דחיתי את זה כמה שאפשר, אבל נראה לי שבעודנו נכנסים ל-2021 צריך, לכל הפחות, להעיף מבט על מירוץ האוסקרים הקרוב ולראות מי נגד מי. למי שמתעניין מתי הדברים אשכרה יתחילו לקרות, אז יש עוד זמן: בעוד שרוב ארגוני המבקרים בחרו את הבחירות שלהם ("פרה ראשונה" ו"ארץ הנוודים" בראש, בעיקר), הגופים שמעניקים פרסים בטקסים נוצצים לוקחים את הזמן ברובם, והמועמדויות, נניח, לפרסי האינדי יפורסמו רק ב-26 בינואר. אלה של הבאפט"א רק בתחילת פברואר. בקיצור, יש לנו עוד דרך ארוכה עד ה-25 באפריל, ארבעה חודשים מעכשיו, שאז ייערך טקס האוסקר. ובניגוד לתחושה הכללית שהמירוץ נמצא בסטגנציה מאז שהפסטיבלים התחילו, זה רק בגלל שבעצם בכלל לא התחלנו.
אז בואו נסתכל על הסרטים שנכון לעכשיו נראים כמו הסרטים המובילים במירוץ, נשאל את עצמנו האם גם בשנה רגילה היינו מדברים עליהם, ואז ב-15 במרץ (אמאלה זה עוד מלא זמן), כשיפורסמו המועמדים לאוסקר, נגלה כמה טעינו.
מה זה: סרטה החדש של קלואי ז'או ("הרוכב", "זה בסדר שאתם לא יודעים מי זאת") עם פרנסס מקדורמנד ("פארגו", "שלושה שלטים מחוץ לאבינג, מיזורי") כאישה בת שישים שיוצאת למסע בארה"ב לאחר שהיא מאבדת את בעלה ומוכרת את רכושה.
זמין לצפייה חוקית כלשהי: לא.
ואם לא הייתה קורונה: נכון לעכשיו, "ארץ הנוודים" הוא המוביל במירוץ. האם באמת סרט שכזה יכול להחזיק מעמד עד אפריל, 4 חודשים מעכשיו, במירוץ שבו תמיד המוביל סובל? יש מצב: התחרות השנה משונה מאוד, אבל בעיקר צריך לזכור שאחרי ששנה שעברה האקדמיה אכלה מרורים על ההחלטה שלה להדיר את גרטה גרוויג ממועמדות לבימוי (ואז מזכייה בתסריט מעובד), האקדמיה (והשיח סביב האוסקרים) ידחפו מאוד את האוסקר לכיוונה של ז'או – בין אם בקטגורית הסרט, בין אם בבימוי, ובין אם בשתיהן.
מה זה: הדרמה המשפטית החדשה של ארון סורקין שכוללת את כל הדברים שסורקין אוהב: פציפיסטים שמרביצים לאנשים, אנשים כפותים לכיסא, התפלסופיות על תחביר ומונולוגים.
זמין לצפייה חוקית כלשהי: כן. "משפט השבעה" הוא הראשון מבין כמה סרטים שנטפליקס מקווה להריץ במירוץ הזה, והוא נראה כמו המתחרה המוביל על כולם – הוא הסרט הטוב ביותר, הנגיש ביותר, והלבן ביותר.
ואם לא הייתה קורונה: אז סורקין עדיין היה איתנו. כן, חלק מהכוח של הסרט הוא ה"רלוונטיות" שלו בשנת 2020 שהייתה פוליטית להחליא, אבל אפילו סרטים חלשים של סורקין זוכים באיזה מועמדות לתסריט, אז סרט עם קאסט מכובד שכזה ומסר שהוליווד תאהב להדהד? כן, בכל שנה זה היה מתחרה. בחלק מהשנים יש מצב שהוא גם היה המוביל לזכייה בשלב זה. ואם האקדמיה תעדיף בחירה יותר שגרתית מסרטה של ז'או – סורקין כאן להעניק להם אלטרנטיבה ראויה.
