תראו, אני לא רואה הרבה סדרות. אולי איזה "אטלנטה" פה, "משחקי הכס" שם. רוב השיחות שלי בנוגע לטלוויזיה הן כשמישהו ממליץ לי על סדרה, אני מהנהן בראש ואומר לעצמי שאני אוסיף את זה לרשימת הצפיה, ואז לא עושה את זה. אני אומר את זה כדי לתת הקשר למשפט הבא שהולך להגיע, כדי שתדעו מה רמת הידע המקצועית שצריך לייחס לו. בכל מקרה, "ריק ומורטי", שפרקי העונה השלישית שלה מתחילים להגיע באופן סדיר היום, היא הסדרה הכי טובה שיש בטלוויזיה. אולי הסדרה הכי טובה מאז העונות המקוריות של "Arrested Development" ואם אתם עדיין לא צופים בה אז תפסיקו לקרוא ולכו לצפות בה כבר.
"ריק ומורטי" מספרת על ריק ומורטי. ריק הוא האדם החכם ביקום: אדם בעל גבה כחולה אחת ,שיער קוצני ונטייה לגהק תוך כדי שהוא מדבר. מורטי הוא הנכד שלו – נער צעיר בחולצה צהובה וגמגום קל שבהחלט אינו האדם החכם ביקום. השילוב הזה, של המדען המבוגר והנער הצעיר, בוודאי יבלוט בבחזרה-לעתידיותו, ולא במקרה. "ריק ומורטי" התחילה כסרטון פארודי (נוראי, יש לציין) על "בחזרה לעתיד" ועל הדינמיקה המוזרה והמעט נצלנית שבין דוק ומרטי. מאז היא השתכללה לסדרה, החליפה את השמות של הדמויות, ובמקום הזוועות שמתרחשות בסרטון המקורי, הפעם המדען והנער יוצאים ביחד להרפתקאות שממיסות את המוח של הצופים – בין אם מצחוק, תדהמה או משום שהצופים גרים קרוב מדי למכון הביולוגי בנס ציונה.
הכתיבה ב"ריק ומורטי" נעה מתכנון פרטני מוקפד של פרטי עלילה שנבנים לאורך עונות שלמות ונשתלים ברמזים בשביל שמעריצים ימצאו אותם בצפיות חוזרות, ועד לפרקים שבהם המדבב של הדמויות פשוט אילתר שטויות ועכשיו מחלקת האנימציה צריכה להבין מה היא עושה עם זה. זאת סדרה שמספר הפארודיות והרפרורים שלה בכל פרק גורם אפילו ל"איש משפחה" להחוויר, ובו בזמן היא מציגה שוב ושוב רעיונות מד"ביים שעוד לא יצא לי להתקל בהם, וכל אחד מהם היה יכול להחזיק בקלות סרט או סדרה רציניים לגמרי. חייזרים שמתרבים באמצעות יצירת זכרונות מזוייפים, משרתים שרוצים לסיים את שרותם על מנת להפסיק להתקיים, ופיצולי זמן בכמות מגוחכת.
זה, הכתיבה הנהדרת, תשומת הלב לדברים הקטנים בשילוב של הטירוף האקראי של יוצרים שיכורים בחדר כותבים נעול, וצוות האנימציה שמצליח לגרום לרעיונות דוחים בבסיסם להיראות סבירים (או אולי להיפך) קונה לה עוד ועוד מעריצים שרופים בצורה שמאפשרת להחשיב את "ריק ומורטי" כקאלט, למרות שזאת הגדרה חמקמקה – בעיקר עבור סדרה שעדיין משודרת. אין הקרנות-חצות של פרקי "ריק ומורטי" שבהן הקהל מדקלם את הטקסט, אבל כשדמויות משנה שהופיעו בפרק אחד של הסדרה מתחילות להופיע על ספלים, חולצות ובובות שנוצרו על ידי מעריצים – אפשר לפחות לקרוא לסדרה "תופעה".
אבל ריק ומורטי זה לא רק ההרפתקאות בין היקומים השונים והמגניבים. ריק ומורטי היא סדרה עם תפיסה פילוסופית קשה שמוקרנת בכל פרק ופרק שלה, וזאת גם הסיבה שהיא לעולם לא תהיה "הסימפסונס"; זאת לא סידרה שפונה לכל המשפחה, או באופן כללי, לכולם. הסדרה הזאת אפלה, צינית ולפעמים מרושעת ברמה לא נעימה. ריק כבר עבר כל כך הרבה בחייו, וראה כל כך הרבה יקומים, שהוא הפך לאדיש לגמרי לכל החוויות הללו, ואם הוא יוצא להרפתקאות זה רק כדי להרגיש משהו רגעי או להשיג משהו בשביל עוד המצאה טכנולוגית. המוות והכאב של היקום לא מעניינים אותו, אין לו שום כוונה לתקן עוולות, להציל את העולם או ללמד מישהו שיעורים על החיים, והוא קיים רק בשביל עצמו. הסדרה מכילה הכל החל מניסיונות אונס, רצח, התאבדות ועד אובדן כל המין האנושי בשלל תרחישים נוראיים. בשום שלב הסדרה לא מגנה על הצופים שלה מאלימות החיים האקראית שמדי פעם פשוט מתרחשת, והיא גם לא מוצאת נחמה באמונה או במדע או בשום דבר חיצוני. הקיום בסדרה הוא חסר תוחלת ויכול להסתכם בהזזת חמאה ממקום למקום.
יש בימינו לא מעט סיטקומים אפלים ומדכאים. אבל בעוד שהסדרות האחרות מוצאות נחמה באלכוהול, סקס וסמים , ריק ומורטי מוצאת את הנחמה בבני האדם הקרובים אלייך. אלה אמנם רגעים נדירים שמבליחים בתוך יקומי הציניות של הסדרה, אבל בהחלט נראה שלריק אכפת ממורטי, למורטי אכפת מריק, והמשפחה שלהם מנסה לתפקד יחדיו. והלב הקטנטן הזה הוא זה שקושר את הצופים באמת לסדרה. יש המון ציטוטים מצחיקים מ"ריק ומורטי", אבל מה שמגדיר את הסדרה הוא משפט שמורטי אומר לאחותו כשהיא חווה משבר זהות: "אף אחד לא קיים בכוונה, אף אחד לא שייך לשום מקום. בואי לראות טלויזיה?".
אוקיי, אני אשאל:
אנחנו מדברים כאן על טלוויזיה עכשיו?
טובה.
(ל"ת)
הוצאת לי את המילים מהמקלדת
(ל"ת)
מאז אפריל 2015 לפחות.
בערך
בתגובות המצב כבר הרבה זמן (כפי שודאי שמת לב) הוא כזה שניתן לדבר על סדרות והדיון לא יימחק (אלא אם כן יש סיבות אחרות למחוק אותו).
לגבי כתבות המצב יותר חמקמק – אנחנו לא נפרסם סקירה לכל פרק של כל סדרה ולא נפרסם חדשות או טריילרים לכל דבר: בעצם, כמו שעשינו עם קולנוע עד עכשיו.
בהחלט ניתן לצפות שאולי בעתיד יפורסמו עוד כתבות על טלוויזיה אבל לא בצורה סדירה או תכופה.
האם זה עונה על השאלה?
"בערך"
(ל"ת)
Nice try
העובדה שיש לך רק זיכרונות טובים מהסדרה מוכיחה שאתה לא אמיתי אלא טפיל חייזרי מושתל.
ראה עצמך מחוסל!
מה שמזכיר לי
גם משחק הקלפים של ריק ומורטי (שמבוסס על הפרק הנ"ל) מוצלח ביותר.
מוכיח שהסדרה לא אמיתית, אם כבר
(ל"ת)
נראה לי ש-"Get Schwifty" מוכיח שהסדרה אמיתית.
יאיי ! ריק ומורטי בעין הדג !
עכשיו לקרוא את הכתבה
ניסיונות האונס והרצח זה גם בהשראת בחזרה לעתיד?
(ל"ת)
אם נהנת מריק ומורטי בגלל פילוסופיית החיים, אז זה הזמן לראות את bojack horseman
עכשיו תהנהן בראש ותכניס את זה לרשימת הצפייה
מי היה מאמין
שסדרה מצויירת תהיה הדבר הכי קרוב למד מן.
לחלוטין הפייבוריטית שלי מבין השתיים.
מהחוויה שלי מהסביבה, יש הרבה יותר חובבי "ריק ומורטי" מאשר חובבי "בוג'אק" (כמובן שאין סתירה בין השתיים), ועם זאת – מעדיף בהרבה את הסוס. זה מצחיק ומעציב אותי באופן לא יאומן.
ריק ומורטי בועטים לך בראש, בוג'אק - בבטן
ואני לא יודע מה יותר קשה… הכאוס המוטרף של הראשונה (ובעיקר הבדיחה-לדקה באדיבות דן הרמון) איכשהו עושים את החוויה לקלה יותר; פרק טיפוסי של בוג'אק יכול לגרום לי להצטנף בתנוחה עוברית לכמה שעות של אורגיית "אלוהים-מה-עשיתי-עם-החיים-שלי!!". בהחלט לא משהו שמומלץ לראות בלי ליווי תרופתי.
למען האמת, ניסיתי לצפות כבר באיש הסוס פעמיים
ואני פשוט לא מצליח לעבור כמה דקות בלי רצון עז לכבות את הסדרה. הומור צפוי ומלא בסצינות-מעבר פרט לדמות של טוד שמעלה חיוך. האם יש מקום שעדיף להתחיל ממנו שהוא לא הפרק פתיחה? כי אם לשפוט על פניו אז… לא.
זה נשמע הרבה, אבל...
הדעה הרווחת היא שצריך לראות לפחות עד פרק 6 לפני שחורצים את גורלה.
וכדאי לזכור שזאת לא רק קומדיה. שזאת גם לא פחות מכך סדרת דרמה, ושצריך יותר סבלנות בשבילה, אבל זה כל כך משתלם כשזה הופך להיות רכבת הרים רגשית.
כשראיתי את הסדרה ממש רציתי לפתוח עליה דיון כאן.
כרגע, אני לא זוכר אותה הכי טוב, אבל הרושם שלי ממנה עדיין מאוד חזק.
אני אוהב ושונא את הסדרה הזו. הרעיונות של הפרקים, הקונספטים שהכותבים מנסים לחקור, ממש נהדרים. חלקם גם מבוצעים בצורה נהדרת. לא אכנס לפרקים ספציפיים מחמת הספוילרים, אבל בהחלט יש ניצוצי גאונות בכמה פרקים, ואפילו נשמה ואהבת אדם (לא מתקרב לפיוצ'רמה, אבל זה סף שמאוד קשה להגיע אליו).
