פסח הגיע ואיתו השאלה הנצחית – "מה נשתנה". ובאמת, שאלה טובה. לא במובן של ליל הסדר (רמז: כולו מצה), אלא במובן המעניין יותר – מה השתנה משנה לשנה, ובאופן יותר ספציפי לענייננו- האם הטעם הקולנועי שלנו השתנה ב17 השנים האחרונות, ואם כן – איך.
בסוף שנת 2001, נערך הסקר הראשון של עין הדג לסרט הטוב ביותר. השיטה עבדה קצת אחרת אז (במקום דירוג אהבתי/ככה-ככה/לא אהבתי, המדרגים התבקשו לשלוח את חמשת הסרטים האהובים שלהם וזהו) ובכל זאת הבסיס היה דומה – סקר מקדים, ואז עשרה סרטים שמהם בוחרים מי הוא סרט השנה, ואז זוכה. ועכשיו, 16 שנים וכמה חודשים לאחר מכן, באנו לבדוק אם מה שאהבנו אז זה גם מה שנאהב היום. או במילים אחרות – מה נשתנה.
לכן, לאורך חופשת הפסח המלאה (כלומר, השבוע הזה וחול המועד), נעלה לאתר 4 סקרים שיבחנו מחדש את אותם סקרים ישנים.
כיצד הם יפעלו? ובכן, להעלות רק את אותה עשירייה זה קצת שגוי. הטענה היא שמשהו השתנה, מן הסתם שיכול להיות שסרט במקום ה-20 מאותו הסקר יכול היום להיות במקום הראשון, או אולי אפילו סרט שאפילו לא היה באותו הסקר. מצד שני, לעשות סקר מקדים לכל אחד לא נצליח בלוח הזמנים הצפוף. אז הפשרה היא כזאת: נבחרו 30 סרטים מכל שנה (העשירייה שנבחרה, המועמדים הבאים אחריה, ועוד סרטים בולטים שהופצו/לא הופצו באותה השנה) שבחרו לעלות לסקר החוזר. כדי לאזן את המספר הגדול של האפשרויות, המצביעים יכולים לבחור 3 סרטים כל אחד ולא רק סרט אחד. זה לא מושלם, אבל נראה לי שזה ישיג את התוצאה.
ונתחיל מ2001, הסקר הראשון – או בשמו השני "אחוות הטבעת ותשעת הגמדים". "שר הטבעות: אחוות הטבעת" מחץ את התחרות באותה השנה חד וחלק, כאשר המתמודדים האחרים שנתנו פייט כלשהו (כלומר, השיגו בערך מחצית מהקולות ש"אחוות הטבעת" השיג) היו "רקוויאם לחלום" ו"ממנטו". "שרק" היה מקום רביעי מכובד, "בילי אליוט" מקום חמישי פחות מכובד ושאר הסרטים ("בלתי שביר", "ג'יי ובוב השקט מכים שנית", "A.I", "מולאן רוז'" ו"כמעט מפורסמים") כולם קיבלו 10 קולות ומטה . אאוץ'. טוב, עכשיו לפחות יש להם הזדמנות לנסות לתקן את התוצאה הזאת.
בסקר הזה, לעשירייה הראשונה נוספה העשירייה השנייה של הרשימה (מינוס "אפוקליפסה עכשיו – גרסת הבמאי"), עוד 8 סרטים שהופצו בארץ ונדמה שמאז קרנם עלתה, ולו רק מכיוון שכיום הם סרטי הילדות של חלק משוכני האתר, ועוד 3 סרטים ("דוני דארקו", "כדורגל שאולין" ו"קיץ אמריקאי חם ורטוב") שלא הופצו בארץ ומאז צברו מעמד קאלט ראוי ביותר. אם אתם מרגישים שיש סרט שפספסנו, שימו לב – חלק מהסרטים שהיום נחשבים כסרטי שנת 2001, יצאו בארץ בעצם בשנת 2002, אז אולי שווה לחכות כמה ימים ולגלות שהם יצוצו שם לפני שאתם מתלוננים. אבל אם בכל בזאת שני הסקרים הם הסרט האהוב עליכם לא יופיע, אתם מוזמנים להציג לו קייס משכנע בתגובות, ביחד עם שאר הבחירות שלכם מהסקר.
אז בלי ברבורים נוספים: 30 אפשרויות, 3 בחירות – סקר עין הדג לסרט השנה של שנת 2001 נפתח מחדש. בהצלחה.
במבט לאחור, מה הוא הסרט הטוב ביותר של 2001?
- שר הטבעות: אחוות הטבעת (18%, 379 קולות)
- ממנטו (17%, 362 קולות)
- רקוויאם לחלום (11%, 239 קולות)
- דוני דארקו (9%, 182 קולות)
- שרק (7%, 143 קולות)
- אמלי (5%, 104 קולות)
- כמעט מפורסמים (5%, 102 קולות)
- AI: אינטליגנציה מלאכותית (4%, 89 קולות)
- הארי פוטר ואבן החכמים (3%, 74 קולות)
- הקיסר נפל על הראש (2%, 51 קולות)
- בלתי שביר (2%, 50 קולות)
- בילי אליוט (2%, 47 קולות)
- מולאן רוז' (2%, 43 קולות)
- להתחיל מחדש (1%, 31 קולות)
- מעודדות צמודות (1%, 28 קולות)
- הדוויג והשארית העצבנית (1%, 24 קולות)
- לזכור את הטיטאנים (1%, 21 קולות)
- האחרים (1%, 19 קולות)
- רוקדת בחשיכה (1%, 19 קולות)
- שוקולד (1%, 18 קולות)
- ג'יי ובוב השקט מכים שנית (1%, 16 קולות)
- קיץ אמריקאי חם ורטוב (1%, 13 קולות)
- חתונה מאוחרת (0%, 10 קולות)
- יומנה של בריג'דט ג'ונס (0%, 10 קולות)
- כדורגל שאולין (0%, 9 קולות)
- טראפיק (0%, 9 קולות)
- אטלנטיס (0%, 9 קולות)
- מישהו לסמוך עליו (0%, 8 קולות)
- יומני הנסיכה (0%, 8 קולות)
- פיינל פנטסי (0%, 2 קולות)
מס' מצביעים: 924
נראה אם אפקט שרק מחזיק 17 שנה
(ל"ת)
אני אוהב אתכם.
