זוהי תזכורת לסמן ספוילרים לפי פרקים. לא צריך לסמן לעונה הראשונה ולכן שימו לב שספוילרים נוראיים לעונה הראשונה מי שהחליט לקרוא על הסדרה דווקא בעונה השנייה שלה (ועדיין בכותרות התגובות כדאי להימנע). ועכשיו, יצחק.
פרק 3: הנשר והשרביט
כן, אני יודע שאני בפיגור ואו-טו-טו עולה כבר פרק 5. אבל הזמן הפנוי מוגבל, ולי לא נותר אלא לכעוס על אמזון שהעלו את שלושת הפרקים הראשונים בבת אחת. מצד שני, טוב שהם עשו את זה, כי הפרק הזה הוא ללא ספק הטוב מבין השלושה, ואפילו אחד הטובים בסדרה כולה.
אולי הסיבה לכך היא שהפרק לא כלל את העלילה המשעממת ביותר עד כה (הש"ג ובנות לווייתו), וגם לא את גלדריאל המשמימה; אבל זה לא רק מה שלא היה, כי מה שכן נכלל בפרק היה מעולה מכל כך הרבה בחינות.
למשל, הסוס. סוס נגד אורקים זה רעיון ממש טוב (אם כי הביצוע קצת פחות מוצלח – לצערי הסדרה אף פעם לא הצטיינה מדי באקשן), ורציתי כבר לראות מה בדיוק עלה בגורלו של יסילדור. ידעתי כמובן שהוא בחיים, אבל לא ציפיתי להופעת האורח של שילובּ העכבישה.
אני מודה שלקח לי זמן להבין שזאת באמת היא – הרי גם ב"הוביט" היו עכבישים שלא היו היא. אבל כאן אנחנו אכן במורדור, וזאת באמת שילוב בגירסה מוקדמת יותר. גם המלחין ביר מקר'רי כתב פה רצועה שדומה כמעט תו לתו לרצועה שהלחין בזמנו הווארד שור. בסופו של דבר, זאת היתה הופעת אורח די מיותרת, אבל מגניבה.
עוד בתחום המפלצות: בחלק אחר של מורדור אנחנו צופים באדאר שמגייס טרול מאיים לשירותיו. קצר וסביר, רק מעניין האם יש הצדקה לתארים שאדאר מעניק לו, כמו "טורף עצמות הדרקון" ו"מחסל ענקי האבן".
הלאה לעוד דברים מוצלחים: דורין הרביעי מצליח לרדת מהעץ, לגשת לאביו ולספר לו על הטבעות שמציעים לו קלברימבור והאדון המסתורי ההוא, אנאטאר. זה סיפור כל כך אנושי שמתפתח יפה ובעקביות החל מהעונה הקודמת, וגם כאן התאים לאופי של הדמויות. וכן, בקשת הסליחה של דורין מאביו היתה אחד הרגעים הכי טובים בסדרה עד היום מבחינת משחק, של שני הצדדים. כל הכבוד לפיטר מוליין ואוויין ארתור.
אבל מרוב התלהבות אני מדלג לסוף: כל הדיון בין אנאטאר, קלברימבור, דורין ודימה היה פשוט נהדר, עם משחק משובח של כל המשתתפים וכתיבה חכמה. סאורון, למשל, מנסה על דורין טריקים פסיכולוגיים זולים ("אלרונד אמר שאתה החכם מכל הגמדאים"); קלברימבור אמנם נלהב אבל מכבד, דורין חשדן ועוקצני, דימה מנסה לפשר. הכל בוצע בצורה מדוייקת, והרגע בו דורין חשף את התרגיל ("אלרונד לעולם לא היה מדבר עליי ככה") היה מושלם. מניפולציה יעילה יותר של סאורון הגיעה אחר כך, מול קלברימבור. זה היה מבריק מצידו ושוב הצגה יפה של יכולותיו: להגיד לאלף בדיוק מה שהוא צריך לשמוע כדי למרוד (בקטנה, ועדיין) במלך שלו.
לא מזיק כמובן שכל הדרמה הזו גם מקדמת אותנו, צעד אחר צעד, בסיפור הגדול של הסדרה – יצירת הטבעות. אילולא הסצנות האלה היו טובות כל כך, הייתי אולי יותר כועס על כמה משפטים ששוב נאמרו בצורה מפורשת מדי ("טבעות של כוח"), אבל הן כן היו טובות כל כך.
