סדרת ג'יימס בונד לא ידועה בעקביות רבה בבחירת הבמאים. את 23 הסרטים בסדרה ביימו 11 במאים שונים, ועם יוצא מהכלל אחד – ג'ון גלן, שמשום מה קיבל מונופול על בימוי סרטי הסדרה לאורך כל שנות השמונים – המפיקים ממשפחת ברוקולי לא היססו לזרוק במאים הצידה ולהחליף אותם כל סרט או שניים, בלי שום קשר נראה לעין לרמת ההצלחה שלהם בתפקיד.
אבל אחרי שסם מנדז הביא נגד כל הסיכויים את "סקייפול", סרט ג'יימס בונד המצליח ביותר אי פעם בהפרש עצום, סרט שהכניס מעל מיליארד דולר ברחבי העולם, הסרט המצליח ביותר אי פעם בבריטניה, זוכה שני פרסי אוסקר ומועמד לעוד שלושה – בקיצור, ההצלחה הגדולה ביותר בתולדות הסדרה כמעט בכל תחום אפשרי – אתם יכולים להיות בטוחים שהוא יהיה האדם הראשון שיפנו אליו בהצעה להישאר לביים גם את הסרט הבא בסדרה. ושההצעה הזאת תהיה מלווה בכמה וכמה מזוודות מלאות שטרות.
סם מנדז אמר לא.
הוא מאוד נהנה לביים את הסרט, הוא אומר, והוא לגמרי לא פוסל לחזור לסדרת בונד בעתיד, אבל כרגע הוא עסוק מדי בעבודת תיאטרון, כולל הפקות של "צ'רלי ומפעל השוקולד" (כשלא מתייחסים לסרט של ברטון, אין שם שום "ממלכת") ושל "המלך ליר".
בואו ניתן לעובדה הזאת רגע לשקוע: יש איש אחד שהתלבט האם לביים סרט חדש של ג'יימס בונד, או הפקה לתיאטרון של "המלך ליר".
זה אומר שהחיפוש אחר במאי חדש ל"בונד 24" (שאמור לצאת כבר בשנת 2014) בעיצומם, וזה לא יהיה פשוט. לכל במאי שייבחר לתפקיד יהיו נעליים גדולות למלא, וגם החלטות לא פשוטות לקבל: לאן לוקחים את בונד אחרי ש"טרילוגית הפריקוול" עברה? בחזרה לנוסחה המקובלת? או למקומות חדשים לגמרי?
[Empire]
נולאן! נולאן! כריס כריס נולאן!
(ל"ת)
הווווו לאאאאאא
רק זה מה שחסר לנו, עוד מלודרמה יומרנית מעייפת שמנסה בכחחחח לעשות טוויסטים ותחכומים ואקשן ערוך בצורה לא טובה בסגנון הנולאני המייאש, עדיף כבר את הסגנון המרענן והאמונותי של מנדז, באמת.
בטח ג'י ג'י אברהמס יביים בסוף
(ל"ת)
למעשה, יש להם לא-מעט אופציות
אם רוצים להמשיך בקו של מנדז (במאי בריטי עם ניחוח אוסקרי-איכותי) האופציה הבאה המתבקשת היא ג'ון מאדן – שמלבד "שייקספיר מאוהב" הוא צבר גם פילמוגרפיה מרשימה בז'אנר הבלש עם פרקים של "המפקח מורס" ו-"החשוד העיקרי", והוכיח בגרסה שלו ל-"החוב" הישראלי שגם מותחני ריגול הוא יודע לעשות (ניחוש בהתבסס על הסרט ההוא: הבונד שלו יהיה סגרירי, מהורהר, וקרוב יותר לג'ון לה-קארה מאשר לאיאן פלמינג). אפשרות נוספת והרפתקנית יותר היא דני בויל – שלהערצה שלו לסרטי ג'יימס בונד אפשר היה להיות עדים כבר ב-"טריינספוטינג". השאלה המתבקשת היא עד כמה יתנו לו לביים בונד שנראה כמו תמונה פסיכדלית וגדוש בהומור שחור. גם קנת בראנה, למרות ההתדרדרות המזעזעת של הקריירה שלו בעשור ומשהו האחרונים, יכול להיות בחירה מעניינת – עם ת'ור הוא הוכיח שהוא יכול לעשות שובר קופות יעיל (גם אם לא הרבה מעבר לזה), וכרגע הוא עובד על החייאת מותג-ריגול אחר שיהיה מעניין לראות איך יצא – "ג'ק ראיין".
