לא ברור למה, אבל פתאום כולם מתעסקים ב"הניצוץ". אולי זה התחיל מהעובדה שסטיבן קינג כותב ספר המשך ל"הניצוץ", שיצא לאור בהמשך השנה, בשם "דוקטור סליפ" (אין שום קשר לסרט האימה הדווקא-לא-רע-בכלל מ-2002 שהוקרן בארץ בשם זה, למרות שבשאר העולם היו לו שמות אחרים). עם או בלי קשר, האחים וורנר מפתחים סרט פריקוול ל"הניצוץ" בשם "מלון אוברלוק", ואפילו גייסו כתסריטאי את השואוראנר לשעבר של "המתים המהלכים". [Deadline]
אבל סיקוולים ופריקוולים יש לכולם. לעומת זאת, לא להרבה סרטים יש סרטים תיעודיים שעוסקים בהם. בשבוע שעבר יצא בארה"ב "חדר 237", סרט תעודי שעוסק כולו בתיאוריות קונספירציה ופרשנויות מוזרות ל"הניצוץ" – כמו הטענה שהסרט כולל רמזים למעורבותו של סטנלי קובריק בזיוף הטיסה לירח, או המשמעויות שמתקבלות אם מקרינים את הסרט מהסוף לההתחלה. "חדר 237" הוקרן בפסטיבל ירושלים האחרון, ואני מצטער שלא ראיתי אותו אז – זה נשמע מטורף ומקסים.
זה הטריילר שלו – מחווה לטריילר הקלאסי והביזארי לחלוטין של "הניצוץ".
האקדמיה הישראלית פרסמה את רשימת 31 הסרטים (העלילתיים) שיתחרו על פרס אופיר השנה. [סריטה] וזאת הרשימה הכי מעניינת שהיתה מאז היות הפרס הזה. שני סרטים מסומנים בתור הלהיט הישראלי של הקיץ – "פלאות" של אבי נשר ו"לצוד פילים" של רשף לוי. והרשימה בוודאי כוללת גם הרבה סרטים ישראליים מהסוג האופייני – רציני ולא כל כך מתקשר עם הקהל. אבל מלבדים יש גם קומדיות ("בננות", "כידון"), סרטי זומבים (שניים! "עולם אחר" ו"בשר תותחים"), ומותחנים פסיכולוגיים ("גולדברג ואייזנברג" של אורן כרמי, ו"מי מפחד מהזאב הרע" של אהרון קשלס ונבות פפושדו, יוצרי "כלבת"). ואפילו, בפעם הראשונה באופירים, סרט אנימציה – "המסע אל כוכב המינימיקים". הסטטיסטיקה מחייבת שרוב הסרטים האלה לא יהיו טובים במיוחד. אבל הם שם. לא רק שיש קולנוע ישראלי – יש קולנוע ישראלי מכל הסוגים והמינים.
מה שעוד מעניין ברשימה הזאת הוא מה שלא נמצא בה: "הקונגרס" של ארי פולמן. הציפיה היא שהסרט הזה ייצא השנה – אולי אחרי הקרנה בפסטיבל קאן (רשימת המשתתפים הרשמית תפורסם ממש בקרוב). אבל הוא לא ברשימת הסרטים הישראליים של השנה, מה שאומר: או שהוא לא ייצא השנה, או שהוא ייצא, אבל לא נחשב לסרט ישראלי.
Mad Hatter פרסם את ההשוואה הכל כך מתבקשת הזאת בין הפוסטר החדש של "סטאר טרק" החדש לבין "איירון מן" החדש. ואלה שני סרטים שיוצאים בהפרש של שבועיים זה מזה. איזו נפילה.
מתברר שהולכים לעשות סרט מ"Go the Fuck to Sleep". כמה טפשי. [Deadline]. אני מאוד אוהב את "Go the Fuck to Sleep", וגירסת סמואל ל. ג'קסון היא דבר אדיר, אבל נו באמת. אין לזה עלילה. "לבסס" סרט על הספר הזה זה כמו לבסס סרט על "צוללות".
ליהוקים ל"אינטסרטלר" של כריסטופר נולאן, סרט השנה של 2014 עד שיוכח אחרת: מתיו מקונוהיי ואן האתוויי. ואין בעיה עם אן האתוויי, מצידי שאפילו תשיר, אבל מתיו מקונוהיי הוא בחירה מוזרה קצת. בניגוד להשמצות, הוא לא שחקן גרוע – אבל מהתדמית השמנונית שלו קשה מאוד להשתחרר.
עוד סרט שדייויד ייטס לא מביים: אחרי שכבר כמעט-אבל-לא ביים כל סרט שלישי בשנה האחרונה, נדמה היה שבמאי סרטי "הארי פוטר" האחרונים התביית על "טרזן" – מין גירסה מוזרה שבה טרזן הוא סוג של אינדיאנה ג'ונס. ועכשיו, גם הסרט הזה, נראה, הולך בדרכם של כל הפרוייקטים של ייטס: למטה. [שוב Deadline]. יום אחד ייטס עוד יעשה סרט כלשהו. אבל לא היום.
השואוראנר הקודם של המתים המהלכים לא היה פרנק דרבונט?
נראה שהוא מתכוון לעבד כל ספר שקינג אי-פעם כתב.
גלן מזארה החליף את דראבונט בעונה השלישית.
וגם הוא כבר הספיק להפוך ל"לשעבר" כשפוטר ע"י AMC והוחלף בסקוט גימפל, החל מהעונה הבאה.
טריילר נוסף
הינה טריילר נוסף לסרט התיעודי על הניצוץ.![!:-P!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif" alt="" width="" height="" />)
לדעתי הוא נחמד יותר
ספוילר?: (לא הצלחתי לקרוא את כתוביות הסיום בלי לשמוע את הקול של התאומות בראש שלי. קריפי.) סוף ספוילר.
http://www.youtube.com/watch?feature=player_embedded&v=gipyEAPMfFY#!
בהתחשב בזה ש"הקונגרס" מתרחש בארה''ב
הוא כולו דובר אנגלית ומככבים בו שחקנים אמריקאים, הייתי אומר שאני מבין למה לא מחשיבים אותו כסרט ישראלי.
אני מקווה שיש לו סיכוי להיות מועמד לאוסקר האמריקאי אבל יש בו את כל מה שחברי האקדמיה הזקנים שונאים, גם אנימציה, גם מוזר וגם רובין רייט. נו טוב…
החריץ המציץ
לא משנה כמה פעמים אני אקרא את המילה אינטסרטלר, המח שלי מתעקש לקרוא את זה בתור אינסטלטור.
פתאום מקונוהיי נשמע ממש מתאים (אן האתווי היא גרושה מילפית שממתינה בבית לתיקון הברז הדולף וכו)…
היתי משלמת לראות את זה :).
כוכב נופל
לא כל-כך אהבתי את "הניצוץ", אבל הסרט הדוקומנטרי הזה נשמע מסקרן. אולי אצפה בהזדמנות.
זאת נראית כמו השנה הכי מעניינת (אותי) בקולנוע הישראלי מאז שאני זוכר. "פלאות" נראה מוזר בצורה נפלאה ושני סרטי זומבים! (שניים!). אני עדיין מבואס שלא יצא לי להיות ניצב ב"בשר תותחים". אבל עדיין, נשמע אדיר.
ווהו, הוזכרתי בפוסט! עוד צעד בדרך להשתלטות על העולם.
"גו דה פאק טו סליפ" אכן נשמע כמו רעיון טיפשי, אבל זה לא הרעיון הכי טיפשי שעשו עליו סרט. חוץ מזה, אם סמואל ל. ג'קסון ישתתף גם בסרט זה כבר יעלה את רמת העניין שלי בו בלפחות 50%. שמישהו יתקשר לטרנטינו.
הדעה שלי על מת'יו מקונוהיי – Meh. לא מת עליו, ובטח שלא ציפיתי לראות אותו בסרט של נולאן אי פעם. אבל אני רוצה להאמין שנולאן יודע מה הוא עושה, כי הוא נולאן.
רגע, פספסתי משהו? לא היה לפני כמה שנים סרט אנימציה
באופיר שזכה בשישה פרסים, כולל הסרט הטוב ביותר (והיה משום מה מועמד גם לפרס הצילום)? גם כאן וגם בסריטה התייחסו אל "המסע אל ארץ המינימקים" (כבודו במקומו מונח, ואני מצדיע ליוצרים, אל תבינו אותי לא נכון) כאל סרט האנימציה הראשון שמתמודד בפרסי אופיר, אבל "ואלס עם באשיר" – בעיני לפחות – הוא סרט אנימציה לכל דבר ועניין, בדיוק כמו "וול-E" או "Happy feet". יש משהו שלא הבנתי עד הסוף? (בלי ציניות, לשם ההבהרה, אני באמת שואל כדי לדעת)
השגת אותי בדקה :)
(ל"ת)
47 שניות
(ל"ת)
הניסוחים שלנו דומים באופן מחשיד. זה קצת מדאיג אותי.
(ל"ת)
אתה יודע, מקרה דומה קרה לי לפני שנתיים.
בחופש הגדול החלטתי לעשות מרתון של שני הקיל בילים ברצף, ועל כן כתבתי בפייסבוק שלי "מרתון להרוג את ביל ברבאק". 27 דקות אחר כך, מישהי כתבה לי בתגובה "אל תשאל איזה מרתון זה. כולה שני סרטים". יום אחר כך התברר לי שארבע דקות אחרי שכתבתי את אותו סטטוס בדיוק, חבר שלי גם החליט לעשות מרתון של קיל ביל, וכתב בפייסבוק "מרתון קיל ביל ברבאק" – ועשר דקות לאחר מכן, מישהו כתב לו בתגובה "כולה שני סרטים". אחרי מקרה כזה, שתי תגובות עם ניסוח דומה כבר לא מפתיעות אותי :)
סרט האנימציה הראשון באופירים? אני מפספס משהו?
כשזה היה כתוב ב"סריטה", הבלגתי. אבל עכשיו גם כאן?
למה "פעם הראשונה באופירים, סרט אנימציה"?
ומה עם "ואלס עם באשיר", שלא רק זכה באופיר (ב-6 פרסים, כולל הסרט הטוב ביותר), אלא גם הגיע לאוסקר? זה לא אנימציה?
לא צריך להתרגז כל כך מטעות הגהה
נו, אז נשמטה המילה 'העלילתי'.
לא התרגזתי. הופתעתי.
כאמור, מילא סריטה, אבל רדפיש? ככה לשכוח את ואלס עם באשיר?
אם בדגים נפלה שלהבת, מה יגידו יושבי היבשה?
הייתי מבליג על זה בכל מקום אחר, אבל לא כאן. יש לי ציפיות מסויימות מדורון.
ולגבי המילה שאולי נשמטה מהטקסט:
ואלס התחרה בקטגוריה הראשית, לא התיעודית, ובצדק בעיניי. הוא לא באמת סרט תיעודי ורוב מה שתואר בו לא באמת קרה. הוא מקסימום "מבוסס על מקרים אמיתיים", וגם זה בקושי. בכל מקרה, הוא בעיניי עלילתי, וגם בעיניי האקדמיה.
ביטוי אחר שיכול היה לכאורה להשמט הוא "התלת-מימדי", אבל גם זה לא ממש נכון. בשני הסרטים האנימציה היא בדו-מימד. במינימיקים יש שימוש מהותי בתלת-מימד לרקעים, אבל גם ואלס השתמש בזה פה ושם.
המילה היחידה שיכלה להשלים את המשפט הזה בצורה סבירה היא "לילדים", אבל לא נראה לי שזו היתה כוונת הדג.
ועכשיו אני מופתע כפליים, ואפילו קצת מרוגז
ציפיתי להתייחסות כלשהי של הדג, אבל כלום.
הטעות נשארה שם, בלי "עלילתי", בלי "לילדים", בלי שום תיקון או הבהרה, ואפילו ללא תגובה.
יכול להיות שדורון לא קרא את התגובות של העט המרקד ושלי. ומצד שני יכול להיות שבאמת שנינו פספסנו משהו, ולדורון יש הסבר לגיטימי. ויכול גם להיות שהוא קרא את התגובות, ופשוט לא היה לו זמן להתייחס.
אבל כל עוד זה נשאר ככה, בלי שום התייחסות, המסר שאני מקבל, במיוחד כשאותה טעות מופיעה גם כאן וגם בסריטה, הוא אחד משניים: או ששני כתבי-קולנוע מכובדים פשוט שכחו מקיומו של סרט האנימציה הכי חשוב שנוצר כאן, או שואלס עם באשיר לא נחשב בעיניהם לסרט אנימציה. כי סרט אנימציה זה הרי מין משהו משעשע וקליל שפונה בעיקר לילדים, ובאשיר הוא סרט כבד ורציני על מלחמה וזיכרון וכל מיני נושאים שלא ממש מדברים לבני 12, ולכן הוא כנראה עונה להגדרה הכללית של "סרט ישראלי" ולא "סרט אנימציה".
אם יש מקום שלא ציפיתי ממנו לכזה יחס לסרטי אנימציה (ועוד ישראלים!), זה עין הדג. בכל ההיסטוריה של הקולנוע הישראלי אפשר לספור בלחץ 5 סרטי אנימציה באורך מלא. זה לא שכלך-כך קשה לזכור אותם. אם יש מישהו שציפיתי שיתייחס בכבוד לתחום הזה, שלא יפול לטעויות מביכות ושלא ישאיר אותן על כנן – זה דורון. אז כן, עכשיו אני לא רק מופתע, אלא גם קצת מרוגז.
אתה לוקח את זה קשה מדי.
באמת, גרגה, אתה הרי לא נמצא פה מאתמול, אתה מכיר את הדעות של הדג על אנימציה בכלל ו-"ואלס עם באשיר" בפרט, ואתה הרי יודע שהוא לא חושב שאנימציה פונה רק לבני 12. אני לא מתיימר לדעת למה הנוסח בכתבה נשאר כמו שהוא נשאר, אבל רבאק – פרופורציה.
זה בדיוק העניין!
שהדג הוא ממש האחרון שציפיתי ממנו לכזה דבר.
אחרי ששני אנשים טרחו לציין את הטעות, הייתי שמח לתיקון בגוף הטקסט או לפחות לתגובה.
הדג שאני מכיר אוהב לא רק אנימציה, אלא גם דיוק עובדתי.
להלן תגובה:
טעיתי, אופס! פאדיחות.
לא לא, אתה לא תצא מזה כ"כ בקלות
כן, אני יודע שאני חופר, אבל קודם כל – אני לא רואה ששינית את זה בטקסט המקורי.
ושנית, בחייך – כשכתבת את המשפט "ואפילו, בפעם הראשונה באופירים, סרט אנימציה", אתה הרי ידעת שזה לא נכון. אין מצב שפשוט שכחת שלפני כמה שנים יצא פה סוף-סוף סרט אנימציה באורך מלא שלא רק זכה באופיר, אלא הגיע עד האוסקר. זה לא מתקבל על הדעת (שלי לפחות).
אני מתקשה להבין איך רצף המילים הזה יצא מהמקלדת שלך. זה כאילו היית כותב, נגיד – "ואפילו, בפעם הראשונה באוסקרים לסרט הזר – סרט ישראלי" או "ואפילו, בפעם הראשונה באופירים – סרט שעוסק בסכסוך הישראלי-ערבי" או "ואפילו, בפעם הראשונה בסרט של מייקל ביי – אקשן אינפנטילי עם פיצוצים" או "ואפילו, בפעם הראשונה בקריירה של אבי נשר – סצינה לסבית" או "ואפילו, בפעם הראשונה בעין הדג – תגובה חפרנית של גרגמל". אלו טקסטים שאולי היו יכולים להגיע מאיזה כתב כלכלי עייף או מגישת תכנית בוקר מתלהבת, לא ממך. אי אפשר לפטור את זה בסתם "אופס".
אז אם פוסלים את האופציה הלא סבירה ששכחת את באשיר (ועוד בכתבה שמאזכרת את סרט האנימציה הבא של ארי פולמן), נשארים עם כמה הסברים:
או שנשרה שם איזו מילה קריטית ("עלילתי" או "לילדים" או משהו), או שעשית קופי-פייסט מסריטה בלי לראות מה כתבת, או שמדובר בפליטה פרוידיאנית, שמעידה שאיפשהו עמוק בפנים אתה חושב שהמינימיקים הוא סרט אנימציה "אמיתי", בניגוד לבאשיר.
אלא אם יש לך הסבר טוב יותר (ופליז, אני ממש אשמח אם יש כזה), אני נאלץ להמר על האופציה האחרונה.
על מה לעזאזל אתה מבסס את האמירה הזו?
ובאופן ספציפי: "אין מצב שפשוט שכחת שלפני כמה שנים יצא פה סוף-סוף סרט אנימציה…"
לא, באמת. כל מחקרי הזיכרון שאני מכירה סותרים אותה באופן שלא משתמע לשתי פנים*, אז אני תוהה על מה אתה מבסס אמירה שבתורה אתה משתמש בה כבסיס להאשמה. זה מאוד, מאוד מתקבל על הדעת שאדם כלשהו לא ישלוף מהזיכרון סרט רלוונטי. דברים כאלה קורים כל הזמן, גם במצבים בהם ההשלכות קריטיות בהרבה. לא צריך לערבב פנימה פרויד.
* רשימת קריאה תינתן עפ"י דרישה
מה קשור מחקרי זיכרון לעניין?
לכל אדם יש דברים שהוא מיטיב לזכור ודברים שהוא נוטה לשכוח.
אני לא בטוח שדורון זוכר איך קוראים לנשיא המדינה השלישי, אבל אני בטוח שהוא זוכר שלו עצמו קוראים דורון. במאה אחוז מהזמן.
באותה מידה, אני בטוח שהוא זוכר איך קוראים לאולפן שעשה את "צעצוע של סיפור", או מה שמו המלא של במאי הסרט E.T.
אפילו את תיאלצי להסכים – עם או בלי רשימת קריאה – שדורון לא היה מתבלבל וכותב ש"מפלצות בע"מ" הוא סרט האנימציה הראשון של פיקסאר, או ש-A.I הוא סרט המד"ב הראשון של ספילברג. אלו אינם פרטים שצריך לשלוף מהזיכרון, הם נוכחים (עבור דורון לפחות) כמו השמש בצהרי היום והכוכבים בחצות הליל.
לא רק שאני בטוח שדורון זוכר בלי שום מאמץ שכבר היה סרט אנימציה ישראלי בשם ואלס עם באשיר (ושוב אציין שבפוסט הזה ממש הוא כתב על "הקונגרס" – סרט האנימציה הבא של פולמן, ואף תהה האם הוא ייחשב סרט ישראלי); אני גם מוכן לנחש שעם קצת מאמץ הוא יזכור אפילו באיזה פסטיבל קולנוע גדול הוא זכה, או איך קראו למעצב הראשי שלו.
חוק וישנה, אני אוהב אותך!
אני חושב שאחרי "…אני גם מוכן לנחש שעם קצת מאמץ הוא יזכור אפילו באיזה פסטיבל קולנוע גדול הוא זכה…" לא נותר לך אלא להסכים עם מאץ' ולחתום את הדיון, כי "ואלס עם באשיר" לא זכה בשום פרס באף אחד מחמשת הפסטיבלים הגדולים. הוא אמנם נחשב לפייבוריט של קאן 2008, אבל רק עד ששון פן וחבר השופטים החליטו לתת את הפרס הראשי לסרט אחר, קטן יותר, שלדעתם היה צריך יותר את הדחיפה.
אני מבין שגלובוס הזהב לסרט הזר לא נחשב?
(ל"ת)
ניסיון יפה, אבל גלובוס הזהב הוא לא פסטיבל.
מוק, תודה!
וואו, אנחנו עמוק בתוך הניטפיקינג
אז זה לא "פסטיבל", זה "טקס פרסים". I stand corrected.
אם היתה לי יכולת עריכה, הייתי חוזר לטקסט המקורי שלי ומתקן את זה.
אתה יודע מה - זו יופי של הזדמנות לתת דוגמה אישית
וואלה, טעיתי. קורה לכולם. אבל נגיד שהיית מתעקש לדעת מה מקור הטעות. נגיד שהיית מעלה 3-4 תגובות שחוזרות ושואלות "איך עשית כזו טעות נוראה?". ובכן, הייתי עונה:
כשקראתי את השורה "אבל גלובוס הזהב הוא לא פסטיבל" לא הבנתי מה הכוונה. מה זאת אומרת "זה לא פסטיבל"? בטח שזה פסטיבל! יש קאן וברלין וסאנדנס ו-ונציה וגלובוס הזהב והאוסקר. כולם פסטיבלי קולנוע. מה הוא רוצה ממני, הרדפיש הזה?
לקח לי כמה שניות לקלוט ש — רגע, בעצם הוא צודק. בראש שלי כל האירועים האלה הם אותו דבר: התכנסויות שבהן מכריזים על זוכים בכל מיני קטגוריות. אבל איזה דביל אני, הרי קאן וברלין הם פסטיבלים של כמה ימים שמקרינים בהם עשרות סרטים מול קהל צופים שרוכש כרטיסים, וגלובוס הזהב זה סתם טקס חלוקת פרסים, בלי הקרנות ובלי קהל. העובדה שעבורי, בתור מי שלא היה מעולם בפסטיבל קולנוע, הם נתפסים בתור רצף אירועים שמוביל לשיא הגדול שנקרא אוסקר, לא הופכת אותם לשווים. זה פסטיבל וזה טקס. וואלה. טעיתי, כי איכשהו בראש שלי אין הבדל בין המושג "פסטיבל סרטים" ל"טקס פרסים".
אז הנה – טעות, והסבר לטעות.
לא הסבר שמוציא אותי גאון, אבל אם מישהו התעניין לדעת מה מקור הפאשלה, הוא קיבל תשובה.
זה כל מה שאני מבקש.
זה היה הסבר מאוד ארוך
למשהו שלא עניין אף אחד. הכוונה כאן היא מקור הטעות שלך בין פסטיבל וטקס.
ברור. זו היתה רק דוגמה.
אבל מקור הטעות של רד כן מעניין אותי, והייתי שמח לקבל הסבר בעל אופי דומה.
גרגמל, די.
אני לא יודע לאן אתה חותר, אבל בבקשה די. זה לא מוסיף לך כבוד.
אני לא כאן בשביל הכבוד
ואם דורון היה טורח לתקן את השגיאה בגוף הפוסט, לא הייתי טורח להמשיך את הדיון הזה.
מבאס שכל פעם שמישהו מעז לנהל ויכוח עם הדג, הוא מיד מעמיד את עצמו בסכנת סקילה מקהל הגולשים (ואני ממש לא הראשון שאומר את זה). אני מת על דורון לא פחות מכל אחד כאן, אבל בחייכם – מותר גם לנהל איתו דיון שלא מבוסס כולו על "אתה מושלם".
ואם אתה שואל לאן אני חותר:
אז קודם כל, הייתי שמח אם כאן ובסריטה – שניים משלושת בלוגי הקולנוע הכי חשובים בעברית – לא יופיע מידע כ"כ שגוי לגבי אנימציה ישראלית. יש לדורון יכולת עריכה לפוסטים, הוא השתמש בה עשרות פעמים, ואני לא מבין למה הוא לא טורח לתקן את הטעות במקרה הזה.