אבל היוצרים גם נדבקו במחלת הג'אד אפטאו. האמונה השלמה ש*כל* מה שיוצא להם מהפה הוא גאונות צרופה, שיא התחכום, קומדיה עילאית. וכן, הזכרת את זה במשפט בפוסט שלך, להסתגר בחדר עם בירה ולהקליט שטויות. באותה הסצינה אם הייתי שיכור יחד עם המדובב אולי הייתי מגחך, אבל זו סצינה נוראית, מביכה, נמתחת ונמרחת, שממחישה בדיוק למה צריך עורך עם ביצים. יש כמה סצינות כאלה, ואף אחת מהן לא מצחיקה או אפילו מבדרת (בעיה כשמדובר בסדרה קומית), והן ממש מורידות מערך הסדרה כיצירה בסופו של דבר. קצת יותר מחשבה, יותר מוסר עבודה, ובאמת שהיא הייתה יכולה להיות סדרת מופת.
בגדול אני מסכים איתך
זאת סדרה מאוד נחמדה ומצחיקה, ובאמת יכול להיות שהם היו יכולים להיעזר בקצת יותר עריכה.
אני מרגיש שקצת מגזימים בהייפ סביבה. בדרך כלל אני מאוד נהנה מהכתבות בעין הדג, אבל זה פשוט מוגזם, זה פשוט פוסט משתפך ומביך של מישהו שממש, אבל ממש מעריץ את הסדרה. זה בסדר, אבל איזה ערך יש לזה? יש מישהו שגולש באתר (שמראש אוכלוסיית הגולשים בו היא גיקית ברובה) הזה ש*לא שמע* על ריק ומורטי? נו באמת.
אוקיי, אז יש בה נגיעות של פילוסופיה ומשהו מעבר להומור, זה נחמד וגם אני ממש אוהב את זה, אבל לא צריך לעשות מזה יותר ממה שזה. זה רק מראה על הדלות באנימציה מערבית – אין סדרות אנימציה למבוגרים שהן לא קומדיה, וכשיש סדרה כזאת שמצליחה להכניס מעט עומק, מכתירים אותה כהדבר הטוב ביותר שנוצר אי פעם. דווקא בוג'אק הורסמן היא יותר צעד בכיוון הנכון, יותר דרמה ופחות קומדיה.
ומילה על רפרנסים – רפרנסים ופארודיה הם סוגים מאוד זולים של הומור. כל מה שצריך לעשות זה להצביע על משהו ולהגיד "היי, זה משהו שאתה מכיר!". זה מוסיף, אבל ריק ומורטי זאת סדרה מוצלחת בגלל איכות הכתיבה והדמויות, לא בגלל הרפרנסים.
אני לא יודעת אם זה רלוונטי לדיון או לא
אבל אני גולשת קבועה בעין הדג שלא שמעה עליה…
האם זו סיבה כן או לא לפרסם את הכתבה? אין לי מושג.
אבל יש גולשים בעין הדג שלא שמעו עליה – הנה אחת.
(מה שהרבה יותר קשה להגיד על סדרות אחרות שפרסמו כאן, אהם… משחקי הכס… אהם).
אוקיי!
עדיין אני עומד מאחורי שאר הדברים שכתבתי. הכתבה הזאת לא עומדת ברמה של שאר הכתבות באתר.
יש משהו ספציפי שאתה חושב עליו?
או אווירה כללית שכזאת?
אני? על מה?
לא הבנתי.
כן, זה היה כללי.
"אבל זו סצינה נוראית, מביכה, נמתחת ונמרחת, שממחישה בדיוק למה צריך עורך עם ביצים."
אתה מדבר על משהו ספציפי או אווירה כללית?
אה. כן!
הסצינה שזכורה לי הכי לרעה זו סצינת הטריילרים שבזמנו דיברו על כמה היא מצחיקה כי המדבב היה שיכור בחדר ההקלטות והסדרה פשוט הכניסה את זה לפרק.
אבל בכלל כל פעם שריק מדבר לחץ הדם שלי עולה (הגמגום הנוראי).
אני בדילמה
מצד אחד, עצם ההחלטה להשאיר את ההקלטה מראה בהחלט איזשהו מהיהירות שאתה מדבר עליה.
מצד שני, אני לא חושב שזה מאפיין את הסדרה כולה (כמו נניח שקטעי האלתור מאפיינים את רוב סרטי אפאטו).
מצד שלישי, הדמות של ריק נשענת, במקום מסוים על האלתורים האלה – כך שאי אפשר להגיד שזה לא קיים בשאר הסדרה.
עדיין מאותו צד, ריק ומורטי הפך בין העונה השנייה לשלישית לאיזה מגה-זיכיון של משחקי פלאפון, סרטוני יוטיוב ועוד שכולם לכאורה זוכים לאותו הכבוד.
לתחושתי, מכיוון שהסדרה *בכלליות* לא מתייחסת לעצמה או לדמויות שלה ברצינות אז יש הרבה פחות מתחושת ה"כל פלוץ שלנו הוא מציאה" שיש בדברים אחרים… אבל אני מסכים שגרמת לי לעצור ולחשוב על זה, כך שאני לא בטוח שהתחושה שלי מדויקת.
אני חושב שעניין האלתור והיהירות תופסים מקום הרבה יותר משמעותי ממה שאתה מייחס (או זוכר).
ג'אד אפטאו התחיל עם קטעי אלתורים עם החבורה שלו, אבל בהתחלה לפחות הם היו ממש כבדים עם המספריים, והשאירו רק את הקטעים המצחיקים באמת. בסרטים האחרונים שלהם הם כבר היו פחות בררנים והשאירו הרבה קטעים לא מוצלחים בכלל. אני לא חושב שחבורת אפטאו הגיעו לרמת המורכבות והיצירתיות בקונספטים שלהם לרמת ריק ומורטי. אבל התחושה הכללית כשאני מסיים פרק היא כמו כשאני מסיים סרט של החבורה.
אני מאוד נגד הטרנד של 'כל כך גרוע שזה טוב' 'כל כך חפפני שזה מצחיק' כי זה מרגיש לי כמו עצלנות וזלזול. וכשיש לסדרה הזו דברים כל כך טובים בה, ומהצד השני חלקים כל כך עצלניים (באמת שסצינת הטריילרים זכורה לי לרעה כי אפילו האלתור לא היה מקורי. תוך כמה יהיו לך פה מ-10 מגיבים 50 רעיונות לטריילרים ממש ממש ממש מצחיקים וייחודיים) הפער נהיה בולט. הלוואי ומישהו ייקח את הרעיונות שיש להם בסדרה ויהפוך אותם לפרקים של מראה שחורה, או אפילו פרקי אנימציה רק עם כתיבה יותר טובה.
אבל תן לי שנייה גם לבוא מהכיוון השני; אולי אני לא זוכר את הסדרה מספיק טוב ויכול להפיק תועלת מצפייה חוזרת (זה לא ייקח הרי יותר מיומיים). אני אחזור עם תובנות יותר קוהרנטיות.
לגבי הרפרנסים
האם אתה יכול להמליץ על אתר ספציפי שמתייחס לרפרנסים הנ"ל, לטובת מי שבטוח פיספס חצי מהם…
בבקשה: (ויש עוד כאלה, תחפש/י)
https://www.youtube.com/watch?v=nIG3HDaV0hE
(יש ספוילרים בקישור, כמובן)
לסדרה יש בהחלט קטעים חלשים
אבל בקטעים שהיא בועטת לך (הצופה) בביצים היא עושה זאת ללא רחמים ובדר"כ גם ללא התראה.
הפרק יכול לעסוק בדברים שטותיים ובשלוש הדקות האחרונות לעבור להילוך גבוה ולדרוס כל מה שבסביבה.
SHOW ME WHAT YOU GOT
חייב למחות על כך שהיא הסדרה הטובה בטלוויזיה. היא אפילו לא סדרת האנימציה הכי טובה כרגע. לדעתי "בוג'ק הורסמן" נמצאת כמה רמות מעליה (אולי אני אכתוב עליה גם פוסט, אם כבר התחלנו?). "ריק ומורטי" היא סדרה נחמדה…לפרקים. כשהיא עובדת היא ללא ספק עובדת טוב (הפרק הנ"ל עם הזכרונות המזוייפים הוא מבריק והאהוב עלי בסדרה) אבל חלק מהקונספטים שלה מרגישים מבוזבזים וחלקם פשוט מעצבנים (קו העלילה של מיסטר מיסיקס הוא אחד הדברים השנואים עלי בטלוויזיה. רציני לגמרי). לא יודע אם הייתי קורא לה "קאלט", אבל בהחלט יש לה קהל מעריצים אדוק ויצירתי.
ובגלל שכבר דיברת על זה, בתור מישהו שבערך כל עולמו הוא רפרנסים, אני לא יכול שלא לציין את "Psych", אולי הסדרה האהובה עלי בכל הזמנים וגורמת ל"ריק מורטי", "איש משפחה" ו"סאות'פארק" ביחד להחוויר מבחינת רפרנסים. כל פרק בשמונת העונות שלה גדוש באזכורים לתרבות הפופ (בעיקר של שנות ה-80 וה-90) ויש פרקים שלמים שמהווים מחוות לדברים כמו "טווין פיקס", סרטי סלאשר, היצ'קוק, "הרמז" ועוד. וכן, יש גם פרק מוזיקלי נהדר. לאחרונה הוכרז על סרט טלוויוזיני לסדרה שישודר בדצמבר ואני כבר סופר את הימים.
סדרה אדירה
בהחלט יש קטעים שהיו מצחיקים אותי יותר אם הייתי ברמת השיכרות של הכותבים/מדובב. אני לא חושב שמדובר בהרבה קטעים כאלו או שהם ארוכים במיוחד.
ויש גם הבדלי רמות בין פרקים אבל אין פרקים שהיו לא מהנים עבורי.
מהו קו העלילה של מר מיסיקס? יש פרק איתם וכמה הופעות אורח ברקע בהמשך הסדרה. מה כלכך רע בדמות/רעיון?
Psych סדרה מצויינת
רק רציתי להביע תמיכה, אחת הסדרות האהובות גם עלי
אחרי שלוש המלצות מאנשים שונים בשבוע האחרון
אני מחשיבה את הפוסט הזה בתור הקש ששבר את גב הגמל ומתחילה לצפות בסדרה.
תודה!
נ.ב. ואיזה כיף שיש פוסטים על טלוויזיה בעין הדג. אני מעריכה ונהנית מהדיונים על קולנוע כאן, ואשמח לראות כאן יותר דיונים טלוויזיוניים שיעזרו לזקק את מה שראוי לצפייה מההיצע האינסופי.
אין ולא תהיה על הסדרה מיסטר פיקלס
(ל"ת)
הרסת ציטוט
אף אחד לא קיים בכוונה, אף אחד לא שייך לשום מקום,*כולם הולכים למות*. בואי לראות טלויזיה?"
קטע מצחיק
ראיתי את הכתבה בדיוק 2.3 שניות אחרי שסיימתי לראות את הסרטון שבדיוק מדבר על אותו הנושא: https://www.youtube.com/watch?v=ez1rWBPznEc
וואו כתבה על ריק ומורטי בעין הדג!
אני כנראה אכתוב תגובה ארוכה ומפורטת כשיהיה לי קצת יותר זמן. אבל רק רציתי להגיב ולומר שזה פוסט מעולה ושאני מת על ריק ומורטי.
