במקור: Red Planet
תסריט: צ'אק פארר
במאי: אנתוני הופמן
שחקנים: ואל קילמר, קארי-אן
מוס, בנג'מין בראט, טום סייזמור,
סימון בייקר, טראנס סטמפ
מהתסריטאי שהביא לכם יצירות מופת כמו 'חתיכה דוקרנית', ומהבמאי שלא הביא לכם כלום (האם זה אנטיסמאח?) מגיע סרט המאדים השני של השנה שעברה (אחרי 'המשימה: מאדים'). זהו הסרט שיענה לכם על שאלות הרות גורל, כמו מה לא כדאי לומר לרובוט קטלני, למה כן כדאי שעל החללית שלך תישאר האישה היחידה בצוות, והאם רד פלאנט הוא מקום הולדתו של רד פיש.
במשך שנים רבות נערך בנאס"א מחקר בנושא יתרונותיהן של נשים בטיסות חלל. בא הסרט הזה ומוכיח: לנשים יש 3 יתרונות בטיסת חלל:
1. הן יכולות להיכנס לרומן עם חבר צוות שרמנטי ("השרת", ללא ספק הכינוי הכי מוזר בחלל מאז "באז") במהלך טיסה של חצי שנה.
2. הן יכולות ללבוש גופייה בחללית (ולכן הן חייבות להישאר על החללית, במקום לרדת לפני השטח ולהיתקע כל הסרט בחליפת חלל).
3. הן יכולות לעשות מקלחות עם מחיצה שקופה למחצה, כך שיראו להן את הגזרה, וכדי שאותו שרת יוכל בטעות לראות אותן ערומות ויווצר קונפליקט רומנטי (כנראה שאי אפשר לפתח קונפליקטים רומנטיים סתם כך בגלל שאותה בחורה תקועה במשך חצי שנה עם חמישה גברים).
הסרט מתחיל במונולוג. מונולוג של קארי-אן. הבחורה מהמטריקס יכולה לקרוא מונולוג של חמש דקות! טוב, אם נותנים לה תפקיד של חללאית והמפקדת, כנראה שיש לה קצת שכל, על פי התסריט לפחות… תוך כדי המונולוג מגיעים הקרדיטים, אנימציית מחשב מד"בית שגרתית אך מרהיבה (בשנת 2025 כדור הארץ על הקאנטים. שולחים אצות למאדים כדי שיחמצנו את האויר. שנת 2057. האצות מפסיקות לחמצן. שולחים משלחת לראות מה קרה), ומונולוג של קארי-אן מוס. אתם תקראו לה המפקדת, והיא… תשאל מה אתם רוצים.
וכאן מתחיל הסרט. אנשים מגיעים למאדים, ספינה מתקלקלת, גברים נוחתים ומנסים לחזור (תוך כדי מאבק ברובוטים משוגעים, בחרקים נפיצים ובעובדה שאין להם חמצן) ואישה נשארת ומנסה לתקן את הספינה (מזל שאין שם פנצ'רים). כל זאת תוך כדי חיפוש תשובה לשאלה הבסיסית של המשימה – להיכן נעלם כל החמצן של מאדים, מאיפה הוא חזר, ומי לכל הרוחות אכל להם את האוהל.
סרטי משלחת לחלל עושים עבודה קלה למלהקים: יש בסרט בדיוק שש דמויות חיות, ושלוש שלא. שלוש הדמויות הלא-חיות הן רובוט רצחני, מרכז הבקרה של נאס"א והמחשב של החללית, מחשב כל-כך חכם שהוא יכול להעיר לטייסת על שטויות שהיא עושה, אבל חייב שיגידו לו מה לעשות. אה כן, ולקבל ח"ח מדי פעם. בין הדמויות האנושיות יש את קארי-אן, שקל לזהות אותה כי היא היחידה שם עם סצנת עירום, יש אסטרונאוט זקן, ויש עוד ארבעה אסטרונאוטים שנראים בדיוק, אבל בדיוק אותו הדבר (בעיקר בחליפת חלל), עד שצריך ממש להתאמץ בשביל לדעת מי מהם הוא ואל קילמר. ובינינו, בשבילו אין טעם להתאמץ.
המראה החיצוני של הסרט מרשים. החללית נראית כמו משהו שיכול לטוס למאדים. חליפות החלל גמישות ומגניבות, ולוחות התצוגה הגמישים מגניבים עוד יותר. הרובוט הקטלני הוא הגמיש מכולם (ולכן, הכי מגניב). גם האנימציה הממוחשבת נהדרת, עוצרת נשימה ממש, במיוחד סצינת הנחיתה. בסך הכול המראה החיצוני של הסרט מהוקצע למשעי.