ושנית, הייתי שמח להבין למה הוא טעה, והייתי שמח אם הוא בעצמו היה מתייחס לנושא. אם שורה אחת מתחת למשפט על המינימיקים מופיעה פסקה על הקונגרס של פולמן, אני יכול להיות די בטוח שהוא לא שכח את סרט האנימציה הקודם של אותו במאי.
"טעיתי, אופס" זה סבבה, אבל אני חושב שמותר לי לנסות להבין מה מקור הטעות.
אז רד, אם אתה כאן: מאחר שאתה כרגע לא מוכן להוסיף מילה מלבד "טעיתי", אני נאלץ לנחש ניחושים. אולי הם טפשיים ולא בכיוון ואולי אני ספוט-און. על זה רק אתה יכול להשיב.
אתה נאלץ? אתה באמת נאלץ?
אתה *מוכרח* לנתח פסיכולוגית מה גרם לי לטעות? אני לא חושב שאתה מוכרח. עשיתי טעות טפשית, זה קורה לעתים די קרובות, באמת שאני לא מבין את הצורך במסע הצלב הזה.
מסע צלב?
6 הודעות וחצי זה מסע צלב?
כמו שכתבתי – אם היית מתקן את הטעות בגוף הפוסט, הייתי יורד מזה מזמן.
תאמין לי שאם היתה לי יכולת עריכה, הייתי מתקן את ההודעה הקודמת שלי ומשנה את "פסטיבל קולנוע" ל"טקס פרסים". לי אין, לך יש.
ואתה יודע מה – כן, אני *מוכרח* להבין מה הולך פה. אולי לך זה נראה פעוט, וסליחה שאני תקליט שבור, אבל אם שניים משלושת הבלוגים הכי חשובים לקולנוע בעברית עושים טעות כ"כ בסיסית בנושא שהכי קרוב לליבי בעולם כולו, ופשוט מתעלמים מזה שרק לפני 5 שנים לא רק שהיה "בפעם הראשונה באופירים, סרט אנימציה", אלא שהוא גם זכה – אני *מוכרח* להבין ממה זה נובע. זה שכתבת "טעיתי" לא מספיק לי, כי זה לא מסביר כלום. אני יודע שטעיתם – אתה וגם אורון שמיר מסריטה. השאלה היא מה מקור הטעות המוזרה הזו של שניכם. ובעיניי זו שאלה לגמרי לגיטימית.
אם הניתוח הפסיכולוגי שלי לא מוצא חן בעיניך, אני לא מבין מה הבעיה הגדולה שלך לכתוב "אני חושב שטעיתי כי עשיתי קופי-פייסט מסריטה ולא שמתי לב" או "זה מה שהיה כתוב בקומוניקט של המינימיקים" או "כנראה שמקור הטעות הוא בזה שהתייחסתי לבאשיר בתור סרט דוקומנטרי" או "התכוונתי לסרט אנימציה לילדים" או "תשמע, בכנות, פשוט שכחתי את באשיר" או אפילו "זה פוסט מלפני שבוע ובחיי שאני לא זוכר מה עבר לי בראש". כל אחת מהתשובות האלה תספק אותי, אם היא תבוא ישירות מפיך ולא מגולשים אחרים שמנסים להגן עליך.
בוא נעשה רגע ריסטרט לדיון הזה: אני לא מחפש להכנס בך או להתווכח לשם הויכוח, אני בכנות מחפש הסבר למשהו שאישית מציק לי עוד מאז שקראתי את הפוסט של אורון בסריטה. יכול להיות שאין לך הסבר, וזה גם סבבה, אבל אם היית יכול להקדיש חצי דקה כדי לנסות בכל זאת לחשוב על זה, זה היה משמח אותי. ואם על הדרך תתקן את השגיאה בגוף הפוסט, זה בכלל יעשה לי את היום.
אתה באמת ובתמים לא חושב שאנשים עושים טעויות סתם?
(ל"ת)
בכנות - לא
כלומר, תלוי איזה טעות.
ברור שאפשר לטעות בעובדות ואפשר גם סתם להתבלבל בלי סיבה.
אבל אני בטוח, כמו שכבר כתבתי, שרד לא היה כותב ש"מפלצות בע"מ הוא הסרט הראשון של פיקסאר" או ש"הקונגרס הוא סרט הביכורים של ארי פולמן" או ש"הבמאי של אי.טי. הוא מייקל ביי" או ש"מלחמת הכוכבים היא סדרת קומדיות איסלנדיות".
עבור מי שלא חי את עולם הקולנוע, אלו יכולות להיות טעויות סבירות. עבור דורון, הם בגדר חילול הקודש.
"ואפילו, בפעם הראשונה באופירים, סרט אנימציה" נכנס מבחינתי בדיוק לאותה קטגוריה.
זוכר שחשבת שגלובוס הזהב הוא פסטיבל?
(ל"ת)
כן, והסברתי בדיוק מה מקור הטעות
זו בדיוק הטענה שלי: לרוב הטעויות ניתן לנפק הסבר ברור. רד עד עתה לא הסביר מה המקור לטעותו.
אני לא טוען שהוא חייב להסביר. הוא לא חייב לי כלום. אני רק אומר שמעניין אותי לדעת, ושאני אשמח אם הוא יעשה מאמץ לבדוק את עצמו ולחזור עם תשובה.
גם מי שחי את עולם הקולנוע
יכול לעשות טעות כשהוא כותב פוסט על קולנוע. יכולות להיות לזה אלף סיבות – הוא לא מרגיש טוב, הוא עייף, הילד צורח לו באוזן, הוא בדיוק קיבל טלפון מאראלה, הבית עולה באש וכו'. אבל זה לא משנה את התוצאה שהוא עשה טעות תמימה. הוא לא שכח שהסרט הזה קיים, או חשב לעצמו "הממ, אולי אני לא אזכיר אותו ואראה מי הראשון שיצלוב אותי על הטעות הזאת". גם מתמטיקאים שחיים ונושמים מתמטיקה 24/7 עלולים לעשות טעות באיזו נוסחה. טעויות קורות. רד פיש הוא לא אל, הוא בן תמותה כמוני וכמוך. ראית שהוא טעה? מעירים בנימוס, הטעות מתוקנת ונגמר הסיפור. כל העסק הזה יצא מכל פרופורציה…
אבל הטעות לא תוקנה
כבר כתבתי 20 פעם: אם הוא היה מתקן את הטעות, הדיון הזה היה נעצר מזמן. זה בלוג אינטרנטי, יש מין פיצ'ר כזה של עריכת פוסטים.
נכון
אבל אולי הוא לא יכול לתקן אותה בשנייה שהעירו לו על זה. עכשיו תגיד "אבל עבר הרבה זמן מאז וזה עדיין לא תוקן". אני אקח ניחוש שזה קשור לדיון המפלצתי שצמח פה בעקבות זאת. אני לא יודע מה המניעים של רד, אבל אני אומר לך בכנות, עד כמה שזה קטנוני, אני אישית הייתי שוקל פרנציפ לא לתקן את זה אחרי החפירות האלה.
זה באמת מרגיש כמו פרנציפ
(ל"ת)
אני מתחיל להבין למה אתה משקיע את *רוב* חייך באנימציה
(ל"ת)
קשור ברגע שאתה קופץ למסקנות על פי מאפיינים של זיכרון.
בוא נתחיל באנקדוטה: עבדתי במשך מספר שנים בבניית ניסויים פסיכולוגיים במעבדה. זו היתה העבודה שלי. הייתי עובדת על ניסוי יום יום במשך מספר שעות. הוא היה נוכח מאוד בחיי ובזיכרוני. ופעם בשבוע הייתי נפגשת עם הפרופסור לדבר על הניסויים שעליהם עובדים, והוא היה שואל אותי "נו, אז איך הניסוי?"
והייתי זקוקה לתזכורת באיזה ניסוי מדובר. תזכורת בסיסית וקטנה, ואז כל הפרטים היו נגישים בקלות בזיכרון שלי – אבל בלי התזכורת הראשונית הזו אני לא מסוגלת לשלוף אותם. למה? כי זיכרון הוא למעשה שלל תהליכים מורכבים: יש זיהוי ושליפה, למשל, והם לא אותו דבר. כלומר אין לי כל ספק שאם תגיד לרד "ואלס עם באשיר" הוא ידע במה מדובר, אבל לשלוף אותו עצמאית מהזיכרון זה תהליך שונה לחלוטין. וכשזה מגיע לשליפה, יש שלל דברים שיכולים להשתבש – אם לתת את הדוגמא המוכרת ביותר, מכיר את הביטוי "זה נמצא לי על קצה הלשון"? בעיות השליפה האלה יכולות להיות החל בדברים שנראים לנו מוכרים אבל אנחנו לו זוכרים מאיפה, ועד דברים שאין לנו שום תחושה שאנחנו יודעים עד שמישהו מזכיר לנו (נותן לנו "רמז" לשליפה). והן מתרחשות כל הזמן, ולכולם.
אז כשאתה לוקח תופעה נורמלית ונפוצה לחלוטין, ועושה ממנה דרמה גדולה, זה קשור.
מצטער, אני עדיין לא רואה את הקשר
יש פה משפט עובדתי שלם שהוא שגיאה.
אם הדג היה כותב ש"מלחמת הכוכבים היא סדרת קומדיות איסלנדיות", אני בטוח שהיית תוהה מאיפה זה בא, ולא מנסה לתרץ בשם הדג שהוא בסה"כ "שכח" שזו סדרת מד"ב אמריקאית, כי המידע הזה "עמד לו על קצה הלשון".
"ואפילו, בפעם הראשונה באופירים, סרט אנימציה" הוא בעיניי משפט מופרך ובלתי סביר כמעט באותה מידה.
ואולי...
זה רק בעינייך?
כי וואלק, למי אכפת מהאופירים עד כדי כך כדי לזכור את הזוכים שלהם?
אתה זוכר את הזוכים של 10 השנים האחרונות? את הבמאים שזכו?
כי כשחושבים על ואלס עם באשיר חושבים על הרבה דברים כתור הישגיו ( מועמדות לאוסקר, זכייה בגלובוס, עירור דיון מעניין) אבל לא על פרס האופיר כי עוד פעם – למי אכפת מהאופירים עד כדי כך?
אולי
זו אפשרות.
אבל היא לא סבירה בעיניי מסיבה אחת:
כל סרט ישראלי שמוצג בקולנוע אוטומטית מועמד לאופיר (מלבד חריגים ממש נדירים). הפוסט של דורון לא עוסק בחמשת המועמדים הסופיים, אלא בכל 31 הסרטים שהתקבלו לתחרות.
לכן, המשפט "בפעם הראשונה באופירים – סרט אנימציה" שווה ערך למשפט "בפעם הראשונה בישראל – סרט אנימציה".
למקרה שזה לא היה ברור, הבעיה שלי עם האמירה של הדג לא היתה "אוי ואבוי, הוא שכח שואלס עם באשיר היה מועמד בקטגוריה הראשית באופיר". ממש לא. אם זה כל מה שהוא היה שוכח, זה ממש לא היה מציק לי. אני לא מצפה ממנו לזכור את המועמדים או הזוכים בכל שנה.
מה שדורון ואורון לכאורה שכחו – וזה מה שבאמת מטריד את מנוחתי – זה שהיה בישראל סרט אנימציה קולנועי.
טוב
פה אני מציע להפנות את הדיון בזכרון למאצ' כי היא אשכרה למדה על הנושא ואני סתם מעלה השארות לא מאוד מבוססות.
זוכר שהוא כתב שדייוויד פינצ'ר מביים את אקס מן?
ואנשים ציינו את הטעות אבל לא עשו מזה דרמה בשרשורים שלא היו מביישים את עמוד התגובות בסרט של נולאן?
מתבלבלים. קורה. אין לזה שום סיבה מיוחדת. כל טעות יכולה לקרות. גם טעויות עובדתיות גדולות. זה לא משהו אישי נגד ואלס עם באשיר.
זהו.
יחי ההבדל הקטן
להתבלבל בשם של במאי זה לא כמו לשכוח שהיה פה פאקינג סרט אנימציה ישראלי באורך מלא לפני המינימיקים!
אני לא מעז להעלות בדמיוני את האופציה שרדפיש שכח את העובדה הזאת. זה פחות-או-יותר יהרוס את עולמי.
אני אתהה ועוד איך!
כי ברגע שהוא כתב "מלחמת הכוכבים", הוא כבר שלף אותו מהזיכרון, והפרטים הבולטים לגביו (נניח, היותו מדע בדיוני ולא קומדיה) אמורים עכשיו להיות נגישים בזיכרון.
אבל רד לא שלף את ואלס עם באשיר מהזיכרון, ולכן אין סיבה להניח שזכייתו באופיר נגישה לו בזיכרון בזמן הכתיבה. אתה יכול לטעון שואלס עם באשיר הוא פרט כל כך חשוב בקשר לאופיר שלא ניתן לחשוב על האופיר בלי לחשוב עליו – אבל חובת ההוכחה לזה עליך, ויש כל כך הרבה פרטים שקשורים לאופיר שזה יהיה מסובך מאוד לטעון את הטענה הזו.
בבקשה אל תניח שאני מגנה באופן אוטומטי על רד משום שהוא רד. היו לנו מספיק ויכוחים לאורך השנים, דעותינו נחלקות לעיתים קרובות. אם אני טורחת להעיר בויכוח כזה, אתה מוזמן להניח שאני רואה חשיבות להערה שלי. במקרה הזה: אתה מצהיר הצהרה שהיא שגויה באופן בוטה, בתחום שאני מבינה בו היטב וזה מפריע לי. דמיין רגע שמישהו היה תוקף את רד על הטעות שלו, על בסיס זה שאנימציה זה רק לילדים, נניח. או כי קומיקס יפני נקרא "אנימה". זה פחות או יותר מה שעשית, פשוט בתחום שלי.
תקראי את תגובתי לקרקר כפול. האופירים זה בכלל לא הנושא.
יכול להיות שלא הייתי ברור: הבעיה שלי היא לא שדורון לא זכר את הזכיה או המועמדות של באשיר באופירים. הבעיה שלי היא שהוא לא זכר שהיה כבר בהיסטוריה סרט אנימציה ישראלי.
אל תיקח את זה אישית.
אנשים לא זוכרים דברים חשובים בהרבה, לפעמים. זה לא אומר שהזיכרון לא קיים אצלם. זה לא צריך להרוס את עולמך. זה אומר שכשרד חושב על המינימיקים, האסוציאציה המיידית שלו אינה ואלס עם באשיר. ובאמת – למה שהיא תהיה? רק כי שניהם באנימציה? לא ראיתי את המינימיקים, אבל אני מנחשת ששם הדמיון נגמר, ועבור רד, כנראה, היותו של סרט מצולם או באנימציה זה משמעותי פחות משלל מאפייניו האחרים. "היה עיוור צבעים", כפי שאומר השיר הידוע. אתה רואה? כל זה זו בכלל סיבה לאופטימיות.
ראי תגובתי למטה
(ל"ת)
"זיכרון הוא דבר דינמי"
לא יודעת איך זה מתקשר, אם בכלל… אבל משעשע אותי שיש עיסוק ב"ואלס עם באשיר" וזיכרון, כאשר הסרט עצמו מתעסק בפאקים של מנגנון הזיכרון שלנו![!:)!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif" alt="" width="" height="" />)
https://www.youtube.com/watch?v=YurHqWm6C8E
אגב, הנה חלק מתיאור הסרט מתוך וויקיפדיה:
"סרט זה הוא סרט אנימציה ממוחשבת ישראלי ראשון באורך מלא, סרטי אנימציה ישראליים אחרים שהופקו היו בטכנולוגיות אנימציה אחרות."
ואם יורשה לי לשאול משהו על הסרט עצמו: איך הוא הגיע לאופיר? אני מכיר את הסדרה, וקשה לי לראות איך החומרים של מיקמק מייצרים סרט איכותי באמת.
לכן העליתי את האופציה שרד ציטט מהקומוניקט
כבר נתקלתי בטקסט הזה. הוא שגוי עובדתית.
ואלס עם באשיר היה גם הוא ממוחשב.
בשני הסרטים התוכנה העיקרית היא פלאש.
נכון, הרקעים במינימיקים נעשו בתוכנת תלת-מימד, אבל זה לא הופך את המשפט הזה לנכון, וזה שהוא מופיע בוויקיפדיה (ולדעתי גם באתר הרשמי של הסרט) לא הופך אותו לנכון.
בכל מקרה, מילת המפתח כאן היא "ממוחשבת".
אם רדפיש היה משתמש בה, הייתי מתקן אותו עובדתית ולא נכנס לדיון הנוכחי.
אגב, כבר העליתי את האופציה הזו כהסבר אפשרי למקור הטעות, בהודעה הזו:
http://www.fisheye.co.il/?p=21690&comNum=515796#li-comment-515796
וגם לפני "ואלס עם באשיר", היה את זה:
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9D_%D7%A8%D7%95%D7%97
(טוב, זה מה שקורה כשלא קוראים שרשורים עד הסוף
לפני שמגיבים בהם)
אבל אם כבר התחלת, אז ניתן לינק גם לזה:
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA
כן, אבל בניגוד ל"בעל החלומות", "עושים רוח"
הוא סרט אנימציה ממוחשבת. לכן השורה הזאת שגויה גם בלי קשר ל"ואלס עם באשיר".
צודק
(ל"ת)
אבל "עושים רוח" לא יצא לקולנוע (תודה לאל),
אז אם מניחים שב"סרט" הכוונה היא ל"סרט קולנוע", התקדים של המינימיקים עדיין תקף. או אם הם היו מוסיפים "סרט האנימציה הממוחשבת הראשון בארץ שלא גורם לאנשים לרצות לעקור לעצמם את העיניים".
רגע, ראית אותו?
לא זכרתי ממך התרשמות מעבר ל"הטריילר מזוויע".
לא, התגובה על עקירת העיניים היתה מהטריילר בלבד.
(ל"ת)
וואו, זה פשוט מחריד.
הייתכן שנמצא סרט מכוער יותר מג'לי טרזן?
טוב, בואו נבהיר משהו
דורון וכולם:
אני ורוב חבריי משקיעים את רוב חיינו בלעשות פריים ועוד פריים של אנימציה, במשך שעות, ימים, חודשים ושנים. אנחנו עובדים על פרסומת של 20 שניות במשך חודשיים. אנחנו משקיעים בכל שניית אנימציה 3-4 ימים, מהבוקר עד הערב. אנחנו מתלהבים כשאיזו פרסומת שעשינו לפאקינג שוקו קרלו משודרת בטלויזיה.
את "ואלס עם באשיר" אנחנו מעריצים, עם או בלי קשר לאיכויותיו, כי הוא מבחינתנו ההישג הכי גדול של תעשיית האנימציה הישראלית מאז ומעולם. אחרי עשורים של משחקים בקקי, סוף סוף יצא מפה פיצ'ר אנימציה, ועוד כזה שזכה בפרסים הכי חשובים (מלבד האוסקר).
ואז מגיע איזה פוסט בסריטה שמתעלם מקיומו, ואנחנו קוראים את זה ולא מבינים, אבל מבליגים. אבל כשמגיע כתב הקולנוע שאנחנו הכי אוהבים בעולם, וכזה שמחובר מאוד לאנימציה – ומחליט ש"המסע לכוכב המינימיקים" הוא סרט האנימציה העברי הראשון – אנחנו לא מסוגלים להתעלם. אין מצב! זה לא יכול להיות!
עזבו "אנחנו". אני.
אני לא מסוגל לקרוא את זה. זה כאילו כל מה שאני עושה בחיים לא שווה כלום. אם פאקינג רדפיש שכח את פאקינג ואלס עם באשיר, מה אני עושה כאן בכלל? בשביל מי ומה אני טורח?
אז כן, מעניין אותי להבין מה הלך פה, ואני די אובססיבי בעניין.
האם הוא באמת שכח או רק התבלבל? האם זה היה כי הוא התייחס לסרטי ילדים או לסרטים עלילתיים? האם זו פליטת קולמוס שמעידה על משהו עמוק יותר, או סתם חוסר תשומת לב? השאלות האלה מנקרות לי מאז שקראתי את הפוסט הזה, ולא מרפות.
אולי קשה לכם להזדהות, אבל נסו להכנס לנעליי ולהבין: אנימציה זה כל החיים שלי כבר 25 שנים. זה חשוב לי יותר מכל נושא אחר בעולם כולו. לכן אני ממש זקוק להסבר. רדפיש יכול לתת לי אותו, והוא יכול גם לטרוח לתקן את הטעות הגסה בפוסט עצמו. עד עתה הוא מסרב. זה פאקינג מטריד אותי ברמות על.
אבל ההסבר בגוף השאלה:
בשביל רוב האנשים, אנימציה איננה הנושא החשוב ביותר בעולם. אתה לא היית יכול לשכוח סרט אנימציה ישראלי בשום פנים ואופן. אנשים אחרים, שהנושא משני בחשיבותו עבורם יכולים, גם בלי שום סיבה.
תרשה לי להפוך את השאלה:
אתה יכול להזדהות אם מישהו שאנימציה היא לא הדבר הכי חשוב בחיים שלו? אתה יכול להבין אדם שלא חושב על אנימציה 24/7 ולכן שוכח מסרט אנימציה?
… וכן, צירופי מקרים קורים. זה ששניהם היו משהו שהפריע לך לא אומר שיש פה איזו קונספירציה.
אבל רדפיש הוא לא סתם "אנשים אחרים". הוא רדפיש.
אם רדפיש הצליח לשכוח שהיה עוד איזה סרט אנימציה עברי לפני המינימיקים, אני בהלם מוחלט. לכן אני בטוח שיש לזה הסבר אחר. אם אני טועה, זה יהיה ממש מבאס.
וזה גם ממש לא מסתדר לי, כששורה אחת מתחת הוא כותב על "הקונגרס" של ארי פולמן (הבמאי של ואלס עם באשיר, למקרה שמישהו כאן לא יודע). זה סרט אנימציה שכל קיומו מבוסס על ההצלחה של ואלס עם באשיר, ואני יודע שרדפיש יודע את זה. רדפיש בעצמו תוהה כאן האם זה נחשב סרט ישראלי, כך שכל הלבנים נמצאות במקום: אנימציה? צ'ק! ארי פולמן? צ'ק! ישראלי? צ'ק!
משהו פה פשוט לא מסתדר.
IT DOESN'T COMPUTE.
אני זקוק להסבר.
ולא פחות חשוב: אני זקוק לתיקון בגוף הפוסט. זה לא המון לבקש, לא?
מה זאת אומרת "אתה זקוק להסבר"? הוא הסביר: הוא עשה טעות. כן, זה קורא לאנשים, גם כשהם מדברים על תחום שהם מבינים בו. הנה לפני שבוע השתתפתי בפודקאסט קומיקס ודיברתי בו על כותר הבאטמן של זאק סניידר. הבמאי. לא סקוט סניידר – שאשכרה כותב את באטמן כרגע, אלא זאק סניידר. שלוש פעמים חזרתי על השם הזה. לא שמתי לב עד שהשקבתי לפודקאסט מחדש.
ושתבין – זה תחום הביקורתי שלי. זה משהו שאני עוסק בו (כקורא ומבקר) כבר זמן רב. זה אחד הכותבים המוכרים ביותר היום על אחד הכותרים המצליחים ביותר. בהווה ולא בעבר – ועדיין התבלבלתי. קורה.
