נתחיל בהישג הישראלי הגדול של הזמן האחרון – נדב לפיד, אחד הקולות הבולטים של הקולנוע הישראלי (טוב, מבחינת המבקרים והפסטיבלים. הקהל פחות מכיר), זכה בפסטיבל ברלין על סרטו האחרון "מילים נרדפות". הזכייה תפסה את כולם קצת בהפתעה ואפילו מירי רגב עדיין לא החליטה אם לצאת למתקפה נגד הבמאי או לברך אותו בהצהרה ששומרת על זכותה לקלל את האמ-אמא שלו במקרה הצורך. גם המפיצים הופתעו – הם תכננו להוציא אותו בכלל מתישהו באפריל, אבל עכשיו הם רוצים לרכוב על גל היח"צ אז הוא יוצא ממש בסוף השבוע הבא. (וואלה!)
יש משפט שלרוב נאמר על מזג האוויר: "אם אתם לא אוהבים את מזג-האוויר ב[מקום כלשהו], חכו כמה דקות". אני מציע ליישם אותו לגבי משהו נוסף – ההחלטות של האקדמיה לגבי טקס האוסקר. לא אהבתם את ההכרזה על קטגוריית הסרט הפופולרי? פוף, נעלמה. לא מתם על זה שקווין הארט נבחר להנחות את הטקס? לא יקרה, מי צריך מנחים בכלל. כולם התרעמו (ובצדק) על ההחלטה להעניק ארבעה מהפרסים במהלך הפרסומות, כולל פרסי הצילום והעריכה? אה, סליחה, בעצם לא, לא אמרנו "בלי חרטות". כל הפרסים יחולקו כרגיל במשדר הטלוויזיוני. (אינדיווייר)
אקדמיה יקרה, עכשיו כשאנחנו במרחק ימים ספורים מהטקס, אשמח אם תתחרטי גם על זה שכל חמשת השירים המועמדים יבוצעו בלייב, כי ממש אין לי כוח.
אחרי ששמם נקשר לכמה פרוייקטים שונים מאז "מי מפחד מהזאב הרע", נראה שהסרט הבא האמיתי של אהרון קשלס ונבות פפושדו מתחיל לקרום עור וגידים. הוא יקרא "Gunpowder Milkshake" ולא ידוע הרבה מעבר לזה כרגע, פרט לכך שיעסוק בקבוצה של מתנקשות. לא מזמן לוהקה לסרט קארן גילן, וכעת גם סרסיי בעצמה, לנה הידי, הצטרפה לקאסט .את התסריט כתבו פפושדו וקשלס יחד עם אהוד לבסקי. (דדליין)
הפרוייקט הבא של מת'יו ווהן יהיה עוד סרט בסדרת "קינגסמן". לפי הדיווחים הוא נקרא "The Great Game" ובמקום המשך ל"קינגסמן 2", הפעם נקבל את סיפור האוריג'ין של הארגון במאה ה-20. הצילומים החלו ממש לאחרונה ונחשף הקאסט המאוד בריטי של הסרט: אהרון טיילור-ג'ונסון, ג'מה ארטרטון, ראלף פיינס, מת'יו גוד, צ'ארלס דאנס, סטנלי טוצ'י, דניאל ברוהל ורייס אייפנס. עדיין אין תאריך יציאה לסרט אך יש שמועות על סוף השנה הנוכחית. (EW)
פיל לורד וכריס מילר התמקדו בתקופה האחרונה בעיקר בכתיבה בסרטים כמו "ספיידרמן: ממד העכביש" ו"סרט לגו 2" (שכבר יצא בארה"ב ויגיע אלינו לקראת פסח), אך בקרוב הם יחזרו לביים. הפרוייקט הבא שלהם הוא "Artemis", המבוסס על ספרו של אנדי ווייר ("לבד על מאדים"). הספר עוקב אחר מבריחה שחיה בעיר הראשונה על הירח, המוצאת את עצמה בתוך קנוניה למאבק על שליטה בעיר. (וראייטי)
לאחר מכן, על פי הדיווחים, הם יעברו לביים סרט שנקרא "The Last Human" ומבוסס על ספר ילדים. העלילה מתרחשת לאחר אפוקליפסת רובוטים, כשרובוט צעיר פוגש ילדה בת 12 שגדלה בבונקר תת-קרקעי. הסיפור מתואר כ"אי.טי. הפוך", כשהרובוט וחבריו מנסים להגן על הילדה. את התסריט כותב הנרי גיידן שכתב את "שהאזאם!". (THR)
כמובן, כל זה בהינתן שלא יעיפו אותם באמצע ההפקה של הסרט ויחליפו אותם עם רון הווארד.