זה לא שאין חורים בתסריט. רכבי חלל בני חמישים שמספקים חלקי חילוף (לא לדבר על כך שאנשים יודעים מה לעשות אתם, מקצוענים ככל שיהיו) הוא חור אחד. עצם העובדה שיש חמצן על המאדים, בעוד שהמשלחת נשלחה במקור מכיוון שהוא נעלם, היא חור נוסף. ומה עושה התפרצות סולרית 300,000,000 ק"מ מהשמש? הסברים פסאודו-מדעיים סבירים ושמירה על חוקי הפיזיקה נותנים לסרט קורטוב של אמינות (רק תסבירו לי שוב איך אנשים נעים על מאדים בדיוק באותה צורה כמו על כדור הארץ? אין שם קצת פחות מדי גרביטציה?). ויש המון טכנובבל ור"ת. ולא שאין קלישאות בסרט, אבל רק לומר אותן יהיה ספוילר. ניחוש אחד מי לא יכול למות.
'המשימה: מאדים', הסרט האחר על מאדים שהוליווד הוציאה בשנה שעברה, הכיל קאדר נרחב של שחקנים, במאי אומנותי וסיפור עם שאיפות, מה שגרם לסרט להיות ארוך, דביק ולא אמין. 'רד פלאנט' הוא לסרט ההוא מה ש'ארמגדון' היה ל'פגיעה קטלנית'. כאן יש סרט אקשן, מד"בי, שלוקח את עצמו ברצינות אבל לא מוגזמת, פילוסופי הרבה פחות מ'המשימה: מאדים' ולכן מהנה יותר. אם חיפשתם עומק – קחו את 2001. אבל בתור סרט מד"ב שלא מזלזל בצופה, זהו סרט מהנה. הסיכוי שלו להגיע לקולנוע בארץ הוא די נמוך (עקב מיעוט הכנסות בארה"ב), אבל אין סיבה שלא לקחת אותו בוידאו/DVD, זו דרך נחמדה להעביר 100 דקות.
ונסיים בציטוט מפי קארי-אן, שיעזור לאילו מכם שנתקעים על חללית משותקת:
"כל השיטות להתניע את המבערים נכשלו. כולל להרביץ לקונסולה".
- האתר הרשמי
- אתר בלתי רשמי
- קארי-אן מוס – אתר מעריצים
- המשימה מאדים )על באמת)
- קטלוג מאדים
- יש חיים על מאדים – ההוכחה
ברוך ג'מילי?!
לא אמרתי ''חיים אינטיליגנטיים''.
די להכחשות...
למרות כל ההבטחות עדיין לא גילית לנו אם אותו "רד פלאנט" הוא אכן מקום הולדתה של הדמות המסתורית הידועה בכינוי
"רד פיש".
איזה הכחשות?
אתה ראית בכלל את הדמות המסתורית הידועה בשם רד פיש? אתה יודע שהיא משהו אמיתי, ולא איזה כינוי שמשתמשים בו אנשים שונים באתר לפי הצורך?
בכל מקרה, לפי הסרט יש לרדפיש משפחה מאד מכוערת…
שתי שאלות-
1. אני ממש מצטערת על בורותי, אבל מה זה קונסולה?
2. הסרט כבר הגיע לוידאו?
והמשימה מדאים הוא חרא סרט, ואני עוד ראיתי אותו בקולנוע.
שתי שאלות-
רד פלאנט יצא לקולנוע???, אם כן למה לה ההיה פרסום?
קשיים בהבנה...
הסרט מעולם לא הגיע לקלנוע בארץ, אולי הוא יגיע בעתיד.
שאלתי הייתה אם כיום הוא בוידאו (מה שגם אומר שהוא בחיים לא יופץ בקולנוע) או שהוא רק בDVD.
קפיש?
הפצת הסרט
'רד פלאנט' היה אמור להגיע לקולנוע, וכבר התחילו לפרסם אותו. המפיצים קנו אותו כנראה כ"עסקה" – כמה סרטים שנקנו בבת אחת (עוד לפני שהוא יצא בקולנועים). אבל באיזשהו שלב הסרט יצא והתברר עד כמה הוא פלופ נוראי, והמפיצים התקפלו והוציאו אותו ישר לוידיאו ול-DVD.
לכי תדעי...
כל עוד 'רד פלאנט' לא יצא לוידאו (ונדמה לי שהוא עוד לא יצא), עוד יש סיכוי שהוא יגיע לקולנוע באיחור. פעם אחת כבר קפצנו למסקנות עם The Cell. אני מתכוון, 'תא קטלני'. אוף.
תגובה באיחור רציני אבל..
קונסולה (לפחות ברדיו, אני מניחה שבחללית זה אותו הדבר) זה לוח בקרה (או משהו כזה).