נהדר
סדרה גאונית ללא ספק. אני מסכים עם חלק מהכותבים מעלי, שיש סצינות מסוימות שלא שוות ברמתן לשאר הסדרה, אבל בכל זאת בלעתי ביומיים את שתי העונות, וחזרתי עליהן כמה פעמים אחר כך.
לא ראיתי את הסדרה, אבל ההשוואה בכתבה ל-"איש משפחה" גורמת לי להסס האם לתת לה צ'אנס
אני לא סובל את "איש משפחה". מהפרקים שראיתי (סביבות הארבעה-חמישה) קיבלתי תחושה שהאנשים שעשו אותה עבדו עם ספר הדרכה סטייל "איך לכתוב קומדיה מונפשת למבוגרים" ("כאן תחדש איזה רפרנס תרבותי מתחכם", "פה תכניס איזו פרובוקציה על לה"טבים") ויישמו בקפדנות את כל הכללים, בלי להבין שאין להם טיפת כשרון. זו סדרה שאין בה דקויות, אין בה אלגנטיות, הכל מזיע ומתאמץ וצורח לצופים באוזניים איפה (הם אמורים) לצחוק.
אם "ריק ומורטי" דומה במשהו ל-"איש משפחה", אני לא מתקרב אליה.
'ריק ומורטי' ממש לא דומה ל'איש משפחה'
'איש משפחה', כמו שאמרת, זו סדרה בלי דקויות או דמויות. יש 5 דקות של עלילה ועוד 20 דקות של רפרנסים ופלאשבקים כאילו מצחיקים. ב'ריק ומורטי' יש דמויות, יש לב ויש עלילה שמספיקה ל-25 דקות. תן צ'אנס, לא מבטיח שתאהב אבל 'איש משפחה' היא ממש לא.
יש מספר הבדלים בין "ריק ומורטי" ל"איש משפחה"
קודם כל, מבחינת המבנה שלה: בעוד ש"איש משפחה" היא סדרת יענו-סאטירה העתק-סימפוסנים, "ריק ומורטי" נטועה היטב בז'אנר המד"ב, וזה משנה את ההתרחשויות בפרק. גם פרקים יותר ארציים סובבים סביב איזשהו קונספט של מדע בדיוני ופחות סביב מה שקורה באיש משפחה.
שנית, מבחינת האזכורים, אין כאן Cutscenes. יש מעט מאוד אזכורים בדיאלוגים, לרוב בצורה אירונית ביותר וכל השאר הם אזכורים כלליים יותר לז'אנרים או אזכורים ויזואלים וחמקמקים יותר. פחות "הנה קים קרדישאן עושה משהו טיפשי" יותר "הנה הארכיטיפ של המוכר מחנויות חשודות, בסגנון "דברים שצריך", למשל".
בגלל שני הדברים האלה יש פחות פרובקציות: הסדרה לא מנסה להגיד משהו על תרבות הפופ או על מצב החברה: היא מנסה להגיד משהו באמצעות תרבות הפופ וכו'.
בנוגע לדקויות ואלגנטיות, לעומת זאת.. כאן אני לא בטוח. בהחלט יכול להיות שתמצא את הסדרה פחות מתוחכמת ואלגנטית, אבל זה די הכלל עם קומדיה אמריקאית בכלל. זה בהחלט לא ברמה של "המפץ הגדול" של "הכנס כאן בדיחה", אבל אי אפשר להגיד שמדובר בהומור יבש וחמקמק.
עד עכשיו היא הייתה ברשימה שלי...
אבל עכשיו אני לא בטוח.
כי גם אבא אמריקאי וגם Arrested Development דוחות אותי.
"אבא אמריקאי" לא ראיתי, אבל נניח
מה הביקורת שלך לגבי "משפחה בהפרעה"?
משפחה בהפרעה
הביקורת שלי לגבי משפחה בהפרעה –
השחקן הראשי הוא אחד השחקנים הכי פחות נסבלים מבחינתי בהוליווד כיום,
ונסיונות ההומור שם הן הומור שמבוסס על מבוכה. הומור שמתבסס על זה שאנחנו צריכים לצחוק על הדמויות ועל כמה הן מגוחכות, והומור כזה פשוט לא מצחיק אותי…
פרק חדש!
וואו, הפרק הזה היה לא משהו בכלל.
אני יודע שטכנית זה הפרק השני בעונה, אבל מבחינת זמן השידור הוא צריך לעבוד כמו פרק פתיחה, כך שהבחירה בפרק הזה, שמרגיש נורא אמצע-עונה, בתור מה שמחזיר אותנו לסדרה אחרי 4 חודשים – נורא מעצבנת.
אולי לשנות את סדר הפרקים היה עושה בעיות בעלילה של ג׳רי ובת׳, אני יכול להבין את זה, אבל באמת שהייתי מעדיף לחזור לסדרה אחרי הפסקה ארוכה עם איזה פרק משוגע, רעיון מד״בי מצחיק ומקורי, ולא מחווה/פאן-ארט ל״מקס הזועם״.
ניהיליזם בריק ומורטי
לפני שנתיים, לפני צאת העונה השניה, כתבתי פרוסמינר על ניהיליזם ניטשיאני בריק ומורטי. מאז הרבה דיבור על הפילוסופיה של הסדרה עבר באינטרנט ומן הסתם צמחו עוד הרבה קייסים מהעונה השניה לחיזוק הנקודה, אבל אם זה מעניין מישהו: https://docs.google.com/document/d/1lIEvifmJ0UyKuZxaOy_EVZtFk36obRBSfPjVR4GN5UE/edit
לגבי ההישענות על מקס הזועם בפרק החדש: לא הפריע לי בכלל, ולא הפריע לי מעולם. הסדרה כבר עשתה מטעמים מהישענות מאוד ברורה על סרטים ורעיונות מוכרים כמו פרדי קרוגר, אינספשן, פרקים של איזור הדמדומים וכו', וחלק מהקסם שלה הוא שהם יכולים להגיד מאוד בפרצוף "אתם יודעים על מה אנחנו מדברים ואתם מכירים את זה, עכשיו נגיד לכם משהו חדש על הדבר הזה בדיוק". הפרק היה מבריק ומאוד אהבתי את הזווית הפוסט אפוקליפטית לפירוק של חברה ביחס לפירוק של משפחה.
ממש מעניין. בא לי להחליף תואר.
אבל שנה שלישית אז אולי לא.
איך אתם צופים בעונה 3?
אני לא יודע איך לצפות בזה וזה מעצבן אותי! צפיתי בעונות 1 ו2 בנטפליקס ועכשיו אין שם את עונה 3! למישהו יש עצה לאיך לצפות בזה?
תודה מראש
נ.ב.: אני לא משתמש בדרכים לא חוקיות
אם אתה בסדר עם VPN
יש באתר של Adult swim את כל הפרקים לצפייה ישירה.
(אם כבר מדברים על זה – חוקי להשתמש ב-VPN כדי לצפות בסדרות?)
בגלל צפיית חינם חרב בית המקדש.
אז חכה למחר.
שאלה מעניינת
חיפוש בגוגל הוביל אותי לכתבה הזו (אמנם היא בת 5 שנים אבל נראה שרלוונטי), בה נאמר שיש עילה משפטית אם עוברים על תנאי השימוש באתר.
אז עברתי ברפרוף על התנאים של Adult Swim והדבר היחיד שמצאתי שם הוא ששימוש בשירותי האתר מחוץ לארה"ב הוא באחריות המשתמש בלבד.
בנטפליקס לעומת זאת מציינים במפורש: "אתה רשאי לצפות בתוכן של Netflix בראש ובראשונה במדינה שבה פתחת את החשבון שלך, ורק במקומות שהשירות שלנו זמין בהם והתוכן הרלוונטי מעוגן ברישיון"
בפעם האחרונה שהשתמשתי בנטפליקס מחו"ל
במהלך השהות בכל מדינה היה זמין לי אוטומטית המבחר שקיים באותה מדינה.
אבל לא ניסיתי אף פעם להיכנס לנטפליקס האמריקאי מישראל, נגיד.
הבנתי שיש חסמים שמאוד מקשים על האפשרות הזו.
נטפליקס מאוד מאוד מקפידים העניין, וחוסמים כתובות IP של VPNים על ימין ועל שמאל.
הדרך היחידה באמת להיכנס, זה לשלם לשירותים שנותנים לך IP אמריקאי אישי.
רק מזהיר, זה ממש לא זול.
אם כבר VPN בשביל הסדרה הזאת
הגרסא הלא מצונזרת שלה (בלי ביפים בקללות) זמינה רק בשירות של אמזון (לא באתר של AS או כל השאר).
העונות הקודמות זמינות בגרסאות האלו גם ב-Bluray.
אני לא יודעת איך הדברים השתנו מאז שנפתחה הצפיה אונליין לכולם
בעבר הלא מאוד רחוק (3-4 שנים) כדי להתחבר לשירותי הסטרימינג האמריקאי של אמזון, כל מה שהיה צריך זה לרכוש גיפט קארד שיכיל מספר שמשוייך לארה"ב והשירות נפתח כשירות אמריקאי.
למה קוטלים פה כל כך את איש משפחה?
איש משפחה, לפחות שבע העונות הראשונות, היא אחת הסדרות שחידשו יותר מכל את עולם האנימציה למבוגרים. היא לא נעזרת בספר איך לכתוב קומדיה, היא כתבה אותו. אני מניח שהביקורת פה מופנת לעונות האחרונות, שנהיו עייפות ועצלות יותר, אבל העונות הראשונות מלאות בבדיחות מבריקות (שבכנות לא ניתקלתי ברמתן באף סדרה אחרת), קטעים אלגנטיים וקווי עלילה נהדרים (פרקי בריאן וסטואי למשל). מי פה שקטל את הסדרה בבירור לא ראה את העונות הראשונות -אמצע של הסדרה, שהן, כמו בהרבה מאוד מקרים, העונות הטובות ביותר.
בטח אותם הזויים שמעדיפים את חברים על סיינפלד
(ל"ת)
שלום
אני אחד מההזויים שמעדיפים את חברים על סיינפלד. חברים סדרה חמודה וכיפית מאוד שאני עדיין נהנה מפרקים שלה עד היום. מסיינפלד שרדתי 2 עונות מיושנות להחריד לפני שנפרדתי מהם כידידים.
ההשוואה הזו עושה עוול לשתי הסדרות
נכון, אלו שני סיטקומים מהמצליחים שנוצרו אבל כל אחת מתמקדת בדבר שונה. רווקים שהם במקרה גרים אחד ליד השני בניו יורק זה פרט טריוויה.