דברים מוצלחים, אבל פחות: שובם של ת'יאו, ארונדיר וכל החבורה. ברונווין נהרגה בעצם בגלל משהו שקרה מחוץ למסך – השחקנית שגילמה אותה פרשה מהסדרה, והיוצרים החליטו לא ללהק שחקנית חדשה. זה מעניין כי בעבר הם רצו שהסיפור בינה לארונדיר יהיה משהו בסגנון הסיפורים הטולקינאים הקלאסיים, על אהבת אלפים ובני תמותה, אבל הנה זה בא לקיצו. אולי הם הסתכלו על הסיפור המאולץ שיצרו פיטר ג'קסון ושותפיו ב"הוביט" והבינו שלא חייבים בכוח, ושזה לעולם אפילו לא יתקרב לסיפור האהבה האייקוני של אראגורן וארוון ב"שר הטבעות".
ולעצם ההתרחשויות: קו העלילה שבו ת'יאו כועס על ארונדיר נראה כאילו הוא אמור להוביל את ת'יאו לאיזה מסע משל עצמו, מה שאני לא בטוח שיש לסדרה זמן כרגע עבורו. גם הדיאלוג ביניהם היה גרוע ממש, והסוף שלו נשמע כאילו נוסח על ידי תסריטאים של סדרה מהעידן המודרני ונעדר את ההדר הטולקינאי שהיוצרים עושים מאמץ כה גדול להיצמד אליו (ובדרך כלל מצליחים).
יותר חיבבתי את החיבור של יסילדור לקבוצה הזו. סצנת הכניסה של ארונדיר היתה מצויינת, ובהחלט קידמה אותו בתור הלגולס של הסדרה. גם הסיפור של בני אנוש שנשבעו אמונים לאדאר אבל חלקם לפחות עשויים לחשוב על זה מחדש מרתק בעיניי, ויכול להוביל למקומות מעניינים מאד. נראה לאיפה זה יילך ומה יהיה גודל התפקיד של אסטריד.
אה, וישנם גם העצנים. כי שילוֹב והטרול לא מספיקים, מסתבר, וחייבים עוד יצורים איקוניים מהלור של טולקין. שיהיה. לפחות שמרו את ההופעה עצמה לפרקים הבאים.
ולגולת הכותרת של הפרק בעיניי: ההתרחשויות בנומנור. כמה מחבריי טענו שזה דווקא היה חלש והזכיר להם את משחקי הכס ולא בקטע טוב, ושהפוליטיקה משעממת אותם. ובכן, כמה מהקטעים הכי טובים וזכורים בווסטרוז היו פוליטיים. ברור שכאן אנחנו לא מגרדים את העומק והאיכות שהיו למעלה-מלך להציע, אבל בעיניי הדרמה במגבלות ההיכרות שלנו עם הדמויות היתה מעולה, אפקטיבית, ואפילו אקטואלית.
כי כן, סצנת המסעדה היתה יותר מדי מתוסרטת, והמשחק של אמה הורבאט (אריאן, הבת של אלנדיל) לא משהו. אבל אלו הפגמים היחידים בקטעים הנהדרים הללו, שתוך פרק בודד זרעו את הקונפליקט וגם קצרו את פירותיו. הכל היה עשוי מצוין: המתח, הדיאלוגים, הצילום, הצלילים המאופקים.
בסצנת הנשר היה גם משחק נהדר עם ציפיות הצופים: הדרמה מתגברת, הרעים עומדים לנצח, והנה מגיעה הישועה שנרמזה (כביכול בבוטות וברישול) קודם לכן – הנשר מגיע, ולכולם ברור שזה סימן לתמיכה במלכה ועדות לכוונותיה האציליות. ואז, באחד הרגעים המושלמים שידע העולם של טולקין מעודו, היוצרים הזכירו לנו שממש כמו במציאות הדבר היחיד שמשנה הוא הנרטיב, ולא צריך יותר מאדם אחד שיתחיל להריע לאיש הלא נכון כדי להפוך את המציאות הברורה מאליה על פיה. זה היה פשוט מדהים.
הבסיס של עלילות נומנור בגדול ידוע לקוראי טולקין, ואני כמובן נוצר את לשוני בנוגע להמשך הצפוי, אבל תוספות כמו אלו פשוט עונות היטב על השאלה "למה צריך את הסדרה". זה פאקינג למה. בכל מקרה, המשיכו לעקוב אחרי פרזון ועלילותיו. זה ישתלם.
