"התחלה" הוא סרט השנה של עין הדג, על פי בחירת הקהל. רק סיכום שנה אחרון נשאר לנו: הופעת השנה.
"הופעה" לא במובן של קייס צ'ויס בבארבי, למרות שאני בטוח שגם זה היה אחלה, אלא במובן של הופעתם של שחקן או שחקנית מסוימים בסרט מסוים. למה אנחנו קוראים לזה "הופעת השנה" ולא "שחקן/ית השנה"? משום שהופעה מסוימת בסרט לא מושפעת רק מהשחקן שמגלם את הדמות. השחקן הוא הגורם החשוב ביותר, זה ברור, אבל ההופעה היא גם התסריט שנתנו לו, וגם הבמאי שהנחה אותו, ולפעמים גם מעצב התלבושות, המאפר או האנימטורית שעבדו על הדמות.
הופעת השנה לשנת 2010:
- קלואי מורץ, "קיק-אס" (23%, 125 קולות)
- ג'סי אייזנברג, "הרשת החברתית" (22%, 119 קולות)
- אמה סטון, "באה בקלות" (12%, 62 קולות)
- קיירן קאלקין, "סקוט פילגרים נגד העולם" (10%, 55 קולות)
- לאונרדו דיקפריו, "שאטר איילנד" (9%, 51 קולות)
- רוברט דאוני ג'וניור, "שרלוק הולמס" (8%, 41 קולות)
- ג'ים קארי, "אני אוהב אותך, פיליפ מוריס" (4%, 24 קולות)
- מייקל סרה, "סקוט פילגרים נגד העולם" (4%, 24 קולות)
- ג'ורג' קלוני, "תלוי באויר" (3%, 18 קולות)
- לאונרדו דיקפריו, "התחלה" (3%, 18 קולות)
מס' מצביעים: 548
Loading ...כמו ב"סרט השנה", עשרת המועמדים הסופיים נקבעו על ידי המצביעים בסקר המקדים. למקומות הבאים ברשימה הגיעו:
11. אנדרו גארפילד, "הרשת החברתית"
12. אדיר מילר, "פעם הייתי"
13. ג'סטין טימברלייק, "הרשת החברתית"
14. אמה ווטסון, "הארי פוטר ואוצרות המוות, חלק ראשון"
15. ג'וזף גורדון לויט, "התחלה"
16. מוניק, "פרשס"
17. טום ווייטס, "מופע הפלאים של דוקטור פרנסוס"
18. ג'רמי רנר, "מטען הכאב"
19. אנט בנינג, "הילדים בסדר"
20. מריון קוטיאר, "התחלה"
מה עוד:
- 139 הופעות, של 119 שחקנים, מתוך 90 סרטים, קיבלו קולות.
- לאונרדו דיקפריו הכניס שתי הופעות מתוך שני סרטים שונים לעשיריה באותה השנה, הישג די נדיר – רק שלושה שחקנים עשו זאת לפניו (ניקול קידמן, ג'וני דפ ורוברט דאוני ג'וניור).
- דיקפריו כבר נכנס לעשיריה פעם אחת בעבר – ב-2006, על "השתולים". הוא ורוברט דאוני ג'וניור מעלים את מספר ההופעות הכולל שלהם בעשיריות השנתיות ל-3 – יותר מכל שחקן אחר ששמו אינו ג'וני דפ. ג'ים קארי נכנס לעשיריה בפעם השניה.
- ג'וני דפ עצמו, השיאן הבלתי מעורער של סקרי הופעת השנה, נעדר מהעשיריה זו השנה השניה ברציפות.
- מתוך "הרשת החברתית" קיבלו חמישה שחקנים שונים קולות (ושלושה מהם הגיעו ל-20 הראשונים); מתוך "התחלה" – שישה, ועדיין הם לא משתווים לשיא של "סקוט פילגרים נגד העולם" – שמונה שחקנים שונים מתוכו קיבלו לפחות קול אחד (אליסון פיל, אלן וונג, ברי לארסון, ברנדון ראות', ג'ייסון שוורצמן, מייקל סרה, מרי אליזבת ווינסטד וקיירן קאלקין).
- לא, גם השנה אין שיוויון בין המינים. העשיריה כוללת שמונה גברים (שבעה, אם לא סופרים את לאונרדו דיקפריו שמופיע פעמיים) ושתי נשים.
- נטלי פורטמן קיבלה לא פחות משלושה קולות על הופעתה ב"ברבור שחור", וזה מרשים בהתחשב בכך ש"ברבור שחור" לא היה כלול בסקר כיוון שהוא יוצא בארץ רק ב-2011 (בדיוק היום, למעשה). האם זה מבשר על תוצאות הסקר של השנה הבאה?
נאלצתי להכריע בין ג'סי לרוברט דאוני.
וג'סי עלה בגורל וזכה.
