לא מעט סרטים ישראלים יצאו השנה – מי בהפצות רחבות יותר ומי פחות – ואנחנו בחרנו מתוכם 11 סרטים שחשבנו שהם הבולטים ביותר כדי שתוכלו לבחור מי הטוב ביותר. אפשרי שטעינו, כמובן, ואז מוזמנים להגן על מי שאתם תופסים כסרט הטוב ביותר בתגובות.
הסרט הישראלי הטוב ביותר לשנת תשפ"ג:
- העיר הזאת (50%, 115 קולות)
- 7 ברכות (13%, 30 קולות)
- קריוקי (12%, 27 קולות)
- מותו של הקולנוע ושל אבא שלי גם (7%, 16 קולות)
- ולריה מתחתנת (6%, 13 קולות)
- המזח (5%, 12 קולות)
- ההילולה (3%, 7 קולות)
- גולדה (3%, 6 קולות)
- השכן שלי אדולף (3%, 6 קולות)
- אזרח מודאג (0%, 0 קולות)
- כאילו אין מחר (0%, 0 קולות)
מס' מצביעים: 232
Loading ...
ראיתי 4 מתוך 5 המקומות הראשונים כרגע (מלבד המזח)
וקריוקי הוא ללא ספק זה שהכי אהבתי. העיר הזאת מאוד משמח, אבל נע מהר מידי בין רגעים מבריקים (תודה לעידן אלתרמן!) לרגעים די מביכים. 7 ברכות סרט מצויין, אבל יותר מדי מהסיפורים שלו לא מטופלים בפירוט מספיק, ואולי היה עובד טוב יותר כמיני סדרה. "מותו של הקולנוע" בעיקר מפוספס למרות רגעים מרשימים.
קריוקי, לעומת זאת, תפס אותו מהרגע הראשון – מהכבוד שהוא נתן למראה ולדינמיקה של הבניין הממוצע בעיר הישראלית הממוצעת, עד לעובדה שהוא מגלה בהדרגה עוד טפח ועוד טפח של הדמויות, לא דרך גילויים מפתיעים על עברן, אלא דווקא דרך תכונות אופי וסערות פנימיות שעולות על פני השטח. הסצינה של האודישן היא אחד רגעי המשחק הכי טובים שראיתי – אולי סתם כי אני סאקר של הטרופ של "שחקן מקצועי משחק שחקן חובב אך כשרוני" שבעיני זה אחד ממבחני המשחק הכי קשים לשחקן, וששון גבאי כמובן עובר אותו בהצטיינות.
מה הרגעים הדי מביכים בעינייך?
(ל"ת)
אני זוכר את ההלוויה כרגע ספציפי חלש
אבל בין לבין היו גם המון משחקי מילים סתמיים ובדיחות לא מדהימות (אני מעריך את העובדה שלספר בדיחה בשירה ובחרוזים זה קשה בסדרי גודל מלספר אותה בדיאלוג רגיל, אבל זה לא בהכרח הופך אותה ליותר מצחיקה). באופן כללי, בניגוד ליצירות כמו "המילטון" לא הרגשתי שהשירים הם כאלו שהייתי רוצה לשמוע באופן עצמאי, או שהיו מעניינים אותי מחוץ למסגרת העלילתית. ואם "המילטון" הוא אילן גבוה מדי להיתלות בו, הייתי אומר שגם ההומור והגרוב של "שם טוב האבי" עבדו לי לרוב טוב יותר ממרבית השירים של "העיר הזאת".
אה. מאוד מאוד לא מסכים בכל המקרים
אבל נו, וזה.
מאוד מסכים
זה בדיוק מה שהרגשתי בנוגע לבדיחות ולחריזה בעיר הזאת.
בהערת צד גם אוסיף שמשהו בצילום לא היה לטעמי, למרות שלא בדיוק הצלחתי לשים על זה את האצבע. ברורה לי השאיפה לאיזו אסתטיקה נאו-נוארית כלשהי, אבל דווקא הרבה תמונות הרגישו לי ״שטוחות״ משהו או לוקות בחסר מבחינת הטווח הדינמי. אולי גם עריכת הצבע הדי אגרסיבית שהביאה איתה משהו מלאכותי תרמה לזה. אם אלה בחירות מודעות הן לא התגבשו אצלי לאיזה חזון ויזואלי שעובד.