מה שכן – למה רק 4 סקרים? זה יהיה פשוט 2001-2004 או שנים שונות?
כמה סיבות:
1. מסגרת זמן הגיונית לכל סקר. אם עכשיו נתחיל לדחוס כל יום סקר, יהיה קצת צפוף פה. חצי שבוע לסקר זה גם לחוץ, אבל סביר.
2. להשאיר משהו לשנים הבאות.
3. ארגון של דבר כזה לוקח קצת זמן, ובייחוד עם פסח מסביבנו, זמן הוא משאב מבוקש.
לגבי השאלה השנייה:
הסקרים יתבצעו בסדר כרונולוגי.
יש פה בערך 10 סרטים שאני רוצה להצביע להם. בעיה.
(או שמא… 2001 היתה שנה ממש מוצלחת לסרטים??)
2001 הייתה שנה חלשה יחסית לעניות דעתי.
גם 2001 האורגנית (אליה אתייחס, כי 16 שנה אח"כ ובהתחשב בעובדה שהייתי אז בן 4, החלוקה של שנה עברית/שנה לועזית מעולם לא הייתה רלוונטית לחשיפה שלי לסרטים האלה) וגם זאת שבארץ, שהרי תסתכלו כמה מהסרטים ברשימה הם משנת 2000 בכלל. ובכל זאת, היו שם סרטים טובים בהחלט, פשוט לא בכמות של שנים אחרות בזמן הזה.
בכ"מ, מבחינתי אין ספק ש"ממנטו" הוא גם היום *ה*סרט הכי מרשים מאותה שנה, מסיבות שכבר נחרשו כ"כ הרבה ב-17 השנים האלה. זה סרט שגם לשונאי נולאן מובהקים קשה לשנוא, זה אומר הכל.
עם כל הכבוד ל"שרק" שאני חושב שההמשך שלו מעפיל עליו בכ"כ הרבה רמות, מצטיין האנימציה של אותה השנה הוא "מפלצות בע"מ", אחד משני האהובים עליי של פיקסאר וסרט שממשיך לעבוד בהרבה רמות בכל צפייה מחדש.
"בלאק הוק דאון" הוא סרט שאני מאוד אוהב, אנדרייטד לחלוטין, ואב רוחני ל"דנקרק" בהרבה מובנים כך שהטוב שלו נמשך גם הרבה אח"כ.
"Made In Israel" הוא בלי שאלה הסרט הישראלי הטוב שראיתי.
"האיש שלא היה שם" הוא אחד הפחות מהוללים אבל יותר אהובים עליי של האחים כהן.
זאת כנראה הייתה החמישייה שלי אם הייתי מצביע דאז, כשהספסל מכיל את "ואת אמא שלך גם", "אמלי", "שר"ה 1", "דוני דארקו" ו"העולם שבפנים".
!It's all happening
"כמעט מפורסמים" הוא מהסרטים האהובים עלי בכל הזמנים אז כמובן שהוא קיבל קול. השניים האחרים הלכו ל"ממנטו" ו"שר הטבעות". יש כמה סרטים – כמו "ג'יי ובוב" ו"כדורגל שאולין" – שיש לי כלפיהם חסד נעורים אבל לא ראיתי אותם מזמן ואני לא בטוח כמה טוב הם התיישנו. יש גם כמה שלא יצא לי לראות, כמו "להתחיל מחדש" ו"מולאן רוז'". אז כרגע אלו הבחירות שלי ואני בסדר איתן.
עוד סרטים מ 2001 שאהבתי בזמנו ולא ראיתי מזמן שלא מוזכרים – "אוסומוזיס ג'ונס", "ג'יפרס קריפרס" ו…"Rat Race" (בואו לא עם השם העברי שלו).
ועם כל הכבוד ל"שרק", סרט האנימציה הכי טוב כאן הוא ביי פאר "הקיסר נפל על הראש". אם אתם אוהבים את שרק כל כך אולי תלכו לשרק-פסט?
ב-2001, סביר להניח שהסרט האהוב עלי היה חגיגה בסנוקר.
את רוב או אפילו כל הסרטים שיצאו באותה שנה לא ראיתי באותה שנה, כי לא היתה לי גישה לקולנוע, אינטרנט או אולי אפילו טלוויזיה (רב-ערוצית או בכלל, הזכרונות מעורפלים קצת לגבי מתי מה היה או לא היה).
היום? כדורגל שאולין. סרט בורקס סיני עם אפקטים וסטיבן צ'או הגבר.
עיקר שכחתי: בקנטונזית! (+10 נקודות לסקיל הקומדיה לכל השחקנים)
(ל"ת)
עדיין 'אחוות הטבעת'.
תחרות קשה יש מצד AI ו'ממנטו', אבל היא הייתה גם אז. במובן הזה לא הרבה השתנה.
אני בעיקר המומה לגלות
שהדוויג והשארית העצבנית הופץ קולנועית בארץ.
יחד עם ממנטו ודוני דארקו זו השלישייה שלי, ואין ספק שהיא שונה מאוד ממה שהייתי בוחרת אם הייתי מצביעה תיאורטית באותה שנה (ולו כי גיליתי את כל שלושת הסרטים האלו רק שנה או יותר אחר כך ב-DVD).
נראה לי שעד לפני כמה שנים רקוויאם לחלום היה נכנס גם כן אבל ״אמא!״ צובע רטרואקטיבית את כל הפילמוגרפיה של ארונופסקי בצבעים פחות מחמיאים מבחינתי.