אגב, קראתי איפשהו שעל אף שהוא אייזנברג, הוא לא יהודי אלא נוצרי לכל דבר. פרטים, מישהו?
Plz tell me: how is this relevant???
(ל"ת)
מפתיעה הרשימה הזאת
פעמיים דיקפריו ופעמיים סקוט פילגרים? לא ציפיתי לזה. למרות שאני חושב שדיקפריו די ניצח אותי השנה (מעולם לא חיבבתי אותו כשחקן, אבל הוא כיכב בשניים מהסרטים הטובים של השנה, ועל זה מגיע לו ריספקט), אבל הוא לא נתן השנה הופעת משחק בולטת, והסרטים שהוא כיכב בהם היו יכולים להיות טובים גם בלעדיו. לעומת זאת ב'סקוט פליגרים' קאקלין עוד היה מצחיק (אבל לא יותר מזה), אבל זה פשוט הפעם ה-845734 בערך שמייקל סרה משחק את אותה דמות, גם אם זה בסרט טוב ומקורי יותר מהשאר. זה לא נחשב אצלי להופעה טובה, למרות שסרה מאוד מתאים לתפקיד הלעוס שלו.
ובאשר לבחירתי: צר לי מאוד שרייצ'ל וויז לא ברשימה. ההופעה שלה ב'אגורה' היא היחידה שאני יכול להגדיר מהשנה כאחת שעושה סרט, אך שתי ההופעות האחרות שלי כן שם. ג'סי אייזנברג פשוט התאים כמו כפפה ליד לתפקיד של מארק צוקרברג, אבל אני לא בטוח כמה אימפקט היה לו על סרט שמעלתו הבולטת ביותר הוא התסריט. אני מתפתה להצביע בכלל לאמה סטון, לא בגלל שהסרט היה מדהים, אלא בגלל שלא רק שהיא התאימה בול לתפקיד, ולא רק שהיא הדבר הבולט ביותר בו, אלא בגלל שנדמה ש'באה בקלות' היה יכול להיות בלי בעיה עוד קומדיה רומנטית מלאת קלישאות אם הכריזמה והחן של סטון לא היו מרימות אותו, והופכות אותו לשעה וחצי של פאן טהור. אז כן, הרשת החברתית טוב יותר, אבל אף הופעה לא העלתה סרט כמה רמות ושיפרה אותו לחלוטין כמו אמה סטון ב'באה בקלות', והיא בחירתי בסקר כעת.
אני מסכים בהחלט, אבל זה לא סותר את מה שכתבתי
ההצגה של אופיו הקיצוני של צוקרברג בסרט היא לא משהו שאייזנברג הוא היחיד שאחראי לה. מלבדו יש את הבמאי, שנוכחתו תמיד בולטת בסרט (גם אם זה לא תמיד נראה ככה) וכמובן התסריטאי, שהדיאלוגים והעלילה שהוא עיצב היו מורכבים ומפורטים כל כך, שנדמה שכל מה שאייזנברג היה צריך לעשות זה פשוט להישמע להוראות ולשתוק.
פינצ'ר ידוע כבמאי פרפקציוניסט שמתעב אלתור או ספונטניות על הסט ומעביד שחקנים בפרך (הוכחה לכך היא סצנת הפתיחה, שלפי דיווחים צולמה, במלואה, כמעט 250 פעמים. ושלא לדבר על כל סיפורי הזוועה מההפקה של 'זודיאק'). אני משער שגם את המשחק של אייזנברג הוא עיצב ושיפר עד שאייזנברג לא היה צריך בכלל לשחק. הוא היה צריך, בהיעדר מילה אחרת, 'לעבוד', מאחר ופינצ'ר כל כך ירד לחייו ולהצגה של הדמות שלו. לי נדמה היה שהשילוב בין בימוי כל כך טוטלי, לבין תסריט כל כך מורכב ופרטני, הוא שילוב שדחק את אייזנברג הצידה ועיצב בעצמו – אפילו יותר מהשחקן עצמו – את דמותו של צוקרברג כאוטיסט/חריג. לכן אני חושב שאייזנברג מאוד התאים לתפקיד – מבחינה קוסמטית, מבחינת מראה ואמינות – אבל הוא לא האדם אשר *עשה* את התפקיד. את הקרדיט לכך, נדמה לי, יש לתת לפינצ'ר ולאהרון סורקין.
פה אתה נכנס לדינמיקה שקשה לשרטט אותה במדויק
בסופו של דבר, כמעט אף אחד לא מקבל אוסקר משחק על סרט גרוע, וסרט טוב הוא בדרך כלל סרט שכתוב ומבויים היטב. כמעט כל שחקן טוב התבזה בסרטים גרועים או בתפקידים שלא תואמים את אופיו, ונראה חיוור ומיותר. לכן, כדאי לתת את הקרדיט על משחק לשחקנים, גם אם ברור שחלק מהקרדיט מגיע לבמאי/תסריטאי/מלהק. ובכל מקרה, ראיתי הרבה תצוגות משחק טובות בסרטים של פינצ'ר, ואף אחת מהן לא הייתה ברמת הדיוק של אייזנברג ב"רשת החברתית".
