איך פספסתי את ההזדמנות לפרסם כותרת שתכלול את המספר 10.10.10 . ואיך עבר עוד שבוע בכלל?
מיני-דו"חקו: סופ"ש חלש. "הרשת החברתית" ממשיך להחזיק במקום הראשון, אבל זו לא חוכמה גדולה מדי כש-15 מיליון דולר הספיקו לו לשם כך. בכל זאת מגיע כבוד על ירידה קטנה של 30% בלבד.
אל המקום השני נכנס "Life As We Know It", קומדיה רומנטית-משפחתית עם קתרין היגל. בעברית משמעות שם הסרט הוא "החיים כפי שאנחנו מכירים אותם", אבל אתם לא מסוגלים לזכור שם שכולל יותר מארבע מילים כי אתם טפשים – כך מאמינים המפיצים בארץ – ולכן קיצרו את שם הסרט לגיבוב המילים חסר המשמעות "חיים כמו שמכירים".
במקום השלישי, דרמת מרוצי הסוסים "Secreteriat", מה שהיה יכול להיחשב לשם ביזארי לסרט ולסוס אלמלא סרט מרוצי הסוסים הקודם (והמצליח) נקרא "Seabiscuit". במקום החמישי, "My Soul to Take", הוא הסרט הראשון של במאי האימה ווס קרייבן מזה חמש שנים, ולפי הביקורות, היה עדיף לכולם אם הוא היה נשאר בפנסיה. זה מסוג הסרטים שמוציא מהמבקרים את המירע. ציטוט נבחר:
"Might not be Wes Craven's best film, but it's certainly his worst" – Kam Williams, TheLoop21
הסרט הכניס 6.8 מיליון דולר, והיה מכניס עוד פחות אלמלא הופץ בתלת-מימד – למרות שלכל הדעות זה תלת-מימד מהסוג הגרוע ביותר, כזה שבקושי אפשר להרגיש בו, והוא בעצם על גבול הונאת הקהל. אז, כן, לא סרט טוב במיוחד. המחשבה שקרייבן עובד בימים אלה על "צעקה 4" הפכה פתאום למפחידה באמת.
[ לטבלת ההכנסות השבועית ב-Boxofficemojo ]
אמה סטון קיבלה תפקיד ב"ספיידרמן" החדש, על כך דווח כבר בשבוע שעבר, אבל במפתיע מתברר שהיא לא מלוהקת לתפקיד מרי-ג'יין – שנראה טבעי עליה – אלא לתפקיד גוון סטייסי, שהיתה החברה הראשונה של ספיידי בקומיקס ומישהי לא מאוד חשובה בסרט האחרון. האם לעולם לא ילהקו שם ג'ינג'ית לתפקיד הג'ינג'ית?
בנוסף, רייס איפנס, הידוע בעיקר בזכות התפקיד שלו ב"נוטינג היל", קיבל את תפקיד הנבל התורן: "הלטאה". זה נבל שלא השתתף בפועל בטרילוגית ספיידרמן של סם ריימי (ועדיף שכך. אם כבר עושים רימייק מיותר, לטחון שוב את הגובלין הירוק ואת דוקטור אוקטופוס יהיה מוגזם). אבל הוא כמעט השתתף שם: השחקן דילן בייקר גילם ב"ספיידרמן" 2 ו-3 את התפקיד הקטן של ד"ר קורט קונורס, האיש שעל פי הקומיקס עתיד להפוך ללטאה בסופו של דבר. אילו הסדרה היתה ממשיכה, אולי הוא היה מקבל את ההזדמנות להיות הרע הראשי באחד הסרטים הבאים. במקום זה השחקן צריך לצפות עכשיו במישהו אחר גונב לו את התפקיד מתחת לאף. מסכן. [מקור: CNN , Slashfilm ]
רוברט רודריגז מבטיח ש"עיר החטאים 2" הוא הסרט הבא שלו. נחמד, אבל הוא אומר את זה מאז "עיר החטאים 1". [ מקור: Slashfilm ]
פעם אמרו שיהיה סרט רביעי בסדרת ג'ייסון בורן. אחר כך אמרו שלא יהיה, כי מאט דיימון לא רוצה לעשות את זה. אז עכשיו נמצאה פשרה: יהיה סרט רביעי בסדרת ג'ייסון בורן, רק שג'ייסון בורן לא ישתתף בו. מה? טוני גילרוי ("משחק כפול", "מייקל קלייטון") יביים את הסרט, ש"ירחיב את העולם" של ג'ייסון בורן. הוא מבהיר לג'פרי וולס: "זה לא ריבוט או ליהוק מחדש או פריקוול. אף אחד לא מחליף את מאט דיימון. יהיה גיבור חדש לגמרי, זה פרוייקט עצמאי". אוקיי, אבל אם זה סרט בלי דמותו של ג'ייסון בורן, בלי מאט דיימון ובלי הבימוי של פול גרינגראס, באיזה אופן הוא שייך לסדרה? נשמע כאילו באותה המידה אפשר היה לטעון שזה סרט חדש בסדרת אינדיאנה ג'ונס.