אף פעם לא הבנתי את הטענה הזו
איך בדיוק סרט גרוע של במאי פוגם באיכותו של סרט קודם ומוצלח שלו?אם כדורסלן קולע 30 נקודות באחוזים מדהימים,מוסר הרבה אסיסטים ולוקח הרבה ריבאונדים,ובמשחק הבא הוא משחק רע,מאבד כדורים ומחטיא ללא הפסקה,האם זה מוריד מן ההישג שלו במשחק הקודם?האם יקחו ממנו את תואר הmvp שהוא זכה בו במשחק הקודם?מובן שלא.למה בדיוק בקולנוע זה כן יכול להיות?
מצד שני
אם רונלדיניו לא התכוון להקשית מעל דייויד סימן אלא עשה הגבהה לא מוצלחת, האם זה לא מוריד מהגאונות של הביצוע? ודאי שכן.
כי כאן מדובר על האופן שבו במאי עובד
אחרי שראית סרט ממש גרוע של במאי, לפעמים צפיה ביצירות הקודמות או הבאות בתור שלו מבהירה שמשהו בשטיקים ובניואנסים שבעבודה שלו הפך לבלתי נסבל עבורך ואתה כבר לא מסוגל ליהנות מהעבודה שלו כמו בעבר.
להשוות ספורט לסרטים - או לכל אומנות* - זה לא חכם
ספורט נמדד בנתונים יבשים ואובייקטיבים. שחקן שקולע 30 נקודות או מבקיע שלושער, אי אפשר להתווכח שהוא קלע 30 נקודות או הבקיע שלושער. אומנות – ובכן, לא. היא מבוססת על מדדים סובייקטיביים ומלבד דעה אישית אין שום דרך לקבוע שבמאי אחד עושה משהו טוב יותר באופן מוחלט מהשני. יש כאלה שאוהבים את האקשן של נולאן, יש כאלה שלא אוהבים את הדיאלוגים של טרנטינו.
* כמובן, האלמנט היחיד בספורט שכן אפשר להשוות לאומנות הוא דניס ברגקאמפ בשיאו, ושאף אוהד יונייטד לא יגיד לכם אחרת.
או רונאלדיניו. פה גם אוהדי ריאל יסכימו.
(ל"ת)
דוני דארקו
דווקא ברשימה הזו יש דוגמה מעולה לנושא הזה.
כשאתה רואה סרט אתה נותן לו פרשנות שהיא חלק מהותי מהחיבה שאתה רוחש לסרט. עכשיו, הפרשנות לסרט נגזרת מתוך הפילמוגרפיה כולה; אם ראית סרט נוסף של אותו במאי אתה יכול להבין את הראש שלו טוב יותר ולהבין סרטים קודמים. אז בצד אחד של הסקאלה יש לך, לדוגמה, את ההשפעה של "ספרות זולה" על ההבנה של "ממזרים חסרי כבוד". מצד שני יש לך את דוני דארקו והסרטים של אותו במאי שהגיעו אחריו. לא ראיתי אותם אבל הבנתי שמוסכם שהם ערמת שטויות מה שהופך את דוני דארקו לגיבוב בעצמו יותר מאשר סרט אניגמטי מתוחכם.
לא צריך את כל הפילמוגרפיה בשביל זה. מספיק לראות את גרסת הבמאי.
(ל"ת)
או שאתה יכול לדבוק בפרשנותך בלי קשר לעובדות, ולא להרוס לעצמך סתם.
(ל"ת)
איזה כיף!
בכל מקרה, אני מחזיק אצבעות לקאמבק של שר הטבעות.
נראה שהחזקת האצבעות שלך עבדה, לעת עתה.
(ל"ת)
כן
אלה היו כמה ימים מותחים ורווי תהפוכות…
אך בסופו של דבר, הטוב ינצח
איך רק שלושה?
אני חושב ש2001 הייתה שנה גדולה.
זאת השנה שארנופסקי הוציא את הסרט הכי טוב שלו.
זאת השנה שנולאן הוציא את הסרט הכי טוב שלו.
פיטר ג'קסון הוציא את החלק הראשון של הסרט הכי טוב שלו.
דיוויד לינץ', ספילברג, ווס אנדרסון, ז'אן פייר ז'נה, פיקסאר, האחים כהן ורידלי סקוט עשו סרטים נהדרים.
יש כאן כמה סרטים פשוט מעולים, שכל שנה אחרת הייתה שמחה להתגאות בהם. כמעט בכל ז'אנר יש לפחות סרט אחד ממש אדיר. אם זה בפנטזיה (שר"ה), במתח פסיכולוגי ('מלהולנד דרייב'), דרמה ('האיש שלא היה שם'), מדע בדיוני (AI), מיוזיקל (מולאן רוז'), אנימציה ('מפלצות בע"מ), או סרטים שדופקים לך על הלב והראש כמו פטיש ('דוני דארקו', 'ממנטו'), קומדיה רומטית (ו'אמילי' היא אולי הקומדיה הרומנטית האהובה עליי בעולם).
בגלל שבוחרים רק שלושה סרטים, הבחירות בסופו של דבר היו די קלות, כי יש כאן את הסרט האהוב עלי אי פעם בלי קשר לטיבו ('שר הטבעות'), יש כאן את הסרט שהכי פירק אותי בכל ימי חיי ('רקוויאם לחלום') ויש כאן את 'ממנטו', שברשימת הסרטים שראיתי בילדותי וגרמו לי לתהות 'מה זה הדבר הזה לעזאזל?!' הוא כנראה היה אחד הראשונים.
אבל יש כאן סרטים אדירים ממש שחבל שלא נכנסו.
'אמילי', 'מולן רוז", 'דוני דארקו' ו'מפלצות בע"מ' שאלו סרטים שאני נורא אוהב.
