עם צלליות של בחורות ערומות), אנחנו יודעים איך הוא יסתיים (בונד מחסל את הרע ופולט משחק מילים מטופש), אנחנו יודעים מה יהיה באמצע (סצינות אקשן מגניבות). מה כבר אפשר להסגיר, שהאישה היפה שבונד שוכב איתה בשליש הראשון של הסרט תתברר בסוף כסוכנת של הרעים? זה מפתיע כמו טוסטר. אבל ב"סקייפול" לאזהרת הספוילר יש משמעות. יש בו עלילה, יש בו הפתעות מהנות, ויש בו דברים שלא קרו באף אחד מ-22 סרטי הסדרה הקודמים. על הדברים הכי טובים בסרט אני לא יכול לכתוב.
כל זה לא אומר שג'יימס בונד הפך למשהו שונה ממה שהיה. לפני הכל, זה סרט בונד לכל דבר ועניין. הוא נפתח, כמקובל, בסצינת אקשן גדולה, מופרכת ומצוינת בלוקיישן אקזוטי, ומיד אחריה שיר פתיחה בסגנון הבונדי הקלאסי מלווה באנימציה מרהיבה. שני אלה בלבד יעניקו למעריצי בונד המושבעים רבע שעה של עונג צרוף, ותמורה מספיקה למחיר הכרטיס.
אבל מיד אחר כך, הסרט מתחיל לסטות מהנוסחה. כמה פעמים בסרט תמצאו את בונד אומר ועושה דברים שחורגים מהנוסחה המוכרת. אחד מהם, כידוע, הוא לשתות הייניקן, בסצינה בודדה אחת שבה לא יכולתי שלא לחשוב: השלוק הזה עלה 45 מיליון דולר. נקודה אחרת היא משפט בודד שבונד אומר בסרט, שההשלכות האפשריות שלו עשויות לגרום למעריצים טהרנים מסוימים לאיים בחראקירי מול משרדי חברת ההפקה, ועצם המחשבה על זה הפכה אותו למשעשע נורא. "סקייפול" לא מפחד לעצבן חלק ממעריצי הסדרה, כי הוא יודע שאם אתה לא מעצבן אף אחד, אתה כנראה מאוד משעמם.
אותה סצינת אקשן שבפתיחה מתבררת כסצינת האקשן ה"בונדית" היחידה בסרט. לא שבונד הפך פתאום לדרמה קאמרית פסיכולוגית – יש פה יריות ויש מכות ויש מרדפים ויש פיצוצים גדולים מאוד – אבל אף אחד מהם לא ממש עשוי בסגנון הגדול-מהחיים שמאפיין את הסדרה. מי שמגיע לסרט רק בשביל המרדפים והסקס יגלה שהמנות טובות אבל קטנות. במקום שהדמויות והעלילה יהוו רק תירוץ לקשר בין סצינות אקשן מגניבות, כאן הן העיקר. אם שאלתם את עצמכם מה סם מנדז, במאי זוכה אוסקר של דרמות עם רקע בתאטרון, יעשה בבונד, אז זאת התשובה: הוא גרם למילים שהאנשים אומרים, ולא רק ליריות, להיות משמעותיות. חבר צוות מפתיע נוסף, שגם הוא הגיע כביכול מליגה אחרת, הוא רוג'ר דיקינס, הצלם הקבוע של האחים כהן ומועמד סדרתי לאוסקר. וגם הוא לא בא לחלטר. בזכות הסצינות המרהיבות שהוא מעצב, בפעם הראשונה בסדרה הסרט עצמו יכול להתחרות ביופיו הויזואלי של שיר הפתיחה.
השחקנים הם אוסף של ותיקים וחדשים. יום אחד בוודאי יימאס לי מהמבט החודר וכיווץ הגבות המסוים של דניאל קרייג, שהם עיקר הטכניקה שלו בגילום ג'יימס בונד, אבל זה עדיין לא קרה. הוא עדיין מקרין קוליות בעוצמה שיכולה להקפיא תה רותח ממרחק של שלושה מטרים. ג'ודי דנץ' מקבלת גם הפעם תפקיד גדול בתור M, וכרגיל אני מאוד מרוצה מזה. גם רייף פיינס שם – ובכלל, מתברר שלג'יימס בונד יש יותר במשותף עם הארי פוטר משחשבתם. חבייר ברדם, שמגלם את הנבל ההומו עד מאוד, הוא נקודה בעייתית: הוא עושה דמות מצוינת, הוא משעשע – הבעיה היחידה היא שהוא לא מפחיד. הסרט מספר לנו עד כמה הוא מסוכן, אבל הוא עצמו לא מקרין איום, אלא אם כן אתם סובלים מהומופוביה.
לדמות של ברדם יש הרבה במשותף עם הג'וקר, וזה לא מקרי. סם מנדז הודה בפה מלא שהסרט מושפע מ"האביר האפל", ושאר סרטי באטמן של כריסטופר נולאן, ורואים את זה. אבל זה לא אומר שבונד הפך פתאום להיות מדכא, קודר, אפל-יותר-בוגר-יותר. ההתעסקות בבונד כאדם ולא כמכונת יריה לא מפריעה לסרט להיות זורם, מצחיק וכיפי. אל תצפו ממנו גם לקפיצה פתאומית באינטליגנציה. המורכבות שנחתה על הסדרה לא הפכה את העלילה למופרכת פחות, וכמה נקודות מפתח בסיפור הן, איך לומר, די אידיוטיות. הסרט משתמש במהלך עלילתי שנוצל הרבה יותר מדי לאחרונה ושצריך להוציא מהחוק לאלתר. בונד עצמו שמר על כמה מהתכונות המטופשות שלו מתקופת הקאמפ, כמו הנטיה לחסל בתוך מאיות שניה ובלי ייסורי מצפון עשרות עוזרים, אבל להשאיר משום מה את הבוס הרע בחיים, גם כשיש לו סיבה, יכולת, מוטיבציה ורישיון להרוג אותו במקום.
כל זה נשכח בשליש האחרון של הסרט, זה שעליו אני לא יכול לספר לכם שום דבר, מלבד שהיכרות עם סרטי בונד הקלאסיים תשדרג את ההנאה ממנו בהרבה. זה מה שהופך את "סקייפול" ליותר מעוד פרק מוצלח למדי בסדרה הארוכה הזאת.
"סקייפול" הוא הסרט ה-23 בסדרה, לכן מפתיע לגלות שהוא בעצם הסרט האחרון בטרילוגיה. לפני שש שנים יצא הריבוט "קזינו רויאל": זה היה בונד מסוג חדש ומוצלח, והוא גרם לי להתעניין בסדרה מעבר לרמת רעש הרקע. "קוואנטום של נחמה", כמו הרבה פרקים אמצעיים בטרילוגיות, היה החלש ביותר, והתרחק יותר מדי ממה שהפך את בונד לבונד מלכתחילה. "סקייפול" חוזר למסלול. הוא משלים את מה ש"קזינו רויאל" התחיל, עושה את זה בסטייל, ומביא את הסדרה לנקודה טובה הרבה יותר משהיתה בו לפני שהגיעו דניאל קרייג ועיניו הכחולות. אני אשכרה מצפה לסרט הבא, וזה לא רע בכלל בשביל סדרה בת חמישים.
אם מותר לשאול, מהיותי פרפקציוניסט, אני אוהב את הסרטים של גיימס בונד וראיתי כמות יפה מהם, אבל חסרים לי הרבה מהקלאסיים, אילו סרטים,פחות או יותר, כדאי לראות לפני הסרט כדי להבין את הסוף טוב יותר?
אין סרט ספציפי שצריך לראות
רצוי באופן כללי להכיר את המורשת של הסדרה והנפשות הפועלות. כל אחד מהסרטים של טרנס יאנג או גאי המילטון יעשה את העבודה.
יש מצב שהאינטרנט יגלה לי את זה בכל מקרה,
אבל אני בכל זאת אשאל: בסולם של 0 עד 10, עד כמה הטוויסט של סקייפול קרוב ל
" rel="nofollow">הצעה ההיא של 4chan?
מי דיבר על טוויסט?
אין בסרט טוויסט. ולשאלתך, זה לא.
"יש בו עלילה, יש בו הפתעות מהנות"
הבנתי מזה שההפתעות הם תפניות בעלילה. כנראה שלא.
גם אני פיספסתי את השלוק היוקרתי
איפה הוא היה באמת? באי הטרופי ההוא, עם העקרב? כי זה נראה כמו ויסקי ולא ראיתי שרשום "הייניקן"…
(אחד הצופים: "זה הטיול-אחרי-צבא שלו")
ורד – לאיזה משפט ספציפי התכוונת?
ראו את הכוכב ומספיק טקסט כדי להבין מה יש שם.
(ל"ת)
אני במקום הייניקן הייתי תובע את המפיקים
יחסית לכמות הכסף שהם שילמו, צריך לעבוד די קשה כדי למצוא אותם בסרט.
בסרט עצמו - נכון.
אבל תחשוב שרק באתר הספציפי הזה הזכירו את המילה "הייניקן" 20 פעמים (ויחד עם התגובה הזאת: 22 פעמים). כלומר – עצם העובדה שהתנהל הדיון הזה מוכיחה שההשקעה של הייניקן הייתה הגיונית.
לפי דעתי הייניקן שיחקו אותה
כי אם כל הסרט היה כתוב לך בענק הייניקן וכל דקה מישהו היה שותה בירה, זה לא ממש גורם לך לרצות לקנות את זה, זה יגרום לך להתעצבן על זה בשלב מסויים. אבל אם זה בצד ומופיע מספר קטן של פעמים זה משפיע לך על התת- מודע
לא חסרות דוגמאות שיוכיחו שזה משפיע.
תביא בבקשה את אותן דוגמאות.
(למיטב זכרוני, רוב הטענות לגבי השפעה תת-מודעת בסרטים התבררו כבלוף, אבל אם יש מחקרים מעודכנים על פרסום סמוי כזה, עם נתונים – אשמח לדעת).