אני אסביר שוב
זו לא סתם טעות באיזו מילה. זה משפט שלם. הוא לא התבלבל בשם של סרט או של במאי.
בוא נקרא שוב את המשפט הזה, מתוך הפוסט של דורון:
"אבל מלבדם יש גם קומדיות, סרטי זומבים, ומותחנים פסיכולוגיים. ואפילו, בפעם הראשונה באופירים, סרט אנימציה".
שים לב שזה מבחינת דורון הפאנצ' של המשפט.
שים לב למילה "אפילו", שמביעה איזו פליאה מתלהבת.
כאילו אומר "איזה כיף, סוף סוף עושים בישראל סרט אנימציה".
עכשיו, לעזאזל, זה רדפיש!
הוא *יודע* שכבר עשו בישראל סרט אנימציה.
י-ו-ד-ע.
זה לא עניין של זוכר או לא זוכר. הוא העלה עליו כאן ביקורת ואיזה 15 יומיות שקשורות אליו, הוא ציין אותו בפוסט סיכום השנה שלו, הוא התלבט אם לבחור בו לסרט השנה, הוא עקב אחר המסע שלו לאוסקר, הוא עוקב בדריכות אחרי פרוייקט האנימציה הבא של הבמאי שלו (עליו הוא כותב בדיוק שתי שורות מתחת למשפט המצוטט, ושוב בפוסט שעלה היום).
הוא פשוט *לא יכול* להתלהב פתאום מזה שיש סרט אנימציה ישראלי ראשון. זה לא הגיוני. מעבר לזה שזה מטריד אותי כאנימטור, זה מטריד אותי כי זה לא מסתדר בשום צורה הגיונית.
(אביגיל, זה המקום שבו את מוזמנת לקרוא לי "הזוי" ו"מעורער").
אז כל מה שאני מבקש זה שהוא יתקן את הטעות בגוף הפוסט, ויעשה מאמץ להסביר מה מקורה. גם אם ההסבר הזה הוא פשוט "שכחתי" או "עשיתי קופי-פייסט". יותר סביר בעיניי שזה יהיה משהו בנוסח "התכוונתי לסרט עם אנימציה תלת-מימדית" או "אנימציה לילדים" או "סרט עלילתי", אבל אני אסתפק אפילו ב"אני לא זוכר מה חשבתי כשכתבתי את זה".
אני לא דורש כלום, רק מבקש. פריטי פליז.
אפשר לבוא לקראתי בעניין הזה, לא?
הוא לא הצליח לשכוח - הוא הצליח לא לזכור באותו הרגע.
(ל"ת)
אף אחד לא מכחיש שהאמירה היתה שגויה
ואין גם בעיה עם זה שאתה נרעש כתוצאה ממנה או מעיר על כך.
אבל אלוהים אדירים, ההתנהגות שלך בפתיל הזה פשוט הזויה. ולא, זה שאתה אובססיבי לאנימציה לא מתרץ או מסביר אותה. במקרה הטוב, זה גורם לך להראות מעורער. במקרה הרע, הרושם הזה מוחל על כל תחום האנימציה. אין לך שום זכות לדרוש מאדם שיסביר לך את הלך המחשבה שלו. דורון עשה טעות. הצבעת על כך. הוא הודה בטעותו. ואז החלטת שיש פה קונספירציה נגד תחום האנימציה ושאתה חייב לדעת בדיוק מה עבר לדורון בראש, ולא רק זאת, אלא שהתנהגת כאילו התשובה הזו מגיעה לך בזכות.
אם היית מדבר בצורה קצת יותר הגיונית וקצת פחות מתלהמת, אולי היית מקבל את התשובה שרצית. אבל זה שאתה נרעש לא מקנה לך זכות להכתיב את ההתנהגות של אנשים אחרים. לכל היותר, הטעות של דורון מקנה לך זכות להתנצלות, ואת זו לדעתי קיבלת. את מה שאתה רוצה מעבר לכך צריך לבקש בנימוס.
וזה שאת נרעשת לא מקנה לך זכות לקרוא לו מעורער.
או בקיצור, אפשר להירגע, כולם?
מה???!
איפה דרשתי משהו?
אמרתי שזה מציק לי ושאני אשמח לקבל תשובה.
הנה ציטוט:
"אני לא טוען שהוא חייב להסביר. הוא לא חייב לי כלום. אני רק אומר שמעניין אותי לדעת, ושאני אשמח אם הוא יעשה מאמץ לבדוק את עצמו ולחזור עם תשובה".
איפה החלטתי שיש פה קונספירציה?
הבעיה שלי היא רק עם זה שרדפיש – מבקר הקולנוע החביב עליי – שכח או התעלם מקיומו של סרט האנימציה העברי הראשון. לא אמרתי מילה וחצי מילה על קונספירציה.
אם יש פה בשרשור הזה תגובה שיצאה מפרופורציה – זו זאת.
אני "מעורער"? אני יוצר רושם ש"מוחל על כל תחום האנימציה"? טוב שלא נסחפת באמת.
הנה עוד כמה ציטוטים
"לא לא, אתה לא תצא מזה כ"כ בקלות"
"אין מצב שפשוט שכחת שלפני כמה שנים יצא פה סוף-סוף סרט אנימציה באורך מלא שלא רק זכה באופיר, אלא הגיע עד האוסקר"
"אני מתקשה להבין איך רצף המילים הזה יצא מהמקלדת שלך."
"אז אם פוסלים את האופציה הלא סבירה ששכחת את באשיר"
וכל זה רק מהודעה אחת. אני מצטערת, אבל זו פשוט לא צורת התנסחות סבירה. אתה מתנהג כאילו שברור מאליו שדורון משקר, שאתה זה שיודע מה הולך בראש שלו, ושאתה זה שקובע מהי התנהגות אנושית אמינה. כפי שכבר העירו לך כמה פעמים בפתיל הזה, רוב המסקנות שאתה מגיע אליהן לא הגיוניות, ולמרות זאת אתה ממשיך.
גם את.
(ל"ת)
אתה יודע מה?
בשבילך, אני אפסיק.
תודה רבה. באמת.
גרגמל, אפשר גם?
בכיף. אני ממילא מתעניין רק במה שלדג יש לומר.
כל משחק הניחושים הזה אינפנטילי לגמרי. שכח או לא שכח? ידע או לא ידע? כל שוכני האקווריום מתקבצים כדי להסביר מה עבר במוחו של הדג.
אם הדג רוצה לענות, הוא יודע איפה למצוא אותי. אם הוא ממלא את פיו מים, אפשר לסגור את השרשור הזה.
ושוב, תודה.
(ל"ת)
"כל משחק הניחושים הזה אינפנטילי לגמרי".
אתה אמרת.
אין לי מה להוסיף בנושא מלבד מה שאמרתי (ציטוט: "אופס"). הדיון הזה הזוי.
חבל שזו התגובה שלך
משחק הניחושים הזה אינפנטילי לגמרי כי רק אתה יכול להגיד מה עבר לך בראש. אם אתה מסתפק ב"אופס", הניחושים ימשכו. החבר'ה פה ימשיכו לנחש שאיכשהו פשוט שכחת בזמן כתיבת הפוסט מכל האפיזודה שנקראת "ואלס עם באשיר", ואני אשאר עם הניחושים שלי, שלא מוכנים לשקול אופציה כזו.
הפוסט שלך מביע התלהבות מהמגוון של הקולנוע הישראלי החדש, וספציפית מכך שיש לראשונה בקולנוע סרט אנימציה ישראלי. אם אתה מצפה שאני אקבל את ההתלהבות הזו בלי הסבר, אתה טועה.
ניסיתי פעמיים בשרשור הזה לעשות ריסטרט. ניסיתי להסביר לך באלף צורות למה זה מציק לי. המינימום שאתה יכול לעשות זה לפחות לתקן את הטעות בגוף הפוסט.
אני לא רוצה להיות פולני, אבל בחייך – אני גולש פה כבר מאז שהאתר הזה קיים, הרמתי את ביי.קון כשהוא נסגר, כתבתי פה עד היום מאות ואולי אלפי תגובות, אפילו יצרתי סרטון אנימציה (VOTE CARLO) במיוחד לתחרות כאן, אם אתה זוכר. וחוץ מזה, זה יום ההולדת שלי. אז בחייך, שפכתי פה את כל התחמושת שיש לי. תעשה ג'סטה.
מי זה "החברה פה"? אתה היחיד שהביע את הדעה שיש פה יותר ממקרה של פרח-מזכרוני (שזה לרוב מה שמישהו מתכוון כשהוא אומר "אופס. טעיתי" אחרי שהראו לו שהוא פספס עובדה מסויימת).
זה בדיוק מה שאמרתי
שכולם פה מסתפקים ב"פרח מזכרוני", ואני – עקשן שכמוני – לא מסוגל לקבל את זה. זה נשמע לי מופרך כמו לשכוח שהארי פוטר עובד לקולנוע או שלטרילוגיית מלחמת הכוכבים נוספו עוד 3 סרטים חדשים.
אם דורון בעצמו יגיד במילים פשוטות שזה "פרח מזכרונו" – אני אאלץ לקבל את זה (בצער). אבל זה לא מה שהוא אמר. הוא אמר רק "אופס".
למה אתה לא מסוגל לקבל את זה? באמת. בשבילך – שעוסק באנימציה חלקק נרחביו מחייו- זה משהו שאי אפשר לשכוח, בדיוק כמו שבשביל מישהו שעוסק (ספציפית) בספרות אמריקאית אי אפשר לשכוח את גטסבי הגדול.
אבל דורון עוסק בביקורת קולנוע באופן כללי יותר ולא מתמקד באנימציה (או באנימציה ישראלית) – מבחינתו לשכוח את הסרט הזה זה בדיוק כמו שאותו מבקר ספרות בדיוני ישכח לציין את גטסבי הגדול ברשימת הרומנים האמריקאים הגדולים של המאה ה-20, פשוט כי זה לא תחום שהוא מתעסק בו והוא כתב מהזיכרון בלי לעבר על רשימה מסודרת.
שוב – נראה כאילו אתה מצפה ש-רדפיש יחזיק באותה רשימת עדיפויות כמוך ויזכור את מה שלך נראה ממש-חשוב. אבל הוא לא אתה. זוכי אופיר בכלל ו-ואלס עם באשיר בפרט הם כנראה לא מרכז חייו של האדם הספציפי הזה. אז הוא לא זכר אותם. קורה.
כביר עניתי והסברתי
בכל מקרה, אני לא מעוניין להמשיך לדון בזה עם אנשים אחרים. אם לדורון יש הסבר שחורג מהמילה "אופס", הוא מוזמן לפרט.
לצורך העניין, "פרח מזכרוני" יהיה הסבר מספק מבחינתי.
משום מה כולם כאן (כולל דורון, עושה רושם) תופסים את זה כאילו אני מאשים אותו במשהו. אני לא מאשים אותו בכלום, אני רק רוצה להבין.
מה, לא יצא לכם בחיים שחבר שכח משהו ואמרתם לו "אבל איך יכולת לשכוח את זה"?
אפשר להמשיך עם האובססיה הזאת בלי שזה יופיע לי במתמשכים?
ספאם למייל הפרטי של רד פיש, מארב מתמשך לדירה שלו, סטוקינג לא בריא במקום העבודה. כל האפשרויות טובות בעיני באותה מידה.
אבל, עצם העובדה שאני חוזר לכאן בכל פעם, תוהה אם יש כאן אוף טופיקים מעניינים, דיון חדש, או שMad Hatter כתב סיכום ידיעות מהשבוע החולף, ונתקל שוב ושוב בניג'וס המתמשך (ובוא נודה על האמת, גם קצת מעורער) הזה, גורמת לי, ואני מניח על פי שלל התגובות שקיבלת גם לקוראים אחרים הרבה מאוד אי נעימות.
או שתשחרר, או שתתחיל להשאיר לו הודעות שלך מתנשף במרץ בטלפון הסלולרי. ככה אי אפשר להמשיך.
אפשר לקבל את זה ביותר דוחה ומגעיל?
אני חושב שנשארה לי עוד טיפה הערכה עצמית. אתה יכול בבקשה לדרוס גם אותה?
באמת שזה הכי מאופק שהצלחתי.
אתה במו ידיך מחריב כרגע את ההנאה מהאתר הזה לכל בנאדם שהוא לא עצמך.
והעניין שאתה לא מבין את הרמז עדיין, גם אחרי חמישים תגובות וגם אחרי שרד פיש לא מתכוון לענות לך יותר מזה. מהסיבה הפשוטה שאין עוד מה לומר מעבר ל'אופס שכחתי שהסרט הזה קיים לרגע, טעות שלי'.
לא, כי זו פעם ראשונה שזה קורה באינטרנט
מישהו מנהל דיון שלא מעניין אותך, והדיון משום מה לא מסתיים. אוי ואבוי! הרסתי לך את האינטרנט!!!
אם רדפיש היה טורח לכתוב את מה שכתבת (שזה יותר מסתם "אופס"), הדיון היה נגמר כבר מזמן.
אתה מנהל דיון עם עצמך כבר חמישים תגובות לפחות.
ולי, כקורא, מפריע לראות את זה. האובססיה ההיסטרית שלך היא לא הבעיה,הבעיה היא שאתה חושב שהיא מעניינת מישהו חוץ ממך, שווה עשרות הודעות, מקפיצה את המתמשכים ומעלה לי את הסעיף.
כל מה שאמרתי הוא שהגיע הזמן לשחרר, ולהמשיך את החקירה המרתקת שלך בצורה אחרת.
אני לגמרי מבין אותך גרגמל
אבל בבקשה, מספיק.
אם ממשיכים להעליב אותך פשוט אל תגיב.
פשוט תפסיק ותחכה עד שרד יענה (אם הוא יענה).
למשוך את זה עוד ועוד זה מיותר, אתה בעצמך אמרת. התגובה היחידה שבאמת מעניינת אותך היא של רד וזה שאתה מגיב לאחרים רק ממשיך לגרור את הפתיל המיותר הזה.
צודק. יאללה, שתקתי.
(ל"ת)
באמת? אתה חושב?
כי בתור אדם שאינו גרגמל, אני לא חושבת שההנאה שלי מעין הדג הוחרבה. יכול להיות אפילו שיש עוד כמה כמוני. זה אולי דיון קצת חסר טעם, אבל עין הדג עדיין מרגיש כיף. לפעמים יש כאן דיונים שפחות מעניינים אותי – אז אני לא קוראת אותם. זה מותר. אף אחד לא יידע.
לא צריך לתקוף בכזה חוסר פרופורציות, זה רק עושה את הכל הרבה יותר גרוע.
אם תיכנס לדף האודישן השני
יש שם גולש באתר שיישמח לשמוע מה דעתם של גולשי האתר על הסרט הקצר הראשון שלו.
בטח שקרה.
הנקודה היא, שהחברים האלה לא יכלו לספק תשובות. המקסימום שהם יכלו לעשות זה לספק תירוץ או ניחוש. וזה כי אף אחד לא באמת יודע איך הזיכרון האנושי פועל (אם כי אנחנו מתקדמים לאט לאט בניסיונותינו להבין אותו), וזה כולל את האנשים שמתמשים בו. מה אתה רוצה שרד יגיד, בעצם? בהנחה שהוא לא ישב וחשב על ואלס של באשיר ואז אמר לעצמו "לא, אני לא אזכיר את ואלס עם באשיר, דווקא" (ואני מרגישה די בנוח להניח את זה, לא יודעת לגביך) – אתה מבקש ממנו שיסביר לך למה הוא שכח משהו. אז תן לי לחסוך לך עוד בקשות: הוא לא יכול. כי הוא לא יודע (אלא אם כן אני טועה, רד, ואז אולי אכפת לך לעשות לי דוקטורט בהצטיינות?). כל התהליך הזה הוא תהליך שקורה מחוץ למודעות, ואין לנו שליטה עליו או תחושה שלו. לא מאמין לי? הנה כמה שאלות על מה שהמוח שלך עושה באופן קבוע:
למה אתה ממצמץ?
איך אתה גורם ליד שלך לזוז כשאתה מקליד?
למה כשאתה רואה את השפתיים של אדם זזות אתה תשמע את אותו הצליל בדיוק כאות אחרת מאשר אם העיניים שלך עצומות?
איך אתה מבין את מה שאתה קורא (איך אתה הופך את הייצוג הויזואלי למילים, ואז איך אתה הופך את המילים למשמעות)?
קרה לך פעם שנהגת הביתה כשהתכוונת להגיע למקום אחר, על "אוטומט"? מה זה האוטומט הזה? איך ולמה זה קורה?
תסביר לי! אני רוצה לדעת. באמת. כל אחת ואחת מהשאלות האלה מרתקת אותי, ואתה עושה את הדברים האלה. אז תסביר את עצמך.
לילי, את מדהימה
אילולא התגובות המרתקות שלך כבר הייתי מוציאה את הכתבה הזו מהמתמשכים.
(ל"ת)
בסדר, אז שיגיד "לא יודע" או "לא זוכר"
אני אקבל את זה. בחיי.
אבל שיגיב לי, לעזאזל, ביותר ממילה אחת.
I'm dying here!
מה כבר ביקשתי? מה, הוא לא רואה שזה מטריד אותי? למה הגישה המעליבה הזאת? מה עשיתי לו רע?
ורבאק, שיתקן את הטעות בגוף הפוסט. זה כבר נראה כאילו הוא עושה לי דווקא בשביל להתריס.
אני מעליב?!
אני לא שפכתי מאות מילים שבהן ניתחתי את מצבך הנפשי והמנטלי. אתה שאלת שאלה, אני עניתי. אם התשובה היא לא זו שחיפשת – חבל, אבל אני לא מבין איך הסירוב שלי להיות נושא לתחקיר פסיכולוגי מעמיק על טעויות פרוידיאניות (דייויד פינצ'ר אפילו לא דומה לבריאן סינגר!) אמור להעליב אותך. לא תקבל, לא קיימת ואין תשובה מעמיקה יותר מ"אופס".
ואני לא יכול לתקן את הטעות בפוסט כשהטעות הזאת היא הבסיס לרוב המכריע של הדיונים פה, גם אם רוב הדיונים האלה הם שלך בלבד.
או, סוף סוף תגובה שאשכרה מתייחסת אליי
אז קודם כל, ממש לא התכוונתי להעליב. הטעות שלך היתה לי מוזרה, לא היה לי הגיוני שפשוט שכחת את ואלס, והצעתי הסבר שנשמע לי הגיוני. בשום שלב לא תקפתי אותך ולא העלבתי אותך. הביטוי "פליטה פרוידיאנית" הוא לא ממש ניתוח של מצבך המנטלי והנפשי, או תחקיר פסיכולוגי מעמיק. אתה מוציא את זה לגמרי מפרופורציה. בסה"כ העליתי סברה, שהיית יכול לאשר או להכחיש. אני מודיע לך שהטעות הזו עדיין לא מסתדרת לי, ואני עדיין לא מצליח להבין איך היא יכלה לקרות (כי שוב, בעיניי זה כמו שתשכח מקיומו של הארי פוטר, נגיד). זו אינה התקפה, אלא בדיוק להפך. זה לא מסתדר לי כי אני מעריך אותך ויודע שאתה לא עושה טעויות בכזה סדר גודל. כשאורון שמיר טעה, זה פחות הפריע לי, רק משום שאין לי את אותם סנטימנטים אליו. אז שיהיה ברור: אני עדיין לא מבין איך טעית בפרט כזה, אבל אם לך בעצמך אין הסבר, אני לא יכול לבקש יותר כלום. טענותיי נסתתמו לחלוטין.
התסכול שלי נובע מזה שמאז עליית הפוסט – לפני שבוע – אתה מסרב להגיב לנושא ביותר ממילה אחת (ואני לא מתייחס למשפטים המעליבים שמסביב ל"אופס"). אני יודע שאתה לא חייב לענות לי, אבל אם אתה תוהה איך הדיון הגיע לאן שהוא הגיע, אז שם נמצאת התשובה. אם היית כותב את אותה תגובה ממש, לפני שעתיים או לפני יומיים, הדיון הזה היה נגמר שם. כן, גם ההסבר על הסיבה שבגללה לא תיקנת את הפוסט היה פותר הרבה תסכולים מיותרים. חבל שהוא הגיע רק עכשיו. נדמה לי אגב שהפתרון המקובל ברוב הבלוגים במקרים כאלה הוא להשתמש בקו חוצה על הטקסט השגוי, אבל זו כמובן בחירה שלך.
אבל אתה בחרת לא להגיב, ולתת לגולשים לעשות את העבודה. במקום להשתיק את האקווריום, נתת לו גושפנקא להסתער עליי. ושיהיה לך ברור, הם עושים את זה בעיקר כי הם מזדעקים להגן עליך. הגולשים פה (ואני בתוכם) מתים עליך וישכבו על הגדרות בשבילך. כל גילוי של התנגדות נתקל פה מיד בהסתערות. אני יודע, כי גם אני הייתי שם, וגם אני קפצתי להגן עליך מול מי שלכאורה פגע בסמכותך. ואגב, זה בהחלט ניתוח פסיכולוגי מעמיק, בניגוד לאמירה על הפליטה הפרוידיאנית.
מה שהכי חורה לי בכל הסיפור זה שכל הדיון הזה היה יכול להתפתח אחרת לגמרי אם רק היית מתייחס אליי כמו בן-אדם. הייתי שואל אותך איך יכולת לשכוח את ואלס, היית אומר לי שאין לך מושג, הייתי מציע רעיון, אתה היית פוסל אותו, הייתי זורם לכיוון אחר, ובסוף אולי היינו מגיעים לתשובה, ואולי לא. אבל היינו מדברים כמו בני-אדם שמכבדים זה את זה. אני עשיתי כמה וכמה נסיונות לפנות אליך, בצורה מכבדת. אפילו כתבתי שאתה כתב הקולנוע שאני הכי אוהב בעולם. אתה העדפת להתבצר במגדל השן שלך ולתת למיניונז להתפרע. אז אל תבוא אליי בטענות שזה מה שקיבלת, ואולי בפעם הבאה תבוא מראש בגישה פחות מתגוננת ומתעמתת ויותר פתוחה ומכבדת. אתה עשוי לגלות איש שיחה קצת פחות אובססיבי.
PEACE
"ולתת למיניונז להתפרע"?
אם אתה כל כך אוהב הסברים והבהרות, בוא תסביר לי מאיפה זה בא.
ממשהו כמו 12 שנים בעין-הדג
שבהם לקחתי חלק גם בצד התוקף וגם בצד המתגונן. אני מכיר את הדינמיקה פה ויודע טוב מאוד איך היא עובדת. זה כמובן לא ייחודי לעין-הדג וקיים בהרבה קהילות שיש להן "מנהיג", אבל ספציפית פה אני מכיר את זה אישית, משני הצדדים, כולל בשרשור הזה.
וכן, אתה בהחלט יכול לקרוא לזה ניתוח פסיכולוגי מעמיק.
אז אני רוצה להודיע לך שאני לא מיניון של אף אחד.
בלי להפחית מכבודו של דורון, הוא בן אדם בדיוק כמו כולנו וההבדל היחיד הוא שפה זה האתר שלו. זה לא אומר שאנחנו כלבלבים שכורעים לרגליו.