עכשיו קצת מצחיק אותי שסימנתי ספויילר ל"רשת החברתית" למעלה, קצת כמו לסמן ספויילר ל"טיסה 93".
מעניין שציינת זאת, כי הצעתי את רייצ'ל וייז להופעת השנה
וזו הייתה ההצעה היחידה שלי. מהסרט עצמו לא התלהבתי, אבל בהחלט הגיע לה. לעומת זאת דווקא סרט כמו "התחלה" שהצעתי ואף הצבעתי לו (והוא זכה ללא הפתעה) לא גרם לי להציע אף אחד משחקניו לרשימה. הסרט עשה לי וואוו, השחקנים לא (ולא שהם לא היו סבבה; הם עשו את עבודתם נאמנה. אין לי תלונות, אבל גם לא שבחים יוצאי דופן).
אני לא חושב שיש הרבה
שיטענו שהמשחק ב'התחלה' הוא מה שעשה להם את הסרט. בהתבסס על תגובות מרחבי האתר נדמה שמעלותיו של הסרט הן מן הסתם במקומות אחרים. הבעיה היא שהשנה היו הרבה סרטים טובים, חלקם מצוינים ואף יותר מזה, אבל אף אחד מהם לא נשען באופן בולט על הופעה של שחקן/שחקנית שהפכה אותו לכזה (ואני עדיין מחכה ש'קר עד העצם' יצא בארץ כדי להתבדות). לכן דיקפריו נכנס לסקר, לכן מייקל סרה נכנס אליו ולכן קלואי מורץ ניצחה בו (אם תשאל אותי). אלו לא השחקנים שבלטו מתוך הסרטים, אלו הסרטים שהבליטו את השחקנים. לכן הרבה מהופעות השנה מגיעות אלינו, מתוך הסרטים שהיו ברשימת סרטי השנה לפני כן.
אני אישית חשבתי ש'אגורא' היה מצוין, אבל שאם וויז לא הייתה בו הוא היה פחות טוב ואף בינוני. באמת שהוא הסרט היחיד כמעט השנה שבאמת עלה כמה רמות בעקבות הופעה של שחקן. לכן אם הוא היה בסקר, הייתי מצביע לו.
מעניין דיקפריו
אם יש טענה אחת שחוזרת בהרבה מקומות ומשותפת ל"שאטר איילנד" ול"התחלה", זה הליהוק של לאונרדו דיקפריו. נתקלתי בכמה וכמה מקרים בהם התייחסו אליו בתור החסרון המשמעותי היחיד של סרט והנה, הוא מועמד על שתי ההופעות באותה שנה. כנראה שהרוב השקט יודע להתבטא בסקרים.
אנשים ואנשות, תצביעו לקלואי מורץ! בפקודה!
כלומר, אם בא לכם.
עם כל הכבוד לאייזנברג ולסטון, משחק עם נוכחות מצד ילד(!) לא היה לנו כבר שנים (ע"ע ישישה שוחה).
היו אמנם ילדים ששיחקו בסדר גמור (ע"ע הבן של ויל סמית), אבל תודו שפה קלואי יצרה דמות באותה השורה עם אומה תורמן, ברוס ויליס ושכמותם.
בקיצור, אני מחזיק אצבעות לקלואי.
זהו, סיימתי לומר.
קלואי מורץ', כאילו דהה!
מי חשב שילדה קטנה יכולה להראות Badass וקולית כ"כ?
קניתי את הסרט רק בגלל שזה נהפך לעוד עיבוד קולנועי מוצלח של קומיקס, אבל קלואי מורץ גונבת את ההצגה – ובגדול! מי צריך את Kick-Ass או את Big Daddy כשHit-Girl בשטח???
אם היה טום הנקס בצעצוע של סיפור 3 הייתי מצביע לו
הערה: הייתה שנה מעולה בקולנוע: ראיתי 36 סרטים. וכל סרט רציתי לבוא ולכתוב פה. אני חושב שליואן מקגרגור הגיע להגיע לטופ 20. סוף הערה.
כמעט התפתיתי להצביע לאמה סטון – היא עשתה מה שאלן פייג' עשתה לג'ונו – לקחת תסריט סביר ולהפוך אותו לסרט מעולה.
אני חושב שאנשים קצת אובר רייטד סקוט פילגרים – שתי הופעת הוא השיג? הייתי בטוח שמייקל סֶרה יהיה מועמד אבל קיירן קאלקין? היו לו כמה בדיחות מצחיקות אבל לא יותר מזה ולגבי מייקל סרה – מש"א (^).
רוברט דאוני ג'וניור צריך להכלל בכל רשימה לגבי שחקן השנה – הוא השחקן האהוב עליי (מה לעשות? מכור.) שרלוק הולמס לא היה התפקיד הכי טוב שלו אבל – זה בוב.
