במקור: Shrek 2
במאי: אנדרו אדאמסון, קלי אשברי, קונרד ורנון
תסריט: ג'. דייויד סטם, ג'ו סטילמן, דייויד נ. ווייס
קולות (גירסה אנגלית): מייק מאיירס, אדי מרפי, קמרון דיאז, אנטוניו בנדראס, ג'ון קליז, ג'ולי אנדרוז, ג'ניפר סונדרס
קולות (גירסה עברית): יובל דור, שרונה נסטוביץ', ליאור כלפון, דרור קרן, אלברט כהן, רמה מסינגר
אגדה עתיקת יומין מספרת על יצורים מוזרים ומיתיים, המסתובבים בלהקות ונוהגים לראות סרטי אנימציה בדיבוב לעברית. האינדיאנים האמינו שמדובר ביצורים ננסיים דמויי אדם שאינם מסוגלים לקרוא כתוביות. במזרח אירופה נהגו לומר שהם אנשים שקוללו ולכן הם נאלצים לסחוב איתם את צאציהם לכל מקום לנצח נצחים. אבל אף אחד לא שיער, אף אחד לא העלה בדעתו, אף אחד לא האמין, שיש אנשים שפשוט הולכים לסרטים מדובבים מרצונם החופשי. כן, כן, מה ששמעתם- מרצונם החופשי.
אני יודע שישנם מחוזות בהם אמירה כזו שקולה לנשיאת שלט "מאסתי בחיי, אנא ריצחו אותי בייסורים", אבל פעם בכמה זמן גם אני צריך לפרגן למישהו, והגיע זמן לפרגון השנתי שלי: הגירסה העברית של 'שרק 2' מכילה את הדיבוב המשובח ביותר שראיתי מעודי. לו הייתי קצת יותר נועז, הייתי אומר שהיא עולה על הגירסה האנגלית בכמה מעלות, אבל אני לא, אז אני רק אומר שהיא משתווה לה בהחלט. ליאור כלפון (שזה כמו אדי מרפי, רק בעברית) מתפקד הרבה יותר טוב מהמקור בתפקיד החמור, הסייד-קיק הקשקשן, ולא רק שהוא לא עולה על העצבים, בכמה נקודות הוא אף מצחיק. לשרק אין אמנם את המבטא הסקוטי של מייק מאיירס, אבל לטעמי הקול החלופי שלו (השחקן יובל דור) הרבה יותר מוצלח ומתאים לדמות, ויותר מזה – הוא השלים עם היותו עוג (בניגוד ל"מפלצת", של הסרט הראשון). אני יכול לומר בוודאות שמומלץ לראות את 'שרק 2' מדובב לעברית, לפחות פעם אחת.
ב'שרק 2', שרק ואהובתו פיונה חוזרים מירח הדבש שלהם לביצה רק כדי לגלות שהחמור עזב את הדרקונית האהובה שלו והשתכן להם בבית. אחרי שני ניסיונות כושלים לגרום לו להתחפף, מגלה שרק כי למרבה הזוועה, עליו להצטרף אל פיונה במסעה לעבר ארץ רחוקה-רחוקה, כדי לפגוש את הוריה השליטים ולקבל מהם את האו.קיי המלכותי לנישואין. כמובן, שרק לא ממש מתלהב מהרעיון – ההורים של פיונה הם זוג מלכותי, ולא יסכימו בשום פנים ואופן שבתם הטהורה והזכה לא תעמוד בציפיות ממנה ותתחתן עם בצל. הצדק עימו. אביה של פיונה (ג'ון קליז בגרסה האנגלית, אלברט כהן בגירסה העברית) כמעט חוטף שבץ כשהוא רואה את התוספת החדשה למשפוחה. לא עוברות ארבעים ושש פארודיות והסיפור מתגלגל לטלנובלה קורעת לב הכוללת תככים בממלכה, פיה מושחתת, נסיך מקסים, פארודיה על כל סרט מלבד 'החברים של שלומי' וחתולוס מוי מגניב במגפיים.
מי שחשב להשתמש בילדיו כתירוץ לראות איתם את הסרט, כדאי שישקול זאת שוב. הסרט השני בוטה בהרבה מקודמו, ומכיל כמה בדיחות שהייתי מעדיף לחסוך מאחי הקטן בשלב זה של חייו. אם בסרט הראשון החתרנות הסתכמה בבדיחות גרעפסים וחבטות בביצים, בסרט השני אפשר כבר למצוא מגוון רחב של איזכורים די ברורים לסקס, סמים ורוקנ'רול (ורוקיסטים הם, כידוע, קוקסינלים). אני חייב להודות שזזתי באי נוחות כשאח שלי שאל אותי למה החמור מתכוון כשהוא מציע לסרס את החתול, או, כפי שמנסח זאת הסרט – לעשות לו "דויד ד'אור" שם למטה. בכל זאת אני זוקף את הבוטות הזו כנקודה לזכות הסרט- הרי מאז 'שרק' הראשון, בדיחות גרעפסים בסרט סטייל-דיסני נחשבות למשהו נפוץ ומיינסטרימי לחלוטין, כך שבשביל לצאת נגד נורמות הפוליטיקלי קורקט צריך ללכת קצת יותר רחוק. חוץ מזה, זה לא שהראו שם פורנו עוגי. בשביל זה צריך לחכות לסרט השלישי.
קשה לתאר כמה האנימציה השתבחה מאז הסרט הראשון. בני האדם עדיין מלאכותיים בהשוואה ליצורים הקסומים, אבל התנועה שלהם הרבה יותר חיה ואנושית. שאר הדמויות מונפשות לעילא, והאתרים בהם מתרחש הסיפור ממש מרהיבים, מגוונים ופשוט יפים. גם מספר התושבים המונפשים של ממלכת האגדות גדל להפליא- בכל רגע מתרחשים דברים ברקע, ואם מחפשים מספיק טוב אפשר גם למצוא מיני בדיחות קטנות וטקסטואליות, בדומה לאלה של 'משפחת סימפסון'. רואים שאולפני דרימוורקס השקיעו לא מעט בעולם שהם עיוותו.
היות ואני כבר בעיצומו של גל השתפכויות על הסרט, בואו נדבר קצת על החתול במגפיים (אנטוניו בנדראס באנגלית,דרור קרן בעברית): הוא מצחיק, החתול במגפיים. מאוד מצחיק. אמנם שמעתי את זה כל כך הרבה בחודש האחרון, שאני מתפתה לומר שהוא הזוועה הגדולה ביותר שידע המין האנושי. אבל אני לא מסוגל להזכר באחת מהסצינות שלו בלי לחרחר איזה צחקוק קטן. מה אומר, כל המחמאות בהחלט מגיעות לו. להגיד שהוא גונב את ההצגה זה ניסוח עדין מדי, אז בוא נאמר שיממה אחרי הצפיה אני עדיין לא מסוגל שלא לדבר במבטא לטיני. לא נורא, עוד מעט מגיע 'המורדים – הסרט', אז זה בטוח יעבור לי.
למרות כל הדברים הטובים שיש לי לומר על הסרט, אני לא מסוגל להבליג על כמות הקיטש הניגרת מסצינות המפתח שלו. מילא המסרים הקלישאתיים שעולים מהסרט – כבר מזמן הפסקתי להתווכח כשאומרים לי שהאהבה מנצחת הכל, אבל מה לעזאזל עושות כאן שורות שמתאימות יותר מכל לאופרת סבון? אנחנו לא אמורים לצחוק על הדברים האלה, או משהו? הדיאלוגים הללו, שמגיעים בלי שום פאנצ'ליין בסופם, משאירים בדרך כלל תחושה מאוד לא נעימה של החמצה מתקתקה. וגם פס הקול די מאכזב. כמו ב'שרק' הראשון, את הסרט מלווים שירי פופ עכשוויים, אבל הם סתמיים ביותר, והשיר שנבחר לסיים את הסרט צפוי ברמות מפחידות כמעט. אם אני אומר לכם "שיר יחסית חדש באנגלית ששר מישהו עם מבטא לטיני", על איזה שיר תחשבו? כן, בדיוק.
'שרק 2' הוא לא 'שרק'. הוא שונה ממנו מאוד, אבל זה לא נאמר לשלילה. בקולנוע יש כרגע 65 סרטים שהם לא 'שרק', ואני לא רואה אף אחד בא ומתלונן על זה. 'שרק 2' מצחיק מאוד, הוא מדובב נפלא והוא מונפש נהדר. אה, ויש בו חתול. בואו נראה מישהו שיכול להתווכח עם הטיעון הזה.
- האתר הרשמי
- אתר ישראלי
- 5 הדקות הראשונות של הסרט
- אתר מעריצים
- שרק – הביקורת
- החתול במגפיים
- שרק בשלושה מימדים
- שרק בארבעה מימדים
- חמור – מועדון המעריצים
- באולינג עוגים
- טריילר ראלי 3
- פורנו עוגי (למבוגרים בלבד)
שיר
על איזה שיר מדובר?
ויש שם גם ניק קייב
אני דווקא חשבתי ש la vida loca זה שיחוק מגניב ביותר, במיוחד הקטע הגנוב מפלאשדנס.
אני יותר התלהבתי מהסרט,
מאשר המבקר.
מצאתי את הפסקול מבריק – השירים התאימו לאווירה, לעלילה, ונראה כאילו הן נפתרו לדמויות. היו כל כך הרבה מחוות, לכל כך הרבה סרטים/אגדות/קליפ של ג'ניפר לופז, וכל כך הרבה בדיחות פנימיות, שאם הייתי מקפיצה וודקה כל פעם שזיהיתי מחווה שכזאת, הייתי משתכרת עוד לפני סיום סצנת הפתיחה.
הסרט היה מצחיק נורא, ודווקא לא מצאתי אותו קיטשי מדי. רק קצת.
רק עם דבר אחד הייתה לי בעיה – הסוף.
מה הרעיון? מה המסר? "טוב יותר להיות מכוער מאשר יפה"? "אנשים מכוערים יותר טובים מאנשים יפים"?
אוקי, אז אולי פיונה התאהבה עם עוג ורוצה שהוא ישאר ככה, אבל הוא התאהב בנסיכה – למה שלא ירצה שהיא תשאר ככה?
מאוד צרם לי הסוף. זה נראה לי כאילו היוצרים פשוט לא רצו לעשות סוף הוליוודי, אבל לא באמת היה להם תירוץ למה.
חוץ מזה, אחלה סרט!
די למתחזים
אבל פיונה לא רוצה או צריכה ששרק יתחזה למישהו שהוא לא (כי הרי הוא לא בנאדם, אם היינו רוצים לראות סרט על בנאדם היינו הולכים לראות כל סרט מלבד "שרק"), כי היא אוהבת אותו כמו שהוא.
אבל זה בסדר שהיא
לא נסיכה קטנה ועדינה, אלא עוגית גדולה וירוקה?
זה עובד לשני הכיוונים.
אבל היא לא נסיכה רגילה.
נסיכות "קלאסיות" הן עדינות ונוהגות לפי כל כללי הטקס. אבל כבר בסרט הראשון ראינו שפיונה היא לא הנסיכה שהיא נראית ממבט ראשון. אין לה בעיה לעשות גרעפסים, היא יודעת קונג פו, היא עושה כמה דברים שבחוגים מסוימים נחשבים מגעילים (כמו לאכול עכברים, ועוד עם הידיים), וכו'.
לטעמי, היא לא מקריבה הרבה, אלא דווקא משתחררת מעצמה. בתחילת הסרט הראשון היא היתה ילדה טובה של אמא ואבא, שרצתה לעשות בדיוק מה שציפו ממנה. ואילו עכשיו היא יודעת לעמוד על שלה, ומוכנה לא לעמוד בציפיות של אחרים, כדי להרגיש טוב עם עצמה.
עכשיו תארי לך שאחרי המהפך הזה שגרם לה להיות עצמאית, היא תצטרך לחזור להיות אותה נסיכה עדינה וייצוגית (ועוד לחזור לחיות ככה בביצה). היא תהיה אומללה.
תודה!
אני מחזק את דברייך
למען האמת, הסוציולוגים שאתה מדבר עליהם אומרים שאנחנו _תמיד_ מציגים הצגה (לובשים מסכה) – אנחנו אף פעם לא "אנחנו עצמנו", כי אין כזה דבר: האדם הוא רק ההקשר החברתי שלו.
אני מחזק את דברייך (גולש ל
)
תגיד, אפשר לצאת מתוך נקודת הנחה שבסופו של דבר, אנחנו סך כל ההקשרים החברתיים שסביבנו, וזה "העצמי" של כל אחד מאיתנו?
הסוציולוג שבי משתולל
גישת האינטראקציה הסימבולית בסוציולוגיה עוסקת (בין השאר) בדרך בה אדם לומד להיות אדם, דהינו, כיצד מתפתח ה"עצמי" (self) שלו, שמאפשר לו לתפקד כיצור אנושי. שלושה הוגים מרכזיים בגישה עם מיד (Mead), גופמן (Goffman) וקולי (Cooley).