תראה גם אני לא מעריץ גדול של העיר הזאת
אבל ויזואלית הוא עובד. מבחוץ היא ניראת כמו עיר מפותחת ונוצצת ומבפנים היא ניראת מוזנחת. אמריקה מבחוץ ישראל מבפנים. זה דיי ברור שהסרט עבד בתקציב נמוךאז המראה המלאכותי נובע בעיקר מרצון לשים אפקטים מיוחדים מבלי שיהיה תקציב שיתמוך בזה ועל זה יכולתי להבליג.
בעיניי זה לא מדויק
הרגשתי שהרבה סצנות חוץ ניסו לתאר עיר מלוכלכת ו״מוכתמת״ ודווקא הרבה סצנות פנים אימצו את הלוק האמריקאי הקלאסי (משרד הבלש, הבר האפלולי, חדר החקירות).
בכל מקרה, אני יכול להסכים שהסרט מצליח במידה מסוימת לממש את החזון הוויזואלי שהוא מבקש להשיג ואני מבין את האופן שבו הוא אמור לשרת את התוכן והסיפור. אבל הדברים שציינתי בהודעה הקודמת שלי אולי מונעים מהוויזואליה לדעתי מלהתרומם מעבר לרמה החקיינית-סגנונית למשהו יותר ייחודי ועמוק, כשגם בתור חיקוי חסרה איזו רמת ליטוש (מפאת תקציב או החלטות אומנותיות, או שניהם)
החדרים שהזכרת הם בערך היחידים שמשופצים
השאר חצי בנויים ומלוכלכים (ביחוד ב"בנט בנט")
חוץ מזה בגדול אני מסכים
אני לא חושב שזה חיקוי ויותר חושב שזו פארודיה על האסטטיקה אבל אני מסכים שלסרט יש בעיות תקציב ויכול להיות שכמה החלטות אומנותיות שלא עובדות (אולי כיכר העיר היא דוגמה טובה? אני לא זוכר את הסרט מספיק טוב)
מעניין מה שאתה אומר על השירים בסרט. מעביר טוב מאוד 2 עובדות:
1. מדובר בעניין של טעם, כידוע.
2. הטעם הספציפי שלך, בהקשר הזה של השירים, מאוד מאוד *מאוד* לא מייצג את התמונה שאותה קיבלו רובם המוחלט של צופי הסרט. לראייה: כל השירים יצאו כפלייליסט לספוטיפיי, ותוך שבוע הפצכבר היו על מאה אלף האזנות. הסיבה היא שאובייקטיבית, מדובר בשירים אדירים וגאוניים, ונדיר מאוד למצוא מישהו ששמע אותם ואינו חושב כך. המספרים, כאמור, מוכיחים זאת. גם שיחה קצרה עם כמעט כל מי שצפה בסרט, תוכיח זאת. אבל היי, כל אחד והטעם המוסיקלי המוזר שלו ;)
כלומר אם לעשות פרפרזה על שתי הנקודות שלך
1. אם השירים טובים או לא זה עניין סובייקטיבי
2. אם השירים טובים או לא זה עניין אובייקטיבי (הם טובים)
אם כך אני צודק סובייקטיבית וטועה אובייקטיבית
ואין לי בעיה להיות בצד הטועה כאן, כי בסך הכל נהניתי מ"העיר הזאת", ועוד יותר מזה אני אשמח לראות עוד הרבה סרטים ישראליים כמוהו
מותו של דעותיו של אביו של דני רוזנברג ואזרח תלאביבי ממוצע לא צריכים להיות כאן
שניהם רעים וחד מימדים.
במקרה של מותו של… הסרט גרם לי לא להעריך את היוצר כבן אדם משום שאם אתה הולך לשים ז, על אבא שלך ולענות אותו בשביל תפקיד "מרגש" בסרט לפחות תודה בזה, אל תנסה לסיח את דעת הצופים בסרטונים ביתיים ובשחזור החיים הביתיים שלך. עם כל הגעגעועים המובנים לחלוטין לאבא שלו ואיך הזהות שלו כקולנוען משפיעה על החיים שלו מה שהוא עשה לאבא שלו פיזית ונפשיית היה נוראי והוא יצא מניאק נקודה וזה שהוא וציבור המבקרים לא נראו מודעים לזה יותר גרוע מהסרט עצמו.
אזרח מודאג סתם משעמם וקלישאתי. תחשבו על בדיחה על אדם שמנותק מהחברה שמסביבו וככל הנראה יש אותה בסרט הזה בצורה הכי בסיסית שיכולה להיות, שיעמום.
