קדם אוסקר 2023: הנפשות הפועלות

מחממים מנועים לקראת עונת הפרסים.

על פי רשימת המועמדים הבאה, נראה שהולכת להיות עונת אוסקרים תמוהה.

אני לא אומר שהמועמדים נעולים, כמובן – הכול יכול להשתנות. אולי בסוף "לא רעים בכלל" ייקח את פרס הסרט הטוב ביותר ואת פרס הבימוי ייקח "חתונה בהפתעה". אבל על פי הלך הרוח שאנשים מנבאים כרגע, יש מצב שעשרת הסרטים שייחשבו לטובים ביותר על ידי האקדמיה יכללו ארבעה המשכים, סרט מולטיוורס שקליפ האוסקרים שלו הוא צמד אבנים עם עיניים טיפשיות מודבקות, סרט שהוא "שיר אשיר בגשם" פוגש את "הזאב בוול סטריט" וקומדיה שחורה על צמד חברים. בסוף ינצח ספילברג, כנראה, ועדיין – אם אכן התחזיות יתממשו כמו שהן, הביקורות על המיושנות והארכאיות של האקדמיה יספגו מכה.

 

הפייבלמנים
(בימוי: סטיבן ספילברג. בהשתתפות: פול דאנו, ג'אד הירש, מישל וויליאמס, סת' רוגן, גבריאל להבל)

"משפחה, אומנות, חיים! זה יחצה אותך לשניים."

מתי אצלנו: 24.11

על מה: סיפור ילדותו של סטיבן ספילברג ואיך גדל להיות הקולנוען שכולנו מכירים ואוהבים, עם הופעות משנה של מישל וויליאמס, פול דאנו, עוד שמות.

מצבו במרוץ: הסרט גרף שבחים מצד לצד בפסטיבלים שבהם הוקרן, ואחרי ש"סיפור הפרברים" קצת אכזב, ואחרי 24 שנה מאז האוסקר האחרון שלו – נראה שיש סנטימנט שמתפתח בכיוון של לתת לספילברג עוד פינוק אחד ולהעלות אותו, מבחינת פסלוני בימוי, ליגה אחת מעלה. וזה לא שהאוסקרים וסטיבן ספילברג הם איזה צמד חמד שיש להם מערכת יחסים סבוכה – סטיבן ספילברג יכול להקליט סרטון וידאו כשהפלאפון שלו בכיס נדלק בטעות ועדיין להיות מועמד לאיזה שניים-שלושה פרסים. אז בסרט שמדברים עליו כיצירה הכי טובה שלו מזה שנים? יש לנו מוביל במרוץ.

מצד שני, "סיפור הפרברים" מוכיח שקבלת קהל צוננת עשויה לצנן גם קונצנזוס סביב סרט. הסרט הזה יצטרך לעשות קולות של להיט קופתי, גם אם בקטנה.

 

נשים מדברות
(בימוי: שרה פולי. בהשתתפות: רוני מארה, קלייר פוי, ג'סי באקלי, פרנסס מקדורמנד, בן וישו)

"תקווה עבור הלא נודע זה טוב. זה יותר טוב משנאת המוכר."

על מה: קבוצת נשים מנוניטיות (תת-זרם בנצרות) נפגשות ערב אחד ומדברות על דברים שקורים בקהילה שלהן.

מתי אצלנו: לא ברור.

מצבו במרוץ: נושא חשוב ורציני, שבחים מקיר אל קיר, ויוצרת מוערכת ואהודה שעושה קאמבק אחרי עשור – זה לא רק ההבט הפוליטי-ציני שהאוסקר נותנים לסרטים שמביימות נשים, "נשים מדברות" כאן על תקן הלהיט הרציני והעצמאי, סוחט הדמעות והכבד ש"חשוב חשוב חשוב" לראות. לא בטוח שזה יספיק לו בשביל לנצח, ויכול להיות ששרה פולי, הבמאית, גם תפספס את המועמדות לבימוי (אם כי לא סביר); אבל הסרט הזה, בטח בשנה של 10 מועמדים, בפנים עד שתתגלה סביבו שערורייה כזאת או אחרת.