ברמת המאקרו, אם למקד את השוני בין הסדרות אז בסופו של דבר יצא משהו כזה – סיינפלד סדרה הרבה יותר "טכנית" – אין דמויות 'דביקות' שאובססיביות לכל מה שקשור למערכות יחסים (בין הדמויות הראשיות) ויש הרבה יותר השקעה בקווי עלילה פרטניים לכל פרק ובתחכום של כל סיפור שעומד בפני עצמו (כמות הפרקים האייקוניים ואלו שעומדים בפני עצמם בסיינפלד היא עצומה, ובפרט בהשוואה לחברים)
חברים, לעומת זאת – *כן* אובססיבית בכל מה שנוגע לאינטרקציה בין הדמויות (מערכות יחסים אינסופיות, מגורים משותפים וכו') וזה בעיני מה שמבדיל אותה מסיינפלד, להרבה יותר אנשים קל יותר להתחבר לחברים ולדמויות בפרט מאשר לסיינפלד.
כמו שטען עוף בשומשום מעלי – הרבה יותר "כיף" לצפות בחברים, בפרט אם עושים מיני מרתון של 8 עד 236 פרקים, את סיינפלד מצד שני יהיה הרבה יותר קשה לבנג'ג' אבל מעטים האנשים שיטענו שסיינפלד אינה גאונות צרופה.
דווקא את העונה הראשונה של 'סיינפלד' אהבתי
בעונה השנייה התחדדה הבעיה שלי איתה: היא התיישנה בטירוף. בין אם זה הקצב שהרג אותי כול פרק (אני מת על סרטים איטיים שלוקחים את הזמן אבל הקצב של 'סיינפלד' התיש אותי. זה קומדיה, לא אינגמר ברגמן), ההתמקדות בדברים שאי אפשר כבר להזדהות איתם (נניח הפרק שבו ג'ורג' מחכה להתקשר מהטלפון הציבורי. פעם היה אפשר לצחוק מזה, היום כבר אף אחד לא מחכה להתקשר לטלפון אלא פשוט שולף את האייפון מהכיס) וכן, מה לעשות, ההזדהות על הדמויות. זה לא כמו 'דנקרק' שנולאן מלכתחילה הבין שרגשות זה לא הצד החזק שלו אז הוא בחר למקד את הסרט באירוע הכללי. סדרות כמו 'סיינפלד' עובדות בין השאר על כך שאכפת לך מהדמויות, אחרת למה לך לסבול אותן 9 עונות? לא התחברתי לדמויות של 'סיינפלד' ולא הרגשתי צורך להמשיך לראות את מעללותיהן.
אבל אולי אם אראה את עונה 3 דעתי תשתנה. עד אז אני יותר איש של 'חברים'.
לא הייתי מתנגד לתשע עונות של דנקרק
ובלבד שלראשונה יהיו יותר מחמישה פרקים
דווקא לא,
מעריץ סיינפלד וראיתי רק פרק אחד של חברים, שהיה אחד יותר מדי.
רק על עצמי לספר ידעתי
ראיתי מעט מאד איש משפחה, וזה לא מצחיק אותי, זה מבחיל. ההתעללות המתמדת בילדה וחוסר החמלה הכללי פשוט לא מדברים אלי. לא הצחיק אותי, ולא נהניתי. אז הפסקתי.
(למעשה, מעולם לא נהניתי מיצירה של סת' מקפרלן).
זו מחנאות קצת מטומטמת, אז תסלחו לי
בכל פעם שאנשים מסביבי עפים על ריק ומורטי (וזה קורה המון, זו עלק-חתרנות המיינסטרים החדשה כידוע) נחמץ לי קצת הלב על כך שכל כך מעטים בארץ מקדישים את הכבוד ותשומת הלב הראויים לאדוונצ'ר טיים – סדרה שלדעתי מתעלה בכל אספקט אפשרי על מקבילותיה מהז'אנר.
ריק ומורטי סדרה נחמדה ומשעשעת, אבל חייבת להודות שהאנימציה שם די מגעילה אותי (כמו שהיא מתכוונת לעשות) וקשה לי להתלהב כל כך מסדרה שבניגוד לנטען אני לא מזהה בה טיפת לב, ולהיקשר לדמויות שאני די בטוחה שהיוצרים בעצמם שונאים.
השוואה פחות טובה לדעתי
אם הייתי חייב להשוות את ריק ומורטי לסדרה אחרת הייתי דווקא בוחר בGravity falls שלדעתי עולה בכמה רמות מעל adventure time.
בכל מקרה שני הסדרות לא מגיעות לקרסוליים של ריק ומורטי. רק בגלל שהם היו שם קודם לא אומר שהם עושים את זה יותר טוב.
אני לא מבין איך את יכולה לקרוא לריק ומורטי סדרה בלי לב. אני יכול לתת לך עשרות דוגמאות לכך שזה בין סדרות האנימציה היותר מרגשות אבל לדעתי מספיק דוגמה אחת: תראי את הסוף של פרק 3 בעונה 2.
מסכים שלא מספיק אנשים שמים לב פה ל-Adventure Time
אבל לא שמתי לב לשום מחנאות בנושא. הסדרות האלה לא ממש דומות, ובטח שלאהוב אחת לא סותר לאהוב את השניה.
אם כבר, מה שמפריע לי באדוונצ'ר טיים זאת האנימציה שאם לצטט, "מגעילה אותי (כמו שהיא מתכוונת לעשות)" יש לה סגנון מובחן, אבל אני פשוט לא אוהב את הסגנון הזה.
אולי זו מחנאות שהמצאתי לעצמי בראש
כדי להסביר למה התגובה הפבלובית שלי לכל התלהבות אזכור של ריק ומורטי היא "אבל מה עם אדוונצ'ר טיים!!!".
בכל אופן, לא נראה לי שהאנימציה שם נועדה להגעיל בשום צורה. כלומר, זה עניין של טעם ואפשר לא לאהוב אותה אבל בניגוד לריק ומורטי נגיד היא לא מתעקשת לדחוף לך אשכים לכל פריים.
הבעיה שלי עם אדוונצ׳ר טיים היא
שברגע שהיא הפכה להיות פופולארית, זה כבר היה בשלב יחסית מאוחר שלה, ופתאום מצאתי את עצמי עם לפחות 5 עונות לצפייה.
אבל אם כבר קרב מומצא בין ריק ומורטי לאדוונצ׳ר טיים, אז גרוויטי פולס אוכלת את שניהם בקלות.
סטיבן יוניברס לנצח נצחים!!
בנוסף: כל הסדרות האלה פועלות בז'אנרים שונים ומיועדות לקהלי יעד שונים. הצורך לבחור צד רק כי הן כולן אנימציה אמריקאית בהחלט מטופשת.
אוח, סטיבן יוניברס שרדתי 2 פרקים,
זה כזה מעצבן.
אין כותרת, מסיבה מסוימת,
אבל היא ציינה את העובדה ששרדתי רק 2 פרקים של סטיבן יוניברס.
בדיוק החוויה שלי מאדוונצ'ר טיים
(ל"ת)
מצחיק
אלו שתי סדרות שהייתי אומר שצריך להתמיד קצת(יותר משתי פרקים זה בטוח)
כדי לגלות את הקסם שלהן. שתיהן בונות את הדמויות והעולם שסובב אותן בהדרגתיות, וכשדברים מתחילים להתחבר ולהתבהר הן פורחות.
אני מצטער,
אבל פאק סדרות שצריך להתמיד בהן בשביל ״לגלות את הקסם״.
אני יודע שלפעמים אני חוטא בעניין, אבל עדיין אם סדרה לא מוכרת את עצמה בפרק הפתיחה, היא צריכה למכור לי משהו שיגרום לי לרצות להישאר. אני לא אשאר משועמם מול כמה פרקים בשביל שום סדרה, שילמדו להציג את עצמם כראוי מהפיילוט – בשביל זה פיילוט קיים.
כשמדובר בפרקים של 10 דקות
אני חושב שהדרישה להשקיע זמן צפיה של לפחות פרק או שניים של סדרה "רגילה" (דהינו 6-10 פרקים) לפני ששופטים היא סבירה. כמובן שאתה לגמרי לא חייב לעשות את זה אם אתה סובל, אבל זה פשוט כמו לשפוט את משחקי הכס נגיד על בסיס הסצנה הראשונה בפרק הראשון.
לא זה לא.
פרק זה פרק, לא משנה כמה זמן הוא.
באותו היגיון (שבו אורך סביר לשפיטת סדרה הוא 50-60 דקות), אסור לי לשפוט סדרות קומדיה של 21 דקות אחרי פיילוט?
פרק זה מסגרת אחת, לא משנה כמה גדולה היא, זה כבר תלוי בסדרה.
ובכל אופן, במקרה של סטיבן יוניברס וגם אדוונצ׳ר טיים, שתי הסדרות משדרות 2 פרקים של 10 דקות ביחד, במסגרת אחת שיוצרת 20 דקות (אורך רגיל וסביר לשפיטת סדרה), ולכן כשאני אומר ״פרק״ אני מתייחס לזה.
מה זה "לשפוט"?
להחליט אם אתה רוצה לצפות או לא? כי זה אתה יכול לעשות גם על סמך דקה, או אפילו מלשמוע תיאור כללי או לצפות בתמונה יחידה ממנה. אם משהו מונע ממך להתחבר, זו זכותך לקבוע שלא תבזבז זמן על סדרה. זו הסיבה שלא המשכתי לצפות באדוונצ'ר טיים באמת (אם כי לא פוסל שאולי אחזור אליה יום אחד).
אבל כדי להיות מסוגל לבקר סדרה באופן הגון נדמה לי שהמינימום הוא קצת יותר. בטח בסדרה כמו זו שההתמקדות שלה היא לא בהרפתקאות אפיות מטלטלות עולמות, אלא בפיתוח דמויות איטי ובדילמות יומיום קטנות, בזמן שההרפתקאות האפיות נדחקות לרקע. וכאמור – הזמן שצריך להשקיע פה לא שונה בהרבה מסדרות אחרות. אני מודה שלסדרה הזו לוקח הרבה פרקים לתפוס קצב, אבל ברגע שהיא מתחילה עקומת השיפור שלה היא מדהימה.
כן ולא
הסדרה לא חייבת להבריק על ההתחלה או להציג איזה מסתורין גדול.
היא כן צריכה לתת איזשהו עניין מינימלי.
אכן, זה מה שאמרתי.
אם הם לא מוכרים את עצמם – סבבה ושיהיה להם בכיף, אבל שיתנו לי משהו אחר שיגרום לי להתעניין.
אני לא מעוניין להישאר מול פרקים שלמים בתחושת ״בהמשך יהיה לי מעניין״, אני רוצה שפשוט יהיה לי מעניין.
השאלה היא אם עדיף להיות צודק או חכם
אף סדרה לא מנסה בכוח להיות לא-מעניינת בהתחלה. אם יצא שהיא לא מעניינת, באסה, גם ליוצרים וגם לך, אבל אם ההנאה שבלהמשיך שווה את החוסר-הנאה בהתחלה אולי שווה להחליק להם את זה. סתם נקודה למחשבה.
אני מודה שאני נוטה להסכים עם קסם
אין לי הרבה זמן, ורובו הולך לסרטים אז כשאני רואה סדרה הייתי רוצה משהו שיתפוס אותי מהתחלה.
הסדרה היחידה שאני הייתי ממליץ לאנשים לנסות לעבור את העונה הראשונה שלה היא "Childrens Hospital" – למרות שגם כאן אני נתפסתי מהרגע הראשון והעונה הראשונה כולה היא חמישים דקות.