'האיש שלא היה שם', 'אינטלגנציה מלאכותית' ו'שרק' שנושפים מעט מאחוריהם.
ו'יומני הנסיכה' שאין לי מושג למה, אבל אני מת על הסרט הזה וגם בחרתי בו בגילטי פלז'ר שלי. (כשגם 'סיפורו של אביר' הוא סרט שראיתי מליון פעמים בתקופה ההיא, אבל הוא לא מופיע בסקר)
בנוסף יש גם כמה שלא מופיעים בסקר, וכנראה שבצדק , כי אין להם כ"כ סיכוי לנצח, אבל היו בעשירייה שלי חד משמעית: (ואם זאת טעות והם יופיעו בסקר הבא זה נהדר)
'מלהולנד דרייב' של דיוויד לינץ שהוא סרט שבסרטים.
'משפחת טנבאום', של ווס אנדרסון. שהוא זה שהכניס אותי לכל העולם הזה שנקרא ווס אנדרסון וכמה שהעולם הזה נהדר.
'גוספרד פארק', רוברט אלטמן עושה רנואר ועושה את זה לא רע בכלל.
ועד סרט אחד, שבעיקרון יצא ב2001 אבל הועמד לאוסקר רק שנה לאחר מכן, ולכן אני לא יודע אם הוא לא נמצא כאן בכוונה.
אבל אם זאת טעות, כדאי מאוד לשנות אותה תכף ומיד.
'המסע המופלא' של מאיאזקי. ואין צורך להסביר, אני מניח.
גם מוזר ש'נפלאות התבונה' לא נמצא בסקר הזה, אבל על זה אין מה להתלונן.
וזה אפילו השנה שג'יימס מנגולד, שעתיד 16 שנה אחרי זה להנחית עלינו את 'לוגאן', עשה את 'קייט וליאופולד' החביב, שהקלטת שלו עדיין מסתובבת איפה שהוא בבית הוריי.
בהחלט שנה פשוט נהדרת, מכל בחינה.
.
בכל מקרה, יוזמה מאוד מבורכת ומאוד מעניינת, שאפו!
שאפו לגייבוזיות
קלללל
AI מקום ראשון – סרט מדהים מדהים מדהים. חייזרים אינקלודד.
אמלי מקום שני – לדעתי אולי הסרט המשפיע ביותר ברשימה.
במקום השלישי – רקוויאם לחלום שהימם אותי ואני מעריץ את ארונופסקי עד היום, כן, גם את אמא!
כמעט נכנסו – דוני דארקו שגם הימם אותי ואני מעריץ את ג'ייק ג' עד היום (מריצ'רד קלי ירד לי לצערי), ורוקדת בחשיכה עם ביורק אהובתי, עליו ויתרתי בגלל הגילויים הלא מפתיעים על כך שביורק סבלה מאוד בסרט מפון טרייר המאוס (אז עוד הערצתי גם אותו), וממנטו שבטח יקבל מספיק אהבה פה מאחרים.
חסרים לי בסקר (חלקם בטח יהיו ב-2002):
מלהולנד דרייב – שהיה מקפץ למקום הראשון.
האיש שלא היה שם – שהיה מקפ]ץ למקום הראשון גם :)
ונילה סקיי – זוכר שמאוד אהבתי אותו, לא יודע לאיזה מקום היה מגיע.
מפלצות בע"מ – גם היה קופץ למקום הראשון.
ואת אמא שלך גם – דווקא לא בטוח שייכנס לשנה הבאה, אבל היום כששלושת האמיגוס שולטים בהוליווד (לפחות מבחינת אוסקרים ופרסים אחרים), שווה לחזור לסרט המעולה הזה של אלפונסו קוארוןשגם הכיר לעולם גם את גאל גארסיה ברנאל.
אמלי הסרט המשפיע ביותר ברשימה? עליך או באופן כללי? אשמח לדעת למה (ברצינות).
אולי לא ביותר...
אבל בהחלט משפיע מאוד מבחינה תרבותית.
השפה הויזואלית של הסרט אומצה ע"י רבים, בעיקר בעולם הפרסומות, אמנם, אבל זה מקום מרכזי…
הרבה סרטים שיצאו מאז נקראו בפי הקהל "אמלי ה…". פס הקול של הסרט עדיין מלווה פרסומות ופרומואים, תיירים במונמארט בפריז עדיין באים לשכונה גם מכיוון ששם צילמו את הסרט.
עדיין שרה"ט
אחוות הטבעת הוא הסרט האהוב עליי מסרטי שר הטבעות. הוא זה שנותן הכי הרבה תחושת מסע בעולם אחר. הסרט מצויין בכל הפרמטרים ה"יבשים" (משחק, עלילה, צילום ובימוי) אבל הוא הרבה יותר מזה. הוא אפי. יותר מכל סרט אחר שראיתי, ובצורה נכונה ולא מגוחכת. הוא באמת מעביר אותך לארץ התיכונה.
חוץ מזה שאסור להתעלם מהתופעה: הוא חלק מפרוייקט עצום (צילום שלושה סרטים עתירי תקציב בבת אחת) ובשנים 2001, 2002 , 2003 היה מאוד ברור שסרטי שר הטבעות הם ה-סרטים שמצפים להם. ושני הסרטים הבאים המשיכו להיות ההצלחה העצומה שהם הגיעו אליו.
זו סדרת הסרטים הגדולה היחידה לדעתי שכולה זכתה הן לאהבת המבקרים והן לאהבת הקהל ושמרה על רמה גבוהה לאורך כל הדרך.
עוד בשלישייה:
שרק – הסרט הראשון והשני היו מעולים: מצחיקים, מעניינים ועם מסר חינוכי נחמד. גם האנימציה מרשימה. והכי חשוב – החמור (הלב והנשמה של הסרט מבחינתי).
אינטליגנציה מלאכותית – סרט נוגע ללב ומרגש על סיפור פינוקיו מודרני.
