נתחיל בהתנצלות: את הרעיון של סקרי "מה נשתנה" התחלנו ב-2018, המשכנו ב-2019, ואז אממ.. אממ.. ובכן. כן, הייתה קורונה, כן, היה טירוף, ובכל זאת נראה לי שהתשובה העיקרית לשאלה "רגע, מה קרה לסקרים האלה?" היא "אופסי". אז אומנם אין קשר ישיר בין חול המועד סוכות והקונספט של "מה נשתנה" (עד שאתם בתגובות תמצאו אותו, כמובן), אבל אחרי שפספסנו את הרכבת ב-2020, החלטתי שעדיף לעשות את זה מתישהו ב-2021 ולא להחמיץ את זה לחלוטין, אז הנה זה כאן.
למי שלא בטוח מה הרעיון הכללי, אתם מוזמנים להיכנס לקישורים למעלה שייתנו את כל הרקע הנחוץ. בקצרה: יש כאן 30 סרטים, תבחרו את ה-3 האהובים עליכם, יאללה בלגן. למי שצריך ריענון, אלה הן תוצאות הסקרים הקודמים.
כמו בפעם הקודמת (ובניגוד לפעם הקודמת-קודמת), אני אמנע מלהגיד מי היה למעלה ומי היה למטה בסקר המקורי, ואתן לכם להצביע "בראש נקי". כן אציין, לטובת הפרוטוקול, את הסרטים שיצאו ואת אלה שנכנסו מרשימת 30 הסרטים הנ"ל: אז הסרט שהכי קל היה להעיף מהרשימה הוא "השכן הקסום שלי טוטורו" – סרט שנכנס בגלל הפצה מחדש שהייתה באותה שנה ושעם יד על הלב, הוא לא באמת "סרט של 2008". האחרים היו קצת יותר קשים להעפה, ובכל זאת מצאתי את עצמי מסיר אותם מהסקר בתקווה שלא אתחרט: "הנקוק" של וויל סמית' שדווקא עשה משהו מעניין עם ז'אנר גיבורי העל – אבל סובל משעה שנייה שמפילה אותו, "ויקי כריסטינה ברצלונה" ו"זאק ומירי עושים פורנו" – שהיוצרים שלהם קצת איבדו ממעמדם מאז 2008 הקסומה, ו"בולט" כי, אמממ, למישהו אכפת מ"בולט"? מוזמנים לצעוק עליי בתגובות שכן, בוודאי, איך יכולתי לפגוע בכבודו האבוד.
במקומם נכנסו חמישה: אומנם יש כבר לא מעט קומדיות ב-2008, ובכל זאת נראה לי ש"אחים חורגים" ו"אננס אקספרס" חיוניים לשנה, "מאמא מיה" הוא סרט שבזמן אמת הרבה הרימו עליו את האף – אבל נראה מאז שהרבה הורידו אותו שוב תוך כדי זמזום "here i go again", "סינקדוכה, ניו יורק" היה המקרה המצער של הסרט שהמפיצים פשוט לא הפיצו ו"הכניסו את האדם הנכון" כי זה הסקר שלי ואני עושה מה שבא לי. אם יש סרטים אחרים מ-2008 שנראה לכם שאמורים להיות פה ואיפה הם – חכו, יש מצב שהם פשוט בסקר של 2009.
אז בלי עוד מלל – צאו להצביע.
במבט לאחור, מה הוא הסרט השנה של 2008?
- האביר האפל (23%, 279 קולות)
- וול E (12%, 142 קולות)
- איירון מן (10%, 119 קולות)
- ארץ קשוחה (8%, 97 קולות)
- זה ייגמר בדם (8%, 94 קולות)
- ואלס עם באשיר (8%, 90 קולות)
- ברוז' (5%, 55 קולות)
- רעם טרופי (4%, 48 קולות)
- ג'ונו (4%, 44 קולות)
- קונג פו פנדה (3%, 36 קולות)
- סינקדוכה ניו יורק (2%, 21 קולות)
- ההתנקשות בג'סי ג'יימס על ידי רוברט פורד הפחדן (1%, 17 קולות)
- מאמא מיה (1%, 17 קולות)
- אל תתעסקו עם הזוהן (1%, 14 קולות)
- כפרה (1%, 11 קולות)
- הורטון שומע מישהו (1%, 10 קולות)
- רכבת לדארג'ילינג (1%, 10 קולות)
- אננס אקספרס (1%, 9 קולות)
- קלוברפילד (1%, 9 קולות)
- קח את זה כמו גבר (1%, 9 קולות)
- לקרוא ולשרוף (1%, 9 קולות)
- אני האגדה (1%, 9 קולות)
- פרספוליס (1%, 8 קולות)
- קדימה, תריץ אחורה (1%, 8 קולות)
- הפרפר ופעמון הצלילה (1%, 7 קולות)
- הכניסו את האדם הנכון (1%, 7 קולות)
- סוויני טוד (1%, 6 קולות)
- הלבוי 2 (0%, 3 קולות)
- אחים חורגים (0%, 1 קולות)
- הזייפנים (0%, 1 קולות)
מס' מצביעים: 504
Loading ...הסקר יישאר פתוח שבוע, וייסגר ביום רביעי ה-29.9.