מה זה: הסרט החדש של דיוויד פינצ'ר ("שבעה חטאים", "הרשת החברתית") שמספר את סיפורו של התסריטאי של "האזרח קיין".
זמין לצפייה חוקית כלשהי: כן, זהו המועמד השני הרציני של נטפליקס – ואיפה ש-"השבעה משיקגו" אמור לסחוף עם שלל מועמדויות לשחקנים ולתסריט שלו, "מאנק" אמור להמם את הברנז'ה הטכנית שאמורה להתפעל משחזורי התפאורה, סאונד, צילום ועוד.
ואם לא הייתה קורונה: אז הוא בהחלט עוד היה כאן – ביוגרפיה הוליוודית פוליטית? פינצ'ר לא היה צריך לעשות סרט מסביב לזה, הוא היה יכול לשלוח רק פוסטר ותיאור עלילה לביתם של מצביעים והוא עדיין היה מקבל איזה 7 מועמדויות. ובהתחשב בתוצר הסופי, אולי זה היה עדיף.
מה זה: עיבוד להצגה של אוגוסט וילסון על יום באולפן הקלטות של זמרת הבלוז מא רייני והמתחים שעולים בין חברי הלהקה לעצמם, ובדגש על החצוצרן הצעיר והשאפתן (בגילומו של צ'דוויק בוזמן).
זמין לצפייה חוקית כלשהי: בנטפליקס, כמובן.
ואם לא הייתה קורונה: זאת לא השאלה הנכונה. השאלה הנכונה היא מה היה קורה אם צ'דוויק בוזמן לא היה מת – ואז… טוב, אז כנראה שהסרט היה נדחק. כלומר, אולי בוזמן ודייויס היו עדיין מקבלים מועמדויות, אבל מותו של בוזמן ארגן לסרט דיבור כ"סרט האחרון של בוזמן" ולא כ"דרמה בינונית בנטפליקס", מה ששדרג את מעמדו בכל הנוגע להכל.
מה זה: מלקולם אקס, מוחמד עלי, סאם קוק וג'ים בראון נפגשים לילה אחד במיאמי ואז דיאלוגים ודברים מתרחשים.
זמין לצפייה חוקית כלשהי: עוד לא, אבל יהיה זמין באמזון פריים ב-15.1.
ואם לא הייתה קורונה: בניגוד לסרטים אחרים ברשימה, "לילה אחד במיאמי" הוא אחד מהסרטים הפחות נצפים, והוא בעיקר עשה סבב פסטיבלים מוצלח שבו השיג הרבה תשואות – אבל אין לנו מושג מה תגובת הקהל הרחב אליו. הבאזז של הסרט מטפס ככל שיותר אנשים נחשפים אליו, ובכל זאת, נקודת הפתיחה – סרטה הראשון של שחקנית (זוכת האוסקר רג'ינה קינג, "השומרים", "סיפורו של רחוב ביל") עם ארבעה שחקנים אלמונים ברובם שמבוסס על מחזה – מזכיר כמו משהו שבשנה רגילה היה יותר באזורי "מועמד ל-5 פרסי אוסקר כולל פרס שחקן המשנה הטוב ביותר" ולא "מועמד לפרס הסרט הטוב ביותר" (והיי, מי יודע? אולי זה עוד יהיה כך).
מה זה: טעות תרגום, קודם כל, שאני מקווה שלא תיגרר איתנו מהמחזה ושבגרסה הקולנועית נזכה ל-"האב". אה, כן, סרט על זקן שמתחיל לחשוד שמשהו אינו כשורה מסביבו.
זמין לצפייה חוקית כלשהי: לא.
