היי, זה יהונתן. הפינה "תמונה קבוצתית" היא פינה בה כותבי האתר עונים כל אחד בתשובה משלו על שאלה – מי שרוצה לראות את הכתבות הקודמות מוזמן לחפש בתגית "תמונת קבוצתית".
גם הפעם, אתם מוזמנים לנצל את המקום בתגובות לענות בתשובות של עצמכם, לבקש שאלות לפעמים הבאות או להפתיע את כולנו ולסכם את שנת 2007 בכלל.
עם סוף השנה, באה עונת הסיכומים, ועם עונת הסיכומים באה רק שאלה אחת ויחידה שניתן לשאול: "מהו סרט השנה שלכם מ-2017?"
מתן בכר: זו הייתה ריהאנה ששרה את השורה הידועה "בייבי, המפתחות אצלך, עכשיו שתוק ותנהג." זה לקח עשר שנים, אבל נראה שאותו בייבי החליט להקשיב לה, וזה מה שהוא עושה רוב הזמן – שותק ונוהג. כלומר, זה מה שהוא עושה ב"בייבי דרייבר", סרטו האחרון של אדגר רייט והסרט הכי טוב שראיתי השנה.
כתבתי פה כבר שלדעתי "בייבי" הוא הסרט הכי פחות מוצלח בפילמוגרפיה של רייט, אבל אני חושב שגם סרט קצר שהוא יצלם בטלפון יהיה טוב יותר מהרבה מן הסרטים שקיבלנו השנה. למרות שהתסריט הפעם גנרי למדי, רייט מפצה על כך בדברים שהוא עושה ממש טוב – סטייל ויזואלי ופסקול. הסרט בבירור נוצר קודם כל מתוך אהבה למוזיקה, שכמו בסרטיו הקודמים, משתלבת ממש טוב עם השירים ברקע. סצינת הוואן שוט של כותרות הפתיחה בה בייבי הולך לקנות קפה היא הברקה קולנועית עם המון השקעה, ומצריכה מספר צפיות כדי לתפוס את כל הפרטים הקטנים.
חיכינו ארבע שנים לסרט חדש של אדגר רייט, ולמרות שהוא לא מגיע לרף של הקודמים, "בייבי דרייבר" הוא סרט קצבי, מהוקצע ומאוד מבדר. וכל כמה זמן יוצא לכם לראות סרט פשע מוזיקלי?
נעמה רק: איך אפשר לא לאהוב סרט של בונג ג'ון-הו שיש בו את טילדה סווינטון, פול דאנו, חזירה ענקית וחמודה וילדה שתעשה בשבילה הכל? בעצם, איך אפשר לא לאהוב סרט של בונג ג'ון-הו? שמעתי שיש אנשים שלא אוהבים, וואלה, לא יודעת מה יש להם. הסרטים שלו תמיד טעונים עד הקצה ברגש ובאנרגיה, שאם לא היה מדובר בתמונות זזות על מסך כולנו היינו מתחשמלים. גם "אוקג'ה" הוא סרט כזה, יצירה קולנועית שצריך לראות על המסך הכי גדול שאתם יכולים להשיג, כי באולם איימקס כבר לא נזכה לראות אותו. היסטורית, הוא היה קרוב למהפכני – הסרט הכי מדובר של נטפליקס עד כה, שגרם לסנובים של קאן להיחנק ולגיקים מכל העולם להידחק עם חברים מול מקרן או מסך טלוויזיה גדול. טכנית, הוא מושלם -הבימוי, הצילום, המשחק, העיצוב, הליהוק, הדמויות המונפשות, הכל כמו שצריך. רגשית, זה אחד הסרטים המצלקים של השנים האחרונות, אם לא בכלל. העובדה שהוא עוסק בחיה דמיונית לא מנעה מלב הצופים להתכווץ ברגעים הכי אכזריים שבו, אבל זה לא סרט על תלאותיו של בעל חיים אומלל, אלא על אנשים ועל חמלה אנושית – יש בו ספקטרום שלם של אכזריות, שבו גם מי שנחשב מוסרי מעלים עין ממשהו. וכן, זה גם סרט על ילדה והחברה הכי טובה שלה. מי לא אוהב כאלה?