סטיבן ספילברג נוטה להוציא סרטים בזוגות. איכשהו זה יוצא ככה: "רשימת שינדלר" ו"פארק היורה" יצאו באותה שנה, וגם "דו"ח מיוחד" ו"תפוס אותי אם תוכל", ו"מינכן" עם "מלחמת העולמות". אבל עכשיו נראה שהוא עומד לשבור את השיא של עצמו בתחום הזה. ספילברג מצלם עכשיו סרט בשם "War Horse", שהיה אמור לצאת באוגוסט 2011, אבל עבר עכשיו דירה ל-28 בדצמבר, התקופה הבוערת של כריסטמס. ב-23 בדצמבר יוצא סרט לכידת-התנועה של ספילברג (ופיטר ג'קסון), "טינטין". ספילברג כבר לא מסתפק בשני סרטים בשנה: עכשיו הוא הולך על שני סרטים בשבוע.
נטלי פורטמן הרבה פחות מגניבה השבוע מכפי שהיתה בשבוע שעבר. היא ויתרה על "Gravity", אחד הסרטים הכי מגניבים שאולי לא יצולמו לעולם (פירוט – בקרוב. אני מקווה), ומסתמן שהיא גם נטשה את "גאווה ודעה קדומה וזומבים", שהיה יכול להיות כה נפלא.
רשימת המתמודדים על פרס האוסקר לסרט הזר הטוב ביותר נסגרה: 65 מדינות שלחו נציגים רשמיים. הרשימה המלאה כאן.
רוב הסרטים ברשימה לא מוכרים אפילו לשועלי פסטיבלים. אין פה כמעט אף סרט שעורר באזז בינלאומי משמעותי, והבודדים שכן הגיעו להישגים – כמו הסרט התאילנדי, "דוד בונמי שיכול להיזכר בחייו הקודמים", שזכה בפסטיבל קאן – הם לא אוסקריים בעליל. (אולי חוץ מ"ביוטיפול" של אלחנדרו גונזלס אינאריטו, שמייצג את מקסיקו, ואומרים שהוא עשוי גם לתת מועמדות על משחק לחווייר ברדם). תאורטית, חוסר במתחרים בולטים הוא טוב ל"שליחותו של הממונה על משאבי אנוש", אבל במצב כזה באמת מאוד קשה לנבא איזה סרטים יגיעו לרשימה המצומצמת, ומשם למועמדות.
חברת א.ד.מטלון מפסיקה להתקיים ונבלעת בתוך פורום פילם. לא שזה משנה לכם הרבה – שתי החברות עבדו כבר הרבה זמן בשיתוף כל כך הדוק, שמעשית הן התאחדו כבר מזמן. פורום פילם הופכת רשמית למפיצה הכי גדולה בארץ, שמביאה בלעדית את הסרטים של אולפני דיסני, פוקס, סוני, ניו ליין, מירמאקס ו-MGM (אם עדיין נשאר מהם משהו). [ מקור: גלובס ]
עין הדג חוגג יום הולדת. האתר הושק רשמית ב-13.10.2000 ונסגר רשמית ב-13.10.2009. נורא רציתי שהפתיחה מחדש תהיה גם היא ב-13.10. לא הצליח. באסה.
