לפעמים לא צריך חבלה, אלא סתם תאונה, כדי להרוס סרט. נכון ש"חבלה" הוא סרט דפוק באופן כל כך יסודי שזו נראית כמו תוצאה של פעולת טרור מתוכננת היטב, אבל אני לא חושב שזה באמת היה המצב. הסרט הזה היה יכול להיות סרט אקשן סביר לחלוטין. בעצם, הוא היה יכול להיות שלושה כאלה. הבעיה היא שכל אחד משלושת הסרטים האלה הוא סרט בסגנון שונה לחלוטין, ו"חבלה" נראה כמו התנגשות חזיתית של שלושתם – התנגשות מהסוג שכולל הרבה מאוד ברזל מעוקם, בלגן ודם.
בתחילת הסרט, יחידה של הלוחמה בסמים עוסקת בפשיטה על מאורתו של קרטל מקסיקני שמחזיק בכמות מגונה של מיליוני דולרים. הם מקצועיים, אכזריים ומכוערים – והכוונה אינה לאנשי הקרטל, אלא ל"טובים", כן? בנוסף, מתברר שהם לא באמת בעניין של לשמור על הרחובות נקיים מסמים או להכניס אנשים רעים לכלא. הם עושים את זה בעיקר בשביל הכסף. חלק מכובד מהכסף שהם מוצאים הם לא מתכוונים להסגיר לידי הרשויות, אלא לשמור לעצמם. אפילו זה לא הולך, והם מגלים שהכסף הגנוב שגנבו נגנב להם לפני שהספיקו להשתמש בו. זה מותחן משטרתי מהזן הריאליסטי-יחסית, המלוכלך, המחוספס והעמום מוסרית. הדמויות הם "ברו'ס", הם לא נחמדים, הם לא בהכרח צודקים, אבל האופן שבו הם מתייחסים זה לזה – כמו חבר'ה ביחידה משותפת בצבא – משכנע מספיק. ואז פתאום שוורצנגר!
את תפקיד מנהיג היחידה מגלם ארנולד שוורצנגר. הוא ולא שרף, הוא ולא סטאלון. מוזר לראות אותו שם. לשוורצנגר חוקים משלו: כל סרט בהשתתפותו הופך אוטומטית ל"סרט של שוורצנגר". אתם יודעים איך זה הולך – לקחו לו את הבת או הרגו לו את הכלב, אז הוא לוקח רובה ויורה בכולם עד שכולם מתים והוא לא. אי אפשר להכניס את ארנולד שוורצנגר לסרט ולצפות שהוא יישאר סתם דמות שולית אחת מבין כמה, זה לא עובד.
אבל זה בדיוק מה שהסרט מנסה לעשות. שוורצנגר מנסה להיות אחד מהחבר'ה ולהשתלב, אבל מה לעשות: הוא אולי אישיות כריזמטית, אבל שחקן – במובן המקובל – הוא לא. בטח שלא שחקן משנה. לראות אנשים אחרים, שמנסים להעמיד פה סרט ריאליסטי לכל הרוחות, מנסים לנהל איתו שיחה יומיומית – זה דומה למצב שבו לתפקיד מפקד המשטרה היה מלוהק מקרר בצבע מג'נטה, וכל יתר השחקנים היו ממשיכים להריץ את הסצינות שלהם מסביבו מבלי להכיר בכך שמשהו פה תמוה. מוזר עוד יותר שהצמידו לו עלילה רומנטית. מידת המתח המיני בין שוורצנגר לבין בת הזוג לכאורה שלו היא זהה בדיוק לכמות המתח המיני שהיתה יכולה להיות בינה לבין אותו מקרר, וכשבסצינה אקראית אחת היא מסתערת ללא אזהרה על המקרר הנ"ל בנשיקה מלאת תשוקה – זאת אחת הסצינות הקומיות שלא בכוונה הטובות ביותר שנראו בקולנוע לאחרונה.
בנוסף – כן, יש עוד – הסרט הוא גם מותחן חקירה משטרתית בנוסח CSI, שבו אוליביה וויליאמס מגלמת חוקרת קשוחה כמו בטון מזוין (דבר אחד אפשר לומר לטובת הסרט: דמויות של נשים חזקות יש פה) המנסה לעלות על עקבות הרוצח המסתורי המחסל את חברי היחידה המיוחדת. אה, כן, יש רוצח מסתורי שמחסל את חברי היחידה המיוחדת, בזה אחר זה, ובדרכים שגורמות לסרט להיראות כמו "יעד סופי". הוא אלים במידה מוקצנת: הסרט לא רק מציג דם אלא מקפיד להראות גם את המעיים, במקומם החדש מחוץ לגוף. ואז פתאום שוורצנגר! שוב! ברגעים בלתי צפויים הוא חוטף את הסרט, גורר אותו לפינה חשוכה ומנצל אותו למטרותיו. מה לעזאזל.
"חבלה" בשום שלב לא היה אמור להיות סרט נעים או ידידותי; הוא אלים, מלוכלך, מכוער ולא מוסרי מיסודו, ובכוונה תחילה. הדמויות כולן מעוררות דחיה ברמה זו או אחרת. אבל הוא היה יכול לפחות להיות סרט דוחה ולא מוסרי באופן אחיד, ולהתרחש בעולם מכוער אחד. במקום זה הוא סמאטוכה. לא כיף לחובבי ריאליזם, שמקבלים שוורצנגר לפנים באמצע הסרט; לא כיף למעריצי שוורצנגר, שלא מקבלים ממנו מספיק; ובכלל לא כיף לכל מי שנגוע בטעם טוב. זה לא סתם טראש, אלא סוג מיוחד של טראש ביזארי.