מיד אמר שהעצמי נבנה בתהליך של חיברות (socialization) שבו האדם, בעודו ילד, מפנים את הנורמות והערכים של התרבות שלו. בסופו של עניין, האדם מפתח שני חלקים באישיות שלו: Me, שהוא החלק המובנה חברתית ויודע כיצד מצפים ממנו להתנהג בכל מצב, ו-I, שהוא החלק היוזם והקריאטיבי, שמסוגל לפעול גם בניגוד לציוויי החברה.
גופמן דיבר על הצגת העצמי בחיי היום-יום, ואמר שאנשים כל הזמן עסוקים בלבישת מסכות המתאימות לאינטראקציה בה הם עסוקים באותו הרגע, לתפקיד שהם אמורים למלא, ועסוקים בניהול רושם – לגרום לאחרים באינטראקציה לחשוב שהם באמת המסיכה שלהם. למשל, באתר ביקורות סרטים שאת שמו נשמיט אני לובש מסכה של מגיב שנון ובקי בענייני קולנוע, ומנסה לשכנע את הקוראים שאני באמת שנון ובאמת מבין בענייני קולנוע; במהלך מרבית ימי אני עובד כמתרגל בחוג לסוציולוגיה, ושם אני מנסה לשכנע סטודנטים שאני יודע על מה אני מדבר. כאשר אני כותב באתר האמור, אני לא לובש את מסכת המתרגל, ולהיפך (yeah, right).
העצמי הוא סך כל המסכות שהאדם לובש, לא יותר ולא פחות מכך. כמו בצל, אם תקלף תגלה רק עוד שכבות מתחת.
קולי השתמש במושג "העצמי במראה", שאמר שאנשים מבנים את אישיותם ורואים את עצמם בהתאם למה שהם חושבים שאנשים אחרים חושבים עליהם. שוב: מה שגורם לי להיות אני הוא לא מה שאני חושב שאני, ולא מה שאחרים חושבים שאני, אלא מה שאני חושב שאחרים חושבים שאני.
כאן ניתן לראות שזה לא באמת חשוב אם האחרים נמצאים שם באותו הרגע: את תהליך החיברות כבר עברת, מה אתה חושב שהם חושבים עליך אתה כבר יודע. מכאן, אתה מוזמן להסתדר לבד.
אלו היו 60 שורות (או לא) מהווי חיי.
מרתק
רק שאני לא כל כך מבין, איך לפי קולי, הכל מתחיל. בקיצור, הכל טוב ויפה מגיל מסוים וממצב נתון. אבל איך המצב הנתון הזה מתגבש, וכיצד הוא משתנה בין אדם לאדם. (נגיד, בוחצלגיחצן).
אגב, אותה שאלה בעוצמה פחותה מעט בעייתי גם לגבי גופמן. היחיד שאני מבין כרגע הוא מיד.
אל תנסה
הגישות שלהם הן אוניברסליות עד כמה שאני מבין, מה שכנראה אומר שהן חוטאות לדיון בשינויים בין אדם לאדם.
ועוד משהו סתם, מרגרט מיד זאת אישה.
אל תנסה
אתה מכיר גישות כלשהן, סוציולוגיות או פסיכולוגיות, שמסבירות את תהליך התהוות האישיות/העצמי/האני שלא במונחים אוניברסליים? ברור שהסביבה הספציפית בה גדל הילד משפיעה על התוצר, ומיד אפילו מעניק מקום ל-I, החלק היוצר והאינדיבידואלי באדם. למרות שכן, אתה צודק, כל הגישות האלו מסבירות טוב יותר את המשותף מאשר את השונה.
ולא, מיד אינו אישה – מדובר בהרברט מיד הסוציולוג, ולא במרגרט מיד, האנתרופולוגית (שהייתה מבריקה בפני עצמה, אבל עסקה בדברים אחרים).
מרתק
מהתיאוריות של קולי לא נותר הרבה היום חוץ מהמושג האמור. אם נשלב אותו עם מיד, זה דווקא עובד לא רע. מיד מדבר, כאמור, על חיברות (socialization), הדרך בה אדם לומד להיות אדם. יש ארבעה שלבים מרכזיים:
1. הילד נתקל, שוב ושוב, באותם האנשים (המכונים "האחר המשמעותי": significant other), ולומד מהם לאט לאט בדרך של חיקוי. אלו הם בדרך-כלל ההורים שלו, ושלב זה נעשה בדרך-כלל במשפחה.
2. הילד מתחיל לשחק משחקים פשוטים, play, בהם הוא עוסק במשחקי-תפקידים לא מורכבים, אבל מדי פעם מחליף תפקיד: שוטר או גנב, רופא או חולה, אריק שרון או מהטמה גנדי (בטח). כאן הוא מתחיל להפנים את התפקידים החברתיים הקיימים, אבל לאט. דבר חיוני נוסף שהוא לומד הוא להיכנס לנעלי האחר – לנסות לחשוב מה אחרים חושבים עליו ועל מה שהוא עושה.
3. הילדה עוברת לשחק משחקים מורכבים יותר, game, בהם יש כבר הרבה תפקידים בכל משחק, שתי קבוצות או יותר, ומתחלפים בתפקידים (הדוגמא הקלאסית של מיד, בהיותו אמריקאי, היא בייסבול). כאן היא מבינה שאינטראקציות הן דבר מורכב – תה יכולה להיות היום בתפקיד מי שהוא האויב שלך אתמול, ואת צריך לזכור תמיד שיש המון שחקנים עם המון תפקידים שונים סביבך, ולכל אחד את צריכה להגיב אחרת.
4. בסופו של דבר, גיבורתנו לומדת את הדבר החשוב ביותר, מה שנקרא "האחר המוכלל" (generalized other): תפיסה של כל הנורמות והערכים הקיימים בתרבות, לפיהם היא שופטת את התנהגותה שלך עצמה. היא בעצם הפנימה את התרבות לתוכה, ומסתובבת איתה בראש.
"העצמי במראה" נבנה במהלך כל השלבים האלו – התפיסה של עצמך בהתאם לנסיונות שלך להיכנס לנעלי אנשים אחרים ולהגיב אליהם כמו שאתה חושב שהם רוצים שתגיב אליהם.
באמת מעניין
אנחנו לא יועים מספיק על הילדות של שרק, אבל נראה שהוא גדל במקום שבו עוגים לא היו פופולאריים.
בכל זאת פיתח איזה סנוןביזם כלפי החברה. איך זה התרחש? אולי היו לו הורים עוגים שלימדו אותו גם להתגאות בשונות שלו? זה עדיין סוציולוגיה או שזה גולש כבר לפסיכולוגיה?
תודה.
בהחלט מובן יותר.
לא היה ברור לי כיצד גופמן וקולי מייחסים שונות בחברה (בין אדם לאדם, ובין חברה לחברה), בלא הינתן הi של מיד. שילוב הוא כמובן הפיתרון המתקבל על הדעת.
בבקשה.
אבל סתם שתדע – לגופמן דווקא אין בעיה להציג שונות: מבחינתו האדם מציג את עצמו מחדש בכל אינטראקציה, ובאופן תיאורטי הוא יכול להציג את עצמו אחרת לחלוטין. דהינו, האדם מנסה לשלוט באינטראקציה, לגרום לאחרים לקבל את הצגת העצמי שלו ולהאמין בו, ולכן כל אדם יכול להיות שונה מכל אדם אחר – הוא פשוט מציג את עצמו אחרת.
מסכים
גם עם זה שאומרים את זה וגם עם הסוציולוגים עצמם, אבל מה קורה כשאנחנו לבד?
נראה לי
שמה שקורה כשאנחנו נמצאים לבד זה שאנחנו שופטים את עצמינו לפי היחס של הסביבה (אם אתה דחוי על ידיה או מקובל על ידיה) והכישורים הסוציולוגיים שהצלחנו לפתח בזמן שאנחנו נמצאים בה.
אבל האמת היא שאני משוכנעת שגם יש דבר כזה "אני" ו"עצמי" שאכן מגיב לחברה, אבל הוא לא חלק ממנה. "אני" דווקא מדברת עם "עצמי" כל הזמן, ואף אחד מבחוץ לא לוקח חלק בשיחות הללו.
נראה לי
יופי, אז לא רק אני מדבר עם "עצמי" כזה? :)
תגידי, גם אצלך "עצמי" הוא נודניק מעצבן כזה?
לפעמים...
מתי שלא מתייחסים אליה, או כשהיא רעבה, או עייפה, או כשהיא מרגישה שיש לנו בעיות בזוגיות…
עוגית (המילה עושה לי תיאבון)
אבל זה דווקא דבר חיובי שאפשר להתאהב באקס-נסיכה שהיא עוגית עכשיו ולא ההפך.
ברוב הסיפורים (סינדרלה למשל) הנסיכה נחשבה למכוערת בעבר ובסוף היא נהפכת ליפיפיה,(ובמקרה של "נסיך צפרדע" אז הנסיך היה ככה). ב"שרק" עשו את זה הפוך!
לא סיימנו את הדיון הזה בביקורת של 1?
באגדות העתיקות
הדילמה הייתה אחרת. הנטייה הטבעית של האוכלוסייה הייתה לבחור שידוך לילדים על פי כסף, והאגדות הסבירו למה כסף לא חשוב, והחליפו אותו ביופי. אני זוכרת כמה וכמה הגדרות באגדות "היא הייתה ענייה אבל יפה מאוד". לא זוכרת שהייתה שם שום התייחסות לאישיות.
שרק גאוני בכך שהוא אומר "יופי לא חשוב, כסף לא חשוב, מה שחשוב זה *להתאים*". ועם זה אין אחד שלא יכול להזדהות.
חבל רק שבשרק הראו שמכוער צריך להתחתן עם מכוערת.
למה מכוער לא יכול להתחתן עם מישהי יפה? או שמישהי מכוערת תתחתן עם מישהו יפה?
אגב, אני מגיב בתור מישהו שלא ראה את הסרט השני…
יכול להיות
שזה בגלל שהילדים שלהם יסבלו בבית הספר? (אם היה קורה שילוב של שרק העוג ופיונה האישה – היו יוצאים בני אדם בגובה של שני מטרים עם אוזניים ירוקות קופצניות!
). 
אז מה? הרי שרק מטיף שמה שחשוב זה מה שבפנים!
תגיד את זה לילדים בבית הספר.
תגיד את זה לילדים בבית הספר.
זה כל – כך נכון. ילדים יודעים להתאכזר ולפגוע בדיוק בנקודה הרגישה. מצד שני הילדות היא התקופה הפגיעה ביותר בחיים. אדם הוא אדם, בעוד עוג הוא עוג (הוא עוג).
באגדות העתיקות
יכול להיות שאני מבלבלת בין המקור למצוירים של דיסני, אבל כן יש התייחסות לאופי. סינדרלה למשל, היא חרוצה, צנועה ואוהבת בע"ח ולא מזלזלת גם בעזרת העכברים הקטנים – לעומת האחיות הרעות שכל הזמן באות בטרוניות, רבות ביניהן ומתנהגות לא יפה לסינדרלה.
גם שילגיה מוצגת כאוהבת בע"ח, חרוצה – מנקה את כל הבית של הגמדים, לא סנובית וכו'.
באגדות העתיקות
אשה ורעיה טובה, צנועה, מכובדת וחרוצה, המכינה גיגית מים חמים לבעלה כאשר הוא חוזר הביתה מעבודתו הקשה כמנהל העולם.
יש אכן מוסר השכל באגדות עתיקות. לרוב הוא מאוד, מאוד שקוף, וקשור לתפקידיה "הראויים" של האשה הטובה.
נכון, יש שוביניזם באגדות,
בעיקר בתכונות האשה והעובדה שהגבר בד"כ מציל את האישה. אבל למה רוב גיבורי האגדות המפורסמות והמוכרות ביותר בעולם הן נשים?או שלזה הפמיניזם *לא* מתייחס?
דוגמאות, בבקשה?
דוגמאות, בבקשה?
סינדרלה, שלגיה, בת הטוחן, הנסיכה (זו עם העדשה), בת הים הקטנה, החתול במגפיים אחרי מעשה דוד דאור
.
טוב, האמת שאין לי דוגמה לגיבורה פמיניסטית.
דוגמאות, בבקשה?
סינדרלה, שלגיה, בת הים הקטנה, עמי ותמי (טוב חצי) וכל האגדות שבהן יש גיבור אבל אשתו היא החכמה שעוזרת לו.
תודה. הוכחת את כל הטענות, פרט לזו שלך.
דיברת על סרט פמיניסטי. סינדרלה ושלגיה הוזכרו כבר בהודעה הקודמת של אדם, כנשים שנולדו כשכל תפקידן הוא לשרת היטב את הגבר שלהן.
עמי ותמי אינה אגדה על אישה בתפקיד הראשי, אלא על זוג ילדים, שהצילו את עצמם ואת משפחתם. ילדים-גיבורים זה ז'אנר אחר לגמרי.
ובאגדות בהן יש גיבור זכר שאשתו היא החכמה, כפי שאמרת בעצמך, הגיבור הוא גבר. זה שאשתו עוזרת לו – נניח. אבל היא לא גיבורת הסיפור והיא לא עוברת את ההרפתקאות. היא רק בתפקיד המשני.