נדמה לי שאתה מתבלבל בין שני דברים
הטענות כאילו מסרים תת ספיים שהושתלו בסרטים עבדו (הפריים הבודד של קוקה-קולה שגרם לכולם לנהור לקנות קולה בהפסקה, וכו') הם בלוף. זה לא עובד. אבל הצבת מוצרים בסרטים, גם אם לא מפנים אליהם תשומת לב באופן מפורש – יהיה מביך מאוד אם יתברר שזה לא עובד, כי זאת תעשיה שמגלגלת מאות מיליונים.
לידיעתכם, זה עובד,
כך זכור לי מלימודי סוציולוגיה בתיכון. אבל אין לי דוגמאות למחקרים ספציפיים.
אני מתייחס, כמובן, להצבה הגלויה.
(ל"ת)
אני הולך עם החברה
והיא לא ראתה את השניים הראשונים. עד כמה זה מפריע ומה היא צריכה לדעת? תודה.
לא נראה לי שהם קשורים
מצד אחד, קראתי שהסרט הזה הוא סטנד-אלון, כלומר לא קשור לארגון "קוואנטום" כמו השניים הקודמים. מצד שני, רד פיש אומר שזה חלק שלישי בטרילוגיה, והוא – בניגוד אלי – ראה את הסרט, אז…
בכל מקרה, הייתי ממליץ שתראה לפחות את "קזינו רויאל", אפילו בלי קשר להשלמת המידע. פשוט סרט מעולה.
לא חובה
לא צריך לראות אף אחד מהסרטים הקודמים כדי להנות מהסרט, אבל זה יעזור.
ממש לא חייבת, כל סרט עומד נפלא בזכות עצמו, ואם היא תראה אותם במועד מאוחר יותר זה רווח נקי
מעניין
נשמע לפנים, בתור זמן סרט כיף.
ואגב, הרגה אותי השורה: "…הוא עצמו לא מקרין איום, אלא אם כן אתם סובלים מהומופוביה." XD
ועכשיו תורה של חוות הדעת
סרט מוצלח, עשוי טוב וכיפי. בעצם, הפתיעה אותי כמות הדיבורים והדרמה, אבל הם רק מוסיפים לסרט. חלק מהזמן הרגשתי קצת "איפה הבונד פה?", אבל תמיד טוב להיפתח לדברים שונים.
אהבתי את הצילום שבו בכל ארץ משתנה פלטת הצבעים לגוון אחר; ואת את המרדף ברכבת התחתית :) רק בסצנת האחוזה, מרוב פיצוצים ויריות וכלי רכב מתרסקים נהייתה לי קצת סחרחורת, ובעצם כל הסיום נמשך המון זמן…
מבחינת חבר שלי שישב לידי, שיא הסרט היה בכלל קליפ האנימציה (המאוד יפה) לשיר של אדל.. באותם חילופי דברים שבהם אמרתי לו את זה, והוא אישר, הוא סיפר לי שאחרי הנפילה של בונד מהגשר הוא שמע מישהי כמה שורות מאחוריו (קצת אהבלה כנראה) שואלת, "מה, זהו? /מה, כבר נגמר?" (אני לא סגור על הניסוח המדויק)…
לא הבנת למה התכוונתי
זה קרה בדיוק בסוף הסיקוונס ה*פותח*, שבו אנחנו עדים למותו הברור מאוד של הגיבור הראשי. כי זה מתבקש לחשוב שאם הגיבור מת (בצורה מפורשת לנגד עיני הצופים), נגמרה העלילה, לא? ;)
וכן, מה שאמר חברך באמת משעשע.
על זה דיברתי
(ל"ת)
לא "מתאים" לבונד כל הבאטמן הזה.
בתור מישהי שבאטמן הוא ה"סופר-הירו" האהוב עליה, אני זוכרת שאמרתי לעצמי במהלך הסרט, למה בונד נהיה באטמן. אפילו בסוף כשהוא עומד על הגג ומסתכל על העיר, זה מזכיר את התמונות מסרטי באטמן, כשבאטמן עומד על הגגות ומסתכל על גותהאם מלמעלה.
ההיסטוריה הקולנועית של בונד ובאטמן זימנה לשניים לא-מעט
נקודות השקה:
* עוד בגלגולו הקומיקסי, הדמות של ראס אל-גול, והיחסים המורכבים בין באטמן לבת שלו שאבו השראה מ-"בשירות הוד מלכותה" (אז אחד מסרטי בונד היותר מושמצים, לפני שהעולם למד להכיר את טימותי דאלטון).
* טום מנקיביץ', שכתב כמה סרטים בסדרת ג'יימס בונד, ומאוחר יותר גם עבד על שני סרטי "סופרמן" הראשונים, כתב טיוטה לתסריט לסרט באורך מלא על פי באטמן בשנות ה-80. התסריט הזה לא הופק, אבל מרכיבים ממנו מצאו את דרכם לסרטים של ברטון. אם להאמין לשמועות, בתסריטים של מנקיביץ' היו לא מעט רגעים ג'יימס בונדיים.
* ולסרטי ג'יימס בונד היתה השפעה גדולה מאוד על הסרטים של נולאן. השיחות של ברוס ויין עם לושיוס פוקס מהדהדות חזק את השיחות של ג'יימס בונד וקיו, וגם לפוזה של ברוס ויין בתור פלייבוי שחצן יש מאפיינים ג'ימס בונדיים של אהבת החיים הטובים.
וזה לא מאוד קשור, אבל נולאן עצמו אמר פעם שהוא היה מאוד מעוניין ליצור סרט של גיימס בונד מתישהו, הייתה כתבה על זה באתר.
http://www.fisheye.co.il/james_bond_directed_by_christopher_nolan/
לגמרי!
(ל"ת)
מדהים! בדיוק חשבתי את זה גם
לשם הבהרה,
הפישלייק הוא על האזכור של צוות לעניין, סדרת האייטיז האהובה עליי :)
אין להתבלבל בשום פנים ואופן עם הסרט "צוות לעניין", שחסר כל כך הרבה מההומור, הכיף, החיוניות, והדינמיקה הקבוצתית שאפיינה את הסדרה.
בול מה שאמרתי לבעלי
רק היה חסר את מקולי קלקין מתרוצץ והסרט שהוא שם ברקע כדי להפחיד את הגנבים.
אני אראה את הסרט מחר
אבל כדי שאהיה מוכן, 2 שאלות:
1. עד כמה הסרט מתקשר עלילתית ל'קזינו רויאל' ו'קוואנטום של נחמה'?
2. שווה לראות את הסרט באיימקס?
1. לא קשור בשום צורה
וטוב שכך.
למה טוב שכך?
אני דווקא אהבתי את ההמשכיות והצטערתי שלא המשיכו את קו העלילה הקודם.
שאלה בנוגע ליחסי תסריטאי-במאי
ראשית, מסכים עם הביקורת – מדובר פה בסרט טוב מאוד שמתעסק יותר בדמויות ובסיפור מאשר באקשן, דבר שלמרות שהוא קצת מפריע (זה בונד! איפה הגרנדיוזיות?) מובן. עומד ראש בראש עם קזינו רויאל על הסרט הכי טוב בסדרה.
שנית, אני לא יודע עד כמה הבחירה בלסטות מהנקודות המובהקות של הסדרה טמונות רק במנדז. הרי מהלך כזה מבראשית צריך לעמוד בראש של התסריטאים במחשבה של "לאן אנחנו מובילים את הסרט הזה". פרביס ו-ווייד כותבים את סרטי בונד מאז "העולם אינו מספיק", אז אולי לוגאן הוא זה שעשה פה את השינוי (והיום פורסם שהוא גם יכתוב את "בונד 24", אז אולי זה באמת זה).
ואולי אני טועה? עד כמה לבמאי יש טון מהותי בתוך תסריט ובכיוון שיקח, מלבד שכתובים קטנים פה ושם? מתי מצטרף במאי להפקה שבה הוא לא זה שכותב את התסריט (מה שקורה בד"כ)? האם הוא מלווה את כתיבת התסריט או שהוא לא לוקח בתהליך חלק בכלל?
למישהו שראה בחייו סרט בונד פה סרט בונד שם
וממש לא ראה את האחרונים, זה לא אמור להפריע לראות ישר את זה? או שעדיף לראות את "קוונאטום של נחמה" או משהו אחר לפני?
לוקח בחשבון שאולי זו שאלה מטופשת :)
בתשובה לכל השאלות:
"סקייפול" עומד בפני עצמו. לא צריך לראות אף סרט בונד (או אחר) כדי להבין את העלילה.
עדיף שתהיה לך היכרות מוקדמת כלשהי עם סרטי בונד המוקדמים יותר.
עדיף לראות קודם את "קזינו רויאל".
עדיף להכיר את "גולדפינגר".
בכל המקרים זה לא משנה להבנה של העלילה, אלא רק להנאה מרפרנסים והתפתחויות ביחס לסרטים קודמים.
לא צריך בכלל, לדעתי, לראות את "קוואנטום של נחמה".
ראיתי את גולדפינגר
והוא אחד מהבונד החביבים עליי, אבל מה הקשר לפה? או שסתם שלפת שם של אחד הסרטים הקלאסיים?
(רגע, גולדפינגר זה הזה עם הלייזר שמאיים לחצות את בונד לשניים כשהוא כבול לשולחן, נכון?)
גאדג'טים
(ל"ת)
מסכים עם כל מילה, הסרט לא משהו בכלל
overrated לחלוטין, התסריט די קלוש, קופץ ממדינה למדינה, לא פיתחו לעומק את הדמות הלא מוצלחת של חוויאר בארדם, וגם הסצינות פעולה לא חידשו יותר מדי…
מפוספס לטעמי
תקן/ני אותי אם אני טועה, אבל זה הבונד הראשון שלך
תסריט קלוש, קפיצות ממדינה למדינה (ותמיד רק ללוקיישנים מרהיבים) ודמויות שנשארות מעט שבלוניות הן כולם סימניי היכר של הסדרה.