אני מוחה בתוקף
על האפשרות להצביע רק לשלושה סרטים בשנה כזו.
כן, לי אכפת מבולט
סרט חמוד מאוד שאני די בטוח שאילו הוא היה כאן בסקר הוא היה עוקף לפחות כמה סרטים.
כן? אם "וול-E" ו"קונג פו פנדה" ממש שם לידו?
אגיד שמבחינתי גם "הורטון שומע מישהו" היה מועד להעפה, אבל המיקום הגבוה שלו בסקר הקודם הציל אותו וגם סיקרן אותי האם יש כאן משהו ש"פוספס" והסרט הזה אהוד יותר משנדמה.
אבל "בולט"… כאילו, אם אתה הולך להצביע לסרט ילדים מצויר באותה שנה – יש לך אופציות הרבה יותר טובות. אני ממש לא רואה אותו מצליח (אבל נו, אולי, וזה).
הורטון סרט מצוין
עם מסר חשןב ועשוי טוב. נכון שאם אני אבחר סרט אנימציה אחד אז לא אבחר אותו . אבל אפשר להגיד את זה על כל סוגה, נניח אם אבחר סרט דרמה אחד אז אבחר רק אחד וכן הלאה.
זה שהוא עומד מול וול אי , לא אומר שאין לו מקום כאן לפחות להתמודד.
האמת
שבגלל שגם ככה היה ברור לי שהתחרות תהיה בין האביר האפל לאיירון מן (שאותם גם בחרתי מיד) נתתי את השלישי שלי לסרט האנימציה להורטון שהוא גם לדעתי פחות 'מושלם' (וול-אי), אבל עדיין מצוין ומחמם לב ועיבוד מצוין למסך בצורה שנשארת נאמנת לרוחו של דוקטור סוס. ירבו כמותו – בסוגה שלו
אז אני מבין שיש מכסה לכמות סרטי האנימציה בסקר
להעיף סרט אנימציה לא רע בכלל (מדובר על סרט שקיבל 89% ביקורות חיוביות בעגבניות רקובות וגם היה מועמד לאוסקר לסרט האנימציה הטוב ביותר. לא מדובר על איזה צ׳יקן ליטל) רק כי יש 2 סרטי אנימציה שיכולים להצליח יותר ממנו, זה לגמרי מרגיש שיש מכסה לסרטי אנימציה שאסור לעבור אותה.
בלי להיכנס לשאלה האם זה נכון ששני סרטי האנימציה האלה היו עוקפים אותו בענק (זה נכון לגבי וול אי, אבל אני ממש לא בטוח לגבי קונג פו פנדה), אני לא חושב שזה משנה בכלל אם יש איזה 2 סרטי אנימציה יותר מוצלחים.
אנחנו מדברים פה על סקר של 30 סרטים!
למען השם, מה זה משנה אם סרט הוא אנימציה או לייב אקשן? מה זה משנה אם סרט הוא לילדים או למבוגרים?
עשית מכסות שכאלה גם לגבי ז׳אנרים אחרים בסקר הזה?
זה שיש 2 סרטי אנימציה טובים ממנו בסקר שבו 30 סרטים לא אמור להדיח אותו מהסקר כשם שכל סרט מכל ז׳אנר לא אמור להיות מודח מהסקר רק בגלל שיש 2 סרטים מאותו ז׳אנר שיותר טובים ממנו.
עשיתי מכסות במקרה שהסרט התנדנד גם ככה
כלומר, סרטים אחרים שהיו במקומות נמוכים (ובולט היה במקום נמוך בהרבה מסרטי האנימציה האחרים של אותה שנה) ושהיו סרטים אחרים שהרגשתי יותר צורך להכניס – כן, היה שיקול של השאלה "האם יצביעו לו גם כאשר יש את X".
בטח שאכפת מבולט!
במשך שנים זה היה הסרט האהוב על אחי הקטן, מה שגרם לי לראות אותו בערך מיליון פעם, ודי לשנוא אותו. אבל היום, אחרי שלא ראיתי אותו כבר איזה חמש שנים, אני זוכרת אותו לטובה, זה אחלה סרט, והייתי מצביעה לו על פני כל סרט לדים אחר מאותה שנה.