כרגע זה העיר הזאת מברירת מחדל
אבל יכול להיות שהשכן שלי אדולף או 7 ברכות ישנו את דעתי
שיניתי את דעתי הסרט הישראלי של השנה צריך להיות "הבשורה של יהודה"
ככל שאני חושב על הסרט יותר אני מבין עד כמה הצניעות שלו מרעעננת עד כמה עמוקות הדמויות, וכמות האלמנטים שהיו מכשילים סרטים פחותים ממנו עובדים כאן מעולה. סרט דרמה שמצליח להיות מוזר ויחודי בז'אנר שלו, בייחוד פוליטית ופילוסופית, ובכל זאת הוא מצליח לרגש ולעורר הזדהות. זה לא רק סרט טוב לקולנוע הישראלי, מבחינתי הוא צריך להיות הרשימה של הסרטים הכי טובים בשני העשורים האחרונים (גם עם הוא ככל הנראה יהיה באיזור מקום 50-40 ברשימה הזאת).
התבלבלתי
לא התכוונתי ל"חד מימדים" התכוונתי ל"חד צדדים" זאת אומרת שהצד השני בקונפליקטים של שני הצדדים הוא לא נראה/ מורגש או שמתעלמים ממנו בכוח.
בול, אבל בול, שני הסרטים הישראלים האהובים עליי של השנה החולפת
ערמומיים, מקוריים, משעשעים מאוד, מורכבים אבל גם מטופשים לפעמים בו זמנית. הלוואי כל הקולנוע הישראלי ייראה כמוהם. יצירות מדהימות!
עם הכוונה היא "לעיר הזאת" ו"הבשורה על פי יהודה" אני מסכים לחלוטין אבל עם הכוונה היא לאזרח... ולמותו....
למה??? ושיהיו עוד מהם ? אוי ויי. מה חכם בהם? מה מתוחכם? הדבר הכי טוב שהם יכולים לעשות זה להסיח את דעת הצופים מכמה אגואיסטים הם יכולים להיות.
מופתעת לגלות שראיתי 4 סרטים ברשימה
בכל מקרה ברור שהעיר הזאת מנצח
ולריה מתחתנת הפתיע לטובה. סרט קטן אבל סוחף, כתיבה מעולה, קאסט מצוין וצילום גיא רז…
העיר הזאת, לגמרי
כבר הרבה זמן לא ראיתי סרט ישראלי כל כך מיוחד ומהנה. לגמרי מגיע לו הניצחון הסוחף הזה.
איפה ״בחורים טובים״?!
סרט הפיל-גוּד הישראלי הטוב של השנה, השני הכי מצליח בקופות אחרי ״הילולה״ ואני בטוח שגם טוב יותר ממנו למרות שלא ראיתי את הסרט השני. הוא בהחלט יכל להיות בסקר הזה במקומו, או לפחות במקום ״כאילו אין מחר״ הכאוטי ודלוח.
היה בסקר של השנה שעברה
(ל"ת)
כן, שמתי לב דקה אחרי שפרסמתי
הייתי צריך לבדוק לפני שפרסמתי אבל התעצלתי כי אין תגיות מתאימות בפוסט הזה כדי לבדוק מהר את הפוסט של שנה שעברה.
בכל אופן, לדעתי היתה החלטה חפוזה מדי לשים את ״בחורים טובים״ בסקר של שנה שעברה, כשהוא יצא בקושי שבוע וחצי לפני ראש השנה. את האימפקט שלו לדעתי עשה בעיקר בתשפ״ג.
זה לא אני פוסל אותו, אלה חוקי הפורמט
(ל"ת)
העיר הזאת
לוקח את הסקר, כצפוי, בהליכה.
התחרות המעניינת יותר תהיה בסקר סוף שנת 2023. אני עוד לא יודע איפה אשים אותו, למרות שדי בטוח שהוא בחמישיה. נראה לאן הוא יגיע בסקר הסופי…
מבחינת הסרט הזה, אכן סקר סוף 2023 יהיה מעניין יותר
אבל מבחינת הזוכה בסקר, לעומת זאת, זה הולך להיות צפוי לגמרי שאופנהיימר ינצח בהליכה של שבת.
ספיידרמן לגמרי יכול לתת לו תחרות
(ל"ת)
הימור עשיריה:
אופנהיימר
העיר הזאת
ספיידרמן
רוצחי פרח הירח
רוחות אינשרין
מסכנים שכאלה
מי עוד?