רגע, יש לי תוספת.
פמיניזם מדבר על שיוויון בין המינים. כלומר, המטרה היא לא שיהיו יותר גיבורות-סיפור שהן נשים, אלא שהן תהיינה שוות לגברים. זה לא מתקיים כי באגדות, הנשים משרתות את הגבר – הן צריכות להיות הרעיה המושלמת. גם כל אותן נשים חכמות, שנותנות עצה לבעליהן, למעשה לא חורגות מהתפקיד המסורתי. הן אוהבות את הגבר ותעשנה הכל כדי להצילו, פשוט משום שתפקידן לדאוג לו ולרווחתו. אבל את הלחימה עצמה ואת המעשים עצמם, הוא זה שעושה.
הרמיוני
תזכיר לי, מאיזו אגדת ילדים עממית היא לקוחה?
מאחת
שמן הסתם תהיה כזאת בסוף המאה הנוכחית.
המפט.
דיברנו על גיבורים/ות של אגדות עם ותיקות, וסדרת ספרים היא לא אגדת עם קצרה ובטח שכרגע היא לא עתיקה מספיק. ובכל מקרה, בשורה התחתונה, הגיבור של סדרת הספרים הזו הוא הארי פוטר, לא הרמיוני.
אוקיי.
חוזר בי.
מצטער
ברגע שאתה יודע מי חיבר אגדה כלשהי, זה פוסל אותה מלהיות עממית. לא צודק, אני יודע.
אבל
אז אתה פוסל גם את האגדות של האחים גרים והאנס כריסטיאן אנדרסן.
האחים גרים? תזכיר לי מה הם כתבו?
תכננתי לתת את הלינק הזה.
http://www-2.cs.cmu.edu/~spok/grimmtmp/
אבל אז גיליתי, שאם אני אתן אותו, אני אצא אדיוט. (מתברר שהאחים גרים היו רק אספנים, ולא היתה להם עצם מקורית אחת).
טוב, האנס כריסטיאן אנדרסן.
ולכן בדיוק אמרתי למעלה
ש'בת הים הקטנה' הוא לא אגדת עם. גם אני יכול לכתוב סיפורים על מכשפות ונסיכות, זה לא יהפוך אותם לאגדות עם.
בת הים הקטנה? אתה מתכוון לאריאל?
איזה צירוף מקרים! גם לילדה הקטנה מ"באמריקה" (In America) שסיימתי לראות לפני 55 שניות קראו אריאל, והיא שחקנית מדהימה מדהימה, ובכלל מדובר באחד הסרטים המרגשים שראיתי זה הרבה, הרבה זמן.
ברור שזה קשור, למה?
שכחת דבר קטן אחד,
מי כתב את התנ"ך?
אתה רוצה להכניס גם לכאן
ויכוח דתי על כתפיים?
הוא כתב סיפורים,
כמה מהם הפכו לאגדות מוכרות. אבל אגדות מוכרות הן עדיין לא אגדות עם, שעוברות בעל פה מאב לבנו, נודדות בין ארצות ומקבלות וריאציות שונות. למשל, בת הים הקטנה תמיד נותנת את קולה כדי להפוך לבת אנוש, בניגוד לילד הג'ינגר, שיש כמה גרסאות שמספרות איך נוצר/נאפה, ומה קרה לו אחר כך.
ועכשיו אתה נסחף לקיצוניות השניה?
אנשים לא סתם קמים יום אחד ומחליטים לתור את אירופה בציד אחרי אגדות עם ישנות. החבר'ה היו אקדמאים רציניים למדי, ופרסמו לא מעט חומר מחקרי
http://www.pitt.edu/~dash/grimm.html#jacobworks
(נו, אז ההשכלה האקדמאית שלהם היתה משפטית. זה לא משנה את העובדה שכן הם פרסמו מחקרים עצמאיים.)
הדברים שכתבתי, היו מוגזמים במכוון.
בכל מקרה, זה לא ממש משנה. אני מסכים.
אז אגדות עם, אכן עמוסות בשובניזם (מה שלא מפתיע לאור העובדה שהם עתיקות ובאו מתוך תרבויות שובניסטיות).
צודקת על זה שהאגדות לא כל כך שובניסטיות אבל יש כמה אני בטוח!
וחוץ מזה פמיניזם זה לא שוויון זכויות. פמיניזם זה להראות שהאישה יותר טובה מהגבר. בדיוק כמו ששובניזם הוא בעד הגבר. אולי המטרה של הפמניזם הוא שוויון זכויות אבל אחרי כמה זמן זה הופך להיות עליונות.
רק שנדייק
הסבר מלא למילה פ?מ?ינ?יז?ם ש?ם ז'
[מצרפתית, מן המילה הלטינית femina 'אישה']
תורה או תנועה הדוגלת בהשגת שוויון זכויות ושוויון אפשרויות לנשים בהשוואה לגברים ובהענקת מעמד שווה להן בחברה מתוך אמונה והכרה שיכולתן שווה ליכולת הגברים.
(מתוך מילון "רב מילים")
אני מתאר לעצמי שהתכוונת שפמיניסטים/ות אמורים/ות להאבק על שוויון זכויות, אבל בפועל הולכים/ות יותר רחוק. ליתר בטחון, הבאתי את ההגדרה המדויקת.
רגע, יש לי תוספת.
האמת האמיתי היא, שאשה מטבעה (לפחות לפני המהפכה הפמיניסטית) מוכנה להקריב הכל בשביל בעלה/בן זוגה/ילדיה. יכול להיות שהאגדות שיקפו את המציאות של אז (כולל עבודות הבית וכו').
לא דוגמה.
הדוגמאות שהבאת הן מתוך 9-10 האגדות הידועות ביותר היום, שרבות מהן הגיעו לסטטוס הזה בעיקר משום שדיסני עשו מהם סרטים (למשל 'בת הים הקטנה', שהוא בכלל לא אגדת עם אלא סיפור מאת אנדרסן). "אגדות עם" הוא טווח הרבה הרבה יותר רחב, יש אוספים של מאות כאלה, ואין לי מושג אם אפשר למצוא בהן מסרים פמיניסטיים או לא. בשביל להגיע למסקנה בנושא צריך מחקר קצת יותר מעמיק מצפיה בסרטים, ובדיוק בשביל זה יש אנשים שעושים תואר בפולקלור.
אני לא יודע למה אתה מדבר על אגדות עם.
אני דיברתי והדגשתי שאני מדבר על האגדות המוכרות והמפורסמות ביותר כיום ולא אכפת לי איך היא הגיעה למצב הזה.
כיפה אדומה לא פמיניסטי? אה רגע, לא היא מוציאה את הסבתא אלא הצייד.
אגב, תשימו לב שברוב האגדות הדמות הרעה היא אישה.
המכשפה
כוכבת גדולה של אגדות רבות, לחלוטין לא תלוייה בשום גבר, חזקה יותר מרוב הגברים, דואגת רק לעצמה, חיה ומתה לבד או עם חתול.
המכשפה
אבל זו בדיוק הנקודה: המכשפה היא סוטה (במובן הסוציולוגי של המילה: מפירה נורמות), היא הרוע בהתגלמותו, ובדרך-כלל, אגב, היא רודפת את הנשים יותר מהגברים. המכשפה באה להראות לקוראות פעורות העיניים בדיוק איך _לא_ צריך להתנהג: לא להיות עצמאית, לא לחשוב לבד, לא להימנע מנישואין וכו' וגו' ותישארי בבית'.
נכון
אבל ילדות קטנות וחתרניות, יכולות להזדהות עם המכשפה יותר מאשר עם הנסיכה, אם בא להן.
נראה שהמכשפה בסך הכל נהנית ממצבה.
ועדיין, רוב האגדות האלה
לא מציגות גיבורות שהן נשים עצמאיות.
אם מדברים באגדות עתיקות...
אז אף אחד לא הציל את הסבתא. כשאתה נאכל, אתה נשאר אכול (ואז מעוכל, אבל זה כבר מסרט אחר, לא ;-).)
אם מדברים באגדות עתיקות...
מה היה הרעיון של התגובה הזאת?
ציד- בום בום רובה או לחלופין סלש סלש סכין, מוציאים החוצה את סבתא וכיפה'לה.
כמו שאמא עיזה מוציאה החוצה את הגדיים(פמיניסטית?).
מי שכתב אגדות עם לא הבין כל כך באנטומיה.
מתחזקת בי ההשערה שאמא עז הייתה פמיניסטית היא גם לא הייתה רוב הזמן בבית, כלומר די עצמאית. ואבא תיש בכלל לא הוזכר, בטח היה שיכור בזמן שזאת קוטלת זאבים.
באמת, מה הרעיון של התגובה הזו?
הרעיון היה,
שבמקור בכיפה אדומה בכלל לא היה צייד, והזאב טרף גם טרף את הילדה ואת הסבתא.
עכשיו, זה מוסר השכל.
זה היה הרעיון של התגובה שלי...
אני לא הבנתי מה הוא רצה ממני.
לא יכולה לעצור את עצמי מלהגיב
לא יודעת מתי פעם אחרונה קראתם את עמי ותמי כעוד דוגמא דיברתם עליהם מקודם כז'אנר אחר של גיבורים ילדים שזה בעצם לא מדויק בכלל,
אם תסתכלו על הספר של עמי ותמי או על האיורים שלו מה שיצא לי לעשות ממש לא מזמן (שיעור סוציולוגיה-חקר מיגדר באגדות ילדים, מרתק!!) תראו שעמי מתואר כחכם אמיץ בוגר בעל תושיה והוא זה שבעצם פותר את כל הבעיות ומציל את אחותו לעומת תמי שתמיד פסיבית ולא בטוחה בעצמה ולא מוצאת את הדרך להתנגד למכשפה
במקרה יצא לי לבדוק את עמי ותמי אבל תבדקו ככה בכל אגדת וספר ילדים ואני עוד לא מדברת על כך שבציורים תמיד האישה עם שימלה וכו' כי זה אולי מהווה חלק מהז'אנר
ועוד תוספת-לא יודעת אם שמעתם אבל מדונה בתהליכי כתיבה ופירסום אגדות ילדים כמחאה על כך שהיא לא מוצאת ספרים ואגדות ראויים לקרוא לילדיה מבחינת חוסר השיוויון בין המינים.
ועכשיו אני קוראת את ההודעה ומנסה להבין את עצמי-מה הפאקינג קשר לסרט?!
הסרט פארודי אבל הוא לא מהווה פארודיה על החלק של המגדר באגדות.
אבל הוא מצויין ללא כל ספק, אחד סרטי ההמשך הטובים ביותר,
דווקא יש קשר לסרט
הסרט כן מתייחס למגדר באגדות (בעצם הסרט הראשון) – הוא בונה על הציפיה שלנו לנסיכה מהאגדות – עדינה, חסרת אונים ויפיפיה, כדי להפתיע אותנו עם פיונה שהיא אסרטיבית, חזקה ו… עוגית.
יוריקה!
הדייג ורד-פיש! אה, דג הזהב כלומר.
עכשיו, זה פמיניסטי!
למרות שאת רוב העלילה עושים הדייג והדג ברור למי יש את הכח כאן.
פמיניסטי?
הדייג הפשוט והצנוע לא משקיע זמן בחיפוש משאלות ומשחרר את הדג. אשתו (שלא יוצאת בכלל מהבית) שומעת ודורשת ארמון ומשרתים ובגדים יפים וכו'. לבסוף, היא גם מבקשת את דג הזהב עצמו והזוג נענש בגלל החמדנות שלה. הסיפור מציג נשים כעקרות בית תאוות בצע שלא יודעות להסתפק במה שיש להן. אפילו הדייג חוזר על אותן מילים "אשתי רוצה". אמנם הסיפור מציג את האישה כזו שלובשת את המכנסיים בבית, אבל באור שלילי במיוחד.
פמיניזם, אגב, הוא לא הענקת יותר כח לנשים מאשר לגברים. הרעיון הבסיסי הוא שוויון הזדמנויות מוחלט בין המינים.
פמיניסטי?
אתה מדבר על פמיניזם ליברלי או (להבדיל) פמיניזם סוציאליסטי/קומוניסטי. בפמיניזם רדיקלי המצב סבוך יותר – לפעמים הפמיניסטיות הרדיקליות רוצות להיות אלו שמנהלות את העניינים, לפעמים הן רוצות שיניחו את כל הנשים בצד בחברה משלהן, לפעמים הן רוצות להיפטר מיחסי מין בין המינים… אבל כמעט אף פעם הן לא רוצות שוויון מוחלט.
השאלה היא האם זה עדיין נחשב בגבולות הפמיניזם
לי זה נשמע כמו סקסיסטיות רדיקלית שתופסת טרמפ על עליית הפמיניזם.
השאלה היא האם זה עדיין נחשב בגבולות הפמיניזם
הו, לא לא לא. אלו פמיניסטיות לכל דבר, עם תיאורטיקניות ושדולה ורעיונות מעניינים.
עוגית
כל הקטע הוא ששרק -בתור מכוער שאף אחד לא נותן לו הזדמנות- מסתכל על פנימיות. חוץ מזה מה הוא יגיד לפיונה אחרי שהפכה לעוגית? "איכס אני כבר לא רוצה אותך"?