מבחינתי הפרק היה צריך להסתיים ברגע המשובח ההוא, אבל גם מה שקיבלנו היה בסדר פחות או יותר: דורין השלישי מקבל את הצעת קלברימבור ומביא לו עוד מית'ריל, ויצירת שבע טבעות הגמדאים מתחילה. רגע מענג עבור מעריצי טולקין היה כשסאורון התעקש להכניס את המתכת במו ידיו אל הכבשן, אבל השאלה הגדולה כרגע מבחינתי היא מהיכן עומדים לצוץ תשעת בני האדם שהם הבאים בתור לקבל טבעות. לגמדאים היוצרים מצאו סיבה נהדרת, לאלפים סיבה קצת פחות נהדרת, אבל מהיכן הגיעו המלך המכשף של אנגמר וחבורתו? אני בספק אם נקבל תשובה בעונה הזו, אבל הכל יכול להיות.
- נעדרו מהפרק: כאמור לעיל, לא פלא שהיה פרק כל כך מוצלח: הש"ג, נורי ופופי; גלדריאל, אלרונד וגיל-גלד. אגב, השחקן של גיל גלד (בנג'מין ווקר) דיבב את הטרול. מה הקטע בעצם?
פרק 2: שם הכוכבים זרים
הגמדאים. קודם כל, הגמדאים.
התגעגעתי אליהם. קו העלילה של הגמדאים היה לטעמי בין הטובים בעונה הקודמת, והם נעדרו מהפרק הראשון. חוץ מזה, עכשיו הגיע הזמן לסבך אותם בצרות כדי שגם הם יצטרכו טבעות, וזה בדיוק מה שמוביל אותנו לסיפור המרכזי של הפרק (גם אם אינו מרכזי במספר דקותיו): קלברימבור והתוכנית של הלבראנד/סאורון/אנטאר.
אבל לפני כן, בואו נשוויץ עוד קצת באפקטים המצויינים שלנו. באמת, הפתיחה שמציגה את מערך המראות שמכניס אתאור השמש למכרות בקהזד דום היתה נפלאה. בינתיים אנחנו צופים בדורין הכבר-לא-נסיך מנסה (ולא מצליח) להתרגל למעמדו החדש ככורה פשוט, וזה המקום לשבח את קו העלילה של הסכסוך בין דורין לאביו. סצנת המריבה ביניהם היתה אחד הדברים הכי טובים בעונה הקודמת (דוגמית ממנה הופיעה בפתיח של "בפרקים הקודמים"), וההמשך שלה בפרק הנוכחי פשוט עשוי נהדר, תואם דמות וגם תואם טולקין שכתב בלי סוף על עקשנותם של הגמדאים. ותוך כדי, אנחנו מקבלים הצצה אל עולם עשיר ורחב שיש בו גם דברים שגרתיים כמו הבדלי מעמדות, רכילות וגם התלבטות מה לקנות כשאין מספיק כסף.
ומה שעוד יותר טוב זה שהבעיות שמתחילות להיערם נגרמו גם הן מההתפרצות הגעשית של הר הגזירה בעונה הקודמת. ההצגה של הרוע המרכזי שמתפשט אט אט בסיפור הראשי, עם ההדף והריקושטים שגם הם משרתים בתורם את המטרה המרכזית של הרשע הגדול – זה פאזל שמספק לחוות אותו נבנה.
כל זה בינתיים לא ידוע לקלברימבור, אבל איכשהו כן ידוע לסאורון. תראו, גם בלי להכיר את חומר המקור היה ברור שקלברימבור בסוף יכניס את הלבראנד, אבל הסצנות מסביב היו מצוינות משתי סיבות: משחק עדין עם ציפיות המעריצים, ובעיקר ביצוע מעולה של צ'ארלס אדוארדס וצ'ארלי וויקרס. ובכלל, הסבלנות של סאורון וההמתנה בכניסה, כולל ה"עזיבה" שלו אחרי השיחה הקצרה עם קלברימבור – זה פשוט המשך של מה שאהבתי בפרק הראשון: סאורון חכם ויצירתי, ויש לו סבלנות. זה הופך את הסצנה לטובה בפני עצמה, ויותר מכך – זה יוצר תחושה שיש כאן עומק וסיפור רחב יריעה. מ-ע-ו-ל-ה.
פחות אהבתי את סצנת ההשתנות מהלבראנד לאנאטאר (כינוי שהופיע כבר בכתבי טולקין). האפקטים עצמם שוב היו ללא רבב, אבל המילים המפורשות "שר הטבעות" על רקע עשן ועננים כתומים – זה כבר נעשה היה קצת "על האף".
