לא היתה שום סיבה בעולם לחשוד ש"כוכב הקופים: המרד" יהיה סרט טוב. הסימנים המוקדמים היו כולם לרעתו. זה פריקוול, או אולי ריבוט, של סדרה עתיקה וקאמפית, שטים ברטון כבר ניסה להחיות ונכשל באופן מוחלט. על הבמאי של הסרט הנוכחי, רופרט ווייאט, אף אחד לא שמע. העלילה ידועה מראש: אם אתם רוצים לדעת מה יקרה בסוף, תחשבו ממש חזק על שמו של הסרט. הסרט קיבל מקום בקצה הקיץ, אחרי שורה של שינויים בתאריך ההפצה שלו. והכי גרוע: זה סרט בסדרת "כוכב הקופים", פרנצ'ייז שאיכשהו רץ לאורך יותר מארבעים שנה, למרות שהוא כולל בדיוק סרט אחד טוב – וגם אותו סביר מאוד שאתם מכירים רק בזכות הפארודיות עליו. אם הסרט הזה היה מקבל קריאת טארוט, היא היתה כוללת את קלפי "מוות", "המגדל" ו"המקרין העיוור".
לכן זה כל כך מפתיע לגלות ש"כוכב הקופים" החדש הוא לא סתם טוב: זה הסרט ההוליוודי הטוב של הקיץ. כמו "התחלה" ו"מחוז 9", זה אחד מהסרטים הנדירים שמצליחים לספר סיפור מדע-בדיוני עמוס בפעלולים, שיכול לספק בהחלט את מי שמגיעים לקולנוע בשביל הפופקורן – בלי לדרוש הפחתת איי.קיו. בכניסה, ועם משקעים רעיוניים שעשויים להישאר בראש גם אחרי הצפיה. תנסו להגיד את זה על "רובוטריקים" בלי לצחוק.
הסרט כולל הרבה מחוות, לפעמים קצת מיותרות, ל"כוכב הקופים" המקורי, ואפשר להתייחס אליו בתור פריקוול – אבל את הסרטים האחרים בסדרה הוא סותר לגמרי. זה לא משנה: לא צריך להכיר את הסרטים האחרים בסדרה כדי להבין את העלילה. ג'יימס פרנקו הוא מדען שמפתח תרופה לאלצהיימר, שלה יש השפעה מדהימה על קופי הניסוי – היא משפרת את האינטליגנציה שלהם באופן חריג (הערה לשונית: הם לא קופים. הם קופי-אדם. ההתייחסות ל"קופים" היא מטעמי נוחות בלבד ומתייחסת ליצורים דמויי אדם ושעירים משני המינים). סיזר השימפנזה, אחד מאותם קופים , גדל ב"מעמד העליון", בקרב בני האדם, אבל כשהוא מגלה איך חיים בני עמו – קופים החיים במחסה וסובלים מהתעללות מידי דראקו מאלפוי – הוא הופך, כמו הרבה מהפכנים לפניו, למנהיג. העם! דורש! צדק חברתי!
אחת התלונות הנפוצות ביותר על סרטי קיץ היא "הוא לוקח את עצמו יותר מדי ברצינות". זה הפשע הגרוע ביותר שסרטים כאלה יכולים לבצע. הטיעון, ההגיוני, הוא משהו כזה: אם אתה מראה לנו רובוטים מהחלל או גורילות שקופצות על מסוקים, זה בסדר גמור, אבל אל תעמיד פנים שאתה רציני, כי אתה לא. רופרט ווייאט – צריך באמת לברר מי זה האיש הזה ומאיפה הוא בא – בוודאי שמע את האזהרות, ובכל זאת התעלם מהן. היה יכול להיות קל מאוד להפוך את "כוכב הקופים" לקומדיה או קריצה מחויכת לסרטים הקודמים, אבל ווייאט בחר בדרך הקשה. כן, הסרט לוקח את עצמו ברצינות. הוא כמעט שלא מנסה להצחיק, וגם להגדיר אותו "סרט אקשן" לא יהיה לגמרי מדויק – יש אקשן, אבל הוא דחוס בקצה הרחוק של הסרט. לאורך רוב הסרט הוא לא פחות מדרמה, ולא סתם דרמה, אלא כזאת שעוסקת בנושאים כבדים ודי מדכאים. ואם זה לא מספיק, חלק גדול מהסרט מועבר בלי מילים, באמצעות תנועות ידיים והבעות פנים בלבד. זה היה הישג מרשים גם אם המשתתפים היו בני אדם; העובדה שהשחקנים הראשיים הם קופים הופכת את העובדה שהסרט עובד – ולא משעמם לרגע – להישג מדהים באמת.
אם בכל זאת הגעתם בשביל האקשן – אל תדאגו, אתם הולכים לקבל תמורה לכסף. סצינת האקשן שבסוף הסרט היא אחת הטובות ביותר שראיתי השנה. זה קשור גם לעובדה שבילנו הרבה זמן בבניית היחסים עם הדמויות ולכן אכפת לנו אם הן ימותו וכאלה, אבל גם לזה שהיא כוללת את הקונספט המופלא ביותר מאז "נחשים על מטוס": גורילות על הליקופטר.
שום דבר מכל זה לא היה עובד אילו הפעלולים הממוחשבים ב"כוכב הקופים: המרד" לא היו מתחרים רציניים על תואר האפקטים הטובים ביותר אי פעם. כן, כולל "אווטאר". אפקטים, טובים ככל שיהיו, הם לא הדבר החשוב ביותר בסרט בדרך כלל; "אקס-מן: ההתחלה" היה סרט מצוין למרות האפקטים הלא גמורים. אבל במקרה הזה, היכולת הטכנית היא מה שמאפשר לסרט לעבוד. גיבורי הסרט הזה הם קופים. לא, זה לא היה עלבון מרומז לג'יימס פרנקו – זה פשוט שהתפקיד שלו בסרט די שולי. השחקן הראשי בסרט הוא אנדי סרקיס, שמגלם את סיזר בעזרת הרבה פעלולים ממוחשבים. אם הם לא היו כל כך מדויקים וריאליסטיים, אם אי אפשר היה להבין מה הם חושבים ומה הם אומרים רק על פי הבעות הפנים שלהם, זה היה סרט משעמם ומגוחך על אנשים בחליפות שעירות שמנופפים ידיים זה על זה.
בשביל חברת האפקטים WETA ואנדי סרקיס זה, בעצם, תרגיל ישן: הם עשו כבר את אותו הדבר בדיוק ב"קינג קונג". אבל עכשיו הם עושים את זה בקנה מידה גדול יותר. במקום קוף אנושי אחד, יש פה עשרות – אבל גם כאן, הכוכב הראשי הוא סרקיס. את כל התפקידים הגדולים בקריירה שלו הוא עשה כשהוא לבוש בחליפה צמודה עם נקודות צבעוניות עליה. סרקיס מסתכן כאן בטייפקאסט של קוף; תהיו בטוחים שאם יאושר עיבוד עתיר תקציב לספריה של תמר בורנשטיין-לזר, הוא הראשון שיקראו לו – אבל מה לעשות, האיש פשוט טוב בזה. מכירים את זה שאומרים על הופעה של שחקן שהיא "חשופה" ו"אנושית"? אז תצטרכו לעבוד קשה כדי למצוא הופעה חשופה ואנושית יותר משל סיזר, הקוף הוירטואלי. ההופעה של סרקיס כאן היא הטיעון החזק ביותר שהושמע עד היום בזכותם של שחקני לכידת-תנועה להיחשב לשחקנים לכל דבר. אולי נראה לכם מגוחך לתת אוסקר לשחקן שפניו, למעשה, אינן מופיעות בסרט; אחרי צפיה ב"כוכב הקופים", הרעיון שסרקיס לא יקבל מועמדות, לכל הפחות, הוא המגוחך.
(פורסם במקור בגירסה מקוצרת ב-Time Out תל אביב)
מישהו ראה את הסרטים בסדרה המקורית, מלבד הראשון?
הייתה היום כתבה ב-ynet שמסכמת את כל הסרטים:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4107196,00.html
ועל פיה נשמע שההמשכים של הסרט המקורי לא היו זבלונים מוחלטים. מצד שני, התחפושות נראות כל כך מגוחכות היום, שיהיה קשה להתייחס אליהם ברצינות.
הסרט השני, "מתחת לכוכב הקופים"
היה איום ונורא. זבלון מוחלט שהסיבה היחידה לצפות בו היא שהוא מקשר לסרט השלישי בסדרה, שהוא סרט ממש מוצלח. הסרט השלישי, "הבריחה מכוכב הקופים", הוא זה שעלילתו מזכירה יותר מכל את הסרט הנוכחי (או לפחות את נקודת הפתיחה שלו). הסרט הזה מתרחש שוב בכדור הארץ של ימנו (או של שנות השבעים, אז צולם) ועלילתו – שבה מוצג סיזר לראשונה – כמעט ומתחילה את הסדרה מחדש. בעצם ניתן לראות את הסדרה המקורית גם בסדר הבא: 3, 4, 5, 1, 2 וזה יהיה עקבי לחלוטין. חבל שהסרטים הרביעי והחמישי (כיבוש כוכב הקופים, הקרב על כוכב הקופים) היו כל כך רעים. נקווה שהסרט הנוכחי יפתח סדרה מוצלחת יותר. עדיין לא ראיתי אותו, אבל כל התגובות הנלהבות די מבטיחות שאצפה בו מאד בקרוב.
תלוי באיזה ראש אתה מגיע.
לא ראיתי את הסרטים שנים רבות מדי, ואני רוצה בכיף לראות אותם שוב. בקשר לתחפושות – תלוי באיזה ראש אתה מגיע. גם לראות סרט ישן נושן עם אפקטים ישנים או סדרת מד"ב ישנה (כלשהי) עם אפקטים כאלה, יכול להיות מצחיק/עלוב/מגוחך/פתטי/מוציא-אותך-מהריכוז. אבל יש מי שיכול לבוא עם ראש פתוח, להכנס לא רק לראש של הסרט אלא גם להכנס לראש של צופה מהתקופה ההיא, להנות מהסרט ואפילו להתפעל מהאפקטים, בלי לצחוק יותר מדי, בלי שתהרס האווירה.