אם יוצאים מהטריטוריה האיכותית ועוברים לזו הפופולארית, אבל נשארים בבריטניה, יש עוד כמה אפשרויות מעניינות. אחת מהן היא גיא ריצ'י – הוא כבר נתן, הרי, טיפול לדמות בריטית ספרותית-פופולארית אחרת (ובונד הקולנועי הוא הרבה פחות רגיש לפרשנויות ושינויים בהשוואה לאותה דמות). עוד אפשרות – מתיו ווהן. זו כבר נעשתה קלישאה לשדך את ווהן לכל שובר-קופות בפוטנציה (מה לעשות, האיש טוב מאוד במה שהוא עושה), אבל דווקא בתור בריטי, הפרספקטיבה שלו על המיתולוגיה הפופולארית המקומית אחרי שנים שהוא התעסק בעיקר בזו האמריקאית, יכולה להיות מרתקת.
ומלבד זאת, יש לתת לג'יין גולדמן לכתוב את התסריט.
אוי, דני בויל יכול להיות מושלם לזה.
(ל"ת)
דני בויל כבר סוג של ביים את ג'יימס בונד
בטקס הפתיחה של האולימפיאדה, דניאל קרייג הופיע בתפקיד 007 בסרט קצר שהשתלב במופע הפותח, אותו בויל ביים והפיק.
http://www.youtube.com/watch?v=1AS-dCdYZbo
נו, אז זה בכלל מגדיל את הסיכויים.
לבויל יש גם קהילת מעריצים מסורה וגם הערכה מגופים מיינסטרימיים יותר, אז אני לא אתפלא אם הוא אחד מהאנשים שמתסכלים עליהם כרגע.
מה עם ג'ו רייט?
משום מה הוא היה האסוציאציה הראשונה שלי כשאמרת במאי בריטי עם ניחוח אוסקרי-איכותי.
אוקיי *אני* רוצה לראות סרט ג'יימס בונד בבימוי ג'ו רייט.
אם כי אני לא בטוח ששאר העולם רוצה. זה עלול להיות קצת מוזר.
אבל הבחירה הלא שגרתית התבררה כהימור מוצלח מאוד עם סם מנדז, אז למה לא? אני בעד.
ג׳ו רייט הוא לדעתי מהבמאים היחידים בעולם כיום
שיכול תחת שרביטו לדאוג שסרט ההמשך שלו ל״סקייפול״ ייצא אף יותר מדהים ויזואלית מהחגיגה הויזואלית שהיה ״סקייפול״ בעצמו. כלומר, אם לא יתעצל ויביים בסגנון קליפ MTV כמו שעשה עם ״האנה״.
אם יקרה להם נס דיוויד פינצ'ר הגאון יירתם למשימה
משפחת ברוקולי??
(ל"ת)
כן, מה לא ידעת?
(ל"ת)
אני בי בטוחה שהייתי זוכרת את השם :-)
(ל"ת)
זה באמת כל כך מפתיע?
מנדז תמיד היה בחירה מוזרה בשביל סרטי בונד, שנוטים להביא במאים ג'ובניקים, לא אוטרים. לי היתה תחושה שהוא לקח את התפקיד כי הקריירה שלו הגיעה למבוי סתום, אז לא כל כך מפתיע שלאחר שסקייפול שם אותו שוב על המפה הוא יגיד תודה וימשיך הלאה.
מה שכן, באמת מפתיע שהוא מוותר על הסרט הבא על מנת לביים תאטרון. הייתי מניחה שהוא ינסה להוציא מההצלחה של סקייפול חוזה לסרט איכות כלשהוא.
זה באמת כל כך מפתיע? 2
סם מנדז הוא במאי תיאטרון עוד לפני שהוא במאי קולנוע. אמריקן ביוטי (סרטו הראשון) בעצמו הוא סרט עם הרבה אלמנטים תיאטרליים, הסרט ללא ספק היה נראה אחרת בידיים של קולנוען ללא ניסיון קודם בתיאטרון.
אני לא רואה בזה משהו מפתיע, זה מקביל למשל לסיטואציה שבה וויל סמית היה מחליט אחרי סרט מאוד מצליח לחזור ולהקליט אלבום חדש.
לא בדיוק מקביל.
המקבילה היא שאחרי שוויל סמית' היה מוציא סרט מאוד, מאוד, מאוד מצליח והיו מציעים לו לשחק גם בסרט ההמשך, הוא היה מסרב בטענה שעכשיו בא לו להקליט אלבום.