אולי לאחרים אין בעיות עם הניסוח שלך או עם זה שאתה מחיל את הרגשות שלך על כולנו, אני יכולה להגיד לך שאני לא מאוהבת ברד פיש כמוך וכנראה גם לא אשכב על הגדר בשבילו. אני אומרת את מה שאני חושבת כשאני רואה תגובות שמפריעות *לי*. אני לא נזעקת להגן על המנהיג הדגול שלי.
זה שלדורון יש את הכוח לעצור פה דיונים לא אומר שכשהוא לא עושה את זה זה בגלל שהוא נהנה לראות את השוליות שלו תוקפות את מי שמעז לערער על מעמדו או לסתור אותו. אני אישית מוצאת את היחס שלך אליו מטריד.
אף אחד לא מודע לזה שהוא חלק מהעדר.
ככל שזה נוגע לנו, כולנו אינדבידואלים.
ואגב, באמת לא כולם חלק מהעדר. יכול להיות שמה שכתבתי לגמרי לא נוגע לך אישית, ויכול להיות שכן. זה לא משנה, העדר מתנהג כעדר. זה טבעה של האנושות.
"גישה מתעמתת ומתגוננת"?
"לתת למיניונז להתפרע"?
"אם רק היית מתייחס אלי כמו בן-אדם"?
מה דה פאק?
מה לא ברור?
אם היית מגיב בצורה שקולה ולא ישר מסתגר בעמדה של "אוי אוי אוי, הוא מנתח אותי פסיכולוגית", דברים היו נראים אחרת. אם היית כותב ישר בהתחלה "אין לי הסבר, אני לא יודע מה מקור הטעות, ואני לא יכול לתקן אותה כי מדיניות האתר היא לא למחוק ביטויים שהגולשים הגיבו אליהם", הכל היה נפתר. זהו, שורה וחצי שהיתה חוסכת ימים של דיונים.
ולמקרה שאחרי 12 ומשהו שנה כאן אתה עדיין לא יודע איך זה עובד – אז כן,
YOU ALWAYS HAVE THE UPPER HAND.
אתה המנהיג של הקהילה הזאת, ובין אם אתה מודע לזה או לא, הקהילה הזו כמעט תמיד תגן עליך. כשמישהו מערער על סמכותך, תמיד יהיו כאן אנשים שיקפצו להגן עליך ולהתקיף אותו, לפעמים ממש בבוטות. כאמור, גם אני עשיתי את זה. לא במודע, אגב.
אני לא יכול לצטט לך מחקרים על דינמיקות של קהילות מקוונות, אבל אני בטוח שאם תחפש, תמצא על זה משהו.
מצטער להגיד את זה
אבל אתה הבאת את זה על עצמך.
עשית פאדיחה בפוסט, שבמקרה גם דרכה למישהו על נקודה רגישה.
במקום לתקן אותה כמה שיותר מהר נתת לבנאדם להתבשל במיץ של עצמו, להתווכח עם כל האתר ולהציף לכולם את המתמשכים.
תעשה טובה לכולנו, תקן כבר את הפוסט, בבקשה.
קורא סמוי שלא אכפת לו מאנימציה (ותכלס גם לא מהצפת המתמשכים)
יש דרכים לדבר
לזרוק עלבונות והאשמות לאחד הצדדים לא עוזר.
כולם פה טעו, זה נפתר, הסוף.
אפשר לעבור הלאה כבר?
אפשר להציע את זה להוליווד!
עזבו אתכם מגרו והצהובים האלה. אני בעד ש"גנוב על המיניונים" יהיה סרט על רד פיש והמיניונים שלו. נשמע הרבה יותר מעניין.
למה הוליווד?
שמעתי שבישראל עושים יופי של סרטי אנימציה!
נכון. חבל שהם לא זוכים להכרה בין-לאומית...
(ל"ת)
או עין דגית.
(ל"ת)
טוב, תגובה אחרונה להיום
אני לא מאמין שאני מבלה את יום ההולדת ה-37 שלי בהתנצחויות בעין הדג. כאילו לא עבר עשור מאז תקרית ג'גואר. כאילו לא התבגרתי ביום ולא למדתי כלום.
אני אגיד רק עוד דבר אחד, ופה אני עוצר:
אם תקרא שוב את השרשור כולו, תראה שבשום מקום לא תקפתי אותך.
דיברתי בעיקר על עצמי ועל כמה שאני לא מבין ולא מצליח להסביר מה הולך פה.
אם היו שם מילים קשות, מ"אובסיסיסי", דרך "חופר" ו"עקשן" ועד "אינפנטילי" – הם נאמרו על-ידי, כלפי עצמי.
כלפיך היו לי רק מחמאות. מ"כתב הקולנוע שאנחנו הכי אוהבים בעולם" ועד "הגולשים פה (ואני בתוכם) מתים עליך".
כל מה שביקשתי זה שתגיב לי. תגובה של משפט וחצי היתה סוגרת את הדיון.
אתה בחרת לראות בזה התקפה, ולהגיב בצורה מתגוננת, שסחפה אחריה את כולם.
כל מה שאני יכולתי לעשות (וזה עקב אכילס שלי מאז ומעולם בדיונים באינטרנט) זה להגיב לכולם אחד אחד, ולנסח שוב ושוב, בצורות שונות, את אותן טענות.
עברתי על כל השרשור, ואין לי שום חרטות או פקפוקים בקשר למה שאמרתי. הייתי חוזר על הכל, מילה במילה.
בשום מקום לא אמרתי משהו שאני לא עומד מאחוריו. בשום מקום לא הגבתי בצורה שאינה מכבדת אותך, את האתר או את הגולשים. מי שהגיב כאן בחוסר פרופורציות זה העדר העין-דגי, שנוטה לעשות את זה מדי פעם.
יאללה ביי, אני הולך לחגוג.
מזל טוב!
(ל"ת)
תודג!
ולפני שמישהו יקפוץ – "העדר העין-דגי" זה לא ביטוי מעליב, ואף אחד לא צריך לקחת אותו אישית ולהכנס לפוזה מתגוננת. לכל קהילה אנושית יש מאפיינים של עדר, בטח ובטח כזו שקיימת כבר יותר מעשור. אלו עובדות הקיום.
גם אני חלק מהעדר הזה.
ועכשיו באמת הלכתי.
זה כבר ממש מגניב,
כי מסתבר שהסיבה העיקרית לכך שרדפיש לא יכול לבצע את מה שגרגמל רוצה, הוא דווקא ההצפה של הפתיל הזה על ידי גרגמל עצמו! וכמה שגרגמל ממשיך ומתעקש, הוא במו ידיו מקטין את הסיכויים להצלחתו. זה כמעט כמו הדגמה פסיכולוגית של מדידה קוונטית.
את קוראת את זה איך שאת רוצה לקרוא
לרגע לא אמרתי שדורון משקר.
אני אפילו לא מעלה את הרעיון הזה כאופציה.
אמרתי שאני לא מבין מה הולך פה. שאני מחפש הסבר. שזה לא מסתדר לי. שלא הגיוני שהוא שכח. שחייבת להיות סיבה אחרת.
ובואי נבהיר עוד משהו:
דורון לא אמר שהוא שכח. הוא רק אמר שהוא טעה.
ברור לך שיש הבדל בין שתי המילים?
ברור לך שיכול להיות הסבר לטעות שלו מלבד שיכחה?
ברור לך שהיחיד שיכול לענות על זה זה דורון בעצמו?
כל כך הרבה מילים שפכת, ואף מילה להגן על 'עושים רוח'?
(ל"ת)
הוא לא היה באופיר, ולכן לא רלוונטי לפוסט
אבל דווקא התייחסתי אליו:
"בכל ההיסטוריה של הקולנוע הישראלי אפשר לספור בלחץ 5 סרטי אנימציה באורך מלא."
הרשימה המלאה, אגב (לפחות למיטב ידיעתי) היא:
"בעל החלומות" משנת 1962, "עושים רוח" משנת 2006, "ואלס עם באשיר" משנת 2008, "$9.99" משנת 2008 (לא ישראלי במאה אחוז, אבל מספיק קרוב) ו"המסע לכוכב המינימיקים משנת 2013.
אני חושב שהתגובה הזאת
היא דרך מצויינת להסביר לאנשים את המונח "דרמה קווין". תודה!
(נ.ב. הכול בהומור, לא לקחת קשה. אבל זה שבן אדם אחד שמתעסק בקולנוע שכח למאית שנייה את העובדה שסרט אנימציה כבר זכה בפרס אופיר זה לא משהו שאמור למוטט את עולמך נקודה).
הא.
אני ידעתי כבר לפני חצי שנה שייטס יוותר על זה.
וחוצמזה, האנטרפרייז בפוסטר החדש הזה כ"כ מעוותת וחסרת "אישיות", בזווית כ"כ לא מחמיאה, שכל מה שאני רואה שם זה חותכן הפיצה המפורסם ההוא. בעצם מהצצה בלינק נראה שאפילו לו יש יותר אישיות מאשר לחללית בפוסטר הזה.
פששש
חתיכת רשימה ישראלית. עם הקונגרס או בלי, שנה שבה יש שני סרטים ישראלים שנשמעים ונראים בעלי כ"כ הרבה פוטנציאל, "פלאות" ו"למי אכפת מהשם יש שם את פאקינג פטריק סטיוארט", כבר גורמת לי להכין 78 שקלים בצד לשימוש בקופות לא כולל נסיעות, ואני מקווה שזה ישתלם.
לא רק הכובען המשוגע עשה את הקישור.
אבל הוא פרסם את זה קודם, אז הוא זכה ב-0.2% מהבעלות על האינטרנט, או משהו.
http://www.themarysue.com/familiar-star-trek-poster/
זוגתי ראתה את "בשר תותחים"
והרושם שלה היה חיובי, בסך-הכל (ספוילרים):
http://www.sf-f.org.il/story_1487
בנוגע ל-"המסע אל כוכב המינימיקים" – מספר חיפושי גוגל הובילו אותי לאתר הרשמי של הסרט. התרשמויות:
א) חזותית נראה לא-רע, בהתחשב בתקציב הלא-גדול (אני מתאר לעצמי) שעמד לרשות ההפקה, אבל-
ב) כשעושים אתר רשמי לסרט בימינו, ממש לא חייבים ללוות אותו במוסיקה שמתחילה להתנגן איך שנכנסים, וגם אם מלווים אותו במוסיקה, חובה לשים כפתור שמשתיק אותה, במקום בולט, וגם-
ג) אולי זה רק אצלי, אבל הטריילר קופא באמצע לכמה שניות ואז ממשיך.
חוץ מזה, מחיפוש הגוגל עולה שגם סרט האנימציה הישראלי על פי "מעלה קרחות" של אפריים סידון (שדווח עליו אי-אז בגלגולו הקודם של עין הדג) חזר להפקה, ועומד לצאת בשנה-שנתיים הקרובות.
חדר 237 היה זוועה. בדיחה שהאכסניה שלה היא Youtube
מילא התיאוריות המופרכות והקונספירטיביות. את זה אני מוכן לקבל לשמוע ואולי אפילו להאמין לחלק. אבל היו להם בערך 4 רעיונות בלבד ומרחו אותם בדיבור ואפקטים מביכים.
מבחינה קולנועית, זה סרט חובבנים שנעשה ב Window xp movie maker, מרושל, רפטטיבי, מייגע, משעמם, מגוחך ובעיקר "מבזה" את הסרט המקורי שהוא רוכב עליו.
חברים, אני מצטער לספר אבל זה סרט נורא. אם הייתי רואה את זה בפסטיבל, הייתי מפטר את המנהל האומנותי ואני ממליץ לכם להרוויח שעה וחצי מחייכים ולהמנע מצפייה בפסולת הזו.
אז לא אהבת?
(ל"ת)
מה , זה כזה ברור?
(ל"ת)
הוא לא נורא
סתם נמרח שלא לצורך. כדוקו קצר של חצי שעה היה עובד נהדר. התיאוריה על השת"פ בין קובריק לנאס"א מרתקת למדי וגם מנומקת באופן מוצלח.
למי שבאמת מתעניין בניצוץ
ממליץ בחום על הניתוח הבא של Rob Ager :
http://www.youtube.com/watch?v=mAQnfOXqiR0
מדובר בניתוח "לעניין" , בלי קשקושים מסביב כמו ב Room237 . המון עובדות והמון ידע. באמת שהוא יודע הרבה ה Rob Ager הזה. הוא ה Kubrick Scholar הכי חזק ששמעתי. הניתוח הזה מדבר בעיקר ה Golden Room , ויש שם כמה נקודות די מטורפות (רמז : זה קשור למטילי זהב (-: )
לניתוח על הסרט כולו, גם של Ager :
http://www.youtube.com/watch?v=lEulbcXkgjo
אני מתלבט מה אני מעדיף
לראות את הקונגרס השנה, אבל לדעת שהוא לא מועמד ולא הולך להיות מועמד לפרס אופיר(שזה חתיכת עוול), או לראות את הקונגרס רק שנה הבאה, אבל בידיעה שיש לו סיכוי טוב לזכות ולייצג אותנו.![!אוסקר!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/2_oscar.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/2_oscar.gif" alt="" width="" height="" />)
ושנראה כבר השנה.
תוך כדי כתיבה, אני נכנס לימד"ב ולאחר בדיקה מקיפה זה המצב-
Country: USA
Language: English
ולא מצאתי שם ממש שחקנים ישראלים ברשימה, כך שהסיכוי שהסרט ייצג אותנו באוסקר רק בגלל שפולמן החביב הוא ישראלי, מאוד קטן. הוא טס לחו"ל ועשה שם סרט עצמאי, כבר שכחנו שאפשר לעשות את זה, קוראים לזה אממ…. הצלחה.
בכל אופן מקווה שילך לו טוב
לא ייצג אותנו באוסקר.
הוא (כנראה) לא יכול להחשב סרט זר באוסקר בגלל שהוא (כנראה) כולו באנגלית.
מתיו
גם הית' לדג'ר היה רק פריטי בוי מלוקק עד הג'וקר… יש תקווה
לדעתי לדג'ר לא היה אף פעם פריטי בוי מלוקק,
אבל ספציפית הוא נחשב לשחקן איכותי הרבה לפני באטמן – אל תשכח את הר ברוקבק.
לגבי לדג'ר
בזמנו כשליהוק הג'וקר נחשף הרבה אנשים הרגישו מוזר כי הוא ללא ספק היה צעיר מדי ויפה מדי לתפקיד- אבל עדיין היתה מעין נימה כזאת של "יהיה בסדר" כי הוא באמת נחשב כבר אז לשחקן איכותי. והתפקיד הזה נתן לו להראות עד כמה.
לא, הוא לא
(ל"ת)
מה גם שבזמנו, כשמקונוהיי שיחק בסרט מד"ב הארדקור
של במאי מוערך אחר ("קונטקט" של זמקיס) התוצאה הייתה נהדרת (גם אם עלילת המשנה של מקונוהיי הייתה קיטשית והוליוודית יתר על המידה). ודרך אגב, כמו אקליפס, אני חושב שלדג'ר תמיד היה שחקן מצוין, גם בתפקידים היותר פופיים שלו (מאז שהוא נפטר דמעות עולות בעיני כשאני רואה את הנאמבר המוזיקלי שלו ב"10 דברים שאני שונאת אצלך").
מפתיע אותי שמקהוני נחשב לכזה שחקן גרוע
או סתם פרצוף יפה כשבעצם תחילת הקריירה שלו (בערך) הייתה "עת להרוג", שזה סרט דרמה מוערך. איך הוא הצליח להתרסק מלהיות שחקן דרמטי מוצלח לתדמית השמנונית שיש לו עכשיו?
(ולגמרי מסכימה לגבי דמעות בעיניים ועשר דברים שאני שונאת אצלך).
השתתפות ביותר מדי קומדיות רומנטיות מטופשות
כמו "המירוץ לזהב" או "איך להיפטר מבחור ב-10 ימים" (שניהם, דרך אגב, נעשו בשיתוף פעולה עם קייט הדסון – ששם היא הייתה אלילה ב"כמעט מפורסמים", נדפקה באוסקר והתדרדרה לשנים של קומדיות רומנטיות בינוניות במקרה הטוב). מה שכן, יש לציין שמקונוהיי נחשב לתקופה מועמד אפשרי לאוסקר על "מג'יק מייק".
הנה רמז
תקלידי בגוגל matthew mcconaughey shirtless
תראי את כמות התוצאות, בייחוד בסרטוני וידאו (כמעט 2 מיליון)
נראה לי שהוא השחקן היחיד חוץ מג'ייקוב מ"דמדומים" שזה הדבר הראשון שחושבים עליו בהקשר שלו. זה תמיד עולה, בכל ריאיון ובכל חיקוי שלו כמעט.
וכן, הקומדיות הרומנטיות המטופשות שהוא עשה (מארגנת החתונות, המירוץ לזהב ואיזה משהו עם אקסיות רוחות) לא הועילו לו במיוחד כשחקן דרמטי.
הייתה לו איזה פרסומת מגוחכת לבושם ששרפה אותו
לפחות אצלי…
אבל באמת, ב"עת להרוג" הוא היה סבבה, כולל זיוף שם איזה מבטא דרומי מגוחך.
מ"כמעט מפורסמים" יצאתי מאוהבלגמרי בקייט הדסון. אבל מאז, היא פח. כאפה אחרי כאפה.
גם עכשיו ב"גלי" היא מגוחכת, אבל זה עדיין שיפור לעומת השנים האחרונות.
למתיו מקונוהי כבר היו לא מעט תפקידים רציניים
אישית, אחרי Killer Joe של פרידקין, אני דווקא מאוד שמח לראות את מקונוהי בסרט של נולאן.
גם ב-Mud הוא מצוין (יוצא בישראל ב16.5)
(ל"ת)
ראיתי את room 237. פעמיים.
והוא מעניין וטוב.
האם הוא ארוך מידי?
לפעמים. אבל רוב הזמן הוא מסקרן. מה שיפה זה שהסרט משחק בחכמה עם הגישה שלך אליו לכל אורכו. כשאתה מזלזל ברעיון כלשהו ובוחר להתעניין באחר (יש בסרט שישה דוברים עם שש פרשנויות שונות ל"הניצוץ") אתה מוצא את עצמך כעבור כמה דקות מסוקרן להפליא מהרעיון המטופש והרעיון האחר מתחיל לאבד את תוקפו. לדעתי הסרט בהחלט מודע לעצמו ולביזאריות של הרעיונות שמובאים בו ולכן הוא יודע גם לגחך חלק מהם באלגנטיות. בשורה התחתונה הוא נהיה פחות "סרט עם פרשנויות על הניצוץ" ויותר הופך להיות סרט על אהבה לקולנוע. וזה יפה.
האם הוא עשוי כסרטון מעריצים ב – YOUTUBE, רק של שעתיים?
כן וזה עובד יפה. כיאה ליוטיוב יש בו מכל טוב שעריכה ויראלית יכולה להציע. כאמור, חלקים מסוימים עשויים להתיש, אולם חלקים אחרים הם בהחלט פניני גאונות של "חבורת סנאים מתודלקים בקפאין" (ע"ע).
האם הוא "מבזה את הניצוץ"?
כל כך לא. גם אם יום אחד יעשה סרט דומה, עם אפילו אחוז מהמסירות והערצה שיש בסרט הזה לסטנלי קובריק, על איזשהו סרט שאני יעשה – עזבו סרט, על נפיחה שאני אשחרר – אני מוכן בשמחה להזדכות על הציוד ולפרוש למנוחת עולמים. הנימה העיקרית של הדוברים בסרט היא שקובריק לא יצר את ה"ניצוץ" – הוא ברא אותו.
סרט חובה לכל מי שאי פעם באמת העריץ סרט.
השאלה "מה, יכול להיות שהוא באמת התכוון לזה?…" תסתובב לכם איזה שבוע שלם בראש.
חדר 237 אחלה
והבמאי שלו נורא חמוד ( מההתרשמות מהשו"ת שהיה איתו בהקרנה)
יש איזה קטע כזה שמעריצי סטיבן קינג (וזה כולל את עצמו) שונאים את הסרט הזה, טוב אז הוא לא סרט המאה (אפילו לא אחד המוצלחים של קובריק – רחוק מכך) אבל הוא כמה וכמה רמות מעל הספר, אמנם הוא לא ממש מדויק ונאמן לספר אבל בתור עיבוד הוא ממש טוב (הארי פוטר 3 הרבה יותר רחוק מהספר).
מישהו יכול להסביר את זה?
שלא לדבר על שלי דובאל הבלתי נסבלת,
שלא עושה שום דבר יותר מורכב מלצרוח וליילל לאורך שעתיים, ויחד עם התסריט של קיובריק משמידה בשיטיות דמות אינטלגנטית, יוזמת ובעלת תושיה מהספר.
שלי דובאל לא נסבלת בשום תפקיד שלה
ולכן אני אוהב אותה אהבה גדולה. כלומר בנאשוויל אין לה שורות ממש, אבל היא עשתה כמה תפקידים של דמויות בלתי נסבלות ( הניצוץ ופופאיי) ואני ממש אהבתי אותה למרות שרציתי לגרום לה לסתום את הפה בו זמנית.
בנוסף, שלי דובאל ממש מסכנה בסרט כי קובריק העביר אותה לפחות שלושה מדורי גיהנום בהפקה של הסרט כי לא האמין בדברים שוליים כמו "משחק".
כן אני יודע מה הוא העביר אותה.
ואולי באמת לא כל האשמה בה. כנראה שגם אם שחקנית אחרת הייתה משחקת אותה, היא עדיין הייתה חוטאת לדמות המורכבת בהרבה של וונדי תורנס מהספר שהפכה בסרט לסמרטוט מייבב. ובזה אפשר להאשים רק את קיובריק.
האם תוכלו לפרט ולהסביר
מה קובריק עשה לה?
זה מפורט יותר בדוקומנטרי ובעוד מקומות
אבל אם להסתפק בתקצור של Cracked:
טוב, בראש ובראשונה, קובריק צילם את הסצנה שבה
היא מאיימת על ג'ק עם מחבט בכ-127 טייקים ובאופן כללי הרבה לצעוק ולהתעלל בה על הסט, על מנת ליצור אצלה את תחושת ה"אני תקועה פה עם פסיכי". לקריאה מפורטת – http://www.cracked.com/article_19099_12-classic-movie-moments-made-possible-by-abuse-murder.html
תודה לכם!
(ל"ת)
ראיתי את הסרט, את הרוב אהבתי,
אבל כן חלק מהביקורת שמעבירים עליו פה מוצדקת. לקיובריק יש סרטים טובים ממנו, שלי דובאל לא עושה בו כמעט כלום, לג'ק (טורנס/ניקולסון) חסרה התפתחות של הדמות, האיטיות שלו נמרחת… אבל אין לי ספק שזה סרט מותח, קריפי, ואפילו גרם לי להתעניין במוזיקה קלאסית, ואני לא יכול להגיד שאני לא אוהב אותו.
לגבי הפוסטרים: אפילו הפונט זהה!
(ל"ת)
לא במאה אחוז
אבל הדמיון אכן מדהים.
אפילו לא דומה.
ממש רחוק אחד מהשני.
ובעייני הוא ממש מצויין:
http://www.youtube.com/watch?feature=player_embedded&v=6kDj6zTiwvs
ספויילרים למשחקי הרעב, כמובן.
ויזואלית זה כבר נראה הרבה יותר טוב
עוד מתחילת הטריילר רואים את הבחירות המוצלחות של פרנסיס לורנס כמו החלפת התלבושות המגוחכות של השומרים שנראו כאילו נלקחו מסדרה של הפאוור ריינג'רס לכאלו שנראות יותר עתידניות.