עוד חלק פחות מוצלח היה, כרגיל, סיפורי גלדריאל והמסתעף. גם כאן היה פיתוח של משהו שהתחיל בפרק הקודם – ייסורי המצפון של גלדריאל – אבל המשחק של מורפיד קלארק עדיין בעייתי, וקו העלילה כולו שוב ושוב מפגיש אותה עם אלרונד, שזה נחמד מאד קאנונית אבל מרגיש קצת כמו דריכה במקום ובעיקר גורם לי שוב ושוב להיות רק בצד שלו ולא שלה. ברגע שבו התגלה לה שאלרונד מונה להיות מפקד המשלחת שמחתי לאידה, במקום להרהר בעצב על הבחירות המורכבות שעשתה.
התועלת היחידה שהפרק הפיק מהברברת בלינדון היה השליח לקלברימבור עם האיגרת, שליח שנהרג בדרך באופן לא ידוע. זה גרם למתח טוב כבר בסצנת הסיום של הפרק הקודם, אבל הרגע הקצר בו נחשף המוות שלו היה מצמרר. שאלה שלא בטוח שתיענה היא מי הרג אותו: סאורון הוא כרגע זאב בודד, ומוות סתמי על ידי גדוד אורקים תועה הוא טיפה נוח מדי.
מה נותר? הקטע הגרוע ביותר בפרק: סיפורי נורי, פופי והש"ג (הזר-שאינו-גנדלף). קלישאות ההסתתרות היו גרועות בפני עצמן, אלו של הבריחה במדבר ומציאת באר המים – עוד יותר, אבל דבר לא הכין אותי לכמה לא מעניין יהיו המכשף האפל וצוותו. יש פה כאילו "חשיפה" מה הקטע עם שלוש הנבליות מהעונה הקודמת, אבל לא הבנתי מה הסיפור שם עם החתכים בידיים, הדם המטפטף והחרקים המעופפים. אם יש לכם מהלך הגיוני כלשהו, אפילו אם הוא רק קסום ומומצא, בבקשה תסבירו לי אותו. קלוזאפים שכאילו מסבירים את התהליך רק מרגיזים במקרה כזה. אני שונא להסתכל על המסך ולא להבין מה אני רואה, ומיד אחר כך שוב הגיעו הקלישאות, הפעם על לשלוח שליח אכזרי שיהרוג את בנות לוויתו של הש"ג, כאילו זה לא בדיוק מה שהשלוש הקודמות ניסו לעשות. כשממציאים דמות חדשה צריך לעבוד קשה יותר, מסתבר.
ולקליף האנגר הגדול: הש"ג מזמן סופת חול כדי לגבור על הרודפים, אבל מאבד שליטה והסופה סוחפת את פופי ונורי. אני כל כך במתח! מעניין אם הן תשרודנה.
לפחות הפרק לא הסתיים עם הטריק הזול הזה אלא חזר לחלקים הטובים שלו, אל דורין ודימה שמקבלים את ההזמנה של קלברימבור להגיע לארגיון. זה מצוין כי זה חוזר לתוכנית המתפתחת של סאורון ובאמת מעלה את המתח והציפייה לפרק הבא.
- לא נצפו בפרק: הנומנורים, ת'יאו וארונדיר, אדאר וצבאו.
פרק 1: מלכי האלפים תחת השמיים
התלבטתי האם בכלל לגלגל את העונה השנייה של "שר הטבעות: טבעות הכוח", כי למרות מעלותיה הרבות של העונה הראשונה, הסיום שלה, כזכור, אכזב אותי ממש והרג לפחות שבעים אחוז מהסקרנות שלי להמשך. אבל גם שלושים אחוז זה משהו, המלחין ביר מקרירי עדיין פה, אז בואו ניתן צ'אנס.
מה אומר, כנראה הייתי נאיבי – ואילולא אופטימיות שנזרעה בכל זאת בכמה נקודות, לא הייתם קוראים את השורות הללו.
הסימן מבשר הרעות הראשון היה ההחלטה לענות לצופים על כמה שאלות, שכותרתן היא "איך סאורון נהיה הלבראנד", וכותרות המשנה הן "מתי הוא פגש את אדאר ולמה האחרון חושב שהוא הרג אותו", "מתי הוא שינה צורה", "איך הוא הגיע לספינה ההיא" וכמו כן "האם אנחנו יכולים לשבור שיא גינס בכמות הדיזולבים בסיקוונס אחד". התשובה לכל השאלות האלה היא: זה לא מעניין אותי.