בקיצור, זה אפשרי. אולי צריך לצפות בטריילרים כדי לא להיות מופתעים לגמרי, ולהתרגל קצת, אבל זה אפשרי.
חוצמזה, גם הסרט של ברטון, היה עם תחפושות. וזה היה בשנות ה-2000! מוזר? לא בהכרח, תלוי באיזה ראש מגיעים.
טוב, הפור נפל
אני חייבת ללכת לסרט הזה
ועכשיו, אחרי שראיתי את הסרט:
אין ספק, סרט הקיץ הטוב ביותר השנה! לא היה משעמם לרגע, אנדי סירקיס גאוני. היה מרגש, מעניין ועשוי נפלא!
אני חושב ש"אקס-מן: ההתחלה" טוב יותר.
אבל כוכב הקופים ללא ספק הסרט השני הכי טוב שראיתי השנה. מסכים עם הטיעונים בביקורת.
אגב, מצחיק ששני סרטי הקיץ היותר איכותיים ומהוללים ביקורתית הם שניהם פריקוולים. ולחשוב שלפני הקיץ הזה לא היה אפילו פריקוול אחד טוב, ועכשיו יש לנו שניים במכה אחת.
היו בו לפחות שלושה סרטים פנטסטיים ועוד הרבה סרטים מהנים.
הסרט ההוליוודי הטוב של הקיץ? כן!
אקס-מן היה טוב (כנראה הטוב בסדרה) וגם הארי פוטר היה טוב (כנראה לא הטוב בסדרה), אבל הם ליגה אחת מתחת לכוכב הקופים – בוודאי כסרטים בדידים ללא קשר לסדרתם.
סיפור טוב הוא סיפור שאם אתה מוריד ממנו משהו – הוא מתפרק. כוכב הקופים הוא סיפור טוב, ולכן גם מרתק לכל אורכו. האקשן המשובח (!) הוא בבחינת הקצפת שעל העוגה, ומאוד משמח היה לראות שלסרט יש זכות קיום גם בלעדיו (מישהו מוכן לומר את זה על אקס-מן או על הארי פוטר?). תסריט, משחק, עריכה, פעלולים – הכל עשוי היטב ובמינונים הנכונים. כשמושקעת מחשבה בפרטים ה"קטנים" – למשל: איך להציג כל דמות כך שהדבר ישרת את התפתחות הסרט, מאילו זוויות לצלם כל שוט בסצנות המכלאה – זה משדרג את איכות הסרט ורואים את זה. סרט קיץ ברמה של סרט חורף.
אם אתם מתכננים ללכת רק לסרט אחד הקיץ – לכו ל"כוכב הקופים". ובנושא אחר: אם אתם מתכננים *לא* ללכת רק לסרט אחד הקיץ – אל תלכו ל"הפלישה למערב".
כל הרעיון היה להראות שהם כן אינטלגנטים גם בלי הוירוס. אלה קופי אדם, לא קופיפים.
זה שיש קופים שיודעים שפת סימנים, זה ידוע
אבל הם יכולים להבין ולומר מילים בודדות, או (לפי המאמר בקישור) "משפטים" של שתי מילים לכל היותר. הסרט לא ריאליסטי בכך שהקופים שם מדברים במשפטים ארוכים יותר, דבר שאם אני לא טועה מעולם לא קרה במציאות.
פירשתי את זה קצת אחרת
הרגיש לי שהמשפטים בכתוביות היו ארוכים ממה שבאמת נאמר… שהם עשו איזה שני סימנים והפכו את זה בתרגום למשפט ארוך ומסודר.
יש כאן במקרה דובר שפת סימנים בקהל שיכול לאשר או להפריך את זה?
מאמר מהבלוג "מדע אחר" שמדבר על זה ועוד קצת
http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=2100458
ההגדרה שלו לשפה היא בעייתית.
בעייתית בכך שהיא מגדירה מראש פרמטר בודד כאמת מידה. והאמת, התחביר הוא כלי נחמד, אבל הוא לא עד כדי כך משמעותי. אני אפילו לא בטוח שכל השפות האנושיות הקיימות ממלאות את התנאי הזה.
נכון במידה-מה.
המאמר מעניין אבל ההדגמה לא מדויקת.
אם ניקח לדוגמא את שפתי שלי, אדיגאית, את המשפט "כלב נשך אדם" ניתן להגיד בכל רצף אפשרי של שלושת המילים, משמעותו של המשפט תוחלט על-ידי סיומת "Xמ" ו/או "Xר" שתצורף לסוף המילה המייצגת אדם (או כלב). כל הרצפים יביעו את אותה המשמעות והיו נהירים לכל מי שדובר את השפה. אין זה אומר אמנם שכלל הרצפים נמצאים בשימוש פעיל או שחלקם לא יישמעו מעט מוזרים לאוזן הנמענים, אבל בכל הנוגע למשמעות, המשפטים זהים לחלוטין.
עם-זאת, יש לציין שקיים תחביר, פשוט שבדוגמא זו הוא מתרחש ברמת המילה ולא ברמת המשפט. מה גם שבמשפטים ארוכים יותר תחביר "משפטי" מתקיים ברמת המשמעות ולא רק ברמת שכיחותן של הגרסאות השונות של אותו המשפט הרעיוני.
קשה לי לדמיין שפה אנושית בה לא מתקיים תחביר כלל, במיוחד אם מתחילים להכיל תארים אבל איני בלשן ואשמח אם במקרה יתברר שישנו אחד (או אחת) בין קוראי האתר שיוכל להאיר בנושא ^_^
גם בעברית, במקרים מסויימים.
"אני רוצה תפוח"
"רוצה אני תפוח"
"רוצה תפוח, אני".
"תפוח אני רוצה"
"תפוח, רוצה אני"
ממה שהבנתי, רוסית יותר חופשית בסדר המילים מעברית, ולטינית עוד יותר ממנה. זה לא אומר שאין להן תחביר, כמובן. בהרבה שפות המשמעות של המילה במשפט נקבעת לא לפי המיקום, אלא לפי תוספת (מה שכתבת על Xמ ו-Xר) או שינוי צורה. למשל ההבדל באנגלית בין he ו-him. המשמעות המילונית היא אותה משמעות, רק שמילה אחת תתפקד כנושא, והאחרת כמושא. אבל המאמר הרי התייחס אך ורק לסדר המילים.
(עוד מידע – http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%97%D7%A1%D7%94 )
מאפיין אחר ומאוד חשוב של שפה אנושית, שכנראה אין לקופי האדם שלמדו שפת סימנים, וגם אליו נדמה לי שהמאמר לא התייחס הוא היכולת ליצור משפטים מקוננים זה בתוך זה. "אני חושב שהיא צדקה כשאמרה ביום הארור ההוא שהיא לא חושבת שיתכן שבאמת עשיתי את מה שטענתי שעשיתי". לקח לי רגעים לייצר משפט שיהיה מובן בקריאה ראשונה למרבית האנשים, למרות שיש בו משפט בתוך משפט בתוך משפט. גם זה עונה כמובן להגדרה של תחביר, ומאפיין את כל השפות האנושיות הטבעיות (וליתר בטחון – אולי אולי יש בודדות שלא כך).
"וסובלים מהתעללות מידי דראקו מאלפוי" קנה אותי,
אם כי קופים מעצבנים אותי להפליא.
אם זה סותר את הסדרה הקודמת זה ריבוט, לא?
האם הבנתי נכון, שפרקים 3-4 בסדרה המקורית מקבילים בעלילתם (כולל קטעים חופפים סותרים) לסרט הנוכחי?
לא יכול לחתום על המספרים כרגע,
כי לא ראיתי שנים את הסדרה הישנה, אבל הסרט החדש מהווה קו עלילה מקביל וסותר בחלקו לחלק מהישנים. כן.
הוא בעצם פריקוול-ריבוט-רימייק. אם הוא היה גם סיקוול בנוסף לכל אלה, הוא היה משתווה לשיא ששבר "סטארטרק" האחרון.
חלק מהסספונד הדרוש
לחלק מהדברים שהזכרת יכול להסתמך על אינסטינקטים חייתיים, שרובנו לא מכירים ויכולים להאמין שזה איכשהו אפשרי אצל בע"ח. לא שזה אומר שזה נכון, אבל זה עובד.
ניטפוק לניטפוק
על הסעיף הראשון אני לא הולך להתווכח כי אני לא מבין מספיק.
הסעיף השני נכון חלקית. אפשר בהחלט לרכב על סוס בלי כישורים מיוחדים. בטח על סוס מאולף ומאומן של המשטרה. אני עשיתי את זה, חברים שלי עשו את זה. לא תוכל לרכב במיומנות יתרה, אבל בהחלט אפשר.
החנית נכונה, אבל לא לגמרי. הם מטילים אותם מלמעלה למטה, אז זה סספינד לחלוטין שהכידון ינחת בצורה טובה ברוב הפעמים שהוא נזרק.
תינוק בן יום לא מרים בקבוק, והוא גם לא יכול להחזיק את הגוף שלו צמוד לאמא מבלי ליפול. שימפנזות יכולות כי הן נולדות יותר מפותחות מבני אדם. כמו שראם שרק נולד יכול כבר ללכת ובן אנוש לא.
מעבדה: נכון.
אני חושב שבשלב כלשהו החלטת שאתה לא רוצה לסספנד יותר ונטפלת גם לדברים הקטנים.
ראיתי את הסרט (פעם ראשונה שאני הולכת לסרט בכמה שנים טובות) ונהנתי מאוד. סופסוף סרט איכותי עם היגיון. התנועה והבעות הפנים של הקופים היו ראליסטים להפליא, מי ששיחק את זיסר צריך לקבל אוסקר.