עידן זיירמן: הבחירה שלי לסרט השנה היא "מלחמת הכוכבים, פרק 8: אחרוני הג׳דיי". תקראו לי פאנבוי, תקראו לזה אפקט שרק, אבל הולי קראפ, סטאר וורס!
כבר מההתחלה משהו פה נראה קצת מוזר. כפי שפרק 7 הלך בצעדיו של סטאר וורס המקורי, פרק 8 לכאורה הולך בצעדיו של ״האימפריה מכה שנית״ המיתולוגי. המורדים בורחים מהבסיס הסודי שלהם בפאניקה, הג׳דיי(-ית) הצעירה מוצאת את המורה החכם והזקן שיאמן אותה… אבל לא הכל מסתדר בדיוק לפי הנוסחה. דברים מתחילים להשתבש. מאוד. לוק אומר לריי ש״הדברים לא הולכים לקרות כפי שאת חושבת שהם יקרו״, ואז פרק 8 מתחיל לנפץ בנונשלנטיות את התבניות שהוקמו ע״י סרטי ״מלחמת הכוכבים״ לפניו. לא בזלזול. לא ביוהרה, אלא תוך כדי לדבר על המקום החשוב שהיו לאגדות הגדולות של ״מלחמת הכוכבים״ בעבר, ומה צריך לעשות איתן כמה עשורים מאוחר יותר.
בדרך, יש לסרט הזה את החוצפה להיות סרט ״מלחמת הכוכבים״ הכי יפה, מכל סרטי ״מלחמת הכוכבים״ האחרים. יש לו את הסצינה הכי יפה שראיתי בסרט כלשהו בסדרה, וגם את הסצינה במקום השני והשלישי. הוא מפצה על הפסקול הסתמי-קלות של פרק 7 בשילובים מדהימים של מוזיקה מקורית עם המוזיקה שכולנו למדנו להכיר ולאהוב, הוא סוחט משחקן ותיק אך אנמי כמו מארק המיל את ההופעה הכי טובה שלו, בהפרש ניכר, והוא מצחיק. והוא מראה לנו דברים שאף פעם לא ראינו בסרטי ״מלחמת הכוכבים״.
זה לא שאין קצת בעיות ב״אחרוני הג׳דיי״, אבל לעזאזל עם זה. אנחנו מדברים על למה הוא סרט השנה שלי, נכון? אז זה מאוד פשוט – הוא עושה מעט מאוד דברים לא נכון, ואת מה שהוא עושה נכון הוא עושה ממש, ממש טוב.
יהונתן צוריה: יש הרבה מועמדים טובים לתואר "סרט השנה" וההתלבטות הייתה קשה, ופרט לסרטים שציינו שאר הכותבים יש את "דטרויט" (שלא בחרתי כי הוא לא הופץ כאן), "נשות המאה ה-20" (שלא בחרתי כי הוא הרגיש קצת 2016 מדי) ו"השם שלך." (שלא בחרתי כי הוא לא הופץ כאן וכי הוא הרגיש לי קצת 2016 מדי) מה שמשאיר את הבחירה למה שהוא לא רק סרט השנה שלי, אלא של כולם – "תברח".
אין כמעט מחמאה שאני לא מוכן לתת לסרט הזה – סרט שמשלב את הפוליטי, האישי, החברתי, התת-מודע, המודע וכולו לתוך יצירה מושחזת של כיף טהור. ולא סתם כיף – כיף מלא המצאות. אומנם "מקורי" זה אולי מוגזם מדי לסרט שבסופו של דבר קרוב מאוד לאזורי "נשות סטפפורד", אבל השימוש בכוסות תה כצליל מעורר אימה ובכלל כל "האזור השקוע" הם רעיונות כל כך כיפיים שיהיה מעניין לראות איך יוצרים יעתיקו וישחקו איתם בשנים הבאות בין אם בקולנוע או ביצירות מעריצים. בשנה של סרטים חדשים משלל זיכיונות מקוריים, נראה שהיצירתיות של "תברח" היא זאת שנשארה עם מעריצים. ואם אתם לא מאמינים לי, תראו את הקבלות של הסרט – סרט קטן, אימה, "של שחורים" שהצליח להרוויח מעל 100 מיליון דולר בקופות, להגיע לארץ להקרנות סדירות (הישג בפני עצמו) ומסתמן כמועמד אפשרי לקחת את פרס הסרט הטוב ביותר באוסקרים. והעובדה שכל זה מג'ורדן פיל, עד לפני שנייה חצי מ"קי ופיל", אולי תוכנית המערכונים הכי קולנועית שהייתה אי פעם, זה הדובדבן שבקצפת.