ופיונה לאומת זאת יודעת ששרק מאוד אוהב את איך שהוא כעוג.
הוא עוג. סביר שמראה ''עוגי''
הוא היופי בעיניו. הוא אוהב עוגיות. סביר שבעיניו פיונה יפה יותר בתור עוגית מאשר בתור נסיכה אנושית.
ממתי מקפיצים וודקה?
מאז שאין לי מושג באלכוהול.
סרט חביב
בהחלט סרט מומלץ לצפיה, אבל הוא לא טוב כמו הראשון, לדעתי. יכול להיות שאולי פשוט החמצתי כל מיני בדיחות שם..
) היה את המראה האנושי של שרק. כל כך שונה ממנו, ובכל זאת מזכיר אותו. ממש כיף לראות. רק חבל שהוא לא נשאר עם המראה הזה. אבל בטח שהוא לא ישאר. זה יהיה קיטצ'י מדי.
אבל היו בסרט הרבה קטעים, במיוחד אחרי הארוחה, שאמנם לא היו מתים, אבל לא היו מרתקים. בסרט הראשון לא היו דברים כאלה.
לא אהבתי כל כך את הדרך שבה החתול הצטרף לחבורה. די מלאכותי כזה, אבל מילא.
מה שכן אהבתי (
אם אין לך חתול בבית
אז כנראה פספסת המון בדיחות.
יש לאחותי שני חתולים
אז את הבדיחה של הhairball לא פספסתי. למה, היו עוד?
עוד מיליון בערך?
אני חושבת שממש צריך לגדל את החתול כדי להנות מכל הניואנסים שיש שם.
עוד מיליון בערך?
הוא לא ימצא בפוזיציה חמודה. הוא יהיה בפוזיציית זינוק עם נענוע קל של איזור הישבן שלו, תוך כדי שהוא יתחיל לתפוס אחיזה במקום על הציפורניים האחוריות שלו.
בסצנה הזו זה סתם היה חמוד/מצחיק, ודיי תלוש מהמציאות.
עוד מיליון בערך?
לא תמיד הוא יהיה בפוזיציה הזו (שכוללת לפעמים גם אזניים משוטחות), ובהרבה מקרים אצלי, בעיקר כשמה שהוא רצה לטרוף היה יותר גבוה ממנו, הוא בעיקר עמד והביט בטרף בעיניים רחבות, עד שקפץ בלי אזהרה. הפוזיציה של החתול בסרט היא פוזיציה לא מציאותית (הוא מחזיק את הכובע שלו בידיים, לא?) וממילא לא צריך לצפות להעתקה 1:1 של מה שחתולים אמיתיים עושים.
החתול שלי מומחה בהבעה התמימה הזו
נכון, שהוא בדרך כלל עושה את זה אחרי הנזק – אבל לפעמים גם לפני התקיפה.
הוא בייחוד נראה מתוקי כשהוא מתכנן לתקוף לי את היד, ובגלל זה אני לא מצליחה לנזוף בו כהוגן תוך כדי המעשה (אני עסוקה בלצחוק). בגלל זה עוד לא הצלחתי לחנך אותו שאסור לתקוף לי את היד.
נכון, כשהאוזניים משוטחות זה רמז גדול, אבל לפעמים הוא לא משטח אותן, ואז זו הבעה ממש דומה למה שהיה בסרט. טוב, בלי הכובע. אבל זה חתול שהולך על שתיים בסרט, צריך להתחשב בזה.
דרך אגב, החתול שלי לפעמים מתרומם על שתיים שניה לפני הזינוק, ואז הוא עוד יותר דומה.
פורפרה.קום, חתולת האתר המלכותית, מתנדבת להדגים
שלב א. חתלתול תמים וחסר ישע.
שלב ב. רשע טהור.
ועכשיו החתול במגפיים יחזור על ההדגמה:
שלב א.
שלב ב.
היא ממש קטנה או שזה רק נראה ככה?
היא היתה ממש קטנה.
פגסוס.
אם כך, נראה כי גם פטריות סובלות מהערכה עצמית נמוכה.
מתוך אולם מלא,
רק החבר שלי ואני גיחכנו למשמע ההערה ההיא.
לא ממש נכון
היא היתה עוגית ונסיכה בגוף אחד, וה"אני האמיתי" שלה, כפי שהתברר, היה דווקא העוגית.
היא גם נהנית לתקוע נאדים וגרעפסים ובאופן כללי להתנהג כמו עוג, לכן דווקא המסר בסרט השני התחבר בעיני לראשון – הכי טוב זה להיות מי שאתה, ולא לנסות להתאים את עצמך לתכתיבי ה"יאה" וה"מקובל".
וזה הדבר המעניין שקצת פוספס
החלק שחשבתי שהם עומדים לפתח, ולא כך היה, זה מה קורה לאהבה בשלה רגע אחרי החתונה, כשאתם מפסיקים לשים לב לכך ששניכם ירוקים ושמנמנים ובפוקס מצאתם דווקא האחד את השני, ומתחילים לשים לב להבדלים – היא רוצה להיות נסיכה (אם כי בדרכה), הוא רוצה לגור בביצה. מישהו צריך להשתנות ולהתפשר. איך מחליטים מי ולאיזה כיוון?
אבל אין תלונות. הסרט פעל בכמה וכמה רבדים והייתה לו ביקורת ראוייה על תעשיית החלומות. אי אפשר לבקש הכל…
מצד שני,
זה אולי נכון, אבל לדעתי העובדה שהשמלה שלה היא ירוקה בסרט הראשון עידה על אופייה הפנימי באופן סמלי ביותר.
(ספויילר אפשרי) מעניין שכל הסרט היא לבנה עם שמלה לבנה, ובסצנת החתונה היא ירוקה עם שמלה לבנה.
רגע רגע רגע...
אז זה אומר שגם ג'סיקה סימפסון היא עוגית שכלואה בגוף של כוסית על?
לא, כי גם היא נורא נהנית לתקוע גרעפסים ונודים.
~תוהה~
אני התלוננתי על המסר הקיטשי?
לא ולא. אני אפילו אמרתי שאני מוכן לקבל אותו. אבל משפטים כמו "אני השתניתי בשבילך, כדאי שתחשוב על זה!" היו הרבה מעבר לגבול הסיבולת שלי.
אבל
אתה מודע לעובדה, שיש גילאים מסוימים שצריך להאכיל אותם בכפית. (מה גם, שבסה"כ המסר, בנאלי ושחוק ככל שיהיה, הוא די ראוי).
אני מוכן לקבל פניה ברורה לכסף ולקהל יעד אחד, כל עוד יש מספיק קריצות לקהל היעד השני.
הממפ.
יש הרבה מאוד סרטי ילדים שמציעים מסר אחד לילדים, ומסר מתוחכם יותר לבוגרים. 'שרק' מאוד לא שונה בנוף.
לגבי קמרון דיאז – אז את מי רצית שיקחו?
באותה מידה אתה יכול להגיד שיש פה קריצה, כי קמרון דיאז שיחקה ב'מלאכיות של צ'ארלי' ופיונה שלה יודעת אומנויות לחימה. וגם: קמרון דיאז הפכה ליצור מאוד לא מושך ב'להיות ג'ון מלקוביץ", והנה, גם פה, כעוגית, היא אמורה להיות לא מושכת (אני, אגב, לא מבינה מה יש לך ממנה כעוגית. לדעתי היא היתה יפה וחיננית גם בצורתה זו).
וקח לדוגמה את הליהוק של מייק מאיירס – לכאורה הוא מספיק מכוער כדי לשחק את העוג הדחוי. אבל מייק מאיירס גילם את אוסטין פאוורס, המרגל הלא אטרקטיבי שבכל זאת כולן נופלות לרגליו. מקריות? לא נראה לי. זו בטח עקיצה מכוונת.
ואפשר להמשיך עם זה באותו אופן לגבי כל דמות ודמות.
סוד
שבטח ירחיק אותי מקהילת עין הדג לנצח, אבל… האמת היא שאני לא חובב גדול של סרטי אנימציה. לא ראיתי את מפלצות בע"מ או את לילו וסטיץ' ועוד הרבה סרטים. את אומרת ששרק לא שונה בנוף – אני מאמין לך. אני רק ניסיתי לציין את זה בגוף הסרט.
אני מסכים לחלוטין לקריצות שהזכרת לגבי דמותה של קמרון דיאז (בעצם, רק לקריצה של ג'ון מלקוביץ', השניה קצת קלושה). בכל מקרה, זה לא מוריד מהעובדה שמדובר באחת מהכוסיות הגדולות של הוליווד. אחרי הכל, בשביל קול לא צריך את גב' דיאז. בכל מקרה, הבאתי את שמה רק בתור אסמכתא קטנה, ולא בתור משהו מחייב ומהותי מדי.
אגב, שאלה. האם באמת לאנשים אכפת מי מדובב את הדמויות. האם קמרון דיאז, מייק מאיירס ואדי מרפי באמת הביאו עוד קהל (הכוונה בשאלה שלי היא לא לכישרון הברור של השחקנים האלה, אלא רק לשאלת הרלבנטיות של "שמות" או "שחקנים מותגיים" בשביל תפקידים מונפשים.
בהחלט כן.
מסע הפרסום של שרק 1 התמקד בעיקר בקולות המפורסמים שמדובבים: מאיירס, מרפי, דיאז, לית'גו. ההצלחה הגדולה שלו לא נבעה רק מהשמות (אולי גם בגלל שזה סרט טוב), אבל השמות בהחלט תרמו להייפ הראשוני.
אין הבדל בין סרט אנימציה ובין סרט מונפש בכל הנוגע לכוכבים. העובדה שאתה לא רואה את השחקנים לא משנה הרבה, אלא אם כן מדובר בשחקנים שאצלהם המראה החיצוני הוא הפרמטר העיקרי. במקרה של שרק, שרק מתנהג כאילו שמת איפור ירוק על מאיירס, החמור הוא יותר אדי מרפי מאדי מרפי עצמו, ואם פיונה (האנושית) הייתה בלונדינית, היא הייתה בול קמרון דיאז. ההבדל בין אנימציה לבין מציאות כמעט ולא היה רלוונטי שם.
וחוץ מזה: אל תדאג, יש לנו סיבות הרבה יותר טובות לנדות אותך מאשר חוסר חיבה לאנימציה…
ומצד שני.
קהל היעד העיקרי הוא ילדים, והנה ילדים מגיעים כאן בהמונם לגירסה המדובבת (ומי מדבב אותה? אני בטוח לא יודע, ואני מסופק אם רבים אחרים, ובעיקר הילדים יודעים). מעבר לכך – בגיל מסוים (נגיד עד 10) גם לילדים אמריקאים אין מושג מי זה מי.
אני בטוח שילדים מגיעים בהמונם לגירסאות מדובבות בכל העולם. אני בהחלט כן מסכים עם אפיל שהשמות יוצרים עבור הקהל המבוגר. השאלה היא האם 15/20% מההכנסות (בהערכה גסה מאד) שווה את המשכורות שלהם.
אחד ההבדלים בין דיסני ודרימוורקס
הוא שדיסני בוחרים מדובבים לפי התאמתם לדמות, גם אם הם לא כוכבים גדולים. דרימוורקס, לעומת זאת, מציפים את סרטי האנימציה שלהם בכוכבים, לא תמיד המתאימים ביותר. למרות זאת, למייק מאיירס, אדי מרפי וקמרון דיאז יש קולות יחודיים שמתאימים לדמויות. למרות שהיא לא מהשחקניות המפורגנות ביותר, יש לקמרון דיאז את היכולת הווקלית הדרושה לדיבוב הדמות.
אחת הסיבות
לכך שהתחלתי להעריך קצת יותר את גברת דיאז היא בגלל "שרק". היא מבצעת את התפקיד על הצד הטוב ביותר. היא אכן מצליחה לתת לדמות רגישות, אופי ואת הטון הנכון. אנחנו רגילים לראות אותה בתור הסטריאוטיפ של "הבלונדינית" (עם היוצא מן הכלל של "להיות ג'ון מלקוביץ'), אפילו במציאות ניתן לקבל ממנה את הרושם הזה. התפקיד הזה הוא פריצת דרך בשבילה, לדעתי.
אני יודע שהיה כזה סקר פעם
אבל, בכל זאת אני חייב לומר כמה מילים על קמרון דיאז.
הבחורה הזאת, היא, אני חושב, כוסית העל היחידה בהוליווד שגם ממש יודעת לשחק. הבחורה משחקת את הבלונדינית באופן מושלם (המסכה, ומשתגעים על מרי כשתי דוגמאות בולטות במיוחד), והיא פשוט חיננית וחיונית ומדהימה.
אז כן, יש שתי אפשרויות לשחק בלונדינית. הדרך הקשה. והדרך של קמרון דיאז (ולא, אני לא מתעלם מריס ווית'רספון המדהימה אף היא)
תגדיר כוסית על.