ליאונרדו דיקפריו היה סביר מינוס באינספשן אך היה ממש סבבה בשאטר איילנד (שניהם בחמישיית הסרטים שלי השנה), אבל אלה לא היו תפקידים שמגיע להם הקול שלי.
תלוי באוויר היה סרט סביר וזהו, גם קלוני.
וקלואי מורץ, אני מתאר לצמי שהיא עוד תקבל את הקול שלי עוד כמה שנים, אולי אפילו בשנה הבאה ב'הוגו קברט'.
הצבעתי לג'סי אייזנברג. לא בגלל שהוא שיחק בסרט הטוב של השנה. לא בגלל שהוא שיחק בסרט המדובר של השנה. אלא בגלל שהוא שיחק מעולה. הוא היה כל כך אדיש כל כך לא מבין מה הוא עושה רע אבל מרגיש רע בגלל זה.
לשנה הבאה בהוליווד הבנויה.
מייקל סרה? באמת?
(ל"ת)
איכשהו פיספסתי את ההצבעה במוקדמות ולסקר הצבעתי ברגע האחרון ל"הרשת החברתית". העשירייה של הופעת השנה מאכזבת ביותר בעיקר לאתר עין הדג. את "סקוט פילגרים" ראיתי רק לפני כמה ימים והפך במהרה לאכזבת השנה עבורי, מייקל סרה, כפי שכבר נאמר, משחק את אותה הדמות שתמיד שיחק, זה התאים בול לדמות של סקוט, נכון, אבל לא מגיע לו על זה להגיע לעשירייה ובטח שגם לא לקאלקין (WTF!?). ליאונרדו היה בסדר ב"התחלה" אבל נדמה לי שהוא הגיע לכאן רק בזכות האהבה (הקצת מוגזמת) לסרט ולא בגלל ההופעה שלו. "תלוי באוויר" היה מצוין, אבל ג'ורג' קלוני לא היה אחד הנקודות החזקות שלו ורוברט דאוני ג'וניור לא הבריק בתור שרלוק הולמס. המעמד אליו הגיעה מורץ מ"קיק-אס" מובן למרות שהעדפתי בהרבה את זה ששיחק את KICK-ASS. בולטת בחסרונה מוניק מ"פרשס" שלפי דעתי דפקה בסרט את ההופעה הטובה ביותר לשחקנית שראיתי עד כה ואילו הייתה בסקר הייתי בוודאי מצביע בעדה.
את "באה בקלות", 'פיליפ מוריס' ו"שאטר איילנד" עוד לא ראיתי. ולכן הצבעתי לאייזנבירג המעולה באחד התפקידים המבריקים של השנה.
התלבטות
שתיים משלוש ההופעות שהצבעתי להן נכנסו לסקר. השלישית היא מוניק, שכנראה הייתי מצביע לה אם הייתה נכנסת לעשיריה.
עכשיו השאלה היא איך להגדיר את הופעת השנה. אם אני בוחר לפרש את זה כהופעת המשחק הטובה ביותר נטו, בלי קשר לסרט או ליחס שלי כלפי הדמות עצמה, ג'ים קארי צריך לקבל את קולי. אם אני קורא את זה בתור ההופעה שעשתה לי את השנה, או מייצגת הכי טוב את הצד המוצלח של הקולנוע ב-2010, אני מתלבט בין ג'סי אייזנברג לקלואי מורץ. שוב, מבחנית משחק נטו, אייזנברג היה יותר טוב, אבל קלואי מורץ גלמה דמות כל כך מוצלחת. היא גם קשוחה ואכזרית וגם מתוקה ומורץ משתלטת על הדמות בצורה נהדרת. מצד שני, גם אייזנברג משתלט היטב על הדמות שלו, שלולא רגעים של רגשנות והתלהבות, הייתי מנחש שמארק צוקרברג הוא על גבול האוטיזם. הבחירה קשה, אבל אני מרגיש את העכבר גורר אותי לעבר קלואי מורץ. היא לא נתנה את ההופעה הכי טובה השנה, אבל היא הדבר הראשון שאני חושב עליו כשמזכירים את שנת 2010 בקולנוע.
אז רגע, מה היה הסרט בעשיריה שאף אחד לא "לא אהב"?
הארי פוטר?
תודה שהזכרת לי. כתבתי בתגובה על הסקר הקודם.
(ל"ת)
דיקפריו פעמיים?! המאמץ של סקורסזה כנראה השתלם. לא פלא שסקוט פילגרים נגד העולם.