אפרסם כאן הודעה שפרסמתי בקבוצת עין הדג בפייסבוק
היום לפני 10 שנים נפתח עין הדג באופן רשמי
כדי לציין את המאורע, החלטתי לדגום שתי כתבות מהאתר הישן, וספציפית מהשנה הראשונה. הראשונה היא הביקורת על "סנאצ'", ולמרות שהיא מרגישה קצת ישנה, עדיין משעשעת:
http://www.fisheye.co.il/story?id=78
השניה היא התצפית לקראת הסרט הראשון של "הארי פוטר"… עכשיו כשהסדרה הקולנועת מגיעה לספר האחרון (המפוצל לשני סרטים), משעשע לראות את הכתבה שפורסה עוד לפני הסרט הראשון:
http://www.fisheye.co.il/story_192
אם בא לכם, אתם מוזמנים לבקר גם בכתבות הישנות, ולפרסם כאן כאלו שתמצאו לנכון.
[אגב, משהו שחבר הקבוצה ההיא קיבל איכשהו את ההודעה שפרסמתי?]
ביוטיפול והאוסקר
לא ראיתי את "ביוטיפול", אבל נראה לי שהוא כרגע הפייבוריט לזכות באוסקר לסרט בשפה זרה. עם זאת, הקטגוריה הזו נוטה לטובת סרטים דמויי הוליווד ואני לא יודע איך ביוטיפול יתקבל. זה טוב בשביל "שליחותו של הממונה על יחסי אנוש", שהוא הסרט הכי הוליוודי באופיו שהאקדמיה הישראלית שלחה בשנים האחרונות (למרות ש"הדקדוק הפנימי" יותר מוצלח לדעתי), אבל מקסיקו היא כח בקולנוע העולמי לא פחות מישראל ואת "ביוטיפול" ביים אלחנדרו גונזלס אינייריטו, שמוכר היטב לאקדמיה וכבר היה מועמד לאוסקר על בימוי והפקת "בבל".
הניטפוק הוא
שגוון סטייסי הוא לא החברה הראשונה של ספיידרמן בקומיקס (אלא אחת בשם בטי, ספיידי הוא בחור עסוק). הביקורת הבונה היא שאפשר לעשות דברים מעניינים עם הדמות של גוון סטייסי (בגרסת ה"אולטימייטס" של ספיידי מנסים) במקום להסתפק סתם במרי-ג'יין. וחוץ מזה גם את הקינגפין הפכו לכושי אז מה זה בכלל בלונדינית שהיא מרי-ג'יין וג'ינגית שהיא גוון סטייסי.
הקטע הוא שאמה סטון היא בלונדינית שצבעה לג'ינג'י
או במילים אחרות, ג'ינג'ינית.
אפשר להזכיר גם כתבות קלאסיות?
אז הנה, גם לכבוד יום ההולדת של עין-הדג, גם לכבוד זה שנולאן הפך עם "התחלה" (סרט שפשוט נולד לעין הדג, חבל שמפיקיו לא תיאמו את תאריך היציאה שלו עם עורכי האתר) לרב-סמאח רשמי, וגם כי פשוט זו פשוט כתבה גדולה: קילרוי על על "ממנטו", כמובן.
http://www.fisheye.co.il/story_506
נרניה ממשיכה
יש טריילר ל-Voyage of the Dawn Treader, כאן: http://www.youtube.com/watch?v=EFtb9kWjOBs
אישית, זה נראה לי לא טוב. הם מנסים בכוח להפוך את נרניה למה שהיא לא, והם באמת חייבים להפסיק לדחוף את המכשפה לכל סרט, שלא לדבר על "גורל העולם כולו מנוח על כתפיכם".
מצד שני, אולי זה רק הטריילר.
הגנב והסנדלר-היהלום הלא מלוטש של עולם האנימציה
ההיסטוריה של "הגנב והסנדלר" היא מסובכת וארוכה…טוב,לא באמת "מסובכת", זה רק עוד סיפור "לבמאי יש סיפור שהוא עובד עליו שנים, והחברה דופקת אותו", אבל זו לא הנקודה, הנקודה שהיא ארוכה, מאוד.