מצד שני, אני הצלחתי להתחבר ל"הסמויה" ו"שובר שורות" מהרגע הראשון אז אני לא אומדן טוב לדברים האלה. הסדרה היחידה שאני ממשיך לראות אחרי שלא התלהבתי מפרק הפתיחה זה "משחקי הכס", אבל זה רק בגלל שזאת צפייה עם חברות שבה מותר לי ללכלך על הסדרה כמה שמתחשק לי.
בדיוק, גם סדרות שצפיתי בהן ותמיד אומרים ש״צריך לעבור את העונה הראשונה״, הן כאלו שקנו אותי מההתחלה.
״שובר שורות״ ו״מחלקת גנים ונוף״ אלו דוגמאות מצוינות בשבילי, שאין ספק שההתחלות שלהן הן לא בדיוק מה שמגיע אחר כך, אבל עדיין הצליחו לתפוס אותי מהרגע הראשון.
אני לא יכול לדבר לגבי AT
אבל לגבי SU, הסדרה מבוססת על בנייה מאוד איטית של הדמויות.
חלק ניכר מהפואנטה שאתה מגלה את העולם כפי שהגיבור, סטיבן, מגלה אותו. בהתחלה הדברים נראים שחור לבן ואט אט נוצרים גוונים של אפור ומידע מהעבר מסתבר כשונה ממה שהוצג.
אני לא אומר שכל פעם שסדרה מתחילה לדחוף פילרים זה קורה מסיבה טובה. אבל פסילה של סדרה כמו SU בגלל הקצב האיטי היא כמו לפסול את "ממנטו" על עריכה מבלבלת.
גם אני מסכים עם קסם.למעשה אני לא רואה סדרות כלל מהסיבה הזו.האמת שזה לא רק העונה הראשונה שמהווה מכשול,אלא גם העונות הבאות.בדיון אחר שהיה לנו פעם באתר על סדרות,אנשים רבים המליצו על סדרות מסוימות בתוספת הסייג "רק העונה הראשונה" או "רק העונה השלישית". אני לא מתלהב יותר מדי מסיפור שחצי ממנו לא מעניין.יש לי את הסרטים שאני רואה, שגם אם לא כולם טובים הם מצליחים לשעמם אותי רק לעתים רחוקות .יתים ר
הבעיה העיקרית עם זה,היא שזה גלש לי גם לספרים.מאז שסיימתי את האחים קרמאזוב אני פשוט חושש להתחיל ספרים כבדים וארוכים,ומעדיף להתפשר על זבלוני מתח נוסחתיים ומטופשים(אבל כמה מהנים),וכך לא פוגש ספרים איכותיים.
אבל טוב,עכשיו אני קורא עוד ספר של דוסטוייבסקי(הכפיל),אז אולי עוד יש לי תקווה
לא הכל זה מיתולוגיה
אני חושבת שבניגוד לסדרות שאומרים לך "תצלח את העונה הראשונה ואחר כך יהיה לך מעניין" (כמו באפי או בוג'אק), בסדרה כמו אדוונצ'ר טיים אתה לא באמת חייב לצפות מההתחלה או בהכרח בסדר פרקים מוגדר כדי ליהנות ממנה.
זה כל הכיף בסדרות בפורמט כמו האקס פיילס שיש המון פרקים טובים שעומדים בפני עצמם לצד ארק גדול יותר שמתפתח ברקע או בכמה פרקים ספציפיים בכל עונה (שאפשר להעריך גם בלי להכיר את הרקע שלהם).
אני התחלתי לצפות באדוונצ'ר טיים מפרקים אקראיים אצל חברים ורק אחרי שהתחברתי לדמויות והתחלתי להסתקרן בנוגע לסיפור הכללי קיבלתי את החשק להשקיע יותר וממש לצפות בהכל כדי להבין את המיתולוגיה.
אגב, אותו הדבר תופס גם בסדרות כמו תיקים באפלה או דוקטור הו – הפרקים הראשונים לא בהכרח עובדים ועומדים במבחן הזמן, אבל יש מספיק פרקים מאוחרים שעומדים בפני עצמם שיכולים למשוך אותך ולעניין מספיק כדי להחליט להיכנס אליהן ב-100%.
אבל במקרה של אדוונצ'ר טיים
זה לא שהסדרה 'משתפרת' באיזושהי נקודה, פשוט אחרי שאתה מבלה מספיק זמן עם הדמויות ולומד להכיר אותם אתה מתחיל להתחבר לסדרה.
אז נכון, לא חייבים לראות לפי הסדר, אבל חייבים לצבור מספיק קילומטראז' של פרקים ויש אנשים שאין להם סבלנות לזה.
שוב, זה נכון לרוב הסדרות
אבל יש פרקים שהם טובים יותר מאחרים, או שהם גייטוויי טוב יותר להתחלה ואינם בהכרח בין הפרקים הראשונים.
לצורך העניין, אם אני רוצה לשכנע מישהו שכדאי לו לצפות בדוקטור הו אני אראה לו פרק כמו בלינק. אם זה לא גורם לו לרצות לצפות בעוד מהסדרה אז כנראה שהיא באמת לא בשבילו, אבל אם הוא מתלהב מזה הוא ירצה לצפות בעוד פרקים ויהיה סלחן יותר אם נופל על אחד חלש גם לפני שממש התחבר לדמויות ולמיתולוגיה שלהן.
מניח ששנאת את הסמויה?
הן מיועדות לקהלי יעד שונים
אבל בסופו של דבר אותם אנשים (אנחנו) צופים בכולן ומשווים ושופטים
כן
כן
"זו עלק-חתרנות המיינסטרים החדשה כידוע"
תתפלאי אבל יש אנשים שאוהבים את הסדרה כי היא מצחיקה. בכלל הקיטלוג הקצת מתבכיין הזה על כל "האנשים האלה שסביבי שהם קצת כמו עדר" קצת מעצבנת במובן הטיינאג'רית-דיירה-MTV.
וכדי לא לצאת אופ טופיק רק אגיד שאני חולה על adventure time וחבל שאף ערוץ מסחרי בארץ לא משדר אותה
גם אני אוהבת את הסדרה כי היא מצחיקה
אבל מסביב לריק ומורטי יש כיום פולואינג משמעותי שמייחס לה תכונות ואיכויות הרבה יותר גבוהות מזה. צודק, יש בטענה הזו מן הטינאייג'ריות-דריה ואני לא רוצה באמת לרדת על הסדרה כי תכלס כאמור גם אני נהנית ממנה, אבל זה מזכיר לי את ימי המטריקס במובן הכי שלילי של המושג.
האם האתר הזה הוא על טלוויזיה?
הרבה שנים האתר הזה היה על קולנוע. הוא ריכז אליו אנשים שאוהבים קולנוע, ובמיוחד סרטים בעלי אופי מסוים – כזה שהוא כיפי, אבל לא דבילי.
אחר כך האתר התחיל להיות יותר על כל מה שרד פיש אוהב. דורון די הקפיד לא להגזים עם זה, אבל הכניסה הרשמית הראשונה של טלוויזיה לאתר – אחרי שנים של מניעה מוחלטת – הייתה בגלל שהוא פשוט התלהב ממשחקי הכס.
עכשיו האתר הוא לא לגמרי של דורון, וגם לא לגמרי רק על קולנוע.
ואז נשאלת השאלה – ומכאן הרוח המלינה – על מה האתר. על כל יצירה שיש לה במאי ותסריטאי? ואם כן, סדרות אינטרנט נחשבות? ובאיזה ז'אנרים אנחנו מתמקדים? הסופרנוס, למשל, היא בז'אנר מאוד (מאוד) שונה מריק ומורטי – היא לא כיפית אבל לא דבילית, היא שואפת להיות יצירת מופת. אז אולי האתר הוא בעצם סביב הקהילה שלו, ואז כל מה שמעניין חלקים נרחבים מספיק ממנה יכול להידון פה?
אני לא יודע את התשובות לשאלות הללו. אולי הן גם לא אמורות להטריד אותי. אבל אני מסתובב בעין הדג די הרבה זמן, והוא חלק די משמעותי מהזהות האינטרנטית שלי, ולכן הן כן.
מצטרף לתהייה
אני עדיין בא לפה בגלל האנשים ובגלל דורון אבל אני חייב להודות.. לא ממש נשאר משהו מהגירסה המקורית של עין הדג. אפילו העיצוב המיתולוגי לא קיים.
בקשר לטלויזיה ומשחקי הכס – אני מקווה שלא יסקלו אותי פה אבל עם כל אהבתי לכתיבה של דורון אני דווקא נהנה יותר מהסיקור של עידו ישעיהו, מבקר הטלויזה של וואלה! ובעל האתר קפה וטלויזיה. אני חושב שהסקירה שלו יותר מביאה תובנות לפרק מאשר התקציר השנון שבכל זאת עדיין תקציר שנון, של דורון (שכבודו מונח במקומו).
יש גם עוד מקומות שאני נכנס להם כשאני רוצה לדבר על טלויזה. עין הדג פשוט.. לא נראה לי מתאים לזה.
מצד שני, גם אני השתניתי במהלך השנים ובן אדם שהיה הולך לקולנוע פעם בשבוע, אני הולך לקולנוע פעם בכמה חודשים, רק אם יש סרט שממש מושך אותי. את רוב הטכנים הבידורים שלי באים מהטלויזיה אז הגיוני שגם עין הדג ישתנה לגלגול חדש / גירסה חדשה שכוללת גם טלויזיה. במיוחד אחרי שדורון קצת זנח את הקריירה הזו לטובת דברים אחרים (הרצאות ההיי/בונז'ור/קוניצ'וואה אני דורון בואו לראות X).
*תכנים עם ת' כמובן
(ל"ת)
תאמין או לא, אבל אני באתר הזה מ-2006 למרות גילי הצעיר
גם עליי "עין הדג", כן, כולל בגרסתו הקלאסית והמיושנת השפיע בצורה שקשה לתאר. אבל זה לא אומר שאני מתעצבן מכל התפתחות קטנה באיזה קטע של "Damn kids, get off my lawn!!!!"
מילא אם זאת הייתה סטייה ממש הזויה, נניח היינו מתחילים לדבר כאן על ספורט (לא צריך, יש את אייסוקר בשביל זה) או מוזיקת מטאל. אבל רבאק, טלוויזיה זה פשוט נגזר של קולנוע. זה היה ככה מאז שהמדיום הזה היה קיים – ובעידן הנוכחי, ההבדל הקטן גם ככה הזה הצטמצם עוד יותר. אני יודע שזה גורם לי להישמע כמו הפרוגרסיביים האלה שאני צוחק עליהם בדרך כלל, שצועקים תמיד "אבל זאת השנה הנוכחית"… ובכל זאת, איך אמר בובי בזמנו, The times they are a-changin.
תאמין או לא, אבל אני מכבד את דעותיך.
כשתכבד גם את שלי, אשמח לשוחח איתך עליהן.