אם אתה מצמצם את זה רק לבלודיניות, אז בסדר. אבל אם אתה מדבר על בחורות שנראות נהדר ומשחקות טוב באותה מידה אז יש עוד כמה… (למשל: ג'ניפר קונלי, אנג'לינה ג'ולי(?) אפילו שלא היו לה הרבה הזדמנויות להוכיח את זה).
תן לי להגדיר מחדש.
קמרון דיאז (אבל גם ריס ווית'רספון) הן היחידות מבין כוסיות העל בדורינו, שמסוגלות לשחק את הכוסית האהבלה באופן מושלם ולא מגוחך.
שחקניות טובות יש רבות. אני מדבר על תמצית הבלונדיניות (ומכאן הקשר לסקר הישן של עין הדג).
משחק?
עם כל הכבוד לגברת דיאז – שגם העזתי להצהיר שאני מחבבת אותה, ו-כן – גם מעריכה אותה על המשחק ב"שרק": קמרון היא לא שחקנית מופלאה. היא אכן כוסית על, היא יפה, היא נראית טוב, ואפילו נראה שיש לה אחלה אישיות. אבל ברוב הסרטים שלה לא נראה לי שהיא ממש משחקת. האישיות שלה לא כל כך משתנה מסרט לסרט (על אף השינויים באופי הכללי), מה שמרמז על כך שהבחורה פשוט משחקת את עצמה.
"משחק" הוא אמנות החיקוי, והאדם היחיד שהיא מחכה זה את עצמה. אז כן – היא חמודה, והיא לא עד כדי כך טיפשה, אבל שחקנית טובה – היא לא.
אבל דיברתי על ה''בלונדיניות''
ואם תרצי, תשווי את שנון אליזבת' או טארה ריד העציות משהו אליה ואל ריס.
חוץ מזה, שבג'ון מלקוביץ' היא הוכיחה שהיא גם שחקנית לא רעה (אם כי היא בלונדינית הרבה יותר טובה מאשר שחקנית).
אני לא כל כך זוכרת מי זאת שנון אליזבת'… אשמח אם תזכיר לי, אבל טארה ריד, ובכן, היא נכללת ברשימה של "אמריקן פאי". ברשימה זו תמיד יהיו השחקנים מקוטלגים לפי הסרט הזה ולפי המשחק שלהם בסרט הזה. מה שמצביע על הרמה שלהם באופן כללי (אפילו שיש לתת לזכותה של טארה את תפקיד "באני ליבובסקי". אבל יכול להיות שג'ואל ואיתן פשוט היו צריכים להסתכל על משהו חוץ מג'ף בריג'ס במהלך הצילומים, בנוסף לג'וליאן מור).
בכל זאת, אני חושבת שאני מבינה למה אתה מתכוון. דיאז היא באמת השחקנית הבלונדינית היחידה שנכנסת לתדמית "הבלונדינית" ובאמת נחשבת לשחקנית איכותית ומצליחה בתחום שלה. (שלא כמו מריל סטריפ, גלן קלוז, דרו ברימור, שרליז ת'רון וכ'ו…, שעל אף שהן בלונדיניות, הן לא משחקות "בלונדיוניות". אויש, המילה איבדה כל משמעות עבורי).
בכל מקרה – זה לא הופך אותה לשחקנית טובה, זה הופך אותה לשחקנית הטובה ביותר מבין השחקניות ה"בלונדיניות", שכמו שכבר אמרת – טארה ריד נכללת בינהן.
בדיוק לזה התכוונתי.
בכל מקרה, שני לינקים.
הסקר הישן של עין הדג:
כתבה מספר 1768
דף הימד"ב של שנון אליזבת' (היא נאדיה הצ'כית מאמריקן פאי)
http://www.imdb.com/name/nm0002436/
הלו?!
לפחות דרו בארימור ושרליז ת'ירון דווקא כן שיחקו בהצלחה את הבלונדינית הבלונדינית.
לדרו היה סט שלם של סרטים כאלה, אבל הדוגמא הכי טובה ובולטת, בעיני, היא "גברים בצד", שבו היא התגלמות הבלונדה הטיפשה אבל ההו כה שובת לב ("קוראים לו אייב לינקולן. איזה צירוף מקרים מדהים!").
ושרליז אולי לא שיחקה המון את הבלונדינית הטיפשה, אבל היא בהחלט לוהקה רבות בתור "הבלונדינית הכוסית". למשל בסרט ההוא, שכחתי את שמו, שהיא משחקת את חברה של הרוצח. "סיפורי אל איי" אולי?
אגב, משחק אינה אומנות החיקוי. חקיינות היא אמנות החיקוי. ושחקן, בדיוק כמו בתיאוריות הסוציולוגיות שהוצגו פה למעלה, אמור לשחק את עצמו בנסיבות ומצבים משתנים. לכל תפקיד הוא אמור למצוא צדדים אחרים באישיות שלו, ובמקרה הזה זו לא אשמתה של דיאז, אם כי הטייפ קאסטינג המסוים שלה. מנגד, אני בכלל לא רואה בה כוסית על. בחורה חמודה, גבוהה ורזה, שמקבלת הרבה הייפ כי היא בלונדינית עם עיניים כחולות. זה הכל. אה, כן. ואישיות באבלית כזאת. אבל ג'ון מלקוביץ' הוא דוגמא מצוינת לעד כמה בלי העיניים והשיער היא נהיית מכוערת רצח. זו בעיה.
אשה יפה באמת, יפה גם בלי עיניים כחולות, שיער בלונדיני חלק ובגדים צמודים בצבעי פסטל.
הלו?!
א. עניין היופי של קמרון תלוי אך ורק בטעם אישי (שעליו נאמר "אין להתווכח", אז בואו ננסה לא לעשות זאת).
ב. את רוצה להגיד לי שאת לא מוצאת הבדל בין קריירת המשחק של קמרון דיאז לבין אלו של דרו ושרליז? קמרון פשוט לא יוצאת לרגע מתדמית "הבלונדינית". גם ב"להיות ג'ון מלקוביץ" מהבהבת לך לאורך הסרט כולו נורה בזווית העין שמזכירה לך איך היא נראית בדרך כלל.
ואפילו בסרט שבו היא שיחקה את העיוורת (איי, שכחתי איך קוראים לו, זה עם כל הנשים), שבו היא אפילו לא היתה בלונדינית, היא שיחקה תפקיד של בלונדינית.
זה ההבדל בינה ובין דרו ושרליז. גם אם היא תשחק ברונטית בעלת עור שחום ואישיות "כביכול" עמוקה היא תמיד תיחשב ל"בלונדינית". דרו ושרליז יכולות לשחק תפקידים של בלונדיניות, אבל יהיה לנו ברור שיש בהן יותר מזה.
(התפקיד של דרו ב"גברים בצד" היה תפקיד אנטי-בלונדיני כי היא נפטרה מהתדמית במהלך הסרט)
כשאת אומרת ''לך'' את מתכוונת ''לי''
הגירסה שראית של 'להיות ג'ון מלקוביץ' בטח היתה שונה מזו שאני ראיתי, כי אני לא ראיתי שום נורה שתזכיר לי שקמרון היא בלונדינית. היא נראתה שם לגמרי, לגמרי לא בלונדינית, ובכלל לא קמרון דיאז. לקח לי הרבה מאוד זמן לזהות אותה.
נפטרה ממנה?
עד הסוף היא הבלונדינית המתוקה והטיפשונת. נכון, היא כבר לא משועבדת לגבר שמרביץ לה, אבל לא כל בלונדינית משועבדת לגבר שמרביץ לה. יש את הבלונדינית של "ילדות רעות" שהיא בלונדה ביצ'ית טיפוסית, ויש את הבלונדינית של "לא רק בלונדינית" שהיא מותק בפני עצמה, ולא פחות בלונדה טיפוסית.
ונראה לי שהבעיה טמונה בהגדרה ה(סליחה נורטון) מפוקפקת למדי של נורטון.
למה בדיוק הכוונה ב"הבלונדינית היחידה שהיא כוסית על"?
כי אני באמת לא מצליחה לחשוב על אף שחקנית מלבד קמרון שבאמת כל התפקידים שלה הם "בלונדיניים" לגמרי.
לפחות לא אחת שיש לה רשימת קרדיטים מפוארת.
ולכן בדיוק
אמרתי שיש קשר בין היותה של קמרון דיאז, כהגדרתך מיקה – השחקנית היחידה שכל (ואני מתקן, כמעט כל) התפקידים שלה הם בלונדינים, לבין הליהוק שלה לשרק.
אני לא יורדת לסוף דעתך פה
א. פיונה ממש לא בלונדינית, אז מה הקשר?
ב. אז אם קמרון מקבלת רק תפקידים בלונדיניים (שניים בערך היו לא בלונדיניים) – מה הקטע להגיד שהיא הכי כוסית מאלו שעושות רק תפקידים בלונדיניים, – אם היא היחידה?
זה כמו שאני אגיד לאחותי האמיתית והיחידה "תמי, את האחות האמיתית הכי אהובה עלי בעולם".
ושרליז, אומה ודרו לא פחות אמינות בתפקידים בלונדיניים.
שרליז ת'רון יפה ברוב המקרים, אבל באוסקר
היא פשוט נראתה נורא, והיא גם עושה לי רושם של צבועה מאוד.
דרו ברימור היא חמודה אמיתית.
שרליז ת'רון יפה ברוב המקרים, אבל באוסקר
נכון. תמיד כשאני וקיאנו נפגשים לתה (לפעמים עם קאמרון, לפעמים לא) אנחנו בסוף מוצאים את עצמנו מסכימים על זה.
אתם נפגשים לתה
ומעולם הוא לא הזכיר בפניך את 'Hellblazer'?
אתם נפגשים לתה
הוא באמת נראה מדוכא למדי לאחרונה. חשבתי שזה בגלל ההמשכונים ההם (אסור להזכיר אותם בקול רם לידו), אז אפיתי לו עוגיות קוואקר עם חתיכות שוקולד. זה תמיד מנחם אותו, אבל וודי לא מוכן לאכול את זה – אלרגיה ללקטוז, את יודעת, זה עושה לו גזים משהו נורא.
תעשה את העוגיות פרווה.
שוב, אין עוד ''בלונדיניות''
אם ההגדרה היא "שחקנית שעושה רק תפקידים בלונדיניים". וגם יש סתירה, כי ציינת ש"בעצם גם ריס, אני מת על ריס" וריס, כידוע לכל, לא עושה רק תפקידים בלונדיניים. נהפוכו.
היא דווקא ידועה (משום מה) בתור שחקנית איכותית. לפחות בתחילת הקריירה שלה היא היתה.
ו"אלקשן" ו"משחקי פיתוי" היו מאוד לא בלונדיניים, חרף צבע השיער.
אז, איפה הויכוח
סבבה, אין עוד בלונדיניות ולכן לקחו את קמרון דיאז (האלמנט הפ"מי שדיברתי עליו) לתפקיד פיונה.
איפה הבעיה, ואיפה הויכוח?
(ואגב ריס וויתרספון, את צודקת אמנם, אבל התפקיד שלה בלא רק בלונדינית, היה בלונדיני באופן כל כך מושלם, שהיה לי קשה להתעלם).
משחק?
אני התלהבתי מקמרון דיאז בעיקר בגלל שני סרטים שלא היו שוברי קופות: "ראש מעל המים" ו"חיים לא רגילים". גם ב"עד החתונה זה יעבור" היא היתה נהדרת.
ג'סיקה סימפסון, לעומת זאת,
היא הבלונדינית היחידה שהיא כל כך מטומטמת, עד שזה כבר נראה לא אמין.
סוד
אני לא מבין מה הבעיה שלכם עם הליהוק של קמרון דיאז היא שחקנית טובה (לא רק חתיכת בשר שמכונה כוסית) והיא עשתה עבודה טובה מאוד בסרט. חוץ מזה בתור עוגית יחסית לעוגים היא יפה מאוד ואני מניח שגם שרק לא ממש נחשב למכוער כי אצלהם ככה נראים. חוץ מזה היא מאוד מצחיקה ויש לה ניסיון בקומדיות (אני לא חושב שאני צריך להזכיר למישהו כאן את "משתגעים על מרי") וחוץ מזה אני מודע לזה שהיא מושכת וכוכבת מוכרת בהוליווד ויכולה בהחלט לעזור בפירסום הסרט ויכולה גם למשוך גברים בוגרים (עד כמה שזה נשמע מוזר) חוץ מזה היא מוכרת מהסרט הראשון ולא כדאי להחליף אותה.
להבא (ספוילר, שרק1)
כשאתה מביא טיעונים, תבדוק שכולם רלבנטיים.
"בתור עוגית יחסית לעוגים היא יפה" – לא נכון, קמרון דיאז לא יפה יחסית לעוגים. אולי פיונה כן, אבל היא לא קשורה לדיון.
"היא כבר היתה בסרט הראשון" – שזה לא ממש עונה על השאלה, אלא פשוט מסב אותה על הסרט הראשון.
"היא שחקנית טובה (לא רק חתיכת בשר המכונה כוסית)" – ואכן התפתח פה דיון, בהנחה שלא שמת לב, על האם היא שחקנית טובה, ובאופן כללי הסכמתי. רק, מה לעשות שהיא גם כוסית.