אם אתם מעוניינים בקצת נוסטלגיית ניינטיז אינטרנטית ונמאס לכם מהאתר של ספייס ג'אם, כנראה תשמחו לדעת שיש אפשרות נוספת – האתר של "קפטן מארוול" הוא מנהרת זמן אל תקופה של פונטים פשוטים ומכוערים יותר. וכן, זה האתר הרשמי של הסרט, לא משהו שכמה מעריצים הכינו.
עדכון פרוייקטים של סקורסזה: יש לבנאדם איזה שמונה, אז קשה לדעת איזה מהם יצא לפועל (אפילו ל"האירי", שהוא כבר סיים לצלם, אין עדיין תאריך יציאה), אבל אחד מהפרוייקטים כבר לא יהיה סרט, כי הוא יהיה סדרה – "השטן בעיר הלבנה", שמבוסס על ספר עיוני שמספר על רוצח סדרתי מתחילת המאה, ייהפך לסדרה ב-Hulu בכיכובו של דיקפריו. (AV Club)
האם אדי מרפי בדרך לקאמבק? מי שהיה אחד מכוכבי הקולנוע הגדולים ביותר של שנות השמונים והתשעים, התבזה בתחילת שנות האלפיים, ניסה לרגע להיות שחקן רציני, והפסיד את האוסקר לאלן ארקין – נעלם בערך מאז. גם קרייג ברואר עשה בעשור הקודם רושם של במאי מבטיח עם "Hustle and Flow" (שתורגם בארץ ל"מלחמות הראפ" משום מה) ו"אנחת הנחש השחור" ומאז גם הוא נעלם.
אבל עכשיו הבמאי והכוכב משתפים פעולה בשני סרטים שאולי יזכירו לכולם את הכשרונות שלהם – השני, שעדיין לא יצא לפועל, הוא המשך לאחת מהקלאסיקות של מרפי, "מגלה את אמריקה". הניסיון מלמד שהמשכים שיוצאים אחרי הרבה שנים הם מיותרים ושהמשכים לקומדיות הם עסק לא משתלם באופן כללי, אבל אולי הפעם זה יעבוד. (ScreenRant)
הסרט היותר מעניין הוא הסרט שהם כבר צילמו – ביופיק על הקומיקאי רודי ריי מור, שידוע בעיקר בזכות תפקידו כדולמייט, סרסור שמדבר בקאצ'פרייזים מתחרזים (למי שלא ראה "Dolemite" – אני לא יודע אם המילה "מומלץ" תופסת, אבל זאת בהחלט חוויה ייחודית), שנקרא גם לא פעם "הסנדק של הראפ". מדובר בטיפוס מעניין וסרט עליו יוכל להיות מרתק, והחשש העיקרי הוא ההפצה שלו – כרגע הסרט הוא תחת נטפליקס. האם מדובר בסרט שהם ינסו להפוך ל"רומא" או "באסטר סקראגס" או שהוא עוד אחד מהסרטים שהולך ללכת לאיבוד במבול התכנים שלו? (ויקיפדיה)
עוד שיתוף פעולה מעניין של במאי וכוכב שחור – צ'דויק בוסמן, הלוא הוא הפנתר השחור וכמעט כל הדמויות השחורות הבולטות במאה העשרים, יככב בסרט החדש של ספייק לי שנקרא "Da 5 Bloods" (אין לי מושג איך יתרגמו את זה, אם בכלל הסרט יגיע לארץ). הסרט מספר על חיילים ממלחמת וייטנאם שחוזרים אליה כדי למצוא מחדש את התמימות שלהם. נשמע כמו אחלה רעיון לסרט בתקופה שאשכרה עשו סרטים על וייטנאם, אבל הזווית השחורה של המלחמה פחות נחקרה, ואולי לשם ספייק לי מכוון. (Vulture)
ולבסוף – שתי אגדות קולנוע מתו לאחרונה. הראשון, ברונו גאנץ, מוכר בעיקר בזכות "מלאכים בשמי ברלין" ו"הנפילה", שם גילם את היטלר (מה שאומר שהוא בעצם בעיקר מוכר מהמם "היטלר מתעצבן על משהו" באלפי הגרסאות שלו כולל גרסת "היטלר מתעצבן על המוות של ברונו גאנץ"). השני, אלברט פיני, מוכר בזכות כמות עצומה של סרטים, אז נזכיר רק קמצוץ – "סיפורי דגים", "צומת מילר", "טום ג'ונס" ו"ארין ברוקוביץ'". שינוחו על משכבם בשלום.