הבמאי בשאלה הוא ריצ'ארד ווילאמס, שיכול להיות ששמעתם עליו בתור מי שהנפיש את רוג'ר ראביט, ואי שם בשנות ה60 הוא התחיל לעבוד על סרט אנימציה שיהיה המגנום אופוס שלו, אבל בגלל בעיות תקציביות ובגלל שאנימציה מסובכת ומושקעת כמו שווליאמס רצה דורשת הרבה מאוד זמן, הסרט לקח שנים ולבסוף נלקח מידיו של ריצ'ראד ואל אולפני מג'סטיק ןאחר כך מירורמאסק. אותם אולפנים חשבו לעצמם "מה נעשה עם הסרט החצי גמור, כמעט אילם, סורראליסטי והצוללת צהובתי שיש לו כאן? נהפוך אותו לריפ-אוף של אלאדין! (שהיה, במקרה, טיפה ריפ-אוף של "הגנב") כמובן!" ושיחררו את הגרסה שלהם של הסרט "הנסיכה והסנדלר" (1992) ו "אביר ערבי" (1993), שעל שניהם כנראה לא שמעתם, לא רק בגלל שאני לא בטוחה אם זה בכלל שוחרר בארץ, אלא גם בגלל שזה היה פלופ קופתי ומעט האנשים שראו אותו לא בדיוק התלהבו.
אז יום אחד, בימנו אנו, התעורר מעריץ אחד של אדון ווליאמס והחליט שיש לו משימה, ליצור גרסה של הסרט ששתאום עד כמה שאפשר לחזונו של ריצי ריץ, הוא אסף סצינות שנחתכו מהגרסות האחרות, סצינות לא גמורות וסטוריבורדס והרכיב את הגרסה שלו לסרט, "הגנב והסנדלר-הגרסה המסונדלרת מחדש". זו הסיבה שלשמה התכנסו כאן הערב.
העלילה עצמה פשוטה למדי,היו הייתה פעם עיר מוזהבת שהכל היה בה נחמד ויפה, ובעיר הזו חיו (כמובן) גנב וסנדלר.
הגנב הוא יצור ירוק ומסריח, בעל הנחישות (והמזל) שלי וויל.אי.קויטי, אשר מבלה את רוב זמנו בין שדידת מגרדי גב מוזהבים לבין להיות פטתי וחמוד. והסנדלר- או "טאק", בחור חיוור אך טוב לב, אשר מוצא את עצמו בצרות בגלל הגנב. הוא בטעות גרם לווזאיר הגדול, הכחול, החורז והמרושע בברור, זיגזג (וינסנט פרייס)לדרוך על אחד ממסמריו , וזה שולח אותו למלך, כדי לקבל אישור להפריד בין ראשו לבין צווארו של טאק. אבל ביתו היפיפה(אבל הקצת…אמממ…חסרת אישיות?) של המלך,הנסיכה יאם-יאם, מצילה אותו ברגע האחרון, כשהיא שוברת את סנדלה כדי שיתקן אותה. ביינתים, הגנב שם את עייניו על שלושת כדורי הזהב הקסומים, אשר מגינים על הממלכה מכל פגע.
העלילה, סך הכל הייתה בסדר. הדמויות היו חביבות וסמפטיות למדי, אם כי די פשוטות, טאק הייה טוב לב, אבל לא למידות מגוכחות או מרי סואיות, הגנב היה סימפטי ומאוד מצחיק, זיגזג היה פשוט קורע ואחת הדמויות הזכורות ביותר בסרט ואפילו המלך נוד, טוב הלב (אך המעט ישנוני) היה דמות אמינה שאפשר היה להתחבר אליה. הבעיה העיקרית שלי היא עם הנסיכה יאם-יאם, היא הייתה די חסרת אישיות (מלבד היותה "יפה") וחסרת מוטיבציה. לעזאזל, אפילו בגרסאות האיומות האחרות היה לה משהו, נכון זה היה משהו קלישאתי, גרוע ועשוי בצורה זוועתית, אבל זה היה משהו (אני לא מאמינה שלרגע הגנתי על הגרסאות האחרות, אני מרגישה מלוכלכת ). האנימציה נפלאה, כמו שאמרתי למעלה, שתי הדמויות הראשיות בסרט הן אילמות כמעט לחלוטין, והרבה מאוד מהסיפור מועבר בעזרת האנימציה והתנועה של כל דמות ודמות, אפילו אלה שמדברות. כל הדמויות רבות הבעה למדי ומסוגלות להעביר מגוון רב של פרצופים והבעות (שרובם חמודות להפליא), וכל דמות זזה בדרך משלה. העיצוב מדהים, במיוחד הארמון שנראה כמו החלום הרטוב של אשר, ובעל טעם חזק מאוד של שנות ה60, הסרט מנצל את העובדה שהוא מונפש למקסימום, מאנשים כחולים, לבנים וירוקים, לסלפסטיק ועד לבניינים בלתי אפשריים (הזכרתי את הארמון, אבל בסרט ישנם גם רהיטים שעשוים מנשים, מגדלים שלוקח נצח וחצי לעלות אותםויד ענקית שעשויה המרבה ידים קטנות). כמובן שיש גם כמה בעיות, רובן קשורות לעבודה שהסרט הזה לא גמור.