המלך
אני לא בטוח מי זה אריק הניג, אבל לי הוא מאוד הזכיר את הסופר המשותק מהתפוז המכני… בצורה קיצונית, אבל.
אריק הניג
שלדעתי הוא פשוט האבטיפוס של המלך (לפחות מבחינת המראה החיצוני, מדובר בשתי טיפות מים), הוא ה"שגריר" הישראלי בnba. סוג של עסקן שמסתחבק שם עם כולם (אם כי לא ברור לי, מה תפקידו הרשמי שם)
אריק הניג
לא נראה לי שיש לו תפקיד רשמי בNBA, מה שהוףך את הצלחתו שם לאחת מן התעלומות הגדולות ביותר. מה שכן, הוא דומה למלך ולסופר מהתפוז המכני.
לא ראיתי את הסרט
וסביר להניח שגם לא אראה אותו בקולנוע. הוא מזכיר את שרק הראשון, אבל לענין הפסקול- לא רק שהוא לא גרוע, אלא שאיכותו עומדת ביחס הפוך לקיטשיות של הסרט – הוא כולל בין השאר את טום וויטס וניק קייב.
סרט גדול אבל לא מתעלה על הראשון
חבל שהסרט הלך במתכונת אוסטין פאוורס שהקריב הומור אנין ושנון בשביל לדחוף עוד כמה בדיחות פלוצים בשביל שהילדים הקטנים יצחקו. (הלכתי עם אחותי בת השבע והיא צחקה אול רייט)
דווקא לי היה נדמה שיש פחות פלוצים מבראשון
מה הכוונה
בכתוביות סיום למה התכוונו שאמרו בראש אחד ובIMDB
לזה שיש הפתעה בין החמור לדרקונית בכתוביות סיום???
זה אומר שצריך להתייבש
בקולנוע עד שכל כתוביות הסיום נגמרות כדי לראות עוד כמה שניות סרט. אבל שניות מגניבות.
שטויות
"כל כתוביות הסיום"? מה פתאום. הסרט הזה עושה חיים קלים – דקה שתיים של כתוביות סיום, ומקבלים עוד דקה-שתיים של סרט (לעומת סרטים אחרים, בהם באמת צריך להתייבש קרדיטים שלמים בשביל כמה שניות אקסטרה).
אוף אוף אוף!
ואני מיהרתי החוצה עם הופעת הכיתובית השניה (בראשונה התפעלתי מהאבירים) מכיוון שלאחי והבנדוד שלקחתי לסרט היה פיפי דחוף (סינמה סיטי – אין הפסקה, והם שתו קולות ענקיות).
טוב, עכשיו אני בטוח הולכת לראות את הסרט שוב – השאלה היא רק אם ללכת נגד תחושת הבטן שלי ולתת צ'אנס לדיבוב הפעם? או אולי בכלל לחכות לדוד?
שרקי
אבל זו בדיוק הבעיה – שהוא לא היה "בן זונה נטול מוסר וכל שאר הדברים שאמרת", הוא לא היה מספיק רע כדי להיות כזה.
איכשהו – פשוט לא אהבתי אותו כמו את לורד פארקוואד, שבאמת היה "בנזו נטול…." כמו שדמות כזאת אמורה להיות.
שרקי
הוא לא אמור להיות הלורד פארקוואד של הסרט – אמא שלו אמורה להיות. והיא מדהימה, מדהימה, מדהימה.
מחוות
איזה מחוות את זוכרת, חוץ ממה שמופיע בחמש הדקות הראשונות? כי אני לא זוכר הרבה משום מה.. באמת נזכרתי בגרפילד כשהחתול אמר שהוא לא אוהב ימי שני, אבל משום מה לא קישרתי.
יש עוד כמה אלפים,
לכל אורך הסרט. אין טעם אפילו לנסות ולהתחיל לספור.
פיספסתי
פיספסתי את הגלים מפארק היורה. בטח יש המון שפיספסתי, או שאני אפילו לא יודעת עליהם (לא ראיתי "המלון של פולטי", אז את זה, למשל, לא היה לי מושג שפיספסתי).
מחוות
קראתי באיזשהו מקום שכאשר החבורה נכנסת לראשונה לארץ רחוקה-רחוקה יש איזו מחווה קטנה ל"שוטר מבברלי הילס" שמכוונת לקול מאחורי חמוריקו, אדי מרפי. אלא אם כן מדובר על כך שהארץ המזה רחוקה מזכירה את המקום ממנו הגיעו ברנדון ודונה, אז כנראה שלא עליתי על המחווה. מי יודע ילדים, למה הכוונה?
מחוות
כן, עצי דלק, כי זה מצולם בעירק..
אני אדיוט :\
מחוות
זה לא הדקלים כמו שהצילום הוא זהה אחת לאחת.
ואיפה המחווה לכפה אדומה והזאב?
לחתול במגפיים (הקטע ששרק מסתתר וככה החתול משיג לו בגדים. בכלל כל הקטע עם החתול היה מזכיר מאוד את אגדת בן החייט/איכר העני שקיבל את החתול והחתול עזר לו)
לי אישית הברמנית הקרוס דרסר הזכיר את המארחת ב"פנטזיה של האל".
ובאמת שהיו מחוות רבות מספור, וזה בעיני הדאון סייד של הסרט. זה פשוט נהיה סרט של לסלי נילסן או של האחים וויינס, וכמעט ואין בו הומור מקורי, כי אם רק מחוות על גבי מחוות.
ולי זה היה קצת מוגזם.
כן, זה גרם לי לצחוק בקול רם, אבל גם סקארי מובי מצחיק אותי מאוד לפרקים.
מולן רוז'?
זו טינקרבל מ"פיטר פן" של דיסני…
חשבתי שטביעתו של איש הג'ינג'ר הענק
היא דווקא מחווה ל"שליחות קטלנית 2".
שאלה....
ראיתי את הסרט פעמיים, פעם באנגלית ופעם בעברית ובשתי הפעמים ניסיתי לספור קטעים מסרטים אחרים וזה הסרטים שמצאתי:
שר הטבעות, פרנקשטיין, מכסחי השדים או גודזילה לא הבנתי איזה מהם, משימה בלתי אפשרית, באטמן (אשת החתול), פלאשדאנס וזהו, יש עוד או שפיספסתי משהו??
צפיתי בחמש הדקות הראשונות,
וכבר שם הצלחתי למצוא יותר פראודיות.
המחווה חסרה...
מיי ניים איז [מלא את החסר]. יו קיל'ד מיי פאדר. פריפייר טו דיי.
במבטא לטיני כמובן.
המחווה חסרה...
נכון נכון!!! גם את/ה שמת לב???!
בדיוק בקטע שבסוף שהפוס ניצב מול האבירים זה אמור להיות. גם חשבתי על זה. זה היה פספוס רציני. זה התאים לדמות, ולמצב, וזה לא היה…
המחווה חסרה...
אפשר היה כמובן לעשות את זה בצורה קצת יותר "subtle"…
באותו קטע בדיוק, משהו בסגנון "יו סים לייק דיסנט פלו'ס, איי'ד הייט טו קיל יו…"
המחווה חסרה...
יו סים לייק אי דיסנט פוס, ווי הייט טו דיי…
איפה הייתם ברשימת הקרדיטים?…
וטוב שכך.
מדוע?
אפילו שהרגעי התמימות הקטנים של הפוס עם העיניים פשוט שווים מיליונים, היה אפשר להוסיף אזכור קטן של "הנסיכה הקסומה" שהוא אגדה קלאסית.
''תחי אריאל שרון''?
ראש ממשלתנו עבר ניתוח לשינוי מין?
אולי הכוונה היא לחשפנית הישראלית מ''סטרפטיז''?
אף אחד לא שם לב
זה דווקא נראה כמו מחווה לסימפסונס
אף אחד לא שם לב
יותר לפיוצ'רמה – המפעל של "אמא" ושלושת בניה…
יותר מדי ירידות על סרטים פחות מדי עלילה
ראיתי את שרק 2 בפאריז, ולמרות שצחקתי בקטעים של הפארודיות (כנראה שאני היחיד בקהל שהכיר 95 אחוזים מהסרטים עליהם ירדו בסרט) אני מתרשם ששרק 2 הולך ומתבצר בז'אנר של סרטי ה"פרודיות על סרטים אחרים" על גבול ההתעלמות מכל כתיבה תסריטאית הגיונית.
נראה כאילו התסריטאים פשוט לא השקיעו מספיק מאמץ בדברים בסיסיים כמו עלילה ופיתוח דמויות.
יש לי גם עוד ספוילרים ודברים להגיד לגבי הסוף, אבל אני אחכה שעוד אנשים יראו אותו.
למה ירידות?
לא כל איזכור של סרט אחר הוא "ירידה". אין כאן עשיית צחוק מהסרטים האחרים, אין שום פרודיה, סתם ערמה חביבה של מחוות שמשתלבות בכלל לא רע.
למה ירידות?
סתם וסתם וסתם ובסוף סדרת שרק תדרדר למעין משהו חביב לוידיאו וחגי ישראל. לא חבל?
כן, זו סכנה
אבל בינינו – מה עוד יכול להיות לשרק 3 להציע?
אני אופתע מאוד אם תהיה שם עלילה ראוייה לשמה.
הממ..
כן, לכתוב זה מאוד קשה, ביחוד כשלא מתכננים מראש טרילוגיה.
אני מניח שהם יכולים להתרכז אולי בכאב אמיתי, באובדן, אולי בילדים של שרק?
ילדים זו אפשרות
מה קורה לילד שגדל בביצה ויוצא לבית ספר עם נסיכים? האם ההורים העוגים שלו מסוגלים לתת לו להרגיש נהדר כפי שהוא?
ברורכים הבאים לבית הבובות בגרסה הירוקה.
ילדים זו אפשרות
אולי פרינס צ'רמינג יחטוף אותו למימד חלופי ויחנך אותו שם לשנוא עוגים…
לא ראיתי את הסרט
אבל לפי מה ששמעתי בבית הבובות יש בריון שמרביץ לילדה.
בהתחשב בכך שהאבא של הקורבן מחסל אבירים חמושים בהינף יד ובעזרת תכונות שעוברות בתורשה, לא הייתי מתנדב לתפיקיד הבריון.
ובלי קשר, שרק 3 יכול להיות פארודיה על סרטי המשך.
הנה הסרט של הילד
נולד להם ילד שביום הוא עוג מן המניין אבל בלילה בגלל קללה הוא הופך לאנושי…
והוא מחכה לנסיכה העוגית שתבוא ותנשק אותו ותגרום לו להיות עוג אמיתי, אבל מגיעה נסיכה אנושית…
היסטוריה למבוגרים.
כרגע השמועות מדברות על שרק בתקופת המלך ארתור. אני כבר רואה את דונקי צועד תוך הקשה על אגוזי קוקוס…
וואלה
זה קפץ לי בסרט אבל לגמרי שכחתי :-)
מפתיע
יש גם מחווה די ארוכה על "שוטרים" בתור knights
אוי, זה היה ע-נ-ק!
כתבה שקראתי בוואלה
דוד ד'אור כנראה לא אוהב את העובדה שהשם שלו מופיע בדיבוב של שרק…
http://news.walla.co.il/?w=//566072
ההגנה של אולפני אלרום לא משכנעת במיוחד
"המשפט בסרט לא מתייחס לאיברים אינטימיים של ד'אור, אלא לקול גבוה, שיהיה לחתול במידה ויפגעו לו באיברים האינטימיים."
כתבה שקראתי בוואלה
ב-ynet דווקא כתוב שד'אור הגיב טוב לידיעה:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2941962,00.html
אז מי מנסה לחרחר ריב?
מי שמחפש רשימה מלאה....
http://www.imdb.com/title/tt0298148/movieconnections
מי שמחפש רשימה מלאה....
אבל זאת רק רשימה. הם לא מפרטים, וזה לא יפה.
משעשע גם לראות שלסרט יש שלושה goofs. חשבתי שהוא מושלם!
מי שמחפש רשימה מלאה....
חמישה. תמשיך לקרוא גם מתחת לפרסומת.
ברור שהם לא יפרטו
אחרת איך נוכל לבדוק מי מוצא את כל הרפרנסים לבד?
תקראו את הרשימה ונראה אם תוכלו למצוא את הקטע הרלוונטי בסרט.
יש פירוט בטריוויה.
הו, הפסקול.
מסכימה איתך לחלוטין לגביו.
הוא היה נורא.
באיזו אוירה מעצבנת הסתיים הסרט. הפייה ששרה (אוי אלוהים), שיר הסיום.
אוף.
הפיה
שכחתי לגמרי להזכיר מקודם:
גיליתי שהפיה (בגרסה האנגלית) מדובבת על ידי האמא החורגת של אמילי, האקסית של רוס, מ"חברים", שהיא גם מהסדרה המעולה "פשוט נהדרת" ב-BBC (אני לא זוכרת מה השם שלה, לא במציאות ולא בסדרה).
ליהוק מעולה, אבל האמת שהיא היתה יכולה לעשות את זה אפילו יותר טוב…
ג'ניפר סונדרס.