הסרטים האלה הם יותר פאן מעומק. כך תמיד היה.
זה אולי הסרט הראשון (או שני אחרי קאזינו רויאל המעולה) שמכניס עומק לדמות של בונד. וזו הגדולה שלו לדעתי. במקום אקשן עם עלילה שנתפרת סביבו אנחנו מקבלים הפעם סיפור שנכנס לתוך הדמות – אבל זה לא אומר שגם דמויות אחרות צריכות עומק, אחרת זה לא יהי בונד יותר. והמחיר הוא שרף האקשן יורד, אבל לדעתי האישית בונד הרבה יותר כיפי לצפייה כך…
לא הבונד הראשון
מסכים איתך שבאמת הקפיצות (והתסריט הקלוש) זה סימן ההיכר, אבל איכשהו זכרתי שבסרטים הקודמים היה לכך הצדקה.
כאן הקפיצה כל כמה דקות נראית מיותרת ורק בגדר "בואו ונכניס כמה שיותר מדינות לסרט אחד"..
מסכים לגמרי !!!
(ל"ת)
אדיר.
לפי דעתי, "סקייפול" יותר טוב מ"קזינו רויאל" (קזינו רויאל היה מעולה), אבל לא בהרבה. הבעיה העיקרית שלו, הוא שהוא קצת ארוך מדי והרגיש לי שהיה אפשר לקצץ אותו קצת. וחוץ מזה, יש חורים, לא חסר. דניאל קרייג שוב מפגין את המגניבות שלו ואת הקוליות שלו, קיו נראה נחמד כזה ומתאים לתפקיד וגם משפטי מחץ לא חסרים לו. הנבל, כמו שנאמר, גיי מאוד. בארדם משחק מעולה ומתעלה על רוב הנבלים האחרים בדמות מוזרה ומלחיצה. M זו M, רק שתדעו. בחלקים של הסרט הרגשתי משהו… נוסטלגיה? אולי. הסרט מצדיע לבונדים של פעם ומלא ברפרנסים אליהם. סצינות האקשן מצולמות מעולה ונותנות טעם לעוד, והסרט גם לא נוטף אקשן. יש בדיוק במינון הנכון, והפעם הרבה יותר התייחסות לדיאלוגים. הפעם בונד מרגיש כמו דמות אנושית יותר (למרות שכידוע, הוא לא יכול למות) והיה יותר אפשר להתחבר אליו (וכמו תמיד לרצות להידמות אליו). יש בדיחות בסרט, וכשהן מופיעות – הן מצחיקות.
אה, וכתוביות הפתיחה? מעולות, מדהימות והשיר של אדל הרגיש מעולה יותר.
בקיצר, לכו לראות את "סקייפול". באמת שכדאי.
זה לא התפקיד האחרון של קרייג.
הוא חתום לעוד שני סרטים. הראשון מביניהם ייצא בנובמבר 2014.
השמועה נכון לעכשיו אומרת שג'ון לוגאן יחזור בשביל התסריט, וששני הסרטים האלו יהיו קשורים עלילתית.
קראתי שיצלמו את שני הסרטים הבאים BACK TO BACK
(ל"ת)
לי Q דווקא הזכיר קיליאן מרפי צעיר
(ל"ת)
דווקא
זה אחד מהרעיונות של הסרט – להראות שבונד מזדקן.
ואני מצטט מתוך "גיבור עם זיפי שיבה " מאת צחי כהן שפורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', ב' כסלו תשע"ג, 16.11.12:
בימד״ב כתוב שבנדיקט ישחק בסרט הבא.
טוב, באיזה סרט הוא לא משחק בזמן האחרון?
(ל"ת)
הפוך !
כל חובבי הסדרה יראו אותו כאח חורג ולא שייך.
מומלץ לכאלה שלא ממש מכירים את הסדרה לעומק .
חביב, אבל ארוך מידי
לדעתי היה עוזר אם היו מקצרים לפחות 20 דקות מהחלק השני של הסרט.
במקום להיות במתח מצאתי את עצמי משתעממת קלות.
אבל ההתחלה הייתה לא רעה בכלל, עם כמה קטעי אקשן מהנים.
לייק
נהניתי יותר מאשר בקזינו רויאל (גילוי נאות – את קזינו רויאל ראיתי במחשב ואת סקייפול ב-VIP…)
בארדם מנסה באמת קצת יותר מדי להיות הג'וקר, אבל למי איכפת? הוא עדיין עושה תפקיד טוב, וגם דניאל קרייג וג'ודי דנץ'.
מעבר למה שצוין בביקורת ששווה את מחיר הכרטיס (סצנת הפתיחה והשיר), הצילום בשליש האחרון של הסרט ראוי לפחות למועמדות לאוסקר.
מעולה
לא הייתי חובב בונד גדול עד שראיתי את 'קזינו רויאל' המעולה, לאחר מכן התחלתי קצת יותר להתעניין במורשת של בונד. אין ספק ש'סקייפול' נותן פייט ל'קזינו…' על תואר הבונד הטוב ביותר. משחק מעולה, אקשן משובח, צילום מדהים וחוויאר ברדם כנבל מוצלח מאוד (שהוא מעיין ערבוב מאפיינים של הג'וקר, לוקי ואנטון שיגור) הופכים את 'סקייפול' לסרט מעולה. אני בהחלט מצפה לסרט הבא.
חוץ מהעובדה שהם מגולמים על ידי אותו שחקן,
אני לא רואה שום דמיון בין אנטון שיגור לבין הדמות של ברדם ב"סקייפול". וזה עומד לזכותו של השחקן.
לא התלהבתי
דבר ראשון, הסרט הזה ארוך כאורך הגלות. לפחות חצי שעה היו צריכים לגלח ממנו (ונדמה לי שהיו יכולים לעשות זאת בקלות ע"י מיגור כל הסצנות שבהן מישהו עומד ובוהה למרחק, אפוף מחשבות חשובות ורציניות).
דבר שני, את הסגידה לגבר החזק שיציל אותנו אני לא ממש סובלת בסרטי באטמן, אז היא בהחלט לא מקובלת בסרטי ג'יימס בונד. מה שאהבתי בקאזינו רויאל (ומה שקצת הצדיק את קיומו של קוואנטום של נחמה) הוא האמביוולנטיות והאירוניה שבהם הם בחנו את דמותו של בונד, ושבעזרתם האם האירו את העובדה שמדובר בדמות לא מעט מגוחכת וקאמפית. סקייפול לא רק שלוקח את הדמות הזו לגמרי ברצינות, אלא נוקט בשיטה הכל כך אהובה על כריסטופר נולאן של לזרוק הרבה אנשים קצרי רואי ומעצבנים – אנשים שאולי מאמינים, רחמנא ליצלן, שלשרותי הביטחון צריכה להיות אחריות ושקיפות לציבור – לכיוון הגיבור שיגידו לו שהוא לא יכול לעשות דברים, ואז להראות לנו איך הוא עושה אותם. מה שנוצר הוא פתרון מלאכותי לבעיה מלאכותית.
דבר שלישי, נכון שכבר צחקנו כאן על כך שאמצעי המניעה המועדף של ג'יימס בונד הוא מותן של הפרטנריות שלו, אבל האופן שבו הסרט זורק את נערת בונד כאן פשוט מבחיל. לכו תזדיינו, כותבי בונד.
דבר רביעי, אנחנו בפאקינג 2012, והומוסקסואליות כאפיון של נבל ממש, אבל ממש לא מתקבלת על הדעת. לכו תזדיינו שוב, כותבי בונד.
איזו הערה גזענית
כאילו שגייז לא מסוגלים להיות מרושעים ששואפים להשתלט על העולם.
הומוסקסואלים יכולים לעשות כל מה שהטרוסקסואלים יכולים לעשות – כולל ליזום תוכניות טרור בינלאומיות!
מסכים
זה היה הומופובי אם לא היו שמים הומו בתור נבל. כשמים אותו כנבל זה הופך אותו לשווה לכל השאר.
נראה לי מה שהיא התכוונה
שזה זה אפיון הדמות שנותנים לנו ולא יותר מזה. אני רואה את הסרט רק בשישי אז אני מדבר רק לגביי התגובה
נהפוך הוא
לדעתי הטיפול בנושא הנטיה המינית היה סביר; בשום שלב לא נרמז שיש לה חלק במניעיו של הנבל – הוא פשוט "נבל", שהוא גם במקרה הומוסקסואל. ולא רק זאת: להבדיל מהנבלים הקלאסיים, שהחצינו את נטיותיהם בצורה של ליטוף חתולים אובססיבי, אין לו בעיה להציג את נטיותיו לעולם, ואף לנסות את מזלו עם הגיבור. בהתחשב במצבו של בונד באותו זמן, לא נראה לי שהוא התנהג בצורה אגרסיבית מדי. מעבר לסצנה הקצרה הזו, נושא הנטיה המינית לא שיחק כל תפקיד.
עם הנשים אכן היתה בעיה – מצד אחד ישנה M, שמילאה תפקיד מרכזי בעלילה, אבל, מצד שני, שתי "נערות בונד" שגרמו לי געגועים עזים לפוסי גאלור – הן מבחינת אישיות, וודאי מבחינת המשחק. נעמי האריס התחילה טוב, בסצנת המרדף, אבל כשחזרה לעלילה והחלה להישפך על בונד… לא. אני מניח שזה היה כחלק מההכנה לגלגול הבא שלה, אבל, עדיין – לא. ברניס מרלו – בתפקיד "הרעה הנופלת בשבי קסמיו של בונד" פשוט שיחקה ר ע. ומבחינת גורלן של השלושה – וואו. פשוט וואו. מת לשמוע מה יהיה ל- feministfrequency לומר על זה…
מקובל. אני מתייחס לפירוש הדמות כ"רעה" בהתאמה לסטראוטיפ
המקובל בסרטי בונד.
