רון קוב ז"ל, 1937–2020

זה לא חדש ששנת 2020 היא שנה מחורבנת ושמלבד הדחיות, העיכובים והביטולים של סרטים, חובבי הקולנוע גם נאלצים להתמודד חדשות לבקרים עם ידיעות על ענקי התחום שהלכו מאתנו. אחד מאותם ענקים, שנפטר השבוע, היה רון קוב, והוא הלך לעולמו קצת פחות משנה אחרי הקולגה שלו סיד מיד. הקישור בינם לא מקרי, ואפשר לומר ששני המעצבים חילקו בינם את עולם שוברי הקופות, כל אחד עם הגישה שלו: מיד היה המהנדס הרציני והקפדן, שאין אצלו אפילו קו אחד מקרי והוא חייב לתכנן את הכל עד רמת הבורג האחרון. קוב היה המוסכניק ההיפי, פליט הסיקסטיז והסבנטיז שניגש לטפל ביצירות שלו עם חלפים משומשים מן היקב ומן הגורן לפני שהוא שופך עליהן פחיות של צבע זרחני.

קוב, יליד 1937, קיבל את הג'וב הראשון שלו בהוליווד כבר בגיל 18 כשהתקבל לעבודה כאנימטור בסרט "היפהפייה הנרדמת" של דיסני. מה שנראה כהתחלה של קריירה מבטיחה נקטע אחרי גל של פיטורים המוניים שנערכו באולפן לאחר השלמת הסרט. קוב מצא את עצמו מחוץ לדיסני ולתעשיית הסרטים מה שהוביל לסדרה של עבודות זמניות שנגמרו בשירות צבאי ארוך, שבתורו הוביל לשהות גם בוייטנאם. בתחילת שנות ה-60, קוב חזר מהצבא כשהוא מפוכח וזועם, ולצד קריירה מצליחה כמאייר עטיפות מגזין הגיקים Famous Monsters of Filmland הוא גם צייר קריקטורות פוליטיות חריפות עבור כתבי עת מחתרתיים ועיצב את דגל התנועה האקולוגית.

ואז, בשנת 1974, הוא פתאום קיבל צ'אנס נוסף מתעשיית הסרטים. במאי צעיר בשם ג'ון קרפנטר שכר את שירותיו של קוב כדי לעצב את החללית בקומדיית הסטלנים המד"בית דלת התקציב שלו, "כוכב אפל". "כוכב אפל" והחללית שבמרכז הסרט הפכו ללהיט, והפכו את קוב לאחד ממעצבי המד"ב המבוקשים של הוליווד. כמעט מיד עם תום העבודה על הסרט, הוא נחטף לעבודה על פרויקט "חולית" המגלומני של אלחנדרו חודורובסקי כדי לעצב את מטוסי הכנפנוע עבור הסרט. חודורובסקי שנא את העיצובים של קוב וטען שהם 'יותר מדי נאס"א', אבל את המומנטום שקוב צבר בנקודה הזו כבר אי אפשר היה לעצור. ביחד עם המעצבים ה.ר. גייגר, ז'אן ז'ירו וכריס פוס והתסריטאי דן או'באנון (שכתב גם את התסריט של "כוכב אפל") – כולם בוגרי הסרט שלא-נעשה של חודורובסקי – קוב התקבל לעבודה על "הנוסע השמיני", שם הוטל עליו עיצוב ספינת החלל האנושית נוסטרומו.