כמעט נכנסו:
1. הקיסר נפל על הראש – הכי קרוב לשלישייה. עד היום אני זוכר אותו בחיבה על הבדיחות הטובות והדמויות המעולות שלו (איזמה וקרונק בעיקר, צמד הנבלים הכי מצחיק בסרטי האנימציה שראיתי). הפסיד בנקודות לאינטליגנציה מאלכותית.
2. הארי פוטר ואבן החכמים – פתח את אחת מסדרות הסרטים המצליחות בהסטוריה. לטעמי הוא השני הכי פחות מוצלח (כאשר הסרט החמישי נחשב בעיני להכי פחות טוב). סובל מעט מכך שהספר הראשון קצת פחות מעניין אך עדיין בונה עולם קסום ויפה.
3. לזכור את הטיטאנים – סרט דרמה חביב לכל המשפחה.
מה שמדהים בשנת 2001 הוא שהיא בישרה על המון כיוונים שאליהם יתפתח הקולנוע במילניום הנוכחי
רק שהכיוונים האלה לא היו הכיוונים שחשבו עליהם באותה שנה.
דארן ארונופסקי היה אמור להיות הבמאי שיחצה את הקווים מטריטוריית הארט-האוס לזו של שוברי הקופות. הוא עמד לביים את סרט "באטמן" החדש, שבו ברוס ויין הוא הומלס ואלפרד הוא מוסכניק שחור, על פי תסריט של ג'וס וידון.
כידוע, ארונופסקי החליט להשאר בעולם הארט-האוס. מי שחצה את הקווים היה דווקא כריסטופר נולאן, והוא אפילו עשה את זה עם אותה דמות קומיקס שארונופסקי היה אמור לעבוד עליה (מה שבדיעבד לא מפתיע בכלל – "ממנטו" הוא אמנם סרט מורכב, אבל הוא עדיין הרבה יותר נגיש מ-"רקוויאם").
ואם כבר הזכרתי את ג'וס וידון, כבר אז היו דיבורים מעבר למעורבות שלו בתסריט של באטמן לגבי זה שהוא יביים את העיבוד הקולנועי ל… "איירון מן", על פי תסריט של טים מקניילס (שכתב לפני כן את התסריט ל-"ענק הברזל" – לאיש יש משהו עם סרטים שהמלה "ברזל" מופיעה בשם שלהם, כנראה). וידון הגיע, בסופו של דבר, לביים סרטים שבהם (גם) מופיעה הדמות של איירון-מן, אבל הנציגות שלו ברשימה של 2001 מגיעה ממקום אחר לגמרי – הוא כתב את הגרסה הראשונה לתסריט של "אטלנטיס" (צפו שוב בסרט הזה ושימו לב לעלילה; השוו אותה לזו של "טיטאן AE", סרט אנימציה נוסף שוידון היה מעורב בכתיבה שלו ויצא שנה קודם לכן ולזו של "סרניטי" שוידון כתב וביים ויצא כמה שנים אחר-כך. You're in for a surprise).
"שרק" הוא סרט עם מורשת עגומה למדי – הסרט שסימן את אולפן האנימציה של דרימוורקס בתור הילד החצוף והבועט בשכונה הוביל את האולפן (ואת רוב אולפני האנימציה הגדולים האחרים בעקבותיו) בעיקר לסרטים עם חיות מדברות, רפרנסים תרבותיים אנכרוניסטיים, ויותר מדי המשכים.
אין מה להרחיב את הדיבור על מה שקרה למ. נייט שאמאלאן מאז "בלתי שביר" (הסרט האשכרה-טוב האחרון שהוא ביים) או על נפלים יקרים מהסוג של "פיינל פנטזי" – אבל שווה להתעכב איך שתי התופעות הקולנועיות שהפציעו ב-2001 לא הצליחו לבסס דור המשך. ההצלחה של סרטי "הארי פוטר" ו-"שר הטבעות" לא הצליחה ליצור גל של עיבודים לספרי פנטסיה לילדים או מבוגרים. ולא שלא ניסו, זה פשוט לא הצליח (אוקי, "נרניה" סחב שלושה סרטים מחורבנים לעילא. עדיין לא דוגמה). שנה אחר-כך, גיבורי העל השתלטו על המסך.
במחשבה ראשונה: זה חייב להיות שר הטבעות, עדיין, אחרי כל השנים האלה.
במחשבה שניה: היי, האחרים כאן! צפיתי שוב לא מזמן בסרט הנהדר הזה, אולי אצביע לו כי לא יהיו לו קולות.
מחשבה שלישית: הו שיט, רקוויאם לחלום כאן. חייב להצביע.
השלישייה שלי
ממנטו – כנראה בטופ 5 בסטוריטלינג מבין כל הסרטים שיצאו אי פעם. אני אומר את זה אחרי שראיתי רק 1.7% מכל הסרטים שיצאו אי פעם, ועדיין אני די בטוח שהמקום של ממנטו החמישייה הזו מובטח.
רקוואיים לחלום- סרט מושלם. חסר פגמים לחלוטין. עבודת בימוי פנומלית של דארן ארונופסקי. מראה כמה פוטנציאל יש לו וכמה הפוטנציאל הזה מתבזבז כשהוא רוצה לעשות סרטים "חשובים". וחבל.
שני הסרטים הנ"ל בטופ 10 שלי, ושניהם באותה שנה, מה שהופך את 2001 למיוחדת.
שר הטבעות – לא היה לי משהו אחר לבחור. סרט טוב, אבל מה הקטע שסרט של 3 שעות נגמר ככה?
ואם כבר 2001 אז 'בלתי שביר' הוא סרט נורא.
התלבטות קשה בין שר הטבעות וממנטו
אבל ממנטו מנצח בסוף.