ואם לא הייתה קורונה: הו כן – גם "האב" הוא אחד הסרטים האלה שפחות מדי ראינו בשביל להתרשם מהם, אבל בניגוד ל"לילה אחד במיאמי", אין ספק בנוגע לסוג השבחים היוצאים מגדרם למה שקורה בסרט וספציפית מה שאנתוני הופקינס עושה בסרט. ומכיוון ש"וואלה, לא הגיע הזמן לאיזה עוד אוסקר להופקינס" זאת בהחלט מחשבה ראויה (בייחוד אחרי המועמדות החצי-מפתיעה שלו שנה שעברה עם "האפיפיורים"), הסרט הזה היה לחלוטין בדרך לככב בין המועמדים בכל שנה שהיא. למי שסופר, אגב: זה הסרט-המבוסס-על-הצגה השלישי ברצף ברשימה הזאת. שנה מאוד תיאטרלית.
מה זה: משפחה קוריאנית מהגרת לארקנסו בנסיון להקים חווה. העניינים מסתבכים כאשר הסבתא מגיעה.
זמין לצפייה חוקית כלשהי: לא.
ואם לא הייתה קורונה: שנה מעניינת עוברת על תחום האינדי – ברור לכולם שהשנה אין מנוס אלא לזלוג לזרועות הסרטים הקטנים יותר, אבל השאלה נשאלת ב"כמה קטנים"? סרטים כמו "פרה ראשונה" נראים, בכל זאת, בחירה מוזרה מדי עבור האוסקרים – אבל "מינארי" לא. אבל האם בשנה עם "חולית" ו"סיפור הפרברים" (נניח), "מינארי" היה נראה כמו סרט שמקומו מובטח? כנראה שלא, והוא היה יותר מהמועמדים במקום 9-10 כאלה, מאלה שמקווים שמספר המועמדים יהיה גדול ככל האפשר כדי שיוכלו להיכנס.
מה זה: אלבום של קוויןבארה"ב של אחרי מלחמת האזרחים, טום הנקס משחק אדם שמקריא עיתונים למחייתו בדרום ארה"ב. בתחילת הסרט הוא נתקל בילדה שהייתה שבויה אצל האינדיאנים (הלנה זנדל, "מחוץ למערכת") והוא מתבקש להחזיר אותה לקרוביה המשפחה שלה – בניגוד לרצונה.
זמין לצפייה חוקית כלשהי: יהיה זמין בנטפליקס בישראל ב-10 בפברואר (בארה"ב הוא יצא בקולנוע, אז לא נחשב "של נטפליקס" מבחינת קידום באוסקר).
ואם לא הייתה קורונה: אולי הוא היה אפילו יותר גבוה נכון לעכשיו. "חדשות העולם" הגיע יחסית באיחור למירוץ, ולכן אין לו את הבאזז המבוסס של סרטים כמו "ארץ הנוודים", אבל הוא עשה רושם מכובד במיוחד בזמן שכן יצא. פול גרינגראס הוא לא תמיד סחורה רצויה אצל האוסקרים, אבל נראה שהשיתוף פעולה החדש שלו עם הנקס דווקא שם את שניהם במסלול הנכון.
מה זה: סרטו הכבר-ישן-בעצם של ספייק לי (הוא הוציא מאז את "אוטופיה אמריקאית") על קבוצת חברים שיוצאת לחפש זהב שהם קברו בזמן מלחמת וייטנאם.
זמין לצפייה חוקית כלשהי: כן, בנטפליקס, וכאן נשאלת השאלה – כמה כדורים נטפליקס יכולה להחזיק באוויר? כי 4 סרטים בתוך הרשימה זה הישג מכובד מאוד לכל אולפן, ובטח לאולפן שהוליווד לא לחלוטין סומכת עליו כמו נטפליקס. האם הם יצליחו לדחוף את כל ארבעת הסרטים שמניתי כאן, או שסרטים חלשים יותר יידחקו לטובת אולפנים אחרים?