גם פלטת הצבעים נראית הרבה יותר טוב. ויש שם את דסטין הופמן!
אני לגמרי מצפה לזה, למרות שהספר השני ממש לא היה משהו לדעתי, אולי הסרט יצליח להפוך אותו למשהו ראוי.
נראה לי שהתכוונת לפיליפ-סימור הופמן
(ל"ת)
טריילר מעולה.
עד עכשיו חשבתי שהספר יכול להיות מאוד בעייתי כסרט, אבל הטריילר נותן הרגשה שהסרט אולי בכל זאת יעבוד גם בלי לשנות הרבה. נחכה ונראה.
סוף סוף?
אם עמוד הימד"ב של הסרט נחשב לאמין, עושה רושם שטום הופר נבחר לביים את הביוגרפיה על פרדי מרקיורי שיצא בשנה הבאה, או לפחות נשקל בכבדות לתפקיד. זה אומנם הגיוני, כי הוא בריטי, בעל ניסיון בביוגרפיות ובסרטים מוזיקליים ואפילו עבד עם סשה ברון כהן שיגלם את מרקיורי, אבל לא יודע, תמיד חשבתי שדני בויל צריך לעשות את זה. כך או כך, לפחות משמח לראות שהסרט הזה קורם עור וגידים.
http://m.imdb.com/title/tt1727824/
מקונוהיי?
זה ש2011-2012 שלו הייתה לא פחות ממדהימה? האדם שנשדד באוסקר על שלושה תפקידים שיכלו להביא לו מועמדות אם לא יותר משלושה?הבן אדם שעבד עם במאים כ"כ מוערכים?זכה לשבחים ופרסים בכל הזדמנות?
אה,כנראה שבעין הדג הוא לא טוב מספיק.
סליחה קילר ג'ו,מג'יק מייק,מאד,ברני,סנגור במבחן,העיתונאי.
נמצאו סימני חיים בטקס פרסי הMTV:
הסרט הטוב ביותר, הנבל הטוב ביותר והקרב הטוב ביותר הלכו לנוקמים
בעוד שפרסי השחקן והשחקנית והנשיקה (למי אכפת) הלכו ל"אופטימיות"
בנוסף פרסים לחיי פיי ( ההופעה הכי מפוחדת) וההוביט ( הגיבור הטוב ביותר)
לרשימה המלאה
בנוסף רבל וילסון הנחתה, שזה מאוד אמביוולנטי מבחינתי כי לא ראיתי קטע אחד רצוף מהטקס.
אולי עד 2014 הפרסים יחזרו אפילו להיות קצת מגניבים.
בדיוק סיימתי את הטקס.
והוא היה ממש ממש מגניב.
הזוכים היו מגניבים, המגישים היו מגניבים, הנאומים היו מגניבים ואפילו ג'וס היה שם.
רבל ווילסון הייתה, בהפתעה מוחלטת, מצחיקה. חוץ מכל הבדיחות הרגילות שכללו את המילה "ואגינה" ושאר בדיחות האהבה העצמית שלה לעצמה.
(דוגמא לבדיחה מצחיקה: "לצערנו ראסל קרואו לא נמצא פה הערב, הוא עובד על הסרט החדש שלו, Pitch Not Perfect.")
היה גם רגע אחד שכולם עדיין מנסים לפענח מה לעזאזל הסיפור שלו: וויל פארל קיבל את פרס ה-Comedic Genius, ותוך כדי הנאום אוברי פלאזה רצה לבמה כשבידה כוס משקה ועל מחשופה רשום #TheToDoList (שם הסרט החדש שלה) וניסתה לגנוב לוויל את הפסלון מהיד. כשהיא לא הצליחה היא רצה מהר למקומה ושפכה על עצמה את המשקה.
טקס פרסי MTV
אז השנה היו להם כמה בחירות לא רעות, אבל צריך עוד הרבה, הרבה, הרבה שנים של בחירות ראויות בשביל להתחיל לאזן את ארבע השנים הרצופות שבהן נתנו פרסים ל"דמדומים". וגם השנה, אגב, הסיבה ש"דמדומים" לא זכה היא שהוא לא היה מועמד; בקטגוריה הבודדה שבהו הוא כן קיבל מועמדות הוא זכה. אותו הדבר קרה גם בשנה שעברה: מספר המועמדויות של "דמדומים" היה מצומצם, אבל בכל קטגוריה שבה היה מועמד, הוא זכה. נראה כאילו המארגנים – מי שזה לא יהיה שבוחר את המועמדים – מאוד מנסים להיגמל מ"דמדומים", אבל הקהל לא נותן להם. וגם לתת את פרס סרט השנה ל"אוונג'רס" זו לא חוכמה גדולה.
חוץ מזה, קשה, מאוד קשה, לקחת ברצינות טקס שכולל קטגוריה כמו "**Summer's Biggest Teen Bad A" שבה כל המועמדים הם סרטים שעדיין לא יצאו.
"מי שזה לא יהיה שבוחר את המועמדים"
הקהל.
איפה? איך? באיזה אופן?
(ל"ת)
הצבעה באתר של MTV בחודש שלפני הטקס.
במהלך הטקס גם ניתנה האפשרות להצביע לסרט הטוב ביותר באמצעות SMS ולגיבור הטוב ביותר באמצעות תיוג בטוויטר.
התכוונתי למי שבוחר את המועמדים
ולא למי שבוחר מבין המועמדים.
יש סקר מקדים
שבו מציעים מגוון של סרטים ותפקידים והקהל בוחר מביניהם, אלו שמקבלים הכי הרבה הצבעות נבחרים להיות המועמדים.
שוב, איפה, מתי ובאיזו שיטה?
אני לא טוען שזה לא נכון, אני באמת רוצה לדעת.
למרות שגם אני זוכר שאת המועמדיות בוחרים
הקהל, על פי ויקיפדיה המצב הוא שהמפיקים בוחרים את המועמדיות והמועמדים והקהל את הזוכים.
ועדיין, העובדה שהמפיקים מנסים לגמול את הקהל שלהם מדמדומים זה ראוי לציון. מפיקים שאומרים " טוב, הקהל אולי רוצה משהו מפגר אבל חלאס בואו ננסה לשפר קצת את הרמה של הטקס שלנו" הם מפיקים שאני בעדם.
בנוסף הסתכלתי על הרשימת הזוכים של הטקס הזה בשנות ה90 וה2000 המוקדמות וזה עצוב איך טקס כזה מעניין ושנותן פרסים לאנשים מחתרתיים נהיה הטקס שנתן 4 שנים ברצף פרסים לדמדומים. כלומר – הקטגוריה לקולנוען צעיר היא רשימה מכובדת לחלוטין ( סופיה קופולה, נולאן, ווס אנדרסון, דאג לימן, גיא ריצ'י, ספייק ג'ונס ויוצר דוקומנטרי!) שחבל שנקטעה בצעירותה.
יחד עם זאת, ההתעלמות מדמדומים בקרב המועמדויות מבורכת.
עד כמה שהערצתי את סצנת הנשיקה ב"אופטימיות היא שם המשחק", הייתי שמח לראות דווקא את "עלייתו של" האוברייטד לוקח במקומה – סצנה יפהפייה ומפעימה שהייתה אחד מהדברים שהכי הערכתי בסרט. אם יש משהו שמרגיז אותי השנה זה העובדה שג'סיקה צ'סטיין כלולה בקטגוריית ה"Scared as shit performence" – החלטה ששקולה לזכייה של "הארטיסט" בפרס המיקס סאונד הטוב ביותר. בנוסף, סצנת ה-WTF צריכה להחליף את שמה בזריז (דרך אגב, אני לא חושב שזה יהיה רעיון כזה גרוע אם האוסקר יתחילו לחלק פרס לסצנה הבודדת הטובה ביותר), כי אין שום איכויות WTF-יות ברוב הסצנות שהיו מועמדות השנה, גם אם הבחירות עצמן היו ברובן מצוינות.
תעירו אותי כשרבל ווילסון תיעלם מהתודעה
אוח, איך אנשים עדיין סובלים אותה? לבהות בבול עץ יצחיק אותי יותר.
יאי על הזכיות של ג'יי-לו, למרות שזה טקס די סתמי.
מפתיע שרד"ג' לא זכה ב"גיבור הטוב ביותר"..
לא מפתיע שטיילר לאוטנר זכה ב"הופעה בלי חולצה" (יש לו הופעה אחרת?)
אף סרט בקטגורית Teen bad-ass לא יצא עדיין. כנראה ש "Teen who looks the most bad ass in a trailer" ארוך מדי.
הסצינה מ"סקייפול" ב Best Fight זה על הקטע של בונד והצלף? אם כן, לדעתי מגיע לה הפרס רק בשביל הצילום הנהדר שלה.
למרות שהקטע של אן האת'וויי ב"עלובי החיים" אדיר, אני מקבל את הזכייה ב Best Musical Moment (אנה קנדריק![!לב!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/2_heart.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/2_heart.gif" alt="" width="" height="" />)
)
דאוני ג'וניור אומר שהוא כבר מתחיל לראות את הסוף
לאיירון מן, That is.
http://www.slashfilm.com/robert-downey-jr-hints-at-leaving-marvel-and-iron-man-behind/
אז עכשיו מתחילות הספקולציות (שנשמעות די סבירות למען האמת) שווידון בטח יהרוג את טוני בסוף "אוונג'רס 2". נשמע הגיוני בהחלט. בדרך כלל אחרי שסרטי גיבורי על מגיעים למספר 3 הם לוקחים הפסקה ארוכה של לפחות חמש שנים, אז לא נראה לי שיהיה "איירון מן 4" ב-Phase 3 של היקום של מארוול. אני בטוח שאם הוא ימות באוונג'רס 2 שזה לא יהיה מוות סופני, אלא יותר מוות זמני, וכשהוא יחזור לחיים זה בטח יהיה כבר בגילומו של מישהו אחר, סטייל ג'יימס בונד.
מארוול כבר אמרו פעם שבמידה ושחקנים יפרשו,
הם פשוט יוחלפו – בדיוק כמו שהם כבר עשו עם הענק הירוק.
אפרופו, באחד באפריל האחרון מארוול רשמו בטוויטר שלהם שב"אוונג'רס 2" טוני סטארק יגולם על ידי ג'ון האם.
זו אמנם רק הייתה מתיחה, אבל זה לא רעיון כל כך רע כשחושבים עליו.
דאוני כל כך מזוהה עם איירון מן
שלהחליף אותו בשלב זה יהיה רעיון רע. והדמות, האמת, קרובה מאוד למיצוי. עד ל"הנוקמים 2", טוני סטארק ימלא תפקידים ראשיים בחמישה סרטים בתוך שבע שנים. חוץ מג'יימס בונד של הסיקסטיז, קשה לי לחשוב על תקדים כלשהו לדמות קולנועית שקיבלה חשיפה רבה כל כך תוך זמן קצר כל כך. וכמה שיעורים חשובים על חשיבות האחריות וההקרבה העצמית טוני סטארק עוד יכול ללמוד? אז כן, להרוג אותו, או לגרום לו לפרוש באופן אחר, במסגרת "הנוקמים 2" יהיה הגיוני בהחלט. ומכיוון שבקומיקס שום דבר לא סופי, אפשר יהיה לעשות לו קאמבק כמה שנים מאוחר יותר, אחרי שהעולם ורוברט דאוני ג'וניור ינוחו ממנו קצת.
זה טוב
למרות שהיו לו עוד תפקידים בשנים האחרונות, לדעתי שתי הדמויו שהכי מזוהות עם רד"ג' כרגע הם טוני סטארק ושרלוק הולמס, שלא כל-כך שונות. כלומר, הן כן, אבל בשתיהן נראה שהוא פשוט מגלם את…עצמו, שנון כזה והכל. הייתי שמח לראות אותו בתפקידים שהוא יכול להתפרע ולהיות יותר קומי, כמו "רעם טרופי".
מעבדים כל כך הרבה סדרות ספרים בזמן האחרון
הלוואי והיו מעבדים ספר מסוים שאני יודע שבחיים לא יעבדו אותו.
האוטור של אותה יצירה בבירור שם לב לכל הטרנד הזה עם שלישיית מאהבים כמו ב"דמדומים" ודומיו והחליט לעשות משהו דומה… רק כדי לשים זין על הקוראים שלו ולהתעלל מבחינה רומנטית בדמויות האלה שוב ושוב.
תארו לעצמכם את "דמדומים" רק שבו גם בלה וגם ג'ייקוב התאהבו עד מעל הראש באדוארד, ואז אדוארד מת (קורה די בהתחלה, לא ספוילר) ואז כל הזכרונות מאדוארד נמחקים לשניים האחרים אבל הם עדיין מודעים טוב מאוד לזה שהיה קיים מישהו שהם אהבו אותו ודווקא בגלל זה גם 10 שנים אחרי מותו הם לא מצליחים להתגבר עליו. ומצד שני למרות שיש בין בלה וג'ייקוב הרבה מתח מיני ואתם רוצים שהם יהיו ביחד הדמויות עצמן אומרות חד וחלק שהן לא יכולות להיות ביחד כי הן אהבו את אדוארד יותר משהם אוהבים אחד את השנייה ובלי הזכרונות ממנו הם לא יצליחו להתגבר עליו ולהמשיך הלאה. ואם זה לא מספיק האוטור ממשיך לתת שביבי תקווה שהם אולי יתאהבו ויהיו שמחים רק כדי לתת עוד אגרופים בבטן לקוראים. למשל שג'ייקוב ובלה סוף סוף עושים רושם של מאושרים ועושים סקס, הם מבינים בזמן הסקס שהם לא חושבים אחד על השנייה אלא על אותו בחור ששניהם אהבו והם אינם זוכרים את שמו, והם בעצם משתמשים אחד בשנייה כתחליף לאותו בחור שמת ולא יחזור יותר לעולם (שוב, לא ספוילר).
אבל למה אוטור ? למה ?
מה רע בסופר ?
שם לספר יש?
(ל"ת)
אקס מן: גירסת העולם האמיתי!
טוב, זה לא השם של היצירה.
השם שלה הוא From the new World, אבל זה בדיוק מה שהיא.
דווקא הרומנטיקה שהזכרת משחקת תפקיד קטן. העלילה עצמה היא מה היה קורה בעצם לו היו מתגלים במציאות אנשים עם כוחות על. שזה אומר, מה שמגנטו תמיד רצה, הם היו פותחים במלחמה נגדנו האנשים ה"רגילים" ומכחידים אותנו.
דווקא להשמיד את כל האנושות בעולם של אקס מן
זה לא הרעיון הכי חכם בעולם (לתשומת ליבו של מגניטו). מעבר לכך שבני אנוש רגילים מולידים עוד מוטאנטים, המוטאנטים הם חלק יחסית קטן באוכלוסיה, ככה שלהשמיד את כל בני האדם – מלבד פגיעה אנושה בתשתיות וכאלה – בטח תחזיר את האנושות כמה צעדים אחורה מבחינה גנטית.
לא שאני מבינה בזה יותר מדי, ובטח יבוא איזה ביולוג ויתקן אותי, אבל קבוצה של כמה מליוני אנשים שתמשיך להתרבות בינה לבין עצמה (ובעצם אף אחד לא מבטיח שתוליד רק מוטאנטים), לא יצור בעיות גנטיות תוך כמה דורות?
והיצירה אכן שואלת את כל השאלות האלה
וגם עונה עליהן.
אבל חשוב להבין שהם לא מתחילים להילחם נגד בני האדם דווקא בגלל שהם רוצים להכחיד אותם אלא כי הכוח שלהם חירפן אותם (באנגלית זה נשמע יותר טוב: They got mad with power).
וגם אחרי שכל בני האדם הרגילים הושמדו וכבר לא היה להם את מי להשמיד עוד הם התחילו לרצוח אחד את השני עד שנמצא לזה פיתרון, וגם אז נותרה בעולם רק אוכלסייה קטנה יחסית של אנשים.
ואם זה לא מספיק אותם אנשים עם כוחות שלא יכולים לחלות במחלות רגילות כמו שלנו פיתחו מחלות משל עצמם גרועות פי כמה מהמחלות שלנו. בקיצור, מדובר על חברה חסרת תקווה ומסכנה מאוד.
אני לא מכירה את הספר,
הגבתי למשפט "מה היה קורה במציאות אם היו מתגלים אנשים עם כוחות על".
אז בהינתן שהכוחות הללו לא חרפנו אותם, להשמיד את שאר האנושות נשמע לי רעיון לא מוצלח.
זה לא מה שמגנטו תמיד רצה!
אה… לעזאזל עם זה, יש פה כבר ויכוח מטופש בתגובות, אני לא הולך להתחיל עוד אחד.
זה לא?
אני שואלת ברצינות כי לא קראתי את הקומיקס, אבל בכמה יצירות אחרות זאת בבירור המטרה שלו.
(כן, גם אני מרגישה מטופש לגמרי להמשיך את השרשור הזה כשבבירור כולם בעטו את הכתבה הזאת מהמתמשכים שלהם).
יש המון עלילות
בחלקן הוא רוצה להשמיד את האנושות. לרוב לא. בעלילה המפורסמת ביותר, הוא פשוט רוצה שיתנו למוטאנטים מדינה משלהם ושיניחו להם לנפשם.
-הכניסו השוואה מתבקשת בין מגניטו למדינת ישראל כאן-
(ל"ת)
וואו, זה רשמית הופך את מגניטו לנבל הקומיקס
הכי פחות נבלי אי פעם (כמובן תלוי באיזה גרסה שלו).
האמת שזכרתי את עלילת ג'נושה במעומעם אז הלכתי לאינטרנט לרענן את זכרוני (בכל זאת לא נשמע לי סביר שאם עלילת העל הכי מרושעת שהוא אי פעם חשב עליה זה להקים מדינה הוא עדיין האויב הכי גדול של אקס מן), אבל מסתבר שלעקוב אחרי עלילת קומיקס זה פשוט לא אנושי. בחיי, זה הגיע למצב שבו רק ניסיתי להבין האם בקומיקס הוא גם הקים את אקס מן או אקסבייר עשה את זה לבד ולא הצלחתי מרוב שחוט העלילה מסובך ומפוצל.
תמונות ראשונות של ג'יימי פוקס כאלקטרו ב"ספיידרמן המופלא 2".
מייקל רוקר מצטרף ל"שומרי הגלקסיה" (ווהו!).
החל מ 2015 יצא כל קיץ סרט של "מלחמת הכוכבים" (פעם אחד של הטרילוגיה החדשה ופעם סרט סולו).
פרומו ראשון לסדרה של "זומבילנד" (הם רציניים?)
ואפרופו טום קרוז, שמככב באתר כרגע, הנה הוא אצל ג'ימי קימל אומר משפטים יום-יומיים בצורה דרמטית.
ולסיום, רגע של קידום עצמי חסר-בושה – למי שמעוניין, כתבתי פוסט די נרחב על סרטים המבוססים על משחקי וידאו. הלינק בניק.
הסרטון של טום קרוז הצחיק אותי נורא.
אני לא יודע אם ניפחו את הטירוף שלו מכל פרופורציה או שמדי פעם הוא ממש טוב בלשחק אדם נורמלי, אבל הסרטון הזה היה פשוט חמוד ומצחיק.
הפרומו של סדרת זומבילנד נראה פשוט כמו חיקוי חיוור לסרט שלא כל כך אהבתי מלכתחילה.
אז הניחוש שלי לגבי לו"ז "מלחמת הכוכבים" היה נכון:
http://www.fisheye.co.il/young_han_solo/
מה עשו לזומבילנד שלי?!
זה נראה כמו סדרה גרועה כל כך עד שהיא מסוגלת אפילו להרוס את הסרט המקורי.
אפרופו קריאות דרמטיות
לפני כמה ימים המכתב הזה הפך לויראלי. מה זה? מייל ששלחה תלמידת קולג' אמריקאית לבית האחווה שלה, בו היא נוזפת בהן על חוסר השתתפות בשבוע פעילויות ביחד עם בית האחווה הגברי. פורסמו כל מיני הקראות שלו ברשת, כמו זאת. עכשיו Funny or Die לקחו את מייקל שאנון להקריא את המכתב, בצורה המפחידה והמייקל שאנון-ית שלו.
אזהרה – מכיל שפה גסה, ואת המילה "פאק" והטיותיה בכמות של הייתה מביישת את "השתולים".
נראה לי שהיא קצת כועסת.
כבר קנו את הזכויות להפוך את זה לסרט?
זה מכתב מאוד מעניין.
כן, גם כי הוא מרושע להחריד, אבל בעיקר בגלל שיש לה יכולת הבעה מצוינת. טיפשה היא לא. וחוץ מזה, ללמוד סלנג-מילים-גסות זה תמיד כיף.
Good God, Ya'll
ועכשיו מגיעה הקריאה מפיו של ג'וש רוברטס, שקורא אותה בחיקוי (מעולה) של מורגן פרימן. הוא אפילו אומר בסוף Me במקום God. נהדר.
http://www.youtube.com/watch?v=bJONEmbW_hg&feature=player_embedded
מדווח כאן
קצת קשה לעמוד על טיב הפרוייקט בשלבים כה מוקדמים של ההפקה אבל:
1. התסריטאי הוא התסריטאי של פרוייקט X ( שלא ראיתי) ושל ג'אמפ 21 ( שראיתי והיה נחמד ומצחיק)
2. המפיק היה המפיק גם של הסרט המקורי.
3. הם רוצים לקחת את הסרט לכיוון יותר חתרני וגס, מה שזה לא אומר.
אבל איך בדיוק הם הולכים לעדכן את הסיפור המגוחך הזה? בשנות ה80 שלא ידעו כלום על טכנולוגיה עוד היה אפשר לקבל את זה, אבל הקהל של ימינו קצת יותר חכם טכנולוגית. מצד שני, לא בטוח שלמפיקים יהיה אכפת.
בקיצור- מעניין. יכול להתפתח לכל כיוון.
יחי דייויד ייטס!!!
האל – במאי הראשון!
קולנוע בירושלים בשבת
אקטיביזם קולנועי זה![!אוף!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/fe_off.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/fe_off.gif" alt="" width="" height="" />)
?
כי אני לא יודעת אם הזכירו את זה איפושהו, אבל בקרוב – כך אומרים – ייפתח אצלנו בירושלים סינמה סיטי, ומסתובבת עצומה הקוראת להפעלתו גם בסופי שבוע. אני אישית מאוד בעד (ולא רק כי הוא מרחק הליכה ממני, וקולנוע בשבת מרחק הליכה ממני ישדרג את חיי. כן, עד כדי כך). למתעניינים:
http://www.atzuma.co.il/cinemacityshabat
אני חושב שהעמדה שלי תושפע מסטטוס הקולנוע באבו תור.
באופן עקרוני, אמור להיפתח באבו תור (ליד תלפיות) קולנוע שיפעל גם בשבתות. אבל נדמה לי שהפרויקט בסטטוס של תכנון בלבד, מה שאומר שיכול להיות שהוא לא יקרה.
אם באבו תור יפתח קומפלקס חדש שיהיה פתוח בשבתות, סינמה סיטי נראה לי חשוב קצת פחות.
מישהו יודע משהו על זה?