רקוויאם לחלום כמובן
בעיקר מפני שהוא מדהים בצורה כל כך בלתי נתפסת שלא היה הבדל מהותי אם הסקר הזה היה עוסק לא ב2001,אלא בכל הזמנים.אבל גם בגלל שיש לו שם נורא יפה
אני הצבעתי לממנטו (כי הוא גאוני באמת), לאמלי (כי הוא מקסים) ולכדורגל שאולין -
כי זה סרט שלא רק שלא התיישבן, אלא מהנה יותר בכל צפיה מחודשת.
את רקוויאם לא הצלחתי לראות (נפשית) פעם שניה, וזה לא שלא ניסיתי. פשוט כואב מדי.
לשר״ה לא הצלחתי להתחבר באמת מעולם, למרות שראיתי את שלושתם בקולנוע.
אם יכולתי הייתי בוחר את קייט וליאופולד במקום אמלי, כי הוא הגילטי פלז׳ר של אשתי ושלי.
AI היה מרגש, חכם, מקורי ומפחיד עד השקיעה באוקיינוס, ומשם פשוט רציתי לבעוט במסך מתסכול, לכן לא בחרתי בו.
דארקו לא החזיק צפיה שניה ושלישית בכלל. הוא פשוט משעמם ומשוחק מוזר מדי, עם כמה סצינות אדירות מדי פעם.
בסך הכל היתה שנה טובה מאוד לדעתי.
איך שהוא שרה"ט 1 לא נכנס לשלישיה שלי.
כשאני חושב על הסרטים שראיתי מהרשימה הזו, אז בלתי שביר עדיין נמצא אצלי כיצירת מופת לא מוערכת מספיק.
הנבל שם הרבה יותר טוב ומנומק לטעמי מרוב הנבלים של מארוול ודיסי.
שאולין סוקר למרות שהוא פחות טוב ממהומה בשנחאי, הוא עדיין מעלה חיוך על הפנים שלי.
ואותו הדבר שרק.
אם כי, הנחתי ששרה"ט יזכה למספיק קולות, כך שחוסר ההצבעה שלי לא ממש ישנה.
http://www.fisheye.co.il/nbreakable/
מותר להסכים שלא נסכים?
מהעפת מבט קצרה בדף הסרט, עושה רושם שלמרות שיש הסכמה כללית שהסרט איטי, רוב האנשים דווקא חושבים שהסרט "עובד" והגיוני.
כפי שאני (ואחרים) חושבים, הנסיון ל"עגן" את הרעיון של גיבורי על במציאות מחזיק מספיק מים עבורי.
האמת?
מהרשימה ראיתי רק ארבעה סרטים, כך שההצבעה היא יותר "הלא-ממש סרט השנה של 2001". איכשהו זה יצא דווקא הארי פוטר היפהפה; פשוט את שר"ה ראיתי פעם ראשונה רק לפני שבוע, ואין מה להגיד, ניו זילנד והאפקטים הממוחשבים שלה נראים הרבה יותר טוב מהטירה הבריטית והבריטים שמסתובבים בה… וכמובן סרטי הילדות שלי: שרק והקיסר. רק לנסות להעמיד את השיקויים של סנייפ מול אלו של איזמה…
יותר מדי סרטים מצוינים
קודם כל, איפה מלהולנד דרייב? אחד הסרטים האהובים בכל הזמנים עבורי. הייתי מצביע לו, אם רק היה כאן.
בזמן אמת, "שר הטבעות – אחוות הטבעת" היה החוויה המדהימה ביותר שעברתי בחיי בבית קולנוע. זה היה סרט שעוד לא נראה כמוהו. גם אם בינתיים היו סרטים טובים לא פחות, את החוויה הזו לא עברתי שוב מעולם. אז אני חייב להצביע לו. כמובן שהיום, בצפייה חוזרת, הקסם כבר לא נשמר, אבל אי-אפשר לקחת ממנו את זכות הראשונים.
רקוויאם לחלום – הסרט שהכי מעך אותי, כיווץ אותי, הטריד את מנוחתי וטרד את שנתי. קולנוע מדהים. ולחשוב שראיתי אותו רק בזכות הביקורת האלמותית של דן ברזל.
שרק – בדיעבד הוא נראה מובן מאליו. אבל בזמן אמת הוא היה לא פחות ממהפיכה. הוא היה מבריק וחדשני. כל הכתרים שנקשרו לו היו מוצדקים. חבל רק שהניסיון לשכפל את ההצלחה שחק את כל מה שהיה טוב בו.
אינטליגנציה מלאכותית – עדיין סרט חזק. אמנם, ספילברג עשה סרט פחות טוב ממה שקובריק כנראה התכוון, אבל עדיין סרט טוב. כנראה לא מספיק כדי להיכנס לשלישיה.
אמלי – בזמן אמת הוא פיצץ את בתי הקולנוע. סרט סוכריה. הוא היה די חצוף, מיוחד ולא סטנדרטי באותם ימים. השטיקים שלו נראים היום לעוסים ומוכרים, אך בזמן אמת הוא היה חדשני ומיוחד.
בילי אליוט – פייבוריט אישי שלי. כמה שאני אוהב את הסרט הזה, ואת המחזמר שיצא לפיו. מקסים מקסים מקסים. איך אפשר שלא להצביע לו?!
האחרים – אחד מסרטי האימה האיכותיים ביותר בעשרים השנים האחרונות. ניקול קידמן אלילה שם.
כמעט מפורסמים – אחד הסרטים המקסימים ביותר. סוכריה שתמיד כיף לצפות בה שוב. ושוב. ופסקול מעולה.
שוקולד – מהסרטים ה"קטנים-גדולים" המתוקים האלה. אבל, נו, לא מספיק כדי להתקרב לגדולים.
ממנטו – עבורי זה היה יותר תרגיל מחשבתי מאשר סרט. מבחינה רציונאלית הוא מאתגר, אבל רגשית פחות התחברתי.
להתחיל מחדש – בזמן אמת עשו ממנו הרבה ביג דיל. בדיעבד הוא לא היה עד כדי כך טוב.