בכל מקרה, ספיידרמן ינצח
מסכנים שכאלה יוצא רק ב-2024
(ל"ת)
הה.. הקטע הזה
של סרטים שיוצאים בתחילת דצמבר בארה"ב, אבל אלינו מגיעים רק בשנה שאחר כך ונדחפים לסקר של שנה הבאה.
אולי זה מבשר טובות. סרטים באותו מצב משנה שעברה הם מבחינתי עדיין די בטופ הסרטים שאמורים להשתתף בסקר של השנה: המנצחת, בבילון, וכמובן רוחות אינישרין – שהוא כרגע מקום 2 מבחינתי בסרטי השנה.
הלוואי שספיידרמן ינצח (כנראה שאני אצביע לו), אבל אני סקפטי אם זה יקרה
נולאן מאוד מאוד חזק פה באתר: 4 זכיות בסרט השנה, 2 זכיות בסרט העשור וזכייה בתור הסרט הטוב ביותר בכל הזמנים.
צריך פאשלה כמו טנט כדי שנולאן יפסיד.
אופנהיימר, עם ההצלחה המטורפת שלו (הסרט המקורי המרוויח ביותר של נולאן והסרט המרוויח ביותר של נולאן מחוץ לטרילוגיית האביר האפל), לא נראה לי חולייה חלשה כמו טנט. כך שבאתר מאוד נולאני כמו עין הדג, אתר שבו אפילו עלייתו של האביר האפל הצליח להיות סרט השנה (ועוד לנצח את הנוקמים), זה די הגיוני להמר שאופנהיימר יקח בהליכה את תואר סרט השנה.
אבל בהחלט יש סיכוי שספיידרמן יקבל את המקום השני המאוד מכובד.
נולאן גם מאוד חזק
בימד"ב. מאוד מאוד. תבדוק איזה סרט נמצא שם גבוה יותר בדירוג.
אופנהיימר סרט אהוד, הוא ייכנס לעשיריה – אבל אין כאן איזה אינספשן חדש. תקרא את התגובות באתר לשני הסרטים. תראה מי הגיע גבוה יותר בסקר הכי מצפים.
חשבתי כל הזמן שבדומה ל-2021 התחרות תהיה בין ספיידרמן לחולית. הלך חולית – הלכה התחרות.
לא התגובות ולא סקר הסרט המצופה יכולים לשמש ככלי לניבוי תוצאות הסקר
רוב המצביעים בסקר כלל לא מגיבים פה (מה שנקרא ״קוראים שקטים״) ויש הבדל גדול מאוד בין ציפיות לפני שסרט יוצא לבין סקר על הסרט עצמו לאחר שהוא יוצא.
ושוב אני מזכיר, נולאן ניצח בסקר סרט השנה עם סרט לא משהו בכלל כמו עלייתו של, וזה עוד בשנה שהוא היה צריך להתמודד מול הנוקמים.
גם דנקרק זכה בסרט השנה וגם הוא לא קלאסיקה כמו התחלה או האביר האפל.
צריך גם לזכור שעם כל הסיפור של הברבינהיימר, בהחלט יש סיכויים שאופנהיימר נצפה ע״י יותר אנשים מספיידרמן, מה שיכול להעניק לו יתרון נוסף.
אבל כמו שכבר כתבתי, הלוואי שספיידרמן ינצח!
גם כי אני ממש בעד הסרט ונכון לכרגע הוא סרט השנה שלי, גם כי בא לי שסרט של לורד ומילר יזכה בסרט השנה וגם כי הגיע הזמן לעוד סרט אנימציה שיחזיק בתואר סרט השנה (נכון לכרגע הקול בראש הוא סרט האנימציה היחיד שזכה בסרט השנה).
אז יאללה, אני מעדיף להיות אופטימי, ואם אתה אומר שיש סיכוי שספיידרמן ינצח, אני כבר עכשיו מתחיל לצפות לכך.
זה אמנם עוד לא נגמר
אבל מסתבר שאנחנו כבר בנקודה שאפשר לומר בוודאות שצדקת. באמת שחשבתי שספיידרמן יינצח, אבל הוא אפילו לא מצליח להגיע למקום השני.
תאמין לי שהייתי מעדיף להיות הטועה
אבל כן, כמו המשפט הידוע שלא מהמרים נגד קמרון, אז פה בעין הדג לא מהמרים נגד נולאן.
הבנאדם שולט בסקרים הללו פעם אחר פעם.
יש לו הרבה מאוד מעריצים פה באתר.