כן נו, זה מה שהתכוונתי.
(ל"ת)
QT
טרנטינו אמר פעם בראיון שהחלום שלו זה לביים סרט של ג'יימס בונד, אולי זה הזמן…
לא חושב שזה יקרה
היה סיפור שלם על זה שהוא רצה לביים את "קזינו רויאל" ומשפחת ברוקלי לא נתנה לו, ומאז הוא השמיץ אותם ואת הפרנצ'ייז לא מעט פעמים.
וקצת קרדיט לאדל
אני לא יודע עד כמה זוהי דעה מקובלת, אבל לפי דעתי הבחירה של אדל לביצוע שיר הנושא היא לא פחות מגאונית ויש לה חלק לא מבוטל בהצלחה המסחררת של הסרט.
ברור שהסרט לא היה יכול להצליח לו היה גרוע במיוחד, אבל אין ספק (לפי דעתי) שלאדל היית תרומה יפה בהחזרת הסרטים למיינסטרים והבאת קהלים חדשים לסרט.
מייקל ביי
הבמאי היחיד שעוד יכול להציל את בונד מהסירוס שלו.
כריתת אונה
היא לא דרך מיטבית להצלה מסירוס.
אם כורתים לך את האונה הנכונה,
אז אתה לא זוכר שסירסו אותך!
סירוס??
תסלח לי, אבל אם אתה חושב שבונד הוא גבר מסורס, אני פוחדת לדעת איך אתה חושב שגבר-גבר שכל הציוד שלו מתפקד אמור להתנהג.
אה, זה קל:
בונד של תקופת שון קונרי.
כמו שאמר הלמינג
בונד לא מסורס זה שון קונרי.
ובכלל, הכיוון שאליו לקחו את הסדרה בשלושת הסרטים האחרונים הוא
פשוט לא בונדי.
בקזינו רויאל יש סצינה שבונד מדבר על הרגשות שלו פור גוד סייק!!
זה לא בונד, זה סתם מישהו עם אותו שם.
יש הבדל בין לא בונדי ללא מסורס.
לגבי זה שהטרלוגיה החדשה היא לא בונדית קלאסית אני מסכימה, וטוב שכך, סדרת הסרטים המקורית הייתה ממש ממש גרועה.
לגבי לא מסורס… תגידו, אתם מחורפנים? מה מסורס בבונד החדש, חצי דקת שיחה על הרגשות שלו? הוא עדיין רב שגל שהורג בממוצע מאה אנשים לסרט. מה חסר לכם אצלו שיש בקונרי – שהוא מדי פעם יפליק לטוסיק של איזה בחורה? כי הוא עושה משהו הרבה יותר גרוע בסקייפול, אם זה מה שעושה לכם את זה.
רק כדי להבהיר
אין לי בעיה עם בונד הנוכחי. הוא אחלה. אני לא חושב שהוא מסורס. אבל ברור לכולנו שהוא שונה באופיו מבונד של עידן קונרי.
אה, כן.
בגלל זה כתבתי משפטים כמו "יש הבדל בין לא בונדי ללא מסורס", "לגבי זה שהטרלוגיה החדשה היא לא בונדית קלאסית אני מסכימה" ולא שאלתי מה ההבדל בין בונד החדש לשון קונרי אלא "מה מסורס בבונד החדש".
אני לא יודעת איך יכולתי לנסח את ההודעה שלי ברור יותר.
נדמה לי שזה כל מה שהתכוונו אליו ב"סירוס" כאן
ושהמילה "סירוס" נאמרה בהומור והתייחסה לאופן שבו נתפס השינוי בדמותו של בונד לאורך השנים ובפרט בעת האחרונה, ואולי אפילו לעג על חלק מהביקורות הקיצוניות על השינוי הזה.
לא צריך לקחת את זה יותר מדי ברצינות.
אין לי מושג במה התכוונו במילה סירוס, ועל כן שאלתי.
שון קונרי ודניאל קרייג אכן שונים זה מזה, אבל שניהם לא "מסורסים" בעיניי, גם במובן הסטריוטיפי של המילה מסורס. מה בשם האלוהים פחות "גבר אמיתי" בבונד של דניאל קרייג? החצי דקה הזאת בקזינו רויאל? (שזה שאני אפילו לא זוכרת אותה כנראה מעיד על כמה היא משמעותית).