 

הבאנשיות מאינשרין
(בימוי: מרטין מקדונה. בהשתתפות: קולין פארל, ברנדן גליסון, בארי קיוגן)

"אם להרביץ לשוטר זה חטא, כולנו יכולים לאסוף את החפצים וללכת הביתה."

על מה זה: קולין פארל וברנדן גליסון הם החברים הכי טובים על אי קטן באירלנד, עד שיום אחד גליסון מחליט שכבר לא.

מתי אצלנו: לוחשים שפברואר. עדיין לא נצפה משהו רשמי.

מצבו במרוץ: בפעם האחרונה שמקדונה בא לאוסקרים, הוא הגיע לטקס בביטחון עצמי של מנצח ונאלץ לראות את "תברח" לוקח לו את פרס התסריט ו"צורת המים" את הסרט והבימוי הטוב ביותר, כל זה לאור האשמות על הדרך שבה הסרט התייחס לגזענות באמריקה שהפכו אותו לסרט "מעורר מחלוקת", לא עלינו. ראה מקדונה כי טוב וחזר לארצו מולדתו לביים סרט עם שני השחקנים שהזניקו את הקריירה שלו ב"ברוז'", שם הוא יכול לעשות קומדיות שחורות כמה שהוא רוצה בלי שאף אחד ישאל אותו למה הוא לא עושה גם קומדיות לבנות או חומות.

אז מצד אחד, שוב נשאלת השאלה האם קומדיה שחורה יכולה לזכות בחסדי האוסקר. מצד שני, יש תקדים אוסקרי ליוצר שאמר "עזבו אותי אוסקר, תנו לי לעשות מה שבא לי" ואז האוסקרים דווקא אז החליטו להעניק לו את הפרס – ויעיד מרטין סקורסזה. עם ביקורות משתפכות, אהדה גדולה באקדמיה, צוות שחקנים אהוב, בהחלט יכול להיות ש"הבאנשיות" יתגלה כאיום גדול ככול שהעונה תתקדם. עכשיו רק נשאלת השאלה מה מצב חוש ההומור של האקדמיה בימינו.

 

בבילון
(בימוי: דמיאן שאזל. בהשתתפות: מרגו רובי, בראד פיט, ג'ין סמארט, אריק רוברטס, פלי, סמרה ויבינג, אוליביה ויילד, ספייק ג'ונז)

"תקשיבו טוב, חבורת גברברים עם זין גדול! מי רוצה לראות אותי נאבקת בנחש מזוין?!"

על מה זה: אנשי תעשיית הוליווד בשנים של המעבר מראינוע לקולנוע. דמיינו את "שיר אשיר בגשם" רק עם הרבה יותר מין, סמים, ואלימות.

מתי אצלנו: 19.01, נכון לעכשיו.

מצבו במרוץ: "בבילון" הוא הסרט היחיד ברשימה שעדיין לא הופץ באיזה פסטיבל או נראה באופן מסודר, כך שכל המידע על איך הוא הוא חלקי שמועות מפה ומשם. אפשרי בהחלט שהסרט יצא לחיק העולם ויתקבל בנחירות בוז, אבל הסיבה שרבים מהמרים עליו היא כי, נו: אפוס (שלוש שעות, למען השם) על הוליווד זה בדיוק מסוג הדברים שהוליווד אוהבת. תוסיפו לזה איזה נרטיב "קאמבק" מוזר (כי מסתבר שאחרי שדמיאן שאזל עשה סרט אחד שאינו "לה לה לנד" זה מספיק) ויש לנו סרט שלכל הפחות הרבה אנשים מצפים לקראת החגיגה הפרועה שלו.

 

המנצחת
(בימוי: טוד פילד. בהשתתפות: קייט בלנשט, מארק סטרונג)

"לצערנו, נראה שהארכיטקט של הנשמה שלך הוא הרשתות החברתיות."

על מה זה: קייט בלנשט היא… המנצחת.

מתי אצלנו: 09.02

מצבו במרוץ: טוב מאוד, תודה ששאלתם. טוד פילד לא ביים סרט 12 שנה, למרות כמה הצלחות עם האקדמיה, אבל כשהוא חוזר עכשיו הוא חוזר בקול תרועה. סרטו על המנצחת הסופר-סטארית (למה לא) זוכה לשבחי הביקורות (מוטיב חוזר, הייתי אומר), והוא גם מסוג הסרטים שלא ממש צריך להוכיח את עצמו בקופות כי אף אחד לא מצפה מסרט שבו קייט בלנשט היא מנצחת וכל העסק אורך איזה שלוש שעות להיהפך ללהיט.

