בשנת 2025, אם בני אדם עוד יחיו, אם בתי קולנוע עוד יהיו – ג'יימס קמרון מקווה שתבואו לראות את "אווטאר 5".
לפני הרבה שנים, היה תאריך יציאה ל"אווטאר 2", והתאריך הזה היה דצמבר 2014. לאחר שהתאריך הזה נדחה פעם אחת, שניה ושלישית, השבוע ג'יימס קמרון שיחרר הודעה רשמית בפייסבוק על התאריכים הרשמיים של סרטי אווטאר הבאים, ובה הוא דוחה את יציאת הסרט עוד פעם:
הפעם, הוא מבטיח, "אווטאר 2" ייצא ב-18 בדצמבר 2020 (לחדי עין מביניכם – זה יותר מעשור אחרי הסרט המקורי), "אווטאר 3" ייצא ב-17 בדצמבר 2021, "אווטאר 4" – ב-2024 ו"אווטאר 5" ב-2025. כל הסרטים יצולמו יחדיו, בהפקה שכבר יצאה לדרכה.
בזמנו, כשמארוול הכריזו על סרטים חמש שנים מראש, ישבנו וחשבנו שהם מגזימים בטירוף. וצדקנו – הלו"ז שלהם השתנה מספר פעמים בין ההכרזה לבין המציאות. ג'יימס קמרון גורם למארבל להיראות מתונים: הוא יודע שבדיוק עוד שמונה שנים וחצי "אווטאר 5" יהיה מוכן, זיכיון רלוונטי שאנשים ירצו לראות, ושאף סרט של "מלחמת הכוכבים" לא יזיז אותו כדי למנוע תחרות בסביבות התאריך הזה.
ההכרזה הזאת העלתה את כל אותן שאלות מוכרות על אווטאר: האם הוא זקוק לסרט המשך? האם הוא זקוק לארבעה סרטי המשך? האם לא היה עדיף שקמרון היה משקיע את זמנו בסרט אחר, ולא בסרט שמאז שיצא נראה כאילו הוא רק מאבד עוד ועוד הייפ? ולמה לעזאזל להכריז על תאריך היציאה שמונה שנים מראש, ולא פשוט לחכות ולראות את קצב ההפקה ואז להכריז מתי הסרט ייצא? אבל שאלה שלא ראיתי ששואלים עדיין, ומציקה לי, היא בכלל אחרת לחלוטין: למה ההפסקה באורך שלוש שנים בין הפרקים השלישי והרביעי? לרוב כשסרטים מצולמים בהפקה משותפת (כמו שהיה עם "להרוג את ביל", "שר הטבעות" ו"ההוביט") הם יוצאים, בסופו של דבר, בהפרש של שנה זה מזה. קמרון כמעט עושה ככה – אבל אז מכניס שלוש שנים בין שני הסרטים הללו. מה בדיוק ג'יימס קמרון חוזה שהולך לעכב את העבודה על "אווטאר 4" או גרוע מכך, למה הוא משאיר בכוונה רווח של שלוש שנים אם הסרט כבר יהיה מוכן?
הנאמנים לקמרון יגידו שגם לפני "אווטאר" כולם פיקפקו – והנה תראו איזו הצלחה יצא לו עם זה, ואין מה לחשוש לבמאי ששני הסרטים האחרונים שלו היו הלהיטים הגדולים בהיסטוריה. ולכו תדעו, אולי העשור של שנות ה-20 יהיה בסימן "אווטאר". ובכל זאת, ככל שקמרון ממשיך להשקיע זמן בהמשכוני אווטאר, קשה לצבור ביטחון שבאמת מצופה לנו משהו יוצא דופן. בעידן שבו רוב האנשים מתלהבים יותר מחזרה לאפקטים פרקטיים כמו "מקס הזועם" ולאנשים נמאס מתלת מימד, מה כבר קמרון יכול להציע לנו? [THR]
גם דיסני יצאו בהכרזה גדולה עם הרבה תאריכי הפצה לשנים הקרובות, אבל הם היו קצת יותר ריאליים: בהצהרה שלהם הם הראו בסך הכל את השנתיים הקרובות בצורה מפורטת. והולי שיט. דיסני נמצאים במצב כזה שהם יכולים להוציא סתם סרט והוא יהיה להיט בגודל סביר, אבל 2019 של דיסני נראית מטורפת: הסרט הראשון על גיבורת על של מארבל, סיום סאגת "הנוקמים" הנוכחית, סיום טרילוגיית "מלחמת הכוכבים", המשך לטרילוגיית האנימציה האהובה ביותר והמשך ללהיט האנימציה הגדול בעולם. כל אחד מהסרטים היה האלה עם פוטנציאל לרסק קופות ולשבור שיאים ולהפוך לסרט הכי רווחי של אותה השנה, ועכשיו כל אלה יוצאים באותה השנה לאותו האולפן.
וצריך לזכור – כל המצב הנהדר הזה של דיסני הוא עוד לפני שהם מצרפים לרשימת המותגים שלהם את אינדיאנה ג'ונס, ב-2020, ביחד עם הבמאי המקורי של הסדרה. החיים מעולם לא היו כה שמחים באולפני העכבר. ראוי לציין גם שבניגוד לשם שיצא להם, דיסני לא עוסקים אך ורק בסרטי המשך: ללוח הסרטים הצפויים לשנים הקרובות השתחלו גם כמה סרטים שאינם פרקים בפרנצ'ייזים מוכרים. ב-2018, בין פנתר שחור להאן סולו, הם מוציאים עיבוד ל"קמט בזמן" המבוסס על ספר מוכר, ומשהו שנקרא "Magic Camp" שבכנות אין לי מושג מהו או מה יהיה בו, וזה כבר יותר מעניין אותי מחלק מהסרטים האחרים. [Rolling Stone]
עוד הפקה שיוצאת לפועל בימים האחרונים הוא "Blonde Ambition" או בשמו היותר מוכר "הביופיק על מדונה". בשלב זה ההפקה בשלבים התחלתיים, מה שאומר בעיקר שקנו את התסריט ומתחילים לעבוד על ליהוקים ומציאת במאי. התסריט ,שמבוסס על חייה בתחילת שנות ה80, עת עלייתה לכוכבות של הזמרת, היה שנה שעברה בבלאק-ליסט – הרשימה של התסריטים הנחשבים ביותר שלא הופקו עדיין. מדונה היא אחת הכוכבות הגדולות בעולם ויחידה במינה, ובאמת מוזר שעד היום לא יצא סרט על חייה, אז אנשים יחסית מתלהבים ומתחילים לתהות מי הליהוק המתאים למדונה הצעירה.
אבל לא כולם מתלהבים מהביוגרפיה המתקרבת. ליתר דיוק, יש מישהי אחת שמאוד לא מתלהבת, וקוראים לה מדונה. מדונה, שהתסריט נכתב ללא התייעצות איתה וההפקה נעשית ללא רשותה, פירסמה הודעה כנגד הסרט כמו שרק אימהות בנות 50 יודעות: בהודעת אינסטגרם מלאה באימוג'ים לא קשורים בעליל. עכשיו, אולי אני מנותק מהחברה, אבל אם אני הייתי כועס על כך שמישהו מחליט לפרסם סרט על סיפור החיים שלי בלי רשותי, אני חושב שהייתי משתמש במשהו יותר חמור מאימוג'י של ספרים, סמיילי של ליצן, אימוג'י יד כותבת וסמיילי מחייך הפוך. זאת פשוט לא נראית לי הדרך הכי טובה לשלוח את המסר שאני לא מרוצה מההחלטה הזאת, אני אישית לפחות הייתי שם אימוג'י של קקי איפשהו שם. בכל מקרה, נכון לעכשיו, לא נראה שזה מונע מהפקת הסרט לצאת לפועל . [THR]
מה שכן עלול למנוע מהסרט הזה, ורבים אחרים, לצאת לפועל הוא שביתת התסריטאים שמרחפת מעל ראשנו. לפני עשור, התסריטאים שבתו והוליווד עצרה. בסכסוך כספי בין איגוד ההתסריטאים למפיקי הטלוויזיה והסרטים, במהלך השנים 2007-2008 התסריטאים שבתו למשך 100 יום והשפעות השביתה הורגשו בכל רחבי הטלוויזיה: רוב העונות של סדרות הטלוויזיה המשודרות קוצרו (העונה הראשונה של "שובר שורות" לדוגמה), הפקות סרטים נעצרו, מנחי לייט נייט נאלצו להיות יצירתיים ו"בלוג השירה בציבור של ד"ר הוריבל" בא לחיינו, אז לא הכל היה נורא. ועכשיו, השביתה מאיימת לחזור. בעקבות שינויי פלטפורמות הצפיה הרבים, התסריטאים מרגישים שהם נדפקו כלכלית ולא מקבלים את הרווחים שהם ראויים להם, ואם עד ה-1 במאי (תאריך בכלל לא סימובלי) איגוד התסריטאים וברית המפיקים לא יצליחו למצוא דרך לגשר על הפערים, תחל שביתת תסריטאים חדשה החל מיום שלישי הקרוב. כמו תמיד באיומי שביתה, לא בטוח שהיא באמת תצא לפועל; הצדדים עוסקים במשא ומתן קדחתני לקראת הדדליין ובינתיים נראה שיש התקדמות במגעים, ובסך הכל הסכום שחסר כדי לגשר על הפערים הוא רק… אה, 350 מיליון דולר? טוב, אני מקווה שלא הייתם קשורים מדי לסדרות טלוויזיה בזמן הקרוב. לפחות עכשיו יהיה זמן לעשות השלמות. [THR]
בחדשות מעציבות יותר – הבמאי ג'ונתן דמי מת. דמי היה מסוג הבמאים הסופר מוכשרים האלה שתמיד נמצאים רק בשורה השנייה בדיונים על מי הבמאי הטוב ביותר, ושרוב האנשים ראו סרט אחד או שניים שלו, אבל הבן אדם ראוי לכבוד הרבה יותר רציני מזה. הוא ביים את סרט ההופעות הטוב ביותר אי פעם, היה הבמאי הראשון שהצליח לגרום לסרט אימה לזכות באוסקר בפרס הסרט הטוב ביותר, נתן לטום הנקס את האוסקר הראשון שלו, לאן האתאווי את המועמדות הראשונה שלה לאוסקר וגם סתם ביים כמה סרטים מקסימים פה ושם. בין ההספדים בשבילו ניתן לראות את ההודעה של דייוויד בירן (סולן להקת "ראשים מדברים"), וגם יאיר רווה כתב פוסט נהדר על האדם. הוא היה בן 73 במותו. [THR]
ובחדשות מקומיות יותר
בטח כבר שמתם לב, אבל תכירו, זה קרקר כפול (המכונה יהונתן צוריה) והוא ישגיח כאן על העניינים בזמן שאני לא בסביבה. תתנהגו יפה.
אני לא מת, אני סתם עסוק. אגב, אחת הסיבות שבגללן אני נעדר לאחרונה היא המובן מאליו. אתם מוזמנים.
וכך, מבלי שנשפכה טיפת דם אחת, קרקר הצליח לעשות
את מה שדן ברזל לא הצליח לעשות עם המהפכה שלו אי שם לפני 15 שנה. מחאה לא אלימה FTW!
"מבלי שנשפכה טיפת דם אחת"
As far as you know.
לכל מי שלא מכיר את מהפכת הברזל:
http://www.fisheye.co.il/%d7%a9%d7%9c%d7%95%d7%9d-%d7%91%d7%90%d7%aa%d7%99-%d7%9c%d7%91%d7%a7%d7%a8/
(קישור שעובד, במפתיע)
קודם כל, בהצלחה לקרקר!
שנית, אני משתדלת לא להתעכב על קטנות בד"כ, אבל הרפרנס בכותרת של הפוסט הזה פשוט עושה לי רע על הלב ואני מקווה שאפשר להחליף אותו![!:(!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_sad.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_sad.gif" alt="" width="" height="" />)
תודה רבה
(ל"ת)
לא הבנתי.
(ל"ת)
סורי,
"I'm not quite dead yet!"
(ל"ת)
עלי אף אחד לא משגיח!
חסר ליהונתן להתחיל להתפז"מ פה. אני פרסמתי כאן קצרצרים בזמן שהוא עוד היה קרקר יחיד! האקווריום הזה לא גדול מספיק בשביל שנינו! אני בקושי נכנס בו לבדי.