לדוגמה, הסצינות הלא מונפשות במלואן, עושות את הצפייה בסרט למעט מעייפת ואף לא ברורה לפעמים, לפעמים המוזיקה לא בדיוק תואמת את המתרחש ויש כמה סצינות שהיו כנראה נחתכות מסרט גמור (רוב הקטעים עם המכשפה, ברצינות WTF?). אבל אפשר לסלוח לרובם בגלל ש, טוב, המעריץ שאת שמו אני לא זוכרת, היה חובבן ואי אפשר בדיוק להאשים אותו בכך שאת העבודה שהוא עשה מרצונו החופשי ולא הרוויח ממנה אגורה לא הייתה מיקצועית.
כמו שכתוב בכותרת, הגנב והסדלר הוא יהלום לא מלוטש: הוא יקר ערך,חשוב ואם רק היו מלטשים את הקצוות הגסים, זה היה יכול להיות יפיפה. אולי בעולם טוב יותר
את הסרט אפשר למצוא ביוטיוב כאן:http://www.youtube.com/watch?v=E62ibzd8WX4
את הביקורת של מבקר הנוסטלגיה על הגרסה הגרועה של הסרט (שמימנה לקחתי את רוב המידע על ההפקה) אפשר למוצא כאן (אזהרת ספולירים!) http://thatguywiththeglasses.com/videolinks/thatguywiththeglasses/nostalgia-critic/28714-the-thief-and-the-cobbler
בבקשה תגידו מה דעתכם על הסרט
אפרופו קצרצרים
לגבי ממוצע למסך – שני אוסקר-בייטס בפתיחה מוגבלת: The Fighter עם 80,000 להקרנה, ומתרחב ב-17. מצבו של The Tempest עגום בהשוואה.
ואפרופו אוסקר-בייטס, מועמדים לגלובוס:
http://www.imdb.com/features/globes/2011/nominations
ספוילר: אל תטרחו לחפש אותנו בזרים.
ובקטגוריית כה גבינתי שזה טוב של השבוע:
http://www.youtube.com/watch?v=ei5l3r1dV4I
סדרת בורן מבוססת בסופו של דבר על ספרים, לא? אולי הסופר בשעתו כתב כמה מיני ספין אופים כאלו שאפשר לאגד עכשיו לתוך סרט "רביעי".
הסדרה התבססה במקור על ספרים,
אבל אאל"ט איבדה כל קשר של ממש אליהם (פרט לשמות שלהם) כבר בסרט השני.
אני לא אגיד שנהניתי מעיר החטאים הראשון...
הוא היה קצת מחריד מדי בשבילי. אבל יכולתי להעריך אותו, לפחות. הוא התווסף לכמה סרטים אחרים של רודריגז (כולל טראש כיפי כמו "משקיעה עד זריחה") ויחד הם גרמו לי לחשוב שמדובר בבמאי ששווה לפחות לנסות לראות סרטים שלו – זה יכול להיות מגעיל, אבל יש שם כישרון ופוטנציאל.
ואז בא מצ'טה. כל כך רע שזה עובר דרך כל-כך-רע-שזה-טוב ויוצא בצד השני, אי שם ב"איך לעזאזל *אפשר* בכלל לעשות משהו כל כך גרוע, אפילו כשברור שמשום מה זה מה שמנסים לעשות?!"
רודריגז יצטרך לעבוד קשה מאוד כדי לזכות שוב באמון כלשהו מצידי, והביקורות והטריילרים לסרט הזה צריכים להיות מסחררים מהתלהבות כדי שאני אפילו אחשוב על זה…
מה מה מה?