 

אהבה בשחקים: מאווריק
(בימוי: ג'וזף קוסינקי. בהשתתפות: טום קרוז, מיילס טלר, ג'ום האם, ג'ניפר קונלי, ואל קילמר)

-"הסוף בלתי נמנע, מאווריק. אלה שכמותך סופם להיכחד."
-"אולי, אדוני. אבל לא היום."

על מה זה: מטוסים טסים מהר מאוד ווש ווש.

מתי אצלנו: בעבר הרחוק והקדום של סוף מאי.

מצבו במרוץ: "אהבה בשחקים" יכול להיות הכרטיס "אנחנו לא אליטיסטים מפונפנים, נשבעים" שהאקדמיה מחפשת אחרי ששנתיים של קורונה זרקו אותה לעבר סרטים קטנטנים שרוב האנשים לא מודעים לקיומם בכלל. הביקורות הנהדרות עוזרות, העובדה שהסרט אומנם שובר קופות בכל צורה ודרך, אבל מדבר בשבח אפקטים פרקטיים ואימונים מצליחה להוריד מגננות של הקהל המבוגר שמתלונן שהכול היום CGI. על כן, מועמדות לאוסקר נראית ברורה – אנחנו גם מחוברים לקהל, וגם לא צריכים להתאמץ לראות את הסרט גיבורי העל החדש ושלושים אלף המוצרים הנלווים אליו.

 

הכול בכל מקום בבת אחת
(בימוי: דניאלס. בהשתתפות: מישל יאו, קיי הוי-קוואן, ג'יימי לי קרטיס)

"לא יכול להיות שאני הגרועה ביותר. מה לגבי האחת עם הנקניקיות?" 

על מה: מיסים, כביסה, יקומים מקבילים.

מתי אצלנו: אי שם בסוף אפריל.

מצבו במרוץ: אם זאת הייתה כתבת "קדם סקר עין הדג 2022", הייתי מכריז על הבמב"א על הסרט עם הסיכוי הכי טוב לזכות. זה לא שאין לסרט אנשים שלא עפו עליו, אבל 90% ממי שראה אותו או אהב אותו מאוד או עף עליו ברמות אחרות וקשה לזהות מישהו מצליח לקחת לו את הכתר.

כשזה מיתרגם לאוסקר, השאלה העיקרית היא במילים "ממי שראה אותו". כי אין מה לעשות, סרט מולטיוורס אומניות לחימה עם הומור-פיפי קקי זה עדיין, נו, קצת מחוץ לסוג הדברים שלרוב מועמדים לאוסקר, ואי אפשר להגיד שהסרט היה מוחץ קופות "שכולם ראו" (אפילו אם הוא הגיע להשגים נאים יחסית ל-A24). בהנחה שאפילו אחרי הניסיון לפרוץ את שורות האקדמיה, רובה עדיין דומה יותר להורים שלכם מאשר לכם, נשאלת השאלה: האם אימא ואבא שלכם היו מצביעים לסרט הזה?

 

אלביס
(בימוי: באז לורמן. בהשתתפות: אוסטין באטלר, טום הנקס)

"…הוא לבן?"

על מה זה: חייו של אלביס, על פי האמרגן של אלביס.

מתי אצלנו: לפני עידנים רבים, קרי מתישהו ביוני.

מצבו במרוץ: זה לא טקס אוסקר בלי איזה ביופיק (עובדה כיפית (?): פעם אחרונה שבין המועמדים לסרט הטוב ביותר לא היה סרט שמבוסס על סיפור אמיתי הייתה ב-2007), ו"אלביס" הוא לא "איזה ביופיק": הוא שעתיים וארבעים של קולנוע גרנדיוזי מסוגנן על אחד האייקונים הכי גדולים בתרבות האמריקאית שהקהל אהב עד מאוד והפך לשובר קופות. היה נחמד לדמיין מצב שבו האקדמיה מצליחה לא להיות האקדמיה והייתה מתעלמת מהסרט הזה, אבל בואו נהיה מציאותיים – לא רק שהסרט הזה יהיה מועמד, יש סיכוי שההופעה ה… מיוחדת של טום הנקס בסרט הזה עוד תהיה מועמדת לשחקן משנה באוסקר.