מה שקנה אותי היה המוזיקה בסוף הטריילר,
שהבהירה שהגישה של הסרט לא הולכת להיות "איזה סוף טרגי, האנושות קורסת" אלא "איזה סוף נהדר, ציוויליזציה חדשה עולה".
ואני אומר את זה בלי שראיתי את הסרט עדיין, אז אם אני טועה, בבקשה אל תתקנו אותי.
עוד לא ראיתי את הסרט
(אראה כשהיה בהורדה ישירה). אבל עשית לי חשק לראות אותו.
הסיבה שאני כותב היא ששמתי לב שלאחד התסריטאים קוראים 'רק ג'אפה'.
זה אמור לרמוז משהו?
תוכל ללכת לקולנוע, לשלם כמה שקלים ולהנות הרבה יותר...
(ל"ת)
ריק ג'אפה, זה השם שלו.
(ל"ת)
שווה להפנות את תשומת ליבם של הקוראים
לדף הסרט, שהספיקו להיווצר בו כבר די הרבה תגובות, לפני שעלתה הביקורת:
http://www.fisheye.co.il/movies/rise_of_the_planet_of_the_apes/
כנראה שאני לא חובב "אקשן"
כל מה שאמרו על הסרט נכון. ועדיין… אני השתעממתי נוראות מהחצי השני של הסרט, שהוא פחות או יותר סצינת אקשן אחת בלתי נגמרת. אחרים אולי אוהבים את זה, אבל אני אישית צריך פיסת דיאלוג חכמה כאן או שם, ומה לעשות, הגיבורים כאן לא ממש חזקים בתחום המילולי. שעה של השתוללות קופית מלווה בצרחות בלתי נסבלות היתה יותר מדי בשבילי.
וכן, מישהו חייב לזכות במשהו על סיזר. אני לא יודע אם רק אנדי סרקיס; יש צוות של אנימטורים וטכנאים שגם אחראים לזה. אנחנו הקהל אף פעם לא נדע איזה אחוז מההופעה הזו מגיעה מהשחקן ואיזה אחוז מהאנימטורים. שיפתחו להם קטגוריה במיוחד, אם צריך.
מצחיק שגם אתה חשבת על צדק חברתי
כי שסיפרתי לאמא שלי את העלילה של הסרט,אז אמרתי לה: ואז הם מבינים שלקופים יש מנהיג והם מתקוממים והם כבר לא מרשים שיעשו להם כל דבר אז. אמא שלי התחילה לצעוק העם דורש צדק חברתי!
לא ראיתי אף סרט בסדרה אבל אני כן מכיר אותה ושמעתי עליה במהלך השנים לא מעט. הטריילר הראשון שראיתי של הסרט גרם לי לחשוב שזה הולך להיות זבלון הוליוודי, אבל אז ראיתי את הטריילר הבינ"ל של הסרט שממש עשה לי חשק לראות אותו אחרי שנתן לו צד דרמטי שלא היה קיים בטריילר הראשון.
בכל מקרה, הסרט עצמו לא רע בכלל. הוא דרמטי מאוד, יותר ממה שחשבתי שיהיה, ויעורר אצל לא מעט אנשים תהיות על מרד, מה נכון או לא נכון לעשות מול אנשים מסוימים, התנהגות לחיות ולאנשים שסביבנו ומה לא – כל אלה ועוד הופכים את התסריט לטוב מאוד, כשהבעיה היחידה היא שלפעמים הוא מרגיש לי קצת תקוע. החצי שעה האחרונה של הסרט מלאה באקשן שעשוי טוב מאוד והאפקטים, כמובן, מדהימים ונראים אמיתיים לחלוטין,
הסרט בסה"כ טוב, הוא לא קרוב לכישלון אבל גם לא לוואו. הוא מהנה, סוחף ברובו ולא מזלזל בכלל בצופים – לא בקטעים ה"מסובכים" ולא בקטעי האקשן המגניבים. ובעיקר הסרט גרם לי לרצות לאמץ אוראנג אוטאן משל עצמי.
הסרט הטוב של הקיץ? ממש לא. אולי כן, אבל אם זה הסרט הטוב של הקיץ אז אוי לנו. ולאנדי סירקיס לא מגיעה מועמדות לאוסקר – אני מאלה שמתנגדים לתת מועמדות לשחקן שעשה את מה שאנדי עשה. נכון, הוא משחק והכל – אבל אף פעם אי אפשר לדעת כמה מזה אפקטים וכמה השחקן עצמו. ובלי שום קשר הדמות עצמה לא הצליחה לרגש ממש, אז זו סיבה מספיק טובה מבחינתי.
שאלה לכותב הביקורת
בביקורת של סרטו האחרון של וודי אלן, "חצות בפריז", כתבת שלסרט יש "מוסר השכל שדופק על הראש עם פטיש". אני לא מבין למה לא התייחסת לאותה בעיה בסרט הנוכחי. הרי הסרט לא בדיוק מעודן במסרים שהוא מנסה להעביר, וגם מי שלא טוב בלנתח סרטים לא יתקשה לפרש את מוסר ההשכל שמוטח בפנים של הצופה כמעט בכל סצינה. האם סצינות האקשן (שהיו טובות, על זה אין ויכוח) גרמו לך קצת לשכוח את הבעיתיות התסריטאית הזו?
אני נהניתי מהסרט, אבל הבעיה בהעברת המסרים שלו היא בהחלט חיסרון בעיניי.
אני רק רוצה למחות על ההנחה
כאילו מסרים טובים הם רק כאלה שברורים רק לבעלי דוקטורט במדעי הקולנוע. מוסר השכל צריך להיות ברור לכל מי שצופה בסרט. לא רק ל"מי שטוב בלנתח סרטים".
ואני רוצה למחות על ההנחה
שמי שטוב בלנתח סרטים הוא רק כזה שמחזיק בתואר "דוקטורט במדעי הקולנוע".
אני מתנצל אם פגעתי בך.
(ל"ת)
לדעתי
מסר טוב הוא כזה שאתה "מבין" אותו גם בלי להבין שהבנת אותו. כלומר, לא סרט שצועק עלייך "התעללות בקופים זה רע!" אלא סרט שגורם לך לחשוב "מעצמך" שהתעללות בקופים זה רע גם בלי שתרגיש שהסרט צעק עלייך את זה.
ובניגוד לסרט של וודי אלן,
כאן לא עומדת דמות בסוף הסרט ואומרת "עכשיו הבנתי שהתעללות בקופים זה רע".
אה, אולי זה לא ברור
אבל דעתי אינה כדעתו של רד פיש כאן – אני חושב שהסרט הזה כן צועק את המסר שלו, גם אם הוא לא מגיע לאבסורד של וודי אלן ונותן לדמות לומר זאת במפורש.
(את הסרט של וודי אלן דווקא אהבתי למרות האבסורד הזה. מצד שני, גם את כוכב הקופים אהבתי).
סליחה על הדעה הרדיקלית
אבל לא, הכחדת האנושות היא לא דבר טוב.
אז אני לא מבין אותך
למה התכוונת ב"ההקשר של מה שסיזר מנסה לעשות"?
זה בדיוק מה שיפה בזה
(ל"ת)
תראה,ההודעה שכתבתי זה יותר מהצד של איך בני אדם יסתכלו על המצב הזה (כלומר, אם הם היו נמצאים במצב כזה שפתאום יש קופים אינטיליגנטים שעושים בלאגן) ולא על אנשים שיודעים בדיוק את האירועים שקרו בסרט.
ואם מסתכלים על זה מהצד של בני האדם, הם הרגו כמה אנשים (בטוח גם חפים מפשע, עם כל עניין הזריקת כידונים ושבירת דברים בניו יורק), זה לא ברור מה הקופים רוצים, ואין שום אינדיקציה שהם לא יעשו את זה שוב כי בא להם (מצד בני האדם – הם לא יודעים מה המניעים של הקופים, ומצד הקופים, אי אפשר לדעת שהם לא יחליטו יום אחד שהם רוצים יותר, או שהם רוצים לשחרר עוד קופים).
בקיצור, אני לא אומר שהקופים הם הרעים מוסרית בסרט. אבל מבחינתי הם האנטגוניסטים, ולמרות שהבנתי את המצב שלהם לא רציתי שהם ינצחו, בין היתר כי ידעתי לאן זה יוביל.
מסכימה עם כל מילה.
אז במקרה הגבתי מניסיון :)
זה קרה לי לפני איזה שנתיים…התעוררתי לדפיקות בדלת שהתגלו כשכן מבוגר (ואפילו לא חולה אלצהיימר) שהרס לי את האוטו טוטאל לוס כי איבד שליטה על הרכב.
וואלה …נעים זה לא -אבל לא ראיתי שום צורך לצרוח עליו כמו משוגעת,
או בכלל. תכלס קורה, בשביל דברים כאלה יש ביטוח (ואם לטייס עם המרצדס אין ביטוח מקיף אז הוא אדיוט :-))
ולצעוק לא יעזור הרבה…
ועוד אני גרה ביישוב מבודד בלי תחבורה ציבורית, שבניגוד להוד טייסותו בפרברים של פריסקו, אני באמת לא יכולתי לצאת מהיישוב וכחודש הסתמכתי על טרמפים עד שהרכב החדש הגיע מהמפעל :(
בכל מקרה, אני בן אדם די עצבני בד"כ אבל בסיטואציה הזאת זה באמת מיותר…אני חושבת שאפילו הערסים שדוקרים על מקום חנייה עושים את זה ל"שווים" שלהם ולא לזקנים עם אלצהיימר
עם כל הכבוד לך
אני חושד שאת לא סוג האדם שעליו אני מדבר![!:-P!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif" alt="" width="" height="" />)
סליחה, ספוילר מעל
(ל"ת)
טכנאי מעבדה? הוא לא היה מאלף שימפנזים או משהו כזה?
(ל"ת)
אוי, שכחתי לסמן ספוילר מעל!
(ל"ת)
לא רק שהוא דופק על הראש בכל סצנה, זה גם מסר מאוד נדוש.