עכשיו קרא את ההודעה שלי שוב, ואנא התייחס לתוכנה, ולא למה שאתה החלטת לדמיין כ"פסטיבל "אהה פעם היה יותר פה טוב"" או כעצבים או כשמרנות.
וכי אני לא יודע להתעצבן כמו שצריך – למרות שבחיי שמגיע לך – הנה התחלה לשיחה:
בוודאי שאפשר להעביר על האתר הזה ביקורת רק כי הוא משתנה. אבל לא אני אעביר ביקורות כזו. אני מנסה להבין למה הוא הפך, ואני בהחלט חושב שזו שאלה שהכותבים כאן, כמו גם הקוראים, צריכים לשאול את עצמם מדי פעם. לא אמרתי שהתשובות הנוכחיות לשאלות הללו מטרידות אותי – העדר התשובות מטריד אותי.
זה אתר על קולנוע.
היה, ונשאר. מה שהשתנה הוא הקולנוע עצמו – שבעיניי המון אנשים, היום אפשר בהחלט להגיד שטלוויזיה היא חלק ממנו. זה היה נכון כבר שנים – לא סתם הרבה מאוד מדריכי כתיבת תסריטים לסרטים מגיעים עם הבהרה בהתחלה של "המדריך הזה רלוונטי באותה מידה לכתיבת סדרות". אפילו קובי ניב, למען השם, אמר את זה כבר לפני 13 שנה.
ואיך ריק ומורטי משתלב בזה?
(ל"ת)
... שזאת גם סדרת טלוויזיה
(ל"ת)
ממשנתה של קוראת פסיבית
אני קוראת בעין הדג בערך משנת 2013, לא ותיקה במונחים של עין הדג. אפילו לא חוויתי את העיצוב הישן המדובר. מצחיק לומר, אבל אני לא חובבת סרטים גדולה. זה לא המדיום המועדף עליי, ואני רואה בקולנוע בערך 2 סרטים בשנה. אבל לעין הדג הגעתי בעקבות המלצה של חברה על הביקורות השנונות, ולא רק שנשארתי צמודה לאתר בכל פרסום חדש, גם קראתי אחורה כמעט את כל ההיסטוריה שלו- הביקורות, היומיות, ובעיקר התגובות. בעיניי, האתר הזה הוא אתר של דיונים מעניינים ואינטליגנטיים עד דברים שמשתקפים בתרבות שלנו, באומנות שאנחנו צורכים, ועל פירושים שלהם בעיני כל קורא. אז נכון שאני לא יכולה לדבר בשם אנשים שבאים לכאן לדבר על קולנוע, למרות שהם הקהל העיקרי של האתר הזה. אבל אני כן קהל היעד של האתר הזה- אדם שאוהב לקרוא דעות ופירושים של אנשים על…טוב, בגדול, דברים. ובדרך שבה כותבי עין הדג כותבים ומתדיינים. אז אני לא אומרת שצריך להרחיב את תחומי העיסוק של האתר לכל דבר, אבל בהתחשב בעובדה שבסופו של יום, המדיומים של סדרות טלוויזיה וסרטים נהיו כלכך קרובים אחד לשני בכלכך הרבה תחומים, אני תוהה אם זה ישנה בהרבה את אופי האתר שאנחנו אוהבים. לדעתי, זו הרחבה מבורכת.
(אני מאמינה שביקשת לשמוע את דעתם של מפעילי האתר, אבל למה לא להשמיע את דעתי אם יש לי במה לכך, לא?)
גם..?
אני לא ותיק פה כמו חלק מהגולשים ובקושי זוכר את האתר בגרסתו הישנה (אז הייתי רק קורא, וגם זה לא באופן קבוע). אבל כמו שזה נראה האתר מתפתח, כמו שהתעשייה עצמה מתפתחת. כמו שאמרו, זה לא שמתחילים להכניס כתבות על קולינריה. הקו המפריד בין קולנוע וטלוויזיה הלך ונעשה יותר ויותר דק בשנים האחרונות. וזה מבלי להזכיר את הסטרימינג, שהולך ומתפשט ביותר ויותר בתים. באמת אפשר להגיד שיש הפרדה גדולה ביניהם כשסרט בהפקת נטפליקס מוקרן בפסטיבלים? כמו שיונתן אמר, לא יתחילו לסקר פה כל פרק ופרומו. אבל נראה לי שעדיף לתת פה פתח חלקי לדיונים על טלוויזיה מאשר להיות עקשנים ולהישאר באותו מיינדסט כל הזמן.
חייבים לדבר על מה מדברים
(ל"ת)
האתר הזה הוא לא האתר הזה
אני לא כותבת את זה בטון צקצקני, אבל הקשר בין עין הדג במתכונתו הנוכחית (ובשנה-שנתיים האחרונות) לעין הדג של העשור הקודם רופף במקרה הטוב. לפחות לפי ההתרשמות שלי הגרעין הקשה של הקהילה פה מונה כרגע כ-10 אנשים, והיתר הם משתמשים אקראיים או חברי עבר שזורקים תגובה או משתתפים בוויכוח פה ושם. וזה בסדר, זה גלגול שקרה באופן טבעי ככל שעיסוקיהם של רד פיש (ולונג ג'ון!) בחיים התפתחו וגם הנגישות של ביקורות קולנוע בגובה העיניים ומקומות לדיונים אינטרנטיים על כל נושא שבעולם נהפכו לשגרה של רשתות חברתיות.
מה את מגדירה כגרעין קשה?
כי הצלחתי למצוא רק מהראש קרוב ל20 אנשים מאוד דומיננטיים באתר שבהחלט נראים לי כגרעין קשה. ומרפרוף על כתבות אחרות נתקלתי בעוד המון שמות שממש לא היו לי חדשים.10 אנשים זו הגזמה.הקהילה כאן הרבה יותר גדולה מזה
אז התשובה שלך היא שהאתר הוא סביב הקהילה שלו?
ואם טעמה של הקהילה משתנה (יחד עם שינוי הקהילה, כמובן), תכני האתר צריכים להשתנות יחד איתה?
כן, זה מה שקורה בפועל
בייחוד כעת כשגם כתיבת תוכן האתר עברה לידיים אחרות.
ולא, מבחינתי אין טעם להילחם בזה (אבל אלחם על זכותך וגו')
לא נלחם. מנסה להבין.
אם כי אם זו התשובה, אשמח לדעת מה כותבי התוכן מתכננים.
זה לא רק חלק משינוי הטעם של הקהילה.
זה גם שינוי באפשרויות הדיון שיש להם. אחת מתופעות הלוואי של הרשתות החברתיות היא שאתרים ריכוזיים לדיונים הלכו ונעלמו. עינדג הושבת במשך יותר משנה עד שעבר ריבוט. כמו שנאמר למעלה – בעבר מי שרצה לדבר על קולנוע היה מגיע לכאן, מי שרצה לדבר על טלוויזיה הגיע למסך המפוצל, וכו' וכו'. היום כבר אין לקהילה כמעט אתרים מרכזיים לדיונים, וברור שלא בהיקף שהיה בעבר. אז אם יש פחות טעם להחזיק אתרים נפרדים, אפשר לחשוב על מיזוג.
יופי של תשובה, תודה.
(ל"ת)
תגובה מצוינת
תמיד חשבתי שהשינוי שעובר עין הדג הוא מעין מיקרוקוסמוס לשינוי באופי האינטרנט- השנים האחרונות לעומת המחצית הראשונה של שנות ה-2000, שהיא גם ראשית ימי האתר. פורומים מול רשתות חברתיות, ועלייתה ונפילתה של האלמוניות.
אני לא בטוח אם זה שינוי לטובה או לרעה, אבל זה בהחלט מעניין.
אני מאמין (וכבר כתבתי את זה בעבר)
שההפרדה בין טלויזיה וקולנוע היום היא מטושטשת ועל גבול המיותרת. "אוקג'ה" הוא סרט קולנוע? אפשר לראות אותו רק בטלויזיה. "משחקי הכס" היא טלויזיה? יש לה ערכי הפקה גבוהים יותר משל 90% מסרטי הקולנוע. קולנוע זה דבר שרואים במשך 120 דקות והביתה, בניגוד לטלויזיה, שמבוססת על סדרות והמשכיות? תגיד את זה למארוול. טלויזיה רואים רק על המסך הקטן בבית? אתה מוזמן לאיימקס הקרוב לביתך כדי לצפות בפרקי הפתיחה של "Inhumans" החודש. טלויזיה זה בידור זול להמונים, הדברים האיכותיים באמת נמצאים בקולנוע? הא הא הא הא.
אני לא חושב שיש הרבה צורך או טעם בהבדלה הזאת בין קולנוע וטלויזיה, ולכן, אם יש משהו מעניין לדבר עליו בטלויזיה, מעניין לדבר עליו גם כאן. כן, זה מנוגד לחלוטין לעמדה שהיתה לי כשהאתר הוקם, אבל רבאק, זה היה לפני 17 שנה. זה היה עולם אחר לגמרי. לא היה נטפליקס, לא היה יוטיוב, שיא הפתיחה הגדולה ביותר אי פעם היה 72 מיליון דולר, לא היו סמארטפונים, גיבורי-על לא היו בקולנוע, האנימציה של דיסני פרפרה פרפורי גסיסה. היקום התרבותי היה מקום שונה לחלוטין אז. ואני בהחלט מאמין שלאורך 17 שנה צריך להציץ החוצה פעם או פעמיים כדי לבדוק אם העמדות שלי עדיין רלוונטיות.
וריק ומורטי קשור לכל זה?
אין לי התנגדות לשינוי. אני רק רוצה להבין על מה הוא מבוסס. אם התשובה היא "על מה שמעניין את מי שכותב כרגע ביקורות באתר", בסדר.
"אם יש משהו מעניין לדבר עליו בטלויזיה, מעניין לדבר עליו גם כאן"
וריק ומורטי היא בהחלט תופעה מעניינת, כפי שיהונתן מסביר בכתבה הזו.
אחרון ודי:
הטיעונים שהועלו כאן כמה פעמים הם שבימינו, ההפרדה בין קולנוע לטלוויזיה הטשטשה.
אני לא בטוח שזה עניין חדש כמו שאנשים כאן חושבים (פשוט כי אני חסיד של קהלת), אבל גם אם זה נכון, זה לא נכון לגבי כל הטלוויזיה או כל הקולנוע. אפשר לומר את זה לגבי 'משחקי הכס', בגלל תקציב וערכי הפקה וויזואליים; קל להגיד את זה על 'אוליב קיטירידג' בגלל הצמצום הסיפורי, וגם לא מסובך, מהכיוון השני, על 'אני מספר 4' או Push בגלל שברור שהן נועדו שיהיו להם המשכים. הרבה יותר קשה להגיד את זה על סדרת הרובוטריקים של מייקל ביי, בגלל שכל הממד של הספקטקל האודיו-ויזואלי נמוג בטלוויזיה, או על 'דנקרק' בגלל שהוא דורש אינטנסיביות שקשה מאוד לשחזר בבית.