אם כבר לפתוח קולנוע בשבת בירושלים
עדיף שזה לא יהיה קומפלקס ענקי אלא קולנוע צנוע יותר. אי אפשר לעבור ממצב שבו לא נפתח קולנוע בשבת להפך הגמור.
בהא?
(ל"ת)
אה, יש קולנועים פתוחים בשבת בירושלים.
הם פשוט א. בקצה העולם, ו/או ב. מיושנים.
אני מאוד אוהבת את רב חן, את סמדר ואת הסינמטק – אבל רכב אין לי, ומונית הלוך ושוב יותר ממשלשת את מחיר הכרטיס, אז…
כפי שאומרים בעצומה – זה לא שינוי הסטטוס קוו לפתוח קולנוע בשבת. היה רק אחד שלא היה פתוח בשבת (יש? אני כבר לא עוקבת אחרי קיומו של גיל/גלובוס, נשברתי אחרי כמה הקרנות זוועתיות אפילו מהרגיל). אז סוף סוף פותחים לנו קומפלקס מודרני ומגניב – למה לסגור אותו?
לפי ההודעה שלך חשבתי שאין בכלל בתי קולנוע פתוחים בשבת
אם המצב הוא כזה שנפתחים בו בתי קולנוע בשבת, למה שהסינמה סיטי לא יהיה פתוח בשבת גם כן?
שאלה מצוינת.
יש לה תשובות רבות, אבל זו שהכי משכנעת בעיני היא "פוליטיקה". לכן פונים בעצומה הזו לעיריית ירושלים ונושאי תפקידים בממשלה, שאמרו שהוא יהיה סגור בשבת.
שאלת תם
בעין הדג הישן, ניתן היה לכתוב מייל בכינוי – ואז אם, נניח, התחיל דיון אוף טופיקי מעניין שנקטע באיבו, ניתן היה די בקלות ליצור קשר במייל (אם הצד השני חשף כזה) ולהמשיך בו. זה היה נוח. זה כבר לא המצב, נכון? זכור לי שעלו רעיונות לכל מיני רשימות קשר ותחליפים בסגנון, אבל האמת היא שבעין הדג החדש יש כל כך הרבה דברים שקורים בעת ובעונה אחת שאני קצת מתקשה לעקוב – אז אני לא יודעת אם אומץ אחד, או שהמשך דיונים במייל פס מן העולם. עזרו למאץ' הזקנה להתמצא בעולם המודרני, ילדים. איך הדברים עובדים אצלכם בימינו?
אפשר לפתוח קבוצת דיון בפייסבוק.
(ל"ת)
יש קבוצת סקייפ.
והיא גם פעילה ומאוד נחמדה. כולם עדיין מוזמנים להצטרף.
(כיוון שאנה לא מתחברת הרבה, אפשר להוסיף אותי ואני אוסיף אותך לקבוצה- princessayuki)
ובמידה ואיוקי לא נמצאת,
ניתן גם להוסיף אותי ואוסיף אתכם לקבוצה: kesemb3
10שנים של גלישה באתר ורק עכשיו אני שומע על זה.
מרגיש כמו פירס…
מישהו צריך לרכז את כל הדברים האלה
יש גם את הקבוצה של אביעד בפייסבוק ש"מאחדת" אנשים שרוצים לראות את אותו סרט ולא רוצים ללכת לבד. חבל שאנשים לא יודעים.
אגב, מה עושים בסקייפ אצליכם? איך זה עובד? כמה אנשים פעילים שם?
אצלינו בקבוצת הסקייפ
פשוט… מדברים. לפעמים על סרטים, אבל רוב הזמן זה בעיקר עמוד לא רשמי לכל הדברים שאי אפשר לדבר עליהם באתר, כמו מדיות שלא קשורות לקולנוע, עניינים אישיים (זה כמובן, תלוי במשתמש) תכנוני התמרדויות כנגד השלטון הפאשיסטי של רד פיש (![!סרקזם!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/fe_sarcasm.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/fe_sarcasm.gif" alt="" width="" height="" />)
![!:)!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif" alt="" width="" height="" />)
) וגם על… סתם דברים, בערך כל מה שעולה בראשך. זה לא כמו פורום, זה יותר כמו, טוב, צ'אט – אתה נכנס, ומדבר, וזהו בערך.
כרגע אנחנו עומדים על בערך 25 איש, רובם פעילים באופן קבוע, ותמיד נשמח לצרף חבר/ה חדש/ה.
ובכן.
כעיקרון, אני אשמח להצטרף, אך יש לי באג שמונע ממני לשלוח לאנשים הזמנות בסקייפ, האם מישהו יהיה מעוניין להוסיף אותי? (Guyliam103)
Live long and rip-off
אוקיי, זה כבר נהיה באמת מגוחך. אני בעד לשנות את שם הסרט ל"הריפ-אוף בתוכנו: סטאר טרק". ברצינות, הם לא יכולים לעשות משהו מקורי אחד?! אחרי הפוסטר הראשון-ראשון שהזכיר את זה של TDKR והפוסטר הזה שכמעט זהה לזה של איירון מן, מגיע זה. והנה ה"מקור".
א.ק.א "סרוגייטס", אנשים חיים את כל חייהם דרך רובוטים שמסתובבים מחוץ לבית במקומם. והיה די סבבה. רעיון מאוד מעניין, ביצוע מהנה, אקשן טוב. ומחשבות שנשארות (קצת) לגבי העולם שלנו.
לא פעם מעניין אותי יותר היומיום של האנשים ולא הסיפור הספציפי עצמו. גם פה זה היה ככה, למרות שהסיפור היה בסדר גמור.
הרגיש קצת כמו "סרט שנעשה על פי סיפור של פק"ד" (בקטע טוב, כמובן), אבל זה לא.
בקיצור, מגניב.
אה, כן, וינג ריימס בתסרוקת הזויה מאוד, למי שזכה לראות אותו בעיקר קירח. משעשע.
(בהעדר מקום אחר רלוונטי לדיון על הסרט הזה)
אם כבר, יש שם אלמנטים מאוד ברורים מספרים של אסימוב.
בעיקר מערות הפלדה ושמש עירומה.
יש טריילר לתור 2. משהו עם איזה עולם אפל...
http://www.youtube.com/watch?v=jHFhZLJajlc
אסגרד נראית… שונה.
הרבה פחות ממוחשבת משזכרתי ומושפעת קצת מהארץ התיכונה של פיטר ג'קסון.
נ.ב.
לוקי הצטרף לאיזו להקה ולא סיפרו לנו?
סוף כל סוף כריס נולאן זרק את בייל
כמה אפשר לביים אותו שחקן?…כנ"ל לגבי מייקל קיין…למרות שהם שחקנים טובים בדרך כלל.
אולי סוף סוף בייל זרק את נולאן?
יש גבול לכמה אפשר להיות מוערך ביקורתית בתור שחקן, ורק תחת במאי אחד אף פעם לא לקבל שבחים.
לפחות הם נפרדו
ואם השחקן גרוע הבעיה היא לגמרי שלו…האנשים שעובדים עם נולאן עושים את זה טוב בדרך כלל.
לא מסכים
1. ברור שיש גם לשחקן אינטרס לשחק טוב, אבל לפי דעתי, זה קודם כל אינטרס של הבמאי. ומכיוון שכבר היו מספיק מקרים של במאים שלקחו שחקנים שנחשבו עד אז לבדיחה והוציאו מהם הופעות מדהימות, במאי שלוקח שחקן מדהים ולא עושה איתו כלום – זה בעיה של הבמאי.
2. האנשים שעובדים עם נולאן נחלקים ל2 – אלה שנותנים הופעות מטורפות ( גם מבחינת האיכות וגם מבחינת הדמות) והשאר שעושים עבודה סבירה עד סבבה כזאת. אבל בשני המקרים לרוב הדמות הכתובה היא זאת שנחרטת בזכרון ולא המשחק שנולאן מוציא מהשחקנים שלו. ולהוכחה אפשר לראות את מריון קוטיאר – שחקנית נהדרת בכל קנה מידה, שבידיו של נולאן עושה… כלום בפיתה. כנ"ל אלן פייג'. כנ"ל בייל. כנ"ל קיין ( לא. להיות בריטי זקן זה לא עבודת משחק מרשימה מאוד. זה תפקיד שקיין עושה מתוך שינה בימים אלה). כנ"ל פרימן ( שבכלליות לא משקיע מאוד מעצמו מאז מיליון דולר בייבי).
אני מניח שהנקודה שלי היא שאם שחקן משחק גרוע רק תחת במאי אחד ומוציא הופעות נהדרות אצל כל במאי אחר כמעט – הבעיה היא לא בשחקן. בייחוד כשהוא לא השחקן היחיד שמוציא הופעות לא מהממות תחת אותו במאי.
כמה שחקנים יצאו מסרט של נולאן עם הופעה מדהימה?
הית' לדג'ר ו…?
מה לעשות, הבן אדם פשוט לא במאי של שחקנים.
אישית?
הית' לדג'ר כמובן נתן את ההופעה הכי מדהימה, אבל גם גיא פירס ,אהרון אקהרט וגארי אולדמן לא עשו עבודה נוראית.
אבל אני מסכים איתך איתך לחלוטין. נולאן לא במאי של שחקנים.
נכון, הם לא עשו עבודה נוראית.
והם לא עשו עבודה יוצאת דופן. למרות שאני זוכר שדווקא מאוד התרשמתי מההופעה של קארי אן מוס בזמנו, אחד הדברים שבאמת מונעים מנולאן להיכנס לליגה של הגדולים היא יכולת בימוי השחקנים הלקויה שלו – מלבד לדג'ר, הת'וואי (ובעיני אחרים גם הארדי, בשני סרטיו האחרונים. אני אישית לא עפתי) הוא לא הנפיק תצוגת משחק שווה באמת מאף אחד מהשחקנים שלו.
אני דווקא זוכר לטובה את ההופעה של ארון אקהרט.
אני גם מסכים שלגארי אולדמן לא היה הרבה מה לעשות, אבל את מה שכן הוא עשה טוב מאוד. כנ"ל על מורגן פרימן. את "ממנטו" לא ראיתי.
ובכן, הרשה לי לחלוק על דבריך.
ההופעה של אהרון אקהרט ב"האביר האפל" ע-נ-ק-י-ת. יש רגעים שבהם אהבתי אותו יותר מלדג'ר. למעשה, לפעמים אני ממש מתענה בניסיון לחשוב מי נתן הופעה יותר טובה מביניהם. מה שבטוח, גם הוא היה צריך להיות מועמד לאוסקר על התפקיד הזה. שחקן ענק.
אני חושב שגם אקהרט ואולדמן היו מעולים
חוץ מההופעה הכללית הנהדרת, לכל אחד מהם הייתה סצינה עוצמתית כזאת שדי נחקקה אצלי אחרי הצפייה. של אקהרט זו הסצינה שהוא מאיים על תומס שיף, ושל אולדמן הקטע בו הוא מדבר עם באטמן לפני שה SWAT פורצים (במיוחד המשפט הזה, שהוא פשוט נהדר. כל-כך הרבה רגש שמועבר במשפט אחד. זה הקטע הכי טוב של אולדמן בטרילוגיה לדעתי).
*ספוילרים ל"אביר האפל"
מגניב. ( גם לשנאוצר, וגם לכובען)
כמו שאמרתי, אהבתי את ההופעות.
אבל: 1. עוד פעם, אני לא חושב שנולאן אחראי להן. כי שאר השחקנים בסרט הזה לא ראויים לתשומת לב.
2. הן לא הופעות שנחקקו לי בזכרון. ואם אי פעם אהיה משועמם ויחליט מה היו ההופעות הטובות ביותר שראיתי לדעתי, הן לא יהיו שם.
לגבי 2, אני חושב שאפשר לסכם בכך שזה עניין של טעם וריח ( כי אני חושב שרובנו מסכימים שההופעות היו על הצד החיובי של הסקאלה, השאלה היא רק עד כמה אהבת/הערכת את ההופעה)
לגבי 1, זה לא משנה את מה שאמרתי.
אן הת'אווי הדהימה אותי בעלייתו
אבל הם היוצאים מן הכלל שמעידים על הכלל. אני מסכימה איתך.
אני חושב שאתה קצת סותר את עצמך
אתה טוען ששחקן שכושל כמה פעמים אצל אותו במאי ומצליח במקומות אחרים (כמו בייל,שלא הביא משחק מוצלח לדעתי בכל טרילוגיית האביר האפל וגם ב'היוקרה') לא ממצה את הכישרון שלו באשמת הבמאי,אבל אז מזכיר את הסוג השני שעובד עם נולאן ונותן הופעות מצוינות:הית' לדג'ר ז"ל,גארי אולדמן,אהרון ארקהרט ועוד.
באטמן/ווין של נולאן היה מפותח ומלא ברבדים,ובייל כשל בגילומו,אשמת הבמאי?לא אם מסתכלים על הג'וקר,חצי פרצוף,ג'ים גורדון,הדחליל ונוספים…
אני לא רואה סתירה
נולאן לא במאי של שחקנים. זה לא אומר שבהכרח כל שחקן שיופיע בסרט שלו ייתן הופעה מזוויעה.
זה אומר שאם השחקן ייתן הופעה מעולה, אני אישית יאמין שאין המון קרדיט שצריך ללכת לנולאן על זה. כל המחקר שהדג'ר עשה לקראת הדמות שלו לא היה ביוזמת נולאן, למיטב ידיעתי. נולאן לא דחף את הדג'ר למחקר מעמיק או שום דבר בנושא או דרש מיליון טייקים על מנת להוציא מהשחקן את המיטב. הדג'ר הביא מעצמו את ההופעה הזאת, כמו ההופעות הסבבה-יות שהביאו איתם אקהרט,אולדמן ופירס.
אני לא מצליח להבין אותך
הכישלון של בייל בגילום באטמן,היה באשמתו או באשמת נולאן?לדעתי באשמת בייל,כי הדמות כתובה מצוין אבל בראשון הוא שיחק אותה באובר אקטינג,בשני הוא פשוט נראה עייף,ובשלישי היה מין שילוב של שניהם…אבל בדברים כאלה כמובן שכל מקרה לגופו.
אשמת שניהם, מן הסתם.
אבל בעוד שלבייל יש תפקידים אדירים שמוכיחים שהוא שחקן משכמו ומעלה, לנולאן אין הופעות מהממות בסרטיו ( אם נאסוף את כל ההופעות שהוזכרו לטובה נגיע אולי ל7, מתוך 7 סרטים. 7 הופעות טובות מ7 סרטים זה לא סימן טוב) ולכן לטעמי הוא לא "במאי של שחקנים".
כלומר בסגנון אחר – יש יותר סיכוי שבייל היה נותן הופעה יותר טובה תחת במאי אחר מאשר שנולאן היה מוציא הופעה יותר טובה משחקן אחר.
הגיוני,מסכים.
(ל"ת)
מצד שני
ניתן גם להפנות אצבע מאשימה אל התפקיד. מתי היתה הפעם האחרונה ששחקן הוציא הופעה אדירה מדמות של סופר-גיבור? כריסטופר ריב נחשב לאיקוני בגלל שהוא היה אחד הראשונים, ובגלל שהוא התאים לאימג' של סופרמן, אבל ההופעה עצמה די שכיחה. יו ג'קמן פרץ לתודעה עם וולברין, אבל האמת שמעולם לא היה כל כך ברור לי למה. היחיד שאולי ניכס לעצמו את הסופר גיבור שהוא מגלם הוא רוברט דאוני ג'וניור, ושם זה מקרה של דמות שנוגדת את הרבה מהסטריאוטיפים שקשורים לסופר גיבורים, ונותנת לשחקן הזדמנות, נו, לשחק.
לא ראית "אישה חתול"?
אני עדיין חושב שהאוסקר נשדד מהאלי ברי![!:-P!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif" alt="" width="" height="" />)
אבל אני לא מדבר על הופעה אדירה
אני אסתפק אפילו בהופעה טובה, שגורמת לי שיהיה לי אכפת מהגיבור מעבר לעובדה שהוא הגיבור. ולזה אני חושב שיש מספיק דוגמאות ( אקס מן החדש, הבאטמן של מייקל קיטון והספיידרמן של גארפילד היה היפסטר, אבל נחמד [ בלי ללכת למקומות יותר אפורים של סופר גיבורים כמו קיק אס, כרוניקה וגו',])
כי הופעות אדירות באמת קשה להוציא, וגם "במאים של שחקנים" לא מוציאים בכל סרט הופעות אדירות מכל הקאסט, אבל בהחלט הופעות טובות.
ד"א , אם אנחנו בנושא – אז נולאן הוא לא במאי של שחקנים, אבל מי כן? או יותר נכון ( ובשביל למנוע ניימדרופינג חסר טעם), מה הקריטריונים שלנו להגדרה הזאת?
יש במאים שהסרטים שלהם מלכתחילה הם מונעי דמויות,
הרבה יותר מאשר מונעי עלילה. הראשון שקופץ לי לראש בהקשר הזה הוא מייק לי. שיטת העבודה שלו היא אלתורים ארוכים עם השחקנים בתור הדמויות ובניית העלילה מתוך זה. והסרטים שלו כוללים תמיד תצוגות משחק יוצאות מן הכלל. גם קו לואץ' הוא דוגמא טובה לבמאי מהסוג הזה.
גם פול תומס אנדרסון הוא דוגמא טובה. לא רק שהתסריטים שלו אדירים, הבניית דמויות שלו היא מצויינת, וגם הוא יודע להוציא מהשחקנים שלו את המיטב.
מה זה "לא במאי של שחקנים"?
במאי טוב, לפחות בעיני, שולט בכל אספקט של העשייה הקולנועית. במאי טוב הוא כזה שיכול להביא לכדי הרמוניה את הצד הויזואלי של הסרט (הצילום, העריכה, העיצוב) והצד התכני של הסרט (תסריט ומשחק) – סרט עם בימוי שחקנים לא טוב לוקה בחסר באחד מהאספקטים המשמעותיים ביותר שלו. דרך אגב, נולאן לא מפשל בהכרח בפן הזה של הסרטים שלו – כמו שנאמר כאן רוב הדיון, הוא לא מנפיק הופעות גרועות מצד השחקנים שלו, אבל את סך ההופעות המופתיות באמת שהיו בסרטים שביים אפשר לספור על כף יד אחת. וזה מה שבעיני מונע ממנו, בניגוד למה שהמון אחרים חושבים, לעלות לליגה של הגדולים.
במאי אחד (אני חושב שזה מיוחס לסידני לומט, אבל אני לא מוצא את מקור הציטוט עכשיו) אמר שבמלודרמה טובה הדמויות נובעות מהעלילה, ובדרמה טובה העלילה נובעת מהדמויות. אני לא יודע כמה אני עומד מאחורי הרעיון הזה, אבל לדעתי זה מסביר יפה מאוד מה הבעיה שלי עם נולאן מבחינת בימוי השחקנים שלו. הוא עושה סרטים חכמים וסוחפים, והתרומה שלו לקולנוע עם "אינספשן" ו"האביר האפל" לא תסולא בפז, אבל בסופו של דבר אין בסרטיו הרבה דמויות שאפשר להתחבר אליהן ולהזדהות איתן (ולפני שיתחיל הניימדרופינג – לני, בורדן, קוב. זהו. וגם הם לא בדיוק גרמו לי להריע להם ממקום מושבי), ולכן לא משנה כמה החוויות שעוברות עליהן מדהימות ומבריקות וגדולות מהחיים, הן לא משאירות בי חותם הרבה אחרי הצפייה בסרט.
מי זה במאי שחקנים טוב? טרנטינו, לדעתי, במאי שחקנים אדיר – סמואל ל. ג'קסון הוא ככל הנראה אינו לורנס אוליבייה, אבל תחת ידיו של טרנטינו הוא הביא את אחת מתצוגות המשחק האהובות עלי. אומה תורמן, שיכולה להביא אותה במריל גם תחת ידם של במאים אחרים (ליברגל אמר כאן בביקורת שלו על "Prime" שמבט אחד שלה בסוף הסרט היה שווה את הסרט כולו, ואני מסכים לגמרי), הגיעה לשיאה בשני הקיל בילים (ועוד בסרט הזה – לוסי לו. וואו), והדוגמה האהובה עלי – חסין מוות, סרט שהציג שתי תצוגות משחק מדהימות, בעיני, של קורט ראסל ו-ונסה פרליטו, שני שחקנים שהם ככל הנראה לא זוכי אוסקר עתידיים, ובכל זאת, בזכות טרנטינו הם יצרו דמויות מהפנטות (יחד הם חולקים סצנה שהיא עד היום אחד משיאיו של טרנטינו כבמאי ותסריטאי, בעיני. הדיאלוג שלהם לפני הלפ-דאנס הוא מופת של כתיבה, משחק ובימוי). בנוסף יש לציין גם את וודי אלן ואת דיוויד או. ראסל, שניהם במאים שביימו כמה וכמה הופעות כבירות – אלן שבר את שיא הבמאים שביימו הופעות זוכות אוסקר, עם 6 הופעות (מייקל קיין, דיאן ווידט, דיאן וויסט עוד פעם, דיאן קיטון, מירה סורבינו ופנלופה קרוז), ואו. ראסל, שאחראי לכריסטיאן בייל ב"פייטר", שפשוט טבע בדמות של עצמו, וג'ניפר לורנס, עליה לא צריך לדבר כבר. דרך אגב, למרות שגם הוא לא בדיוק "במאי של שחקנים", לספילברג יש בעברו כמה סצנות ענקיות מבחינת תצוגות המשחק שלהן, ב"רשימת שינדלר", "לינקולן" ואולי הדוגמה הכי קורעת לב מבחינתי, "אינטליגנציה מלאכותית".
בהחלט מסכים
ואם להוסיף לשורה האחרונה, אני חייב לציין שלדעתי הסצינה הכי מרגשת אצל ספילברג לדעתי היא דווקא ב"דו'ח מיוחד", כשהנביאה מתארת את החיים שהיו יכולים להיות לשון. כל פעם שאני רואה את זה מתכווץ לי הלב ונכנס לי משהו לעיניים. היא לא הכוכבת של הסרט ולא נראה לי שראיתי אותה באף מקום אחר, אבל זה פשוט אחד הקטעים הכי מרגשים שראיתי בקולנוע.
אתה מתכוון לסמנת'ה מורטון?
שחקנית נהדרת. תראה אותה, למשל, ב'באמריקה'.
מייקל פסבנדר, בלי בכלל שאלה.
אני חושבת שזה רק מבהיר כמה שנולאן כותב דמויות לא מרשימות לעומת סרטים אחרים – לאקס מן ההתחלה היה רק סרט אחד ומגניטו הוא דמות שקנתה אותי בכמה סדרי גודל מאשר באטמן. לא משנה כמה בייל שחקן טוב, בתכלס הדמות של באטמן היא די מאפנה, שלא נדבר על הדמות (הלא קיימת) של ברוס ווין. קשה מאד לשחק דמות שאין לה טיפת הומור או קלילות בלי שהיא תרגיש מעייפת.
ומפתיע אותי שבחרת דווקא את רוברט דואני ג'וניור בתור הופעה מדהימה. אולי הייתי מסכימה איתך אם לא היית רואה את שרלוק הולמס שם הוא משחק בדיוק, אבל בדיוק, אותו תפקיד – ויש לי הרגשה שבשני המקרים הוא בתכלס משחק את עצמו.