דורון פישלר: זה היה חייב לקרות בסופו של דבר: האקדמיה למבקרי סרטים מטעם עצמם שהם גם דגים אדומים הדיחה אותי משורותיה, בטענה (הדי מוצדקת, אני חייב להודות) שאני כבר לא מבקר, ולמעשה גם לא דג. הרעיון כאילו אני יכול להגיד למישהו מה היה הסרט הטוב של השנה הוא קצת מגוחך, כי את רוב הסרטים של השנה, כולל סרטים גדולים וחשובים, לא ראיתי; ופרס הדג המלוח בוודאי שלא יכול להיות מחולק השנה, כי סרטים גרועים לא ראיתי כמעט בכלל (אומרים ש"סרט אמוג'י" היה לא משהו בכלל. אין לי שום כוונה לבדוק).
אז, אין פרסים, אבל סיכום מהיר: הסרט החשוב של השנה, ללא צל של ספק, הוא "וונדר וומן"; כוכבת השנה היא ללא שום פקפוק גל גדות; אירוע השנה בעולם הקולנוע הוא metoo#; הרגע המביך וגם המדהים של השנה הוא חלוקת פרס הסרט הטוב ביותר באוסקר; הסרט עם הכי הרבה רגעים שהיו נכנסים בקלות לרשימת הדקות הגדולות של השנה הוא "מלחמת הכוכבים: אחרוני הג'דיי"; הסצינה הכיפית של השנה היא כתוביות הפתיחה של "שומרי הגלקסיה 2"; הסרט הגרוע ביותר שכולנו ידענו שיהיה גרוע ואז הוא היה גרוע הוא "ליגת הצדק"; הסרט שהיה באמת לא רע בכלל אבל חבר'ה קצת פרופורציה הוא "לוגאן"; ההפתעה הגדולה שכולם כבר דיברו עליה ובצדק ולכן אין לי שום דבר מעניין להוסיף לדיון היא "תברח". קל.
אבל במה שנוגע לבחירת סרט אחד שהוא סרט השנה – זה קצת יותר קשה. מאחר שסרטים בינוניים וסבירים הגיעו לי לגמרי עד לכאן, כל סרט שהייתי מוכן אפילו לשקול בתור סרט השנה היה חייב להיות משהו מופרע. משהו שכמוהו עוד לא ראיתי, שלא רק לוקח על עצמו משימה מוזרה ומטורפת אלא גם מבצע אותה היטב. ומכיוון שאף פעם עוד לא ראיתי קומדיה רומנטית שהיא בעצם סרט מפלצות-ענק אבל בעצם דרמת הרס עצמי מדויקת, "קולוסאל" הוא לגמרי הסרט הזה.
גימיקים ורעיונות גדולים ומוזרים זה מצוין, וסרט-אינדי קטן שהוא גם סרט על מפלצות שרומסות את סיאול הוא בהחלט רעיון כזה. אבל גימיק לבד לא מספיק (ע"ע "אמא!"); צריך גם לעשות איתו משהו. ו"קולוסאל" לא עושה לעצמו הנחות רק משום שהרעיון שלו מופרע לגמרי. זה היה סרט מצוין גם בלי קשר למפלצות: אן האתוויי וג'ייסון סודייקיס יוצאים מהכלל בתפקידים המורכבים והלא סטנדרטיים שלהם; הצילום והבימוי של הסרט – מיקום המצלמה החכם בכל סצינה, והתפקיד המשני המשמעותי שמגלם בסרט מזרן מתנפח – מסמנים את נאצ'ו ויגלאנדו כבמאי מבריק, והעלילה לוקחת תפניות שדורשות אומץ. הוא לא סתם ביזארי – הוא גם מעולה. אין שום ספק שיהיו לנו גם בשנים הבאות עוד הרבה מלחמת הכוכבים, ים של מארוול, וגם מלאי שנתי של סרטי אוסקר, וזה סבבה, אבל אני רוצה כל שנה שלושה "קולוסאל", בבקשה.