(סתם, בהצלחה וזה. אני גם אמשיך לכתוב פה ושם).
שלומות!
היי, אני יונתן/יהונתן/קרקר.
למודאגים או מבולבלים או שניהם, ההשגחה שלי היא בעיקר כמו שזה נשמע: השגחה. פיקוח על תגובות (מחיקת תגובות מיותרת, סימון/הסרה של ספויילרים), עדכון ויצירת דפי סרט , האכלת ההיפוגריף, שטיפת הדלוריאן וכאלה . אומנם יש סיכוי שהשם שלי יתחיל לצוץ יותר, אבל אני לא אהפוך לכותב הראשי באתר וגם לא העורך של האתר. ההשגחה לא אמורה להשפיע יותר מדי על אופיו של האתר, בכל מקרה, אז אפשר להוריד את הקלשונות והלפידים.
קצת לגביי: בן אדם, ירושלמי ואב לעד-שיתברר-אחרת תינוקת אנושית. מסתובב באתר זה זמן כלשהו (עשור?). בעל טעם גבולי בקולנוע (שאלו את יגואר).
אם יש שאלות, בעיות, מצוקות ועוד – אשמח לעזור בכל דרך שניתן.
שבוע טוב :)
שיהיה בהצלחה ובמזל
(ל"ת)
אתה לא יכול לכתוב את זה ככה!
יונתן או יהונתן???
בטוח יש לך דרך מעודפת!
אחרי כל כך הרבה ויכוחים עם נועה מול נעה, ומאיה מול מיה, לא יכול להיות שיש אנשים שפשוט לא אכפת להם איך כותבים את השם שלהם!!!
(ובהצלחה. מבטיחה להשתדל לא לעשות יותר מדי אוףטופיקים…)
יאיי!! אני בטוח שאחותי תהיה מאוד מרוצה מהשינוי, היא ממש אוהבת לנשנש קרקרים!! בהצלחה!
קצת חנופה
האזנתי לפני השינה ל2 הפרקים ונהניתי בטירוף. תמשיך להיות מעניין ושנון כמו שאתה :) (ועד 120)
כנ"ל. אחלה פודקאסט.
(ל"ת)
2025 - אני אהיה בן 32
ג'יזס. אני אהיה זקן.
אנו, שנהיה אז עמוק בעשור החמישי שלנו ועם ילדים בתיכון, מצדיעים לך.
(ל"ת)
אגב, את האשמה בעניין ארבעת ההמשכים ל"אווטאר" אפשר לשים על מארוול
קמרון קרה להמשכים "הרחבה של היקום הקולנועי של אווטאר" כלומר יש פה ניסיון לייצר יקום קולנועי חדש, רק של יקום אווטאר. מה שאנשים שמתכננים יקומים קולנועים לא קולטים הוא שאי אפשר לייצר "יקום קולנועי" על בסיס פרנצ'ייז אחד (כמו שפראמונט רוצים לעשות עם "רובוטריקים" וסוני ניסו עם "ספיידרמן" ו"מכסחות השדים"). כל העניין של יקום קולנועי הוא שאמור להיות מגוון של דמויות וז'אנרים שונים שמתחברים. אבל יותר מזה, יקום קולנועי אמור להיות קודם כל על הדמויות עצמן, ולגרום לנו לאהוב אותן ולרצות לראות אותן מתקשרות אחת עם השנייה, ומזה באה ההצלחה של מארוול והכישלון של כל האחרים.
אני חושב ש"יקום קולנועי" זה פשוט המונח החדש ל"סדרת סרטים"
כמו שקומיקס זה "נובלה גראפית" ומשחק מחשב זה "חוויה אינטראקטיבית"
קמרון תכנן את ההמשכים האלה
הרבה לפני שהיקום הקולנועי של מארוול היה דבר, אז לא.
לפי מה שזכור לי הוא תכנן רק טרילוגיה
לא 5(!!!) סרטים.
נכון
בשלב מוקדם למדי אחרי "אווטאר" הוא אמר שמתוכננים סרטי המשך. בהתחלה שניים, אחר כך שלושה, אחר כך זה התפתח לארבעה. אבל הרעיון להמשך היה כבר קיים, ולא קיבל השראה ממארוול – כנראה רק השימוש (המיותר) במושג "יקום קולנועי" הוא מה שהושפע מהם.
די כבר עם המונח המעצבן הזה!
אני ממש שונא את המונח הזה "יקום קולנועי"! פעם שאמרו לי על יקום קולנועי חדש הייתי אומר: "יופי. אולי זה יהיה שווה משהו". היום שאומרים לי את זה אני צורח לשמיים "לא שוב!!!" וזה מלווה ב90% מהפעמים בהתקף cringe חמור.
שמישהו ישמיד את המושג הזה וישרוף את גופתו באש.
בבקשה די עם הקישורים ה"מגניבים"
בהצלחה יהונתן!
הערה קטנה – בבקשה בלי תיאורים "מגניבים" לסרטים, שכדי לראות במה מדובר צריך ללחוץ על הלינק.
זו פרטקיטה סבירה-מינוס כשמדובר במשהו איזוטרי וללא ממין העניין, אבל כשפסקה שלמה על הסרטים שמתכננת דיסני לא כוללים אף לא שם סרט אחד אלא רק תיאורים מסתוריים – זה כבר ממש מעיק.
חן חן מראש.
לא חייבים ללחוץ על הלינק
אפשר לעמוד עליהם עם העכבר ואז כתוב בתחתית המסך את הכתובת (במקרה הזה, דף הסרט) אליה הם מובילים.
(לא נכתב מתוך מטרה להתנגד לתלונה שלך, רק FYI למי שאולי לא ידע)
ברור. ועדיין... ;)
(ל"ת)
מה עוד ש...
כמעט לאף אחד מהסרטים העתידיים הנ"ל עוד אין שם, כך שהתיאור שיונתן כתב הוא הכי קרוב לשם הסרט שיש כרגע.
הרעיון לגבי אווטאר הוא החדשנות
לפי מה שאני זוכר הכוונה של קמרון היא להציג סרטים בתלת מימד ללא צורך במשקפיים, מה ששוב יריץ את הקהל לצפות ב"משהו שעוד לא ראיתם" בלי להתעכב יותר מידי בפרטים שוליים כמו עלילה מקורית וכדומה.
לא שיש לי תלונות, נהניתי מאוד מאווטאר, אחלה אפקטים!
בם באמת צריכים להתקין איימקס ביס פלאנט קניון איילון
וסינמה סיטי גלילות. שני הקולנועים הכי קרובים אלי, סינמה סיטי גלילות אפילו עבר שיפוצים, למה אין איימקס? אני לא יכול להגיע לראשון לציון וחיפה.
לסינמה סיטי אין זכויות על המותג של האיימקס
ויס פלאנט באיילון נבנה כשלתיאטראות ישראל לא היה את הזכיון לאיימקס ועכשיו קצת מאוחר לשבור שם קירות בשביל האיימקס.
אני רק הערה קטנונית
דייויד ביירן (ולא בריין)
בריין זה בטוח לא, צודק
אבל ויקיפדיה אומר בירן בכלל (וגוגל אומר בירנה. אבל לפי מה שאני מה מצליח להבין זה באמת בירן)
בהחלט בירן.
כמו רוז בירן שפעם לפני עשור וחצי חשבנו שיש לה פוטנציאל לשחק בדברים מעניינים. אבל לפחות עשתה קריירה.
אני לא מוצא את דף הסרט של אווטאר 2
אבל אני חושב שגם שם כתבתי את זה, לא מובן לי למה לא הסרטים לא יוצאים בהפרש של שנה אם כבר עובדים על כולם במקביל והסרט הבא ייצא רק בשלהיי-2020 אז מדוע יש צורך להמתין שלוש שנים בין השלישי לרביעי והרביעי לחמישי.
בכל מקרה דורון, אם הכמות של הסרטים שאתה מביא לתאריכים רחוקים, אני חושב שאתה צריך להוסיף עמודות של 2020, 2021, בתאריכון הסרטים כי אם כל הכבוד יש אנשים שכבר מעכשיו מתכננים מה הם יעשו בדצמבר 21…
ובהצלחה בתאגיד המרושע!
יש דף סרט
ואפילו מישהו לקח עליו חסות.
למה?!?!
בדיוק יוצאת עונה חדשה של פארגו! דווקא עכשיו שביטת תסריטאים? באסה.
בנוסף עם הייתי צריך לנחש את הגיל של מי שכתבה את התגובה של מדונה (בלי לדעת שמי שכתבה את התגובה זו מדונה) הייתי אומר או טינאייג׳רית או או אמא בת חמישים.
מצחיק איך הרווח בין הגילאים עובד פה. טוב, העולם מלא במסתורין, כפי שלמדתי מגרוויטי פולס.
אם העונה יוצאת עכשיו, אין שום בעיה
מן הסתם הפרקים כבר מוכנים, כלומר, הם כתובים. זאת עלולה להיות בעיה אם השביתה תתארך, לגבי סדרות שהעונות שלהם אמורות לצאת בעוד כמה חודשים.
אגב פארגו, העונה השלישית ממש לא משהו בינתיים
משעממת, אפילו.
זה לא שהיא רעה, אבל בינתיים היא מסתמנת בעיני כעונה החלשה של הסדרה.
ובנוסף...
לדעתי העונה החדשה מתחילה ממש נחמד. לדעתי הם די שוברים פה את הפורמולה של פארגו, שכבר התחילה להימאס לי (לא שהיא פורמולה רעה, היא פשוט חוזרת על עצמה).
חולק. עונה נהדרת בינתיים.
לא מזכירה עדיין את העונה השנייה שהיא יצירת מופת מושלמת ונטולת פגמים (מהותיים) – למרות שהיי, גם היא לא נראתה כזאת אחרי שני פרקים בלבד. אבל זה כן כבר רחוק שנות עאור מהזוועה המוגלתית שהיא העונה הראשונה. טפו עליה.
שתי העונות מצויינות
העונה השלישית מספיילרת את השנייה?
צריך לראות את השנייה לפניה? קשורה איכשהו לשנייה?
ראיתי את הראשונה ובvod העלו רק את הראשונה והשלישית.
הבנתי שבכל עונה הסיפור שונה אבל מפחד להרוס לעצמי.
לא
העונה השנייה היא פריקוול של הראשונה, אבל השלישית מתחילה סיפור שונה לחלוטין שלא קשור (כפי שנראה בינתיים) לשתי הראשונות.
זה לא קצרצרים אלא משחק הניחושים
אני יודעת, חדש בתפקיד וצריך לתת זמן אך לא כותב חדש פה …
לעומת הביקורות (הכתובות טוב ומעניין )של ה "קרקר?" הקצרצרים לא טוב.
זה משחק הניחושים וממש מעייף לחשוב כל פעם למה לעזִֵֵֵֶֶֶֶַַָָָָע*&^)%$# הוא התכוון למשל-
**** הסרט הראשון על גיבורת על של מארבל. (אין לי שמץ… נפתח את הקישור לגלות מה שמו? אין ברירה… נפתח)
****המשך ללהיט האנימציה הגדול בעולם (מה זה היה ? ממ נמו? כבר היה המשך…פרוזן? היה לזה המשך? הוא הגדול מכולם? למלך האריות היה כבר? טוב נפתח את הקישור לבדוק ) .
**** המשך לטרילוגיית האנימציה האהובה ביותר (טוב פה לפחות הניחוש יותר קל אבל עדיין צריך לפתוח את הקישור כדי לבדוק)
**** סרט ההופעות הטוב ביותר אי פעם (אין לי שמץ? spice girls? doors? נפתח קישור)
**** היה הבמאי הראשון שהצליח לגרום לסרט אימה לזכות באוסקר ב(נו די כבר, תגלה לי. עכשיו לפתוח קישור גם לסרט אימה? אופ)
****פרס הסרט הטוב ביותר (לדעת מי? באיזו שנה? נפתח קישור)
**** נתן לטום הנקס את האוסקר הראשון של (קישור…)
**** לאן האתאווי את המועמדות הראשונה שלה לאוסקר (קישור…)
טוב סיימתי את הכתבה. יש לי 10 חלונות פתוחים ואני ממש ממש עצבנית
אני אבסס תסריט לסרט על התגובה הזאת והתגובה הדומה לה קצת יותר למעלה.