והיא קודם כל אדינה מ"פשוט נהדרת", ואחר כך האמא החורגת של אמילי מ"חברים". אני, אישית, ציפיתי כל רגע לשמוע אותה אומרת 'Darling… Sweetie'. זה היה יכול להיות מאוד משעשע.
ג'ניפר סונדרס.
תודה! תודה! תודה! אני כבר כמה זמן מנסה למצוא את השם שלה.
אגב – כתבתי בסדר הזה בגלל שקודם ראיתי אותה ב"חברים" ורק אח"כ זיהיתי אותה ב"פשוט נהדרת".
שחקנית מעולה. חבל שבזמן שראיתי את הסרט לא ידעתי מי זאת…
דיבוב עברי
אני לא יודע אם כבר דיברו על זה למעלה בגלל שברגע שהתחלתי לראות תגובות ראיתי ספוילרים רבים שלא סומנו ב
(עורכים שימו לב!)
בדר"כ עושים בארץ דיבוב טוב יחסית לחו"ל, ובמיוחד בסדרות טלוויזיה. זכורות לי כמה סדרות בעידן החד ערוצי שהדיבוב שלהם אף עלה על המקור, לדוגמא 'מקרון 1' שבה הדיבובים של הנסיך ארן (לא יודע מי עשה אותו) ושל הרובוט ששומר על דני (אבי פניני) ראויים לאוסקר-דיבוב. הלכתי עם האחיין שלי לכמה סרטים מדובבים, האחרון שבהם חתול תעלול (דיבוב גרוע לדעתי, במיוחד של החתול – לא יכלו למצוא מישהו קצת יותר מיוחד ?!), והרמה בדר"כ הרבה פחות טובה מבטלוויזיה, אבל עדיין סבירה.
טוב האמת היא ששכחתי את הפואנטה שלי, אבל זה כנראה מה שקורה אחרי כמה חודשים של התנזרות מעין הדג. ראו הוזהרתם !
עורכים שימו לב?!
לסמן ספוילרים זה קודם כל התפקיד של המגיבים. אנחנו משתדלים לסמן את כל מה שאנשים שכחו, אבל לא תמיד זה אפשרי.
נספחים:
לא רציתי להכניס את זה לביקורת, היות וזה לא מתייחס לאיכות הסרט עצמו, אבל אני חושב שזה המקום המוצלח ביותר לכתוב על זה:
זה רק אני, או שהלוגו החדש של מחלקת האנימציה של
פשוט נוראי? הרי לאנימציה האמריקאית לקח שנים לצאת מתדמית "סרטים לילדים בלבד" שלה, ול'שרק' היה חלק לא קטן בניפוץ הסטיגמה הזו. לכן נראה לי קצת מוזר לקבוע שללוגו חברת האנימציה שלך יוסיפו בלונים, שמיים כחולים ואותיות צבעוניות. כל מי שיראה את הלוגו הזה יחשוב שמדובר בחברה תואמת 
. זו באמת התדמית שדרימוורקס מנסים ליצור?
נכון.
לא אהבתי. הלוגו הרגיל שלהם הרבה יותר מוצלח.
סרט פשוט מעולה!
צחקתי המון המון לכל אורך הסרט ובמיוחד בסופו. הסצינה המסכמת
פשוט נהדרת – אני מדברת על ההיא שהפיה שרה בה "I need a hero". כל כך הרבה מתח ואדרנלין, הישג לא טריוויאלי בכלל עבור סרט אנימציה. סוף 
אני חייב לראות את זה שוב כדי לזהות עוד מחוות ולצחוק שוב… כנראה בסופ"ש.
די הצחיק אותי איך הם לקחו בערך כל קלישאה קולנועית ושילבו אותה בסרט… אפילו את מוטיב
החבר שמקריב את עצמו למען הגיבור הראשי 
. אני חייב לציין שבסרט הזה זה היה הרבה פחות מעצבן מבסרטים אחרים, אפילו שעדיין אולי היה אפשר קצת לחדש בתחום.
ומייק מאיירס הוא קנדי ולא סקוטי…
מומלץ בחום, אולי אפילו יותר מצחיק מהראשון (לא זוכר כבר).
מקורו של ה''בוס''
לא המציאו את זה ב"היה היה" – הסדרה ההכי מדהימה שהיתה אי פעם על המרקע? וסליחה על ההיסחפות הקלה…
וסחתיין על הסיפור ה- 2222!
ובקשר ללינק של ''פורנו של עוגים''
ברררר…. מסתבר שהם באמת קיימים.
ממש לא כולן.
המחוות
יש גם 2 על בת הים הקטנה- גם ב"ירח הדבש" כשרואים שפתאום בא גל ופיונה מתחלפת בבת ים, אבל הקטע היותר מרכזי היה כששרק פתאום רואה למטה את פיונה עם פרינס צ'ארמינג והיא לא יכולה לשמוע אותו, כמו שאריאל רואה את אריק עם אורסולה מחובקים והולכים להתחתן והיא רואה אותם ולא יכולה לראות כלום… גם בשני הקטנים אותו אחד היה למעלה יותר…
אפילו הסרט הנואש ביותר
לא יעלה על דעתו לעשות מחווה כלשהי ל"מותק, הילד התנפח".
המחוות
חשבתי שזו המחווה ל'הבוגר'
סיינפלד?
עברתי על הרשימה ב-IMDB לפני כמה ימים, ואאל"ט, גם סיינפלד מוזכרת שם כסדרה שהיתה לה מחווה בשרק 2.
הא?
האם אני אאלץ ללכת לצפות בסרט שוב (לא ממש אסון גדול) כדי לחפש את הרמיזה הנ"ל?
זו לא בדיוק מחווה, אלא משפט שמזוהה עם 'סיינפלד'.
מתוך הטריוויה של ימד"ב: במהלך ארוחת הערב אצל הוריה של פיונה, המלכה אומרת: "Not that there's anything wrong with that,".
אז זו המחווה לסיינפלד. זה הכל.
או, וג'ואן ריברס מסקרת את הנשף!!
זה גרם לי לנחרת צחוק כזו גדולה שכל האולם הסתכל עליי.
תמיד יהיה לי מקום חם בלב לג'ואן ריברס.
גם מסע של אלף מילין מתחיל בזפזופ אחד
טיבו!
בהתחשב בזה שמדובר פה על שתי ממלכות לפחות,
הייתי מצפה שיהיה להם יותר מאופה אחד.
אבל הם דיברו על THE Muffin Man!
אז יש אופה ראשי בכל ממלכה, בעל תואר THE Muffin Man.
חוצמזה, אם כבר מנטפקים, שרק לא ידע שגם הלורד פארקווד התעניין פעם ב-THE מאפין מן, אז יכול להיות שכל אחד מהם מכיר THE מאפין מן אחר. כמו שאתה THE רד פיש בעיני כמה, אבל לאנשים אחרים, שלא מכירים אותך, יש THE רד פיש אחר.
אכן
ואף היה שלט שנשא את השם "דרורי ליין"
באצבעוני היו מגפיים של 7 ק''מ
לפיכך מרחק של 1300 ק"מ זה קצת פחות מ200 צעדים.
עניין של כמה דקות לכל כיווון.
ויכול להיות שהמאפין מן עבר דירה.
מחווה שפוספסה
טוב, זאת טעות קטנטנה: סצינת החקירה של העוגיון בסרט הראשון לקוחה משיר ילדים אמריקאי שיש לו מנגינה ממש מעצבנת:
סליחה על הביטוי, אבל Duh.
סליחה על הביטוי
אוי לאותה בושה, אבל אני לא הכרתי בכלל את איש העוגיה ולא ידעתי שהוא גר בסמטת דרורי.
כך שלא לכולם מדובר במידע מובן מאליו.
מישהו ראה איפהשהו דסקטופ איכותי של החתול במצב פעור עיניים?
חיפשתי ולא מצאתי…
אני לא מצליח לקשר לשם כמו שצריך
אבל אפשר להגיע אליו מכאן.
http://www.google.com/search?hl=en&ie=UTF-8&q=Shrek+2+Wallpaper+%28Puss+in+Boots%29&btnG=Google+Search
אני לא מצליח לקשר לשם כמו שצריך
תודה, אמנם הרזולוציה שמצאתי (1024) קצת קטנה על הדסקטופ שלי אבל המתיחה לא הורסת את התמונה יותר מדי.
כזה?
וגם ב
http://www.allposters.com
יש פוסטר שלו. אני מהמר על ספין-אופ.
אני לא יכול שלא להעיר
אם לא שמתם לב פינוקיו וכולם צופים בראי המכושף ולא בטלויזיה. מכאן, בוודאי שזה אפשרי להעביר את הסרט לאחור!!!
יש כמה קריצות לאוסטין.
עזרו לי קצת...
איני כה בקי בסרטים כמוכם, אך הייתי שמח להבין כמה מהקטעים בסרט הנהדר הזה – בעזרתכם האדיבה:
מה המקור של "האחות החורגת והמכוערת"?
מה המקור של עוגיית הג'ינגר הענקית?
מה המקור של קטע הרהיטים המרקדים? (האם – היפה והחיה?)
תודה!
עזרו לי קצת...
עוגיית הג'ינג'ר הענקית היא מחווה לאיש המרשמלו ממכסחי השדים. אחיות חורגות מכערות היו חלק מן עולם האגדות מאז ומעולם. הרהיטים המרקדים הם אכן מן היפה והחיה.
לא צריך בקיאות בסרטים
כי שרק הוא פרודיה על אגדות ילדים שילדים אמריקאים מכירים, לא רק על סרטים. הסיפור על איש הג'ינג'ר לא ידוע בארץ, אבל בחו"ל זה משהו כזה:
יש זוג מבוגר ללא ילדים. האישה שנורא רוצה ילד יוצרת ילד מבצק ומכניסה אותו לתנור לאפות אותו. בשניה שהיא פותחת את הדלת של התנור הילד הנ"ל (הוא איש הג'ינג'ר) בורח במהירות, יוצר מהבית וממשיך לברוח. הוא פוגש שורה של חיות שכולם מנסים לאכול אותו ובורח מכולם תוך כדי שוהא מדקלם דקלום של "לא תצליחו לתפוס אותי" שבו מוקדשת שורה לכל מי שניסה לאכול אותו. בסוף תופס אותו שועל והוא נאכל.
והאחות החורגת המכוערת היא מ"סינדרלה" כמובן.
אוי גוועלט
מה מוסר ההשכל של האגדה הזו? מלבד חרדת סירוס? (עזבו, אני עוד תחת השפעת היומית על דוד ד'אור)
ממתי לאגדות יש מוסר השכל?
(תשובה: בערך ממתי שדיסני התחילו לעבד אותן). הרבה אגדות הן איומות ונוראות ונגמרות רע.
ממתי לאגדות יש מוסר השכל?
בוודאי שיש להם. הוא רק לא מילולי ודדקטי כמו בסרטי דיסני, אלא סמוי יותר ומשאיר לשומע לעשות את הקישורים מעצמו.
ואם אנחנו כבר כאן,
מי זה המאפין-מן מדרורי ליין?
מעניין...
עד עכשיו הייתי בטוח שזו אגדה רוסית בשם "קולובוק" (kolobok), רק שבגרסא שאני מכיר הוא לא היה בצורת ילד אלא מין גוש בצק עגול כזה.
מה המקור של האגדה הזו, למישהו יש מושג?
נורבגיה.
http://www.surlalunefairytales.com/gingerbread/history.html
נורבגיה.
ואגב, עוד לא ראיתי את הסרט, אבל הקישור הבא נראה רלבנטי אליו, אם הבנתי נכון –
http://www.guinnessworldrecords.com/index.asp?id=53021
תודה.
מעניין לראות איך האגדות האלה מתגלגלות ממדינה למדינה ומקבלות feel שונה בכל פעם.
בדיחות ''מבוגרים'' בסרט
אחרי שראיתי את הסרט פעמיים עדיין לא נחרטו בזכרוני שום קטע או בדיחה גסה מדי. אולי באמת הקטע של הסירוס, אבל מה עוד? מישהו יכול להצביע על קטעים כאלה בסרט?
דבר אחד לא הבנתי:
בשרק הראשון, על איזה שירי פופ עכשויים אתה מדבר:
על השיר משנות השישים שבוצע לו חידוש עבור הסרט (i am beliver)
או על חידוש ללאונרד כהן "הללויה".
בשרק 1 ניסו להתחמק משירי פופ חדשים ויצרו פסקול מדהים.
בשרק 2 יצרו פסקול פחות "חטרני" עבר הוא היה מותאם בצורה כל כך יפה לסרט שלפחות אני סלחתי.
אי יודע שזה ממש לא נכון אבל בכל זאת
שרק 2, ביג ליבובסקי, משתגעים על מרי והקומדיות של ג'ים קארי באותה רשימה.
היינו צריכים לדעת שזה יקרה יום אחד.
אי יודע שזה ממש לא נכון אבל בכל זאת
ךמה אתה רומז?
אי יודע שזה ממש לא נכון אבל בכל זאת
שיש כאן התייחסות אחידה לסוגים שונים של הומור.
יווווווראיתם את הקטע שבא אחרי הכתוביות???