מייקל פאסבנדר משחק נבל
תמיד קל יותר להוציא הופעה זכירה מדמות של נבל מאשר מגיבור.
לגבי דאוני ג'וניור, אין ספק שבערך עשור שכל ההופעות שלו הן ואריאציה על איירון מן, אבל זה לא משנה את העובדה שהמניירות שלו מתאימות באופן מושלם דוקא לדמות הזו (בניגוד לשרלוק הולמס, אבל זה דיון אחר).
קלואי מורץ בקיק אס, חד משמעית.
(ל"ת)
כן, אבל אנחנו שוב מגיעים לאנטי-גיבור
ולא לגיבור ה"קלאסי", אם תרצה.
ברגע שחורגים מהמסגרת לעבר גיבור חסר מוסר/יושר שעושה מעשים "רעים" ברור שאפשר להוציא הופעות מוצלחות. זו בדיוק הטענה של אביגיל, שקשה עד בלתי אפשרי להוציא הופעות באמת אדירות מגיבורי על. מה לעשות, הם מושלמים מדי, והם תמיד עושים את המעשה הנכון והמוסרי ושטוב לכולם ומטיפים לכולם – וזה משעמם. זה הופך אותם לדמויות פחות עגולות ומעניינות.
נכון,
וזה גם כנראה מה שהופך את איירון מן לאחד מגיבורי העל היותר נסבלים.
אבל באטמן היה אמור להיות בדיוק גיבור מהסוג הראשון (זה שהוא אנטי גיבור שמוכן ללכלך את הידיים) ואיכשהו הוא יצא גיבור מהסוג השני (זה שכל הזמן עושה את המעשה המוסרי ביותר, גם אם זה מגיע למחוזות הטמטום עד כדי חשד שלדמויות חסר חמצן במח, כמו סוף האביר האפל). אז זה לא תירוץ במקרה של נולאן.
אגב, בכל זאת אני חושבת שאם מקפידים על כתיבה ומעבירים את הדמויות שינוי רגשי כלשהו, אפשר לתת גם לגיבורי על דמויות מעניינות עם הופעות מרשימות. תור עשה את זה לרגע באמצע הסרט שלו, מקאבוי (צ'ארלס אקסבייר) נתן הופעה מרשימה בסוף אקס מן – בדיוק בגלל שבאותו רגע הדמויות היו באירוע שחשוב להן רגשית, וזה תפס אותי גם אם עדיין היה ברור לי שהם גיבורים טובים שתמיד יעשו את הדבר המוסרי.
לא ממש מסכים
אני לא חושב שהבעיה של נולאן היא ש"הוא לא במאי של שחקנים" כדבריך, מפני שכפי שכבר צוין יש לא מעט שחקנים שכן נתנו הופעות מוצלחות בסרטיו, ואני חושב שגם לו מגיע הקרדיט על אותם הופעות.
לטעמי הבעיה של נולאן הרבה יותר בסיסית ומקורה הוא בכתיבה של הדמויות. מרבית הדמויות הראשיות בסרטיו של נולאן, כתובים בצורה שבה יש להם רק מאפיין משמעותי אחד. היכולת לכתוב דמויות חד-ממדיות אינה שמורה רק לנולאן, והרבה תסריטאים חסרי כישרון מחזיקים בה. מה שמעניין אצל נולאן שהמאפיין היחידי שהוא מעניק לדמויות שלו, הוא מאפיין מאוד משמעותי, והוא משפיע רבות על העלילה ולעתים אף המניע העיקרי שלה.
בחלק מהדמויות של נולאן החד-מימדיות הזאת נדרשת ואף אפקטיבית (למשל אצל הג'וקר ובממנטו), אבל בעייתית באחרים (ב"התחלה" וגם אצל באטמן). אני חושב שנולאן בוחר בחירה מודעות לכתוב דמויות בעלות מאפיין אחד חזק אשר מניע את העלילה ולא דמויות שדומות קצת יותר לאנשים אמיתיים, מהסיבה הפשוטה שדמויות חד-ממדיות אלו מקדמות ביתר הצלחה את המסר שהוא מנסה להעביר בסרטיו.
וכאמור לעתים זה מוצלח למדי, ואילו בפעמים האחרות פשוט לא.
גם דמויות חד מימדיות יכולות להוציא הופעות מדהימות
ברור שעוזר כאשר הדמות שלך כתובה היטב, אבל יש המון שחקנים שמצליחים להוציא מסצנה אחת יותר רגש, מדמות שלא כתובה היטב, מאשר רוב ההופעות אצל נולאן.
וגם אם אתה לא מסכים, כשאנחנו מדברים על ההופעות הטובות אצל נולאן אנחנו מדברים על… 5 הופעות בדוחק? אם אני ממש ממש מוכן להתפשר? ב7 סרטים?
זה כלום. זה אובייקטיבית כלום. לדיוויד או ראסל יש 7 הופעות מוצלחות באותה מידה ב3 סרטים, והשחקנים של דיוויד או ראסל שונאים אותו.
אז כן, אפילו בקנה מידה הכי מתפשר, נולאן, בנוסף לכל מה שאמרת על הבחירה שלו של המסר לפני הדמות, הוא לא במאי של שחקנים.
כן, אבל
אין לי שום בעיה עם הקביעה כי נולאן מוציא משחקניו הופעות פחות מוצלחות מדיויד או ראסל או במאים טובים אחרים. אני אפילו מקבל את הקביעה כי "בימוי שחקנים" הוא לא מנקודות החוזק שלו, אבל בכול זאת אני חושב שכן מגיע לו קצת מהקרדיט על הופעות המוצלחות (ויש כאלה) בסרטיו.
בכול מקרה אני חושב שבעיית הכתיבה אקוטית בהרבה. בד"כ אנחנו לא יודעים כמעט כלום על הדמויות בסרטיו של נולאן, לא על המשפחה שלהם, לא על הילדות שלהם, אין לנו מושג איך הם הגיעו למצב שהם נמצאים בו, כמו כן הדמויות לא משתנות במהלך העלילה, הם לא עוברות שום תהליך, והם לא חושפות שום צד נוסף באישיות שלהם. הדבר לא אמור למנוע תצוגות משחק מוצלחות, והוא אף עוזר כאשר מצב זה נובע מתוך חוקי הסרט (ממנטו) או כאשר לא מצופה מאיתנו להזדהות עם הדמות (הג'וקר) אבל הוא בעייתי מאוד כאשר כן מצופה מאיתנו להזדהות עם הדמויות (באטמן ו"התחלה").
אני לא רוצה להצהיר הצהרה כוללנית, אבל אני כן חושב שרמת המשחק בסרטיו של נולאן לא הייתה משתנה באופן משמעותי גם עם נולאן היה אחראי רק על התסריט.
אני לא רוצה להשאיר את תגובתך בלי מענה
אבל את המילים המדויקות לתגובה אין לי כרגע, אז אני אגיד שבגדול אני מסכים איתך, ושיהיה מעניין לבדוק את הטענה בפסקה האחרונה שלך.
חלק בהחלט קשור בבמאי
אבל חלק גם קשור בתסריט ובדמויות עצמן. מה לעשות, כמה שאני אוהבת את הסרטים של נולאן, הדמויות שבסרטים שלו בד"כ לא דומיננטיות או מעניינות כמו סיפור המסגרת וכמו ההשקעה המטורפת בכל המסביב (אפקטים, טריקים חזותיים וכיו"ב). ואם הדגש הוא פחות על זה, גם ברור למה הוא פחות עובד על להוציא מהשחקנים משהו מעבר. זה בעדיפות משנית.
"בעדיפות משנית"
מצד אחד אני מסכים לחלוטין אם מה שאת אומרת שזה סדר העדיפיות של נולאן וככה זה.
מצד שני, לא, מה לעזאזל. הדמויות בסרט שלך הן לא פאקינג שוליות. הן דרך של הצופים להתחבר לעולם של הסרט ולהגיב אליו. ובכלל, זה לא שנולאן עושה וודי אלן ומשחרר סרט כל שנה. קשה לי להאמין שנולאן יוותר בכוונה על איכות המשחק מהשחקנים שלו בשביל… משהו. יש לו זמן. ואם הוא מוותר בכוונה על איכות המשחק מהשחקנים שלו, אז הוא מחפף.
זה אחד הדברים ששנאתי ביוקרה,
ושמענו ממני להבין איך באטמן נהיה כזאת הצלחה – הדמויות של נולאן כמעט ולא מרשימות.
יש יוצאי דופן, הדמות של הת'וואי או הגיבור של מומנטו, אבל ככלל אצבע חזק כמעט ולא אכפת לי מהדמויות שלו. אפילו בההתחלה, סרט שממש חיבבתי, אני לא חושבת שזכרתי מי זה מי יומיים אחרי שיצאתי ממנו.
רוב הדמויות שלו פשוט לא גורמות לי לרצות להכיר אותן יותר טוב.
אגב, אני בכלל לא ידעתי שההופעה של בייל נחשבת ללא משהו בבאטמן. לא הרגשתי שתצוגת המשחק שלו כל כך לא משהו או שונה באופן משמעותי מהסרטים האחרים של בייל שראיתי (אמריקן פסיכו ושליחות קטלנית).
אני מאוד מסכים לגבי התחלה, אבל לדעתי יש לו לא מעט דמויות מעולות: שני הקוסמים ביוקרה, בממנטו כל שלושת הדמויות הראשיות (אפילו – ספויילר לממנטו – הזיכרון של אשתו של סמי ג'נקיס), הג'וקר.
זאת שאלה טובה, איך במאי שמפיק ויוצר דמויות כאלה מסוגל להתפשר לגבי דמויות אחרות.
הדמויות ביוקרה עגולות, באמת?
שניהם אובססיביים עד כדי טירוף עם רק מטרה אחת בחיים – וכמעט שום תכונת אופי אחרת. אתה רוצה להגיד לי שאם היו מחליפים ביניהם בכלל היית שם לב? זו אותה הדמות פעמיים.
גם הג'וקר לא עגול. אפשר להגיד שהוא מעניין – אני אישית לא מתה על הרע הפסיכופט שהוא רע כי הוא רוצה להיות רע אז הוא עושה דברים רעים ואוכל לארוחת בוקר רוע. אבל מה עגול בו? איזה תכונות אופי יש לו? איזה דברים חדשים אתה מגלה עליו במהלך הסרט?
לגבי מומנטו אני מסכימה, אבל זה הסרט היחיד שבו הדמויות של נולאן השאירו עליי רושם.
וזה לא עוזר שהסרטים שלו כל כך כבדים כל הזמן, בן אדם, מעט הומור לא יהרוג אותך.
תבדיל בין תסריט לבין דמויות
התסריטים באמת מעניינים ואינטיליגנטים ויש בהם רעיונות טובים (את חלקם ציינת). אבל הדמויות עצמן מאוד פלקטיות. קשה להזדהות איתן. או לא להזדהות איתן. פשוט אין לי יותר מדי רגש אליהם, הם לא מעוררים בי כשלעצמם תגובה (חוץ מהג'וקר באמת, שהוא דמות צבעונית וכיפית).
זה אפילו לא קשור רק לדמויות עגולות – לדמויות בכלל אין טווח. נדיר למצוא אצלו דמות שכתובה כשלעצמה טוב ובהתאם מוציאה משחק טוב משחקנים, בייחוד שחקנים שהתרגלנו לתצוגות משחק פנומנליות שלהם (גארי אולדמן, בייל, פרימן, יו ג'קמן, ליאונרדו דה קפריו וכן הלאה).
אופס, כתבת "מעולות" וקראתי את זה "עגולות".
חוזרת בי. אמנם לא אהבתי אף אחד מהדמויות הנ"ל[1] – אבל כמה דמות מעולה (להבדיל מכמה היא עגולה) זה כבר דבר די סובייקטיבי.
[1] ביוקרה יש שתי דמויות שיש להן בדיוק תכונת אופי אחת שהולכת ומוקצת לאורך הסרט, זה אולי מעניין עלילתית, אבל בעיניי זה עושה דמויות גרועות ושטוחות שאין לך שום סימפטיה כלפיהן. ראיתי את הסרט ואמנם נהנתי מהדרך בה מספרים את הסיפור, אבל לא היה לי אכפת אם כל הדמויות ימותו באמצע שלו.
הג'וקר הוא פסיכופט במובן הטהור של המילה ולכן הוא לא מעניין אותי, אני לא מאמינה שיש שום הצדקה לרצון שלו בכאוס, שום דבר שאני מסוגלת להזדהות או להבין אותו. אפילו למלחמת המעמדות שטופלה ברשלנות בעלייתו של האביר האפל יש יותר אחיזה במציאות בתור סיבה לרצון להמפכה.
לא יצא לי לראות את בייל בתפקיד שהוא לא ברוס ווין עד לפני כמה ימים. עד אז הייתי בטוח שבייל הוא שחקן בינוני וחסר אופי עם אוסקר מחשיד במיוחד ברזומה שלו, וכשראיתי את פייטר (המצוין) פשוט ישבתי נדהם מול המסך. הוא שחקן מצוין, פשוט נולאן (שעד עכשיו לא גיבשתי דעה בנוגע ליכולותיו כבמאי שחקנים – מצד אחד הית' לדג'ר ואן הת'וואי, ומצד שני כריסטיאן בייל וסקרלט ג'והנסון) לא יודע להוציא ממנו את המיטב.
יש! עליהום על נולאן.*
שמעו, אני חושב שנולאן הוא במאי מוצלח. הוא המציא ז'אנר חדש לקולנוע, סרטי הרפתקאות אפלים וריאליסטיים, ואותם הוא עושה מצויין. קצת ממחזר את עצמו, ויש במאים טובים ממנו, ועדיין הוא מצליח להחזיק בטופ 5 בז'אנר. הבעיה עם נולאן היא חוסר הפרופורציה לגביו, לטוב ולרע.
התלוננתי על זה בעבר, ואני אחזור על זה שוב; כל קונספט חדש לסרט ישר אנשים יגידו שנולאן היה עושה את זה הכי טוב. שייתנו לנולאן. די! יש במאים אחרים בעולם שלא עושים את אותו הסרט עם תסריטים שונים כל פעם. אין בפק שאת הסרטים שלו הוא עושה מעולה, אבל אני עדיין מחכה לעוד ממנטו כדי להחזיק ממנו ת'כלס. לדוגמא אני אביא את שני הבמאים האהובים עליי, מת'יו ווהן ואלפונסו קוארון. האחד עשה את 'אבק כוכבים', 'קיק אס' ו'אקס-מן ההתחלה' שלושתם אדירים באיכותם הן בז'אנר אליו הם משתייכים ובכלל, ושלושתם שונים האחד מן השני לגמרי. השני עשה את 'ואת אמא שלך גם', 'הארי פוטר ואבן החכמים' ו'הילדים של מחר', שלושה סרטים נהדרים, שונים, בעלי חזון שונה וייחודי. ככה מזהים סמאחים אמיתיים. איפה הם ואיפה נולאן?
שנית, בתור במאי אקשן, לא מדובר בבמאי הטוב בעולם. נהפוכו. ג'יימס קמרון, גור ורבינסקי, סטיבן ספילברג, בריאן סינגר ועוד הרבה יכולים ללמד אותו דבר או שניים. אפשר להירגע בתחום הזה לגביו.
לגבי הנושא שעליו אנחנו מדברים; לנולאן יש יכולת להביא שחקנים מעולים לסרטיו. הית' לדג'ר, אהרון אקהרט, כריסטיאן בייל, ג'וסף גורדון לוויט, מריון קוטיאר, מייקל קיין, גיא פירס, אלן פייג' והרשימה ארוכה בשמות לא פחות מפורסמים ואיכותיים. הכרחי שמדי פעם יהיו בסרטיו הופעות טובות. סליחה, מפתיע שבכל סרטיו אין הופעות מדהימות. ג'ג'ל היה בסדר בהתחלה, איך אפשר להוציא ממנו הופעה שהיא רק בסדר!? כריסטיאן בייל סתם יבשושי בבאטמן. מדובר באחד השחקנים הכי טוטאליים בהוליווד היום, שיהרוג את עצמו בשביל להיכנס לדמות ותפקיד. איך? אם מת'יו ווהן מצליח להוציא מנקולס קייג' הופעה מעולה, איך אפשר להשוות את נולאן שמליאונרדו דיקפריו מוציא הופעת 'מהה'?
כבודו של נולאן במקומו מונח, הוא מצליח להביא קהל במספרים מטומטמים לסרטים אינטליגנטיים, אבל קצת פרופורציות, אנשים.
*אני מודע לעובדה שהגבתי לעט המרקד כאילו אני לא מסכים איתו, אבל זה סתם נראה לי מקום טוב לכתוב את ההודעה הזו.
סוג-של מסכים
אני מת על נולאן. לדעתי הוא מהבמאים הגדולים שעובדים כיום. כמו שאמרת, גם אני הייתי שמח לראות אותו מתנסה קצת בז'אנרים אחרים, אבל את מה שהוא עושה הוא עושה מצויין. עד נולאן כמעט כל סרטי הקומיקס היו קליליים כאלה, בלי הרבה יחס לריאליזם (גם היום יש כאלה, כמובן). זה לא אומר שהם רעים, אבל נולאן בא והראה שאפשר גם אחרת. שאפשר לעשות סרט על אדם שמתחפש לעטלף ונלחם בפשע אבל שיהיה קודר ואפל ביותר. הטרילוגיה הזאת ושאר הסרטים שלו השפיעו רבות על הקולנוע.
ברור שיש במאים שעושים אקשן יותר טוב מנולאן. הוא מה שנקרא More brains than brawn. אבל זה שהאקשן שלו לא טוב לא אומר שהוא גרוע. ועל חוסר היכולת הזאת הוא מפצה בכך שהוא עושה אקשן מעניין. למשל, סצינת המסדרון ב"התחלה". אם זו הייתה סתם סצינת מכות במסדרון רגיל, אולי אצל נולאן היא הייתה יוצאת יבשה ומעפנה. אבל בזכות ה"טוויסט" שלה (literally) היא נהיית הרבה יותר מגניבה ומעניינת. גם הקרב באמצע "עלייתו" היה מעולה לדעתי.
ונסכים שלא להסכים לגבי האיכות של מריון קוטיאר. שחקנית מעצבנת שאני לא מבין מה נולאן – או כל במאי אחר – מוצא בה.
נ.ב. זה "הארי פוטר והאסיר מאזקבאן"
אוי, ועוד מילא אם אבן החכמים היה סרט טוב בכלל.
אני בדיוק עושה עבודה ובאחד מקטעי הקריאה דובר על אבן החכמים. התבלבלתי.
מסכימה עם הכל חוץ מהדוגמאות שלך
1. ברצינות, הארי פוטר והילדים של מחר הם סרטים נהדרים??? מכל הדוגמאות שיכולת לתת לסרטים נהדרים זה מה שעלה לך בראש? הארי פוטר 3 היה אולי מהיותר מוצלחים בסדרה, אבל "נהדר"?
2. מה זאת אומרת "אם מת'יו ווהן "הצליח" להוציא מניקולס קייג' הופעה מעולה"? זה לא דבר נדיר וזה לא קשה. ניקולס קייג' נתן מספיק הופעות מעולות בקריירה שלו כדי שזה יהיה תלוי רק ביכולותיו של מת'יו ווהן. כמובן, הוא נתן גם לא מעט הופעות בינוניות עד רעות, אבל זה עדיין לא הופך אותו לסוג של קריסטן סטיוארט.
האסיר מאזקבאן והילדים של מחר הם סרטים נהדרים!
לא סתם נהדרים, אלא יצירות אומנות שנועדו להשוויץ ביכולתו של קוארון לקחת תסריטים שהם לא מעבר לבינוניים ולהפוך אותם לקולנוע מהפנט. הארי פוטר השלישי היה מופלא ונהדר, ו'הילדים של מחר' היה אף טוב ממנו. לא חוזר בי משום מילה.
בוודאי שניקולס קייג' נתן הופעות טובות בעבר. קשה יהיה לבמאי הטוב בעולם להוציא הופעה מעולה משחקן גרוע. להשוות אותו לליאונרדו דיקפריו, כריסטיאן בייל או מייקל קין לעומת זאת, תהיה העלבה כלפיהם.
לא רק שאני משווה
אני אפילו חושבת שהוא שחקן טוב מהם בהיבטים מסויימים. בייחוד בהיבט המסויים שציינת לגבי בייל מקודם – של להיות שחקן טוטאלי ולהרוג את עצמך כדי להיכנס לדמות והתפקיד. הוא פשוט לא טוב הרבה פעמים בלבחור סרטים. זה די hit or miss אצלו. אגב, בסרט שבו קייג' וקיין משחקים יחד ובסרט שבו קייג' ובייל משחקים יחד – קייג' נתן הופעה טובה בהרבה משניהם.
ואם אתה חושב שהסרטים האלה הם יצירות אומנות – זכותך, לא ביקשתי שתחזור בך מדעתך. אני פשוט חושבת שהם די בינוניים, ולו אני הייתי צריכה לתת דוגמאות לסרטים נפלאים אפילו לא הייתי מעבירה אותם בראש כאופציות.
Lol! ביטלג'וס מחמם מהצד.
(ל"ת)
זה אני,
יוצר כאוס בכל מקום אליו אני הולך![!:-P!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif" alt="" width="" height="" />)
הולך להיות סרט לראצ'ט וקלאנק!
http://www.ign.com/articles/2013/04/23/ratchet-and-clank-animated-movie-headed-to-theaters?abthid=517688abe072c21032000015
יש עוד שנתיים לחכות, אבל בכל זאת מגניב.
נתחיל בפינת ה"למי לעזאזל אכפת" – את "אקספנדבלס 3" (יש כבר שלישי?) יביים פטריק יוז (מי?), הבמאי של "Red Hill" (מה?).
נראה שבן סטילר ו-וינס ווהן יתאחדו לסיקוול ל"דודג'בול".
אופיליה לוביבונד (זאת שחקנית? זה נשמע כמו שם של נערת בונד. אפילו יש לה "בונד" בשם!) מצטרפת ל"שומרי הגלקסיה".
"סוף העולם" של אדגר רייט יצא בבריטניה חודש מוקדם יותר, ב 19 ביולי (מי בא איתי לגיחת צפייה?)
ולסיום פנינה קטנה וגאונית: טריילר לכל סרט אינדי ("?Wait. What just happened")
וטריילר נוסף ל"מהומה על לא מאומה" של ווידון
http://www.digitalspy.co.uk/movies/news/a475167/joss-whedons-much-ado-about-nothing-releases-uk-trailer-video.html
אוי, זה נראה נורא.
חוץ מדוקטור טאם, שדווקא מבליח שם לרגע כנבל מאוד מבטיח, נראה שכל אחד מהשחקנים נותן כאן תצוגת משחק כמה וכמה רמות מתחת למה שהורגלתי אליו מהם.
The Lords of Salem
אין לי שמץ של מושג איך קרה הדבר, אבל הסרט החדש של רוב זומבי עלה ממש עכשיו בארה"ב, אבל בבריטניה הוא כבר זמין בדי וי די (הזמנתי בחסות אמזון).
בכל מקרה, לאחר שנות ציפיה רבות לפרויקט החדש של הוד זומביותו, סוף סוף הנחתי את ידיי המטונפות על הסרט הזה ובאתי לדווח למי שמעוניין על התוצאה.