שמו יהיה "שאלה יהיו הצרות שלכם בחיים: הסרט".
זו כתבת לונה פארק
שמעוררת אינטראקציה עם הקוראים. אני בעד
נ.ב. משחק הניחושים היה ממש נחמד
זה יכול להיות נחמד במובן מסוים
אבל פסקת הספד שלמה בלי לציין אף סרט של הבמאי בצורה נורמלית? זה מוזר במקרה הטוב, לא מכבד במקרה הביניים וכתיבה מתנשאת אם אני במצב רוח להיעלב. לא רואה איך "נחמד" יכול להכנס לפה.
הבן אדם מתנסח בדרך שלו
זה יכול להיות לא לטעמכם וזה בסדר, אבל מפה ועד "לא מכבד" ו"מתנשא" הדרך מאד ארוכה.
התכוונתי שזה לא מכבד כלפי המת (תארי לך הספד/כתבה/וואטאבר כזה על מישהו מקומי, נניח שמעון פרס) אבל בעיקרון את צודקת, זה קצת לא לעניין להיטפל לקטנות כשהסיבה שאנחנו עומדים פה בדף הזה היא כי יש כותב חדש באתר (דבר מבורך) עם טעם אקלקטי בסרטים (מבורך אפילו יותר).
גם מבחינתי היה עדיף לציין את שם הסרט בכתבה
אולי עם פריטי הטריוויה מוצמדים אליו.
היתרון הוא, מאידך, שנפתחים פתאום הרבה מאד דפי סרט, גם לסרטים ישנים, ושם אפשר לדון בהם, שזה מגניב.
יש הסכם. השביתה בוטלה
פרטים נוספים
http://deadline.com/2017/05/wga-strike-averted-tentative-deal-film-tv-contract-amptp-1202081121/
וכולם נראים נורא.
אבל מצד שני – יא ווארדי איזה קאסט: קנת' בראנה כפוארו, מישל פייפר, ג'ודי דנץ', פנלופה קרוז, ג'וש גאד, ווילם דפו, דייזי רידלי וג'וני דפ. בונוס: ג'וני דפ כתור הנרצח.
אתה לא באמת סימנת הרגע בספוילר
את העובדה שב"רצח על האוריינט אקספרס" יש רצח, על האוריינט אקספרס?
כן, אבל אולי לא ידענו מי יהיה זה שירצח
(ל"ת)
זה סיפור של אגתה כריסטי.
אצלה תמיד מישהו נרצח על ההתחלה ואז מנסים להבין מי הרוצח.
בגרסא מ-1975
לוקח קצת זמן עד שהוא נרצח, וגם אם ברור מההתחלה ש*מישהו* ירצח, לא ברור מי זה יהיה עד שזה קורה.
ובכל מקרה, זה עדיין פרט מידע על העלילה שלא נמסר מהכותרת או מהתקציר בIMDB – אני חושב שזה נחשב ספוילר.
אני מניחה שזה לא יהיה המקרה כאן
אבל יש מקרים שבהם המסתורין בסיפור רצח הוא לא רק סביב מי הרוצח אלא גם סביב מי הנרצח.
הדוגמא שעולה לי לראש כרגע – שקרים קטנים גדולים, שם גם זהות הרוצח וגם זהות הנרצח נשמרו בסוד מפני הצופים ממש עד הרגע האחרון.
יתכן שמת'יו ווהאן יביים את איש הפלדה 2 ויקח את המושכות ליקום של DC
http://www.imdb.com/title/tt5950044/?ref_=fn_al_tt_4
https://www.youtube.com/watch?v=wqAt3Cf_Utk
אם זה יקרה, ואם יתנו לו לביים בלי להתערב, סוף סוף DC יגשימו את הפוטנציאל של הדמויות שלהם, מארוול יקבלו תחרות ואנחנו נקבל את הגיבור שמגיע לנו.
זו רק שמועה
ודי בוודאות אחת שלא תתגשם, לצערי.
המלצה - Dear White People
נטפליקס די אכזבו אותי עם הסדרות האחרונות שלהם (ב"13 סיבות" יש שחקנים טובים אבל רובה כתובה ממש רע. "איירון פיסט" כתובה ממש רע וגם אין לה את השחקנים הטובים. ו"גירלבוס" לא הצליחה לשמור אותי מסוקרן מעבר לפרק 3) אז שמח שסופסוף עלה משהו איכותי. כן, זה עיבוד טלוויזיונוי לסרט (המעולה) מ 2014 ובינתיים היא ממש טובה. יש אווירה די קלילה בפרקים הראשונים, אבל היא משתנה בפרק 5 – אותו ביים בארי ג'נקינס – שהוא פשוט מעולה, חזק והפרק הכי טוב שראיתי בינתיים בטלוויזיה / סטרימינג השנה. מומלץ לבדוק אותה!
(זה 10 פרקים של 25 +- דק' כל אחד, אז זו לא השקעה כמו חלק מהסדרות האחרות שלהם)
נחמד, הביקורות על הסדרה היו לא טובות
אז לא ניסיתי בכלל אבל שווה נסיון.
לא יודעת אם לא התיחסת משום שזו עונה שניה או כי הצלחת לפספס- sense8 של נטפליקס מעולה בסוגה. כלומר, אם אתה מחפש ממש עלילה אז זו בעיה (ב2 העונות בטעות דילגתי על הפרק הראשון ואפילו לא שמתי לב עד שלב מתקדם מאוד בצפיה!). יחד עם זאת בכל שאר המחלקות היא מצטיינת: היא מאוד מאוד מאוד יפה והאקשן פשוט מעולה (בכל זאת, הוואושבסקיות יצרו וביימו אותה), מקבלת נקודות בונוס על יצוג שיוויוני של הרבה דמויות לא טריוויאליות בכלל ומעולה כדי להעביר את הזמן בלי המון מאמץ.
לחלוטין הדבר הכי טוב שנטפליקס עשו (לדעתי)
העונה השניה מתעלה בצורה נפלאה על הראשונה ואני מצפה בכליון עיניים להמשך הסאגה, במיוחד שהיו דיבורים על זה שהן תכננו מראש עלילה ל5 עונות. וכן, זה לא מפתיע כי מדוברת בוושבסקיות, אבל הצילומים בהחלט מרהיבים.
בלי קשר אני מצטרפת להמלצה של מתן, dear white people נהדר, וכיפי, ועשה משהו חשוב בצורה חכמה מצחיקה ולא מתנשאת (מידי). ומבחנתי שיפור משמעותי לסרט שהיה קצת מטיפני מידי ופספס חלק מהדמויות שמקבלות יותר זמן מסך בסדרה.
אם בנטפליקס עסקינן -
חובה על מי שמצליח לראות מחזות זמר קמפיים ומוגזמים בלי להתפלץ לראות את ״The Get Down". באז לרמן יצר סדרה שההגדרה ״סרט של 12 שעות״ תקפה לגביה יותר מלכל סדרה שראיתי מאז ״מלאכים באמריקה״, עם עלילה שלא נראית שונה מהותית מקזבלן, אבל שמבוימת (ומצידם של כמה מהאנסמבל – ותיקים כמו ג׳ימי סמיטס וג׳יאנקרלו אספוזיטו או טירונים כמו ג׳אסטיס סמית׳ ושאמיק מור – גם משוחקת) בכישרון רב ובעיקר, בהמון המון המון אנרגיה מתפרצת. קצת ג׳ק היל, קצת לין מנואל מירנדה, קצת מולין רוז׳ ובעיקר – כיפי ברמות בל יתוארו.
גם!
רק שפה אני אסתייג ואומר שהבזבוז של תקציב ההפקה הביא לפתרונות קצת, פחות מוצלחים בחצי השני של העונה…
ואמליץ גם לראות את המיני סדרת דוקו hip hop evolution שקיימת בנטפליקס, עדיפות לפני שמגיעים לthe get down בשביל רקע על התקופה האנשים וההיסטוריה האמיתית שמתרחשת במקביל למאורעות הסדרה
(מה גם שאז הופעה של דמויות משניות בעיקר בסדרה תופסות משמעות יותר גדולה פתאום)
הבעיה היחידה של סנס8
שאפשר לבנג'ג' אותה ביומיים, מהתגובה שלך והעובדה שהיא יצאה לפני 4 ימים, אני מבינה שגם את נדרשת לפרק זמן דומה. ועכשיו נחכה שנה וחצי לעונה הבאה. כמה קשה.
אגב, אני מסכימה לחלוטין שהעונה השניה טובה הרבה הרבה יותר, אבל בעונה הראשונה באחד הפרקים יש את הקטע הזה שהשחקן מצטלם לסרט אקשן שנראה ממש כמו מאחורי הקלעים של סצינת הלובי במאטריקס. אני בטוחה מן הסתם שזו לא טעות, וזה קטע שהוא פשוט עוצר נשימה מבחינה קולנועית (השילוב הזה של מאחורי ומלפני הקלעים)
10 שעות. בשביל זה המציאו את הבינג'
באמת שרציתי לראות בצורה קצת יותר מבוקרת, אבל היה שבת, היה לי יום פנוי והסדרה נהדרת.
זו כל הבעיה על נטפליקס בימנו, ופה אני זולגת עוד קצת לאוף טופיק..
הסדרה יוצאת בבום, ושמתי לב שיש שני מקרים, אתה רואה הכל מאוד מאוד מהר (מלשבת ביום ועד גג שבוע) או שאתה מתעכב ואחרי פחות מחודש אנשים עוברים לדבר הבא וגם אתה מנסה לראות כבר דברים חדשים והסדרה נשמרת על המדף (אצלי זה לדוגמא לוק קייג' שעדיין לא הצלחתי לצלוח).
ואז, יש שנה במקרה הטוב, שנתיים במקרה של סנס8 בלי שום פרק ועד הבולמוס הבא.
מצב אחד, מצאתי את עצמי מוסיפה ללוז משהו כמו 15 סדרות בשנה האחרונה כי לא מרגישים את זה על השידורים השבועיים, וזה עוד המון טלוויזיה וגיוון, מצד שני זה חוסם (?), הסדרות מתעקלות בצורה אחרת לחלוטין וזה יותר כמו סרטים נורא ארוכים.
אני לא מחדשת, אבל לצרוך המון נטפליקס לחלוטין מדגיש את הבעיה
(ועדיין, ישבתי 10 שעות לראות סנס8 ואני כמעט ולא מתחרטת כי זה היה נפלא)
המממ
היו סדרות שלא הצלחתי לראות בבת אחת, בעיקר אלו מהז'אנר הכבד יותר ולמען האמת כאלה שגם אזכור עוד 10 שנים (נגיד את סנס8, לא בטוחה שאזכור).
בערך.
את big little lies ראיתי די לאט (במושגים של מישהי שלא טובה בדחיית סיפוקים), את רוב העונה ראיתי בקצב של פרק ליום.
ועכשיו עם סיפורה של שפחה (אני קצת מסיונרית כאן, אבל מומלץ לא לצפות לפני קריאת הספר)- לא שיש לי אופציה לבינג', אבל אני לא בטוחה שהייתי מסוגלת (זו גם הצפיה היחידה שאני לא עושה תוך כדי עוד דברים, זה באמת כבד).
אני לא בטוחה שזה באמת חדש, מאז שהסטרימינג לסוגיו זמין הוא פתח (בעיקר למי שלא זקוק לכתוביות) עולם חדש של צפיה, והסטרימינג על סוגיו השונים זמין במידה כזו או אחרת עוד לפני שהיה יו טיוב. בסך הכל, נטפליקס וחברים חדשים זיהו מגמה והפכו אותה למיינסטרים, אז בינג'ינג קיבל שם והפך למשהו שלגיטימי לדבר עליו בציבור. תמיד היו לי תקופות שפתאום היה לי המון זמן פנוי ומצאתי את עצמי צופה בעונה של משהו בפרק זמן קצר (בטראש טהור, כי לא היו אופציות). זה בעצם הדבר השני שנטפליקס עשה- הגביר את המגוון האיכותי לצפיה אונליין.
אה לחלוטין לא חדש
וגם אני הייתי משלימה סדרות שלמות בטירוף (עוד מימי בלוקבאסטר, ואז גם היה לך תירוץ לגיטימי, ההשכרה נגמרת). אבל בגלל שזה כ"כ זמין ומיינסטיים היום פלוס המבחר גדול יותר ולרוב איכותי יותר, זה נראה כמו תופעה.