ואם לא הייתה קורונה: קצת קשה להגיד. מצד אחד, אם לא הייתה קורונה, הסרט היה זוכה להקרנה בפסטיבל קאן, וזוכה לסוג הדיונים שמתרחשים כאשר סרטים מוקרנים על מסך גדול ולא על מסך הטלוויזיה שלכם. מצד שני, אם לא הייתה קורונה (והמחאות בארה"ב), האם לא היינו שוכחים לחלוטין סרט נטפליקס שיצא אי אז במאי עד כה? לכאורה, תלוי במצע של נטפליקס, ומכיוון שלנטפליקס תמיד יש עוד איזה שמונה סרטים אחרים להציע – כנראה שהוא לא היה פה.
מה זה: האחרון ביקום הקולנועי של "כפרה", "מאמי", "חיים שלי", ו-"עיניים שלי", "נשמה" ממשיך את הפנייה הארוכה בין צמד אוהבים ישראלי ממוצע.
זמין לצפייה חוקית כלשהי: אם אתם מחשיבים VPN כצפייה חוקית.
ואם לא הייתה קורונה: ברור שלא, זה סרט מצוייר. ופיקסאר יכולים לעשות את כל הסרטים המוערכים שהם רוצים, כל עוד אין שיטה של 10 מועמדים הם נמצאים בחוץ. (למזלם, ב-2022 זה בדיוק מה שאמור לקרות).
ואולי בעצם אלה:
פרה ראשונה/ אף פעם, לעיתים רחוקות, לפעמים, תמיד: שני סרטי אינדי מעורכים שמבויימים על ידי במאיות הם סרטים שקצת קשה לדמיין שמצליחים בענק באוסקרים, שאולי הופכים ליותר "אינדי" כל שנה, אבל יש גבול. אבל האם הרצון לדחוף נשים, השנה המוזרה שהייתה לנו, או כל גורם אחר יצליח לדחוף אחד מהם קדימה? אם כן, אני מהמר על הפרה.
צלילי המטאל: הסרט הזה מתגלה אט אט כסרט אהוד על מבקרים, וקשה שלא ליפול בקסמו. האם הוא יצליח לסדר מועמדויות רק לשחקנים שבתוכו (ולעבודת הסאונד, אינשאללה) או שגם הבמאי והמפיקים יתוגמלו?
The United States vs Billy Holiday/ Judas and the Black Messiah: שתי דרמות פוליטיות עם גיבורים שחורים שעוד לא לחלוטין נחשפנו אליהם, אבל שיכולים לקחת אליהם פוקוס מסרטים אחרים ומנומנמים יותר שנמצאים השנה.
Ammonite: הדרמה הלסבית בכיכובן של קייט וינסלט וסירשה רונאן עשתה קולות כשחקנית משמעותית בעונת הפסטיבלים ואז נשכחה מעט. האם לקראת הטקסים עצמם היא תחזור בכל הכוח?
"משפחה שגרה בחווה בארקנסו חווה תלתלה"
זה אומר שלכולם שם צומחת רעמת תלתלים מפוארת באופן מפתיע?
יכול להיות שגם Promising Young Woman
עבור משחק (מאליגן נותנת את הופעת חייה בערך), תסריט (ואיזה תסריט זה, אלוהים), ועיצוב הפקה.
טלטלה, לא תלתלה
(ל"ת)
מה שבולט עד עכשיו במירוץ לאוסקר הוא שנטפליקס מציפה אותו עם סרטים בינוניים
(ל"ת)
אשמח שתעשו כתבות מעין זאת גם על עוד קטגוריות באוסקר
כמו אנימציה, פסקול, הקטגוריות האומנותיות והקטגוריות הטכניות.
אני מניח שזה עשוי להיות מעניין לא פחות וגם להכיל יותר סרטים שאנשים ראו.
*סרטים שיותר אנשים ראו
זה תיאור מדוייק יותר.
בקטגוריות האלה יש יותר שוברי קופות וסרטים שנוטים להיות מוכרים יותר
חוץ מאנימציה, אני ממש לא בטוח שמדובר בסרטים שיותר אנשים ראו
(ל"ת)
כנראה שאתה צודק לגבי השנה
אני צריך להכיר בעובדה שרוב מוחלט של סרטי 2020 הם סרטים שלא הרבה אנשים ראו (נראה לי שרוב הציבור ראה בקושי איזה 2-3 סרטים מ-2020, אם בכלל).