טוב
אז הצבעתי לארץ קשוחה, איירון מן ורעם טרופי.
ויתרתי על ההצבעה הטבעית לאביר האפל כי תיארתי לעצמי שהוא יעשה חיל גם בלי הקול שלי, ולשמחתי לא טעיתי. בדיעבד גם את איירון מן יכולתי להשאיר מאחור, אבל המקום הנמוך שלו (יחסית) בסקר המקורי שכנע אותי לתת לו את הפוש הזה. בכל זאת, נראה שלהיות הסרט שעל בסיסו נבנה יקום קולנועי של עשור וחצי עושה עבורך די הרבה ברטרוספקטיב.
ארץ קשוחה הוא אחד הסרטים האהובים עליי אי פעם. רעם טרופי הוא קומדיה אנדרייטד בטירוף שאני תמיד נהנה לחזור אליו.
מעבר לכך, שמח על ההצלחה של ברוז' וקונג פו פנדה שבלב כבד השארתי מאחור. אם הייתה אפשרות הייתי גם נותן קול לסינקדוכה, ללקרוא ולשרוף וקלוברפילד. וזה עוד בלי לדבר על וול E וואלס עם באשיר. פאק, איזו שנה.
'זה יגמר בדם' הוא הסרט היחיד שאני כנראה לעד ארים גבה לגביו. כמו נניח בלייד ראנר המקורי, זה סרט שאני מסכים שהוא עשוי ממש טוב, זה פשוט שהוא קצת… ארוך? יומרני? משעמם? לא יודע, אולי יצלבו אותי פה, אבל זה מסוג הסרטים שהאסוציאציה הראשונה שהוא מעלה לי לראש היא לא "מאסטרפיס", אלא פיהוק.
אני אתך על "זה יגמר בדם" אחד הסרטים היומרניים והמשעממים שיצא לי לראות
השנה הזאת מדגימה הכי יפה את העיקרון לפיו הצבעתי עד עכשיו -
עיקרון ה"התחלתי לראות אקטיבית סרטים לגדולים בקולנוע רק ב-2011, אז את השנים שלפני אני אשפוט לא לפי שנת יציאה בארץ אלא שנת יציאה בחו"ל, כי הרי מתי הפיצו אותם בקולנוע לא השפע על חוויית הצפייה שלי בשום צורה".
כי כמו שאפילו רד ציין בסיכום השנה שלו בזמנו, 2008 הייתה ככה שנה עם חצאים די קיצוניים – חצי ראשון מדהים וחצי שנה די שחון, אבל אפילו זה היה בעיקר בגלל שבתחילת 2008 הגיעו לפה סרטי האוסקר של 2007, שהוא עדיין מתחרה ראוי על תואר האוסקר הכי טוב אי פעם. זאת אומרת, אם מורידים אותם ומחזירי סרטים "ארץ קשוחה" ו"זה ייגמר בדם" למקום אליו הם שייכים, 2007, 2008 באמת נשארת שנה, בסך הכל, לא משהו (וסרטי האוסקר של 2008 שהגיעו לפה ב-2009 גם לא משפרים את המצב, כי ובכן, זה דווקא היה אחד האוסקרים הכי *גרועים* בהיסטוריה).
אז החמישייה שלי כוללת, מלבד יוצא דופן בולט אחד, סרטים שאני אוהב אבל כאלה שאני מודה שבהרבה שנים אחרות פה לא היו מגרדים אפילו את העשירייה. וכמו כן, היא די סופר גנרית. בלי יותר מדי סרטי אינדי שאף אחד לא שמע עליהם; את הסרטים הזרים הבולטים באותה שנה ('שלושה קופים' הטורקי, 'בין הקירות' הצרפתי ו'גומורה' האיטלקי לא ראיתי).
ההחלפה – ההופעה הטובה ביותר של אנג'לינה ג'ולי בפער עצום, סוג-של מותחן פשוט מדכא טילים של "לעזאזל איך בני אדם יכולים להיות כל כך מטומטמים ואטומים לפעמים".
ברוז' – סרט שהכל נאמר עליו. ממזרי, פילוסופי, כיפי, משוחק נהדר ופשוט אחד הסרטים היותר מקוריים וקטנים שהצליחו כמו שהם הצליחו, אבל בצדק רב.
ואלס עם באשיר – אם בנאדם עם התפיסה הפוליטית שלי בנושאי צבא וביטחון ובנושא הלבנוני בפרט יכול להתפעם מעוצמת ההישג הקולנועי והאנושי של הסרט הזה אני חושב שאפשר להראות שלהוציא אולי הערצה ל"ניצחון הרצון", פוליטיקה לא באמת אמורה להתערבב עם אהבה לקולנוע.