גם אני כבר שנים בבינג'
אבל אנחנו היינו החריגים ועכשיו זה נהיה תופעה. חובקת עולם. היה צריך להתאמץ לבינג' ולדעת אנגלית, בהתחלה קלטות ומנוי, אח"כ להוריד עונות עם eMule שחצי היה צריך לזרוק כי בעצם הכיל פורנו (או להעביר לספריית הפורנו) , ואחכ טורנטים ורק עכשיו החיים נהיו דבש לחובבי בינג'.
חדשות עגומות, לי ולך (ולעוד קומץ אנשים)
נטפליקס ביטלו את סנס8. אוף! כל כך חיכיתי לעונה הבאה, סוף סוף נהיה שם סיפור. גם ממש לא נעים לי מכל האנשים ששלחתי לצפות בסדרה ועכשיו יהיו תקועים כמוני בלי המשך.
אני לא יודעת אם הרייטינג היה דפוק, או שזה עניין תקציבי. הלוואי ותמצא פלטפורמה אחרת להמשיך את הסדרה, אבל אני פשוט בספק אם זה יקרה.
https://www.haaretz.co.il/gallery/television/news/1.4141736
זעם המעריצים עשה את שלו
נטפליקס אישרו ספיישל סיום בן שעתיים.
העונה השניה היתה מרוחה ברמות.
כל דמות קיבלה ארק חדש אבל הם לא טרחו לקדם את העלילה הראשית בכלל, עד לפרק הסיום והקליף האנגר המעצבן שלו. בעיני הם לא הרוויחו קליף האנגר כזה בעונה הזאת.
אני שמח שנקבל סיום בספיישל של שעתיים ושהסדרה לא תמשיך.
המלצה: Into The Badlands
הסדרה הזו היא בעצם סרטי האמנויות לחימה האסייתים מפעם בפורמט של סדרת טלוויזיה, וזה עובד.
המשחק אומנם מעט עציצי או לחילופין מוגזם מאוד, והכתיבה ככה-ככה (בכל זאת מהעוצרים תסריטאים של הסדרה האיומה "סמולוויל") *אבל* הצילום יפהפה ממש, תפאורה וסטים עוצרי נשימה, אפקטים מרשימים וגולת הכותרת – סצינות האקשן שם הן מהמרשימות שנראו בטלוויזיה. היית אומר הכי מרשימה אילולא Sense8, ודרדוויל שנותנות לה פייט ראוי אבל היא עדיין מתעלה עליהן בזה, אבל עדיין יש סדרה אחת עם אקשן מרשים יותר – "משחקי הכס". אבל גם מקום שני זה לא רע. והמשחק והכתיבה הצ'יזים דווקא מוסיפים להנאה מהסדרה. היא גם מאוד קצרה (עונה ראשונה 6 פרקים, שנייה 10) ואם זה לא מספיק ניק פרוסט מטרילוגית קורנטו של אדגר רייט הצטרף לעונה השנייה בתפקיד מרכזי והוא מעולה, והעונה השנייה באופן כללי מראה שיפור עצום מהראשונה גם במשחק והכתיבה והיא הרבה יותר מהודקת ועקבית. כמו שאחרים אמרו לפני הסדרה הזו היא כל מה ש"איירון פיסט" היתה אמורה להיות. בקיצור, מומלצת ביותר.
סמולוויל הייתה סדרת נוער מעולה
וסופרמן הכי מעורר הזדהות שהיה אי פעם על המסך
היא התחילה בתור סדרת נוער מעולה
אני לא בטוחה באיזה שלב הסיפור שם התחיל להתבלגן עם עצמו, אבל העונות האחרונות היו נוראיות בעיני.
אחרי עונה 4 סמולוויל היתה מזעזעת.
גם Into the Badlands מזעזעת, להוציא את קטעי האקשן המצוינים.
כנער נהניתי מכל הסדרה בשלמותה
וגם בעונות האחרונות הייתה לויס מדהימה ואפילו טס פיצתה על חסרונו של מייקל רוזנבאום (אגב לקס לותר הטוב אי פעם בינתיים)
לגמרי מסכימה לגבי הלקס הטוב ביותר אי פעם
והטוויסט בתחילת הסדרה שהם בעצם חברים כי הוא הציל אותו נתן את הטון המוצלח לעונות הראשונות. ואז הם התחילו להתבחבש…
מסכים ומסכים
עם שניכם,
הלקס הכי טוב לגמרי,
ציינתי אפילו בביקורת של בטמן נגד סופרמן שג'סי אייזנברג היה לא משהו בכלל והיה עדיף את רוזנבאם עשרות מונים.
הצורה בה פיתחו את החברות בין לקס וקלארק הייתה מעולה ובאמת יכלה להכניס מימד אפי לקונפליקט ביניהם בהמשך הסדרה (מגנטו/אקסבייר בשני סרטי אקס מן הראשונים?), לצערי זה אכן התחרבש.
לא יודע למה אבל אני עד היום זוכר סצינה ספיצפית בה לקס אומר לקלארק
our friendship will be the stuff of legends
ראית את העונה השנייה?
שיפור עצום ברמה. למרות שגם את הראשונה חיבבתי.
לדעתי היא היתה גרועה מההתחלה
למרות אפקטים מרשימים לזמנו בשביל סדרת טלוויזיה והלקס לותור הכי טוב שנראה על המסך (ואביו הלא פחות מצוין) הסדרה היתה פשוט משעממת. זו הבעיה העיקרית שהיתה לי איתה. היה לה את כל המרכיבים להיות אחת הסדרות הכיפיות בטלוויזיה והיא היתה פשוט כל כך נסחבת ומעיקה.
"סופרגירל" ו"פלאש" הן כמו "סמולוויל" רק כיפיות ולכן הן מצוינות.
Into The Badlandd היא גם סדרה מאוד כיפית. אילו לסמולוויל היה רבע מהכיף של הסדרה הזו…
זה העניין
מבחינתי כל הCW עכשיו לא מתקרב לסמולוויל אבל זה כנראה כי אני התחברתי לסמולוויל כנער ובגיל יותר בוגר כל הסדרות לא מספיק אינטילגנטיות ולכן מרגיש לי שאתם שופטים את סמולוויל לא בצורה מספיק הוגנת.
חדשות אולי-טובות מקאן
מסתבר שההכללה של שני סרטי נטפליקס בפסטיבל יצרה סערה בצרפת, שהתעצבנו שיש בפסטיבל סרטים שלא יוקרנו בקולנוע. קאן היה קצת במבוכה ועכשיו הוציא הודעה ש"פעם הבאה זה לא יהיה" – סרטים בקאן יצטרכו לצאת על מסכים במקביל.
וזה עלול להיות טוב, כי זה עלול לשכנע את נטפליקס למצוא מפיצים באירופה (ובארץ) שיפיצו את הסרטים הארורים שלהם על גבי מסכים, במטרה להיות חלק מפסטיבלים נחשבים ואולי גם סתם. ואולי זה לא יהיה. אבל אני חייב להמשיך לקוות שתהיה לי אפשרות לראות את "אוקיה" והסרט הבא של סקורסזה על מסך גדול, אז תנו לי לחלום.
מקור
אבל ממתי סרטים מגיעים לפסטיבלים עם מפיצים?
בדרך כלל זה לא הפוך לחלוטין? סרטים מגיעים עצמאיים לפסטיבלים ורק אז נקנים ובמקרים ספציפיים הם מגיעים אחרי שכבר יש להם מפיץ?
זאת אומרת, אף סרט לא מגיע עם הבטחה שהוא יוקרן אי פעם איפשהו בעולם אלא אם כן הודיעו אחרת, אז איך הסרטים של נטפליקס שונים מזה?
אני קצת מקווה שלא
האכזבה הכי גדולה מנטפליקס זה שלמרות התכנים הרבים והפתוחים לכאורה לכולם, הסכמי הפצה שיש להם עם מדינות שונות קצת מגבילים את המגוון שמגיע בסוף לשרת שלהם. לפחות אצלינו.
דווקא כמישהי שאופציית הצפיה הביתית שלה הוא מסך 13 אינץ' של מחשב- אנחנו בעידן שלא צריך קולנוע כדי לקבל חוויית צפיה ברזולוציה גבוהה ועל מסך גדול. זה אפילו במחירים די נגישים. חברים שלי הפכו את הסלון שלהם למשהו שיותר כייפי מאולם וי איי פי בקולנוע, אני לא מאמינה שאני אומרת את זה- אבל ממש כיף כשיש חברים עם ילדים שקשה להם לצאת כמו פעם ולכן הם מגלים כזו מקוריות.
אני חושבת שמי שיצטרך לעבור רוויזיה רצינית הם לא שרתי הסטרימינג השונים, אלא פסטיבלי הקולנוע שהופכים לארכאים. הרגלי הצפיה משתנים, הרגלי הצריכה משתנים ואין סיבה לשלם על סרט של נטפליקס כאילו שהוא מופץ בלעדית בקולנוע. נטפליקס חיים מדמי מנוי של צרכנים, שחקנים חיים ממשכורות, לא מפרסים. אני באמת משערת שבסוף תעשיית הפרסים תתעדכן.
אין ספק שתעשיית הפרסים תתעדכן
אבל אני לא יודע אם השינויים האלה יהיו באמת לטובה.
האמת היא כזאת: אני לא סומך על נטפליקס עם הפצת סרטים ופרסום שלהם. למרות שיש להם כמה מהסרטים הנצפים בשנים האחרונות (כולם של אדם סנדלר), אף אחד מהם לא הצליח להיכנס לשיחה הציבורית ואם אותו הגורל יתרחש לבמאים שאני אוהב כמות הזעם שתהיה לי על ספקית השירות תגרום לאנשים שמחכים שלוש שנים לשירות אצל HOT להיראות מתונה וחברותית.
אני מעדיף שסרטים עדיין יופצו ויחכו חצי שנה לפני שיגיעו לנטפליקס או ספקית שירות אחרת מאשר אולי לראות אותם ואולי לא, כי בכל מקרה הם הלכו לאיבוד בכל התוכן של ספקית השירות.
סרטים מצויינים הולכים לאיבוד גם בקולנוע
קובו זכה לאחוזי צפיה זניחים, וזה סרט מהמם. גם לא פה, לא שם לא קיבל הייפ רציני מחוץ לקהלים מאוד ספציפים, גם חדר קיבל רייטינג סביר ולא יותר.
ואפשר להגיד דברים דומים גם על סדרות. על כל ווסטוורלד או סיפורה של שפחה שמקבלות הייפ רציני ועשויות מצויין (למרות החסרונות של הראשונה, לשניה יש רק חיסרון אחד והוא שהספר טוב יותר אבל היא קרובה למושלמת בינתיים) יש גם שקרים קטנים גדולים שעפו עליה בביקורות אבל נראה שאחוזי הצפיה שלה היו רק בסדר.
ובמדידה למרחקים ארוכים, מועדון קרב נחשב לכישלון קולנועי. אני חושבת שבזמנו האולפנים פיטרו את כל המעורבים בדבר, או משהו חריף בסגנון, מרוב שהפסידו על הסרט הזה כסף.
כן, אבל על כל מועדון קרב וקובו
יש סרטים שההפצה הקולנועית שלהם הקפיצה אותם מעלה.
אם סרטים כמו "וויפלאש" היו משודרים בנטפליקס אני בספק שדמיאן שאזל היה יכול לפרוץ ולעשות סרטים נוספים בתקציב גבוה.
ושוב אני לא לחלוטין *נגד* נטפליקס – אני פשוט חושש. אם יתגלה שכל זה לא נכון – נהדר! אבל תחושת הבטן שלי נגד התהליך שקורה כאן.
אני לא בטוחה שאני מזהה את התהליכים נכון
ובכל זאת, להבנתי, הבמאי של הסרט הזה, שעשה גם את רכבת הקרח (עוד סרט שהגיע לו יותר הייפ ממה שהוא קיבל) הוא במאי די מדליק ומאוד נישתי. בד"כ הבמאים הלא אמריקאים המעניינים האלו מקבלים פתאום איזה פרוייקט זבל של חברה גדולה, לעשות רימייק מיותר או משהו בסגנון. ואז רובם נעלמים כמו שהם באו כי הם מוכרים בעיקר מסרט רע דובר אנגלית.