מולאן רוז' – היה טוב בזמן אמת. לדעתי לא עובר יפה את מבחן הזמן. בלאגניסטי מדי, אבל ניקול קידמן נותרה אלילה.
בקיצור, יותר מדי אפשרויות טובות, פחות מדי הצבעות. בחרתי בשר"ה, רקוויאם ובילי אליוט. אילו "רקוויאם" היה כאן אז הבחירה שלי הייתה הרבה יותר קשה.
אם ככה,
אולי שווה לפרסם את מה שנכנס לשנה הבאה כבר עכשיו?
הרי בנאדם כן רוצה לכתוב מה חסר לו ברשימה, ולא נשמע סביר לחכות עם זה עד שהסקר הבא יתפרסם, כי בנאדם רוצה להכות בברזל כשהוא חם.
בשביל זה אתה יכול לחפש את הסקר המקורי של 2002 באתר.
(ל"ת)
מה שייכנס: 22 הסרטים שהגיעו למקומות בעלי משמעות בסקר של 2002
ועוד 8 סרטים שהם אינם "אינסומניה", "שמונה נשים", "ונילה סקיי", "הדרך לפרדישן", "בלייד 2", ו"המורה לפסנתר".
וגם לא "דרך ללא מוצא", "שחקנית המילניום", "קונג פאו!", "מוות לסמוצ'י" או "בובה חו-טפ", לצערי.
(אלא אם יש קהל מעריצים עצום לאחד מהסרטים האלה, ואם יש עכשיו זה הזמן להתעורר)
אם יש שאלות על סרט ספציפי כזה או אחר, אפשר לשאול פה.
מתי הסקר הנ"ל מסתיים?
(ל"ת)
הסקר הבא יתחיל ביום חמישי בערך
אבל אני אשאיר את זה פתוח שבוע.
מעניין לראות כמה האוסקר הוא לא רלוונטי
זוכה האוסקר לאותה שנה הוא — "נפלאות התבונה"!
מישהו היום עדיין ברצינות חושב שזה סרט גדול?
וטראפיק, שזכה בפרס הבימוי, נראה היום זניח לגמרי.
במבט לאחור, האוסקר כמעט תמיד נכשל בלזהות את יצירות המופת האמיתיות בזמן אמת.
מעניין למה עדיין מייחסים לו כזו חשיבות.
וואו הכתבה הזאת היא רעיון כל כך טוב
(ומעודדות צמודות שליטה)
רעיון מעולה!
אהבתי כל כך את הרעיון הזה שאני לא אתלונן על זה ש"האיש שלא היה שם" לא נכנס לסקר (אופס!).
אני מרגיש כאילו זאת שנה שקצת הזדקנה לא טוב. ראיתי לאחרונה את ממנטו, שתמיד נתפס אצלי כסרט מדהים. בדיעבד הוא טיפה התיישן, עם קצב מוזר (ולא רק בכוונה) ותסריט שהוא לא הרבה יותר מחידה.
גם רקוויאם לחלום שהוא סך הכל סרט עוצמתי מאוד בדיעבד לדעתי קצת "מלוכלך" יותר מדיי בשטיקים קולנועיים.
את שר הטבעות הראשון אני מפחד אפילו לראות.. אחרי שהאפקטים התיישנו, הקולנוע קצת השתנה וסרטי ההוביט סחטו עד תום את כל ההאהבה שלי לעולם הזה, אני בספק ממש אם אני אצליח בכלל לשרוד את הסרט מההתחלה עד הסוף ובכנות קשה לי להאמין שילד יכול היום לצפות בסרט הזה וממש להנות.
אז אחרי ההקדמה הזו
מסקרן אותי מה בכל זאת הצבעת?
רקוויאם לחלום, דוני דארקו ואמלי
שר הטבעות עדיין טוב
ראיתי לפני כחצי שנה את כל הטרילוגיה ונהנתי
צפיתי רק לאחרונה לראשונה ברקוויאם לחלום
ואכן השטיקים שלו מאוד מפריעים – מן הסתם בזמן אמת הם נראו ממש חדשניים ואדג'יים, היום הם מרגישים היום כמו משהו נורא ממוחזר ומיושן.
אני חושב של מפלצות בע״מ יש מקום ברשימה הזאת
אם הוא יצא בארץ ב2001 ולא ב2002
יצא בארץ ב־2002
(ל"ת)
ממנטו
שר הטבעות כבודו במקומו מונח (את הסרט הראשון ראיתי בייסורים, בשני נרדמתי, ואת השלישי כבר לא טרחתי לראות, אבל מי אני שאתווכח עם החלטת הרוב…) אבל העובדה שממנטו הצליח להתברג גבוה היא מרשימה בעיני.
אני לא חושבת שממנטו זה סרט מעולה, אבל הסיבה שהצבעתי לו (ושהוא נמצא יחסית בראש הדרוג) היא כי זה עדיין סרט ייחודי, יש בו משהו הוא שונה מסרט סטנדרטי, ושגם לא כל כך הצליחו לשחזר מאז.
יש הרבה סרטים שהם אולי חדשניים, אבל אחר כך מחקים אותם כל כך הרבה שכבר לא ברור מה היה כל כך מלהיב בהתחלה, כי הם מרגישים מובנים מאליהם (מי אמר מטריקס/החוש השישי?), ממנטו היה ייחודי, ונשאר ייחודי בעיני, ורק על זה מגיע לו מקום בטופ, למרות החסרונות שיש בסרט.
לדעתי, כמובן לדעתי
זו ההערכה שלי בלבד…
אחלה רעיון וכיף לאנשים כמוני שלא היו באתר בתחילתו
מה שכן שר הטבעות עדיין מאוד פופולארי כך שנראלי שזהות המנצח לא תשנה בין 2001-2003.