הסרט הטוב של הקיץ זו הגזמה פראית
אקס מן והארי פוטר עולים עליו, וגם אולי קפטן אמריקה. (על ההשוואה למחוז 9 אין אפילו על מה לדבר.) יש פה בלי ספק איכויות מרשימות, אבל אי אפשר להתעלם מהעובדה שכל חצי הסרט שעוסק בבני אדם רווי בקלישאות ומסרים שמועברים עם כל העדינות והתחכום של כדור לראש (למעשה גם קטעי הקופים לא בדיוק מעודנים, אבל יש להם מספיק כח שאפשר להתעלם מכך). הדמויות הרעות – הבוס של ג'יימס פרנקו, מפעיל גן הקופים והבן שלו – כל כך מוגזמות ברוע שלהן שאי אפשר לקחת אותן ברצינות (ועל האבסורדיות של הייצוג של מחקר מדעי בסרט כבר אמרו פה מספיק). אבל גרועות מכך הן הדמויות הטובות, ובראשן פרנקו, שלא מראה שביב של מודעות להשלכות האפשריות של מעשיו, ולקראת הסוף, לאחריות שלו לאירועים הרי הגורל שאיתם מסתיים הסרט. הקטעים עם הקופים טובים מספיק בכדי להאפיל על הפלקטיות של הדמויות האנושיות, אבל זה עדיין משאיר רק חצי סרט טוב.
אני לא חושב ששלוש הדמויות הרעות
שהזכרת "כל כך מוגזמות ברוע שלהן שאי אפשר לקחת אותן ברצינות". הן באותה רמה של הרבה דמויות אחרות בסרטים (זה לא מציאותי, אני יודע, ולכן הטיעון הבא) ואני גם יכול בהחלט לדמיין אנשים אמיתיים כאלה. או להזכר בכל מיני סיפורי אימה על מתעללים-בבע"ח/אנשי-עסקים-תאבי-בצע-מאוד.
זה אולי עצוב, אבל זה אפשרי.
השטחיות שלהן מתבטאת בכך שהן כל כך רשעות
ללא כל רבדים או אינדיקציה להתנהגות אנושית מובנת.
למה שלושה?
בעל מתקן הכליאה לא מתואר כאיש רע במיוחד. בוודאי לא איש טוב במיוחד, אלא בסך הכל אדיש וקצת רודף בצע. אגב, התפקיד המינורי הזה הוא בזבוז של שחקן נפלא – בריאן קוקס.
לא זו השאלה.
בוודאי שהוא מתואר כרע (כתבתי כך למעלה), אבל הוא לא מתואר כ"מוגזם ברוע שלו".
אגב, אין לי וויכוח עקרוני איתך – רובן המוחלט של הדמויות בסרט הזה הן קלישאות מוחלטות. יחד עם זאת, יש לו שני יתרונות בולטים:
1. סיזר
2. שימוש נהדר בקלישאות הללו ליצירת שרשרת אפקטיבית מאוד של שיאים דרמטים.
מוגזם זו מן הסתם קביעה מאוד סוביקטיבית
אבל לדעתי העובדה שמדובר בסטריאוטיפ כל כך מוכר (ועוד כזה שמוכר בעיקר מספרי ילדים מיושנים על יתומים אמיצים וכדומה) בהחלט מצדיקה את הקביעה שהרוע שלו מוגזם.
לגבי יתרונות הסרט, מסכימה בהחלט. כפי שאמרתי בהודעתי הראשונה, כל מה שקשור בבני האדם שבלוני ומעצבן, וכל מה שקשור בקופים מאוד חזק.
בריאן קוקס משחק בתפקיד הראשי בסרט הראשון של וייט,
The Escapist, כפושע שנמלט מהכלא יחד עם כמה אנשים נוספים. סרט לא רע בכלל. אני מניח שהתפקיד הקטן שלו פה הוא רק בתור הוקרה לבמאי.
לא יאומן כי יסופר
אבל אפילו שניצר אהב את הסרט!
http://www.nrg.co.il/online/47/ART2/272/933.html?hp=47&cat=308&loc=11
זה אומר שאני חייב לשנות את דעתי במיידי ולשנוא את הסרט?!
הצילו! הצילו! :O
וכמובן מספיילר ללא אזהרה
(ל"ת)
אני רק שאלה!
ראיתי את הסרט ויצאתי בדיוק כשהוא נגמר ולא ראיתי את הכתוביות (בסינמה סיטי אין הפסקה באמצע ורצתי לשירותים). מישהו יכול לספיילר ולספר לי מה שהיה שם במדויק? תודה!
תודה רבה!
לא מסכים לגבי הדמות של טום פאלטון.
הקטע עם הדמות שלו שהיא דוגמה קלאסית לילדים עם "בעיות" שאוהבים להתעלל בדברים בלי סיבה. אני זוכר, למשל, שלפני שנה וחצי הייתה בעיתון כתבה על ילד בן 8 שמצא![!חתול!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/2_cat.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/2_cat.gif" alt="" width="" height="" />)
בן כמה חודשים בחצר בית הספר וריסק לו את הראש עם לבנה. ילדים שמשתמשים באלימות כנגד חיות בלי סיבה הם, לצערנו, לא משהו נדיר.
מאוד חבל שיש כאלה תופעות, והן מצערות אותי מאוד.
מה שכן, אף אחד לא היה מת אם פאלטון היה משחק את הדמות בצורה קצת יותר אמינה.
לא הרגשתי משהו לא אמין במשחק שלו
אם כבר חוסר האמינות היה בכך שמי מאמין שיש כאלו מנייקים במציאות. אבל כאמור – יש ויש. למעשה, אלא אם פלטון הוא עצמו מנייק גדול במציאות, אני חייב להודות שהוא משחק מנייק בצורה מאוד משכנעת.
...אלא אם לבוס שלו לא אכפת,
ואין פיקוח על המקום, וזה מקום כ"כ נידח שאף אחד לא רואה, וגם כשיש אורחים הם מעמידים פנים יפה יפה. זה כ"כ קשה להאמין שזה אפשרי?
חסרים סיפורים ביום-יום על מקומות שמטפלים ככה בבע"ח, עד שמישהו מגלה? טוב, האמת שלגבי בע"ח אין לי דוגמה כרגע שקופצת לראש. אז בואי נלך לדוגמה אחרת יותר מרשימה – יחס לבני אדם. חסרים מטפלים/מוסדות שאמורים לטפל בקשישים/פעוטות, ומתישהו מתגלה שיש שם הזנחה קשה או התעללות? יש כאלה מקרים. לצערנו הרב לא חסר. אז אם זה אפשרי עם בני אדם, זה בטח אפשרי עם בע"ח.
אם אתם חושבים שאין אנשים כאלה במציאות
ושאין סיטואציות דומות במוסדות שמטפלים בבעלי חיים, אתם חיים באשליות. ממש בימים אלה פעילים בפייסבוק מזמינים לשלוח מכתבים בנושא הכלביה העירונית באשקלון למשל.
יש הרבה מטפלים בבעלי חיים שאוהבים מאוד בעלי חיים ונותנים להם את הנשמה, יש כאלה שנתנו פעם את הנשמה אבל נשחקו וכבר לא אכפת להם, ויש גם סדיסטים שמוציאים עליהם את האגרסיות. בדיוק כמו שפדופילים הולכים לעבוד בגני ילדים.
אני חוזר -
לא חסרים אנשים שמתעללים בחיות. לא חסרים אנשים שמתעללים בחיות ועובדים במקצוע שהן מעורבות בו. מה שהיה חסר ב*סרט* זה שחקן שיראה מתעלל בחיות בצורה אמינה. מאלפוי נראה כמו קריקטורה של בריון בית ספר.
לי זה נראה אמין
הוא היה בפירוש אחד מאלה שנהנים מתחושה של כוח, לא שונה בהרבה מערס מצוי שמתעלל ברוטוויילר שלו כדי להרגיש מלך העולם. גם ראו בבירור שהבחור השני פחד ממנו ולמרות שלא אהב את המעשים, לא ניסה להפסיק אותם, כי הוא פחד ממנו. (למשל לצלם אותו ולשלוח לארגונים למען בעלי חיים…)
אני אשאר עם התאוריה שלי שיש לו פשוט בעיות נפשיות.
(ל"ת)
לצערי
הדמות שלו לא נראתה לי מוגזמת בכלל.
מה הוא כבר עשה, השפריץ מים על קופים? אם הסרט לא היה מוצג מנקודת המבט של הקופים, מישהו היה רואה בזה עניין גדול? אני מבטיח לך שדברים גרועים הרבה יותר נעשים מדי יום על ידי אנשים אמיתיים לגמרי.
אז עכשיו כל הטיעונים הולכים להיות "יש כאלה במציאות"?
כל מה שאמרתי זה שהדמות לא התנהגה בצורה אמינה. מצטער, כשקוף מתחיל להרביץ לך הדבר העיקרי שאתה עושה הוא לא להמשיך ללכת איתו מכות. השורה "it's a madhouse" הייתה רפרנס נחמד, אבל בחייאת, מה הקשר? טום פלטון לא שיחק, לדעתי, טוב. נראה שהמפיקים צלצלו לבריון בצפר הכי טרי שיש וביקשו ממנו לעשות תפקיד של יומיים עבודה, ולפלטון לא היה כוח להשקיע בסרט, כי הוא היה פשוט גרוע.
לא, אני לא אומר שזה מוזר שמישהו שעובד בגן חיות יתעלל בחיות. אבל זה היה פשוט כל כך מפגר איך שכל הסיטואציה נראתה. הדמות יכלה להראות הרבה יותר אמינה בזכות שחקן יותר טוב ותסריט יותר מגובש.
אחד מהדברים שעצובים בחיים האמיתיים
הוא שלא חסרים בריוני בית ספר שנראים בדיוק כמו קריקטורות של בריוני בית ספר.