קשה לתאר עד כמה מדובר היה בעבודה כפויית טובה – מי בכלל ישים לב לספינת החלל או לסביבה האנושית בסרט כמו "הנוסע השמיני", כשהעיצובים החייזריים של גייגר מפוצצים לו את המוח? אבל הנוסטרומו היא אחת ההברקות הגדולות של הסרט לפחות כמו הסביבה החייזרית: קוב נתן לחללית תחושה שמשלבת בין מעבורת חלל מתקדמת למשאית חבוטה של מעמד הפועלים האמריקאי, מפגש בין תעשיית ההיי-טק למגע אישי של פועלים קשי-יום. שנתיים לפני כן היתה לקוב תרומה לשובר קופות חשוב אחר – "מלחמת הכוכבים", שם הוא עיצב את החייזרים בסצנת הבאר המפורסמת, תוך שהוא שואב השראה מימיו כקריקטוריסט. הסצנה הזו, לא מעט בזכות העיצובים של קוב, מזכירה לצופים שפעם לוקאס ידע לקחת את "מלחמת הכוכבים" וגם את עצמו, הרבה פחות ברצינות.

שנות ה-80 היו התקופה העסוקה ביותר בקריירה של קוב, והוא פיתח במהלכו מערכות יחסים קרובות עם שניים מהבמאים המובילים בתעשיית שוברי הקופות של אותו עשור. הוא סיפק עיצובים לגרסת הבמאי הראשונה של "מפגשים מהסוג השלישי" של סטיבן ספילברג, ונענה להצעה שלו לעבוד על תסריט לסרט המשך בשם Night Sky – התסריט לא הופק, אבל שימש בסיס ל-"אי.טי." שיצא לאחר מכן; במקביל, הוא עיצב את המטוס הנאצי המשוכלל ב-"שודדי התיבה האבודה" ובשלב מאוחר יותר ביים את כותרות הפתיחה בסדרת הטלוויזיה "סיפורים מדהימים" שספילברג הפיק. ג'יימס קמרון לקח את קוב כדי לעצב חלק מרכבי-השטח ב-"שובו של הנוסע השמיני" (קוב הוא המעצב היחיד שעבד על יותר מסרט אחד בסדרה) ומאוחר יותר גייס אותו לפרויקט מסיבי יותר – עיצוב של כל הסביבה הטכנולוגית של "מצולות", החל מהפלטפורמה התת-ימית, דרך הצוללות ועד חליפות הצלילה. 

בכלל, עיצוב של סביבה עתידנית/פנטסטית הפך למומחיות של קוב באותו עשור, החל מהשריונות וכלי הנשק ב-"קונאן הברברי" ועד למראה של כל המושבה על מאדים ב-"זיכרון גורלי". שני פרויקטים כנראה היו קרובים יותר ללבו מכל סרט אחר: הראשון מבינהם הוא "לוחם הכוכבים האחרון" – דרמת נעורים מד"בית, אופיינית מאוד לאייטיז, על נער עני שההצטיינות שלו במשחקי ארקייד מובילה לגיוס שלו למלחמה בין-גלקטית. התסריט והבימוי של ניק קאסל בסרט ההוא נעו בין "שגרתי" ל-"לא משהו", אבל המגוון העיצובי העשיר שקוב סיפק לאותו סרט – חלליות, פלנטות וחייזרים, עם טאץ' הומוריסטי קל, הפכו אותו ללהיט. במהלך עלילת הסרט מבליחה לה גם מכונית דלוריאן מעוצבת – שנה אחר-כך היא תהפוך למכונת-זמן בפרויקט הבא שקוב עבד עליו, "בחזרה לעתיד".

לא ברור מה גרם לדעיכת הקריירה של קוב מאמצע שנות ה-90 ואילך, אבל ניחוש לא-רע יהיה שהוא גויס לעבוד על סדרה של סרטים בינוניים ומטה – "משאיות בחלל", "היום השישי" ו-"כלבים וחתולים", בין היתר. הפרויקט המשמעותי האחרון שלו היה ככל הנראה עיצובים מוקדמים לגזע החייזרים ב-"מחוז 9" של ניל בלומקאפ. כשהוא הלך לעולמו, השבוע, הוא השאיר לילדי שנות ה-70 וה-80 הרבה זכרונות, ולתעשיית הקולנוע מורשת של עולמות מהעתיד ומהעבר הרחוק.