*מביע אכזבה כללית מהעובדה שהאסוסיאציה הראשונה למשפט "שתוק ותנהג" היא ריהאנה ולא דפטונז*
https://m.youtube.com/watch?v=KvknOXGPzCQ
נו, יש הבדל בין "שתוק!" לבין "היי בשקט."
(ל"ת)
ואצלי בכלל
זה מעורר אסוציאציות אחרות
My thoughts exactly
שניים מהסרטים שהכי נהניתי מהם השנה דווקא ממלאים אותי כעס
בייבי דרייבר – הסרט הכי ""גרוע"" של אדגר רייט, שהזכיר לנו שוב כמה האיש הזה מוכשר, ותור של טייקה ואייטיטי שהראה לנו מה יכול להיות כשמרוול מעיזים ונותנים לבמאי עם אמירה כלשהי להשתולל עם הדמויות שלהם. במקום הסרט ה-סביר- של פייטון ריד היינו יכולים לקבל אנט-מן… לכל הפחות מצחיק? מקסים? מעניין?!
בלייד ראנר 2049
תמיד קשה לי עם הסיכומים האלה לזכור מה נחשב לאיזו שנה, נוכח הקרנות אקראיות בפסטיבלים, שחרורים פיראטיים מוקדמים של הסרטים שנשלחים למבקרים והפצות מאוחרות בארץ. עם-זאת, התחושה הכללית שלי היא ש-2017 הייתה די בינונית בסופו של יום. חלק מהסרטים שנפעמתי מהם בצפייה קולנועית הם בכלל מ-2016 ("מנצ'סטר ליד הים", "יצורים ליליים" לדוגמא) וזו הייתה צפייה שנייה לאחר צפייה 'עצמאית'.
לא יודע איך להתייחס לסרטים מעולים שעדיין לא יצאו להפצה כאן כמו "Three Billboards Outside Ebbing, Missouri" או "I, Tonya" ו"Ladybird". אז מה שנשאר זו החוויה הקולנועית העיקרית שלי לשנה הנוכחית, וזהו בהחלט "בלייד ראנר 2049".
לא מדובר בסרט מעולה ואני גם לא בטוח עדיין אם הוא יותר או פחות טוב מהמקורי, אבל המשך ראוי עם משחק מוצלח של רוב הקאסט בספר מד"ב איטי וארוך זה עוף די נדיר בשמי הוליווד. ח"ח לווילנב.
הטוען היחידי לכתר הוא בייבי דרייבר שמאוד נהניתי ממנו, אבל בסופו של יום אעדיף לחזור לכל סרט אחר של רייט כפרעליו סמאח היקום מלבד אולי "The World's End".
לגבי הסרטים האחרים שכותבי האתר בחרו: "אוקג'ה" היה סופר חמוד, "קולוסאל" היה אחלה. "תברח" בינוני למדי ושובח יתר על המידה נוכח התוכן הפוליטי שבו. "אחרוני הג'דיי" גרם לי להכין לעצמי רשימה מנטלית באולם הקולנוע של סרטים עם קאסט נשי שאהבתי בשביל שלא חלילה לחשוד בעצמי כמיושן וסקסיסט, אבל לפני שהספקתי הוא הגניב עוד כמה דמויות נשיות/אתניות רדודות וקינח באמירות פוליטיות שטוחות אף יותר שהחבר'ה בדיסני כנראה ערכו סקר דמוגרפי וקבעו כי חתכי הקהל שמעניינים אותו ישמחו לראות אותם.