רעם טרופי – תכלס לא כזה ראוי לחמישייה אבל בתור אחד הסרטים שהכי מצחיקים אותי ואחד הסרטים שראיתי הכי הרבה פעמים בחיי, אני אתן לו כבוד. וכך או כך, לדעתי זאת קומדיה מצויינת שצפיות חוזרות בה גם מראות השקעה בהחלט ראויה להערכה בדמויות ובבנייתן.
האביר האפל
למרות שזאת הבחירה הכי גנרית שיכולה להיות,
ולמרות שהסרט הזה יצר טרנדים קולנועיים שהם לא בהכרח טובים לטווח ארוך,
ולמרות שכן לפעמים זה קצת מגוחך כמה הסרט הזה לוקח את עצמו ברצינות בלי להכיר בזה שהוא בסך הכל מבוסס על עלילון לילדים על גבר בוגר שמתלבש כמו עטלף ומרביץ לאנשים,
ולמרות שאף אחד בו לא באמת מדבר כמו בן אדם אלא כמו מכונת ציטוטים קולנועיים,
ולמרות שהסרט מנתח את עצמו בגוף הסרט,
ולמרות שההתייחסות אליו יצאה מכל פרופורציה,
ולמרות שמקום רביעי ברשימה של IMDB זה טירוף,
ולמרות שקשה להסביר למה דווקא הוא התחיל את המהפכה,
ולמרות שאנשים עדיין חופרים עליו 13 שנים אחרי שהוא יצא,
ולמרות שכולכם כבר ראיתם אותו מיליון פעמים בקולנוע, ב-DVD, בסטרימינג או בטורנט,
ולמרות שכבר כתבו את זה קודם,
ולמרות שההופעה של לדג'ר היא אפילו לא הכי טובה בסרט (אקהרט אנדרייטד),
ולמרות שבתור סרט באטמן אין בו יותר מדי באטמן,
עדיין, הציון 10/10.
קרובים להיכנס: "ברונסון" (ההופעה הכי טובה של טום הארדי, הסרט הטוב היחיד בעצם של וינדינג-רפן), "הבן של רמבו" המקסים, ו"שבעה" ו"אל תתעסקו עם הזוהאן" על תקן הישראלים.
וכן אני מודע לזה שהגענו לשלב שבו ריפרורים לאתר הישן הפכו מנוסטלגיה חביבה לקרינג', ועדיין -
ברוז', יא טמבל, ברוז'!
https://www.youtube.com/watch?v=BQ7HjnBWA3A
לו כל הקרינג' היה כזה - דיינו
(ל"ת)
בולט, בדיעבד, בישר את הרנסנס השני של דיסני אנימיישן
ואחד הבמאים שלו (ביירון הווארד) המשיך ועשה חיל עם כמה מהיצירות המהוללות ביותר של האולפן בעשור לאחר מכן. נכון שיש שם את וול-E ממש לידו, אבל הוא בהחלט במקום השני המכובד (קונג פו פנדה לא מגרד אותו, במחילה).
בהחלט שנה מעניינת
בחרתי ב"אביר אפל" (surprising no one), "וול-אי" (סרט האנימציה הכי טוב של פיקסאר יחד עם 'מפלצות בע"מ') ו"הכניסו את האחד הנכון" (לא יודע איזה מחדל השאיר אותו מחוץ לסקר המקורי אבל הוא אחד הסרטים הזרים הכי טובים של המאה הנוכחית).
כמעט נבחרו – "איירון מן", "רעם טרופי", "קלוברפילד" ו"זוהן".
טובים אבל לא עד כדי כך – "ואלס עם באשיר", "ברוז'", "קדימה, תריץ אחורה", "סוויני טוד".
פסדר כזה (חלק לא ראיתי מזמן וככה הם זכורים לי) – "קונג פו פנדה", "ארץ קשוחה", "ג'ונו", "אננס אקפרס", "מאמה מיה", "אני האגדה", "הלבוי 2".
לא מבין מה עושים פה – "זה יגמר בדם" (יודע מה הוא עושה פה אבל ניסיתי לראות כמה פעמים ולא שרדתי יותר מחצי שעה), "קח את זה כמו גבר" (לא מבין את האהדה שקיבל), "אחים חורגים" (כנ""ל, קרינג'י בדיוק כמו "הולמס ו-ווטסון") ו"לקרוא ולשרוף" (גם אותו לא צלחתי).
את כל השאר לא ראיתי אז מקבלים את חמת הספק. ורגע, איפה "מבוקש"? הוא לא פאר היצירה או משהו, אבל מאוד מבדר.
שנה לא רעה בכלל, עם כמות נאה של סרטים שנכנסו לרשימת האהובים עלי בכל הזמנים.
אבל המנצח הגדול הוא ההתנקשות בג'סי ג'יימס על-ידי רוברט פורד הפחדן.