אבל רעיון מגניב ביותר ולמרות שאני לא מעריץ שרוף של הטרילוגיה, הצבעתי לשר הטבעות, ממנטו ודוני דארקו.
הייתי שמח לראות פה את יום אימונים מסוכן אבל אני כנראה בדעת מיעוט.
זה די קל (וגם כיף)
שר הטבעות הוא היחיד שראיתי בקולנוע והוא עדיין מוביל. בשרק צפיתי קצת אחרי שיצא ואמנם הוא מוחזר מאז אבל היה ממש פריצת דרך (ויש לו מזל שבסקר הזה הוא לא מתחרה במפלצות בע״מ). את ממנטו ראיתי בסך הכול לפני כמה שנים ומאוד אהבתי.
אם הייתה לי עוד בחירה הייתי מוסיף את האחרים שצפיתי בו למרות שאני לא חובב סרטי אימה ועדיין קצת מפחיד אותי להיזכר בסצנה של אלבום המתים.
בתור מישהו שאין לו זמן לצפות בהרבה סרטים בדרך כלל בסקר סוף השנה אין לי הרבה סרטים שאני יכול בכלל לבחור. זאת הזדמנות לדרג סרטים שראיתי במשך השנים שעברו.
אני מחכה לסקר הבא עם מפלצות בע״מ.
וואוו, זו הייתה שנה מעולה! כ"כ הרבה סרטים טובים...
אם כי ביניהם היו כמה כאלה שזכו לחיבוק גדול מהקהל שלא הייתי שותפה לו: חתונה מאוחרת, בלתי שביר (את שניהם ממש לא אהבתי), שרק, הארי פוטר (חביבים, לא יותר)
כאלה שאהבתי אז אבל בדיעבד קצת פחות, או שסתם מעולם לא נעור בי חשק לחזור אליהם: ממנטו, מולאן רוז', רוקדת בחשכה, אמלי, שוקולד…
סרטים חמודים שחרשתי עליהם לא מעט: יומני הנסיכה, מעודדות צמודות, הקיסר נפל על הראש (במקרה שלו בעיקר כי חברים רצו לראות וזרמתי), יומנה של ברידג'יט ג'ונס (טוב, אולי פעם שנייה, בדיעבד פחות מוצלח, אבל עדיין חינני)
סרטים שריגשו והקסימו אותי: בילי אליוט, כמעט מפורסמים, AI (היחיד שלא צפיתי בו שוב)
סרטים שדיברו בשבחם ואיכשהו עד היום לא יצא לי: רקוויאם לחלום, טראפיק, ג'יי ובוב…
וטבעת אחת לשלוט בכולם… סרט שראיתי בקולנוע ולא התחברתי אליו, אבל אחרי שנתיים במרתון לקראת "שיבת המלך" הכוח הסתדר וגם אני נכבשתי בכוחה של הטבעת. עם זאת, דווקא הסרט הראשון הוא הפחות חביב עליי מבין השלושה. אני בטוחה שהוא גם יסתדר ללא הקול שלי…
לו יכולתי לבחור חמישה היה לי קל, אבל צריך רק שלושה, ועכשיו אני במצוקה: האם לבחור באלה שהרשימו אותי הרבה ואני זוכרת אותם לטובה עד היום? בקלילים שחזרתי אליהם שוב ושוב?
אוקיי, הפור נפל:
יומני הנסיכה, כי זה אחד הגרי-מארשלים האהובים עליי ביותר. פעעם בקולנוע, מיליון פעם ב-DVD (או אפילו באיכות פח ביוטיוב) וגם בקומנטרי צפיתי יותר מפעם אחת. ג'ולי אנדרוז מלכה, הקטור אליזונדו גבר גבר ואן האת'אווי מהממת. בינו לבין "מעודדות צמודות" עבורי זה לא ממש כוחות. קירסטן דאנסט מעצבנת, ואומנם אלייזה דושקו מקסימה, אבל זה סרט הרבה יותר צ'יזי ובלי נשמה. "יומני" הוא סרט סוכריה, עוגת קצפת, אבל מרגישים שהוא נעשה עם כל הלב (וחוץ מהזה, סן פרנסיסקו!).
בילי אליוט, שלפני כשנתיים צפיתי בגרסת המחזמר העברי שלו, ואף שנהניתי ממנה, היא בעיקר גרמה לי להתגעגע לסרט. התוספת העיקרית להפקה הבימתית היא הזמר (העלילה והריקודים היו במקור) והוא החוליה החלשה. אני חולת מחזמרים, אין בעיניי שילוב מושלם וקסום יותר מדרמה-מחול-מוזיקה, אבל עם כל הכבוד (ויש כבוד) לאלטון ג'ון, אין בסרט אף שיר שגרם לי לרצות להאזין לו שוב. הם היו מיותרים לחלוטין. נהניתי מהריקודים על הבמה, אבל מה שמחזיק את המחזמר הוא אך ורק המחזה, והוא לא נולד על הבמה. העלילה עדיין עוצמתית ומרגשת, ולדעתי הסרט העביר אותה טוב יותר. לגרסה הבימתית לא היה מה לשפר.
כמעט מפורסמים, שלא ראיתי כבר שנים, אבל אני זוכרת כמה הוא הצליח להקסים ולרגש אותי. כ"כ אהבתי את הדמות הראשית ואת השחקן שגילם אותה, וגם השחקנים שלצידו מקסימים, בעיקר השחקניות (קייט הדסון וזואי דשנל הצעירות, פרנסס מקדורמנד…). עכשיו ממש עשיתי לעצמי חשק לצפות בו שוב, וזה לא משהו שאני יכולה לומר על שאר הסרטים ברשימה (למעט שני הקודמים שבחרתי… ).
אויה, בדיעבד מתברר שהתפלק לי הקליק על "יומנה של" במקום "יומני הנסיכה"...
וממש לא התכוונתי לתת לו את קולי! יש דרך לתקן?
לצערי לא.
(ל"ת)