דווקא פה נטפליקס נותנת צ'אנס מעניין.
[ובכלל, ההתנהלות של פסטיבל קאן שתוארה כאן גורמת לי לאחל להם שעוד 5 שנים האומה הצרפתית תקלל את הפסטיבל הזה שבגללו נטפליקס בכל מדינה חוץ מצרפת פותחת סרטים לצפיה, ורק אותם מכריחים ללכת לקולנוע.]
אולי אני עושה פה השלכה לא נכונה, אבל בהקבלה למוזיקה, די תם העידן שבו רק מה שברדיו מקבל קהל. הרדיו עדיין מהווה מקפצה אדירה, ובכל זאת הגיעו לארץ בשנה החולפת מודראט ודי אנטוורד- שני הרכבים שלא מושמעים בשום ערוץ רשמי. ההופעות של שניהם היו קרובות לסולד אאוט, ובמחירים ממש מוגזמים. אני יודעת שהיו עוד כמה אבל אני לא מכירה אותם. גם להקות "אינדי" מקומיות כמו טייני פינגרס או הקולקטיב מצליחים למלא את הבארבי בלי להיות מושמעים ברדיו (הקולקטיב הצליחו לפני שהתחילו להשמיע את השיר האחד שלהם שעבר סלקציה).
בקולנוע הדרך קצת יותר מאתגרת, כי האפקטים השונים עדיין דורשים תקציבים גבוהים יותר ממה שדרוש בשביל הקלטה של אלבום באיכות גבוהה. אבל גם בקולנוע כבר יש הרבה מאוד אפשרויות למי שהתקציב שלו פחות ענק. ראיתי איזה ראיון עם הקאסט של סנס8 שסיפרו על כל הדרכים שבהן חסכו המון כסף על אפקטים, וזו סידרה שהאפקטים והאקשן הם חלק מרכזי ממה שיש לה להציע.
כמו כן, אני חוזרת רגע לנטפליקס- כשהם צצו עם בית הקלפים היתה איזו הנחה שזו הברקה חד פעמית, שהם עדיין לא מתחרים אמיתיים לחברות כמו HBO. ב4-5 השנים שעברו מאז, נטפליקס העלו את הרף של שירותי הסטרימינג, פתאום הולו ואמזון התחילו להפיק סדרות מעולות, עם איכויות שלא נופלות מאלו של הרבה סרטי קולנוע. למעשה, יש הרבה מאוד סרטים שמופקים באופן שהרבה פחות ראוי להקרין על מסך ענק.
אני אופטימית ממך, אני חושבת שאנחנו בעיצומו של תהליך שכבר קרה בתעשיית המוזיקה. יהיו לו חסרונות, כי באמת הנגישות של במאים תהיה מאוד תלויית קונטקסט. יהיו בו מפסידים בטוח, אבל גם יהיו הרבה מאוד מרוויחים כי אולי המגוון יגדל. כמו כן, אני מודה שאני לא ממש אתאבל אם כל המגה-יקומי קולנוע המסחריים יעלמו, וסרטים יצטרכו להוכיח שיש להם נשמה גם בלי אפקטים מוגזמים. (זו השוואה קצת מוזרה, ובכל זאת בין האנימציה המדהימה של זואוטרופוליס/ספר הג'ונגל, לחדר עם ציורי גיר שבו צולם דוגוויל או אפילו לתפאורה הפשוטה מאוד שבו צולם 'חדר', אני מעדיפה את השניים האחרונים)
ההשוואה קצת לא נכונה
כי לשמוע שיר זה לשמוע שיר. כן, אנשים יטענו שתקליט זה צליל יותר "עוטף" מדיסק או יוטיוב אבל בסופו של דבר, כמו שאת אומרת זה לא משנה המדיום שאתה צורך את המוזיקה.
בסרט זה ממש משנה. יש סיבה מסוימת, לדעתי, למה סרטים מסוימים מתגלים רק שנים אחר כך: הם חוויה קולנועית לא משהו, אבל חווית צפייה נעימה ואפליו נהדרת בבית. והפוך. אני לא טהרן שדורש מעצמו או מאחרים לשפוט סרט רק כשהם רואים אותו במסך גדול בחוויה טובה אבל אין לי ספק שזה משפיע על החוויה שלך. ויש הבדל בין צפייה במחשב, בסטרימינג, בטלוויזיה או בקולנוע. ונטפליקס לא תצליח לשנות את זה. גם אם היא תקנה את טובי הבמאים (מה שהיא כבר עושה), יש סכנה שהסרטים האלה לא יצליחו לספק את אותה החוויה שהקולנוע מביא איתה. יש סכנה שבתוך ים התוכן הבלתי נגמר שלה, בלי הקידום הראוי (שכרגע חסר לה) הסרטים הללו לא יצליחו לפרוץ הלאה. אולי לא, כמובן. ויש יתרונות לספקית תוכן שמוכנה לזרוק כסף על רעיונות משונים שהוליווד לא מוכנה להפיק. אבל יש כאן גם כמה חסרונות שפשוט לא מפסיקים להציק לי.
אז נצטרך למצוא מודל חדש להקרנות
אני מנחשת ששני דברים יפתרו את החסך במסך גדול באיכות גבוהה:
1. מערכות קולנוע ביתיות, שכבר קיימות באיכות גבוהה ובמחירים די נגישים.
2. כדי לשמר את המסורת וכו', אולי מישהו יצליח לפתח איזשהו מודל עסקי הגיוני שמאפשר הקרנות של סרטים על מסכי קולנוע, בלי שתהיה עליהם בלעדיות.
אני מניחה שהבעיה ברעיון השני שלי היא כלכלית,אני לא חושבת שהייתי מוכנה לשלם 40 ש"ח כדי לראות בקולנוע משהו שקיים בנטפליקס אבל מניחה שכן הייתי זורמת על דמי מנוי במחיר סביר או משהו. אני משערת שברגע שיהיו הרבה סרטי נטפליקס (איכותיים), ולא רק בודדים, הצורך הזה יגבר ויטופל.
לנטפליקס ממש לא חסר קידום.
הם פשוט לוקים בבעיה שיש בכל פלטפורמה.
כמו שהעונה הראשונה של דרדוויל היתה פצצה בשבילם במובן החיובי ביותר של המונח, ככה סרט אנימה כמו Blame! שנראה לי מעניין (וגיליתי עליו בדרך לא דרך) יקבר מתחת לתכנים פופולאריים יותר.
אבל ככה זה בכל מקום. סרטי אינדי או דרמות כבדות מוקרנים בשעות מגוכחות ובכללי מבחר ההקרנות דל.
לנטפליקס לחלוטין חסר קידום.
כשיש להם סדרה שהם רוצים שיראו, הם יודעים לעשות בדיוק מה שצריך בשביל שיראו אותה. אפילו מעבר לסתם יצירת באזז, הם משקיעים המון בשילוט חוצות, פרסומות, טריילרים, תוכניות אירוח ומה לא, אבל משום מה עד עכשיו הם לא הבינו איך משווקים סרט. אפילו כשיש להם ביד סרטים מסחריים שבקולנוע היו מכניסים די הרבה כסף (סרטי אדם סנדלר, וור משין) אין להם שמץ של מושג איך להתמודד איתם ולגרום לקהל לחשוב שאלו סרטים אמיתיים ולא ספיישלים טלוויזיונים.
אוקג׳ה מגיע בשלב הלא נכון, כאשר כל העתיד של נטפליקס בתחום הסרטים מונח על כתפיו, ונטפליקס צריכה לעשות כל שביכולתה בשביל לגרום לאנשים לצפות בו. אם אנשים לא הולכים להתעניין באוקג׳ה, הם בבעיה גדולה. לדעתי, זה חבל שההימור שלהם צריך להיות סרט שהוא כנראה מוצלח, והייתי מעדיף שההימור היה נניח Bright או Death Note או כל סרט אחר שלהם שכנראה יהיה רק בסדר, אבל הוא מאוד מסחרי.
סרטים בנטפליקס זה משהו שקשה לעצור.
זה קצת כמו היקום של DC – יותר מדי מתוכנן קדימה ומאוחר מדי לעצור עכשיו. הם פשוט יצטרכו להשתפר בזה.
ממש עוד מעט יוצא דרכם הסרט החדש של בראד פיט, בהמשך השנה יהיה גם סרט עם ג'ארד לטו, סרט עם וויל סמית' ושנה הבאה הסרט של סקורסזה. אוקג'ה לא יטה את הכף – מקסימום הוא יתפספס.
וואו, כניראה שממש חסר להם קידום
לא ידעתי שיש על פרק סרטים עם כל הכוכבים הנ"ל.
אגב, זה לא לגמרי קשור למה שכתבתי- על הקרנות נטפליקס בפלטפורמות קולנועיות.
אוקג׳ה עושה רעש בקאן.
אז היום הוקרן ״אוקג׳ה״ של נטפליקס בפסטיבל קאן, ובבוקר הוקרן לעיתונאים, עדיין כחלק מהפסטיבל.
הסיפורים מהאולם נשמעים הזויים מדי בשביל להיות אמיתיים, ועוד בפסטיבל הקולנוע הכי מכובד בעולם, ויותר מזה, בהקרנת עיתונאים. מספרים על צעקות ״בוז״ בלתי נפסקות למראה הלוגו של נטפליקס, ולאחר מכן גם כשהשם שלהם הופיע על המסך בתחילת הסרט כחלק מחברות ההפקה. כמה דקות לאחר שהתחיל הסרט התגלה שחלק מהתמונה חתוכה, כנראה כמחאה לא מתוכננת של המקרינים (קאן הוציאו הודעה רשמית בה הם לוקחים אשמה על המקרה ומתנצלים כלפי הבמאי, הצוות והשחקנים), הסרט נעצר לכעשר דקות והתחיל מהתחלה, שוב למשמע קריאות ״בוז״.
מודה, אני מאוכזב מאוד לשמוע את זה. זה בסדר לא לאהוב את העובדה שנטפליקס לא משחררים את הסרט לקולנוע, אבל זה מאוד לא בסדר להפריע במכוון (בין אם בצד הטכני או בין אם מהצד של הקהל) להקרנה הסדירה של הסרט ולשים זין על כל האנשים שהשקיעו בו, רק בגלל שאחד המשקיעים הכספיים זו חברת סטרימינג שמסיבה מאוד הגיונית רוצים לדאוג לחוויית המשתמש של עצמה.
גם אני הייתי מאוד שמח לראות את ״אוקג׳ה״, או עוד כל מיני סרטים שנמצאים כרגע בהפקה אצל נטפליקס לצורך העניין, על מסך גדול, אבל חשוב לזכור שאף אחד לא הפתיע את בונג ג'ון-הו עם העובדה שהסרט שלו יוקרן רק על המסך הקטן, הוא הסכים לעשות את הסרט שלו ככה. ואם הוא בסדר עם זה, אני לא רואה שום סיבה למה שאני לא אהיה בסדר עם זה.
אני חושב שזה זמן חשוב להזכיר – כשאתם בקולנוע אל תהיו חארות. גם אם יש לכם דעה נורא נחרצת לגבי משהו שקורה על המסך, תכבדו את אלו שמסביבכם שבאו לצפות בסרט ולא לשמוע אתכם.
http://www.indiewire.com/2017/05/netflix-cannes-okja-pedro-almodovar-tilda-swinton-jake-gyllenhaal-1201828665/
עושה רושם שבקאן מקובל להתנהג כמו בבונים.
מעצבן לשמוע כל פעם מחדש. אבל מה מפתיע? רוב האנשים שמגיעים לשם מבואסים, מפוטמים וחושבים שהם גאונים.
מצד שני
בהקרנה שהייתה בערב, הלוגו של נטפליקס התקבל באהדה והסרט עצמו נחתם ב-4 דקות רצופות של מחיאות כפיים בעמידה.
מבין הסרטים שהוקרנו שם עד כה, הוא מקבל את הביקורות הכי טובות. למרות זאת, סיכוייו לזכות בפרסים כלשהם נראים קלושים – כי לאלמודבר לא בא טוב בעין סרט זוכה פרס דקל הזהב שלא מוקרן בבתי קולנוע.