איזה סרט נהדר. צילום ובימוי מטריפים, פס קול פצצה, הופעות נהדרות של פיט ואפלק. ובכלל – סרט המערבון הכי טוב שנעשה מאז בלתי נסלח (לא שזאת תחרות קשה אבל בכל זאת). נוטף אווירה ומאד סוחף.
במקום השני כמובן שהאביר האפל – כנראה סרט הקומיקס הכי חשוב של אותו עשור, ומחזיק נהדר גם היום. זה פשוט מותחן פשע נהדר שעשה הרבה דברים נכון לאותה תקופה – בין אם זה להפוך את הג'וקר לטרוריסט פסיכופת יותר מאשר רוצח סדרתי עם פסיכוזות, ועד העתקת הארק של הארווי דנט מ-The Long Halloween.
עד מתי נולאן 08
סתם, נו, זה באמת סרט חמוד מאוד, אבל הטררם מסביבו מעייף מאוד כבר מחודשיים אחרי שהסרט יצא. אין לי הייט אליו ואפילו לא למעריצים שלו (ראיתי אותו פעמיים בקולנוע, נראה לי שאני קצת חלק מהם), אבל הוא פשוט באמת לא עד כדי כך טוב. ה-סרט שלי מקיץ 2008 היה "וול-E", שהיה גם הפייבוריט שלי לאותה השנה ואני אוהב אותו אהבת אמת עד היום. הוא כנראה סרט האנימציה האהוב עלי. אבל אם משקללים את ההפצה הישראלית של אותה השנה, אז "כפרה" לוקח בענק. טכנית, אי אפשר לקרוא לסרט שהיה מועמד לשבעה אוסקרים (כולל הסרט הטוב ביותר) "אנדרייטד", אבל הוא לחלוטין נבלע בתוך כל חינגת המבקרים שנערכה מסביב ל"ארץ קשוחה" (המתוק) ו"זה ייגמר בדם" (שאני אוהב אבל קצת מתעייף ממנו). "כפרה" הוא מלודרמת המלחמה האהובה עלי ובאופן כללי מבחינתי סרט של טופ 20 אהובים אי פעם – שילוב של קולנוע וירטואוזי, כתיבה באמת מבריקה והמון רגש מכל כיוון. באמת סרט גדול מכל בחינה.
אה, ו"ואלס עם באשיר". לגמרי.
איזה
שנה נהדרת. לא שמתי לב לכמה היא טובה
אממ, תקשיבו, אני יודע ששנה טובה והכל
אבל אתם לא רוצים לשנות את העשירייה כאילו… בכלל?
כי יש כמה שינויים כרגע במקומות בפנים, אבל זאת הפעם הראשונה שפשוט כל העשירייה היא די העתק-הדבק. אני לא בטוח מה זה אומר.
תחלקו אגוזים
הבעיה בכך שבוחרים שלושה
בבחירה של אחד לא הייתי מצביעה לאביר האפל, אבל בשלישיה נשאר לו מקום, והוא סרט מצויין לכל הדיעות, אפילו אם קצת חרשו את החיבה אליו. אני חושבת שבבחירת סרט אחד היית משנה קצת את העשיריה או לפחות את הסדר שלה
שאלה מעניינת לגבי השיטה
אבל הנקודה היא שהשיטה עבדה עד כה: כן, היו שנים שהיה יותר שינויים והיו שנים שפחות – אבל תמיד היה שינוי כלשהו בעשיריייה. הפעם נראה שהתגובה הכללית היא "לא, כן, אלה, בדיוק, תודה לכם עין הדג של לפני 13 שנים".
עבדה זה כמובן רק בהנחה שאנחנו מניחים שצריך שיהיה שינוי
שזה כמובן לא הכרח
לא שמתי לב שאפשר לבחור שלושה אז בחרתי ב"זה יגמר בדם"
שראיתי שוב לאחרונה ועם כל היומרנות והאיטיות פשוט העיף לי את הראש. השניים הנוספים שהייתי מוסיף זה "ארץ קשוחה" (למרות שבתחרות הצמודה שלו עם "זה יגמר בדם" אני כרגע במחנה של פת"א) ואת וול-אי. ומתבאס על זה שלא הצבעתי לברוז' ול"קח את זה כמו גבר" שהוא האהוב עלי בסרטי חבורת ג'אד אפאטו.
איזו שנה מטורפת. סרט גיבורי העל הטוב ביותר . הסרט הראשון ואחד הטובים של מארוול . הסרט הכי טוב (בפער) של האחים כהן ועוד סרט מצוין שלהם .