לכל תחום יש מופעים שהם יותר במרכז התחום, וכאלו שנמצאים יותר בשוליים. יש תקופות שבהן תחומים מסוימים מתאחדים, אם באופן זמני ואם קבוע. אבל לטעון שבגלל שהשוליים של תחומים מסוימים נוגעים יותר זה בזה לאחרונה אז גם המרכז שלהם התמזג זו טעות, ואפילו טעות שאני לא חושב שאיש כאן מאמין לה. גם אם אני מגיש קבב בתוך לחמניית באו אף אחד לא יטען שאין יותר הבדל בין מטבח רומני למטבח סיני.
'ריק ומורטי' אינם בתחום שבו טלוויזיה וקולנוע משיקים זה לזה בימינו. אף אחת מהתופעות שרד פיש מנה, למשל, לא פועלת לגביה (אולי חוץ מהאיכות, אבל זאת גם הטענה הכי חלשה שלו). זה לא מטושטש: ריק ומורטי היא סדרת טלוויזיה. ובכל זאת, אנחנו מדברים עליה כאן.
זה בסדר גמור לדבר עליה כאן, אם זה מה שמפעילי האתר החליטו. אני מנסה להבין מה הם החליטו.
אדם,למה בעצם זה מפריע לך?
זה לא שבגלל שהתחילו לדבר פה על טלוויזיה הפסיקו לדבר על קולנוע.יש עדיין מספיק דפי סרט,חדשות וביקורות כדי לדבר בהם על סרטים.אני לא מתעניין בטלוויזיה אפילו קצת,אבל מה זה משנה?אני לא חייב להגיב ולקרוא מה שלא מעניין אותי.מצידי שידברו על קרלינג,זה לא יפריע לי לדבר על סרטים
כי אני אוהב לדעת איפה אני נמצא.
וכמו שהדיון שהתפתח בתגובה ליגואר מראה, אני לא חושב שזה משהו שהאתר הנוכחי באמת סגור עליו.
קיבלתי,תודה
זה כבר תלוי במה לדעתך הוא התחום בו טלוויזיה וקולנוע משיקים
לדעתי הוא בהחלט כולל תופעה כמו ריק ומורטי, של סדרה שצברה כזו פופולריות תוך שתי עונות בלבד, למרות שהיא לא בהכרח פונה לקהל הרחב.
אני מבין מה אתה מנסה להגיד ומסכים איתך שזה מאוד מוזר.
אם היה נפתח באתר פוסט סיכום או תגובות מרוכזות למשחקי הכס, הנותרים, שובר שורות, פארגו, ושאר הסדרות שמעלימות את ההבדלים בין טלוויזיה וקולנוע לא הייתה לי בעיה.
מצד שני אם היה נפתח משהו דומה לסדרות כמו חברים, המשרד, איש משפחה, היפים והאמיצים, גוסיפ גירל (וריק מורטי) לא הייתי מבין מה הסיבה. זה פשוט לא נראה לי המקום המתאים לפתיחת פוסט רשמי בשבילן (לדבר עליהן בתגובות זה תמיד סבבה). אני חושב שכפי שאמרו מעליי, נראה שקרקר מאוד אוהב את הסדרה ורצה לפתח עליה דיון עם קהילת עין הדג.
אני לא מבין מה הבעיה
משתמע מדבריך שרק דרמות כבדות ראש ויקירות המבקרים ראויות לייצוג באתר. מכיוון שהמסמ"צ נסגר, אין שום סיבה שעין הדג לא ימלא את החלל הזה. כל-כך הרבה פעמים מאז הסגירה רציתי לדבר על סדרות ותוכניות טלוויזיה (פורטלנדיה, למשל) ולא היה לי איפה.
המשתמש מדבריך שעין הדג הוא פשוט פלוטפרמת פורומים לדבר על כל נושא.
הצעתי בעבר לפתוח רדיט לאתר שבו נושאים רבים יהיו מקובלים, וגם פתיחת פוסטים למשחקי הכס והסדרות האחרות קצת מוזרה לי.
אבל יש סדרות שבבירור ההבדל בינן לבין קולנוע לא מטושטש בכלל, ופורטלנדיה נכנסת תחת ההגדרה הזו אז היה מוזר לי לראות פוסט עליה.
לא.
רק קולנוע וטלוויזיה, מכיוון שהמסמ"צ נסגר (אולי גם מוזיקה כי השרת העיוור נסגר? טוב, נסחפתי.) אני לא חושב שאם מישהו באתר רוצה לדבר על סדרת טלוויזיה, הוא צריך קודם כל למדוד עם סרגל ומחוגה עד כמה היא קרובה לקולנוע או לא, עד כמה המבקרים אוהבים אותה וכל זה. נהפוך הוא, על סדרה כמו משחקי הכס יש אינספור מקומות אחרים לדבר עליהם באינטרנט שאינם עין הדג. מקום כמו המסמ"צ שהוא חופשי ופתוח לדבר על כל דבר שמשודר בטלוויזיה עדיין מאוד חסר.
למה צריך לפתוח רדיט?
קיימת כאן קהילה פעילה (יותר או פחות ביחס לעבר, בכל מקרה פעילה), שניכר שמספיק מחבריה וכותביה מגלים עניין בתוכן טלוויזיוני.
למה שהתוכן הזה לא ייקבל כאן במה מסוימת, גם אם זה בהיקף מוגבל (לדוגמא עיסוק בתכנים טלוויזיוניים נרחבים יותר בתגובות)?
אותי באופן אישי מעניין מאוד לשמוע מה חושבים חברי הקהילה הזו על סדרות מסוימות. אני מעריכה את הטעם של הכותבים כאן, כקולקטיב, ומעוניינת לשמוע המלצות, תגובות ודעות לגביי סדרה חדשה ומדוברת, לא פחות מסרט חדש ומדובר.
אני מבינה שיש כאן אנשים שמאוד מפריע להם שיש איזו תזוזה מהמדיום הקולנועי לכיוון הטלוויזיוני, אבל אם התכנים האלה לא מדברים אליכם, אתם יכולים להתעלם מקיומם ולא להיכנס לכתבות בנושאי טלוויזיה. זה נראה לי קצת יותר מתחשב מאשר לשלוח אותנו להקים פלטפורמה חלופית ברדיט.
אם לא מעניין אותי לקרוא על נושא מסוים אני אפסיק להיכנס לכתבות עליו, אני לא אקבע לאחרים שהם צריכים לעזוב למקום אחר כדי לעסוק בו.
את צודקת שיש פה קהילה שזה מעניין אותה. יש פה גם קהילה שמעניין אותה ספרים,מוזיקה, הצגות, פוליטיקה, וכו'.
מאז שהאתר נפתח מחדש היד של דורון על המחק הייתה יותר כבדה. התפתחו בתגובות הרבה נושאי אוף טופיק וזה היה ממש מגניב. היי, אפילו אני ניסיתי לפתוח דיון על ריק ומורטי בכתבה אחרת! נושאי האוף שנפתחו בפוסטים היו קשורים לקולנוע בדרך כלל (ייצוג נשים, מה לא בסדר ב'נעלמת') וכמו שאדם אמר נושאים שבעיקר מעניינים את דורון אבל מלבד משחקי הכס שום דבר (כמעט) לא באמת סטה מקולנוע.
את דעתה של הקהילה על נושאי אוף תמיד מעניין אותי לשמוע. אבל אותך מעניין מה הקהילה חושבת על טלוויזיה, ומישהו אחר מעוניין לדבר על מוזיקה, ועוד אחד מעוניין לדבר על ספרים ו… כן. אם זה ימשיך ככה מהות האתר תשתנה. וכמו שאדם אמר, אני לא שופט אם זה טוב או רע, אבל אי אפשר להגיד שהאתר יהיה אותו הדבר. הפלטפורמה החילופית ניתנה בתור הצעה בדיוק בשביל לתת לקהילה מקום לדסקס על נושאי אוף ללא הגבלה, כדי להביא את דעות הקהילה במקום אחר בשלל נושאים, כדי שיהיו יותר ביקורות סרטים (כי כל אחד יכול לפרסם ביקורת שם, ואם היא טובה אולי המנהלים ירצו לפרסם אותה גם כאן), וכדי שמהות האתר (שחשוב להרבה אנשים) לא תשתנה.
ובחייאת, אני לא מבקש ממך לעזוב את האתר, רק לדורון יש את הסמכות לעשות את זה. והוא גם עשה את זה כשאנשים דיברו על באפי או פוליטיקה או השתמשו בשפה לא יפה. להסתכל על ההצעה לפתוח רדיט כאילו זה עלבון זה ממש לא נכון, בדיוק כמו שאם מישהו היה מנסה לדבר על טכנולוגיה זה לא היה עלבון לשלוח אותו לדבר על זה במקום אחר. מצד שני להגיד לאנשים שגולשים באתר הזה בין 17-15 שנים, היו חלק מהקהילה, ותרמו לאתר, שזה חוסר התחשבות מצידם להביע את הדעה שלהם מה גרם להם להתאהב בעין הדג ולמה הם חוששים שזה ישתנה, זה דווקא כן קצת עלבון.
הכותרת שלך מסכמת את זה בול.
מאוד מעניין בעיני לשמוע מה דעתם של לא מעט מגיבים כאן על הדרך בה דן סימונס מוזג ספרות קלאסית לתוך מד"ב, או לדבר על הפילוסופיה שמאחורי "עיר", או לכתוב על הדרך בה ספרות פנטזיה נוטה להתייחס למגדר ולמבנים חברתיים בהתעלמות מהשלכות ההיגיון הפנימי שלה או אלף נושאים אחרים. אני לא מעז לכתוב על זה בתגובות, ולא הייתי חושב אפילו להציע לכתוב על משהו כזה פוסט.
זה לא בהכרח רע שהאתר יהפוך לאתר קולנוע וטלוויזיה, אבל אני לחלוטין חושב שאדם צודק שיהיה נחמד לדעת אם זה המצב. השאלה אם זה מעניין את הקהילה אינה רלוונטית, אחרת היו פה פוסטים על כל התפתחות פוליטית בארץ ובארה"ב. זו לא רשת חברתית לקהילה של חובבי סרטים, זה אתר על משהו. יהיה נחמד לדעת מה המשהו.
לא רק 'משחקי הכס' מאוד קולנועית
גם סדרות יחסית קטנות כמו 'פארגו' ו'סמוך על סול' מתעלות בערכי ההפקה והאיכות שלהם על מרבית סרטי הקולנוע שמוקרנים כיום.
ברור, זאת היתה רק דוגמה.
(ל"ת)
הרגע ראיתי את התגובה שלך, כמו תמיד רשמת בצורה יותר רהוטה את מה שחשבתי :)
האתר הוא על המדיה הקולנועית בבסיסו אבל השתנה קצת במהלך השנים...