הבהרתי בעבר מה אני חושב על עצם הרעיון להעמיק בדמות של פאקינג סאורון, והסדרה אכן לא העמיקה בו אלא עשתה משהו יותר גרוע – סתם הרחיבה על דברים מובנים מאליהם. אולי אפשר לדון לכף זכות שיש צופים שצריכים את ההאכלה הזו בכפית: "תראו, ככה סאורון משנה צורה" – אבל לא היתה סיבה לעשות את זה כל כך גרוע ומלא בקלישאות מפה עד נומנור.
טוב, אולי אחרי הפרולוג המשעמם (והארוך) הזה נחזור לדמויות שמעניינות אותנו? והסדרה כן תצליח להפתיע ולתת שוב את תחושת הפליאה והקסם?
לא, יש מחסן קלישאות שלם שצריך לרוקן: גלדריאל משום מה לא גילתה לחבריה מיהו הלבראנד; אלרונד וגיל גלד מוציאים ממנה את האמת בקלות; הוויכוח האם להשתמש בטבעות; אלרונד קופץ למים ובורח – כל רגע בסצנה הזו היה צפוי מקילומטרים.
לא, לא רק הסצנה הזו: כל קו העלילה הזה נמתח שלא לצורך, כי אין ולו צופה אחד שלא יודע שהאלפים נשארו בארץ התיכונה. הרי ברור שבסוף הם ישתמשו בטבעות האלה ויצילו את עצמם ואת ארצם. אם אתם מותחים קו עלילה שסופו ידוע לפחות תכניסו משהו מעניין באמצע, למען השם – אבל כאן, חוץ מלהכיר את קירדן חרש הספינות, הסיפור הזה הסתיים (ועוד באותו הפרק) בדיוק איך שחשבנו שהוא יסתיים מהרגע הראשון: האלפים משתמשים בטבעות האלה, ומצילים את עצמם ואת ארצם.
אם חושבים טיפה, כן יש פוטנציאל לבניית ההמשך: ייסורי המצפון של גלדריאל על שהלבראנד תמרן אותה הגיוניים, והיו גם סוחפים יותר אילו רק מורפיד קלארק הייתה פתאום מתאימה לתפקיד. חילוקי הדעות שלה עם אלרונד יכולים גם הם להתפתח למסע דמות, אבל חבל שהפער ביכולות המשחק בין קלארק לרורבט אראמיו גורם לי אוטומטית לרצות שהוא יצליח והיא לא.
טוב, בואו נראה מה עם גזרת הזר-שאינו-גנדלף-אבל-הוא-כן ונורי אהובת הקהל. הם הולכים ליעד לא ידוע. יש לו חלום מוזר. הם ממשיכים ללכת. מישהו עוקב אחריהם. הם תופסים אותה. זאת פופי! כי צריך עוד קלישאה, וחבר שמצטרף למסע של החבר האחר אפילו שהוא לא היה אמור – זה עוד לא היה בפרק. ואה, יש טוויסט (חוץ מזה שכל החרקים האלה הם אוכל טעים): חייבים לשיר כדי לא ללכת במעגלים. מטופש, אבל אני ממש אוהב את השיר הזה מהעונה הראשונה. עד כאן לענייני נורי, הזר-שאינו-גנדלף-אבל-הוא-כן (מעכשיו בקיצור: הש"ג) וגם פופי.
למרות הפתיחה החלשה עם סאורון, גם הקטע המעניין ביותר בפרק היה קשור אליו, ואני מתכוון לכל ההתרחשות במחנהו של אדאר. וזה, גבירותיי ורבותיי, מה שהיה צריך לעשות מהרגע הראשון: סאורון הוא נבל. של הסופר ג'.ר.ר. טולקין. לא צריך אצלו עומק, מניעים או היסטוריה, אבל מה שכן יכול לעניין זאת ההתמקדות המבורכת בנשק העיקרי שהיה לו בתקופה הזו גם ביצירה המקורית: התככנות והרמאות. ראינו מספיק מקיסר הרוע האולטימטיבי שידו בכל, וכעת לראות אותו משפיל את עצמו בפני מי שהרג אותו בעבר כדי לקדם את התוכניות שלו זה לכל הפחות מרענן.
הנקודה היחידה שאני לא סגור לגביה זה למה למען הוולאר הוא הלך לשם בכלל. הרי תוכנית העל שלו, שנרמזה בסצנה האחרונה בפרק, היא לרמות את קלברימבור כדי שיחשל עוד טבעות – מה בדיוק הוסיפה לו העצירה במורדור חוץ מהשפלה (וידידות קצרת טווח עם זאב-ווארף)? למה לא לחזור לארגיון מיד אחרי שגלדריאל יצאה משם?