אני חושבת שהעובדה שהסרט גם מתייחס אליה כך
היא שורש הסלידה שלי מהטיפול בה.
העלמת משפט אחד הוא לא תחליף לסימון ספוילר
על תגובה מספוילרת לגמרי. בבקשה שים לב להבא.
אני בשוק! שניצר אהב את הסרט ונתן לו 4 (!) כוכבים!
עד היום ראיתי שיש בדיוק שני סרטים ששניצר אהב, למה הבן אדם עובד במשהוא שהוא שונא?
לא נותנים לו לכתוב על סרטים שהוא אוהב.
(ל"ת)
ג'יימס בונד מת. יחי הבונד הישן!
אחרי צפייה ב"סקייפול" הבנתי משהו. נכון שטכנית זהו הסרט ה 23 בסדרה, אבל כשמסתכלים על זה, מבינים ששני הסרטים הקודמים – "קזינו רויאל" ו"קוואנטום של נחמה" – הם סיפור אחד. "קזינו" אתחל את הדמות והסביר לנו בקצרה איך הוא הפך מסוכן בשם ג'יימס בונד ל 007 המפורסם. אבל זה בערך כל מה שהסבירו לנו עליו. "קוואנטום" לא היה עוד סרט של בונד, אלא חלק שני של הסיפור שהחל בסרט שלפניו. רמת האיכות שלהם הייתה שונה כי יש במאים אחרים ושחקנים אחרים בכל סרט, אבל שניהם משלימים זה את זה. רק עכשיו, ב"סקייפול", האתחול של הדמות מתקדם הלאה, ומרחיב את היקום הבונדי הקלאסי שהמעריצים מכירים. חוץ מזה, זה גם סרט הבונד הכי אישי מבין האחרונים שיצאו.
כמו כן, זה גם כנראה סרט הבונד הכי מודע לעצמו, ולא רק בדרך אחת. חלק מהדמויות בסרט עצמו מהרהרות על דברים שכנראה לא מעט אנשים אמיתיים חשבו עליהם בזמן הצפייה: האם בעולם המודרני שלנו – בו רוב הלוחמה היא אלקטרונית וכל האקר חובבן יכול לחולל מהפכות מהמחשב הביתי שלו – עדיין רלווטני שיהיו סוכנים שיתרוצצו בעולם ויצילו את היום? האויבים הם כבר לא הסובייטים או הקוריאנים או מדענים מטורפים. את המלחמה הבאה יכול להתחיל השכן שלכם בלי שאפילו תדעו מזה. האם אנשים כמו בונד באמת נחוצים בשביל להבטיח את שלומנו? לפי הסרט, מסתבר שכן.
"סקייפול", כמו כל סרט בונד שמכבד את עצמו, מתחיל בסצינת אקשן גרנדיוזית. אם חשבתם שהמרדף הרגלי בהתחלה של "קזינו רויאל" היה מרהיב, זה עוד כלום. גם פה בונד רודף אחרי מישהו במשך 10 דקות, ועובר ממכוניות לאופנועים לרכבות. זו סצינת האקשן הכי טובה בסרט, והיא בהחלט עושה עבודה טובה בלפתוח אותו ברגל ימין. בונד ועוד סוכנת שטח רודפים אחרי מישהו שגנב איזה מקגאפין, במקרה הזה כונן המכיל רשימה של סוכנים סמויים בארגוני טרור. לאחר טעות פטאלית, בונד נפגע ונחשב כמת. ואיזו דרך טובה יותר למות מאשר לצלילי קולה של אדל? אני מודה שכשקראתי על הבחירה בה לשירת שיר הנושא של הסרט הייתי קצת סקפטי, אך אני שמח שהופתעתי לטובה בגדול – גם השיר וגם סיקוונס הפתיחה נהדרים. עכשיו כשאני חושב על זה, גם Rolling in the deep היה יכול להתאים.
לאחר שארגון MI6 מקבל מתקפה קצת קרובה מדי לבית, בונד מחליט לשוב מן המתים כדי להגן על המולדת. הוא פוגש את מאלורי, יו"ר ועדת המודיעין (המגולם ע"י ראלף פיינס, המוכר לכם כוולדמורט), ואת Q, איש הגאדג'טים המפורסם של בונד (המגולם ע"י שחקן מבטיח בשם בן ווישו, שדומה לקיליאן מרפי צעיר). למרות שזו הפעם הראשונה בה מופיעה דמותו של Q מאז נכנס דניאל קרייג לנעליו של בונד, אל תצפו לעטים מתפוצצים או שעון וידאו. הבונד של קרייג ממשיך להיות ריאליסטי ולהסתפק באקדח הנאמן שלו (שמזהה רק את טביעת האצבע שלו, כמובן).
את הנבל התורן מגלם חאווייר בארדם ("ארץ קשוחה"), ולא סתם הדמות שלו הושוותה לזו של הג'וקר מטרילוגיית "האביר האפל" עוד כשיצא הטריילר. המראה המוזר שלו, השיער הצבוע, צורת הדיבור. יש גם הטוענים שהוא הנבל ההומוסקסואל הראשון בפרנצ'ייז של בונד. בין אם זה נכון או לא, זה לא משפיע על האיכות של הדמות. כפי שנאמר, פה הנבל לא מנסה להשתלט על לווין או טילים גרעיניים. למרות אישיותו הקיצונית והמוזרה, המניע שלו יותר אנושי מאלה של רוב הנבלים בסדרה. באמצעות מניע זה נחשפים גם פרטים מעברם של בונד ושל M, המפקדת שלו (ג'ודי דנץ', שגילה בהחלט לא פוגם באיכותה) והופכים את הסיפור הזה מעוד עלילת בונד נוסחתית למשהו הרבה יותר אישי ומרגש.
אבל למרות זאת, הרבה דברים בסרט הזה הם אולד-סקול בונד. יש מקומות אקזוטיים (שנחאי, מקאו, טוריקה ואי שמזכיר את הלימבו מ"התחלה") ובחורות יפות (נעמי האריס וברניס מרלו). כמו כן, אולי לכבוד יום ההולדת ה 50 לסדרה, הסרט מחלק מתנות בצורה של בדיחות ורפרנסים שמי שזה הוא סרט הבונד הראשון שלו כנראה לא יקלוט. לכן מומלץ לבוא לאחר צפייה בלפחות הסרטים הקלאסיים הבולטים, כמו "גולדפינגר". כמו כן, בניגוד לנוסחת הבונד הרגילה, יש בסרט כמה תפניות ותגליות מפתיעות, שמן הסתם לא ארחיב עליהן.
היה בהחלט אפשרי לקצץ קצת מהשעתיים ועשרים דקות של הסרט, אך הוא עשוי בקצב מספיק טוב כדי שזה לא באמת יורגש, ויספק חווית צפייה נהדרת גם למעריצים ותיקים וגם למי שעד היום רק שמע את המשפט "בונד. ג'יימס בונד". הסרט בהחלט טוב יותר מהקודם לו, ולדעתי אף מצליח להתעלות על "קזינו רויאל" ולהפוך לבונד הטוב ביותר של דניאל קרייג, וגם לסרט בונד מעולה באופן כללי. נכון שהיום לא חסרים כוכבי אקשן של סדרות יותר צעירות כמו "זהות XXוXה" ו"מהיר ועצבני", אבל ג'יימס בונד מצליח להוכיח שלמרות גילו המופלג הוא עדיין בשיא הכושר, והוא כאן כדי להישאר. נתראה ב 2014.
אהבתי, כתוב ומוסבר יפה מאוד.
(ל"ת)
נהניתי מאוד לראות
אכן, ברגעים מסויימים הרגיש כמו "האביר האפל" אבל לדעתי לקחו אותו לכיוון מאוד שונה ומאוד מעניין, כל הנושא של החדש מול ישן…הטכנולוגיה מול השמרנות.
לא ראיתי הרבה סרטי ג'ימס בונד, לצערי או לשמחתי, אבל לעומת כל אלה שראיתי אני חושבת שחוויית הצפייה בסרט המסויים הזה הייתה פשוט מדהימה – אם זה הסאונד והנופים ובאופן כללי כל הויזואליות של הסרט. בלי לתת ספוילר, היו לפחות שני קטעים בסרט שגרמו לי ממש לעשות "וואו" מהבחינה הזו.
ואגב, דניאל קרייג מעולה. כשהוא נבחר בזמנו להיות ג'יימס בונד, אני זוכרת שהרמתי גבה…אבל זה עבר לי כבר בדקות הראשונות של קזינו רויאל. ובסרט הזה הוא בהחלט מוכיח שוב כמה התפקיד תפור עליו.
לגבי הזמן – זה באמת אחד החסרונות הבולטים בסרט. בעיקרון אין לי בעיה עם סרטים ארוכים, אפילו אם הם סרטי אקשן…הבעיה בסרט הזה הייתה חלוקת הזמן. יש דברים מאוד מאוד לא מעניינים שהתעכבו עליהם ודברים מאוד מאוד מעניינים שאפשר היה לפתח עוד קצת…ובחלקים מסויימים מצאתי את עצמי מסתכלת בשעון בעצבנות.
גם לא הייתה הפסקה באמצע, למרבה ההפתעה. בחיים לא ראיתי כזו התנפלות על השירותים בסוף סרט (:
קיצר, לטעמי אחלה סרט, בהחלט שווה את הכסף.
נ.ב. – מישהו יודע איך אני מוציאה לי מהראש את השיר של אדל? הוא פשוט נתקע ולא רוצה לצאת.
לי (ולחבריי) הפריע דבר אחד
הסרט מלא ברפרנסים מדויקים וכאלו שצריך להתאמץ לזכור. הוא מלא בפרודקט פלייסמנט, מובלטים יותר ומובלטים פחות. הוא מצולם ממש ממש יפה.