אני חושב שעצם העובדה שהסרט יהיה זמין לכל העולם בצפייה חוקית לחלוטין ב-28 ליוני, שיא בכמות הזמן הקצרה ביותר שעברה מאד שסרט הוקרן בפסטיבל קאן עד שהוא זמין בארץ אם אני לא טועה, מדברת בעד עצמה. יש סרטים מפסטיבל קאן 2016 שהופצו מסחרית בארץ רק לפני חודש (פטרסון למשל) ויש כאלה שעדיין לא הופצו בארץ (המשרתת). הדילמה של "מסך גדול"/"מסך קטן" דורשת קודם כל שהמפיצים בארץ יחליטו בכלל להביא את הסרטים למסך הגדול, והדילמה בין "מסך קטן" ל"לא בכלל" היא די קטנה.
החדשנות של נטפליקס בעיניי נובעת פחות מעצם העמעום של המונח "סרט קולנוע", אלא מכך שהם גוף הפקה והפצה שהוא גם הבעלים של הפלטפורמה. בינם לבין הצופים שלהם יש 0 מטווחים ובעלי אינטרסים והם בשליטה מלאה על ההפקות שלהם והאופן שבו הן מגיעות לקהל – גוף ההפצה הישראלי לא עומד בדרכי להגיע לסרטים שלהם, גם אם קהל היעד שלהם מאד מצומצם, ואני לא יכול לחשוב על דבר טוב מזה.
ושלא נדבר בכלל על העובדה שגם אם הייתי רוצה לקנות מנוי לנטפליקס לחודש אחד, רק בשביל לראות את הסרט הזה, זה עדיין היה עולה פחות מכרטיס אחד לקולנוע בימינו.
בכל מקרה, הסיפור הזה עומד להימנע מאיתנו בשנים הבאות, כי חוק חדש בפסטיבל אומר שסרט חייב לקבל הפצה בצרפת כדי להיות קביל בתחרות.
אתה בקאן?
מגניב לך.
איך הסרט?
הלוואי
קראתי על זה כאן
תכננתי לצרף את הלינק אבל שכחתי.
פרסי MTV לקולנוע וטלוויזיה וכמה שאמה ווטסון מדהימה
בפעם הראשונה הם בחרו שלא להפריד בין המגדרים בקטגורית המשחק, ובשני המקרים – טלוויזיה וקולנוע – זכו שתי שחקניות. בטלוויזיה זכתה מילי בובי בראון על Stranger Things ובקולנוע אמה ווטסון על "היפה והחיה". חשוב להגיד שאת הזוכים בטקס הזה בוחר הקהל בבית כך שאין פה שום אג'נדה מצד הבוחרים בבחירה בשתי נשים, וזה די מגניב. אבל הקטע הכי טוב היה כשאמה ווטסון קיבלה את הפרס לשחקנית ונתנה נאום פאקין מדהים! אם אהבתם אותה עוד מקודם כששיחקה את הרמיוני השולטת והכוכבת האמיתית של סרטי "הארי פוטר" לדעתי אחרי הנאום הזה תאהבו אותה אולי אף יותר.
הנאום;
https://youtu.be/DfDipz2Y-fA
רק רוצה לציין
שאנחנו עשינו את זה 14 שנה לפני שזה היה פופולרי.
אגב, מי זאת שהגישה את הפרס?
אסיה קייט דילון
(ל"ת)
היא מקטגוריית Genderqueer/ non-binary
כלומר ללא מגדר מין (לא בטוחה שככה מגדירים המקצוענים את הנושא). לא נקבה לא זכר.
נראה לי שבגלל זה אמה ווטסון הודתה לה אבל לא בטוחה.
הודתה לה על האומץ?
Ruby Rose לדעתי הכי מפורסמת בזה אבל אני חושבת שמיילי סיירוס גם בעניין ועוד כל מיני ידועים פחות.
אני לא מאמין שזה 2017 ועדיין עושים ריבוטים "אפלים" יותר
בכל מקרה – הלבוי 3 לא יקרה, במקומו יהיה ריבוט עם במאי ושחקן אחר. כפיצוי, הוא יהיה כמובן "אפל" ו"יותר מבעית". ומדורג R. החדשות לא משמחות את כולם, כי כמובן שהן לא כי מה היה רע בלעשות פשוט "הלבוי 3".
בכל מקרה, מקור.
אני מחכה ליום
שבו אראה כותרת על משהו שמקבל עיבוד "חמוד יותר, קליל יותר".
לגו באטמן הוא עיבוד חיק״י.
(ל"ת)
לפחות במקרה של הלבוי יש הצדקה
כי ככה גם הקומיקס.
למרות שאני גם מבכה את הביטול הסופי והמוחלט של הלבוי 3 – הבנתי שמינולה לא אהב את הגרסא של דל טורו שלא היתה ממש מייצגת את המקור. לפי זה שהתסריט כבר גמור, עושה רושם שהריבוט הזה התבשל עוד לפני שדל טורו עשה את הקמפיין האחרון שלו להחיות את הלבוי 3.
הקומיקס לא ממש ככה.
ככל שהוא התקדם הוא נהיה אפל יותר, כן, אבל בגדול יש בו שילוב בין כיף לבין אימה גותית שהוא גם יוצא דופן וגם משוחזר מצוין על-ידי דל טורו, משהו בסגנון:
נבל: לא תוכל להילחם בי עוד, יצור, שכן בעצמך אתה נלחם! גורלך הוא להוביל את העולם לאבדון! אחוז בו, אחוז בגורלך ביד האבן של השווואור-מורגות' והבא את הגיהינום עצמו אל פתחו של העולם!
הלבוי: יאללה יאללה יא טמבל, תאכל תחת! [בום באנג קא-בלוי]
זה בדיוק, אבל בדיוק, הסגנון של הסרט הראשון (בשני זה קצת מתפספס לדל-טורו, כי הוא נסמך פחות על החומר המקורי). הלבוי, בכל מקרה, אף פעם לא היה מפחיד או אפל מבלי להיות גם מצחיק ורווי אקשן חסר הצדקה.
מייקל פארקס נפטר.
היה ידוע בזכות תפקידים קטנים בסרטים של טרנטינו ורודריגז, אבל רק לאחרונה, כשהוא כבר באזור גיל ה-70, פרץ גם כשחקן ראשי ב"Red State" של קווין סמית', בה הוא נותן את אחת ההופעות היותר בולטות של העשור הנוכחי, בעיניי.
ממשיכה את נושא נטפליקס מזווית של בת 17
RIVERDALE- רואה בגלל זה ששיחק בזאק וקודי. זה רק בסדר ולכולם ניתוח שפתיים. מומלץ לחובבי זה ששיחק בזאק וקודי.
כתום זה השחור- העונה החדשה משעממת מדי לצפיה. לא צלחנו פרק ראשון (גם האמא חושבת כך)
STRANGER THINGS- טוב ומזכיר את הגוניס ואי.טי . ממליצה( אמא גאה בבתה שיודעת להבחין בדמיון וחושבת שעדיין לא הראתה לה את אני והחברה. והאמא כמובן התמוגגה מהסידרה. ויזואלית ומוזיקה)
13 סיבות למה- סדרה עצובה והייתה צריכה הפסקה בין פרקים מרוב שהעציב אותה. ממליצה (האמא החליטה לוותר)
RuPaul's Drag Race- ראתה עוד לפני ובנטפליקס יותר קל וכיף לצפות. תוכנית נערצת ומצויינת . ריאליטי אבל משובח. ( מכריחה את אמא לצפות בעונה 6 שהיא נחשבת העונה הכי טובה )
סנטה קלריטה דייאט- נשברה באמצע. מצחיק ואז סתם חוזר על עצמו.(אמא נשברה אחרי פרק יחיד למרות אהבתה הגדולה לדרו בארימור)
אגב, בת ה 13 התמכרה ל
IZOMBIE
13 Reasons why
Santa clarita diet
BIG BANG THEORY
FRIENS
אני ממש לא אהבתי את סנטה קלריטה דיאט
וולגרי, לא מצחיק והמשחק פשוט מוגזם ברמה של כאב בעיניים וזה כשאני לא רגיש במיוחד לאיכויות משחק. נתתי לה הזדמנות כל הפרק הראשון וזה היה יותר מדי.
את iZombie אני מאוד אוהב. היא מצחיקה, ובנויה טוב ועם זומבים. מחכה שיתרגמו סוף סוף את העונה השלישית.
אני אוהב את שתיהן.
אבל סנטה קלריטה דיאט ללא ספק טובה יותר ומאד מרעננת בהתחשב בעובדה שמדובר בתצוגה מאד מרשימה של זוג וותיק – דבר שנדיר לראות בז'אנר בצורה כזאת.
התסריט של ג'וס ווידון ל"וונדר וומן" דלף לרשת
https://www.comicbookmovie.com/wonder_woman/wonder-woman-you-can-now-read-the-script-for-joss-whedons-aborted-take-on-the-amazon-warrior-a151081
קראתי אותו והוא מצוין! דיאלוגים מצונים (כמובן). בניית דמויות נהדרת. מה שכן הוא סובל מהבעיה הווידונית הידועה שכל דקה חייב להיות איזשהו פאנץ' ליין גם אם אין צורך, אבל חוץ מזה תסריט נהדר. מה לעזאזל הם חשבו לעצמם בוורנר כשלא הלכו על הגירסה שלו? נקווה שהגירסה עם גדות שיוצאת בקולנוע תהיה שווה משהו ותתקרב במשהו לרמה שהתסריט הזה מציג.
ובינתיים, עד שנשמע מה קורה עם באטוומן, או הסרט שלו על מלחמת העולם השניה
הוא ביים סרטון קצר לתמיכה בארגון האמריקאי לתכנון המשפחה:
https://www.youtube.com/watch?v=3vTG4lUl1PU
אני חייב לומר – מרשים. והרבה יותר אפקטיבי מפרסונת הבאסטונר בשוק שהוא אימץ לטוויטר שלו.
ג׳ימי קימל ינחה גם את האוסקר הבא
http://www.rollingstone.com/movies/news/jimmy-kimmel-will-return-to-host-90th-academy-awards-w482543
הוא חמוד ממש (והמונולוג שלו על הניתוח שעבר בנו עשה לי לבכות על אמת),
אבל שניים ברצף זה לא לגיטימי. יש אוקיינוס של אנשים שיכולים לעבוד יותר טוב. טינה ואיימי, לין מנואל מירנדה, דונלד גלובר, ג׳ניפר לורנס ואמה סטון, מריל… הרשימה ממש נמשכת.
המפיק של לה לה לנד,
זה מי שצריך להנחות את הטקס. חושב שהוא הרוויח את זה.
בוב אודנקירק.
(ל"ת)
לגמרי לין מנואל מירנדה.
ושיצוותו לו את The Rock כסיידקיק ואני אשכרה אצפה בטקס הזה.
ג'ון מולאניי וניק קרול
ואני מוכן להסתפק גם רק בג'ון מולאניי
חבל שאין מצב לראות שם את סטיבן קולבר
מצידי שלא ינחה בכלל, רק שידבר על טראמפ והמסתעף – אני אהיה שם
האמת שהרמה שלו ירדה בעיני
בתקופה של דו"ח קולבר זו היתה אחת התכניות הכי חכמות בטלויזיה האמריקאית. סאטירה ממדרגה ראשונה.
אבל עכשיו הוא נראה עייף וכועס, וההומור שלו ירד ברמה משמעותית. כבר יותר מפעם אחת הוא לטעמי עבר את גבול הטעם הטוב. זו כבר לא סאטירה, זה סתם בדיחות. וחלקן באמת מצחיקות, אבל זה ממש לא הגאונות שזה היה פעם.
אבל
הפארודיה שלו על משחקי הרעב (לפחות בהתחלה) היתה הדבר המצחיק ביותר בטלוויזיה בשנה האחרונה
זה נכון
כפי שאמרתי – עדיין יש לו קטעים טובים, לפעמים יש לו עדיין הברקות שמזכירות את קולבר הישן.
אבל בממוצע, לתחושתי, הרמה ירדה משמעותית.
רציתי לכתוב שזה בגלל שבטח הכותבים שונים
בכל זאת, תוכנית חדשה היא הפקה חדשה, וקולברט הוא רק המנחה, אבל מסתבר שבאמת רוב הכותבים עברו איתו מקומדי סנטרל ללייט נייט (אלו שלא, אגב, נראה שעברו לג׳ון אוליבר, ריק ומורטי וקימי שמידט, לא המקומות הכי נוראיים להיות בהם).