זה שיש בן אדם אחד כזה לא מפריע לי מבחינת אמינות
זה שכל המערכת סביבו לא רק מאפשרת להתעללות שלו להמשך אלא מעודדת אותה זה כבר לא אמין. סך הכל לא מדובר פה בכלבים אלא בקופי אדם, חיות פראיות שזקוקות לטיפול של אנשי מקצוע. וגם, תסלחו לי, לא מדובר בארץ, איפה שההתיחסות לנושא צער בעלי חיים היא בחיתוליה, אלא בסן פרנסיסקו, אחת הערים הליברליות בעולם. פשוט לא אמין בעיני שהתעללות ברמה כזו המשיכה כל כך הרבה זמן מבלי להיעצר.
לצערי, את חיה באשליות
"המערכת" סביבו אלה שני אנשים, אחד אבא שלו והאחר פוחד ממנו.
לא רק שזה אמין, אני חותמת לך אפילו שזה קורה במציאות בימינו בכמה מקומות. לא סתם פעילי זכויות בעלי חיים נכנסים למקומות האלה במסווה ומצלמים עם מצלמות נסתרות. אבל בשביל זה הם כמובן צריכים שמישהו ידווח להם, ואם "המערכת" היא כמו שמתואר בסרט, אין מי שידווח.
שוב, לא מדובר פה במכלאה לכלבים
אלא בחיות פרא. המערכת הרבה יותר גדולה ומסועפת משני אנשים. היא כוללת וטרינרים עם מומחיות לחיות האלה, וכנראה משויכת לגני חיות או מחלקות אוניברסיטאיות. מן הסתם שהפוטנציאל להתעללות עדיין קיים, אבל לא סביר בעיני שהתעללות בהיקף כזה תימשך לאורך זמן מבלי שאף אחד יגלה ויעצור אותה.
רק שאלה:
סרט אדיר והכל, 10/10 מקום מובטח בחמישייה שלי בסוף השנה, אבל אני ממש תוהה, האם אנדי סירקיס שיחק את *כל* הקופים שם? ואם הוא לא, מי משחק אותם?
אנדי סירקיס שיחק רק אחד
את סיזר עצמו, זה מה שאומר imdb.
http://www.imdb.com/title/tt1318514/fullcredits#cast
יש עוד הרבה שחקנים
בסרטון של מאחורי הקלעים שיש עליו גם כתבה פה באתר רואים אותם קצת. רובם הם כמובן פעלולנים.
היה פשוט מדהים!
אני איתך
מצד שני, אני כל כך קיצוני בעניינים הללו לפעמים (לדעתי Inception הוא סרט נפלא ועשוי לעילא ועילא אבל לא אינטליגנטי באופן מיוחד) שאני תוהה לפעמים אם הציפיות שלי מסרטים בכלל הן לא מופרזות.
יש דרך פשוטה לבדוק את זה
בחן את עצמך: האם אתה מסוגל בקלות לשלוף חמישה סרטים שראית בשנים האחרונות שהתסריט שלהם אינטלגנטי לדעתך? אם כן, כנראה שהציפיות שלך סבירות.
אה... אה...
(ל"ת)
אה, לכלכת
הרשת החברתית, הערת שוליים, נאום המלך, מגה מוח ואני מוכן עכשיו להודות שאני ראיתי את "הסנדק" רק השנה אחרי שנים של לחפש את ההזדמנות המתאימה, אז קל לסגור את הרשימה![!:-P!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif" alt="" width="" height="" />)
וברצינות, לא חסר. סרט לא צריך להיות "בריק" כדי שאני אגדיר אותו כאינטלגנטי, פשוט לא מעליב.
לכל הדוגמאות שלך אני מסכים
חוץ מ"מגה מוח" שלא ראיתי. אני פשוט גרוע בלחשוב על דברים כאלו![!:-P!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif" alt="" width="" height="" />)
באופן משעשע משהו, את "בריק" ראיתי היום.
אנשים, סמנו ספוילרים.
(ל"ת)
השאלה אם הם באמת אבודים?
אני לא בטוחה שהמנגנון של המחלה הזו (ודומותיה) עדיין ברור במאה אחוז. אם הזכרונות לא אובדים אלא רק הופכים לא נגישים, אז שיקום החיבורים יכול להחזיר את הגישה אליהם.
מחלת אלזהיימר הורסת את המח
אפילו אם עוצרים את מהלכה ומעודדים גדילה של ניורונים חדשים, הזכרונות שנהרסו אבדו לנצח, והכישורים שאבדו יצטרכו להלמד מחדש.
זה נראה כאילו את מתייחסת למח כאל דיסק קשיח
שהכל שמור בו באופן דיסקרטי וחד-חד ערכי, ואם נהרס סקטור מסויים, אין דרך לשחזר את המידע.
אבל את גם יודעת, הרי, שזה לא נכון, ושהמח מורכב מזה בהרבה, ושהמנגנון של שמירת זכרונות עובדתיים ופונקציונליים רחוק מלהיות ברור.
אז אני יכול להסכים איתך שזה לא הגיוני שתרופה שכזאת תעבוד בכזה אורח פלא, אבל המרחק בין "לא הגיוני" ל"לא ייתכן" הוא גדול למדי.
אבל הניוון באלצהיימר מפושט
אפשר לראות בצילומי ההדמייה שלהם (לפחות במקרים הקלאסיים, הטיפוסיים והאבא נראה כאחד כזה) את האטרופיה משתלטת על כלל המוח. זה לא כמו שבץ או חבלה שהם נקודתיים – וגם אז לוקח לאדם שנפגע זמן "לעקוף" את החלק במוח שנפגע (אם הוא בכלל מצליח).
עכשיו, כשאני חושבת על זה – פגיעות מוחיות ושבץ הן דוגמא נפלאה. זה מקרה בעולם האמיתי שאדם משתקם אחרי פגיעה בחומר של המוח עצמו. עדיין, אם הם אי פעם מגיעים לתפקוד מלא אחרי הפגיעה – זה אחרי שבועות עד שנים (תלוי בהיקף הפגיעה) של שיקום, עבודה, תרגול ולמידה מחדש של היכולות שנפגעו.
המנגנון של אלצהיימר די ברור
עוד לא ברור לנו איך לעצור אותו…
איך נדע איזה חיבורים ליצור מחדש במקום אלו שאבדו? במשך כל חיינו היינו עסוקים בחיזוק החיבורים השימושיים לנו וניוון אלו שלא. איך אפשר להבדיל בין זה לזה כששניהם נהרסו?
פשוט מאוד
כל חודש עד שישה חודשים נלך למכון מיוחד שיגבה אצלנו את לנו את כל הנתונים וכשצריך משחזרים![!:-P!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif" alt="" width="" height="" />)
שמם המלא של מגדלי האנוי הוא "מגדלי האנוי של לוקאס"
על שם ממציאם. וזה לחלוטין לא מבחן אינטיליגנציה מטופש, כיוון שהקוף צריך להבין מה צריך לעשות (כלומר רמת התקשורת שלו צריכה להיות גבוהה), וגם להבין את המשמעות של אופטימיזציה של המהלכים על מנת לקבל תוצאה מושלמת. יהיה קשה ללמד ילד בן 4, לדוגמא, להבין את החוקים ולפתור את החידה בצורה מושלמת פעם אחרי פעם (בלי שהראית לו את הפתרון), וקוף עם אינטיליגנציה של ילד בן 4 זה בהחלט מהפכני.
בנוגע לסיזר – אני לא בטוח עד כמה פרנקו מודע למלוא האינטיליגנציה של סיזר. הוא גם מתאר את היכולות שלו ככאלו של ילד בן 8 – עוד לא בנוי למבחני אינטיליגנציה. סיזר הוא הקוף היחיד בסרט שההתפתחות שלו הדרגתית והגיונית. בכל מקרה, זה רחוק מלהיות חור גדול בעלילה (ביחס לחורים אחרים).
מה שמהפכני הוא עצם העובדה שקוף יכול ללמוד קיום של חוקים
ז"א, אם קוף מסוגל להגיע לרמה הזו של אבסטרקציה, הפתרון עצמו הוא כבר טריוויאלי בהשוואה. זה לא כמו מבחן שבו החוקים נכפים עלייך, כמו דלי שצריך להכניס אליו צורות. כאן הקוף צריך להבין שיש דברים שאסור לעשות כדי שהפתרון ייחשב חוקי, למרות ששום דבר לא מונע את זה. זה דורש כישורי שפה וחשיבה מופשטת, שני דברים שאני מאמין שהם מותר האדם מהקוף. כלומר, המבחן בינארי לחלוטין, כל קוף שבכלל יכול להכשל בו מעבר ללאכול את החתיכות הוא כבר סופר אינטלגנטי.![!:)!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif" alt="" width="" height="" />)
ואם סיזר לא בשל למבחני אינטלגנציה, אתמהה למה הוא מציין באותו השלב שהוא הכפיל את האינטלגנציה שלו לפי מבחני האייקיו שערך לו
רק אני התכווצתי בכסא
כאשר ראיתי את האבא?
באיזה שלב? סתם בהתחלה?
(ל"ת)
אתה התכווצת? אני ראיתי את הסרט הזה עם סבתא שלי!
(ל"ת)
וסוף סוף, באיחור לא אופנתי, ראיתי את הסרט.
והוא מוצלח ביותר. למעשה, לא רק סרט הקיץ המוצלח ביותר של השנה, אלא אחד הסרטים הטובים ביותר של השנה. מכל בחינה שהיא. וכיון שנאמר פה כמעט הכל על הסרט אני לא אוסיף עוד סופרלטיבים אלא רק אציין שההקרנה הדיגיטלית בפלאנט היתה משובחת ביותר. אם יש סרט שממש חובה לראות אותו בהקרנה דיגיטלית הרי זה הסרט הזה. אני לא יודע באיזה בתי קולנוע הוא מוקרן דיגיטלית ובאיזה מעותק פילם, אבל בפלאנט (אולם 7) הוא קיבל טיפול משובח מכל בחינה ופשוט נראה נהדר על המסך הענק באולם בו צפיתי בו.