השחקנים של סקוט פילגרים לא צריכים להיות פה
בקשר לשחקנית אין לי בעיה אבל מייקל סרה שחט את הדמות. בתור מעריץ גדול של הנובלה הגרפית המקורית (שמומלצת מאוד לכל אחד) אני חושב שסרה ובכלל כל התסריט שכתבו לסקוט הפכו אותו לחנון. סקוט לא חנון. מייקל סרה חנון, ובכל סרט שהוא שיחק נתנו לו את הטייפקאסט הזה. חוץ ממנו נהנתי מכל שניה בסרט.
הבחירה שלי היא היט-גירל מסיבות ברורות, דמות אדירה ששוחקה מצוין על ידי ילדה למרות האופי הבוגר שלה. רציתי גם את הדמות שאני-לא-זוכר-את-שמה מ"באה בקלות אבל היט-גירל מתעלה עליה.
גם במקור סקוט חנון
ההבדל, אם כבר, הוא שבמקור סקוט הוא חנון מלא בטחון עצמי ומרוצה מעצמו, בעוד שהטייפקאסט של מייקל סרה הוא החנון חסר הביטחון והנבוך, וזה משתקף גם בסקוט של הסרט. לטעמי האישי ההבדל לא היה מהותי כל כך (ובהתחשב בעובדה שהסרט לא מסוגל לתאר באופן מלא את ה"התבגרות" שסקוט עובר בקומיקס, אולי הוא אפילו היה לטובה).
לא שההופעה של סרה מבריקה במיוחד, כן? ג'סי אייזנברג עשה את החנון שלו הרבה יותר מוצלח, עם כל כמה ששני השחקנים כל כך בלתי ניתנים להבדלה שכבר ראיתי שלושה אנשים לפחות שבטוחים ש"ברשת החברתית" גם כן מייקל סרה מככב.
אני לא אוהב את מייקל סרה, כל הדמויות שלו אותו דבר, ולצערי הוא הפך את סקוט פילגרים למייקל סרה.
לגמרי מסכים
והחיסרון העיקרי הוא שבקומיקסים סקוט פשוט מצחיק. הוא אהבל כזה, אבל לא חנון, ויש לו אופי תמים ואדיש שמתבטא בצורות ממש מצחיקות בקומיקס (סתם דוגמא: סקוט מנסה להבין מה נסגר עם זה שלרמונה יש אקסית, והוא חושב כל כך חזק שמהמוח שלו בוקע אפרוח). בסרט משהו פשוט לא עובד. אני בטוח שאין אחד שקרא את הקומיקס וגם ראה את הסרט, והעדיף את סקוט של הסרט על פני סקוט של הקומיקס.
מסכימה מאוד לגבי מייקל סרה
הבחירה בו קצת תמוהה לי.
יצאה רשימה קצת מוזרה
בעיני אף אחד מהם לא נתן הופעה מדהימה במיוחד.
בניגוד ל"סרט השנה", כאן הבחירה הייתה לי קלה
את "הרשת החברתית", "באה בקלות", "אני אוהב אותך פיליפ מוריס" ו"תלוי באוויר" לא ראיתי.
מבין הנותרים:
מייקל סרה, כפי שנאמר כבר לפני, משחק תמיד את אותה הדמות. בנוסף, בסרט הזה הוא כבר התחיל לעצבן אותי. קיירין קאלקין אמנם שיחק מעולה, אבל הדמות שלו לא הייתה מספיק דומיננטית בשביל שאני אחשיב אותה כהופעת השנה.
לאונרדו דיקפריו נתן הופעות טובות בשני הסרטים בהם הוא הופיע, אבל בשתיהן לא יצא ממני "וואו". זאת בניגוד להופעות קודמות שלו (בעיקר "השתולים", "תפוס אותי אם תוכל", "יומן נעורים" ו"חדרו של מרווין"). אולי אני לא אמורה לערוך השוואות, אבל בהתחשב ביכולותיו כשחקן, אני לא יכולה שלא.
רוברט דאוני ג'וניור הציג דמות מרשימה ומרהיבה. העובדה שהצלחתי להתאהב בה, למרות שהיא חוטאת בכל כך הרבה מובנים לשרלוק הולמס, אהובי משכבר, רק מעצימה את הכבוד שיש לי אליו. אם לא היה את "קיק אס" אולי הוא היה מקבל את קולי.
מה שמביא אותי לזוכה שלי: קלואי מורץ הנפלאה. קשה להיות ילד בסרט בלי לעצבן אותי. עוד יותר קשה לשחק דמות כל כך אלימה ומתוסבכת בצורה שלא תראה מגוכחת. ועוד יותר קשה להצליח בו זמנית להיות כל כך חמודה, עד כדי כך שכשראיתי את הסרט עם חברה שתינו החלטנו שאנחנו רוצות לאמץ אותה. וזו בחורה ששונאת ילדים בימים כתיקונם.
לא בכל יום שחקן או שחקנית לא מוכרים מוציאים ממני כזו התפעלות. וכשמדובר בילדה זה אפילו מרשים יותר. אז קלואי, תהיי לי לילדה!