אבל איך, איך הצליחו להעביר את הצלקת של הקליע מצד אחד לצד שני ואז חזור??
התיאוריה שלנו היא שהסצנה שזה הפריע לנו בה, שהיא תמונה ללא תזוזת מצלמה של דיאלוג בין בונד לאחת הנשים כשהוא ללא חולצה, פשוט הפוכה – צילמו אותה כשבונד עומד משמאל ואז החליטו שיותר טוב שהוא יהיה מימין והפכו אופקית את הסצנה.
צודק. פספסתי את זה...
(ל"ת)
למה התגובה הזאת נועדה לענות?
(ל"ת)
אני שובר את הראש
אני רואה את סרטי בונד כבר 15 שנים (החל מכיתה ג בערך), ראיתי את רובם לדעתי פעמיים לפחות, אבל אני עדיין לא מצליח להבין על איזה משפט מדובר שיגרום לחראקירי…
אני רק תוהה אם אנשים מודעים לזה
שלפי כמה ראיונות שלו בעבר נראה לי שזה היה רעיון של קרייג להכניס את המשפט הזה…
http://hollywoodsnark.com/2006/12/04/daniel-craig-requests-gay-love-scene-in-next-bond-movie/
http://digitaljournal.com/article/253049
שכחתי,
בהקשר למה הוא נאמר?
אני לא יודע מה שמעת על מין הומוסקסואלי
אבל לא ככה זה עובד.
ברור שזה לא ככה.
אבל להגנתי בשלב הזה חיפשתי כל קשר לסרטים הקודמים (עטים מתפוצצים וכאלה).
האם כדאי לראות ב-IMAX?
(ל"ת)
בונדים שהושפעו מסביבת הטבעית- סקירה
אז ממי בונד הושפע לאורך השנים? איני היסטוריון או איש מדע,
אני רק נער מעיירת פועלים פעוטה למרגלות בן גוריון
אבל לדעתי הבונדים הבאים הושפעו מסרטים מאוד מצליחים של תקופתם-
עד 69 בונד הוא זה שנתן את הטון לשלל חיקוייו והשפעותיו,
אבל שימו לב מה קורה מ71
יהלומים לנצח- לאס וגאס והזוהר מושפע מסרטי הראט פאק ואושן 11 המקורי
חיה ותן למות 73- מושפע מסרטי השחורים האלימים של פוקסי קליאופטרה ושיפט למינהם
האיש בעל אקדח הזהב 74- מושפע מסרטי הקונג פו פאנדה והברוס לי וצ'אק "נלחמתי עם קוברה, אחרי 5 ימים… הקוברה מת" נוריס
מונרייקר 79- מושפע, מה זה מושפע, מסטאר וורס וכל החור השחור וסרטי המד"ב ימד"ב של שלהי ה70
רישיון להרוג 89- מושפע מנשק קטלני, 48 שעות וסרטי האקשן האמריקאים של הלון- ריינגר שנלחם בקרטל סמים/נשק/הפצה/מכירת עוגיות צופים קטלניות וכו
קזינו רויאל 06- באטמן מתחיל – לפחות בקטע של ריבוט (למטריקס הבא- צריך לקרוא מטריקס: ריבוט)
קוואנטום של זאב נחמה 08- כל הזהות אבודה/כפולה/מתומנת בימוי ותזזתיות
סקייפול (let it crumble)
12 מושפע מהאיר פוטר 7 א ודומיו
יש דברים שלא מערבבים
Q כנראה לא נחשף לפרוייקט החדש והמגוחך של צה"ל, זה שרומז ד"א שרק חיילים מסורתיים מועדים לפורענות בעוד כל החילונים הסמולנים אוכלי הבייקון כבר בטיפול בטחון מידע.
Say what ?
(ל"ת)
http://www.haaretz.co.il/news/politics/.premium-1.2059785
נקודה מעניינת.
לי זה לא הפריע. זה מעניין כי זו אחת הבעיות הגדולות שיש לי עם טרילוגית באטמן של נולאן, נניח. אבל איכשהו, אני נהנה מאוד מהבונד המאותחל, ואני לא בטוח למה. השערה אחת היא שההומור העצמי המוצלח של 'סקייפול' ו'קזינו רויאל' עוזרים להשאיר את הסדרה בתחום הבידור הקליל. השניה היא שהסאבטקסט- הפירוק והמשחק במיתולוגיה של בונד (מודל הגבריות ב'קזינו רויאל', רלבנטיות המותג ב'סקייפול'), מהווה סיבה מספיק טובה מבחינתי לבחירות תסריטאיות.
בשורה התחתונה, הסרטים האלה עדיין אסקפיסטים. אני חושב שלא הוגן להגדיר אותם כשואפים לריאליזם. הגלגול הקודם של הסדרה פשוט היה לא מעניין- ההגיון הפנימי שלה היה לא ברור, ההומור שלה היה מביך, הדמויות שלה והגיבור שלה היו משעממים. עידן הקרייג, בגדול, מכפר על זה, והופך את האייקון לפחות סינתטי. אני מרוצה.
כמו שאמר המשורר:
"ובתסריט יש חור על חור –
שכל אחד יוכל לבחור".
(אבל אני, איני כזה,
אבל אני איני, איני כזה –
אני עושה מסע בזמן
בלי פרדוקס ומהימן).
יש מקור?
או שהמשורר במקרה הזה זה אתה?
במקרה הזה זה אני.
(ל"ת)
כל הכבוד
יש לך עתיד בתחום.
אז...
ראיתי את הסרט כבר שבוע שעבר בבכורה, באירוע של אומגה (הם נותנים לאבא שלי הזמנה, הייתי גם בקזינו רויאל וקאנטום של נחמה באירועים שלהם) וממש נהנתי.
הסרט ממש טוב, אהבתי את כל הטיזינג לעשו לסרטים הישנים וזה גם מאוד מתאים לכל ה50 שנה לג'יימס בונד.
זה היה נראה כבר הרבה לפני יציאת הסרט הזה שלא יהיה שום קשר לחבורה הזאת של האנשים שהיו בשני הסרטים הקודמים ותאכלס אני מרגיש שזה משהו שלא באמת נסגר, הוא רק הפיל בחור אחד ולא היה ידוע מה קרה לגורל האחרים. כנראה אם כל הקטע שMGM פשטו רגל והסדרה של ג'יימס בונד ממשיכה בסוג של שותפות גרם לשינוי תסריט בסרט הזה? לא יודע. זה כמובן לא היה רגיל לסרטי ג'יימס בונד שיש קשרים בין הסרטים, אבל אם כבר עשו את זה אז לפחות שיסגרו את זה, זה פשוט מעט הציק לי.
גם עברתי באוזן השלישית באותו יום לפני ההקרנה וראיתי שמכרו שם את כל הסרטים של ג'יימס בונד בבלו-ריי בחבילה אחת, אז אמרתי לעצמי למה לא וקניתי את החבילה =]
האמת היא שטוסטר זה דבר די מפתיע
כשהלחם קופץ החוצה
לפי הלייקים לתגובה לא ברור אם יש אור או שאין אור
(ל"ת)
אחלה סרט.
הסרט הזה כל כך מחורר, יש בבסיס כל כך הרבה מסצנות המפתח שלו אי היגיון מטורף, שהבנתי שפשוט צריך לזרוק את כל זה לפח – הסרט ניסה להגיע למקומות כלשהם, להגיד דברים כלשהם, ובשביל זה הוא היה מוכן להפוך את הדמויות ברגעים מסוימים לטיפשות עד כדי אלצהיימר.
חוץ מכמה מקומות מאד מסוימים בסרט, בהם הדמות האופי של הדמות נפגע מכך (למשל M שהייתה מאד פסיבית בעיניי), זה לא הפריע לי.
(עד כדי כל מה שקשור למחשבים בסרט, כל פעם שמישהו הזכיר בסרט מחשב כמעט נחנקתי במושב שלי. ועד עכשיו לא הצלחתי להבין מה הם קשקשו שם על הצפנה אסימטרית בתחילת הסרט).
חוץ מזה – אחלה סרט. אקשן מעולה, כמה סצנות באמת באמת יפיפיות (הסצנה במגדל הקומות למשל), עלילה שזורמת היטב, הסרט היה כל כך בריטי שזה פשוט היה כיף, סוג של עומק לדמויות… באמת מוצלח.
גם הייתה ממש אווירה של "ג'יימס בונד פוגש את 2012". הסרט הזה הוא כולו אמירה על הסדרה – מה קורה כשהסדרה המיזוגנית, הגזענית, השטחית, המטופשת, נטולת העלילה, עם דמויות קרטוניות (והמשעממת) ביותר בעולם פוגשת את הצופה המודרני, שהדברים האלה דבר לא עובדים עליו. פתאום השרירים של בונד כואבים ממאמץ! זה מדהים.
בקיצור, מקזינו רויאל ממש לא נהנתי, אבל זה אחד מסרטי בונד הראשונים שאהבתי.
אכזבה
טוב, כבר אמרו דברים דומים לעיל אבל אני אתן כאן את ה"שני סנטס" שלי.
התאכזבתי. כן אני מכיר/ראיתי את רוב סרטי הבונד מאז ומתמיד. כן הבנתי את הרפרנסים ואת הבדיחות. אבל הסרט הזה לא היווה לטעמי "חזרה לשורשים" וגם לא נקודת מבט מיוחדת על הדמות, אלא סתם ניסיון כושל לכפר על חטאי "קוואנטם".
היו עשרות קצוות בעלילה שהשאירו פתוחים ועשרות חורים, הרוב הוזכר לעיל, וזה פשוט נראה כמו עצלנות של התסריטאים. דמויות, משפטים, אזכורים שנכנסים ונעלמים מבלי שנבין למה היו שם ומה משמעותם. חבל. אבל מבחינתי לא זו היתה הבעיה.