אני חושבת שמי שמסתכל על בונד של קרייג וחושב לעצמו "מסורס", יש לו בעיות קשות, אלא אם השימוש שלו במילה לגמרי מרוקן מתוכן.
אין לי בעיות קשות, תודה
אני רואה שעלי להבהיר למה התכוונתי בשימוש במילה מסורס:
הסדרה סורסה. היא הפכה להיות משהו שונה לחלוטין ממה שהיא היתה קודם, ולא מבחינת האיכות אלא מבחינת המהות.
הסדרה החדשה הפכה את בונד לרציני יותר, "רגשני" יותר
(זה לא רק הדיבור על הרגשות, אלא כל הסיפור שהוא התאהב
בבחורה והלך לנקום את מותה), הוא גם לא היה כזה רב-שגל בסדרה החדשה (שכב עם בחורה אחת או שתיים בלבד בכל סרט, ולא לחינם הסרט עם לזנבי שבו בונד התחתן נחשב לגרוע ביותר), כל העיסוק במתרחש בתוך המודיעין הבריטי לא רלבנטי
בכלל לדמות של בונד שמה שמעניין אותו זה להציל את העולם.
אפילו האקשן בסרט האחרון (למעט סצינת הפתיחה) היה גנרי לחלוטין ולא בונדי. גם ההומור שכל כך מאפיין את בונד דעך
בסדרה החדשה (על מה שהם עשו לקיו בכלל אין לי כוח לדבר אפילו). גם הנבלים סורסו והיו לא מפחידים ועוד יותר מפגרים ממה שהם היו בעבר (המזימה בסרט השני, משהו טפשי על השתלטות על מים באיזה מקום היתה מסובכת ומפגרת אפילו ביחס לסרטים הגרועים של הסדרה).
אז כן, בונד רציני וחסר הומור שמחובר לרגשות שלו הוא מסורס.
בדומה להתדרדרות של סדרת "מת לחיות", אפשר להחליף אותו
בגיבור אחר עם שם אחר מסרט אחר ולא נוכל למצוא את ההבדלים.
קודם כל חשבתי שדיברת על בונד כדמות,
ולא על הסדרה בכללותה, שהיא אכן השתנה וטוב שכך. אני כן אגיד שאמנם לא ראיתי את קוונטום של נחמה, אבל הרעים של בונד תמיד היו מעאפנים (באמת חוץ מכמות רעים מאד קטנה ויוצאת דופן, מישהו מהם באמת הפחיד אותך?) ותמיד היו להם תוכניות מפגרות, אז בקטע הזה אפילו אם לא אהבת את הרעים של סקייפול וקזינו רויאל אין כל חדש.
ומה רע במה שהם עשו לקיו? זה הסרט הראשון שבו לדמות של קיו יש היגיון מינימלי כלשהו (עד כדי זה שסטונדט שנה א' במדעי המחשב מבין במחשבים יותר ממנו, אבל זה משהו אחר).
דבר שני, אני עדיין נוטה לא להסכים גם לגבי בונד עצמו – לא מצאתי את בונד של קרייג נטול חוש הומור, לשכב עם שניים-שלוש נשים בסרט נשמע לי די רב שגל (אני כרגע לא מצליחה להזכר בסרט של שון קונרי שהוא שכב עם משמעותית יותר נשים מזה), וגם לנקום מוות של מישהו אהוב לא נשמע לי כזה לא מתאים לדמות בגלל שזה טרופ מאד נדוש של סרטי אקשן (אם כי אני אמנם לא זוכרת האם הדמות של קונרי אי פעם עשתה כזה דבר).
ואני אומרת את זה בתור מישהו שלא אהבה את קזינו רויאל ולא ראתה את קוונטום של נחמה, כך שאין לי איזה צורך עז להגן על הסדרה החדשה. אני פשוט באמת לא רואה את בונד של קרייג כאיזה בונד מעודן (מה שנקרא מסורס). הוא אולי לא גרוע כמו קונרי, אבל הוא עדיין רחוק שנות אור מלהקרא מסורס.
אגב, הוא גם הבונד שהרג הכי הרבה רעים בסרט, אם אני לא טועה.
אין לי התנגדות למילה סירוס,
אבל זו מילה עם משמעות מסוימת (כפי ש-posion ivy הסבירה) ואתה משתמש בה במשמעות אחרת לגמרי. עכשיו כשהבהרת את מה שאתה מנסה להגיד ואת דעתך אז כל מה שיש לי להגיד זה שאכן, הסכמתי מההתחלה, הסדרה השתנתה וטוב שכך.