עניין של טעם..סרט ממש ממש מטופש
לא ציפיתי לסרט הטוב של השנה..אבל מכיוון שיצאתי מהבית לקולנוע ולא נשארתי עוד ערב לראות עוד סרט בבית, מאד התאכזבתי. רוב הסרט אני ובן זוגי צחקנו על דברים ממש מופרכים..
הדרמה הייתה יותר מידי ארוכה..גם אם היא בנתה את הקשר בן הדמויות והאקשן לא היה כזה מיוחד לטעמי
ושוב לקחו את הבחור הרשע מהארי פוטר והכניסו אותו כרשע בסרט הזה..והסוף ממש חסר משמעות מלבד שיהיה המשך לסרט…:S
לא רוצה לעשות ספוילר אז אני אפסיק כאן ולא אתן הסברים ודוגמאות
תכלס סרט שאולי נחמד לראות בערב אחרי יום עבודה ולא מעבר לזה…..
שים הודעת ספויילר והסבר כראות עיניך!
(ל"ת)
לאן נעלמה סצנת החלונות המתפוצצים?
בטריילר רואים סצנה בה פרנקו נוסע עם המכונית סביב כיכר, ומעליו מתפוצצת אש מתוך חלונות, אחד אחרי השני. הסצנה הזו לא קיימת בסרט, נכון?
אכן.
גם אני שמתי לב לסצינה (החסרה) הזאת. אבל אין מה לעשות, בהרבה טריילרים יש סצינות שבסופו של דבר נחתכות בעריכה.
ראינו את אותו הסרט?
כי אני חשבתי שהוא היה מחריד.
מחריד ברמה של לפרוץ בצחקוקים חנוקים בכל פעם כשהיתה פיסת דיאלוג קלישאתית במיוחד, מה שאומר שרוב הסרט ביליתי בלצחקק לתוך השרוול. סצינת האקשן בסוף בכלל היתה קורעת מצחוק.
רק ג'ון לית'גו נתן משחק שלא גרם לי לרצות לדפוק את הראש בכיסא לפני.
אני חייבת להסכים עם הדיעה שהובעה כאן קודם על הדמויות הקרטוניות ועל המסרים שדוחפים לנו בזונדה לקיבה.
אבל אני גם לא סובלת את הסיפור המקורי של כוכב הקופים, אז אולי כל הז'אנר לא בשבילי.
במאי מבטיח
the escapist הסרט הקודם של אותו במאי, נהדר ומרגש. ממליץ מאוד. בהחלט שם שכדאי לשים אליו לב
לא דורשים משחקנים להבין לפחות קצת בסרט בו הם מככבים?
ראיתי עכשיו את הדיילי שואו מתחילת אוגוסט בו התארחה פרידה פינטו (קרוליין מהסרט), וג'ון סטיוארט ניסה לדבר איתה קצת על הסרט המקורי, אבל היא הודתה שהיא לא ראתה אותו. יותר מזה, הוא הזכיר את הסצנה בה צ'רלטון הסטון נמצא בחוף וצורח לשמיים, אחת הסצינות הכי מפורסמות בתולדות הקולנוע, והיא פשוט בהתה בו בלי שיהיה לה מושג על מה הוא מדבר.
זה נשמע לכם סביר?
א. לא, אין שום דרישות כאלה משחקנים
ב. דוקא לפרידה פינטו אתה בא בטענות? התפקיד שלה הוא אולי השולי ביותר בסרט והדמות שלה מפותחת בערך כמו פלקט. למה שהיא תעבוד בשביל סרט שלא עושה שום עבודה עבורה?
מצד שני גם ממנחי טוק שואוז מצפים להתכונן
היה מביך לראות איך הוא מתייחס אל פרידה כאל ילדה ואז מגלה שהיא בת 26, וגם היה די ברור שהוא לא קרא או שמע כלום על הסרט החדש לפני. לא אחד הרגעים המוצלחים של התוכנית.
לא שותף להתלהבות.
האם אני הייתי היחיד שהיה בעד בני האדם במהלך הסרט? בזמן הצפייה כל הזמן תהיתי אם אני באמת אמור להיות בעדם או שמדובר בפאשלה של היוצרים (או שאולי אני דפוק, אין לי מושג), במהלך הסרט כולו התפללתי למפלתם של הקופים הארורים וריחמתי על כל ניצב מבני האנוש שמת, שטוחה ככל שתהיה, אומנם את סיזר די חיבבתי ולא חפצתי במותו אך ראיתי בו קצת כרשע ועם מניעיו, שבילו חצי סרט בלנסות להסביר, לא ממש הזדהיתי. האמת, חשבתי שאולי זו יכולה להיות אחת המעלות של הסרט, הוא הציג בפנינו את שני הצדדים במלחמה זו ולצופה נשאר רק לבחור עם איזה צד הוא רוצה להיות, אבל אני לא בטוח שזה היה אמור לעבוד ככה.
אנדי סרקיס מעולה אבל באמת שקשה להבחין איפה הוא מסתיים ואיפה האפקטים (המדהימים!) מתחילים, כך שגם בהתלהבות סביב הופעתו אני גם לא שותף, אם כבר, אני חושב שבתור קינג קונג הוא היה משכנע טיפה יותר.
הסרט מצוין, קצת קשה לי לפרט עוד קצת על מה שאהבתי ולא אהבתי כי ראיתי מזמן והזיכרון שלי קצת נדפק אבל אני כן זוכר שלמרות האכזבה הקלה מאוד נהניתי מהיצירה המאוד מרעננת הזו וכמו כולם גם אני אשמח להמשכונים.
מה בעצם הופך את הקופים ל"ארורים" בעינייך?
(ל"ת)
החיבה שלהם לחסל בני אנוש חפים מפשע. אולי.
חוץ מסיזר, וזו אחת הסיבות שאותו דווקא חיבבתי, הם גם מאוד טיפשים ולא נחמדים במיוחד. כשאני חושב על זה עכשיו הם בסך הכל רצו לקבל חופש, הם לא חפצו במלחמה או ברצח המוני של בני אדם או בהשתלטות על העולם (למרות שהבנתי שזה מה שכן עומד לקרות), הם רק רצו להגיע ליער, ולחיות בשקט ואני לא ממש זוכר למה לא הייתי בעדם (אני זקוק לצפיה חוזרת, אני יודע), אולי בגלל היותי בן אנוש ובני האנוש מוצגים בסרט כבני אנוש נורמליים ולא כמפלצות או משהו ולכן קל לי להזדהות איתם יותר מאשר עם הקופים.
בניגוד לבני האדם,
שבכל המלחמות שלהם לא בחלו בהרג, אונס והתעללות באנשים שלא קשורים ללחימה אך השתייכו לצד העוין.
אז מה פה לא אמין?
(ל"ת)
שאפשר היה לצפות לאלימות פחות סלקטיבית
(ל"ת)
אכן, הכותרת עשתה עוול עם הסרט
עדיין לא ברור לי למה לקרוא ככה לסרט, היות ואין שום קשר לסרט "כוכב הקופים" המקורי, או בכללי לא מסופר על כוכב של קופים. אילולא הביקורות הנהדרות לא הייתי טורחת לראות אותו, מתוך מחשבה שזה סתם עוד סרט שיהרוס לי את החוויה הנהדרת מהסרט המקורי.
אבל למזלי זה לא היה עוד חידוש. לסרט יש עלילה חדשה, מרתקת. לא סרט קופים רגיל אבל גם לא סרט פעולה רגיל.
תמיד קורה משהו, הסיפור תמיד בתנועה, תמיד מתפתח, ופשוט אי אפשר להוריד את העיניים מהמסך.
באמת, סרט נהדר.
נכון
אלה רגעים קטנים כאלה שהופכים את הסרט ליותר אמין.
האמת שיש לזה סיבה תסריטאית
זה מראה שהבוס לא בשליטה כמו שהוא רוצה להיות. זה מוריד מה"מקצועיות" שלו בעיני הצופה.
יש לי שאלה, והיא טיפה מוזרה
ב"כוכב הקופים" המקורי היתה סצינת נשיקה בין הדמות הראשית לקופה הראשית, סצינה די מפורסמת.
ופתאום יצא לי לחשוב סתם בצחוק מה היה קורה אילו היה בסרט הזה רומן בין הדמות של סיזר לבין זו של ג'יימס פרנקו, איך הייתם מקבלים את זה? כמשהו מעוות לגמרי, או משהו סימפטי, או גם וגם?
לדעתכם רומן מסוג כזה יכול אפילו להצליח מבלי להרוס את הסרט מרוב שהוא כל כך… מוזר?
זה הרבה ציפיות מהקהל.
גם לקבל רומן בין גזעי וגם לקבל רומן הומוסקסואלי. אבל הסיבה העיקרית שזה לא מתאים בסרט היא שהקשר בין המדען לסיזר הוא קשר של אב ובן. אני לא חושבת שאנשים ייצאו בהמוניהם לרחובות לשרוף עותקים של אוואטר והר ברוקבק, ככה ששני הדברים שהזכרתי למעלה יכולים להתקיים בסרט [ויום אחד אולי גם ביחד], אבל סרט שינסה להציג באור חיובי משהו שמזכיר גילוי עריות יתקבל לא טוב, ובצדק.
אז את אומרת שרומן בין אדם לחיה
כל עוד היא מאונשת, יתקבל על ידי הקהל אבל רק עם הרומן הוא בין גבר לבחורה?
אני חושב שדווקא הקהל הרחב יקבל טוב יותר רומן הומוסקסואלי בבלוקבסטר אם הוא בין אדם לחיה מאדם לאדם, אבל אולי סיזר זו דוגמה גרועה. אני חושב שאם יהיה מדובר בחיה חמודה, כמו חתול או כלב (נייטירי היתה פחות או יותר אישה חתול) זה יכול לעבוד.
אבל אולי אני טועה.