אבל באופן כללי, כלפי השנים הבאות זה בוודאי יהיה נכון.
ואגב, קטגוריית הפסקול שווה התייחסות מסיבה אחרת: כדי לאפשר למי שרוצה לעשות השלמה של הפסקולים עם הסיכויים הגדולים להיות מועמדים.
אני, בכל אופן, מעוניין לדעת אלו פסקולים מובילים במירוץ ואז להאזין להם ולבדוק איך הם מבחינה מוזיקלית.
רגע, אז "מוליכי הזאבים" אין סיכוי?
" נשמה" הוא באמת סרט מקסים, אבל "מולכי הזאבים" היה ממש טוב. מעניין אם לפחות הוא יהיה מועמד. אני ממש מקווה שכן.
לאנימציה? מועמד ודאי.
לסרט או קטגוריות אחרות? אני מאוד בספק. וכמובן, אין שום סיכוי שמישהו יזכה בקטגוריה שהוא לא פיקסאר.
אולי לקטגוריות המוסיקליות
לפסקול ולשיר ״Running with the Wolves״.
ספציפית לגבי השיר, מאוד הייתי שמח לראות מועמדות. לא שמעתי כל כך שירים ב-2020, כך שאין לי מושג אם יש תחרות או לא, ועדיין זה שיר מאוד חביב שממש אשמח לראות כמועמד לאוסקר.
ולגבי קטגוריית האנימציה, הביקורות של מוליכי הזאבים בעגבניות רקובות חיוביות יותר משל נשמה (99% חיובי וציון של 8.6, לעומת 95% וציון של 8.4 לנשמה), אבל ההיסטוריה הוכיחה שהשליטה של דיסני ופיקסאר באוסקר גוברת לרוב על הביקורות (עם יוצא דופן בשם ספיידרמן ממד העכביש) כך שאין לי כל כך ציפיות. (אבל תודו שזה היה יכול להיות אדיר: סרט אנימציה ידני זוכה באוסקר לאנימציה! עד היום היה רק אחד כזה)
אוך, איזה באסה!
עכשיו אני מגלה ש״Running with the Wolves״ הוא לא שיר חדש.
אוקי, חבל, כבר חשבתי שיש לי פייבוריט לקטגוריית השיר…
תתנחם בכך שיש שני אלבומים ו-EP העוקבים לשיר. כפרה על אורורה.
(ל"ת)
שאלה
האם גם השנה כל הסרטים שודרו בקולנוע איכשהו?
או שבאופן חד פעמי האקדמיה ויתרה להם בעקבות המצב?
עשו שינוי חד-פעמי בתקנון
גם סרטים שיועדו במקור להקרנה בקולנוע, אבל הופצו לבסוף רק בסטרימינג, וסרטים שהוקרנו בדרייב אין במקום באולמות, כשירים להתמודד השנה על האוסקר.
תודה רבה על התשובה !
(ל"ת)
עם כל אהבתי למור, והכעס שלי על הדגנרטים שלא נתנו את הפרס לשיר הים
ובחרו במקומו את, אה, "6 גיבורים"…
אני חייב להודות שהשנה הזכיה של "נשמה" על,פני "מוליכי הזאבים" תהיה מוצדקת. שני הסרטים טובים, שניהם באו מאולפנים ובמאים שלא התאמצו מספיק הפעם… ובכל זאת, "נשמה" מנצח בפוטו-פיניש. הוא סרט קצת יותר טוב ברמת הגימור הסופי.