תהרגו אותי
אבל לתחושתי, אם היו עושים cut-paste מהסרט התחלה לסרט שאטר איילנד לערוץ של ליאונרדו די קאפריו קשה לי להאמין שהייתי מצליח למצוא את ההבדלים. למעשה , אני די משוכנע שהמטרה מלכתחילה היתה הפקת סרט אחד (מן הסתם שאטר איילנד) אך עשרות השעות שהוטלו אל רצפת חדר העריכה נתנו רעיון מבריק להפקה.
איך לעזאזל ניתן להבדיל בין השניים? אשמח לטיפ
תחזית:
לסשה ברון כהן יהיה סיכוי לא רע לזכות או לפחות להיות מועמד בסקר עין הדג של 2011 או 2012 (ואלי לקבל אוסקר) על גילום דמותו של פרדי מרקיורי, סולן להקת קווין. הסרט (שהוא לא דוקמנטרי/מוקומנטרי), נעשה באישור חברי הלהקה, נכתב על ידי התסריטאי של "המלכה", וצפוי להכיל את סיפורו של מרקורי מהקמת קווין עד למותו מאיידס. כרגע נדמה שהסרט עומד להיות דרמטי, השאלה היא האם כהן יוכל לגם תפקיד כה מורכב (בוראט היה מצחיק ושוחק מצוין, אבל מורכב הוא לא היה) בצורה טובה. עדיין, זה נראה מבטיח.
אצלי זה קיירן קאלקין, למרות האפשרות להצביע לקלואי מורץ
פשוט, עם כל המגניבות של היט גירל,
וואלס פשוט תפס אותי הרבה יותר :]
כפי שכתבתי כבר בתגובה על הפוסט ל"סרט השנה" היא קלואי מורץ. והאמת היא שכשכתבתי את זה לא האמנתי שיש אפשרות שהיא תיבחר בקטגוריה הזו, ועכשיו אני ממש מתחיל להאמין וזה ממלא את לבי באושר.
היחיד שהתקרב אליה מבחינתי היה ג'סי אייזנברג שנתן הופעה מרהיבה ו"תפס" את הדמות של צוקרברג בצורה מפחידה ממש.
ועדיין, הבחירה במורץ מתבקשת, כי ההופעה שלה הייתה כובשת ומרנינה בעוד שההופעה של אייזנברג הייתה מדויקת וקפדנית, ואני אישית אוהב יותר הופעות כובשות ומרנינות.
והאמת? ראיתי כבר הרבה הופעות מרשימות של שחקנים ושחקניות בגילאים צעירים כאלה, אבל הופעה כמו שמורץ נתנה בסרט הזה עדיין לא ראיתי. למעשה, אחרי הצפיה בסרט עניין אותי בעיקר דבר אחד, לברר מי זו הקלואי מורץ הזו ואיך זה שעד אז לא שמעתי עליה.
אתה מכיר את צוקרברג?
(ל"ת)
טוב, בסדר,
הצלחתם לשכנע אותי ללכת לדף הסרט של "סקוט פילגרים", לקרוא את הביקורת המטורפת של רד ולראות את הטריילר ולהגיע למסקנה שכדאי לי לראות את הסרט עצמו. אבל למה זה קרה רק עכשיו, כשהוא כבר לא בקולנוע, למה?
אוף איתכם.
הופעת השנה
הופעת השנה שלי לא מופיעה בעשירייה, גם לא בעשרים.
הופעת השנה שלי היא ההופעה של "עין הדג" בחזרה ברשימת האתרים שאני חייב לבדוק כל יום. Yeah!
אבל הצבעתי ל-Hit Girl
לגמרי
אחד האירועים של השנה
אמה סטון, אבל לא בדיוק בדרך הסטנדרטית.
ההופעה של אמה סטון ב"באה בקלות" היא מצוינת, אבל לבדה – אני חושבת שעדיין הייתי מצביעה להיט גירל או לקאלקין. ההצבעה שלי לאמה סטון היא הצבעת "תגלית השנה שלי" ומתחלקת בין איש הנייר (70%) לבאה בקלות (30%), ובאופן כללי נובעת מהתחושה העזה שיש לי שהבחורה הזו בדרכה למעמד של אלוהות לצד טילדה סווינטון, מירנדה ריצ'רדסון ואמה תומפסון. היא *כבר* מישהי שאראה סרט בגלל שהיא משתתפת בו (זה מה שקרה ל"באה בקלות"). היא מצליחה להביע רגש ופגיעות בצורה אמינה לחלוטין, וששוברת את לבי – זה לא פשוט.
אז אני יודעת שאמרתם שמדובר בתפקיד ולא בשחקנית, אבל בגלל השחקנית ובלי הרבה קשר לתפקיד – לא יכולתי להצביע לאף אחד אחר.
מש"א
רק שאצלי הרצון לעשות להיט גירל ילדים גבר על השיפוט שלי. אבל כן – אמה סטון גרמה לי לרצות להקים לה מקדש קטן, איפשהו בין המקדש שלי לאומה תורמן ולצ'רלי מ"אבודים".