אחד המוצלחים של פיקסר ועוד מלא סרטים שראיתי ואהבתי מאוד. שנה מדהימה
ועוד משהו קטן. ראיתי שוב את האביר האפל לפני שנה בנטפליקס הופתעתי מאוד לגלות שהוא אפילו יותר טוב ממב שזכרתי. כמות ההתרחשויות בו והמתח הם פשוט מורטי עצבים. בהחלט ראוי למעמד שלו גם אחרי כמעט עשור וחצי
ברוז' ועוד איזה שניים למי אכפת
לא, באמת, אני מעריך מאוד את מה שהאחים כהן עשו ב"ארץ קשוחה", מעריך את העבודה של נולאן, את העובדה של אנדרסון, את העבודה של כולם אבל יש סרט אחד שנמצא בלב שלי, והוא ברוז'. שמצחיק כשם שהוא שובר לב, שנון כשהם שהוא פשוט, בעל אחת העטיפות הכי מכוערות ובכל זאת הסרט הטוב ביותר של השנה משום מקום.
יש עוד הרבה סרטים שאני מחבב, אבל אף אחד לא תפס לי חלק בלב ולא מוכן לעזוב כמו "ברוז'". אז שיהיה, מישהו אחר – ג'ונו? רעם טרופי? האביר האפל? כולם תזמורת הליווי לשירת הסולו של "ברוז'".
האהבה שלי לברוז'
משתווה רק לשנאה שלי ל-'שלושה שלטים'. פאק, איזו אכזבה זו הייתה.
מישהו חכם כתב פעם בעין הדג
https://www.fisheye.co.il/there_will_be_blood/#target-comment-326938
"אחרי שהאחים כהן יזכו באוסקר הלילה, החיים ימשיכו. ועוד 5, 6, 10 שנים, כשנסתכל אחורה על הקולנוע של 2007-2008, אני מאמין שנישאר בתודעה עם עוד סרט טוב של האחים כהן, שמשתווה יותר או פחות לסרטים קודמים שלהם, ועם סרט אדיר בקנה מידה של פעם בדור של פ"ת אנדרסון. "ארץ קשוחה" יקח את הפרס. אבל "זה יגמר בדם" יקח את התהילה, אני מאמין…"
כתב וצדק
כלומר, צדק... מבחינתך?
כי מבחינת הקהל נראה לי ששני הסרטים עדיין זוכים לתהילה די ראש בראש.
רק על עצמי לספר ידעתי
(למרות שאני מרגיש שבאופן כללי היחס הוא שארץ קשוחה סרט מדהים וזה יגמר בדם מאסטר פיס שמלמדים בבתי ספר לקולנוע ונמצא קבוע בעשרת הגדולים של המאה הנוכחית)
זה פשוט סרט מאוד מעייף
"ארץ קשוחה" סרט נהדר שלא מרגיש כמו שיעורי בית, ו"זה ייגמר בדם" הוא סרט טוב שמאוד חשוב לו להוכיח שהוא סרט גדול – והוא מוכיח את זה אחת לעשר דקות בערך, אבל יותר משהוא "טוב", הוא "חזק", ואני לא קם בבוקר בשביל לראות סרטים "חזקים". את הדניאל פליינוויו-ים שלי אני מעדיף כשהם נראים כמו מירנדה פריסטלי או טרייסי פליק, ופולחן האנטי-גיבור הוא משהו שאני שמח שנשאר בעשור שעבר. באוסקר 2007 אני בכלל בצד של "כפרה", שהיה וירטואוזי בדיוק כמו "זה ייגמר בדם" וחכם בדיוק כמו "ארץ קשוחה" אבל פחות תובעני משניהם; ו"היירספריי" ו"מלצרית" שיצאו באותה שנה בניכר יותר טובים משני הסרטים האלה.
זה נשמע מוזר אבל תמיד פחדתי לראות את מלצרית בגלל
שהבמאית של הסרט, אדריאן שלי, נרצחה באכזריות על ידי עובד בניין בן 19 ולאחר מכן נתלתה כדי שהמשטרה תחשוב שהיא התאבדה.
זה באמת סוף מחריד
אבל אין לו שום קשר לסרט שהוא מתוק מאוד ומשאיר אותך שמח ועם חשק עז לאכול פאי. נראה לי שעדיף לזכור את אדריאן שלי ככה.
אם כבר, אני בטוח שיש אנשים שמפחדים לצפות בסרט בגלל ניית׳ן פיליון.
(ל"ת)
וואו, ראיתי אותו במקרה לפני שבוע
ולא היה לי מושג.
נלך בסדר אלפביתי - האביר, הברוז' והג'ונו
'האביר' הוא הבחירה המובנת מאליה. זה בעצם לא הסרט הכי טוב בשלישייה (האמת שאפילו את 'קלוברפילד' אני אוהב יותר, במבט לאחור), אבל הוא היה, ויותר חשוב מזה – נשאר, תופעה תרבותית חסרת תקדים.