דצמבר הוא האוקטובר החדש
בשנה רגילה, הזוכה באוסקר כבר נחשף לקהל (לרוב בפסטיבלים) עד אוקטובר וסרטים שמוצגים לראשונה לאחר מכן מסתפקים במועמדות, אבל לא מספיקים לגייס תמיכה. השנה, בגלל הדחיה של הטקס עצמו, הגיוני להניח שדצמבר הוא החודש בו כבר ראו את הפייבוריט. מהבחינה הזאת, "ארץ הנוודים" אמור להחזיק עד אפריל בתור הפייבוריט לזכיה.
השאלה הגדולה, עליה אוכל לענות רק אחרי שאצפה בסרט, היא האם יש בו תחושה של זוכה אוסקר. זוכים בפרס הסרט הטוב ביותר הם מגוונים ועוסקים בנושאים שונים, אבל הם גם צריכים לפנות לקהל רחב יחסית, במיוחד עם שיטת ההצבעה הנוכחית. אני תוהה האם יש ל"ארץ הנוודים" שלד עלילתי מספיק חזק בשביל לרתק את הכמות הרצויה של חברי אקדמיה. ל"משפט השבעה משיקגו", "מאנק" ו"הזהב של נורמן" יש וגם ל"צלילי המטאל" ונראה של"מינארי" (לא ראיתי אותו). אני חושב שקלואי ז'או די הבטיחה לעצמה עמדת הובלה בקטגוריית הבימוי, אבל עדיין לא בטוח לגבי הסרט עצמו.
אין לו שלד עלילתי כמעט בכלל
ובכל זאת אני חושב שיש לו סיכוי. אני חושב שיותר משאלה של "סרט טיפוסי", השאלה היא כמה אנשים הולכים לראות אותו. כי יש לו קסם כלשהו שגורם לכך שלמרות שאין לו מבנה רגיל וסטנדרטי, קשה להגיד לו "לא" או לפטור אותו כאיזה קשקוש אינדי-ארט-האוסי (ובכל זאת: זכה בפרס הקהל בפסטיבל טורנטו).
אז אני חושב שמי מחברי האקדמיה שיתחיל אותו יסיים אותו ואולי גם יאהב אותו. השאלה היא כמה אנשים סרצ'לייט יצליחו להביא לנקודה הזאת. ושיהיה ברור: מי שזה לא יהיה שיזכה במקומו צריך להיות סרט מאוד אהוב ומאוד לא "לבן", אחרת טוויטר באמת ירצחו את כל המעורבים בדבר, אם לשפוט על פי תקדים "רומא" (שהוא היה אחד ההפסדים המוצדקים, בעיניי, אבל זה לא משנה).
(מינארי אגב, לדעתי מחוץ למשחק של הגדולים [כלומר, זכיות] ובא להשיג כמה מועמדויות ולהיראות יפה).
שאלה
האם גם השנה כל הסרטים שודרו בקולנוע איכשהו?
או שבאופן חד פעמי האקדמיה ויתרה להם בעקבות המצב?
הם הודיעו לפני כמה חודשים
שסרטים שהיו מיועדים לקולנוע אבל לא הגיעו אליו בסופו של דבר יהיו זכאים להתמודד על האוסקר.
השנה לא צריך להיות משודר בקולנוע בשביל להיות מועמד
אבל הסרטים כן היו צריכים להיות משודרים בקולנוע במקור(כלומר "חינוך רע" או הסרטים מ"Small Axe" לא נחשבים).
הבנתי תודה רבה (:
(ל"ת)
tenet
שאלה רצינית של בור (כנראה) – למה טנט לא נספר כמועמד פוטנציאלי? יש ברשימה הזאת סרטים שטנט לא נופל מהם לעניות דעתי.
גם לדעתי
אבל ה"סיפור" מאחורי הסרט הזה, כפי שהוא משתקף כרגע, הוא לא מעודד: סרט שהתקבל ביקורתית ככה, ו"הרחיק" (לא באמת) את מועד החזרה לבתי הקולנוע והשגרה (או מכיוון אחר: התעקש על קיום הקרנות באמצע מגפה עולמית) מה שלא שם מלא אנשים בצד של נולאן בדיון הזה. לדעתי יהיה חזק בגילדות ובטכניים, אבל לא נראה לי שהאקדמיה תרגיש שהיא צריכה לפנק את נולאן דווקא הפעם.