הידד לייצוג הנשי הקומי!!!
התלבטתי קשות בין ג'סי אייזנברג לאמה סטון, אבל בסוף החלטתי שרוב הגאונות שבהופעה של ג'סי היא הודות לארון סורקין, אז אמה לוקחת ובגדול.
כבר כמה זמן אני מתלוננת על כך שקומדיות בתקופה האחרונה, בה הגבר הלוזר והחנון נהפך להיות דמות להזדהות ולהערצה (מייקל סרה, סת' רוגן, קיק אס, סקוט פילגרים, פיטר גריפין ואפילו מארק צוקרברג), בתקופה בה לא להיות מושלם זה משהו שכולם יכולים להתחבר אליו, איפה הן הנשים הלא מושלמות? הגברים שהזכרתי – הם איכשהו זוכים בבחורה היפה והמושלמת שסולחת להם על כל המגרעות שלהם.
למה רק לכם, הגברים, מותר שיהיו מגרעות, חולשות, משקל עודף ושיער שלא מסתדר? למה אתם יכולים להיכשל, להתבטל להיות מנודים, ביישנים, לא מנוסחים, לא רגישים ואנחנו צריכיות לקבל הכל באהדה, וגם להיות רזות, מבינות, תומכות ואמהות למופת עם שיער מלא ברק ומלתחה מהממת?
אני אגיד לכם למה – כי הדמויות הנשיות בכל הסרטים של הדמויות/שחקנים שהזכרתי מעלה, הן שטוחות, ואני לא מתכוונת למידת החזיה.
הנשים בסרטים האלו נמצאות שם רק בתור ייצוג לדמות הנשית שהגבר רודף אחריה. רוב הזמן נראה שזה אפילו לא ממש משנה למה הוא רודף אחריה, זה שהיא אישה זאת סיבה מספיקה. הנשים האלו הן רק הוכחה לכך שהגברים שכתבו את הסרטים האלו לא ממש מבינים נשים, כנראה שבדיוק כמו הדמויות שבסרטים שלהם.
אתם יכולים אולי לומר שהתקדמנו רבות מאז התקופה שבה הייצוג הנשי היה המטבח, ושתפקיד אישה היה לתמוך בבעלה, אבל לומר את האמת, לפחות אלו היו סיבות לחבב מישהי. בסרטים היום העובדה שבחורה לא התעלמה ממך במסדרון נראית כמו סיבה לגיטימית להתאהב בה. הגיע הזמן לצעוד צעד נוסף קדימה ולהכיר בעובדה שלא רק שאנחנו לא חיות בשביל לספק את הגבר שלנו, אלא שלא כולנו עטופות בעולם רגשי מפותח, ושחלקנו אפילו יודעות טוב מאוד לצחוק על מי שאנחנו.
בים הסרטים וסדרות הטלויזיה שנוקטים באותה עמדה כלפי נשים, יצאה דופן עד עכשיו רק אחת – "30 רוק" וגברת טינה פיי, שהביאה את הדמות הקומית הנשית החדשה למסך וחשפה בפני כולם את הסוד שאסור היה לדבר עליו עד עכשיו – נשים הם לא רק יפות או מכוערות, חטובות או שמנות, חכמות או טפשות וביצ'יות או חנוניות. הן, חברים – הכל יחד. גם לנו יש חולשות ומוזרויות ותכונות שאנחנו מתביישות בהן, וגם אנחנו לפעמים מסתבכות במה שיש לנו להגיד, או מספרות בדיחה שלא ממש עובדת, או אפילו יותר מכך – מספרות בדיחה שכן עובדת!
אז תודה רבה ל"באה בקלות" (גי'זס מה יהיה עם השמות האלו) ולאמה סטון הפשוט מקסימה שעזרו לעולם הקולנוע לצעוד עוד צעד קדימה לעבר ייצוג נשי קומי עם טיפה עומק, והוכיחו שגם לנשים יש יופי של חוש הומור ומשחק מצוין גם כשהוא לא עטוף ברגעים דרמטיים מלאי היסטריה או בכי.
שתי דוגמאות לנשים שסותרות את התיאוריה שלך:
וינונה ריידר ב"ביטלג'וס"
רנה זלווגר ב"יומנה של ברידג'ט ג'ונס"
לא לגמרי סותרות
חוץ מזה שהיא היתה בדכאון לוינונה ריידר בביטלגו'ס לא היתה שום אישיות. היא פשוט היתה מגניבה!
רנה זלווגר היא בהחלט דוגמה טובה. אתה צודק.