או במילים אחרות- שולחן ארוך, עם מל'נתלפים כפתורים, מקשים וכל מיני דברים שאפשר ללחוץ עליהם (ולהרוס דרכם את השידור, במקרה ואת/ה לא כל כך יודע מה לעשות…)שמסדרים את כל הדברים הטכנים.
הסבר מאד לא מקצועי, אבל לדעתי ממצה.
ואני ברוב טומ-תומי
חשבתי שקונסולה זה אישתו של פלייסטיישן :-D
ביקורת מעולה
וגם הסרט מהנה ביותר
סתם תהייה
האם למישהו היו ציפיות מ-"המשימה מאדים"? לי ממש לא. אין לי שום ציפיות מהסרטים של בראיין "בלון נפוח" דה-פלמה. דה-פלמה, בניגוד למה שנכתב בכתבה, הוא לא במאי "אומנותי", הוא במאי שעושה סרטי בידור (גרועים להפליא) עם פוזה של "אומנות" (שאין לה כיסוי מינימלי). אני מצטער, אבל העובדה שסרט כמו "לבוש לרצח", למשל, עונה על השאלה "מה היה קורה אילו היצ'קוק היה מביים סרטים פורנוגרפיים" (והתשובה: "לא תרצו לדעת") לא עושה ממנו סרט אומנותי. גם בלי הקטע של האומנות, אני מוצא את הסרטים שלו משעממים להחריד.
סרטי האימה שלו לא מפחידים.
סרטי המתח שלו לא מותחים.
סרטי המד"ב שלו (אני משתמש בלשון רבים, אבל אני בהחלט מקווה ש-"המשימה מאדים" יהיה הגיחה הראשונה והאחרונה שלו לתחום) לא משכנעים ולא מלהיבים.
ואת כל הטריקים המתוחכמים-עלאק שהוא עושה עם המצלמה הוא העתיק (בשלמות, ובלי לחדש שום דבר) מבמאים אחרים, שהוא לא מתקרב לקרסוליים שלהם.
הסיבה היחידה שעדיין נותנים לו כסף לעשות סרטים היא שיש כמה מבקרי קולנוע שקנו את השטיקים ה-"אומנותיים" שלו, ומישהו בהוליווד כנראה קורא אותם. וזה חבל מאוד.
דה-פלמה הוא במאי עם המון פוזה ואפס כישרון.
לביים בפרוטה
אם הם כ"כ רוצים ליצור סרט מד"ב
אז למה שיסתובבו ברחובות ויקלטו
תמונות מהרחוב ואז יחזרו הביתה
למחשב שם יערכו את התמונות וישימו בהם את השינויים המתאימים. ישימו שם דמויות בנויות לפי רצונם. לצופה זה
יראה כאילו צילמת עיר עתידנית
במצלמת וידיאו ביתית, מה שמאד
יקנה לזה אמינות.
אני לא חושב
שזה ייצור בצורה משכנעת מראה של חמישה אסטרונאוטים בודדים משוטטים על פני מאדים השוממים. אבל לך תדע.
אודיסאה בחלל? הנוסע השמיני?
מה, לא ברור שאם החללית כוללת יצור מלאכותי, הוא ינסה להרוג את אנשי הצוות? וכאן עוד טרחו להפגין את כישורי הלחימה של אמיי בתחילת הסרט…
והמחשבים הגמישים (עם לוגו גדול של IBM, כדי שאף אחד לא יטען שיש בסרט פרסומת סמוייה) באמת מגניבים. איפה קונים?
לגבי כבידת המאדים
כבידת פני השטח של המאדים היא טיפה פחות מ- 0.4 מאשר בכדור הארץ. הווה אומר, אדם במשקל 75 ק"ג (לא יודעת למה, אבל זה מה שתמיד משתמשים בדוגמאות) ישקול שם בערך 30 ק"ג. תוסיף לזה חליפת חלל + כל הציוד, והוא בכיף מגיע למשקל סביר. בכל מקרה, זה לא מספיק קליל כדי לגרום לתנועה הקופצנית שעל הירח (0.16 מכבידת הארץ, הווה אומר שאותו אדם היה שוקל שם רק 12.5 ק"ג).
כל זה, כמובן, לא פוסל את רצוננו לראות אפקטים מעניינים ומגניבים בסרט, כמו "הליכת ירח" וכדומה…
פתרתי את הבעיה, אני חושב
למה כל הסרטים הישראליים גרועים? מישהו אמר לי שבהוליווד
לכל סרט לפני שהוא מיוצר באולפן
יש לפחות שלושים גירסאות ואפילו
על האולפן יש שינויים. אצלנו יש
גישת שלושה גירסאות וגמרנו וכמו
כן הוא גם אמר שאם למתרגמים יקבלו משכורת הגונה, הם יעשו את עבודתם טוב יותר.