תהייה שהועלתה בקטע הזה בצורה יותר מכוונת היא על מי לעזאזל סאורון מדבר כשהוא מציין שיש מכשף אפל במערב שרוצה להשתלט על כל היצורים החיים. היה אפשר להניח שהוא מדבר על עצמו, וכך כנראה גם אדאר וחבורתו הבינו, אבל לא – באמת יש בעונה הזו דמות של מכשף רשע שמגולם על ידי קירן היינדס (דיווחים מוקדמים על הליהוק שלו טענו אגב שהוא יגלם את קירדן, אבל לא). הוא גם מופיע בטריילר להמשך העונה שמשודר בסוף הפרק, וחשוב מכל – אין לו זכר בכתבי טולקין. אין לי בעיה עם תוספות, אבל משום מה היוצרים סבורים שמה שאנחנו צריכים כרגע זה נבל נוסף לרשימה.
למרות הבעיות, טבעות הכוח היא עדיין הסדרה הכי יפה בגן (אם כי קצת מורגש שהם עברו לצלם ברחבי הממלכה המאוחדת ונטשו את ניו זילנד), עדיין עם האפקטים הכי וואו בסביבה ועדיין עם המוזיקה האלוהית של ביר מקרירי. הפסקול בקטעים של סאורון פיתח את הנעימה של סאורון שהופיעה לאיזה דקה וחצי בעונה הקודמת והיה פשוט ממתק, אבל השיא של הפרק הוא ללא ספק השיר של האלפים. אני מודה, בכיתי. ונשארתי להקשיב לו לאורך כל הקרדיטים.
אבל זה עדיין היה פרק פתיחה שהזכיר יותר את חולשות העונה הקודמת מאשר את החוזקות שלה, ולא חיבבתי אותו במיוחד. יש מצב שהפרקים הבאים יפתחו טוב את הסיפור ויגרמו לי לסלוח בדיעבד על כמה מהסצנות המיותרות כאן, אבל על הבימוי הבעייתי והקלישאות אי אפשר לפצות, ולא מעודד שבמאית הפרק אחראית לכמעט כל הפרקים בעונה. למזלנו, מקרירי לא הולך לשום מקום, ושלושת הפרקים הראשונים יצאו יחד, אז אני אגלה מהר מאד האם האופטימיות שבגללה התחלתי את הביקורת היתה שווה את זה.
- לא נצפו בפרק: הגמדאים, הנומנורים, ארונדיר ותיאו.
- כן, לאורך הביקורת הזו אני אכתוב גמדאים עם א' לזכרו של עמנואל לוטם.
למה האורקים
לא היו מרוצים מסאורון / מהנאום שלו?
כי הוא הצהיר שהוא ישלוט בהם בכוח
גם אצל טולקין, שליטתו המוחלטת של סאורון בכל סוגי יצירי האופל נבעה מכוחה של הטבעת האחת ששיעבדה אותם בכוח לרצונו. ואכן, כרגע, האורקים בסדרה (למען האמת כבר בעונה הקודמת) הם קצת יותר מחיות הטרף שהם היו בסרטי שר הטבעות.
סאורון דיבר על כוח
לא על שליטה באורקים.
הא?
בוודאי שהוא דיבר על הכפפתם לרצונו. הוא אומר במפורש שלא יהיה להם טוב, אבל לא יהיה להם ברירה.
הוא אמר
שהרבה אורקים ימותו למען טובת כלל האורקים.
כי גם אורקים מתעבים נאומי בחירות
האורקים שכחו שסאורון הוא סוג של אל למחצה שמסוגל לשלוט בבריות הארץ התיכונה ללא קושי ושהם עיוות גרוטסקי של אלפים שהאקס של סאורון יצר בנסיון כושל לברוא חיים.
לעומת זאת, סאורון שכח שהוא סוג של אל למחצה שמסוגל לשלוט בבריות הארץ התיכונה ללא קושי ושהאורקים הם עיוות גרוטסקי של אלפים שהאקס של סאורון יצר בנסיון כושל לברוא חיים.
סאורון לא באמת צריך מסע בחירות כדי לשכנע אורקים לציית לו ושהאורקים לא באמת מסוגלים לסרב לאדון האופל.
הגבנו כנראה בלי לראות זה את תגובתו של זה
אבל כאמור בתגובה הקודמת שלי, כוחות השליטה המוחלטת של סאורון הגיעו רק באמצעות הטבעת. אם היתה לו הטבעת, אף אחד לא היה יכול להמרות את פיו.