קצת הגזמת
בעיקרון את כמובן צודקת, וכל שנה מחדש זה קצת מעצבן אותי שהעשיריה מורכבת כמעט רק מגברים. אבל להגיד שעד עכשיו לא היו *שום* דמויות מפותחות של נשים, ושאמה סטון היא-היא זו שהביאה בשנת 2010 את המהפכה לעולם הקולנוע – זה לגמרי מוגזם. דמויות נשיות טובות היו קיימות מזמן, גם אם הן נדירות במידה מרגיזה.
קפץ לי מיד לראש הסרט תלמה ולואיז
אבל כמובן, יש עוד לא מעט דוגמאות.
קומיות. דמויות קומיות
לי קפצה לראש לוסיל בול.
הכוונה שלי היא לזרם החדש בו כבר לא צריך להיות גיבור מסוקס ומתוחכם כדי להיות כוכב בסרט. דמות האנטי גיבור, שהתחילה בוודי אלן, (שגם הוא תמיד יצא בסרטים שלו עם נשים יפיפיות ו"מעל לרמתו", שלא תמיד היו שותפות למהפכים האינטלטקטואליים שהוא חווה, מלבד אנני הול, אולי) שמתפתחת המון בתקופה האחרונה בעולם הגברי, ופחות בנשי.
נראה לי שאין הרבה סלחנות בהוליווד למגרעות (בעיקר החיצוניות) של נשים כפי שיש עם הגברים. מצד שני – אולי זה משקף את החיים האמיתיים.
ART IMITATING ART IMITATING LIFE.
גם זה נכון
אבל אמה סטון ב"באה בקלות" רחוקה מלהיות חריגה מהכלל הזה: כמו שהרבה אנשים העירו על הסרט, העובדה שהיא יפהפיה פוגעת באמינות שלו.
בדיוק מה שרציתי להעיר!!
אם היא גם היתה לא כזאת מהממת זה באמת היה פורץ דרך. אבל מבחינת הבניה של הדמות היא היתה מאוד אמינה.
לא פוגעת ולא באמינות
אבל טחנתי את זה מספיק בדף הסרט. אני לא רוצה לעשות לאמה סטון ילדים כי אני רוצה להיות מסוגל להקדיש לה את כל הזמן שלי בלי ילדים (לא! לא לאמה סטון! לאלי מישלקה אבל בתפקיד אחר! או לאחותה!), אבל כן – אוליב פנדרגסט היא בחורה יפה ומהממת אבל לא מושלמת מבחינת האופי, היא מלאת פגמים וחולשות ומצליחה לגרום לנו לאהוב אותה בכל זאת. גם אמנדה ביינס יודעת לנצל את היופי הטבעי שלה (ואמנם לא בסרט הזה) כדי לשחק דמויות של בחורות לא מושלמות ואפילו דוחות.
ואני לא סובל את טינה פיי. שמאלנית טרחנית וצדקנית. בעע.
אמנדה ביינס נראית כמו סופגניה.
(ל"ת)
אבל רק בסרט הזה.
צפה בכל סרט אחר שלה, רצוי בסרט שבו היא מככבת ולא משחקת את האנטגוניסטית, או באחיות או לא להיות. תענוג לעיניים. למוח קצת פחות. אין לה הרבה מגוון בתור שחקנית דרמטית/קומית אבל יש לה את הביינסיות הקבועה והחיננית בהחלט. סרטים ביינסיים מומלצים: יש לה ביצים וסידני ווייט. דווקא על מה שבחורה רוצה הייתי מוותר. קלישאות בריטיות שכתבו אמריקאים תמיד ייצאו מוגזמות ושגויות.
באפי
ואפילו יותר מדמות אחת.
אמ... קיל ביל?
(ל"ת)
יש!
! היט גירל במקום הראשון!
כל השבת חיכיתי להיכנס לעין הדג ולראות אם היא בעטה משם (בחינניות האופיינית לה) את אייזנברג המוכשר אולי, אבל לחתולין לא סימפטי. (אני יודע שלגלם דמות סימפטית זה לא חוכמה, אבל איכשהו היה לי קל יותר להזדהות נניח עם דקסטר)
קלואי לשלטון!
אגב, רד, מתי סוגרים את הקלפי?
רק סרה
המלך :)
עושה רושם שג'סי לא מוותר...
(ל"ת)
תעלומה
אז חמישה קיבלו קולות מהרשת החברתית. מלבד השלושה שהוזכרו, הרביעי הוא בוודאי ארני האמר. אבל מי יכול להיות החמישי? לא זכורה לי אף דמות משמעותית נוספת. האם רוני מארה קיבלה הצבעה עבור הסצנה הבודדת שבה השתתפה?.
אכן, רוני מארה
(והיא משתתפת ביותר מסצינה אחת. אם כי לא הרבה יותר).
הזדמנות אחרונה להצביע!
הסקר נסגר בעוד כ-24 שעות, וההפרש בצמרת עדיין קטן מאוד. האם היט-גירל תקבל את התואר או שמארק צוקרברג יגנוב לה אותו ברגע האחרון? אם עוד לא הצבעתם – קדימה.