 

לוחמת
(בימוי: ג'ינה פרינס-בית'ווד. בהשתתפות: ויולה דייויס, ג'ון בויגה, לשאנה לינץ')

"להילחם זה לא קסם. זאת יכולת. אנחנו נראה אם יש לך אותה."

על מה זה: ויולה דייויס היא… לוחמת.

מתי אצלנו: יצא בחודש שעבר.

מצבו במרוץ: כמו "אהבה בשחקים", המַרגָש הוא שהאוסקרים דווקא ישמחו לתגמל סרטי אקשן הוליוודים, אבל כאלה שנותנים לאקדמיה משהו לעבוד איתו. במקרה של "לוחמת", יש בהחלט: סיפור אמיתי, ייחודי (אין הרבה סיפורים על אפריקה וההיסטוריה שלה בארה"ב), שמציג נשים חזקות בלי להתעלם לחלוטין מהעוול של סחר העבדים שנגרם גם בידי האפריקאים עצמם. אבל גם מעבר לרמת הרידוד לגימיק, "לוחמת" הוא סרט שעובד – התסריט שלו אפקטיבי, המשחק נהדר, והבימוי סוחף. אני לא אומר את זה כדעה האישית שלי, זה הקונצנזוס בארה"ב בקרב המבקרים.

עם זאת, נותרת השאלה של הקהל. הוא בא לסרט הזה, אין ספק, אבל לא בדיוק נהר, והטעם שהסרט השאיר אחריו הוא לא בדיוק "להיט שאי אפשר להתכחש אליו". האם יכול להיות ש"אהבה בשחקים" אחד יספיק למצביעים?

 

אימפריית האור 
(בימוי: סם מנדז. בהשתתפות: אוליביה קולמן, קולין פירת', טובי ג'ונס)

"שום דבר לא מתרחש בלי אור."

על מה זה: דרמה רומנטית בבית קולנוע באנגליה בשנות השמונים

מתי אצלנו: עוד לא ברור.

מצבו במרוץ: לכאורה, רע – המבקרים לא השתגעו על הסרט הזה בכלל והוא לא יצא מעוטר יותר מדי מפסטיבלים כאלה ואחרים. אבל התיאור של הסרט, והעובדה שגם מבקריו ציינו לחיוב את כל ההבטים של הסרט שהם לא התסריט, רומז לכך שאפשרי שהוא יצבור לא מעט מעריצים בקרב האקדמיה שעלולים להתעלם מהמבקרים הסנובים ששותים יין ושומעים מוזיקה ואומרים שקולנוע הוא אומנות.

 

במערב אין כל חדש
(בימוי: אדוארד ברגר. בהשתתפות: אהרון הילמר, אלברכט שוש, דניאל ברוהל, פליקס קמרר)

"הצחנה תישאר עלינו לעד."

על מה זה: מלחמת העולם הראשונה, מהצד של הגרמנים

מתי אצלנו: בנטפליקס, די טרי.

מצבו במרוץ: לכאורה, יש סרט בינלאומי אחד של נטפליקס שיועד לגדולה באוסקר אבל קוראים לו "בארדו". אלא ש"בארדו" קיבל ביקורות צוננות למדי בפסטיבלים שבהם הוקרן (ועל כן קוצץ בחצי שעה בגרסה שעוד לא הוקרנה), ואילו "במערב אין כל חדש" צבר מעמד כהפקה מרשימה ומעוררת יראה, גם אם לא מושלמת. עכשיו, נטפליקס לא מדהימים במשחק האוסקר (כזכור, בשנה שעברה הם נתנו לאפל לעקוף אותם בדרך לתואר חברת הסטרימינג הראשונה שזוכה באוסקר) אבל הם כן טובים למדי. אם מישהו שם יחליט לתמוך בסרט הזה, סיכוי סביר שהוא יצליח להיות המועמד הזר השנתי, דבר שנראה שקורה עכשיו והוא מגניב למדי.