מתחיל לקרום* עור וגידים
ולא לרקום, כמו קרום ולא כמו רקמה :)
אכן, תודה.
(ל"ת)
מנחה סודית
תיאוריית קונספירציה מופרכת ומשעשעת טוענת: וופי גולדברג היא המנחה הסודית של האוסקרים השנה
abc מיהרו להכחיש, וגם שמה ירד מאז מרשימת המגישים
אבל תמיד אפשר לקוות.
זה פשוט
"פוקסטרוט" הופץ ע"י לב וזכה ליחס מסוים מהשרה למרות שאפילו לא צפתה בו (אאז"נ). "מילים נרדפות" הופק ומופץ ע"י משה אדרי, ידיד השרה. אני אהיה מופתע אם תנשב רוח ביקורתית כלפי סרטו של לפיד מכיוונה של רגב.
הפעם הקודמת שסרט ישראלי זכה בפרס הראשון של אחד משלושת הפסטיבלים הגדולים היתה לפני עשור עם "לבנון", אז יונייטד עכבו את היציאה שלו לאקרנים קרוב לחודשיים ממועד הזכייה. התחושה הייתה שהעיכוב פגם במומנטם שנוצר בעקבות הזכייה ופגע במכירות שלו שהיו צנועות (כ-60 אלף עפ"י ספר הקולנוע הישראלי). נראה שהחבר'ה למדו את הלקח מאז אבל לא נראה לי שטייטל "זוכה" כלשהו של פסטיבל כלשהו על כרזת הסרט יעזור ל"מילים נרדפות" להביא כמות גבוה בהרבה של צופים ממה שסרטיו של לפיד מביאים לאולמות.
תודה על התוספת המעניינת הזו
נרשמה חתיכת התנהלות בין נירית אנדרמן בהארץ שביקרה את חוסר התגובה והשלכותיה (התגובה הגיעה אחרי אותה כתבה), לבין דובר השרה, שכתב לה כמה "ברכות".
איכשהו את פריט המידע הזה אנדרמן פיספסה (או שאני פיספסתי בכתבה שלה).
לא הבנתי, חוסר התגובה הוא בעיה
מהכיוון של "למה אנשים לא מברכים את הסרט" או מהכיוון של "למה על הסרט הזה היא לא מתהפכת?"
התשובה היא ג'
מתוך הכתבה: 'במהומה שהקימה בזמנו סביב סרטו של מעוז, היא נופפה אז בגאון בטענה שהסרט הזה אושר לתמיכה על ידי קרן הקולנוע הישראלי בימי קודמתה בתפקיד. "אין לי אלא להצר על כך", אמרה אז השרה. "מפגנים כאלה של ביזוי המדינה וסמליה לא ייתמכו יותר באמצעות המשרד (…) לא אאפשר תמיכה בסרטים המשחקים לידיהם של שונאינו והנעשים על גבם של חיילי צה"ל ומדינת ישראל".'
גם הסרט של לפיד זכה למימון של קרן ישראלית, הפעם במהלך הקדנציה של רגב.
למעשה, בהרבה מסיקורי הסרט בפסטיבלים, העלו העיתונאים (הזרים!) תהיות לגבי האופן בו רגב תגיב לסרט. היא עד כדי כך יצרה אימפקט בעולם.
בתור שרת התרבות היוצאת, התגובה שלה להצלחה של הפקות ישראליות בעולם היא רלוונטית. (בעיקרון, בפועל היא מצליחה שוב ושוב לקחת את הדיון למקום לא טוב).
אפשר כבר להזמין כרטיסים לארטמיס?
הספר מצוין וממש מתאים להיות סרט. ואם המקרה של לבד על מאדים מעיד על ההמרה לסרט אז הוא יהיה מוצלח.
מארק טוויין
המשפט על מזג האוויר נאמר על בוסטון על ידי מארק טוויין
חמצ'ת הדמים!
(ל"ת)
האם הסרט מילים נרדפות טוב/ראוי לצפייה?
(ל"ת)
על פי פסטיבל ברלין, מבקריו וצופיו - כן.
בארץ עוד לא נערכו לו הקרנות, אבל החל מיום ראשון אני מניח שיתחיל לזלוג דעות לרשתות החברתיות.