בשורה התחתונה, היו חסרים 3 אלמנטים קלאסיים של ג'יימס בונד שלא קשורים לפרטים הקטנים בעלילה: 1) מסתורין וגררדיוזיות – כל הסרט (והשם, והשיר, והטריילר, והאקט הראשון) נותן תחושה שיש פה משהו עצום, אויב/ארגון חזק, עם כוונות נוראיות, וכו' וכו' – בקיצור, כמו כל סרט בונד, אני רוצה איום בסדר גודל של מלחמת עולם שלישית, כי התפקיד של בונד הוא להציל את העולם. לבסוף עצם האיום (על חיי M) והאויב פשוט לא עומדים בציפיות. השם "סקייפול" עצמו מרגיש שאמור לרמוז על משהו גדול יותר ממה שהוא באמת.
2) ג'יימס – כן, אז הוצאנו את האלמנט ה"קאמפ" של ג'יימס בונד, אבל כאן הגזימו. אנחנו רוצים סוכן בריטי מסוקס שלובש טוקסידו, אחרת מה ההבדל בינו לבין ג'ק באוור וג'ייסון בורן (אצלם ראשי התיבות אינם במקרה…). בניסיון להביא לנו מישהו מציאותי, עמוק ונגיש יותר, קיבלנו מישהו שפשוט לא ג'יימס.
3) הנערה והגאדג'טים – בשביל סרט שנותן ל-M האישה תפקיד גדול ומציב בתפקיד הרע הומוסקסואל, חבל שהזניחו דווקא את התפקיד הקלאסי של האישה ה"מתחלפת" בסרטי בונד – מישהי שמתאהבת בבונד בעל כורחה ושהוא קצת/חצי/בערך מתאהב בה ושלפחות אכפת לו ממנה, אבל מישהי שלא סתם תפאורה אלא לוקחת חלק פעיל בעלילה (בד"כ ע"י בגידה כפולה ומשולשת בכולם). בנוסף, העקיצה לגבי הגאדג'טים היתה ילדותית – כמו שאנחנו מחכים ל-M, אנחנו מחכים גם ל-Q, ורוצים לראות איזו המצאה יביאו לנו הפעם. כל הקטע של "אנחנו התבגרנו וכבר ממש לא בקטע של גאדג'טים כי זה לגמרי צ'יזי וניינטיז" לא זורם.
זה לא היה סרט נוראי ולא סבלתי, אבל גם לא נהנתי. אם הסרט לא היה של בונד, הוא היה בינוני מינוס. בתור סרט בונד, בינוני מינוס מינוס. חרגו יותר מדי מהנוסחה.
גם לי עלה הקישור הזה
(ל"ת)
אוי, אלוהים, הרגע גרמת לי לשנוא את סקייפול עוד יותר.
(ל"ת)
איפה יש רמיזה כזאת?
הסצינה מתחת למים הזכירה לי...
את הסרט TOP SECRET!, ששם יש סצנה שלמה של מכות בפאב של המערב הפרוע – מתחת למים, ועוד כל מיני שטויות הלכו שם מתחת למים.
לא אמרתי שזו סיבה מוצלחת במיוחד...
כאמור, הסיבה האמיתית היא 'כי אחרת לא היה סרט'.
בקשר ל24
אף אחד לא רוצה בעיות עם ארגוני החיות ודברים כאלה.
קליעי/פגזי אורניום (מדולל) - נסה בנשקיה הצה"לית הקרובה
(ל"ת)
הסרט מבחינתי היתה אכזבה עצומה.
הבעיה הכי גדולה היא בתסריט המחורר – מי לעאזאל כותב תסריט כזה – אין הגיון עלילתי, יש חורים, יש דמויות בעובי קרטון ואם הרע לא היה בארדם המשובח אלא שחקן אחר אז המצב היה אפילו רע יותר.
אהבתי את הכיוון שהסדרה לקחה בקאזינו הרויאל המצויין, אבל הסרט הזה פשוט כשלון לדעתי.
יותר מדי דאחקות על הסרטים הישנים, במקום להתרכז בלעשות סרט טוב.
תנו קצת אקשן, נערות בונד, קצת גאדג'טים וסיום גרנדיוזי – כל זה לא היה בסרט.
ואם אתם זונחים את כל המאפיינים של סרטי בונד, כמו שקאזינו רויאל עשה בהצלחה, אז לפחות שיהיה תסריט טוב ומתח.
התסריט, כמו שכתבתי, נראה כמו גבינה שוויצרית ומתח בסרט לא היה אפילו לשנייה.
ועוד דבר אחד שכל אלו שקטלו את החורים בסדרה שכחו לציין – מאיפה כל החבר'ה הרעים האלה שיש לבארדם מגיעים, הוא מזמין אותם באינטרנט? ואוסר עליהם להוציא מילה? זה לא סרט קומיקס, עם כל הכבוד.
כשאני חושב על זה, העובדה ששניצר אהב את הסרט אומרת הכל…
אני הרגשתי שהוא ג'וקר-לייט.
אותו עיקרון, רק קצת פחות מטורף והרבה פחות מפחיד.
כמו שהם מרגישים באופן כללי כלפי הבריטים?
(ל"ת)
לא באמת מכיר את היחסים לעומק
אבל עדיין להציג ארץ מסוימת כפרימטיבית ואת כמעט כל השאר כלא, זה די מכה מתחת לחגורה.
מצד שני, הם מקבלים את הזכות להגיד שבונד הוא אחד מהם...
וזה יחצ"נות ששום פרודקט פלייסמנט לא יכול לקנות.
לא ראיתי שמציגים את סקוטלנד כ"פרימיטיבית"
זו ממש לא הייתה ההתרשמות שלי מהסרט. מן הסתם יש הבדלים מהותיים בין מרכזי ערים גדולות לבין אזורים חקלאיים שמיושבים בדלילות וזה נכון למדינות רבות (כולל סין וארה"ב).
סליחה, היה אמור להיות מסומן כספוילר
(ל"ת)
ברור שהסרט לא מנסה בכוח להגיד את זה
ושאין לו יומרות פילוסופיות או אפילו יומרות לעקוץ את סקוטלנד – אבל זה משתמע.
את הסיבה ללמה זה משתמע אני חושב שהסברתי אבל אם זה לא היה ברור אני אגיד עוד פעם – כי ככה העריכה מציגה את זה.
כשסרט אומר " עכשיו נראה לכם את הגיבור של הסרט" ואז מראה דמות הולכת, יכול להיות שהדמות שהולכת היא לא הגיבור של הסרט, אבל זה משתמע מכך.
אז אני אבהיר את עצמי – אני בטוח שהסרט לא מנסה להגיד את זה, אבל זה נשמע כאילו הוא אומר את זה בגלל טריקים מוכרים של עריכה ולכן אפשר להתעצבן מזה – כי סרט אמור להיות מספיק מהודק להבין איך העריכה שלו משפיעה על ההבנה של הקהל. אבל אני אפילו לא מתעצבן מזה. זה סתם מצחיק אותי.
אני ממש לא חושבת שזה השתמע ולא מצאתי כאן בעיה בעריכה.
(ל"ת)
סבבה. אני כן.
והם חיו לנצח מאושרים, למרות שלא הסכימו אחת עם השני.
הסוף.
רק לי זה הפריע שחוויאר בארדם ניסה להיות משהו שהוא לא הוא?
הוא היה מצויין, אבל הוא ניסה להיות הג'וקר הרבה וקצת חניבעל לקטר, וזה היה ללא הצלחה.
אם הוא היה מנסה להיות אנטון שיגור הוא היה הרבה יותר טוב, אבל הוא ניסה להיות מתוחכם כמו הג'וקר.
זה רק מראה כמה גדול היה הית' לדג'ר.
וחבל, כי הוא היה יכול לקחת את הדמות למקום הרבה יותר מפחיד (בארץ קשוחה הוא היה מופתי פשוט).
הנה רשימה.
http://www.theatlantic.com/entertainment/archive/2012/11/about-that-exploding-pen-joke-a-guide-to-the-bond-homages-in-skyfall/265113/
הסרט הזה מציק לי.
הוא מציק לי משתי סיבות: אחת היא שהעלילה שלו נטולת כל הגיון, או ליתר דיוק, כמו שכבר נאמר, הזחיחות של בונד וגם של הנבל פשוט לא מגובה בכלום.
הסיבה השניה היא שהוא מתעלם לחלוטין מכל מה שקרה בשני הסרטים הקודמים – לאן נעלם ארגון הרשעים הסודי והכל-יכול, בדיוק?
אני לא מצליח להחליט אם הסרט הזה מזלזל בצופים או נותן להם בדיוק את מה שהם ביקשו: בונד, עוד בונד, ועוד קצת בונד, במחיר של התעלמות מוחלטת מכל הגיון או המשכיות.
הארגון לא נעלם
הוא פשוט לא חלק מהעלילה הזאת. כמו שבגולדפינגר ספקטרה לא נעלם, אבל הוא לא היה קשור.
לא זה ולא זה
הסרט הזה הוא נסיון נואש לבטל את כל השינויים שנעשו בפרנצ'ייז בשני הסרטים הקודמים, על מנת למנוע את התגברות התגובה השלילית לקוואנטום של נחמה. זו הסיבה שהרעים מהסרט הקודם נעדרים. בהתחשב בהצלחה הקופתית המסחררת של סקייפול, היה מפתיע אותי מאוד אם קוואנטום, או הגישה הפחות מתלהבת לבונד, ישובו אי פעם.
יופי, אז כולם רוצים More of the same.
וגם זה מציק לי.
למה more of the same?
להיפך, זה אחד הסרטים הפחות בונדיים בסדרה, ואנשים רוצים משהו שונה ממה שהסדרה הייתה. במסגרת סרטי בונד, סקייפול הוא דווקא חידוש.
הם רוצים More of the Bond.
הסרט הזה חלש מאוד בהרבה פרמטרים, אבל מבחינת היחס שלו למורשת של בונד, ולבונד עצמו, הוא חזק מאוד. מסתבר שזה מה שעובד.