 

הפנתר השחור: וואקנדה לנצח
(בימוי: ריאן קוגלר, בהשתתפות: לטישה רייט, אנג'לה באסט, לייק בל, מרטין פרימן, וינסטון דיוק)

"אני המלכה של האומה הכי חזקה בעולם! וכל המשפחה שלי איננה! האם לא הקרבתי הכול?"

על מה זה: רימייק שוודי ל"שושנה חלוץ מרכזי".

מתי אצלנו: בשבוע הבא.

מצבו במרוץ: טוב, החלק הזה של הטקסט יהיה יותר ברור אחרי יום שלישי, כשנדע מה הביקורות על הסרט; אבל על הנייר, יש סיכוי לא רע שסרט שהאקדמיה כבר אהבה בסיבוב הראשון ימשיך לקבל את אהבת האקדמיה כשהוא מגובה בהיותו שיר פרידה לצ'דוויק בוזמן, שנהפך לאחד מאייקוני הקולנוע האמריקאיים בכלום זמן. מצד שני, עד כה מוצרי השלב הרביעי במארוול הכזיבו מבחינת דעת הקהל (גם אם לא נכשלו לחלוטין). האם "הפנתר השחור" ימשיך בקו הנ"ל או יצליח לסיים אותו בקול תרועה?

 

רצח כתוב היטב: תעלומה יוונית
(בימוי: ריאן ג'ונסון, בהשתתפות: דניאל קרייג, אדוארד נורטון, דייב באטסיטה, ג'אנל מונה, קייט הדסון, אית'ן הוק)

"עכשיו הכיף מתחיל. כי הלילה, הרצח שלי יתבצע."

על מה זה: בנואה בלאנק חוזר לחקור עוד תעלומה בלשית, והפעם: על ספינה. ביוון, אני מניח.

מתי אצלנו: ב-24.11

מצבו במרוץ: תקשיבו, אין לי מושג למה, אבל כולם בטוחים ש"רצח כתוב היטב 2" הולך להיות חזק באוסקרים. עכשיו, אני בעד, אבל, כזה, כן? הסרט הראשון השיג מועמדות תסריט ראויה מאוד ואכן קצת מפתיעה, אבל נדיר מאוד שסרטי המשך מצליחים איפה שהמקור נכשל. צריך להיות, פלוס מינוס, "כביש הזעם", בשביל שדבר כזה יקרה. האם "תעלומה יוונית" היא "כביש הזעם"? כי אם כן, אני אפילו מתרגש יותר לקראת הסרט הזה.

בכל מקרה, מי אני שאתווכח עם האנשים שראו את הסרט וצופים לו עתיד מוצלח באקדמיה. לי זה עדיין נשמע טיפה מוזר, אבל קרו דברים מוזרים מזה.

ואולי?

בגולד דרבי, אתר ההימורים האוסקרים, שמים את "הלוויתן", "אווטאר: דרכם של המים" ואת "מילה שלה" כשלושת המועמדים שיסגרו את העשירייה, בניגוד לדברים ששמתי למעלה כמו "רצח כתוב היטב 2" או "אימפריית האור". אני תמיד נוטה לפקפק קצת בעשירייה של גולד דרבי בשלב הזה (ובצדק) וכל אחד מהסרטים האלה צריך לעבור את המכשולים שלו: ל"לוויתן" מתחילה להיות קצת תנועת נגד, אפילו נגד ההופעה של ברנדן פרייז'ר שכולם מדברים עליו כמי שהולך לזכות בפרס השחקן הטוב ביותר; ל"מילה שלה" יש טריילר באמת כל כך לא מלהיב שקשה לשכנע אותי שיש שם סרט מנצח; ואני לא אומר ש"אווטאר 2" לא יקרה, אבל אני פשוט מרשה לעצמי לתהות מי מהבלוקבאסטרים יצליח להיכנס ומי יישאר בחוץ, וקמרון – עם מסע יח"צ מזוויע שבו הוא מגדף את כולם על זה שהם לא משתחווים לו – פשוט לא נראה לי האדם שיהיה דחוף לאקדמיה לפרגן לו. חוץ ממנו אל תתעלמו מ"משולש העצבות" שבכל זאת זכה בקאן, "סיפורו של אמט טיל" שבכל זאת זוכה לביקורות טובות ועל סיפור רציני וחשוב, וגם "בארדו" עלול לשוב חזק יותר מאי פעם אחרי העריכה המחודשת שלו.