-
דיונים אחרונים
דיונים מתמשכים
דיונים חמים
פיגומים
Scaffolding
אשר גר עם אביו אשר נוהג איתו ביד קשה. כשמורה חדש לספרות נכנס לכיתה של אשר, הוא מוצא בו מודל לחיקוי ולראשונה מצליח לדמיין לעצמו עתיד אחר ממה שאביו הכתיב לו.
אורך: 1:32
תאריך הפצה בישראל: 09/11/2017
מיומנו של סדרן
עבודתי היא לעבור מאולם לאולם כדי לראות שהכל בסדר, לכן יוצא לי לראות שבבים מכל סרט. והסרט הזה, ב5וחצי סצנות שראיתי, פשוט מרגיש רמה אחת מעל כולם. יש בו קטעים שקרעו לי ת'לב והרגו אותי מצחוק בו זמנית בלי להתאמץ בכלל. בזמן שסרטים אחרים צריכים לקחת את הגיבורים שלהם דרך חורי-טבעת כדי לסחוט ממך גיחוך
אני כל כך הולך לראות את זה. וממש מקווה שעוד הרבה ילכו גם, ולא רק בשלייקס.
בסדר בסך הכל
שזה שיפור גדול מ"אלוהים ישמור מה זה אמור להיות" שחשבתי שזה יהיה מהטריילר שלו.
לא הסרט הכי מבושל, אבל אני חושבת שחלק ממה שכתבת תורם דווקא לקסם שלו
המצלמה הנעה, העריכה הקופצנית, המשחק החובבני – כל אל תרמו לריאליזם של הסרט והפכו אותו ליצירה שהיא על סף הדוקומנטרית (במיוחד כשמיאים בחשבון את הרקע של הבמאי ושל חלק מהשחקנים).
קסם של מורה לא חייב להתבטא בכריזמה. מה שרמי הביא איתו היה דווקא הנעימות, ההקשבה, החשיפה והנסיון להנגיש את החומר ואת עולם הספרות בכלל לתלמידים הבעיתיים.
לא היתה פארודיה בסרט, כי לא היתה הגחכ השל הדמויות. הדמויות גם לא היה צריכות להיבנות או להתפתח בגלל שאשר פשוט שיחק את עצמו וככזה – כל חלק מתצוגת המשחק שלו היה טבעי.
אני דווקא ממש נהניתי. סרט מיוחד שהשאיר אוי מהורהרת
את מבלבלת בין דברים
לא דיברתי על תזוזות מצלמה אלא לאיכות הצילום. גם סרט ריאליסטי צריך להיות מצולם כמו סרט. הרי גם בסרטי found footage שכביכול צולמו בידי גיבורי הסרט (המכשפה מבלייר, קלוברפילד וכו') עדיין מצולמים באיכות גבוהה ונראים כמו סרט. וע
תפרידי גם בין עריכה קופצנית לעריכה חובבנית או גרועה. עריכה קופצנית (כמו תזוזות מצלמה ואיכות צילום) היא אמירה אומנותית שבאה לשרת את הסרט או לגרום לצופה משהו (אי נוחות, הזדהות וכיו"ב). זה יכול להציק לפעמים ויכול להיות טוב. אבל לפחות אנחנו יכולים לדעת שהיתה כוונה מאחורי זה. פה זה נראה פשוט לא טוב ולא מכוון. לא איכות הצילום ולא העריכה. פשוט זה מה יש.
גם על איכות המשחק לא דיברתי כל כך. הוא היה בסדר.
ברור שלא היתה פארודיה בסרט. עולם הקולנוע מלא בסרטים שנעשו ברצינות מלאה ותהומית ונראו כמו פארודיה בלי להתכוון. הסצנה האחרונה בסרט היא בדיוק נופלת לשם.
ושוב, כמו שכתבתי – הסדרה 'כן המפקדת' תיארה את עולמם של נערים בעייתיים פי כמה יותר טוב והיתה מצולמת באיכות פי כמה יותר טובה אפילו שהיא היתה דוקומנטרית וריאליסטית על אמת.
טוב, חייבים פה איזו ביקורת טובה למען המדגם המייצג
אני חושבת שזה סרט חכם מאוד וריאליסטי מאוד שנותן הזדמנות להכיר גם צדדים אחרים בחברה שלנו – את הרע שלהם ואת המניעים שלהם לכאורה למה שנתפס בעינינו כחספוס או כפשע.
הסרט ריאליסטי מאוד, על גבול התיעודי – אני מבינה שמי שמעליי פחות התחברו לזה אבל אליי זה מאוד דיבר. הרגשתי קצת 'בחלומי חזרתי לבית הספר התיכון' וזו היתה חוויה מצמררת
כתבתי על זה, כמו תמיד, בכמה שורות בפייסבוק. כנסו, כי שם זה כתוב יפה (ומפורט) יותר
https://www.facebook.com/ayelet.c.levi/posts/10214747959518249?pnref=story
זה שסרט הוא ריאליסטי מאוד על גבול התיעודי
לא אומר שהוא ישר טוב. יש סרטים ריאליסטים מאוד שאני אוהב, ויש סרטים סוריאלסטים מאוד שאני אוהב ויש סרטים משני הסוגים שאני שונא. אני מעריך את הריאליזם שלו (ואפשרי שהיא זאת שמצילה את הסרט מליפול לקלישאות), אבל היא לא גורמת לסיפור לעבוד טוב יותר או גרוע יותר.
לגמרי מסכימה עם מה שכתבת
אלא שבעיניי הריאליזם משחק בסרט הזה תפקיד חשוב והוא אכן זה שמונע ממנו להדרדר לרמת הקלישאה (כאילו, הי, אלו ערסים ממב"ר. זה אסיר לשעבר וזו מנהלת בית ספר אטומה). אני חושבת שזה מתקשר באופן ישיר לכך שהמסרים עוברים טוב יותר ושחוויית הצפיה בסרט מטלטלת יותר
זהו, הטלטלה שאת מתארת חסרה לי
הסרט קצת פספס (אולי בגלל הריאילזם) את הנקודה של "מה בדיוק הסיפור שלו" ואומנם נגמר בנקודה מסוימת אבל הוא היה יכול באותה המידה להסתיים בכל נקודה אחרת. זה לא תמיד סימן רע לסרט או סיפור, כי סיפור יכול להיות יותר מרק העלילה שלו אבל התחושה הייתה שהסרט לא עד הסוף מצליח להבהיר מה המסע שהדמות עובר, למה ומדוע הנקודה הזאת היא הנקודה שחשוב לעצור בו. אז הסרט עבר בנעימים ויש בו הרבה דברים טובים – אבל לא הצליח לטלטל אותי.
סרט נפלא
פשוט נפלא. נוגע ללב. הורס את הלב. המשחק המדהים של הבחור הזה, אשר לקס, שמבטא באופן מושלם את הפליאה שהוא חש מול הדברים שקורים בעולם. נהרסתי מהסרט הזה. והכול בלי שום הגזמה, בלי שום צעקה. משהו אחר.