הימור מבלי לצפות במשהו שהוא מעבר לפריים: המבקרים מאוד יאהבו, אבל זה לא יהיה להיט בקופות הישראליות ולא ממש יתפוס עם הקהל הרחב. יותר "פוקסטרוט", פחות "הבלתי רשמיים"/"סיפור אחר". אשמח, כמובן, להתבדות.
הקטע עם החלטות האוסקר באמת מטומטם.
כאילו, תגדלו חוט שדרה. בני כמה אתם?
ומה לעזאזל היתה ההחלטה לתת את פרסי הצילום והעריכה בפרסומות? השתגעתם? אלו שני דברים שגם אנשים מן השורה מתעניינים בהם, צילום בוודאי. אם אתם רוצים הצעות אחרות לכו על מיקס סאונד, עיצוב תלבושות והסרט התיעודי הקצר הטוב ביותר או משהו. דברים שאיש פשוט בדרך כלל לא שם לב אליהם.
אבל נו, אוסקר. זה לא שההחלטות שלהם לגבי הזוכים עצמם שוות משהו.
מניח שפפושדו וקשלס חשבו כבר על שם עברי לסרט
אבל אם לא, יש לי הצעה – "גלידה פיצוץ". You're welcome.
Show me the (fake) money
כתבה מעניינת מאתר ה CNN על שימוש בשטרות מזוייפים בסרטים וסדרות.
תרגום שלי:
"הרגע יצאתי מפגישה עם השירות החשאי, אני עדיין בחניון," אמר ריץ' "אר. ג'יי." רפפורט בתחילת הראיון הטלפוני שלנו. הסיבה לפגישה? דיון כלשהו על כסף מזוייף.
רפפורט הוא המייסד של חברת RJR Pros הממוקמת באטלנטה, חברת אביזרי תפאורה לסרטים המתמחה בכסף מזוייף בשביל צילומים. כסף של החברה שומש בסרטים כמו "הזאב מוול סטריט" ו"מהיר ועצבני", בסדרה "אוזארק" של נטפליקס ובקליפים של 50 סנט וקנדריק למאר. אבל הדפסת כסף הוא עסק עדין, ולכן רפפורט נשאר בקשר עם הממשלה.
"רציתי בהירות לגבי חוקים ותקנים. רוב החברות האחרות שמייצרות כסף מזוייף מפיקות אותו בצורה לא חוקית, וזאת עילה לסגירת הפקה, קנסות ולפעמים גם מעצר."
באופן טכני, כסף תפאורה בארה"ב צריך להיות מיוצר לפי חוקים ספציפים נוקשים. למשל, על השטרות להיות מודפסים על צד אחד בלבד ולהיות קצת גדולים או קטנים יותר משטרות אמיתיים. אבל לא כולם מצייתים לחוקים האלה, ולפעמים יש תקריות.
ב 2001, במהלך צילומי הסרט "שעת שיא 2" בלאס וגאס, הייתה סצינה שכללה פיצוץ של שטרות בסכום מיליארד דולר שנראו אמיתיים למדי. חלק מהשטרות שרדו את הפיצוץ ושומשו בשביל רכישות אמיתיות. אז השירות החשאי התערב בעניין. האירוע היווה תקדים בשביל יצרני כסף תפאורה.
רפפורט אומר שהוא בקשר קבוע עם הממשלה כדי לציית לחוקים בזמן שהוא מנסה לייצר את הדולרים המזוייפים המשכנעים ביותר. הוא מייצר שני סוגים: אחד בשביל קלוז-אפים ואחד שיראה משכנע ממרחק של חצי מטר. הוא קורא להם שטרות של "רמה רגילה" ו"רמה גבוהה".
"השטרות שלנו ברמה רגילה מודפסים על שני הצדדים אבל יש להם אשליה אופטית. הם נראים מציאותיים כשתחזיק אותם מולך, אבל כשתתחיל לקרב אותם לעין הם משתנים עד שתראה שהם מזוייפים." הטריק, הוא אומר, הוא לגרום להם להיראות מציאותיים במצלמה אבל מזוייפים אם מנסים להשתמש בהם כדי לרכוש משהו.
(יש תמונות של השטרות בכתבה בלינק למעלה)
"יש לנו גם שטרות של רמה גבוהה, המכונים גם שטרות קלוז-אפ. משתמשים בהם לסצינות שבהן רואים את השטרות מקרוב, למשל בקטעים שבהם מישהו שם שטרות ביד של מישהו אחר. זה נראה פנטסטי. אבל בגלל שזה נראה כל-כך אמיתי, אנחנו מדפיסים אותם רק על צד אחד."
