פרנק זקן. פרנק קצת מבולבל. הוא הולך לאכול צהריים כל יום במסעדה שסגורה כבר שבע שנים. הוא לא תמיד זוכר למה אשתו כבר לא גרה אצלו בבית, או האם הבן שלו כבר סיים אוניברסיטה או לא. מכיוון שברור שלפרנק קשה לתפקד לבד, הבן דואג לו לעזרה. הוא היה מביא לו מטפלת פיליפינית, אבל מכיוון שמדובר בעתיד, הוא מביא לו במקום זה רובוט. הרבה יותר פשוט לסדר את זה מבחינת ויזה, מתברר.
פרנק, כמו כמעט כל אדם במצבו, טוען שהוא לא צריך רובוט, מה פתאום רובוט, הוא יכול הכל לבד, מי צריך את הרובוט הזה. וכמו כמעט כל אדם במצבו שנמצא בסרט, הוא מקבל לאט לאט את העוזר הרובוטי, מכיר אותו ומתיידד איתו, עד שהם הופכים לחברים בנפש, אם אפשר לומר דבר כזה על קשר בין אדם ומכשיר חשמלי. קצת כמו "מחוברים לחיים", עם רובוט במקום אפריקאי. ומכיוון שפרנק הוא, במקרה, פורץ לשעבר, הוא נעזר ברובוט כדי לחזור לתפקוד – כלומר, לחזור לפעילות בלתי חוקית.
"רובוט ופרנק", בקיצור, דומה להרבה סרטים שכבר ראיתם, אבל עם רובוט באמצע. יש שני סוגים של רובוטים בקולנוע: כאלה שמתמרדים נגד אדוניהם ויוצאים להשמיד את האנושות, ואלה החמודים עם האישיות שרוצים ללמוד מהו הדבר הזה לו אנו בני האנוש קוראים אהבה. הרובוט של פרנק (שמדבר בקולו של פיטר סרסגארד) קרוב יותר לסוג השני. אבל בניגוד למוסכמה הגורסת שכלבים, ילדים ורובוטים גונבים את ההצגה, הרובוט – ככל שהוא סימפטי, ועל אף שהוא לכאורה מרכז הסרט והייחוד שלו – משאיר את ההצגה כולה לפרנק. לנגלה.
ההופעה של פרנק לנגלה היא הדבר שמחזיק את הסרט. הוא מתנדנד בין קשיש מטושטש לבין פורץ מקצועי, ובין לבין צריך לנהל יחסים סוערים עם רובוט – כלומר, לאורך חלק גדול מהסרט הוא בן האנוש היחיד על המסך. מכיוון ששותפו למסך לא חזק בהבעת רגשות, העוצמה הרגשית של הסרט תלויה כולה בלנגלה, והוא, לא מפתיע, עומד במשימה בקלות. אם לראות את הסרט, שווה לראות אותו בשביל פרנק.
ובאשר לרובוט? הוא, נדמה, לא יותר מ"הוק", גימיק שעליו אפשר לתלות את הסיפור. נראה שהתסריטאים לא מאוד התעמקו בו או בטבעו הרובוטי. כסרט מדע בדיוני, "רובוט ופרנק" גרוע מאוד: ה"עתיד" שבו הוא מתרחש זהה להווה, עם אותן מכוניות, אותם בתים, אותם מקררים, וחשוב מזה, בדיוק אותם מנעולים – רק שיש בו רובוטים הולכים על שתיים שמבינים שפת אנוש, מדברים בחופשיות, לומדים בכוחות עצמם ויודעים לעשות מגוון גדול של פעולות, בדיוק כמו אלה שלא קיימים היום בשום מקום, וייקח עוד שנים רבות עד שיתקיימו. זאת אולי תלונה קטנונית, בעיקר עבור סרט עצמאי בעל תקציב מוגבל, אבל גם העיצוב של הרובוט לא משכנע: יצור שבקושי יכול להניע מפרקים לצדדים פשוט לא יוכל לעשות את כל מה שהרובוט עושה בסרט. לרובוט גם אין אישיות כובשת כמו לרובוטים קולנועיים חביבים אחרים, כמו ג'וני 5 או וול-E.
בקיצור, ב"רובוט ופרנק" יש בעיקר פרנק, וזה מספיק בשביל להיות סרט די נעים, אבל לא בשביל להשאיר חותם הרבה מעבר לכותרות הסיום.