הוא מעבר ל"רק המנחה".
הוא הקול המוביל של התוכנית.
אני פשוט חושבת שה"דמות" של סטיבן קולבר נתנה לו כלים מחד והציבה לו גבולות מאידך שהכריחו את ההומור שלו להיות הרבה יותר מדוייק.
ברגע שהמגבלות והכלים כבר לא קיימים, הוא חזר להומור "סטנדרטי" שהוא הרבה פחות מדוייק ובהתאם הרבה פחות טוב. מדי פעם רואים את הדמות של קולבר מתחת לפני השטח (לא המקרים שבהם הוא מביא אותו באופן מוגדר, אלא פשוט לפעמים הוא חוזר לדמות של האדיוט היהיר שהוא בילה כל כך הרבה שנים בלפתח") והקטעים האלה הם באמת הרבה יותר טובים.
בעקרון את צודקת
הבנאדם דמוקרט עצבני (כמו שהזכרת למעלה) ורואים את זה בכל תכנית. אני עדיין מוצא את הבדיחות מצחיקות ולא כזה אכפת לי כשעוברים את הטעם הטוב כל עוד שטראמפ עומד מנגד. גם ג'ימי קימל הוא מנחה תכנית שיוצא נגד טראמפ אבל אילו הבדלים…
ההבדל העיקרי הוא שג'ימי קימל לא מצחיק בכלל
הפעמים היחידות שג'ימי קימל היה מצחיק הן הפעמים שהיה את מאט דיימון באזור.
ולדעתי גבול הטעם הטוב הוא גבול הטעם הטוב, לא משנה באיזה צד אתה נמצא במפה הפוליטית…
כן אבל...
כשמיקי זוהר מגיע לגב האומה ומוריד את הרמה של הפאנל כל כך נמוך (ילדים לא רבים ככה!) וגורם לי לבושה ואי נוחות ממשית היות והברנש מייצג חלק מהעם – אין חולק שזה הרחק מאיזור הטעם הטוב מכיוון שבצד השני היו אנשים שניהלו דיון תרבותי (אין לו מושג איך הקונספט הזה של אורחים עובד בגב האומה)
ממשל טראמפ פשוט עושה מה שבא לו, הבנאדם משפיל את עצמו לדעת בחשבון הטוויטר שלו ונכנס בכל מי/מה שלא נראה לו, שון ספייסר כבר הפך לפארודיה מהלכת – נראה לי שהם הרוויחו ביושר את המכות מתחת לחגורה
נ.ב. איך שטראמפ מתייחס לכתבים ועיתונאים לא מוסיף הרבה ג"כ – תראו את היחס במסיבות עיתונאים (או כשהתראיין בcbs ונכנס במראיין ובתכניתו, או הזלזול בכתב cnn כמדומני – שטראמפ נפנף אותו באמצע סיור בבית הלבן והלך לעיין בתזכירים ריקים רק בגלל שאלה קשה)
זה לא עניין של הרוויחו ביושר, זה עניין של אפקטיביות
כשהסאטירה יורדת מתחת לחגורה היא כבר פחות אפקטיבית.
הרבה יותר קל למתג אותה כירידה אישית מאשר כאמירה פוליטית.
אחת הסיבות שדו"ח קולבר היתה כל כך יעילה היא שבשלבים מסויימים בכלל לא היה ברור מה הדעות הפוליטיות האמיתיות של קולבר (האיש, לא הדמות), כך שהביקורת שהוא הציג היתה אפקטיביות לשני הכיוונים. גם כלפי השמאל וגם כלפי הימין (והיו לו ביקורות גם כלפי השמאל).
בסקרים שנעשו בזמן התכנית שאלו אנשים מה הם חושבים שהדעה האמיתית של קולבר ורוב האנשים האמינו שהדעה שלו היא כמו הדעה שלהם (מה שאי אפשר היה להגיד, למשל, על ג'ון סטוארט או לאחר מכן על ג'ון אוליבר).
ברגע שהוא הוריד את הרמה של ההומור שלו כל כך מהר הוא הפך להיות הקומיקאי הדמוקרט הכועס, שמצחיק בעיקר את החברים הדמוקרטיים שלו.
אז הוא אולי מצחיק (גם זה לא תמיד, אבל ניחא), אבל הרבה יותר קשה ככה לייצר סאטירה אמיתית שמשפיעה.
איך יודעים שסאטירה משפיעה?
דו"ח קולבר באמת הייתה מצחיקה יותר, אבל אני לא חושב שאפשר להגיד בוודאות שהיא השפיעה, בטח לא עם כל מה שקרה בפוליטיקה האמריקאית מאז. אם אנשים לא ידעו מה הדעה האמתית של קולבר באותה תקופה נראה לי יותר שזה אומר משהו על האנשים ולא על התוכנית.
בסופו של דבר אני חושב שהמצב כאן השתנה משתי בחינות. הראשונה היא שההומור של תוכנית אירוח סטנדרטית בהכרח חייב להיות שונה ומיינסטריימי יותר ממה שהיה בדו"ח. אפשר לראות בכך ירידה בשנינות או בעדינות של ההומור, אבל לדעתי זה פשוט הומור שונה. העניין השני הוא, כמו שעומר כתב, שהמצב כרגע בממשל האמריקאי שונה לגמרי ממנה שהיה לאורך דו"ח קולבר וזה גם ביחס לימי בוש. הממשל עצמו פועל ומתבטא באופן בוטה וגס ואני יכול להבין למה הכותבים וקולבר עצמו מרגישים שבגלל זה הם גם צריכים להיות בוטים דווקא כדי להיות (לתפיסתם כנראה) אפקטיביים יותר.
כל זה לא כדי לומר שאת טועה בהערכה שלך, אני לא יודע להגיד מה בסופו של דבר יותר אפקטיבי, אלא שלדעתי יש להם סיבות טובות לכך.
אני לא בטוחה אם אני מסכימה
אבל אני בהחלט מבינה מה אתה אומר, אף פעם אי אפשר לדעת.
מה גם שדו"ח קולבר היא תכנית כבלים עם רייטינג נמוך משמעותית, (בגלל הערוץ שבו היא שודרה שנחשב נישתי), כך שאי אפשר באמת לכמת השפעה.
בכל מקרה, יכול להיות שאתה צודק ויכול להיות שלא
(חשוב לציין שהמונולוג הזהמתוך התוכנית די תומך בדעתך…)
אבל עדיין לתחושתי ההומור הוא לא סתם שונה – הוא נמוך יותר. והומור נמוך הוא בעיני לא סאטירה טובה. יכול להיות שאני טועה זו פשוט ההרגשה האישית שלי.
התחנה הבאה -המסך הקטן
רשת TNT עומדת להפיק סדרה שתתבסס על הסרט "רכבת הקרח". סקוט דריקסון ("דוקטור סטריינג' ") יביים את הפיילוט ויפיק את הסדרה. דויד דיגס, שמוכר מהמחזמר "המילטון", לוהק לתפקיד ראשי. עוד אין תאריך לסדרה, אבל הגיוני להמר על מתי שהוא ב 2018.
שמעתי על הפרויקט הזה כבר לפני כמה חודשים.
מעניין מדוע עשו עיבוד על פי הסרט ולא על פי הקומיקס (לא קראתי את הקומיקס אבל זה נראה בחירה הגיונית יותר). ובכללי אני לא מתלהב מהרעיון יותר מדי. הקונספט מתאים בדיוק לסרט באורך שעתיים, פחות לסדרה טלוויזיה.
מסכים,הסרט דל מאוד בעלעלה עד המערכה השלישית שלו,לא רואה איך זה יכול לפתח תסריט לסדרה.
למרות שמצד שני,מן הסתם כל פרק יציג קרון אחר כך שזה יכול לתת לסדרה גיוון מעניין
טיזר ל-The Breadwinner
הסרט החדש של אולפן Cartoon Saloon שהפיקו את "שיר הים" ו-"סוד הספר מקלס" ועבודת הסולו הראשונה של הבמאית נורה טוואמי (שביימה את "סוד הספר מקלס" ביחד עם טום מור):
https://www.youtube.com/watch?v=dqC0CtCzav8
מלבד הסרטים הקודמים של האולפן, זה מזכיר מאוד גם את "פרספוליס". נראה מרשים, ואפשר להמר על מועמדות לאוסקר, אבל הסרט הבא של האולפן בבימויו של מור עדיין מעניין אותי יותר.
הספר החדש של אנדי וייר ("לבד על מאדים") יוצא בנובמבר הקרוב
הוא עוסק בפושעת זעירה שמסתבכת בקנוניה להשתלט על המושבה האנושית על הירח. הזכויות להסרט נמכרו מראש, כך שלא מסוכן מדי להניח שאת הסרט נראה בשנתיים-שלוש הקרובות.
http://io9.gizmodo.com/andy-weirs-follow-up-to-the-martian-is-coming-in-novemb-1795026364
ואחרי שלבד על מאדים
קנה אצלי מקום של כבוד (הספר והסרט) לא נותר לומר דבר מלבד יאי (כפול)
Twin Peaks
מאחר והתחלנו לדבר כאן גם על טלוויזיה, כדאי שנזכיר גם את הסדרה שיש המחשיבים אותה לחשובה ביותר בדורה, שאת טביעת האצבע שלה אפשר לראות על פני כמעט כל הסדרות של היום.
אז Twin Peaks, 1990-1991 מאת דייויד לינץ' ומארק פרוסט. עיירה קטנה ופסטורלית בצפון ארה"ב, שמסתירה סודות כמוסים ואפלים. מישהי נרצחת, וקאסט מגוון של דמויות מתחילות להתחקות אחר הרוצח – כל אחת מסיבותיה היא, ומהרגע הראשון ברור שיש כוחות על-טבעיים שמעורבים בסיפור.
הסדרה שודרה במשך שתי עונות, ובגלל שABC לא הסכימו לחדש לעונה שלישית, הסתיימה בקליף-האנגר שנשאר לא פתור מ1991 ועד אתמול.
אז כמו כל המדיה שהשפיעה עליי באופן עמוק, את Twin Peaks המקורית ראיתי כשהייתי הרבה יותר מידי צעיר. הייתי בן 7-8, והיא שודרה בשידורים חוזרים בערוץ הראשון, ומאחר שהייתי מהילדים שמבוגרים נהנים להגיד עליהם שהם "אוהבים לסבול", הייתי מכור. הסדרה הזאת הייתה עושה לי סיוטים כמעט בכל לילה, ועדיין לא יכלתי להפסיק לראות אותה. משהו באופן שבו העלילה הייתה בנויה, בכך שהסדרה מצד אחד סבבה מסביב לתעלומה ומצד שני לא הרגישה מחוייבת לתת לנו שום סוג של פתרונות – כי הפואנטה זה הדמויות והאווירה, היה פשוט מהפנט.
ראיתי הרבה סרטי אימה בתר ילד, וכבר בגילאים האלה הייתי די desensitized לאלימות גרפית, אבל הסדרה הזאת נגעה בי. דווקא בגלל שלא הייתה בה יותר מידי אלימות גראפית (בכל זאת, סדרה של רשת ABC), זה אפשר להסתכל על האימה שנמצאת בנושאים העמוקים יותר. כששכבתי ער בלילות וחשבתי על הפרק האחרון שראיתי, לא הרצתי במוחי שוב ושוב את הסצנות המבהילות, אלא תהיתי לעצמי אם יש סיכוי שמישהו שאני מכיר נשלט ע"י כח רשע שאף אחד לא יכול להסביר, והאם אני אדע בכלל להתנגד אם הכח הרשע הזה ינסה להשתלט עליי. היא גרמה לי לתהות לגבי רגשות אשם ורצון חופשי, ואילו טרגדיות מסתירים אנשים שנראים לי רגילים לחלוטין. האלמנטים העל-טבעיים של הסדרה לא היו מפחידים מפני עצמם, אבל המשמעות האלגורית שלהם עוררה את הגירוי הרגשי הנכון שגרם לי למלא את החסר בכל התהיות הקיומיות המופשטות שהכי הפחידו אותי בתור ילד, ומעולם לא ידעתי לנסח במילים.