אני די בטוח שזה בדיוק ההפך:
הקהל יעדיף רומן הומוסקסואלי בין בני אדם, מאשר רומן הטרוסקסקואלי בין אדם לחיה. בעוד שרומנים חד-מיניים בקולנוע כבר הפכו למשהו שלאף אחד אין בעיה איתו, זואופיליה עדיין נחשבת לדבר מטורף על ידי כמעט כל אוכלוסיית העולם, אפילו על ידי האנשים הכי ליברלים ותומכי אפליה מתקנת שקיימים (ולדעתי, בצדק).
אוי ואבוי...
לא דיברתי על זואופיליה, חלילה!
יש הבדל בין להתאהב בחיה לבין להתאהב בחיה *מאונשת*.
נייטירי היא חיה מאונשת (חייזרית או לא היא אשת חתול) וכך גם סיזר והקופה מ"כוכב הקופים" המקורי.
חוץ מזה, לצערי אתה טועה שלאף אחד לא אכפת מרומן-חד מיני בקולנוע.
האנשה ותבונתיות הם דברים שונים.
(ל"ת)
אני יודע אבל אני מדבר בצורת הכלל.
(ל"ת)
אף אחד ב-Low Grounds.
אולי לקיצוניים דתיים, פוליטיקאים שמרנים ואנשים רגילים שמושפעים מהם לא אכפת, אבל בגדול סרטים כאלה מקבלים הרבה אהבה מקהל, הערכה ביקורתית, פרסים ותמיכה מ(רוב) התקשורת.
ולגבי העניין של האנושיות של החיות
אני חושב שזה יעבוד – אבל רק אם מדובר בקומדיה. כלומר, בסרט החדש של מקפרלן יש דובון צעצוע שמקיים יחסי מין עם בנות אנוש, יש עוד כמה בדיחות כאלה בהרבה קומדיות אחרות, יש את הסרט ההוא שאני לא זוכר את שמו על הדג-נקבה שמתאהב בילד, וזה עוד בלי להזכיר כמה פרקי טלוויזיה היו עם הפרמיס הזה. אבל בתור דרמה רצינית? לא נראה לי שזה יעבוד. גם כי מדובר בדבר מוזר אפילו לאנשים הכי פתוחים שיש וגם כי סרט שהתקציר שלו הוא "זהו סיפורו של מקס (אדוארד נורטון) נהג אוטובוס קשה יום שכדי לברוח משגרת חייו מתחיל לקיים רומן עם ירבוע מדבר (פיטר דינקלג'), אבל נאלץ להמודד עם ההשלכות ההרסניות*" לא משמ נשמע כמו משהו רציני, נכון?
* במאי: לארס פון טרייר
אתה כנראה שוכח שדברים כאלה כבר היו ועבדו
ואפילו הזכרתי אותם ("כוכב הקופים" המקורי, "אווטאר"…).
באווטאר זה לא באמת היה ככה.
חוץ מצבע העור וצמת ה-USB שהיא גם איבר מין, אין בבני הנאבי שום הבדל מבני האדם (חוץ מזה, במשך רוב הסרט הנאהבים היו מאותו גזע). זה מותיר אותנו עם דוגמה אחת בלבד, שבהתחשב בעובדה שהיא נעשתה בסרט מד"ב זול מלפני 50 שנה, לא ממש מעידה הרבה על עולם הקולנוע היום.
לנאבי יש זנבות, אוזניים
ופרצוף שדי מזכיר את אלה של חתולים.
בגלל זה הרבה אנשים כינוי אותם "אנשי החתולים" כמין בדיחה כזו לפני שהסרט יצא (וגם אחרי זה).
ואחד מהם הוא עדיין אדם גם אם הוא משתמש באווטאר שנראה כמו אחד מאנשי החתולים האלה.
אני לא חושב שסיזר הוא דוגמא טובה,
בעיקר בגלל שהוא, למרות כל התכונות האנושיות שלו, קוף. הוא חיה. לא בן-אדם. גם אם היו לו את כל התכונות האנושיות שבעולם, אם היה קטע שבו הוא מתנשק אם הדמות של ג'יימס פרנקו, זו תהיה זואופיליה לכל דבר.
נייטירי היא כבר משהו אחר, כי היא יותר מזכירה במבנה-הגוף בת אדם מאשר סיזר, אבל בכל זאת אם היה קטע שבו ג'ייק היה מתנשק איתה שהוא לא במצב האוואטר, כלומר בצורת בן-האדם, זה היה ממש מוזר.
זה יהיה* ממש מוזר.
(ל"ת)
*חיה בעלת תבונה אנושית.
אני לא חושבת שאם בסרט בולט היה מתפתח רומן בינו לבין הילדה הבמאי שלו היה נשאר בחיים אפילו יום, ולא משנה כמה בולט מואנש בסרט או אם הוא כלב או כלבה.
אני חושבת שרומן בין אסטרונאוט לחייזרית יתקבל יותר טוב מאשר בין אסטרונאוט לחייזר [החלף חייזרים בחיות תבונתיות כאוות נפשך], אבל אי אפשר לדעת עד שלא יהיה סרט כזה. יכול להיות שאני טועה ויכול להיות שאתה.
ואישית אני לא חושבת שייקח יותר מעשרים שלושים שנה עד שרומן הומוסקסואלי רגיל בכל סרט שהוא יפסיק לעורר סערות, אבל זה סתם ניחוש. אני לא באמת מבינה בזה משהו.
אם אדם מתאהב בחיה
החיה צריכה לדעת לדבר וללכת על שתי רגליים. כלומר להיות מאונשת כמעט לגמרי כמו הדוגמאות שהזכרתי. זה חלק חשוב, אחרת זה כבר זואופיליה והרומן נהייה מעוות.
כעיקרון יכולנו לראות רומנים חד-מינים בין נשים וגברים כבר לפני עשור ויותר, אבל הוליווד פשוט פחדנית מדי, והפחד הזה הוא מה שגורם לי להאמין שיקח עוד הרבה מאוד שנים עד שנראה משהו כזה אם בכלל. הייתי מקווה לפחות למישהו אחד שיהיה אמיץ מספיק.
שוב, אני חושבת שהאנשה היא מילה לא מתאימה כאן.
כל חיה בסרט מצויר היא מואנשת, זה לא עושה אותה אנושית ברמה של נייטירי או סיזר.
האנשה היא ייחוס של תכונות אנושיות לחיה, אם זה חוש הומור או אומץ או ערמומיות. זה עדיין לא אומר שמעמדה של אותה חיה שווה לשל אדם מבחינת שכל, מודעות והבנה.
בסדר, אז נקרא לזה תבונתיות.
אני חושב שרומן כזה יהיה אפשר יותר ל"הגניב" מתחת לאפם של המפיקים (הפחדנים), מאשר רומן ברור בין אדם לאדם.
אני חושב שכשמוצגת מולך חיה חמודה שקשה לעמוד בפניה וכך גם הגיבור אז יהיה יותר קל לעשות בינהם מערכת יחסים מאוד קרובה מבלי שזה יגעיל את סוג האנשים שמתנגדים לדברים כאלה (כנסייה, והומופובים וכל אלה) ושיכולה להתפרש הן כאהבה או כחיבה, ולכן זה יהיה קל יותר להכניס לבלוקבסטר גדול, מבינה?
ואיש חמוד שאי אפשר לעמוד בפניו?
אם שתי הדמויות הראשיות ממש מקסימות וכובשות? זה לא שונה בהרבה. אם החיה אנושית מספיק כדי שלא נראה בזה זואופיליה, היא די מאבדת את האפקט החתלתולי.
אני לא חושב.
נייטירי היתה חתולה די חמודה למרות שהיא נראתה מאוד אנושית… :X
לדעתי היא לא כל כך הזכירה חתולה.
ויש כל מיני מילים לתאר אותה, "חמודה" היא בטוח לא אחת מהן.
אני מאמין שזה עבד בעיקר כי היא לא באמת נראתה כמו קוף,
אלא כמו אדם במסיכה.
לי היא די נראתה כמו קוף.
אבל הנה הקטע. כל אחד יוכל לשפוט:
http://www.youtube.com/watch?v=gEp7yunwVF8
היא עדיין נראתה פי מליון יותר אנושית
מסיזר ב"המרד". ואני באמת לא יודעת איך אנשים תפסו את התלבושות והאיפור בסרט בזמנו, עם כל הכבוד לסרט המקורי (ובאמת יש לי ים של כבוד), אני לא יכולה לתאר איך מישהו יכול לראות בקופים האלה משהו אחר מאשר בני אדם בתחפושת של קופים.
סיזר בפירוש לא נראה כמו אדם בתחפושת של קוף. הוא נראה כמו קוף, נקודה.
בהמשך למה שקיפוד כתב,
אני חושב שההשוואה שגויה. יש לא מעט הבדלים בין המקרה הקיים למקרה ה"מוצע". המקרה הקיים הוא מרוכך מאוד:
1. מדובר בנקבה.
2. מדובר בנשיקה בלבד.
3. מדובר ביצור תבוני, מדבר, חושב, פעיל – עד כדי כך שהרושם שמדובר בקופה כמו שאנחנו מכירים כיום כבר מאוד מתרחק מהמחשבות שלנו. זה חצי קוף חצי אדם, לצורך העניין.
4. כמו שקיפוד אמר, זו קופה לא כ"כ ריאליסטית במראה.
בשילוב כל הנ"ל, אפשר לראות למה רומן פרנקו-סיזר מרים לנו לא מעט הגנות, להבדיל מהמקרה של הסטון-זירה.
...
1. לא אמרתי שצריך להיות יותר מנשיקה.
2. גם אני דיברתי על יצור תבוני, מדבר חושב ופעיל שנראה כמו חצי אדם (סיזר יודע לדבר עד סוף הסרט).
3. גם סיזר נראה די ממוחשב.
...
1. אמרתי "רומן" אבל במונחים הוליוודים זה מה שזה אומר, נשיקה פה ושם. בסרטים גדולים (בלוקבסטרים) כמעט ואין סקס אף פעם.
2. בסדר, אבל אם בסרט ההמשך כשהוא כבר יודע לדבר שוטף והוא מתפתח כך שהוא נראה אפילו יותר אנושי לא היית אומר שאז הוא כבר נכנס יותר לתיאור שלך?