אני לא תופסת את זה כאנמיות, כי הסדרה המקורית הייתה over the top בצורה בלתי נסבלת שכבר פשוט לא מתאימה לצופה מודרני שמחפש יותר מזה בקולנוע, ואני חושבת שההכנסות של סקייפול מדגימות את זה היטב (ובביקורת של סקייפול כתבתי על זה כמה הודעות).
בכל מקרה, בעיקר התפלאתי על השימוש במילה סירוס כי כמו שכתבתי בהודעה הראשונה שלי, אין שום יכולת הגיונית להפוך את הדמות של בונד ליותר "גברית" סטריוטיפית.
לא לגמרי הבנת אותי
נעזוב רגע את המילה סירוס או אנמיות, השינוי השלילי
שאני רואה בסדרה הוא לא בגלל מה שאמרת
"הייתה over the top בצורה בלתי נסבלת שכבר פשוט לא מתאימה לצופה מודרני שמחפש יותר מזה בקולנוע"
אלא בגלל שבונד הפך מדמות קולית שמצילה את העולם בנונשאלנטיות וגם נהנה מאוד בדרך, למשהו הרבה יותר מדי כבד ורציני. אין לי בעיה עם אקשן ריאליסטי ופחות אובר דה-טופ. יש לי בעיה עם הדמות "המסורסת" (שוב פעם המילה הזו) שהוא הפך להיות.
כמו שאמרו כאן פעם, אם הייתי רוצה לראות את ג'ייסון בורן הייתי מכניס את הדיסק שלו לדיוידי, לא את הדיסק של סקייפול.
שאלה
האם לטעמך בונד החדש עם הכבדות והרצינות שלו פחות גברי מהבונד הישן?
אבל להיות כבד ורציני ולא קול ונונשלנטי
(אגב, אני חושבת שיש מעט מאד דברים יותר קוליים מהבונד של קרייג שקופץ לתוך רכבת נוסעת בזמן שעגורן הורס אותה בלי שום דאגה מלבד לסגור את החפתים שלו, אבל נעזוב את זה) – זה לא סירוס. כבר אמרו לך שאתה לא משתמש במילה נכון…
ופעם אחרונה – מסכימה איתך שהסדרה השתנתה וזה כבר לא בונד של פעם, אז אני לא מבינה איזה ויכוח יש לנו על הנקודה הזאת.
ההבדל היחיד הוא שאני חושבת שזה דבר טוב, ולפי ההכנסות רוב הקהל חושב שזה דבר טוב, ולדעתי אם לא היו עושים את זה הסדרה פשוט הייתה מתה כי בונד הישן היה גרוע ממש.
זה לא עניין של אקשן ריאליסטי מול לא ריאליסטי, זה שהסדרות פעם היו over מיזוגניות, שטוחות, משעממות וגזעניות. בונד היה דמות קרטונית שלא ידעת עליה כלום מלבד זה שאכן, הוא שוב ושוב הציל את העולם בקוליות. באמת לא צריך את הסרט ה-25 שישחזר את זה.
אבל שוב, שנינו מסכימים על השינוי, ולדעתי שנינו אפילו מסכימים על אופי השינוי. רק שאני חושבת שהשינוי טוב ולא רע, ואתה משתמש במילה סירוס במשמעות לא נכונה בכלל.
המילה "סירוס" בהקשר היומיומי
מופיעה בקונוטציה מאוד מסוימת, היא מתייחסת רק לגברים, וכשאומרים שמישהו "סירס" משהו אחר- הכוונה היא שהוא הלעיג את הגבריות שלו.
לא חושבת שיצא לי לשמוע מישהו אומר- טרמינייטור 3 ו-4 סירסו את הסדרה, או סרט x לגמרי סירס את הספר – אלא טרמינייטור 3 ו-4 הרס את הסדרה או הסרט הרס את הספר.
לא נראה לי למה קשה מדי להבין איך יותר מתבקש לפרש את המשפט "להציל את בונד מהסירוס שלו" כ-"איך להציל את הגבריות של בונד" (הסדרה או הדמות, לא משנה), בפרט כשמדובר בפרנצ'ייז שהגיבור שלו הוא סוג של אייקון גברי מצ'ואיסטי על גבול הסקסיסטי.
just saying
הימור שלי:
אני די משוכנע שהסרט הבא של ג'יימס בונד יהיה רימייק של ד"ר נו. תקראו לזה אינטואיציה ג'יימס בונדית.