לפחות בגזרה הטכנית יש לו סיכוי לצאת עם כמה אוסקרים
את האפקטים הוא נראה לי יקח בהליכה, כאילו איזה סרטים עם אפקטים בכלל יצאו השנה? אני אפילו לא מצליח לחשוב בראש על חמישה שימלאו את המועמדויות בקטגוריה (מי יודע, אולי פתאום נראה את סוניק מועמד? אני, בכל אופן, מאוד אשמח).
סאונד (שהשנה בפעם הראשונה הולכת להיות קטגוריה אחת משותפת לעריכה ולמיקס) זו גם קטגוריה שדי נראה לי וודאי שהסרט לוקח בה.
אולי גם עריכה.
בגזרת המועמדויות סביר שהוא יהיה מועמד גם לצילום, לפסקול (המלחין זוכה האוסקר של הפנתר השחור מחליף הפעם את האנס זימר שקיבל כמה מועמדויות על סרטי נולאן) וכנראה גם לסרט. קשה לי לראות את האוסקר אפילו לא נותנים מועמדות לסרט הטוב ביותר לסרט כזה.
הוא כמובן לא יזכה בסרט, אבל לדעתי זה לא קשור לעניין עם הקורונה אלא לכך שהאוסקר הם לא בדיוק מחובבי נולאן (דנקרק היה הסרט היחיד שזיכה אותו במועמדות על בימוי) והוא יצטרך להתאמץ קצת יותר כדי לקבל מהם את הפסלון הנכסף.
לא יהיה מועמד לסרט
אלא אם יהיה שינוי מאוד גדול בשיח, זה פשוט לא יקרה. 5 מועמדויות, בעיקר לפרסים טכניים – לחלוטין אפשרי, ומסכים שמועמד מוביל (יחסית) לזכייה בחלקן.
קטגוריית העריכה בדרך כלל הולכת למועמדים ראשיים לפרס הסרט הטוב ביותר
אז אני בכלל לא בטוח שטנט יהיה מועמד שם
אם יש צדק בעולם, צלילי המטאל לוקח את הסאונד.
אבל אין צדק בעולם, ובטח לא באוסקר.
ואגב חוסר צדק באוסקר
הייתי רוצה לקוות שקול קדומים יהיה מועמד לפסקול, אבל אני אפילו לא מרשה לעצמי לקוות.
ג׳ון פאוול הוא אחד המלחינים הכי מקופחים באוסקר.
מלבד מועמדות אחת על הדרקון הראשון שלי הוא לא קיבל כלום, ולגמרי שלא בצדק.
מדובר במלחין ברמה גבוהה, שמגיע לו הרבה יותר ממועמדות אחת ללא זכיה.
אז לו היה צדק באוסקר יכולתי לקוות למועמדות לפסקול המצויין של קול קדומים או אולי אפילו לזכיה, אבל כמו שאמרת: אין צדק באוסקר
במחשבה שנייה, כנראה חוסר הצדק בנוגע לקול קדומים כנראה היה קורה גם אם המלחין היה פוופולרי יותר באוסקר
דיסני די קברו את הסרט היפה הזה, כך שספק אם יש בכלל שופט באוסקר שראה את הסרט.
מבחינת מועמדויות, אגב, מגיעים לו עוד כמה מועמדויות: הצילום של יאנוש קמינצקי שמוכיח שגם בלי ספילברג מעליו הוא עדיין צלם מהמעלה הראשונה (יש שוט אחד יפהפה בסרט ששווה לראות את הסרט רק בשבילו. מי שראה את הסרט, אני מניח שיודע על איזה שוט אני מדבר), המועמדויות האומנותיות ויכול להיות שגם האפקטים (למרות שאני קצת פחות אהבתי את ההבעות האנושיות של הכלבים).