פורסם במקור בוואלה
מזל
רציתי לראות את זה באייקון אבל פספסתי וזאת הפעם הראשונה שאני שומע שזה מוקרן בארץ, אני אלך לראות
זה סרט מדע בדיוני מעולה, ולא לחינם הוא פתח את הפסטיבל
אני מאוד לא מסכים עם הביקורת. מעבר לזה שמאוד נהניתי מהסרט, כסרט מדע בדיוני הוא מצוין, כי הוא מדגים את ההשפעה האדירה של טכנולוגיה על חיי היום-יום שלנו, השפעה שיש לה השלכות חברתיות, תרבותיות, פוליטיות, פילוסופיות, רוחניות. הסרט הזה, בניגוד לנהי הסטנדרטי של המד"ב כנגד ההיבריס המדעי, דווקא מאוד טכנו-פרנדלי.
הוא נמנה על טרנד שמקרב אלינו את המדע הבדיוני, ולא משלח אותו אל החלל או אל עתיד פוסט-אפוקליפטי, אלא הוא נמצא 5 דקות מאיתנו, מעבר לפינה.
אז לסיכום שלי – גם סרט טוב בפני עצמו, וגם מדע בדיוני מצוין.
יראה הציבור וישפוט.
מסכים עם אורי :)
(ל"ת)
היה משהו שהפריע לי בביקורת,
לא התוכן עצמו, אלא המבנה, ואז נפל לי האסימון: אין בצד שמאל את הריבוע הזה הזה עם פרטים וקישור לדף הסרט!
ולעניין, הייתי רואה את הסרט אם לא היו נשארים לי עוד שתי כרטיסים במנוי שלי, שאותם אני שומר לארגו ולג'אנגו.
רציתי לראות את הסרט
כעיקרון, לפני כמה זמן, ביום הראשון שהקרינו את "ההוביט" הלכתי עם החבר'ה לקולנוע ותיכננו לראות את הסרט כי על פי האתר של רב חן (ק. אונו) יש הקרנה של הסרט, אנחנו מגיעים לקולנוע, מבקשים מהקופאית X כרטיסים לרובוט ופרנק, והתשובה שלה היא: "אין".
אז הלכנו לראות את ההוביט.
נקווה שיזדמן לי לראות אותו בקרוב, הסרט נראה מעניין
ובאמת איפה הריבוע?
סוף סוף אפשר לראות את הסרט!
נורא רציתי לתפוס את הסרט באייקון, אבל לא יצא. ואז ראיתי שיש הקרנה בפסטיבל חיפה, שמחתי, אבל אז גיליתי שהם גונבים כסף מצעירי העיר (לשם אני כבר לא אתקרב יותר בחיים שלי).
לשמוע שהוא מופץ בקולנוע זה מעולה, עכשיו רק צריך לבדוק באיזה ימים הוא מוקר… מה זאת אומרת רק בימי חול בלי סופי שבוע?!
טוב, אפשר להסתדר עם זה. מה עם שעו… הקרנה אחת ביום?! מה זה?! ב-16:15?! מה אתם אומרים?!
טוב, נראה לי שאת הסרט אני כבר אתפוס ב-DVD, אלא אם כן היקום יחליט להוכיח לי שוב שאסור לי להתקרב לסרט הזה.
אפשר הרחבה על "גונבים כסף מצעירי העיר"?
(ל"ת)
בטח כי זה עלה יותר מהקרנה בקולנוע רגיל
(ל"ת)
לקראת הפסטיבל עיריית חיפה פרסמה בכל בתי הספר בעיר את המבצע שלהם רק לצעירים: כרטיס אחד ליום שלם (כלומר, כניסה לכמה סרטים שאתה רוצה ביום קניית הכרטיס) ב-50 ש"ח.
המבצע נשמע ממש אטרקטיבי, אז לקחתי איתי חבר. בימים שלפני ישבנו מול התוכניה והחלטנו בדיוק לאיזה סרטים אנחנו הולכים.
החבר הלך ב-9:00 בבוקר לסרט בגרמנית, קנה כבר את הכרטיס ולפתע גילה את האותיות הקטנות – "על בסיס מקום פנוי". כמה מלאים האולמות בפסטיבל, אתם שואלים? עד אפס מקום. אפילו לסרטים בגרמנית ב-9:00 בבוקר.
למזלי, הוא הספיק להתריע לי ולא הגעתי, אז ממני באופן אישי לא נגנב כסף, וטוב שכך.
גם אישורי הכניסה של עיתונאים ואנשי התעשייה הם על בסיס מקום פנוי, וחוץ משבתות שאז אכן צפוף יותר, אין בעיה להיכנס לכמעט כל ההקרנות.
הסרט לא מתרחש בהווה
יותר בעתיד הקרוב, אולי 2030.
סרט ממש מגניב. מעניין איך הוא לא נהיה שובר קופות כי הוא לגמרי הטייפ.