חוץ מזה – הוא באמת סרט ממש טוב, ואני חושב כך גם בגרסתי הנוכחית, הנרגנת ושונאת סרטי הקומיקס.
ברוז' הוא פשוט סרט מצוין ממש. בזמנו, הוא נתפס (ושווק) כמעין חיקוי טרנטינו מוצלח, אבל הוא הרבה הרבה יותר מזה. הדירוג הגבוה (יחסית) שלו בסקר המקורי הפתיע ושימח אותי, ואני עוד יותר מופתע ושמח לראות שהזמן שחלף עשה עמו חסד מוצדק.
עם ג'ונו זה כבר סיפור אחר. בזמן אמת, זה היה אחד מהסרטים הטרנדיים והאהובים ביותר של אותה התקופה. העובדה שבסקר המקורי הוא קיבל יותר מפי שתיים (!) הצבעות מ-'איירון מן' היא מדהימה.
אני לא יכול להגיד שאני מופתע מהמיקום הנמוך יחסית שלו בסקר הנוכחי, כיוון שחלק נכבד מהאיכויות שלו לא עברו טוב את מבחן הזמן – הסטייל, התסריט, הניימדרופינג והבחירות המוזיקליות יכולות להיראות היום כמו פארודיה על היפסטרים.
למרות כל זאת, אני מת על הסרט הזה. הקריירה של אליוט פייג' לא התרוממה כצפוי, אבל ההופעה שלו שם לא איבדה דבר מחינניותה, וגם המניפולציה הרגשית שהתסריט מעביר באמצעות דמותו של ג'ייסון בייטמן נשארת חדה ומצוינת ב-2021. חוץ מזה, אני נותן לו חלק ניכר מהקרדיט על הנוכחות המוגברת (והמבורכת) של ג'יי.קיי סימונס בחיינו, והעובדה הזאת לבדה מקנה לו מקום בשלישייה.
הרגשות שחוויתי במהלך הצפיות באביר האפל בקולנוע
זה משהו שלא קרה לי הרבה. הצפיה הראשונה, עם כל האחרים שהזמינו בהזמנה מוקדמת, בלי מסך טלפון אחד מפריע ובלי אף אחד שמדבר… מבחינתי ככה קולנוע צריך להיות וזו חויה מאוד חזקה שחוויתי.
וואו, הבחירה קשה. זו באמת היתה שנה מצוינת.
אז הלכתי על כמה אפשרויות שכנראה יקבלו פחות קולות ממצביעים אחרים, ובראשן… הלבוי 2.
כן, אני יודע שקרב הענקים יהיה בין "איירון מן" ל-"האביר האפל", אבל האמת? הלבוי 2 לוקח את שניהם בידיים קשורות (ועם האגרוף הענקי שלו). "איירון מן" התחיל את היקום הקולנועי של מרוול, שאני לא אכחיש שהיו ועדיין יש בו כמה סרטים טובים, אבל הסרט עצמו – ויסלחו לי כל המאמינים על דברי הכפירה – היה שתיים וחצי סצנות אקשן עשויות כמו שצריך, מוקפות באיזו דרמת-קלישאות מזעזעת. "האביר האפל" היה יותר מה שמסביב לסרט ופחות הסרט עצמו – כן, הית' לדג'ר נהדר, האלגוריה ל-11 בספטמבר או מה שלא יהיה מעניינת, אבל הסרט עצמו ארוך מדי, מדגיש בכמה מקומות את הטיפול הדי בעייתי של נולאן בסצנות אקשן ובעיקר לא ממש עושה חשק לחזור אליו לצפיה נוספת (בעיה שלי עם סרטים של נולאן שהתחילה בערך בנקודה הזו – דווקא "ממנטו" ו-"יוקרה" ואפילו "באטמן מתחיל" החזיקו אצלי יותר מצפיה אחת).
הלבוי 2, לעומת זאת, הוא סרט שמצד אחד לא מתבייש להיות פאן נטו, אבל עושה את זה עם טונות, טונות של סטייל, וסטייל משוגע על כל הראש. כמה סרטי גיבורי-על אחרים ראיתם שמציגים את האקספוזיציה שלהם עם בובות (אני עוד זוכר את הצופה שישב לידי באולם ששאל אותי אם הוא הגיע לסרט הלבוי או לסרט אחר בטעות)?וזה ממשיך משם עם שילוב מהמם של טים ברטון, ג'ים הנסון ומיאזאקי, הכל בסרט אקשן מהשורה הראשונה. אהבתי מאוד את "המבוך של פאן" ו-"צורת המים", אבל "הלבוי 2" מוכיח שדל-טורו הוא אולי במיטבו כשהוא מביים סרט בלי יומרה להיות משהו מעבר לבידור נטו (מצד שני, לא סבלתי את "פסיפיק רים", אז אולי לא).