הסרט האחרון שיצא ממנו באמצע היה "תגובת שרשרת" עם קיאנו ריבס ומורגן פרימן אי-אז כשהייתי ילדון שלא היה צריך להיות לבד בסרט מלכתחילה, "אחרוני הג'דיי" היה הראשון מאז שבאמת גרם לי לשקול את זה. כל זה היה מפריע לי הרבה פחות אם לא הייתה כאן פוטנציאל להרבה יותר. ה-שוט של 10 השניות היה פאקין מדהים. טוב נו. אסתפק בסרט מד"ב קולנועי עתיר תקציב מוצלח אחד בשנה החולפת.
אני היחיד שממש אהב את "פצצה אטומית", נכון?
סרט לא גאוני אבל כל כך אינטנסיבי ומלא סטייל.
בנוסף, הפסקול משובח ויש אווירה מדויקת שמכניסה אותך ישר לברלין של נפילת החומה.
מוזר לי שלא התחברו אליו אחרים.
סצינות אקשן מעולות, סרט גרוע.
(ל"ת)
כשעוצרים לחשוב על מה שקורה התפרים מתחילים להיפרם - למרבה המזל אין הרבה זמן לעצור לחשוב
שארליז תרון היא פשוט אלילה. ראיתי בשבוע שעבר את "משחקי הצבאים" והדרך שהיא עברה… ואו. בכל אופן: את "פצצה אטומית" ראיתי בגניבה (זה המינוח הנכון, נכון?) ונהניתי מספיק כדי להזמין את הדי.וי.די מאמזון.
לא מינוח נכון :)
זו הפרת זכויות יוצרים, אבל לא גניבה פר סה.
לסכם את 2007 ? *
"זה יגמר בדם" היה מעולה, אבל "ארץ קשוחה" הוא כבר ברמה של יצירת מופת, ואם חוויאר ברדם לא זוכה באוסקר אני שורף את המועדון
"ג'ונו" היה נהדר, וכמוהו גם "חסין מוות", אבל הסרט שהכי אהבתי לא הופץ בארץ, קוראים לו "hot fuzz",מדובר בקומדיית אקשן קורעת וחכמה, של במאי חדש ומעניין בשם אדגר רייט (שווה לעקוב אחריו !)
מה שכן, אחרי זוועות כמו "ארבעת המופלאים:הגולש הכסוף", נראה ש2008 הולכת להיות מעניינת בכל הקשור לסופרהירוז
(*יש שגיאת הקלדה קלה בפסקה הראשונה)
(**סליחה)
hot fuzz הוא לא סרט של במאי חדש ומעניין,
הוא ההוכחה שהבמאי של שון של המתים הוא סמאח בהתהוות.
אני יודע מה רשמתי.
(ל"ת)
היו שלום האלמקמעגדא, תם עידן
(ל"ת)
היו שלום ותודה על הדגים
(היה מתבקש)
ובנימה קצת אישית יותר - תודה.
2017 הייתה שנה מלאת תהפוכות עבורי, אם רק הייתי מצליח לזכור חלק מהן, ולא פחות מכך לאתר. למי שבא לאתר יום יום בציפייה למשהו אחד בתחילת שנה שעברה או לפניה, קיבל משהו אולי קצת אחר בחודשים האחרונים וגם אם "אשם" זאת מילה קצת חזקה, אני בהחלט חלק מהתהליך הזה. ורציתי לנצל את תחילת השנה כדי להגיד תודה.
ראשית כל, תודה לדורון, שסמך עליי (למה?) לנהל את האתר, שעוזר לי כשאני נתקל בבעיה כזאת או אחרת ושנתן לי את ההזדמנות לטפח את האקווריום הזה.
שנית, תודה לכותבים השונים באתר שעזרו לי במהלך החצי שנה האחרונה, שלחו את הכתבות הנהדרות שלהם, שיתפו פעולה עם רעיונות שלי ולא התלוננו שאני מציק יותר מדי.