אולי
אני חושב שהאורקים ידעו שמורגות וסאורון הם סוג של אלים (הראשון יותר והשני פחות אבל אלים). נראה מוזר להתנגד להם או לחשוב שיש כמות של דקירות שאחריה הם ישארו מתים.
המחשבה שסאורון צריך לשכנע אורקים היא קצת תמוהה.
זה כנראה הכיוון
האורקים אמרו שסאורון משקר.
כאילו זו הבטחת בחירות לא משכנעת מנואם לא מספיק כריזמטי.
מסכים עם רוב הביקורת. אם כי, דווקא הפתיחה הייתה טובה גם אם היו בה אי אילו פרטים חסרי היגיון… סאורון מתחפש ולא סתם עין לוחשת באפילה. או בעל האוב מההוביט ללא גוף.
אבל באמת היו קטעים צפויים. החליפו שחקן לאדר, גלדריאל שחקנית גרועה! הכול נכון. ובעיקר מפריע לי וזה נכון גם לפרק 2, הכול עדיין איטי מאוד! שעה ואין התקדמות בעלילה… וההטפה הנוצרית סביב הדמות של ה"זר" והדמיון לישו כבר ממש בוטה אפילו מנרניה.
אבל זה שר הטבעות ונראה בכל מצב. הצילום מרהיב, והמוזיקה מרגשת.
נישאר.
בשורות טובות!
לגבי הסיבה שסאורון הלך למורדור מאוד הציק גם לי כי בסוף העונה הקודמת תואר כמשהו דרמטי ובסוף מתברר כסתם הימור מסוכן בלי רווח נראה לעין
רוצה להאמין שיש כאן לכותבים סיבה נסתרת ואולי זה שאדר יתמקד בחיפושים אחריו יואיל לו מאיזה סיבה שהיא אם כי כבר הוכח שאין יותר מדי מה לבנות על הכותבים בסדרה
בכל זאת יש לדעתי שיפור בכתיבה מהעונה הקודמת כשגולת הכותרת זה לראות איך סאורון מסובב את כולם כדי ליצור את הטבעות דבר שבכתבי טולקין היה פחות מוסבר
אשכרה יש כאן בנאדם שאהב את טבעות הכוח
מה אתם יודעים אפשר למצוא באינטרנט הכל. משחק זוועתי, אלפים שנראים ברמה מנטלית של בילבו בריבנדייל. קווי עלילה פשוט משמימים אני רואה את הסדרה במהירות 1.5 רק כדי לגמור עם זה.
מכל ה"כוכבים" בסדרה אני מסכים שקווי העלילה של הגמדים הם איכשהו הכי סבירים וניתנים לצפיה. נומנור? פיהוק ענק. איזה אכזבה אני לא מאמין שאפשר לעשות עונה גרועה יותר מהקודמת אבל אנחנו בדרךךךך
יש פתרון טוב יותר מלצפות במהירות 1.5
והוא לא לצפות בסדרה בכלל.
אז יש לי רעיון
לאפליקצית AI מגניבה – בכל רגע שמשעמם לך אתה לוחץ על כפתור והיא קופצת קדימה עד לקטע המעניין הבא.
(וכן, יש מקומות שהיא תקפוץ לסוף הפרק, ומכן תסיק את המסקנות לבד)
זו הסדרה שתציל את הפנטזיה? יותר כמו מתנס קהילתי בירוחם
בושה וכלימה שזה מה שיש לבזוס להציע לקהל הצרכני, מוצר בלאי
אני חושב שבזוס בשלב הזה לא מעורב
הוא עסוק בלנסות ולשגר טיל לחלל הגדול יותר מזה של מאסק
מי כן מעורב בזוועה הזו? ולמה להמשיך להיתקע על טולקין שיש יצירות פנטזיה הרבה יותר שוות
מה עם סדרה על שם הרוח של פטריק רותפוס? כבר מתבקש
ל״שם הרוח״ כבר מתוכנן סרט שאולי יום אחד יקרה
ובכל מקרה מספר יצירות פנטזיה נהדרות יכולות להתקיים במקביל!
כבר שנים אומרים את זה. בהוליווד יש כסף לתור 4 אבל אין כסף לשם הרוח
(ל"ת)
בהוליווד יש כסף להכל
אני לא חושב שהבעיות עם קינגקילר קשורות לת'ור 4, או לטבעות הכוח.
בכל מקרה לקרוא לטבעות הכוח יצירת פנטזיה נהדרת זה מצחיק
(ל"ת)
ובהוליווד ממש אין כסף להכל.