כשנפתח האתר (מזמן אבל זוכר) הטלויזיה לא הייתה במקום שהיא היום, מאז 24 דברים השתנו קצת והיום ערכי ההפקה של הקולנוע נמצאים גם בטלויזיה וברשת ככלל, אני חושב שזה בסדר לגוון לפעמים וכן הגיע הזמן שנדבר על הסדרה הנפלאה הזו ואחרות לפעמים כי מדובר ביצירות קולנועיות מדהימות וכיף לקרוא עליהם , למרות הכל עדיין מתגעגע לקופות השבורות :(
תודה רבה! ניסיתי ולא התחרטתי
מסתבר שיש חיים מצויירים-מדע בדיונים-מצחיקים אחרי פיוצ'רמה ז"ל
אם אתה שואל אותי? מיצה את עצמו לפני הפתיחה
קול פיקל ריק, יש בדיחה, הוא מתחמק מרגשות, ואז אחרי כתוביות הפתיחה זה פשוט היה… ניסיון לא מוצלח למתוח את הבדיחה
אם כבר מדברים על טלוויזיה, מי ראה את The Defenders?
מאוד התאכזבתי ולא אהבתי, וכבר די התרגלתי לזה מהיקום של מארבל בנטפליקס.
קודם כל, האיחוד בן הדמויות היה די רע. אף אחת מהדמויות לא הרגישה באמת קשורה. לא הצליחו בשום מצב לגרום להם להרגיש כמו צוות אמיתי. חוץ מלוק וג'סיקה שנשארו מגניבים, דרדוויל ואיירון פיסט סתם ירו קלישאות כמו ילדים כל הסדרה.
דבר שני הוא שהעלילה פשוט לא חזקה מספיק. לא אהבתי את הכיוון הזה עוד ב"דרדוויל 2" ולא אהבתי את זה גם כאן.
מה שאהבתי בהתחלה של היקום הזה (עונה ראשונה של "דרדוויל" ו"ג'סיקה ג'ונס") היה שהם ניסו להיות "מחוברים לקרקע", בשום מצב לא ניסו להציל את העולם או משהו בסגנון. ב"דרדוויל" ו"לוק קייג'" אפילו היו נבלים שאין להם כוחות על. זאת הייתה התיחסות די שונה לגיבורי על שהם לא ממש גיבורים, שמנסים להילחם בנבלים מסוג אחר (ב"ג'סיקה" הנבל היה חלש לדעתי בדיוק בגלל זה, אבל הדמות שלה אדירה מספיק בשביל לכסות את זה).
פה איבדו את זה. הנבלים היו מגוחכים בעוד שהסדרה נשארה רצינית למוות, כמו סרט גרוע של DC.
לפחות האקשן היה מעולה בשביל סדרת טלוויזיה, וחלק מהסצנות גם יחסית לקולנוע.
מתחיל קצת להימאס לי מהיקום הזה, אחרי "לוק קייג'" שהיה בסגנון הנכון לדעתי אבל פשוט משעמם, העונה השנייה של "דרדרוויל" שהייתה מאוד כמו הסדרה הזאת, ופח האשפה שהיה "אגרוף הברזל". זה רצף כשלונות גדול מדי כבר. אולי אתן צ'אנס ל-Punisher כי הוא נראה יותר בסגנון של התחלת היקום הזה, וגם מ"ג'סיקה ג'ונס" אשמח לראות עוד, אבל את השאר לא חושב שאמשיך בכלל.
איכס?
ראיתי את הפרק הראשון ולא אהבתי..
במיוחד לא הבנתי מה הקטע של הקיא שמטפטף מהפה של מורטי באופן קבוע. נראה לי שאוותר…
אם יש בעיה עם קיא ודומיהם בהחלט כדאי לוותר
הסדרה לא מתביישת להראות מראות מחרידים כאלה ואחרים.
זה ריר, לא קיא (לא שחסרים דברים יותר גרועים בסדרה)
אבל בכל מקרה כדאי לתת עוד הזדמנות, הפרק הראשון הוא הכי חלש לדעתי, הפרק השני כבר שיפור משמעותי ובערך מאמצע העונה זה מתחיל לתפוס אותך חזק
ריר בדרך כלל הוא שקוף
אבל לנוזל שנוטף לו מהפה יש צבע ירקרק. אז זה או קיא או נזלת שהוא בלע ואז הוציא דרך הפה.
וממש מציק לראות את זה. אני כל הזמן מחכה שהוא ינגב. בקיצור זה עושה לי התקפת OCD.
זה ריר בוודאות
זה ירקרק כי בעייתי להראות משהו שקוף באנימציה
ריק מרייר כי הוא שיכור כל הזמן, וזה לגמרי אמור להיות מגעיל, הסדרה הזאת נהנת ממגעיל
דיברתי על עונות קודמות
ובירכתי על העונה הזו שהיא כן מעיזה.
גם אני
חוץ מההבטחה שהופרה (לעשות עונה נטולת ג'רי) כל הדוגמאות מהעונות הקודמות
הגירושים הם מהעונה הזו
(ל"ת)
כמה ניהליזם אפשר?
הספקתי להבין מהסדרה הזאת שאני גוש תאים מהלך ביקום אינסופי מוקדם מאוד. אז למה צריך לחזור על זה כל כך הרבה פעמים? הרבה מאוד פעמים ריק או מישהו פשוט זורק איזה "הוא מת אבל אין לחיים משמעות גם ככה אז פאק איט" או משהו בסגנון וזה כבר איבד את האפקטיביות. מדי פעם הם מביאים איזה רעיון בנושא שמביא לך כאפה לפרצוף וזה באמת חזק ואפקטיבי, אם זה אין לי בעיה. אבל תפסיקו לזרוק סתם 'תובנות' שהבנו שאתם בקטע הזה כבר ממזמן. ריק ממש אובססיבי להזכיר שהוא לא מאמין בכלום ולא אכפת לו מכלום שזה נראה כאילו ממש אכפת לו מדברים כמו למשל להגיד לכולם שלא אכפת לו מכלום. זה כבר לא תורם לדמויות ולא מוסיף לצופים (חוץ מהפעמים שהם עושים את זה טוב). זה פשוט שם.
זה לפחות התחושה שלי.
חוץ מזה סדרה שנעה בין גאונות אדירה לנחמד.
נקודה טובה
אבל עדיין, כמו שאמרתי, יש את זה מדי וזה חוזר על עצמו והרבה פעמים זה לא ממש מוסיף ויחסית לנושא רציני אני פשוט אעבור על זה ב-meh אם אני בכלל אתייחס לזה.
נחנקנו
להרבה פילוסופים ניהיליסטים אמיתיים
ממש אכפת מלהגיד לכולם כמה שלא אכפת להם מכלום.
(למרות שיש מלא משמעויות שונות למונח ניהיליזם, כמובן)
למי שמעניין אותו :)
http://columbusmusicmagazine.com/2017/10/07/get-schwifty-%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%9F-%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%93%D7%90-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%96%D7%99%D7%A7%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%A8%D7%99%D7%A7-%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%98/
הלינק הוא ניתוח של המוזיקה בריק ומורטי
ובבקשה, פעם הבאה, לכתוב מה אתה מפרסם ולא סתם לשים לינק.
אוי סליחה צודק! אני רגיל מתגובות בפייסבוק שמופיע פריוויו יחד עם לינקים אז לא ייחסתי לזה חשיבות.
תודה על ההערה :)
הערה שראיתי בסרטון ניתוח לא מזמן
יחסית לסדרה החוזרת ואומרת "ששום דבר לא משנה", ריק ומורטי צברה קהל גדול שמנתח כל שנייה בפרקים כדי להוכיח שיש תוכנית אב, יש מטרה, אנחנו עוקבים אחרי הדמויות הללו כדי ללמוד משהו.
מן הסתם הסרטון עצמו הוא הוכחה לטענה, אבל אנחנו רגילים להתייחסות עצמית ממזמן
שתי עונות לאחר מכן: אוי.
אני אחכה לסיום העונה הרביעית בצורה מוגמרת, אבל משהו רע קרה בממלכת "ריק ומורטי", ואני חושד שביקורות כמו זאתי היו חלק מהדברים הרעים האלה שקרו.
דווקא הפרק האחרון
היה טוב. ריק ומורטי כמו שצריך – יודע לתהות על משמעות הקיום, לרגש בדרכו ולהיות דבילי ביותר בו זמנית.
אבל כן, סך הכל עונה לא-טובה.
למען הסר ספק
(נטפליקס מעלים את הפרקים באיחור, לא?) אני מתכוון לפרק ששודר השבוע עם בריכת החומצה.
אכן פרק מעולה
כמה חבל שהוא הראשון להיות ממש טוב בעונה החלשה מאד הזו.
הראשון גם היה בסדר
הרעיון של קריסטלי המוות היה מבריק
נכון! שכחתי ממנו
אולי בגלל הנפילה הכואבת שבאה אחר כך.
גם פרומורטיאוס היה מאד מוצלח
לדעתי חיבבתי אותו מכיוון שהוא מבוסס על עלילה סדורה. מפותלת, עשירה ברפרנסים ועם טוויסט או שניים, אבל עדיין עלילה מסודרת.
זה מצחיק שיש קונסנזוס שהעונה הזאת עונה רעה, אבל אז כל אחד סופר את הפרק היחיד הטוב ומסתבר שזה מתפזר. אני חשבתי שהפרק עם קריסטלי המוות היה על הפנים. הפרק האחרון עם החומצה היה מרושע ברמות אחרות, ובלי רעיון מספיק חזק כדי לפצות על זה, והייתי אדיש לחלוטין לפרומיתיאוס. הפרק הכי טוב בסדרה עד כה לדעתי היה הפרק עם השירותים, שהוא כנראה אחד הפרקים המרגשים בסדרה, ויש לו רעיון באמת מקורי. גם ראטלסטאר גלקטיקה היה חביב בעיני, כל השאר על הפנים. אם נאחד את הדעות של כולם יצא שזה עונה ממש טובה
אני לא באמת מופתע
הבעיה היא לאו דווקא איכות הפרקים בפני עצמם, אלא הכיוון הכללי שהסדרה (לא) לוקחת. היו הרבה רגעים מצחיקים או חכמים בעונה (טוב, חכמים פחות), אבל נראה שאם יש כיוון כלשהו לסדרה הזאת בעונה הנוכחית, זה רק עמוק יותר לתוך התחת של הרמון, בעודו מנסה להתמודד עם הלחץ של ליצור סדרה שהיא אשכרה הצליחה, ציפיות ממעריצים, ו(וזאת כבר השערה שלי)נטישה פתאומית של עניין מצד ג'סטין רוילנד.
מההודעות שלך אני מבין שלא אהבת את העונה השלישית, נכון?
הלכתי להיזכר מה בדיוק היה שם
זאת עונה יותר טובה מהרביעית, אבל אני חושב שרוב ההברקות שלה נופחו מעבר לפרופורציה (מלפפון-חמוץ ריק זה נחמד, אבל בחייאת). אני מחבב אותה, גם אם הייתי צריך ממש חזק להתאמץ להיזכר איזה פרקים בכלל היו שם (חוץ מהפרק על אטלנטיס, שהוא לדעתי אחד הטובים בסדרV).
הבעיה בפרק עם השירותים היא
שהיתה לו עלילת צד לא קשורה שהורידה את ההתפעלות (המוצדקת) מהרעיון הראשי.