חשוב לציין שבתור סרט, The Lords of Salem, מאד בעייתי. אין בו הרבה עלילה או דמויות עמוקות אבל יש בו הרבה מונטאז'ים של סיקוונסים סוריאליסטיים ומטרידים שרודפים אותי גם 24 שעות לאחר הצפייה… תארו לעצמכם את קטעי ההזיות מ"תינוקה של רוזמרי" מרוחות על פני שעה וחצי וזאת בערך התוצאה. כסרט, The Lords of Salem אמנם די כושל, אבל אם נכנסים אליו עם ציפיות של "אני הולך לתערוכה ממש חולנית עכשיו" אפשר לגרום לו לעבוד.
חשוב לציין שלדעתי הטרחה שווה במיוחד רק משום שזומבי מוכיח את עצמו כשד ויזואלי של ממש ומדלג יפה בין סוריאליזם מאיים לגועל נפש יוצא דופן. הצילום של הסרט מעולה והעריכה ופס-הקול נהדרים ועוכרי שלווה.
אם אתם מעריצים של הבנאדם- אין לי ספק שתצעדו איתו באש ובמים בלי קשר למה שאני אגיד. ואם לא- ממליץ לכם לתפוס את The Devil's Rejects- לפי דעתי סרט האימה הכי טוב שנוצר בשנות האלפיים ובהפרש די גדול.
אני מאאד אהבתי את "דחויי השטן", אבל אני לא יודע עד עמה הייתי קורא לו "אימה" – הטון שהוא מכוון אליו הוא יותר קומדיה מקאברית, לא הרגשתי שהוא מנסה להפחיד אותי אלא יותר לשעשע אותי עם הסגנון האלים-טראשי שלו. אם שום דבר אחר הסצנה עם מבקר הקולנוע הנעבך שווה את שאר הסרט :)
היה לסרט נפח קומי.
אני אישית ממש ממליץ להשיג את ה-DVD. אחד מה-special features זה תוכנית טוק-שואו שצולמה בשביל הסרט. מדברים בה על רוצחים סדרתיים ומסרים שטניים בתקליטים. חומר סאטירי משובח.
אבל עדיין, זומבי יודע ליצור הרגשת טרור ואימה ובמיוחד ב"דחויי השטן". בכל פעם שהמשפחה התלבשה על חבורה חדשה של אנשים היה לי קשה להביט במסך אפילו לפני שהם התחילו לעשות משהו.
גוונית' פאלטרו לא חושבת שיהיה בכלל "איירון מן 4"
http://www.comicbookmovie.com/fansites/notyetamovie/news/?a=78261
כעיקרון יש בזה משהו. לא סתם רוב הפרנצ'ייזים של גיבורי על מסתיימים אחרי הספרה 3 ואז מקבלים ספין-אופים או ריבוטים, כי אחרי שלוש תמיד יש עייפות מסוימת והרגשה של מיצוי.
חוץ מזה שהסוף של איירון מן 3, בלי לספיילר מה הולך שם, באמת מרגיש כמו סוף סגור וראוי לסאגת איירון מן, לפחות של סדרת הסרטים שבהם הוא מככב לבד. אבל אני בהחלט יכול לראות אותו מופיע בסרטים של גיבורי העל האחרים וכמובן באוונג'רס.
יכול להיות שכבר הציעו את זה בעבר
אבל אולי תעשה בביקורת או בדף הסרט מן חותמת או שורה קצרה שקובעת אם שווה לראות את הסרט בתלת מימד? בכל מקרה הנושא כמעט תמיד צץ בתגובות ונראה לי כאילו זה יכול לעזור לכאלו שמתכוונים לצפות בסרט.
טריילר - הכיוון מזרח
לא שמעתי על הסרט הזה קודם, אבל מהטריילר הוא נראה מעניין: מותחן קונספירציה במסורת שוברי-קופות, מבויים בסגנון עדות סאנדאנס. אלן פייג' ממשיכה לנסות לגלם דמויות שהן לא תלמידות תיכון.
http://www.youtube.com/watch?v=gHpT9B7e7-Q
The East, כי אי אפשר להגיד אנונימוס.
קצת מגוחך.
הוליווד מפחדת פחד מוות מאנונימוס
הם לא ינסו להרגיז אותם בכזו קלות.
אנונימוס ?
היו מתים להיות מה שמתואר שם.
מדובר על אוסף של אנשים עם שיגעון גדלות שהכוח היחידי שלהם הוא היכולת לפקד על עדר של ילדים זבי חוטם שבטוחים שהם עושים "האקינג".
כל הפעולות החשובות שלהם הם וירטואליות, הם לא ירימו את ישבנם מהכיסא כדי להפגין, כל שכן לבצע מעשי אלימות.
אני מניח שהם מכוונים בסרט הזה לקבוצות רדיקליות כמו מחתרת מזה"א
מפלצות ענק תוצרת סטודיו ג'יבלי
מפלצות ענק בסרטון קצר תוצרת סטודיו ג'יבלי(!!) … נראה קצת כמו שילוב של אוונגליון והקדמה לנאוסיקה (Nausicaa).
מה הפלא
כשהידאקי אננו, היוצר של אוונגליון הוא זה שהיה אחראי על הסרט הקצר הזה.
והוא היה אחראי על סצנות אל-המלחמה ב-"נאוסיקה"
בתחילת דרכו כאנימטור.
אבל להגיד שהסרטון הזה הוא "של ג'יבלי" זה קצת בעייתי. הסרטון נוצר כחלק מפרויקט מפלצות-ענק שאנו היה אחראי עליו, וג'יבלי נתנו לו את האישור להשתמש בדמות, אבל הם לא היו ממש מעורבים בהפקה חוץ מזה.
את זה כבר ראיתם?
סרטון צרפתי מגניב שמשווה בין איך שהעניינים עובדים בסרטים לעומת המציאות. הסרטון בצרפתית אבל ביוטוב אפשר להדליק כתוביות באנגלית (בעברית לא ראיתי שיש). חמוד חמוד:
http://www.youtube.com/watch?feature=player_embedded&v=yN38y5MILbs#at=140
רגע... אין מכסחי הקופות השנה?
"איירון מן 3" הרי יוצא בעוד יומיים.
לצערי, לא עכשיו.
אני מקווה שבהמשך הקיץ אפשר יהיה לעשות סיבוב של מכסחי הקופות.
לוגן לרמן מצטרף לבראד פיט ושאיה לבאף בסרט Fury, המספר על צוות טנק המנסה לתקוף בגרמניה הנאצית בסוף מלחמת העולם השנייה. את הסרט יכתוב ויביים דייויד אייר ("סוף המשמרת").
לילי קולינס תככב בעיבוד לספר "גאווה ודעה קדומה וזומבים". את הסרט יביים בר סטירס ("שוב בן 17") ויכתוב דייויד או. ראסל.
ג'יימס פרנקו יביים ויככב בסרט "The Garden of our Last Days", המבוסס על ספר. בסרט תככב גם אמיליה קלארק, ותגלם חשפנית. מי בעד שהכינוי שלה יהיה "חאליסי"?
המזל הרע של "Jane's Got A Gun" ממשיך. אחרי שג'וד לאו פרש והוחלף ע"י בראדלי קופר, עכשיו גם קופר עוזב את הפרוייקט. אולי לג'יין יש אקדח, אבל אין לה במי לירות.
ולסיום, משהו נחמד – חוקרים ב IBM יצרו את סרט הסטופ-מושן הקטן בעולם באמצעות הזזת אטומים תחת מיקרוסקופ.
אומייגוד! אומייגוד אומייגוד אומייגוד!
(תסלחו לי רגע בעודי נמסה לשלולית של גיקיות)
הקטע עם אטומים בודדים הוא
שהם נוטים להיצמד זה לזה (או לאטומים אחרים), וזה קצת מקשה על האנימציה. או אולי צריך לקרוא לזה אטומימציה.
דני בויל על מצב הקולנוע בימינו
http://www.slashfilm.com/video-danny-boyle-says-were-in-danger-of-losing-adult-movies-because-of-the-pixarification-of-movies/
די צודק, חייב להגיד.
שטויות.
הוא מדבר רק על שוברי הקופות הגדולים או סרטים שמיועדים להיות כאלה. מחוץ למרכז הזה, העניינים מאד שונים. זה היה ככה הרבה זמן וזה ישאר ככה עוד הרבה זמן.
אני לא בטוח שהוא מדבר רק על שוברי הקופות
לפי דעתי הוא מדבר על האולפנים הגדולים והבמאים הגדולים.
ברור שישנם תמיד שוליים קיצוניים ו"מיינסטרים" פחות קיצוניים, אבל באמת הייתה תקופה בסוף שנות ה60 עד סוף שנות ה70 שנחשבה לאפלה ומתוחכת יותר ( נהג מונית, מלתעות, הסנדק, צ'יינהטאון, בוני וקלייד וכו') בצורה מאוד מוחצת שנגמרה עם סטאר וורז בצורה מסוימת, כאשר האולפנים החליטו שהם רוצים בלוקבאסטרים – ולכן הפכו אותם ליותר "PG-13".
אני לא יודע אם הוא צודק או לא, אבל אני בהחלט חושב שאפשר לבדוק את הנושא הזה בקלות על ידי השוואה פשוטה של הסרטים השולטים בתקופה שהוא מדבר עליה והנושאים שלהם והדירוגים שלהם והסרטים השולטים של היום.
(דווקא באוסקרים המצב נראה שווה : על כל סנדק בשנות ה70 יש להם העוקץ, כמו שלכל ארץ קשוחה יש לנו נער חידות ממומביי)
בעייתי.
לומר שנהג מונית או צ'יינהטאון מייצגים את שוברי הקופות של הסבנטיז זה כמו לומר שארץ קשוחה והתרסקות מייצגים את שוברי הקופות של היום.
הסרטים שהזכרת מפעם נחשבים לקלאסיקות שצברו מעמד עם הזמן. אני מאמין כי בעוד שני עשורים גם ארץ קשוחה יגיע למעמד דומה, אולי גם מיליון דולר בייבי.
לא חסרים במאים גדולים שאינם מושפעים מפיקסריזציה. אני בטוח ש"הוגו" היה התפלקות חד פעמית של סקורסזה. נולאן שומר על סגנון ייחודי לו בלי לכוון לפמילי פרנדלי. כנ"ל לגבי גיירמו דל טורו, סטיבן סודרברג, בן אפלק, קלינט איסטווד, האחים כהן, טרנס מאליק, טרנטינו את רודריגז ואפילו ספילברג במידה מסוימת. במאי פח כמו מייקל ביי ושכירים מחלטרים דוגמת ברט ראטנר תמיד היו ותמיד יהיו- ודווקא הם לא חוטאים בפיקסריזציה כל שני וחמישי.
אבל רגע- מי בעצם כן כשחושבים על זה? לא עולה לי הרבה לראש מהתקופה האחרונה חוץ מסרטי מארוול\דיסני.
כמו שאמרתי, שטויות.
כשהוא אומר "פיקסריזציה"
הוא לא מתכוון לאופן העשייה, אלא למסרים והתמות שעולים מהסרטים שמגדירים את עצמם כ"סרטים למבוגרים".
גם "נהג מונית" ו-"מלתעות" לא עומדים בסטנדרט, כי בסופו של היום – מה שעומד מאחוריהם הוא מסר פשטני ביותר, כנ"ל רוב הסרטים של הבמאים שהזכרת (היוצא מן הכלל שאני חושב עליו כרגע הוא "הבלתי נסלח").
אז בדקתי
וכן, רובם היו מבין ה20 סרטים הרווחים ביותר של השנה שלהם.
הסנדק היה הסרט מספר 1, צ'יינה טאון מספר 12, נהג מונית מספר 17.
ברצינות, להשוות את שתי הרשימות של הסרטים הכי קופתיים בארה"ב של שנות ה70 והשנים שלנו זה קצת עצוב. ארץ קשוחה להשוואה נמצא במקום ה31, ומיליון דולר בייבי במקום ה21.
כלומר, בשנת 72 גרון עמוק היה הסרט השישי המכניס ביותר, וגברים במלכודת היה במקום החמישי.
ב73 מגרש השדים היה מקום ראשון והטנגו האחרון בפריז היה מקום 7.
נכון, יש גם לא מעט סרטים שאין לי מושג מהם או שהם בהחלט מוכוונים לילדים – אבל הסרטים האלה, שנועדו למבוגרים ועסקו בנושאים למבוגרים היו שם.
בשנים האחרונות? ג'אנגו – שהוא לא בדיוק עוסק בנושאים מבוגרים, אבל הוא לפחות לא מכוון לילדים הגיע למקום ה17. שנתיים לפני זה באותו מקום יש את ברבור שחור. שנה לפני זה עוד פעם טרנטינו, עם ממזרים חסרי כבוד.
מה זה מלמד אותנו על איכות הסרטים? כלום. אבל על הכיוון של האולפנים? זה מלמד כמה דברים.
בוייל לא אומר שאין קולנוענים טובים כיום שיוצרים דברים מרתקים, אלא שהדברים האלה עוברים פילטר של PG מסוים.
נולאן הוא דוגמה מצוינת, הסרטים שלנו מתיימרים להציג איזה שהוא עולם קשוח אבל הם לא באמת עושים את זה, בגלל שהם PG. עם נולאן היה עובד בשנות ה70, יש ספק שבסרטים שלו היה פחות רסן בחינת אלימות ומין?
אני לא חושב שסרט טוב למבוגרים הוא סרט שחייב להראות ציצים ודם. בכלל לא, אולי אפילו ההפך.
אבל אני ספק שהנתונים מורים בלי ספק שזה הכיוון של הוליווד – שאפילו אם יש כבר כמה סרטי R, הם סרטי R רכים יחסית שלא עוסקים באלימות או במיניות בוגרת.
( מתוך רשימת הבמאים שהבאת היחיד שכן מנסה להתייחס לזה בצורה בוגרת, וגם כן כבר פחות בשנים האחרונות זה סודברג והאחים כהן. טרנטינו ורודריגז עושים סרטים לא רציניים עם אלימות, או לפחות סרטים שמתמשים באלימות אך לא באמת דנים בה [ ובטח לא ביציאות האחרונות שלהם], מאליק עסוק בטריפים הויזולאים שלו, גם הסרטים של איסטווד לא מאוד קשים לצפייה וספילברג הוא לא איפה שאני מחפש דיונים מרתקים על מיניות ואלימות בוגרת ואפלק עושה מותחנים סבבה.)
קיבלתי.
משום מה התעלמתי מהאינפלציה והנחתי ש-28 מיליון הדולר שהכניס נהג מונית זה לא מרשים… כנראה שזה היה נוח לטיעון שלי באותו רגע![!:-P!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif" alt="" width="" height="" />)
וברצינות עכשיו, וואו. באמת יש על מה לחשוב. אבל! אני עדיין לא מודאג מהתעשייה כמו דני בויל. עושה רושם שכיום יש יותר no-brainers מיועדים שכאלה כמו מהיר ועצבני או רובוטריקים שנועדו למשוך את ההמונים. אין לי מושג איזה סרט קיבל יותר צופים בקולנוע- רובוטריקים או צ'יינהטאון- אבל יהיה מעניין אם מישהו יבדוק את הנושא.
בכל אופן, מה שאני מרגיש כצופה קולנוע אדוק זה שכן יש לי לאן לפנות אם אני מחפש משהו שחורג מגבולות המיינסטרים. הקיום של שוברי הקופות הידידותיים האלה מעולם לא הזיק לי. אני יודע להנות מהם כשצריך (מאד מחכה לאיש הפלדה, פסיפיק רים ולוולברין) וגם לסרטי איכות בהפצה יותר מצומצת עם דירוג גיל גבוה (The Place Beyond the Pines, Only God Forgives ו- The Lords of Salem שראיתי לאחרונה).
בקיצור, מי שרוצה ומחפש גם מוצא.
אם נולאן היה עובד בשנות ה70
הוא היה צריך לחכות חמש שנים עד שה-IBM מיינפריים שלו יטחן סצינת CGI אחת, או לחילופין לכתוב הרבה יותר עלילה ודמויות כדי למלא את הזמן שהיום ממלא לו ה-CGI. הממ, דוקא רעיון מעניין.
אממ, על איזה במאי אתה מדבר?
(ל"ת)
6 במאי, מה לא ברור?
:)
ועכשיו ברצינות,
ברור שיש גרועים ממנו בענין הזה, ואהבתי מאד את אינספשן ויוקרה וממנטו ואפילו קצת את האביר II, ואני אוהב את הריח של CGI על הבוקר, שלא תבין לא נכון.
אבל למשל בעלייתו של האביר, השתעממתי קלות, הן מהעלילה והן מהדמויות, והן מחלק מהאקשן (קרבות אגרופים זה לא כוס התה שלי), וההרגשה היתה שהתקציב וה – CGI האפילו (פאן אינטנדד) על השאר.
גילוי נאות – את הסיום הרגשני דווקא חיבבתי.
ואם תקרא את מה שכתבתי קודם, זו לא ביקורת נוקבת, רק הערה צדדית על העניין הזה. אז מקווה שלא תיקח את זה אישית.
איזה CGI?
זה לא שנולאן לא משתמש בכלל ב-CGI, אבל הוא משתמש בזה מעט *מאוד* ביחס לכל במאי בלוקבאסטרים מודרני אחר. "יש גרועים ממנו בעניין הזה" זה אנדרסטייטמנט. לבחור בו כנציג הדור שלא יכול בלי CGI זה לעשות לו עוול.
חס וחלילה נציג הדור.
אם כבר, כיוונתי יותר לנולאן לעומת עצמו – אני נהניתי יותר מסרטיו המוקדמים והפחות בלוקבאסטריים – כמו ממנטו ויוקרה, לעומת שלישיית האבירים, gם כל ההערכה שלי לחשיבותם התרבותית ועצמתם הקולנועית. וכמובן, אינספשן הוא דוגמה נגדית במידת מה, כי אהבתי אותו מאוד למרות שמן הסתם הוא הכי CGI של נולאן ever.
או שאתה מבלבל בין CGI לאפקטים מיוחדים
או שאתה לא יודע שרוב האפקטים אצל נולאן לא נעשו במחשב.
הם עדיין סרטים עמוסי אפקטים, אבל רובם נעשו במלאכת יד.
רק התמונה המנטלית של אלפי שרירנים
מקפלים את פריז במלאכת יד היתה שווה לי את הפתילון הזה :)
(שגם ככה כבר נופח מהקשרו)
הכוונה שלי הייתה,
שלקחת-כדוגמא לזניחת העלילה על חשבון האפקטים-במאי שחידושו בכך שהוא מזניח את האקשן והאפקטים לטובת העלילה, זו טענה *קצת* מוזרה, ולדעתי אתה צריך להסביר אותה יותר טוב אם אתה רוצה לדון עליה (מעבר למה שאמרת על "עלייתו", סרט אחד בפילמוגרפיה).
לקוח נכנס לספריית וידאו ומבקש את הסרט "הפרסי הנדיב"
המוכר מפנה אותו למדע בדיוני, קומה ג'.
נזכרתי בבדיחה העתיקה הזאת כשקראתי ב-"הארץ", בכתבה שעסקה בבחירות הקרובות באיראן, התייחסות לסרט שיצא שם לאחרונה, סרט אנימציה בשם "טהרן 2121" המתאר את עתידה של איראן, בה חיים זה לצד זה בני אדם ורובוטים, דרך סיפורו של אדם שחי 160 שנה. הסרט,שיוצריו טוענים שהוקדשו ארבע שנים והרבה מאוד כסף להפקתו, הוקרן בבתי הקולנוע באיראן במשך שבועות ספורים לפני שהוא ירד מהמסכים – לכאורה בשל מיעוט צופים, אבל מסתבר שהצנזורה שם גם בחשה בקלחת. כמובן שבעצם הסיפור היה די כדי לעורר את סקרנותי החולנית, ויצאתי למסע חיפושים אינטרנטי. להלן התוצאות.
טריילר:
http://www.youtube.com/watch?v=SzWh6G7z1r4
קטע ארוך יותר:
http://www.youtube.com/watch?v=l882byaNLGY
אזהרה: נראה רע למדי. ובכל זאת, ברמת הקוריוז, משעשע.
נראה טוב בהרבה משהייתי מצפה.
חשבתי שזה הולך עוד ג'אנקומציה טיפוסית בסגנון של "ג'לי טרזן" או "עושים רוח". אז הנוכחות המופרזת של פרצופים מדברים בטריילר קצת משעממת (במיוחד כשלא מבינים מה הם אומרים), אבל עיצוב הדמויות, הויזואליה והמשחק דווקא מרשימים למדי.
אני מסכימה.
ועוד – ממש מגניב לראות את ההשפעה החזקה של מד"ב מערבי על עיצוב העתיד. משום מה ממש מרגש אותי לדעת שגם אני וגם יוצר אנימציה פרסי התרשמנו מהעיצוב העתידני של בלייד ראנר ונגזרותיו (האלמנט החמישי וכו').
זוכרים את הרימייק ל"העורב"?
עוד מימי "בראדלי קופר ישחק את אריק דרייבן הוי התועבה"?
אז לאחר שהפרויקט נראה מת, מסתבר שהערוב החדש הוא לוק אוונס. הצילומים צפויים להתחיל בתחילת 2014…
עדיף כבר שהיו משאירים את קופר.
http://www.deadline.com/2013/05/the-crow-flies-with-luke-evans/
מה שמשעשע זה שזה לא העורב הראשון שלו.
הלכתי לבדוק מאיפה שמו נשמע לי מוכר, ותראו מה מצאתי: http://www.imdb.com/title/tt1486192/
(מצטערת שאני לא מזדהה עם כובד הזעזוע. מבחינתי ממילא הדבר הכי טוב בהעורב זה שעשו בעקבותיו סדרה – גרועה למדי – שגילתה לי את מארק דקאקוס-או-איך-שלא-הוגים-את-זה)
The Raven היה סרט חביב למדי.
אבל לוק אוונס היה מזעזע בו… בעיקר לעומת ג'ון קיוזאק שנתן הופעה מצוינת.
באמת חבל. דווקא דדליין דיווחו שהמפיקים מאחורי הסרט שוקלים את טום הידלסטון לתפקיד הראשי. איך הגענו ממנו לאוונס באמת לא ברור לי. הידלסטון נשמע כמו בחירה ראויה.
אממ... היי... שלום.
רק רציתי לדווח על זה שהחלון בצד של "עכשיו בקולנוע" לא עודכן עם הסרטים שיצאו בארץ ביום חמישי האחרון, ה-2.5.
הממ. תודה.
(ל"ת)
כן, מודה, נסחפתי
אבל זה לא בן-אדם אחד. זה שניים מהבלוגים הכי חשובים לקולנוע בארץ (סריטה ועין הדג) – ברצף.
ומה שהפך את זה לדרמה זה פחות הטעות עצמה, ויותר ההתעלמות של רדפיש משתי בקשות די פשוטות שלי, הזלזול שהוא הפגין, וסוג של עליהום כלפיי מצד המגיבים באתר.
בפרספקטיבה של זמן קל גם לי לראות שנסחפתי, אבל בתוך האירוע זה היה מאוד לא נעים.
בכל מקרה, די, זה מאחורנו.
move along, nothing to see here…
הממ... זו היתה אמורה להיות תגובה להודעה הזאת:
http://www.fisheye.co.il/?p=21690&comNum=518277#li-comment-518277
כן, מצטער על התגובה המאוחרת
לא קלטתי שזה דיון ישן.