פורסם במקור בוואלה
אני כל כך מחכה לטוקבקים של וואלה..
'איזה מבקר מפגר'
'הסרט הטוב אבררררר'
'הסרט הכי טוב שראיתי עם היפות שלייייי'
זה אחלה רעיון למערכון (או סדרת מערכונים)
התחלה של סרט מז'אנר X, עוברות כמה דקות, נראה מעניין…פתאום שוורצנגר.
מזכיר את המם ההוא של ביבי שמציץ בכל מיני סצנות.
מהחיים.
שוורצנגר גילם בעבר, ובהצלחה יתרה, מפקד של צוות שהוא גם אחד מהחבר'ה ב-"הטורף"
אני מבין שפה זה לא ממש הלך.
העניין ההוא ששם
כל הצוות היה Over the top – כשיש לך על אותו מסך את ג'סי וונטורה, ביל דיוק וקארל וות'רס ביחד קל לשוורצי להראות (כמעט) כמו בנאדם רגיל ולא כמו הר אדם שמנסה להעמיד פנים שהוא כמו שאר בני התמותה.
הייתי רוצה לראות סרט בכיכבו של מקרר המג'נטה
ביום הוא מקרר, בלילה לוחם בפשע, בכל שעה אינו מוגבל על ידי תכתיבים מגדריים!
שומר על הקולה קרה ועל הקנה חם!
כבר היה. בגילומו של שוורץ עצמו.
אמנם הוא לא נלחם נגד הפשע אלא בעדו, אבל בכל זאת:
מקרר, שוורצנגר, מיסטר פריז?
שוורצנגר רחוק מלהיות הבעיה המרכזית
הוא גרוע, זה נכון, אבל הוא ממש לא היחיד. כל הקאסט משחק כאן מזעזע, זורק את הטקסטים הקלישאתיים שנתנו לו בשאגות מלאות חשיבות עצמית, כשמיריי אנוס (מדה קילינג) מתעלה על כולם, עם קריקטורה נלעגת של זונת קראק סלאש שוטרת על. והמשחק הגרוע רק מיישר קו עם התסריט והעריכה המחפירים. סרט תאונה.
"סרט תאונה" זה אכן התיאור המדויק.
גם ל"קראש" של קרוננברג.
כיף לקרוא
אז מה הם 3 סוגי הסרטים שמוזכרים? פשיטה משטרתית, מותחן חקירה משטרתית וסרט אימה עם מחסל סדרתי?
לא ראיתי את הסרט
אבל יכול להיות שמה שהיה משפר את הסרט זה אם היה בו את השיר הזה:
http://www.youtube.com/watch?v=z5rRZdiu1UE
מי הזיז את המצלמה שלי?
אז כן, הסרט הזה הוא בהחלט תאונה מוזרה. הוא לא יודע מה הוא רוצה להיות, ואם ככה, איך לעזאזל אני אמור לדעת?
עוד משהו שקצת הציק לי עם שוורצנגר בתפקיד הראשי – אתם לא יכולים לשים את שוורצנגר בתור הכוכב הראשי שהוא מפקד היחידה הבאד-אס והכל ואז להעמיד לידו את ג'ו מנג'ניילו שגבוה ממנו בראש. המבט המאיים שלך קצת מאבד את זה כשאתה ליד מישהו שמסתכל עליך מלמעלה.
כמו כן, הפתרון לתעלומות של הסרט הזה כנראה שובר את שיא האדישות שבו נחשפים פתרונות לתעלומות של סרטים.
אבל הדבר שהכי הציק זה שנראה דייויד אייר מאוד התלהב מכל משחקי זוויות המצלמה שלו מ"סוף המשמרת" שהוא החליט להעביר אותם גם לפה. אבל פה זה לא "סוף המשמרת". פה ושם זה עובד (יש קטע נחמד בו שוורצנגר והשוטרת מגיעים לזירת פשע בדיוק כשמתנהל שם קרב יריות, ולאחר דקה מבינים שזה בעצם מתרחש בשני זמנים שונים) אבל רוב הזמן זה פשוט מרגיש מוזר (מראים חקירה של מישהו בחדר חקירות כאילו מזווית של מצלמה אמיתית בחדר חקירות, אבל פתאום יש קלוז-אפים על הפרצוף של החוקר, הידיים של הנחקר וכו'. זו חקירה או סרט דוקומנטרי?).
בלית בררה ראיתי את הסרט.
ככה זה שכבר ראיתי כמעט את הכל בקולנוע..
התכוננתי לסרט מזוויע ולמרבה ההפתעה דווקא נהנתי.
התסריט ממש מגוחך ושוורצינגר נותן תצוגת משחק גרועה מאי פעם.
אבל ממש ממש אהבתי את הצילום הבימוי והעריכה.
זה סרט אקשן 'מלוכלך'. זוויות צילום ממש מעניינות, עריכה קופצנית, תפאורה נהדרת,..
בקיצור, אם תכבו את המוח ואת החלק שצועק 'גם זה מתאים לקבוצה בפייסבוק קלישאות מהסרטים' אתם אפילו עלולים להנות.