3. קוף שיש מאחוריו בן-אדם. אני חושב שהמיחשוב הבולט הוא עוד גורם שיכול "להקל" על קבלה של רומן בין אדם לאיש חיה.
בקשר ל-2
אם הוא יהיה דומה לזירה מהבחינות האלה, אז כן, הוא יתאים לתיאור.
3. יכול להיות.
"צריך"?
התוכל להסביר את בחירת המילה?
לא אמרתי ש"צריכה"* להיות יותר מנשיקה...?
(ל"ת)
העמדה המוסרית היא שמעניינת אותי.
לא מזמן היו כאן דיונים בהם טענו שבכל סרט שיש בו זונות, *צריך* להראות אותן סובלות, כי אחרתהסרט אינו מוסרי. ועכשיו אתה אומר ש*צריך* להראות נשיקה בין אדם לקוף. למה? את העמדה המוסרית של ההם אני יכול להבין, גם אם אני רחוק מלהסכים איתה. אבל העמדה שלך רחוקה מלהיות ברורה לי. למה צריך להכניס בכוח אהבה בסטיאלית הומוסקסואלית? את מי או את מה זה משרת?
לא צריך, אפשר.
מרוצה?
היתה לי עוד כוונה עם זה.
הצגה של הומוסקסואליות דרך סרטי ילדים.
אם וכאשר יתחילו לשים זוגות הומוסקסואלים בסרטי בלוקבסטרים, דרך להביא את זה לקהל הצעיר, בסרטי ילדים, הוא דרך חיות.
אפשר הרבה דברים.
אפשר להציג בסרטים מתכונים שמשלבים קוטג' של תנובה עם וויסקי סינגל-מאלט. אפשר להציג בסרטים בניינים שבנו אותם מכרכים עתיקים של דו"ח מבקר המדינה. אפשר להציג בסרטים אנשים שמשתמשים בג'ירפות כבהמות רכיבה, אפשר הרבה דברים. אבל אתה מציג בלהט את הצורך שאדם ינשק שימפנז. שלא תבין אותי לא נכון, אם אתה נהנה לראות דברים כאלה, באמת שזה בסדר.אני למשל באמת ערבבתי פעם קוטג' עם סינגל-מאלט, ויצא נהדר. אבל אני לא אלך ואנסה לשכנע אנשים שזה מה שהם צריכים לעשות. כי אני לא רואה בכך טעם.
דניאל: "לא *צריך*, אפשר. מרוצה?"
קיפוד בתגובה:"אבל אני לא אלך לשכנע אנשים שהם *צריכים*".אם אתה מאמין שבדיון אין לתשובות של הבחור שאתה מדבר איתו רלוונטיות, פשוט תכתוב ישר את כל המונולוג שאתה גם ככה מנהל פה ותחסוך לחלק מהגולשים הרבה פייס פאלמס והבעות תמיהה כשאתה כותב את המסות שלך בקיטועים. זה גורם לרושם המוטעה שאתה אשכרה מחכה לתגובה של הבחור השני בין קטע לקטע.
ההבדל ביננו שאני קורא את *כל* מה שהוא כתב בדיון הזה.
(ל"ת)
איפור קופי או אנימציה ממוחשבת, זה לא משנה
עד היום אני רואה את האיפור הכבד של דמויות הקופים בסרט שיצא בשנת 1968 כאיפור ריאליסטי, שישכנע אותי שמדובר בקוף אינטיליגנט ולא באדם מחופש, למרות שזה לא שיא הטכנולוגיה- מבחינתי היכנסות למשחק "נדמה לי" כשאני צופה בסרט כחלק מהקהל היא זו שמוסיפה קסם לדמות והופכת אותה למי שהיא, לרוב בלי לתת חשיבות מועדפת לאיך שנראית הדמות בסרט (אלא אם כן התחפושות ממש מגוחכות סטייל "בטאמן ורובין" ואז זה הופך להיות זוועתי); אני אומרת זאת בתור חובבת תיאטרון, שרגילה לראות אנשים מבוגרים משחקים תפקידים של ילדים שצעירים משמעותית מגילם האמיתי בהצגה\מחזמר בגלל חוסר המלאי של התיאטראות השונים בשחקנים-ילדים שיהרסו לעצמם את הלימודים אם ישקיעו שעות נוספות בהופעה בהצגות.
בנוסף, רציתי להגיד שמבחינתי נשיקה של דמויות ממינים טקסונומיים שונים (למשל קוף ובן-אדם) כלל לא מגעילה אותי, ואני לא חייבת להיות זואופילית כדי לחשוב כך- מספיק להיות ליברלית. מבחינתי כל ישות שאדם רוצה להיות איתה בקשר רומנטי או אחר היא בעלת הזכות לעשות זאת, כל עוד שני הצדדים מעוניינים בכך… ואני מניחה שדבר כזה עוד ייתקיים בעולמנו גם מעבר לסרטי מדע בדיוני כבר בקרוב.
הדיון הזה קפץ לי במתמשכים מסיבה מסויימת
ואני חושב שזה מאד מצחיק שיעברו רק 5 שנים עד שסרט שזה בדיוק הפרמיס שלו יהיה מועמד רציני לאוסקר.
זה הסרט הטוב ביותר של הקיץ?
עוד קיץ כזה ואבדנו… מה לעשות, אני לא מכבה את המוח כשאני מדליקה את המזגן. בסרט שמתיימר להיות מטופש אין לי בעיה, אבל כשסרט שלוקח את עצמו ברצינות תהומית מלא בכ"כ הרבה חורים זה צורם.
זו כבר לא הפעם הראשונה שאני מוצאת את עצמי בדעת מיעוט, או מנסה להבין ממה כולם מתלהבים… אני חושבת שחלק מזה נובע מהעובדה שאני צופה בסרטים בעיקר בבית עם חברים, מה ש(במקרה הזה למשל) מאפשר לי לנטפק אותם בלי הכרה כשהם דורשים זאת. ייתכן שבכולם קולנוע שמחייב שקט וכופה ריכוז הסרט עובד טוב יותר (אם כי כנראה הייתי מתחרפנת מחוסר היכולת "לשדר"; החורים בסרט באמת הקשו עליי להתאפק).
אבל מעבר לחורים, הסרט פשוט לא הלהיב אותי. לא הזדהיתי עם הקופים (בקושי עם סיזר, וגם אז רק כשהוא היה קופיף חמוד; הוא גדל להיות קצת ערס), לא הזדהיתי עם הפלקטים האנושיים ולא התלהבתי מהאקשן בסוף. לא נכבשתי, לא נמתחתי, לא התרגשתי… לא היה לי שום חיבור רגשי לפיאסקו הזה. אם כבר אפילו יצאתי קצת עצבנית עד כמה המדענים בסרט הוצגו כמתלהבים מטופשים חסרי כל אחריות ונטולי יכולת להקפיד על פרוטוקול (כולם, בלי יוצא מן הכלל!). זה גם כנראה עולם עתידני שבו מצד אחד שולחים חללית מאוישת למאדים (ספוילר למציאות: לא עומד לקרות בקרוב) אבל ה-FDA פשוט לא קיים.
זה לא היה סרט גרוע, אני מניחה שאם מתייחסים אליו כאל "סרט קיץ" במובן הכי קלישאתי ושטחי של המילה הוא בסדר (כלומר קלישאתי ושטחי) אבל מרהיב? מלהיב? מצוין? אלה בעיניי תארים שגדולים עליו בכמה מידות. נו טוב.
שאפו לאנדי סירקיס. לא חשתי בעבודתו כלל, מה שאומר שהוא כנראה עשה עבודה מצוינת. אגב, הקופים נראו טוב יחסית לקופים ממוחשבים, ועדיין הציק לי בעין (בעיקר בסצינות מסוימות). היה נחמד לו היו משלבים גם שימפנזה אמיתי בשלב כלשהו (אבל זה כנראה היה מכניס הרבה בעיות וגם הופך אותם לפחות אמינים). בהזדמנות זו יש לומר שהשילוב עם הצילומים היה מצוין, אמין מאוד (לפחות זה).
כמה תת-תגובות לביקורת הסרט הזה
1) סרטי קיץ לא באמת "חייבים" להיות שטחיים וכיפיים- תקופה בשנה לא אמורה להקנות לסרטים אופי די אחיד, אחרת הקולנוע בעולם היה צפוי ומשעמם… כן, יותר ממה שהוא עכשיו. הרבה מבקרי סרטים מקצועיים (שמתפרנסים מזה ולא עושים את זה בבלוגים שלהם כתצפית חובבים) טוענים שמסרטי קיץ מצופה להיות עתירי אקשן ועם עלילה סבירה שתמשוך את הקהל, ושבחורף זו תקופת השפל של סרטים בכל שנה, אבל זה ממש לא נכון. חבל להיתפס לתבניות כשמנסים לבקר סרטים, מה גם שהן שטחיות בפני עצמן.
2) הפתיע אותי לשמוע שאת כל הקופים בסרט שיחק סירקיס (ששם משפחתו מזכיר לי ספרי בישולים, משום מה), בעיקר כי כל דמות קופית הייתה שונה בתכלית באופייה ובהתנהגותה מחברותיה לסרט… הבן-אדם באמת מוכשר, אם כך.
3) דארק מאלפוי… זה היה כל כך מוזר לראות את השחקן ששיחק אותו ממשיך לשחק את התפקיד של הצעיר שמתאכזר למעמד הנמוך ממנו- פעם לבוצדמים (קוסמים לא טהורים בדמם) ופעם לקופי אדם.
קיץ הוא לא תקופה בשנה, הוא סוג של סרטים.
בדיוק כפי ש"הוליווד" היא מצב, לא מקום גיאוגרפי. יש "סרטי קיץ" שיוצאים בחורף.
אולי אני טועה, אבל אני לא חושב שסרקיס שיחק את כל הקופים בסרט, רק את סיזר.