ולצד כל זה, חשוב לדעת שTwin Peaks היא סדרת אימה אולי 15% מהזמן. בשאר הזמן, היא בכלל מלודרמת בילוש קומית. כשראיתי אותה שוב, לקראת החידוש שעלה בShowtime לפני יומיים, התקשיתי לקבוע בדיוק אילו סצינות נועדו להיות מצחיקות, ואילו סצינות הן פשוט קיטש ניינטיז שבעיניים מודרניות נראה מגוכח, והגעתי למסקנה שזה שילוב של השניים. לסדרה יש כמה וכמה שכבות של הומור ומודעות עצמית, בין השאר על Tropes טלוויזיונים של התקופה, שמוסיפות לתחושת הסוריאליזם.
סצנה שאני זוכר במיוחד, עוד מכשראיתי את הסדרה בתור ילד, מתרחשת באחד הפרקים הראשונים, מיד אחרי שדייל קופר, סוכן הFBI, מתעורר מחלום שבו הוא דיבר עם קורבן הרצח שאותו הוא חוקר. קופר מספר למפקד המשטרה המקומית ולפקידה שלו על החלום, ומספר שהיא לחשה לו באוזן את שמו של הרוצח שלה.
"נו? ומי רצח אותה", הבלש המקומי שואל.
"אני לא זוכר", קופר עונה לו.
ואז הבלש אומר "Damn!" ומכה בעצבים על השולחן, כאילו אם קופר רק היה זוכר את החלום שלו יותר טוב, זו הייתה ראייה מספקת בשביל לגשת מיד ולבצע מעצר.
האמת היא שאני מאד גאה ביכולת שלי להסתכל על הסדרה בעיניים בוגרות ואובייקטיביות, ולראות כמה מהפגמים הבוהקים שלה (שבין השאר נבעו מלחצים של הסטודיו וקשיים בהפקה), בעיקר הירידה הדרסטית באיכות שמתרחשת בן-פרק באמצע העונה השנייה, או כמה מהשחקנים וקווי העלילה המגוחכים שלוקחים את עצמם ברצינות מידי כדי שאפשר יהיה להינות מהם.
אז זוכרים לפני שנתיים, כשיצא The Force Awakens, וכל מי שגדל עם מלחמת הכוכבים חווה התרגשות נוסטלגית שהעיבה על היכולת שלו לשפוט את הסרט באופן אובייקטיבי?
כשישבתי באולם וראיתי את הסרט הזה, ואנשים מחאו כפיים והתרגשו כשהמוסיקה בפתיחה התנגנה, חשבתי לעצמי שאני לא מבין את ההתרגשות הנוסטלגית הזאת.
אז כשראיתי את הפרק הראשון של העונה החדשה, ומוסיקת הפתיחה התחילה, עם הפונט המוכר ורצף השוטים הז[דומה-אך-שונה – אני חושב שהבנתי מה עבר על מעריצי מלחמת הכוכבים. השוט הראשון הוא ליטרלי שוט של שטיח, והוא העלה בי יותר רגשות מרוב הסרטים שראיתי בקולנוע השנה.
למרות אופיי הסקפטי, הציפיות שלי היו די גבוהות, בעיקר בגלל שנראה כאילו החופש היצירתי של לינץ' ופרוסט נשמר במהלך העבודה עם Showtime. הפעם ליץ' ביים את כל הפרקים, וכתב את כל הפרקים יחד עם פרוסט, כשבסדרה המקורית זה קרה רק בכמה פרקים נבחרים. רוב הקאסט המקורי חוזר לתפקידים שלהם, ובכללי נראה שהלב של הרשת והיוצרים היה במקום הנכון.
זה קצת מוקדם מידי לשפוט, אבל נראה שהעונה החדשה משכילה לא ליפול למלכודת ה"עוד מאותו הדבר", ומעזה לחדש ולהרחיב את היריעה. לפעמים זה נראה כאילו לינץ' בכוונה נמנע מכל דבר שיכול להתפרש כ-Fan Service, וכל הרפרנסים והדמויות שחוזרות מהסדרה המקורית נעשים באופן אינטיליגנטי, עדין, ואינטגרלי לעלילה.
אחרי 4 פרקים (ששודרו כולם בלילה אחד, החלטה שאני לא יודע מה לחשוב עליה), זה בינתיים בדיוק מה שציפיתי שזה יהיה, אבל אני מוכן להודות שאני לא אובייקטיבי.
מה שכן, למרות שלשתי הסדרות יש עמודים נפרדים בIMDB, ולמרות הפרש של 25 שנים בין העונות (שגם הוא משחק תפקיד בעלילה), אי אפשר להתייחס לפרקים החדשים כעומדים בפני עצמם, וצריך לראות את הסדרה המקורית לפני.
בכל מקרה, אם מה שאמרתי עד כה לא שכנע אתכם לתת לסדרה צ'אנס, אולי ההזדמנות להבין מאיפה מגיע הmeme
" rel="nofollow">הזה, או לראות את דיוויד דוכאבני מגלם טרנסג'נדרית יעשו את העבודה.
ובינתיים, אחרי חצי עונה
זאת הסדרה הכי לא עקבית שצפיתי בה.
היא נעה בין פרקים שמפוצצים לך את המוח לפרקים שכמעט ולא קורה בהם כלום.
העונה הראשונה די איטית
ספיישל קריסמס ממש מיותר. העונה השניה היתה טובה.
אני מדבר על העונה הנוכחית, 2017 כמובן.
העונה הראשונה מלפני 25 שנה היתה טובה לכל אורכה.
אהה סליחה, חשבתי שאנחנו בדיון סנס8
טווין פיקס שעמם אותי במקור ולא ניסיתי את החדש
אני מסכים כמעט עם כל מה שכתבת,
– ולכן נתתי פישלייק – חוץ מהכותרת שסותרת את כל התגובה שלך.
הפריצה של דיסני אולי לא קרתה בכלל?
https://torrentfreak.com/was-the-disney-movie-hacking-ransom-a-giant-hoax-170524/
בקצרה, די בטוח שהסיפור הוא בסופו של דבר האקר חרטטן שניסה לסחוט את דיסני, בלי שבאמת יש לו שום סרט שלהם.
זה בערך מה שקרה:
מנכ"ל דיסני הודיע לחלק מהעובדים לפני שבוע וחצי שהאקרים גנבו את אחד מהסרטים של דיסני, ושהם עומדים לשחרר חמש דקות ממנו ולאחר מכן כל פעם עשרים דקות עד שישלמו, בלי לציין מה שם הסרט.
כמה שעות לאחר מכן Deadline כתבו שהסרט המדובר הוא "שודדי הקאריביים 5", בלי לציין שום מקור, וכולם ציטטו אותם. מדיסני לא נמסרה שום תגובה.
TF, מקור די אמין בכל מה שקשור לפיראטיות, טוענים שחיפשו וחקרו ולא מצאו אף אחד שטוען שיש לו את "שודדי הקאריביים 5". הם כן הצליחו למצוא את ההאקר שמנסה לסחוט את דיסני, אבל הוא אומר שזה בכלל עם "מלחמת הכוכבים" הבא, The Last Jedi, ונתן הוכחה שכל הסיפור היה עליו מלכתחילה (יש תמונה של המייל המקורי בכתבה עם תאריך ופרטים מתאימים).
אבל גם זה לא בדיוק אמין וכנראה מדובר באדם שמנסה לסחוט את דיסני בלי שיש לו את הסרט בכלל. הוא מפרט הרבה יותר מדי על איך השיג את העותק והמצב שלו, מה שלא סביר אצל האקר שמנסה להסתתר. הוא גם לא הסכים לשלוח אף תמונה מהסרט חוץ מבלוגר מומחה סייבר שמאשר את כל הסיפור, אבל גם לא בטוח שהסרט באמת אצלו, כי התמונה באיכות נמוכה ולא ברורה, ולטענתו אי אפשר לדעת אם זה "מלחמת הכוכבים". דיסני עדיין לא אימתו כלום, ולפי ההאקר הם עברו את הדדליין לתשלום, אבל הוא עדיין לא הפיץ את הסרט ברשת.
בנוסף, הוא טוען שזה עותק מאחת מחברות ה-post שעובדות על הסרט. מאוד לא סביר שלחברה כזאת יש כרגע את "מלחמת הכוכבים 8" במלואו, כמעט כל מי שעובד על האפקטים מקבל רק שוטים בודדים. מעבר לזה, אין אף קבוצה ברשת של האקרים או של פיראטים שמודה שיש לה את "שודדי הקאריביים 5" או את "מלחמת הכוכבים 8".
אז הכל היה Fake News? סיכוי גדול שכן.
מאחר ומזמן גלשנו באתר לסדרות טלויזיה, אני רוצה לשאול משהו ברצינות לגמרי:
האם יש סרט מד״ב שהרעיון שלו לא בוצע קודם בפיוצ׳רמה?
"שהרעיון שלו לא בוצע גם בפיוצ'רמה" יהיה ניסוח יותר טוב
אחרת התשובה תהיה "כל סרט מדע בדיוני לפני 1999"
לא לא, אני מתכוון קודם.
ננסח אחרת:
האם יש סרט מד"ב שנוצר אחרי 1999 והרעיון שלו לא הופיע לפני כן בפיוצ'רמה?
simpsons did it
(ל"ת)
Predestination?
(למרות שזה קצת לרמות).
הסיפור נכתב לפני כן, אבל הפרק בפיוצ'רמה בפירוש לא נכתב בהשראתו,
והסרט בהחלט היה אחרי הסדרה…
רגע, איזה פרק מתכתב עם "ידוע מראש"?
(ל"ת)
עונה ארבע פרק אחד
(ל"ת)
לא קרוב אפילו,
לפחות שניים מהרעיונות העיקריים של 'ידוע מראש' לא קיימים כאן, ומה שכן קיים הוא טוויסט שהופיע במספיק ספרים אחרים.
יהיה (?) סרט של הג'טסונס
מחלקת האנימציה של וורנר רוצה להוציא סרט של הג'טסונס כבר כמה וכמה שנים, כי ??? והיא עכשיו השיגה במאי חדש: הבחור שביים את שרק 2 ומסיבת נקניקיות. אז נראה מה יהיה עם זה.
אבל אם אתם חושבים שזה יהיה הסרט הראשון של הג'טסונס מזה הרבה זמן אתם טועים. כי רק השנה יצא סרט לג'טסונס. ולא סתם סרט – הג'טסונס פוגשים את הWWE לא אני לא ממציא את זה הנה באמת יש טריילר לא גם לי אין מושג רגע גם לפליסטונס היה סרט עם הWWE? מה. מה. למה. מה. אני כל כך מבולבל.
כן, זה קטע כזה
נראה לי שכתבתי תגובה באיזה פוסט על זה ש WWE ממש בקטע של אנימציה משום מה. הם גם מככבים בסרטים יחד עם חבורת סקובי-דו וגם ב"תפוס ת'גלים 2". למה? כי הם יכולים, I guess.
"תפסיקו להיות הגיוניים"
הוא סרט הופעות נהדר, אבל סרט ההופעות האולטימטיבי הוא "ספינאל טאפ" של רוב ריינר.
הוא אמנם פארודיה, אבל הוא כל כך מוצלח, שקטעים שלמים מתוך סרט הופעות בדיוני אחר, 'כמעט מפורסמים' של קמרון קרואו, נראים כציטוט כמעט ישיר שלו.
לא יודע אם "ספיינאל טאפ" הוא סרט הופעות
יש בו קטעי הופעה, אין ספק – אבל הוא יותר סרט "מאחורי הקלעים עם להקה" מאשר סרט הופעות קלאסי.
הזוכים בפסטיבל קאן
http://deadline.com/2017/05/cannes-film-festival-winners-2017-full-list-1202103766/
ההיילייטס:
– "The Square", סרט שהביקורות טענו שהוא underwhelming זוכה בפרס הראשי, שוב.
– סופיה קופולה זוכה בפרס הבימוי, לין רמזי זוכה בפרס התסריט (בתיקו עם יוגרוס לנת'ימוס "הלובסטר") מסתבר שבהינתן נשים מוכשרות אף אחד לא מהסס לתת להן פרסים – מצויין.
– פרסי המשחק הלכו לדיאן קרוגר (בריג'יט פון האמסמארק מ"ממזרים חסרי כבוד") וחואקין פיניקס.
– שום דבר ל"אוקג'ה" או ל"The Meyerowitz Stories", סרטי הנטפליקס.
– שום דבר גם למיכאל האנקה, בפעם הראשונה מזה 17 שנים.