מתחילים להרגיש את הסוף: סדרת הפודקאסטים של אביעד שמיר ותום שפירא על סרג'יו ליאונה מגיעה לחלק האחרון בפילמוגרפיה של ליאונה, ולסרט שאנשים מרימים גבה וחושבים שאתה עובד עליהם כשאתה אומר שהוא של סרג'יו ליאונה.
את הפרקים הקודמים ניתן למצוא כאן. ממש מתחת לשורה הזאת תוכלו לשמוע את הפרק, ומתחת פירוט כללי של הפרק.
00:00-00:44 – פתיח
00:45-05:44 – איך קוראים לסרט הזה בכלל?
05:45-10:31 – הכישלון הראשון (מבחינה כלכלית, אם לא אמנותית של סרג'יו), או – למה לי פוליטיקה עכשיו?
10:32-17:30 – השעה ומשהו הראשונות של הסרט הם מהדברים הכי טובים שליאונה יצר.
17:31-22:00 – עד כמה הפוליטיקה של הסרט רלוונטית לחיינו? או: הגרסה שלו להיסטוריה.
22:01-25:14 – הסרט שובר את הדפוס הקבוע של ליאונה ביחס למוסריות, ולקשיחות, של הדמויות.
25:15-27:36 – האם אניו מוריקנה הלחין את המנגינה של שון כבשון? לא! אבל הוא הלחין אחלה מנגינות לסרט הזה.
27:37-30:50 – הסרט הזה יקר המציאות (וגם יקר בתקציב).
30:51-39:48 – סרט של ליאונה שבו הנשק הוא העיקרי הוא לא אקדח – לא סתם בחירה אלא שינוי מהותי.
39:49-48:31 – זה סרט של שתי דמויות, לכאורה, אבל ת'כלס רוד סטייגר מקבל את רוב הרגעים הטובים (ואשכרה מצליח לשמור על המבטא לאורך כל הסרט).
48:32-52:00 – הפוליטיקה המינית של הסרט, אפילו ביחס לסרטים אחרים של ליאונה, היא פחות ממרשימה.
52:01-59:15 – סיכום הסרט והמדרג הקבוע
59:16-60:15 – נעימת סיום
מעדכן שבניגוד לנכתב קודם זה לא הפרק לפני האחרון
ולמיני סדרה יהיו 9 פרקים ולא 8.
למה מה יש עוד חוץ מהיו זמנים במאריקה עם דנירו ופשי (הוא ממש ניסה לחקות את סקורסזי)?
ביים חלקים מ"קוראים לי אף אחד"
(ל"ת)
מתוכננים שלושים פרקים ל"היו זמנים באמריקה"
אחד לכל שעה
הבלבול מובן
איכשהו הצלחנו לקחת במאי של שבעה סרטים ולסחוט ממנו תשעה פרקים.
מעשה מרשים
(התכנון שלי היה לעשות תשע וחצי – עם מיני פרק שמוקדש לפתיח האלטרנטיבי של מונטי הלמן ל"בעבור חופן דולרים", אבל החלטנו לוותר בסוף)