(ל"ת)
טוב, נכון. בהוליווד יש כסף לכל מה שיכול להרוויח כסף
וכל הסדרות הפוטנציאליות שצויינו פה בהחלט יכולות. זה עניין של זמן.
בתור ירוחמי אני חייב להגיד שזה לא נכון
למתנס הקהילתי שלנו יש דברים יותר מעניינים וכיפיים להציע ממה שיש סדרה הזוועתית הזו להציע.
ותודה רבה על האזכור לירוחם, נחמד לראות את שם העיר קופץ אפילו בעין הדג.
מתגלגלת חדשה!
איזה כיף סוף סוף ליפול על מתגלגלת לסדרה שאני עוקב אחריה לשם שינוי!
צפיתי כבר בכל ארבעת הפרקים שיצאו, אז לא אכנס לפרטים ספציפיים, אבל אגיד שהעונה בינתיים היא שיפור משמעותי עבורי מהעונה הקודמת ושאני נהנה סך הכל.
אני מסכים עם הביקורת על כך שלסדרה יש בעיות – מבחינתי היא עמוסה מדי ובו זמנית מפוזרת מדי, ככה שעדיין מתסכל לעקוב אחר כל קווי העלילה השונים שבקושי מתקדמים או מצטלבים (ולא כולם נוצרו שווים מבחינת רמת העניין שלי כצופה) – אבל האימרסיביות שהיא מספקת ברמה אפילו יותר גבוהה העונה, ואני מרגיש שגם מבחינת בניית העולם והשימוש בלור של טולקין הם עלו מדרגה.
זאת לא אדפטציה מדויקת אמנם, ובכל זאת היא נאמנה לרוח הכתיבה של טולקין מבחינתי, ובהחלט נותנת לי מעט מההרגשה המלהיבה של הצפייה בסרטים, עם איזון נכון של אקשן עם העמקה בדמויות והרבה כיוונים פוטנציאליים לרגעי שיא.
סקרן לראות איך ארבעת הפרקים הנותרים יאספו את הכל, ומצפה להמשך המתגלגלת.
לפי הרחשים בהוליווד זו העונה האחרונה, כלומר לא תהיה עונה 3.
הסדרה נגנזה עקב נתוני צפייה נמוכים ביותר…
כל כך עצוב לי שבחרו להפיק סדרה כזו במקום סדרת פנטזיה של פטריק רותפוס, גו אברקרומבי או רובין הוב.
בקולנוע ובטלוויזיה
עם כל המד"ב והפנטזיה, כמעט אין עולמות בדיוניים עשירים.
עד שכבר מעבדים, בוחרים בשמות מפורסמים – חולית, המוסד, שר הטבעות.
דווקא נראה שהשמועות האלה לא מבוססות
לפי המקורות של הוליווד ריפורטר, אמאזון מחויבים עדיין ל5 עונות למרות נתוני הצפייה הנמוכים כביכול (לטענתם ומבחינתם הם די טובים, אגב).
A third season has been in the works for months, though it has not been officially greenlighted. After seeing season two’s premiere ratings, sources tell The Hollywood Reporter the company remains committed to the show’s original five-season plan.
קישור: https://www.hollywoodreporter.com/tv/tv-news/house-of-the-dragon-rings-of-power-1235997632/
אני בספק אם אפשר לפרש נכון "נתוני צפיה" בעידן הסטרימינג
בוודאי כשמדובר בחברה כמו אמזון, שעבורה שירות הסטרימינג הוא שירות צדדי, והמנוי שלה הוא בעצם באנדל (Prime) שרוב לקוחותיו משתמשים בו בשביל משלוחים מהירים וזולים ולא בשביל שירות הסטרימינג עצמו.
אולי נשמע קודם הודעה רשמית לפני שנתחיל להספיד סדרה שעדיין רצה
(ל"ת)
סבבה אגוזים להתחיל להספידה.
ברור שהיא לא יוצרת עניין ובאז (אנשים מדברים יותר על סוסים איטיים, מעניין כמה התקציב שלה בהשוואה לשרת הטבעות), וגם אם אמאזון ימשיכו את הסדרה הלא רווחית, הצופים נטשו כבר תסירה. היא דיללה את המותג של הארץ התיכונה ופגעה בו יותר מההוביט.
ואני מתחננת לבזוס, תשחרר מטולקין המאוס ותחבר אותנו לכתביה המדהימים של רובין הוב. די לבד את אותן יצירות פנטזיה ישנות.
נ.ב. לגבי עונה 3- נחיה ונראה. מתערבים שבסוף לא יקרה על כבוד?