לפי החוקים הפדרליים, אי אפשר ליצור שטרות מזוייפים ע"י עריכת העיצוב של שטרות קיימים. אז החברה של רפפורט יצרו עיצוב משלהם.
"אנחנו מתחילים מאפס, מנייר ריק. הנייר הזה נראה מדהים. חלק מהנייר משנה צבע כשמביטים לאורכו: ורוד-צהוב-ורוד או ירוק-צהוב-ירוק. אנחנו החברה היחידה בעולם שעושים זאת כי זה מאוד יקר, אבל אנחנו רוצים שהכסף שלנו יראה נכון," אמר רפפורט.
במבט חטוף, השטרות ברמה גבוהה נראים בדיוק כמו כסף אמיתי, אך כשמסתכלים מקרוב, ההבדלים נעשים ברורים. במקום "הבנק הפדרלי של ארצות הברית", המילים מתחת למספר 100 בפינה העליונה של השטר הן "בנק שטרות מזוייפים לא-אמיתיים". עיצוב פניו של בנג'מין פרנקלין נעשה מאפס, ושמו לא כתוב תחתן. החותם גם בעיצוב שונה, ובשתי החתימות שעל השטר כתוב "אני לא אמיתי" ו"לא כסף אמיתי" במקום שמם של האוצר של ארה"ב (שהוחלף ל"אוצר האוצר") ושר האוצר (שהוחלף ל"שר השר"). הכל עובר עיצוב מחדש: אפילו במילים United States הופכים את ה U ל W.
כמה עולה כסף תפאורה? רפפורט מוכר ערימות של שטרות של 100, כשהמחיר של שטרות ברמה רגילה הוא 45$ ובשביל רמה גבוהה 65$. הם יוצרים גם שטרות "משומשים" מיוחדים, שנראים כאילו הם נמצאים בשימוש כבר זמן מה. זו תוספת של 20$.
"קשה מאוד ליצור אותם, יותר משאנשים חושבים. הכל מיוצר ביד. כל שטר מקופל, מקומט, חלק נצרבים עם סיגריה. כל מה שאפשר למצוא על כסף שנמצא בשימוש, זה מה שאנחנו עושים. זה תהליך קשה, שלרוב מצריך 15-20 אנשים."
אחת הבקשות הגדולות ביותר שהחברה של רפפורט קיבלה הייתה לסדרה "אוזארק" של נטפליקס, שבה עו"ד של ברון סמים, בגילומו של ג'ייסון בייטמן, מחביאה המון ערימות של כסף בתוך קירות ביתו ועוד מקומות.
"לא ידענו מה יקרה וזה יצא פשוט נהדר. זה היה איקוני. אף פעם אי אפשר לדעת איך הדברים האלה יצאו. אבל זה היה רגע מאוד, מאוד מוצלח," אמר רפפורט.
[…] חלק גדול מהעסק הוא קליפים, בהם צריכים כמויות גדולות של כסף תפאורה. "אנחנו מקבלים בקשות מבמאים של קליפים בערך 20 פעמים בשבוע, שזה די הרבה, כשחושבים על זה," רפפורט אמר.
בזמן שרוב התפאורה בסרטים וסדרות מושכרת, כסף לרוב תמיד נרכש. אך האם מישהו בתעשייה משתמש בכסף אמיתי? "כן, יש אמנים שמתמשים בכסף אמיתי," רפפורט אומר. "אבל אני לא יכול לספר מי, כי זה סיכון בטחוני."
מרתק. תודה!
(ל"ת)
לא בטוחה איפה המקום המתאים
אז נלך על כאן.
סת' מאיירס והצוות שלו (כשסביר להניח שאמבר ראפין שמככבת בטריילר לקחה חלק מאוד משמעותי גם בכתיבה, כי זה בדיוק ההומור שלה…) החליט לבנות טריילר פארודי לסרט בשם "המושיע הלבן".
ניסיתי לכתוב את עלילת הסרט הדמיוני/טריילר, והבנתי שלא משנה איך אסביר את זה – זה לא יצא טוב. פשוט תראו…
ה"אתר" של מארוול עושה חתיכת נוסטלגיה
לקולות מצפצפים של מודם טלפוני
בעיני העיצוב של האתר של קפטן מארוול דווקא מגניב.
הזכיר לי את הפתיחה של סקוט פילגרים קצת, עם הלוגו והכל.