מצ'טה עשוי מגאוניות וחוויית הצפיה בו גובלת בהתגלות אלוהית. על מה את מדברת? איך הסרט היה יכול להעשות *יותר טוב* בז'אנר שלו? איזה פיקסל באיזה פריים היית משנה?
כל פריים ופריים, כמעט.
היו בו שלוש וחצי שניות מבדרות, אבל הן טבעו לחלוטין באקשן הגרוע, בפורנוגרפיה המיותרת, ובעיקר בקריצות-עד-כדי-עווית שנועדו לשדר לקהל "אני יודע שזה גרוע, זה לגמרי בכוונה, איזה קטע, הא?"
אבל כן, זה קטע
לעשות דברים גרועים בכוונה נכשל באחד משני מצבים: או כשזה לא באמת כזה גרוע אלא סתם מעפן, או כשזה גרוע אבל נראה שזה מחוסר ברירה. במצ'טה הקטעים הגרועים לא היו יכולים להיות יותר גרועים. יש שם כמה משורות הדיאלוג הכי נלעגות שאי פעם נאמרו על ידי מישהו. אבל אני יודע שרודריגז לא מפגר, זה לא שהוא כותב את עצמו לתוך פינות אלא בדיוק להפך, הוא מרים להנחתות כדי שהגיבורים שלו יוכלו להיות הכי סטריאוטיפים מהלכים שאפשר. וגם אילו חיי היו תלויים בזה, לא הייתי מצליח לכתוב דיאלוגים יותר מוגזמים ומופרכים. זה מופת של כתיבה מהז'אנר הזה, סוג של המחזה של chuck norris facts. לא להנות מזה בעיני פשוט אומר שכל הכיוון של סרט מטומטם בכוונה לא מדבר אלייך, אני באמת לא מכיר אף אחד שלא נהנה במצ'טה.
אז זהו, שלא
משהו שגרוע בלי להתכוון יכול לבדר, כי אפשר לצחוק עליו. אבל איך אני אמורה לצחוק על סרט שמדגיש כל פעם שמשהו בו נלעג שזה מכוון? אי אפשר.
אוקי, אז איזה אופציות נשארות לנו?
אולי הסרט מטופש בצורה חיננית? זה יכול להיות מאוד נחמד, ורודריגז כבר גרם לזה לעבוד (משקיעה עד זריחה, כאמור) אבל זה *ממש* לא המקרה במצ'טה.
אולי הסרט מתמכר לגריעות שהיא פאן טהור שלא מצריך שום התנצלות אבל גורם לנו להתנצל בכל זאת? אז זהו, שאין שום דבר שהוא פאן במצ'טה – זה לא שהדיאלוגים מופרכים אבל האקשן מבדר, או שהאקשן מגוחך אבל הבדיחות מצחיקות, אין בו *שום דבר* טוב שיאזן את הדברים הגרועים ויתן לי בסיס כלשהו ליהנות ממנו. כל רגע ורגע בסרט מטופש, נמוך, נלעג, קלישאי, מכוער. וכדי להוסיף חטא על פשע, כל כמה דקות הוא מבהיר שזה ככה בכוונה, שחס וחלילה לא אחשוב שזה לא שרודריגז לא *יכול* לעשות סרט מוצלח, הוא באמת פשוט לא רוצה.
אז יודע מה? לא רוצה – שלא יעשה. אבל *אני* לא בעונש, ועד שרודריגז לא יסיים עם השלב הזה, אין לי שום כוונה לראות סרטים שלו.
מה שמזכיר לי את 'קראנק 2'
הסרט דווקא לא גרוע – אם כי קצת פחות טוב מהראשון – אבל הבמאים מרשים לעצמם לעשות שם דברים שהם לא פחות ממטורפים. זה כאילו הם אמרו לעצמם "אנחנו יודעים שאנחנו עושים סרט בלתי סביר ולא אמין, אז בוא נלך עם זה עד הסוף!", מעין ניסוי פסיכולוגי ב-suspension of disbelief.
זה, אגב, הסרט שהכי גרם לי להתגעגע לעין הדג בחודשים האחרונים – כי זה הרבה פחות אפקטיבי לשאול רק את עצמך "מה?!?!".