הסרט הזה חלש בהרבה פרמטרים,
אבל יש גם פרמטרים שהוא חזק בהם – הוא סרט אקשן מאד טוב, והוא מציג כמה דמויות באמת מעניינות.
אין לי ספק שהוא הצליח בגלל שהוא בונד, אבל דווקא לדעתי זה הכי לא more of the same – כי זה בונד שונה, זה בונד מעודכן ומודרני שמתכתב עם בונד הישן (ודי לועג לו).
להיפך, אני חושבת שהסרט הזה מוכיח שהצופה המודרני הוא כבר לא צופה פשוט שאפשר לעניין אותו בבחורות בונד משעממות, גאג'טים מטופשים ורעים סטריוטיפים, ולכן בונד חייב להסתגל למאה הנוכחית.
בעיניי העובדה שהסרט הצליח זו אמירה מאד משמעותית על הקולנוע, וסימן מאד טוב לבאות.
זה כבר מעניין. תוכלי לפרט?
כי אני מתקשה להחליט אם אני שופט לחומרה את הסרט הזה פשוט בגלל שלא נהנתי ממנו (סוג של רציונליזציה), או לא. אשמח לשמוע למה את חושבת שמדובר כאן על בונד שמסתגל למאה הנוכחית, כי לי נראה שיש כאן הערצה חריפה לבונד הישן.
זאת הזדמנות להודות לך.
בסוף הסרט ידעתי שמשהו שם מציק לי, ובעיקר לא הבנתי למה לא נהנתי ממנו מספיק. אחרי שקראתי את ההודעה שלך כאן לגבי הכישלונות של בונד, התחלתי להבין.
וגם לשטות הזו של M לא שמתי לב עד עכשיו.
זה בדיוק בונד הישן.
אני לא מערער על כך שהסרט, וכל הטרילוגיה, עשו מהלך יפה של בניית סיפור origin חדש לדמות ישנה. זה בהחלט מקנה לה עומק. אבל את הדמות עצמה הסרט הזה לא שינה במילימטר.
בסרט הזה אין בעיטות בתחת לאיש מאוהדי בונד – לא הישנים ולא החדשים. יש בו טפיחה על השכם של הסדרה, טפיחה על השכם של המיתולוגיה שלה, וטפיחה על השכם של המעריצים. אם יש משהו שהשתנה, זה העולם הבדיוני שבו בונד פועל, שנהיה קצת (קצת) יותר ריאליסטי. בונד עצמו עומד בדיוק באותה הנקודה.
טוב,
אני חושבת שבונד שהוא לא דמות שטוחה אלא דמות שאנו מכירים אותה ויש לה רבדים, שלא מתעסק בגאדג'טים, ושאין לו ממש נערת בונד – הוא לא באמת בונד הישן, ושגם הקהל לא מקבל אותו בתור בונד הישן (והנקודה האחרונה, שוב, זה הכי מה שחשוב לי).
אבל כנראה נאלץ להסכים שלא להסכים, או לחכות לסרט הבא בסדרה לראות לאיזה כיוון הם ילכו.
אז ספרי לי מי הוא הבונד החדש.
איך הוא השתנה? כי בונד מעולם לא התעסק בגאדג'טים: הוא עשה בהם שימוש; ומעולם לא "הייתה" לו נערת בונד: הוא עשה בהן שימוש זמני. אז כן, עכשיו יש לו עומק – אבל הדמות עצמה לא השתנתה.
ואני ארחיב טיפה:
צריך להפריד בין הדמות של בונד עצמו לבין הסרטים. הסרטים הללו תמיד היו "גבריים" מאוד, מעין גרסה מצולמת של מגזינים כמו 'בלייזר': בחורות יפות, טכנולוגיה מתוחכמת, נופים מרשימים, הרבה פיצוצים והרבה מכות.
אבל צריך לא לבלבל בין כל הרכיבים הללו לבין בונד עצמו. בונד לא אוהב גדג'טים או בחורות. הוא אוהב את עצמו, להצליח במשימה, ואת האימפריה הבריטית. הוא דמות תועלתנית מאוד: יודעת להנות מהחיים, אבל לעולם לא שוכחת את המטרה, ולא מתעניינת בכלום חוץ מהמטרה. נשים נופלות ברשתו בדיוק בגלל התועלתנות הזו: כי הוא בטוח בעצמו, יודע מה הוא רוצה, ולא מהסס לקחת את זה.
בשני הסרטים הקודמים בטרילוגיה בונד אהב בחורה (בראשון) ואת הצדק, גם על חשבון האימפריה (בשני). בסרט הזה, חזרנו לבונד הקלאסי, אולי עם מיתון קל של ההדוניזם שלו, אבל שום שינוי חוץ מזה.
במלים אחרות, אם יש שינוי כלשהו בדמות, זה שהיא נהייתה רצינית וממוקדת יותר מאשר בסרטים המוקדמים, מסורה יותר לעבודתה ונטולת חיים אישיים עוד יותר.
אני אנסה לחדד את העמדה שלי:
יכול להיות שבונד כדמות לא השתנה אלא אפילו חזר לאחור. אבל, אני לא חושבת שאנשים שיצאו מהסרט חשבו לעצמם "איזה יופי, איזה סרט מגניב, בונד שוב משתמש בנשים כצעצוע".
אני חושבת, אין לי הוכחה חד משמעית, אבל ממעבר על התגובות נראה ככה, שאנשים יצאו מהסרט וחשבו לעצמם "איזה מגניב שאנחנו לומדים יותר על בונד, איזה מגניב היה האקשן בסרט", וכן הלאה.
כלומר, אני חושבת שהדברים שהקהל נענה עליהם בסרט זה דברים חיוביים – העמקת ההיכרות עם בונד – ובכלל לא היה לו אכפת שאין כמעט סקס ונשים יפות. אני חושבת שהאולפנים הרבה פעמים מתייחסים לקהל כמו אל ילד קטן שאם תזרוק לו סקס וצעצועים (גאדג'טים) אז הוא ילך לסרט שלך, וסרטים כמו סקייפול מוכיחים שזה לא מה שהקהיל מחפש יותר.
אולי בונד כדמות לא השתנה, אבל בונד כסדרת סרטים השתנתה.
הקהל נענה למשהו, בהחלט, אבל האם זה משהו חיובי?
זו, בעצם, היתה נקודת הפתיחה שלי: אכזבה מכך שעיסוק ביוגרפי (לא רע) בבונד הוא מספיק כדי לגרום לצופים לגרגר בהנאה.
כסטנדרט של כתיבה, משחק ובימוי זה בהחלט דבר חיובי לתת עומק לדמות – אבל למה, לעזאזל, לדמות הזו? ולמה ככה? כל העומק הזה כדי להצדיק – לא לתרץ, להצדיק! – אדם שדוגל באלימות, פועל מחוץ לחוק, שונא נשים, לאומן עד זרא, עובד 24 שעות ביממה… אין בבונד כמעט אף תכונה שאני מעריך, והפיכתו לריאליסטי לא מספקת הצדקה לקיומו, אלא ההפך המוחלט.
אני לא אומר שאנשים אוהבים את 'סקייפול' בגלל כל המעטפת שהופכת אותו לחלק מהסדרה: גדג'טים, מיזוגניה, סקס, אלימות. גם אני חושב שהם אוהבים אותו בגלל בונד. אבל בונד של הסרט הזה, בעיני, הוא לא דמות ראויה לאהבה, וגם אי-אפשר להתעלם מכל המעטפת, שחזרה להיות בדיוק, אבל בדיוק, המעטפת המוכרת.
ברור שהכעס שלי הוא כעס של אוהב שנבגד: מאז ומתמיד מצאתי את סרטי בונד משעממים וקצת מגוחכים. סרט הבונד הטוב ביותר בעיניי היה 'האיש שלנו פלינט', כי הסדרה הזו טובה רק לפרודיות. אבל אז באו שני הסרטים הקודמים – בעיקר 'קאזינו רויאל', כמובן – וניסו לנער את הסדרה ואת הדמות באמת ובתמים, תוך הצגת שינוי אמיתי בעולם ובבונד. ואז בא הסרט הזה וביטל הכל.
הערה טכנית: לבונד כבר "הייתה" בעבר נערת בונד.
הוא אפילו התחתן איתה. היא מתה בסוף, כצפוי.
גם אני ראיתי את ההערצה הזו.
אבל היא נראתה לי הערצה מהולה באבל – מעין אח-הימים-הטובים-ההם-אבל-הם-חלפו-לבלי-שוב. עם כל זה שהתימה המרכזית של הסרט היא שעדיין צריך סוכנים כמו בונד, עם כל זה שיש כאן מבנה בונד תסריטאי קלאסי (קומפלט עם נערת בונד טובה ונערת בונד מומרת), הרושם שלי היה של תהליך השלמה עם שינוי, לא של חזרה לנורמה.
תראה למשל את הרס בית ילדותו של בונד, ואת ההשמדה ההדדית של ה"דינוזאורים"
אז נכון שיש כאן שחזור של כמה ממוסדות בונד, אבל לצדם יש ערעור של אחרים – כל המערכת מתנערת, וצריך עדיין לראות איך היא תתייצב.
איזה שינוי, בדיוק?
את מה שאת גורסת הסרט רומז, אולי. הסרטים הקודמים בסדרה אמרו זאת מפורשות – והסרט הזה מבטל אותם לחלוטין. אבל התמה המרכזית של הסרט היא בדיוק מה שכתבת: חזרה לנורמה.
לראיה, את הנורמה (המודל האידיאלי שבונד מייצג) קל, יחסית, לתאר אחרי הצפייה בסרט. מה, לעומת זאת, היא האלטרנטיבה?
זה אחד מבין פרטים רבים.
וככזה, כן, מדובר בצעד אחורה. אם זה היה הדבר היחיד, לא הייתי מסכימה עם אדם בנושא.