ותודה לכם – המגיבים והקהילה שיש כאן. שום דבר ממה שאני, דורון ושאר האנשים עושים כאן לא היה שווה בלעדיכם. תודה שלא עשיתם פוטש, ערפתם לי את הראש ושלחתם אותו לדורון כאיום, ואפילו הפוך מזה: מילות התודה שלכם מוערכות ביותר, גם אם אני לא תמיד מראה את זה. תודה רבה על התגובות, הדיונים, והתהיות ואפילו על התלונות ששולחות אותי לחפש מה אני יכול לשפר ואיך באתר כאן. הכל מוערך ביותר. אני יודע ש2017 לא נחשבת לשנה יותר מדי טובה בתחומים כאלה ואחרים, אבל אני באמת שבכל הנוגע לשהות באתר, נהניתם כמוני.
ומה לגבי שנה הבאה? מכאן, 2018 נראית נהדרת: עדיין אין לנו מושג מי הולך לזכות באוסקרים, ובתקווה זה יישמר ככה, הסינמונידאל השני נראה בפתח, אני לא יכול להכחיש או לאשר את קיומן של הקרנות עין הדג לסרטים כאלה ואחרים, וגם בכלליות מרפרוף בסרטים שהולכים לצאת שנה הבאה נראה שהולכת להיות אחלה שנה. שתהיה מלאה, בתקווה, בביקורות, כתבות, ומלא תוכן חדש. מקווה שתישארו איתנו.
ויודעים מה? בשביל הקטע, תודה גם לטום הנקס.
תודה לך
זה קצת מוזר לדבר על אתר אינטרנט שכבר הצליח להגיע להחלפת דור, אבל עינדג הגיע. בפעם הקודמת שדורון לא היה יכול לתחזק את האתר, הוא נפל ליותר משנה; עכשיו לקחת את המושכות אליך. זה לא בדיוק אותו עינדג (היי, כבר שנים שאין יומיות והסתדרנו), אבל זה עדיין אתר חי ונושם, והוא מתחיל להתרגל ליד של העורך החדש. נתגעגע למה שחסר ונשמח שעוד יש הרבה.
היי היי, תודה לך
ולכותבים האחרים שמחזיקים את האקווריום. אתם אלה שמשקיעים כאן.
בקטגוריה עם 10 מועמדים
לוגאן יש (קללה) מקום
סקר ה(קללה)שנה יעלה רק ב(קללה)שישי
(ל"ת)
התכוונתי דווקא
לקטגוריית הסרט הטוב ביותר באוסקר
אה. אז אין שם 10 מועמדים
כלומר, יכולים להיות שם 10, אבל מאז שאמרו שאפשר שיהיה "5 עד 10" מועמדים, הם אף פעם לא הגיעו ל10. בנוגע לסיכויי המועמדות לאוסקר, לצערי, הם נמוכים. הפעם היחידה שלוגאן הוזכר ברצינות היה כשהופיע ברשימת הסרטים של הועד הלאומי לביקורת (ה-NBR), וזה לא סימן טוב למדי. אם יש ל"לוגאן" סיכוי לצמוח מחדש זה דרך גילדת המפיקים שמכריזה מועמדים ביום שישי – אבל לא הייתי בונה על זה.
אני יודע
אני מודע לזה שזה לא יקרה כי סרטי הז'אנר שאולי יתפסו את המקום הם או בלייד ראנר או וונדרוומן, לכן הבעת התיסכול שלי
טוב, נראה שלא יהיה את הדקות של השנה השנה
וחבל כי זה היה ממש נחמד הקטע הזה.
אז אם יש מתנדבים שרוצים לשתף באחת מהדקות האלה שלהם זה יהיה ממש נחמד הקטע הזה. אמנם זה יאבד מהאפקטיביות כי זה לא של הדורון פישלר, אבל זה עדיף מכלום לא?
אני אתחיל
מפרקים לחייזרים את הצורה לצלילי Immigrant Song – ת'ור: רגנארוק
רגע, שנייה, לפני שאתה מספיד את דקות השנה
אני מציע לחכות.. יום.
סגור
(ל"ת)