בקטע הזה מבינים למה החמור לא היה עם הדרקונית בתשע החודשים האחרונים…..אופס…
הקטע הכי יפה בעולם! מי שלא ראה הפסיד!
בכל מיקרה, החלק החמוד של הסרט. מי שלא ראה שירוץ לראות וישאר אחרי הכתוביות!
או שירח דבש של עוגים
לוקח הרבה מאוד זמן. שזה די הגיוני כי לא ממש ראיתי שאף אחד מהם עובד במשהו.
מישהו זוכר את הסיפור של החתול?
אתמול ראיתי את הסרט ומאוד נהנתי.
אבל אני לא מצליח בשום אופן להיזכר באגדה של החתול במגפיים, אני זוכר שזה היה אחד הסיפורים האהובים עלי כשהייתי קטן, אבל אני לא זוכר אף פרט ממנו.
אז אני אודה מאוד למי שיזכיר לי או יביא לינק עם הסיפור.
'בקשה
http://www.surlalunefairytales.com/pussboots/
לא ידעתי
עד הסרט שהחתול נקרא פוס באנגלית, והאמת היא שגם בסרט החלטתי שזו בדיחה שלהם (כאילו כינוי חיבה מפוסיקט)…
ספוילר לחתול במגפיים…
אגב, הגירסה העברית (לפי תקליט שהיה מאוד פופולרי אצלינו בבית), תואמת את האנגלית רק עד שלב האוגר. בגרסה העברית זו היתה המפלצת פלצ'לה, והסוף לא היה בכך שהחתול בלע אותה. היא ניהלה איתו מו"מ מתוך הבטן, ובסוף הוא נתן לה לצאת בתנאי שתמיד תישאר עכברונת (אני כבר לא זוכרת אם סתם סמך על המילה שלה או שהיה עוד משהו). כך היו לרוזן קרבאס גם חתול במגפיים וגם עכברונת פלצ'לה (המלך מאוד התלהב ממנה…).
לאגדות עם הרבה גרסאות
לפי הגרסה שאני מכיר זה היה מכשף רשע שדיכא את תושבי הסביבה והחתול בלע אותו בלי רחמים בכלל כששינה צורה לעכבר.
(לא הצצתי בגרסה המלונקקת)
זה מופיע בגרסה המלונקקת
רק ששם אין מכשף, אלא אוגר (צירוף מקרים?). אגב, האתר מספק הרבה אינפורמציה על אגדות שונות, כולל סיפורים דומים ואיורים מספרים שונים.
סרט מצחיק בטירוץ
לדעתי
(במיוחד 2) זה סרט האימציה הכי טוב שיש..
(מצחיק) בטירוף
1)הוא
2)הוא מתאים לכל הגילאים..מגיל שנה עד גיל 90..
3)תמיד בחירת השחקנים לדיבוב היא מוצלחת..
במילה אחת:מדהים
סוף אחר
בפרסומות לקלטת הוידאו של שרק שרצות עכשיו בטלוויזיה, יש שורה שאומרת "ועכשיו עם סוף חדש ומגניב"? או שדמיינתי את זה?
מישהו יודע במה מדובר?
ה-DVD כולל
קטע מוסיקלי חדש, כמו קטע ה"קריוקי" שהיה ב-DVD של הסרט הראשון. אולי לזה העילגים האלה מתכוונים.
ה-DVD כולל
לפי ממה שראיתי פרסומות בקנדה, את Far Far Away Idol,
פרודיה ממש חמודה על אמריקן איידול.
הדיוידי
יש לי את הדיויוי ואני חייבת לציין שהפאר פאר אווי איידול די נחמד..אבל ציפיתי ליותר.
הוא גרוע.
חוץ מרגע נחמד אחד עם החתול, הוא פשוט לא מצחיק.
האחות המכוערת מקסימה.
כל השאר באמת לא משהו. הקריוקי בDVD של הסרט הראשון, לעומת זאת, היה חמוד מאוד וקצר בהרבה.
נכון.
האמת שבאופן טכני
הבחירות האפשריות "האמיתיות" שאפשר לעשות הם רק של חתול, חמור ושרק ופיונה
בבקשה אני חייבת שיר משם!!
אני מחפשת ת'שיר שנמצא בשרק 2 שהוא אומר "come on come on"
יש למישהו מושג איזה שיר זה?
איזה שיר זה?
האם השיר היפה והמושלם:
זה של בוני טיילר?
כן רק שבגרסה הזו הזמרת היא ג'ניפר סאונדרס
לא תאמינו מה טרד את מנוחתי הלילה:
למה, בעצם, ממלכת הרחק הרחק מכאן היא אנגליה?
אני יכול להבין את הסיבה הטריוויאלית – זה רחוק, יש שם מלך ומלכה, והתרבות דומה מאוד לזו של ארצות הברית. בשביל האמריקאים, אנגליה עונה על כל הקריטריונים.
אבל, מצד שני, להחלטה משמעותית כמו ליהוק רק שחקנים בריטים לתפקידים מקומיים (אפילו שהרחק הרחק מכאן דומה להחריד ללוס אנג'לס) צריך להיות גם צידוק עלילתי כלשהו – וכזה אני פשוט לא מצליח למצוא.
רעיונות?
למה אתה מניח שהרחק הרחק היא אנגליה?
ולא יוצא מאחת משתי נקודות הנחה: סיפורי אבירים ונסיכות עובדים יותר טוב בשפה שייקספירית באופן התת הכרתי, ומבטא אנגלי עושה את התרגום הזה בעבור הצופה הממוצע.
או יותר הגיוני:
רק באירופה היו נסיכויות וממלכות. באמריקה לא היו כאלה, ולכן ממלכה אגדית כלשהי חייבת להימצא על גבי אירופה, והאמריקאים מבינים רק אנגלית, אז יצא שכולם נשמעים בריטיים.
לא אנגליה - האנגלים.
ראשית, ציינתי ש'הרחק הרחק מכאן' גם מאופיינת כלוס אנג'לס. שנית, ובעיקר…
רגע! הופה! יש לי את התשובה!
מכאן,
ים קלים לשרק 2:
פינגווין, היית קרוב, אבל נדמה לי שהתשובה שעובדת הכי טוב עם סיפור המסגרת היא לא שקלאסיקה צריכה להיות מאנגליה, אלא שאצולה היא אנגלית.
מי מדובב בסרט במבטא בריטי? המלכה, המלך, הפיה וצ'רמינג.
מה כל אלו (חוץ מהמלכה, שאין לה ממש תפקיד) רוצים? הם רוצים שהנסיכה תתחתן עם מי שהיא *אמורה* להתחתן איתו – עם מישהו מהמעמד שלה. לעומת זאת, כל מי שרוצה שהנסיכה תתחתן עם מי שהיא באמת אוהבת, ולא משנה מאיזה מעמד הוא, מדובב במבטא אמריקאי (לחתול אין באמת דעה בעניין, נדמה לי) – כולל הנסיכה עצמה.
במלים אחרות, הסרט עוסק בהתנגדות לשעתוק מעמדות מדור לדור, והוא בעד ניעות מעמדי פתוח וחופשי. הרעיון הזה מוצג כאמריקאי/דמוקרטי, והמתנגדים לו מוצגים כאנגלים/אנשי-אצולה.
ניטפוק: לשרק יש מבטא סקוטי
למה אתה חושב שנשארתי ער זמן כה רב?
כי לשום תיאוריה שהיא המבטא הסקוטי של שרק לא מסתדר לי. אבל, האמת, נדמה לי שגם ליוצרים של הסרט לא – זה סתם נראה להם מגניב שמאיירס יעשה מבטא סקוטי (הם צודקים: זה באמת מגניב).
אאז''נ,
מייק מאיירס אמר (בתוספות של 'שרק') שהרעיון לעשות מבטא סקוטי היה שלו – ושבגלל זה מחלקת האנימציה היתה צריכה להנפיש את סצינות הדיבור של שרק מחדש, כדי להתאים את תנועות השפתיים שלו לשפה ה"חדשה".
האין לסקוטים היסטוריה ארוכה של התנגדות לנסיונות ההשתלטות של המונרכיה הבריטית?
http://en.wikipedia.org/wiki/History_of_Scotland
כן, אבל אני בספק אם זה בשם מלחמת המעמדות.
אתה כתבת
"למה, בעצם, ממלכת הרחק הרחק מכאן היא אנגליה?" ולא אנגלים, אז אלא אם כן אתה מתקן את עצמך בהודעה פה למעלה, אתה טועה.
ומה זתומרת שהפינגווין היה קרוב? זה בדיוק מה שאני כתבתי קודם, ע"ע השם המפורש, "שייקספיר".
את יודעת מה? בסדר.
"סיפורי אבירים ונסיכות" ו"ממלכויות ונסיכות" הם ממש, אבל ממש, לא על הבדלי מעמדות והצורך לנפצם. אם כבר, הם על שימור המעמדות הקיימים.
אבל אני שמח שמסתבר שאת ואני חשבנו, בעצם, על אותו הדבר.
סימן שאלה גדול ומהדהד
כמעט בכל הסיפורים האלה שאני קראתי/שמעתי/חזיתי בהם, יש בן או בת עם פשוטים ורבי חן, שמתחתנים עם מישהו מהאצולה, ללמדך שזה לא המעמד הסוציו אקונומי שמשנה בחיים, אלא היופי.
זו, כשלעצמה, דווקא נקודה בעייתית משהו, ונקודה ששרק דווקא התעקש לנפץ (הנסיכה היפה מתחתנת עם מפלץ דווקא) אבל אז עשה את אותה הטעות כמעט בעצם, כשיצר מסר שדווקא משמר את עיקרון "מצא מין את מינו" והכריז שיופי אכן הולך עם יופי, אבל גם למכוערים מגיע למצוא אהבה. אבל עיקרון פשוטי העם ובני אצולה דווקא מצוי במרבית סיפורי האגדות, אפילו אם בסופו של דבר מתברר שהמשרתת הפשוטה למראה בעצם היתה בת אצולה כל הזמן (שלגיה, עור חמור).
דווקא בשרק זה לא קורה, שהרי שרק הוא מלך הביצה, הוא השליט הבלתי מעורער שלה, גם אם הוא מתעקש שלא יהיו לו נתינים בכלל.
אבל שרק *לא רוצה* להיות בן אצולה, וגם פיונה לא.
חוץ מזה, יש לי שפעת – אבל האמת היא שיש משהו בדבריך, בעיקר בגלל שנראה לי שיוצרי הסרט לא ממש סגורים על המסרים שלהם (שזה בסדר – לא לכל דבר צריך להיות מסר. באמת יש לי שפעת, למשל).
אם לתת דוגמא אקראית...
לאחרונה יצא לי לראות בערך חצי מ"הקסם של אלה" (ואז הדיוידי מת – החשד הוא התאבדות). ישבתי לי וחשבתי: איך זה שדוחפים לשם כל מיני מסרים הומניטריים, אידיאולוגיות שונות ומשונות, כל מיני אמירות על שוויון, אבל לפחות עד אמצע הסרט אף אחד לא פוצה פה ואומר משהו על עיקרון המלוכה, ואיך לא משנה אם הנסיך נחמד או לא, אם המלך טוב או לא, ביסוד העניין יש את ההנחה שאיזו משפחה ספציפית יותר טובה מכולם. ואז נזכרתי שאותו דבר בדיוק עבר לי בראש לאורך כל "יומני הנסיכה". גם שם יש איזו דמות מורדת שמדברת על כל הסוגיות ה"רגישות", וגם היא לא טורחת לצייץ. בשני המקרים מצאתי את עצמי מעבירה לאחות הקטנה הרצאה על דמוקרטיה ולמה זה חשוב, ובשני המקרים בהו בי בתהיה מה אני רוצה, הנסיך/מלכה נורא נחמדים, מה לא בסדר איתי.
דוגמה.
והקסם של אלה הוא הסרט הכי נורא עלי אדמות.
ווסטלי נראה שם כמו משהו שגירדו מתחת למיטה של היפיפיה הנרדמת, אלף שנים אחרי שהיא הספיקה להתעורר ולחיות באושר ועושר, ואז למות בשיבה טובה.
תאוריה
למה ב"עכשיו ולתמיד" שמתרחש בצרפת, "קזנובה" שמתרחש באיטליה ו"סיפורו של אביר" שרק חלק מהדמויות בו אנגליות, לכולם יש מבטא בריטי?
בתרבות המערבית, במיוחד זו שמעבר לאוקינוס האטלנטי, התקבעה משום מה התפיסה שבאירופה של פעם, כולם דברו אנגלית רהוטה. אולי זה קשור למחזות האנגליים שהועלו במאות השנים האחרונות והפכו ליצוג העיקרי של התקופה הטרום-אמריקנית בעיני הינקים ומשרתיהם. כאשר הדוד סם גולדווין מאייר רוצה להבין מחזה, הוא צריך שהמחזה יהיה דובר אנגלית. שביב נדיר של לוגיקה גורם לו להבין לרגע שלא יהיה אמין אם אירופאי בן המאה ה-15 ידבר במבטא אמריקני. מה עושים? עושים את כולם בריטים כי זה המבטא הקלאסי לדוברי אנגלית.