אני חייב להודות שהסרט מצליח מאוד באופן מפתיע
הוא גורם לאנשים להתלונן שהעלילה מופרכת. עלילה. בסרט של בונד. מופרכת. כלומר, הוא גורם לאנשים להתייחס לפרנצ'ייז בונד מספיק ברצינות כדי שינתחו את העלילה. מתי לאחרונה זה קרה?
"נקודה אחרת היא משפט בודד שבונד אומר בסרט, שההשלכות האפשריות שלו עשויות לגרום למעריצים טהרנים מסוימים לאיים בחראקירי מול משרדי חברת ההפקה, ועצם המחשבה על זה הפכה אותו למשעשע נורא"
לאחר שראיתי את הסרט קראתי כל אחת מ- 221 התגובות שנכתבו כאן במטרה למצוא מישהו חסר הבנה כמוני שכבר שאל את השאלה הזו לפני, אבל כניראה שאני ייחודית.
באיזה משפט מקומם של בונד מדובר?
ההיסטוריה של בונד, למיטב הבנתי, נכתבה בספרות
הרבה לפני שנולאן חשב בכלל על עשיית סרטים…![!(-;!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_wink.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_wink.gif" alt="" width="" height="" />)
ולגבי הגיל – אנשים שהיו מבוגרים בילדותך נוטים להגיע לזקנה כשאתה מבוגר. קטע כזה…
לגבי שאר הדברים שציינת, רבים ציינו זאת, אני מודה שלא שמתי לב לכך בסרט ולא ממש הטריד אותי גם בדיעבד. בכל מקרה לא אהבתי את הנבל בפני עצמו, בלי שום השוואות לנבלים אחרים.
לא קראתי את כל ספרי בונד.
ההיסטוריה המשפחתית שלו באמת כמו שהיא הוצגה בסרט?
מה גם שזה לא מנמק את עניין הנבל.
לא קראתי אף ספר בונד, קראתי את הערך בויקיפדיה... :-)
ולא ניסיתי לנמק את עניין הנבל. בעיניי הוא היה נבל לא מוצלח בפני עצמו. במקרה כזה לא אכפת לי שמעתיקים או מושפעים ממקורות אחרים כל עוד עושים את זה טוב. זה לא נעשה טוב, חבל.
יש מצב שזה לא נעשה טוב בכללי.
בכל פעם שהנבל הופיע הייתי עסוק בלהתעצבן מהסיבות שכבר פירטתי. יצא לי כבר לעבור על התגובות, ובין היתר שלך, ואני חייב להסכים עם הסיבות שעיצבנו אותך גם.
בקיצור, נבל גרוע. ועדיין, עדיף על שני הנבלים האפורים והנשכחים של קוואנטום של נחמה.
השמיים עולים, האביר נופל
"סקייפול" עבר את הכנסותיו של "עלייתו של האביר האפל" בקופות הגלובליות, וכעת הוא הסרט השביעי המרוויח ביותר בכל הזמנים. ההכנסות של "סקייפול" עומדות כעת על כ – 1.094 מיליארד דולר, לעומת ה 1.081 מיליארד של באטמן ושות'.
כפרס על כך, הסרט קיבל גם טריילר כנה.
לא ראיתי אף אחד משני הסרטים האלה.
אבל יש לי חשד שג'יימס בונד יספיילר לי את עלייתו של האביר האפל, ולהיפך.
בוודאות, ובצורה חמורה מאד.
עדיף שתראה קודם את "האביר האפל", אם כבר.
לא ממש
הנבלים דומים בצורת ההתנהגות שלהם, ויש בהחלט נקודות דומות. אבל הסוף של שניהם שונה ( כלומר, שניהם עדיין סופים הוליוודים טיפוסיים, אבל זה נושא אחר).
רק אני לא רואה את זה?
כלומר כן, יש ביניהם נקודות דמיון, אבל אף אחת מהן לא באמת כזאת יוצאת דופן לנבלים, והטריקים שהם עושים לא חדשניים או מפתיעים בשום צורה. למעשה נקודת הדמיון העיקרית ביניהם זה אחד מהטריקים הנדושים של נבל ונעשתה בעוד לפחות סרט אחד מאד גדול הקיץ.
תהרגו אותי אם אני יודעת למה החליטו להשוות דווקא את האביר האפל וסקייפול ולא נגיד את הסרט הנ"ל.
הוא דיבר על "עלייתו של האביר האפל"
ושם אין שום סכנה תיאורטית שכזו.
לא. אתה יכול לצפות ללא חשש
יש נקודות דמיון למי שראה ומחפש ומשווה, ויש קלישאות תסריטיות שחוזרות בסרטים שונים והם עדיין לא "מספיילרים" זה את זה (וכפי שכבר צוין מעליי, הדמיון הוא "לאביר האפל" ולא ל"עלייתו של")
זה טרופ ידוע.
http://tvtropes.org/pmwiki/pmwiki.php/Main/AmbiguouslyBi
אני מניחה שהעיסוק בו בהקשר הספיציפי הזה למרות שאת סצינת ננבל המפלרטט כבר ראינו כל כך הרבה פעמים קיים בגלל שזאת פשוט סצינה נורא טובה.
אתם יודעים, בדיעבד -
בחיי, איך שאני מעריץ את הסרט הזה. זה לא שהוא סרט טוב במיוחד, ומעבר להופעות מצוינות של ג'ודי דנץ' וחביאר בארדם או תצוגת תכלית אדירה של רוג'ר דיקינס אין בו יותר מדי (וגם האקשן לא משהו), אבל סרט ב-2012 עם יחסית מעט סצנות אקשן, ששיאיו הם בעיקר תצוגות משחק מצוינות או שוטים יפים מאוד מבחינה צילומית, שמבוים על ידי במאי תיאטרון זוכה אוסקר וטוני, לא מצולם בתלת מימד ועדיין מרוויח מעל מיליארד דולר ברחבי העולם?
כאילו, זה לא שהמותג "ג'יימס בונד" מושך קהל יותר מדי בימינו. למרות ש"קוונאטום של נחמה", למשל, הוא סרט הבונד השני הכי מרוויח אי פעם, הוא אפילו לא כיסה את תקציב ההפקה שלו בארה"ב. ג'יימס בונד לבדו הוא לא שם שעושה מיליונים בשנייה, בניגוד למותגים חדשים וטריים יותר כמו הנוקמים, הארי פוטר ודמדומים. ובהתחשב בעובדה שבפרנצ'ייזים הללו היה לפחות סרט אחד שצולם בתלת מימד, ההצלחה האסטרונומית של "סקייפול" ממלאת את ליבי באופטימיות לגבי עתידה של הוליווד. והשיר של אדל מעולה.
לא הבנתי.
אתה מספר על סרט שבעינייך לא משהו (הבנתי נכון?) שהצליח במידה מנומנלי. איך זה אופטימי?
אני אישית לא עפתי ממנו יותר מדי.
יחד עם זאת, הוא הרוויח מעל מיליארד דולר למרות שהוא לא סרט מסחרי יותר מדי (מסיבות שפורטו לעיל). מה שאני אישית חשבתי עליו לא קריטי, אבל סרט שנראה ככה, ועוד כזה שלא צולם בתלת מימד, ומרוויח 1.1 מיליארד דולר ראוי להערכה רבה בעיני.
לא מסחרי יותר מדי?
ברצינות? ג'יימס בונד זה האמא והאבא של המיתוג והמסחריות. הסרטים האלה קיימים כדי למכור לגברים מוצרים, חד וחלק. הפרסום הלא כל כך סמוי בסרטים האלה אף חשוב יותר מההכנסות היחסית צנועות (ל"איירון מן 3" נגיד) במקרה המדובר. הביקורת הזאת מופנת כלפי הסדרה כבר זמן רב ולאחרונה זה רק מורגש יותר ויותר (הקטע עם הייניקן וההשקה של בושם 007).
מה שכן, אני בהחלט מסכים איתך לגבי איכויות מסוימות של הסרט. האורך האקססיבי שלו (מיותר, אבל מהלך אמיץ לסדרה), צילום פנומנאלי, כמות צנועה של אקשן בהשוואה לסרטים הקודמים והעובדה שהוא יצא בדו-מימד בלבד.
ידעתי שזה יבוא
אולי המילה "מסחרי" באמת לא הייתה במקום; אטרקטיבי זה מונח שיתאים יותר. כל סרטי בונד האחרונים הרוויחו פחות מחמישים אחוז מ"סקייפול" – השם "ג'יימס בונד", כפי שאמרתי, לא מושך קהל כפי שהוא משך פעם. ילד בכיתה ג' עדיין יודעים מי זה, אבל זה לא אומר שהם ירוצו לסרט החדש שלו. הוא מסחרי מאוד, זה נכון – אבל מסחרי שמצליח בזה? לא כל כך. לא הייתה סיבה ש"סקייפול" ירוויח יותר מחצי מיליארד דולר, אבל ההפך התוודע כנכון, ו"סקייפול" הצליח להרוויח כמויות היסטריות של כסף גם כשהוא חלק ממותג שהיה כמעט סוס מת, הרבה פחות היפראקטיבי מהקודמים בסדרה ועם מימד אחד פחות מדי.
אוקיי, אם הבנתי נכון:
אתה אומר שהגיע לסקייפול הצלחה ולו רק על זה שהוא ניסה ללכת בכיוון איכותי יותר מסרט הקיץ ההוליוודי הרגיל?
וכהערה-הסדרה הזו *ממש* לא סוס מת. מאז הסרטים של קרייג, היא פרנצ'ייז שבונים עליו המון. וקאזינו רויאל היה סרט שאפתני לפחות כמו סקייפול-סרט בונד עם דגש חזק על העלילה, אקשן זניח וחקירת דמות חסרת תקדים לג'יימס בונד. ואתה יודע מה? את כל הדברים הנ"ל אפשר להגיד אפילו על "קוואנטום", רק שהוא ניסה ולא הצליח וקאזינו רויאל כן.