ובגזרת האנימציה – אה-ברוך. קשה לבחור, וגם אני מתרעם על היעדרו של "בולט" (אני חושב שזה הסרט שסימן את הרגע שבו דיסני התחילו להדביק את הפער מפיקסאר). וגם חוץ ממנו זו היתה שנה מדהימה לאנימציה, עם "וול-אי", "ואלס עם באשיר" ו-"פרספוליס"… אבל הקול שלי הולך ל-"קונג פו פנדה", שנותר סרט דרימוורקס האהוב עלי. כן, זה סרט לפי השטאנץ הדרימוורקסי הקבוע על האנדרדוג שעולה לגדולה ולומד לקחים חשובים בדרך, אבל יש לו ערך מוסף עם הבימוי של מארק אוסבורן – שמצליח לגרום אפילו לדמות של חגב להיראות מלאת אישיות, ומפגיז באקשן משובח (הידעתם? במשך תקופה ארוכה, "קונג פו פנדה" היה סרט אמנויות-הלחימה המצליח ביותר בכל הזמנים). חוץ מזה, הסרט הזה, עם כל היותו אמריקאי, התניע מחדש את כל תעשיית האנימציה של סין, אחרי הרבה שנים שהיא ניסתה לקום על הרגליים ולא ממש הצליחה, ויש לו הרבה מניות בהפיכה של סין למעצמת אנימציה – סיפור אחר ליום (ופוסט) אחר כנראה).
נשאר עוד מקום אחר להצבעה – והוא ילך לקלוברפילד. מתסכל שג'יי ג'יי אברמס מתעסק רוב הזמן בפרנצ'ייזים, כשהפרויקטים המקוריים שהוא כותב/מביים/מפיק בעצמו ובשביל אחרים (קלוברפילד, סופר 8, דרך קלוברפילד 10, אוברלורד והרבה לפני כל אלה – Joyride) כל-כך הרבה יותר מעניינים. "קלוברפילד" לא המציא את הפאונד-פוטג', אבל כן החזיר אותו שוב לסטייל, והרעיון של "סרט מפלצת ענקית הורסת את ניו-יורק בפאונד-פוטג'" עובד כל-כך נהדר.
בכל ענייני באטמן/נולאן תמיד הייתי במיעוט
כאילו, מדוברים בסרטים די טובים, אבל באמת יש הרבה טובים מהם, כולל בז'אנר גיבורי העל (חלק מהאקס-מנים, קיק-אס, כרונולוגיה בזמן אמת או איך שלא קראו לו…) ולבטח בכלל.
מה שכן, הבחירה שלי מ-2008 – 'זה ייגמר בדם' – כבר אינה הבחירה האוטומטית שלי: זה ללא ספק סרט טוב, אבל אני לא זוכר ממנו מספיק. גם וול-E, ברוז' וג'ונו – שהצחיקו אותי בזמנו – לא הותירו חותם.
בסוף נותרו לי שניים – 'ואלס עם בשיר', שסצינות ממנו ממשיכות לרדוף אותי עד היום, ו'סינקדוכה, ניו יורק' (תודה למי שכלל אותו בסקר!) שלא ראיתי בזמן אמיתי אבל בצפייה ביתית הגעתי למסקנה שהוא יצירת מופת בלתי מובנת.
וואו, איזה שנה!
סבבה, נשים את האביר האפל בצד. אבל גם ארץ קשוחה וזה יגמר בדם בתור הקלאסיקות, קח את זה כמו גבר כאחת הקומדיות הטובות של העשור. חוץ מזה סינקדוכה ניו יורק סרט ענק וכמובן כמובן ואלס עם באשיר
דעה שנדמית פה קצת לא פופולרית
זה יגמר בדם הוא לא סרט מייגע, אפילו קצת מהנה.
יומרני? כן. אבל הסרט מלא בכל כך הרבה הפוך על הפוך והומור יבש (בין אם בין היוצר לעצמו או בין הדמויות לעצמן), שבירות לב קטנות-גדולות, כל כך הרבה רעיוניות וקולנועיות בכל פריים רק כדי להביט לתוך ליבה של מפלצת, ככה שכל סצינה רק מבקשת ממנה עוד ואין שום שלב שבו התקבלה אצלי ההרגשה של "עוד כמה יש מזה?" ולא "אני רוצה עוד מזה כי אני רוצה לדעת יותר".
זה סרט שפשוט מרגיש כמו נטע חדש והרסני בתוך שדה וזה משהו שאני יכול להגיד על מעט מאוד סרטים.