אבל מצד שני, אולי מוטב שהסרט לא יהיה מועמד לכלום. כי למרות שאני חושב שזה סרט נהדר, לא מתחשק לי שבעקבותיו כריס סנדרס ימשיך לביים לייב אקשן. אני רוצה לראות את סנדרס ממשיך באנימציה, יהיה חבל אם עולם האנימציה יאבד במאי מוכשר כזה.
הערת אגב
לכתוב "…בשנת 2020 שהייתה פוליטית להחליא" מיד אחרי ציון הגזע של המשתתפים בסרט מסוים… אלגנטי זה בטח לא, ובכלל מעורר אי-נוחות. אולי עדיף להשאיר פוליטיקת זהויות לתגובות, ולא לטרוח להתייחס אליה בתור חלק מהמאפיינים של סרט.
שנת 2020 הייתה שנת בחירות שלוו בצל משבר אמון חריף ובינלאומי של העם (באשר הוא עם) במסוגלות של ממשלתו להנהיגו בעת משבר
אני מתנצל על התוכן הפוליטי, ולכן לא אציין לאורך התגובה הזאת אף שם של פוליטיקאי, אבל כן אציין, למשל, את ג'ורג' פלויד, שמותו המתוקשר הוא כנראה טופ 5 אירועים הכי מדוברים באמריקה בשנה החולפת. וגם אציין את העובדה שהתגית "#OscarSoWhite" נהייתה פופולרית בעשור החולף, כך שציון גזע של משתתפים בסרט מסוים בהקשר של סיכויי האוסקר שלו אמנם לא מחליק באוזן אבל מה לעשות, הרלוונטיות שם. סרטים כמו "הבלוז של מא רייני" או "מינארי" הם כאלה בהם המוצא האתני והשיוך הלאומי של הדמויות בהן הוא חלק מהותי מהעלילה והמסגור של הסרט. "משפט השבעה משיקגו", אחד הסרטים הבולטים של העונה, הוא פוליטי במהותו (בנוסף לקו עלילה – לא מפותח מספיק, אבל נוכח – שמתעסק ישירות בגזע של אחת הדמויות). בשנים האחרונות, מאפיינים כמו גזע ומגדר נהיו יותר רלוונטיים בשיח שמסביב לסרט, גם אם זה לא נכון או הוגן בעיניך, ביתר שאת בהקשר של השיח מסביב לאוסקר.
ואיפה עומד גרייהאונד? (מבחינת מועמדויות בכללי, לא רק לסרט הטוב ביותר)
כי אני אמנם לא אהבתי את הסרט, אבל זה הרגיש לי כמו סרט שהאוסקר עשויים לאהוב גם אם הוא לא מי יודע מה.
אולי מועמדות לאפקטים מיוחדים, לא מעבר
(ל"ת)
וסאונד, כנראה.
(ל"ת)
לא נראה לי
יש מספיק סרטים אחרים שיכנסו לקטגוריה(מאנק, טנט, שמי חצות, צלילי המטאל ומשפט השביעייה משיקאגו נניח).
אמור היה להיות תשובה לגבי הסיכוי של גרייהאונד להיכנס לקטגוריית הסאונד
(ל"ת)
משפט השבעה משיקגו? מה לו ולסאונד?
טנט ומאנק בדוק שם. צלילי המטאל אם יש צדק (כלומר, כנראה, אבל חמקמק).
מכאן, לדעתי, המירוץ קצת יותר פתוח. "שמי חצות" אפשרי (כי מד"ב) אבל גם חמקמק (כי התקבל בקבלת פנים צוננת ביותר, ולנטפליקס יש הרבה כדורים באוויר בשביל להפיל אותו ולהתמקד באחרים). "נשמה" יכול, אולי, להיכנס, אם הוא באמת ייכנס לסרט ואז זה אומר שהאקדמיה מאוד אוהבת אותו ותפנק אותו גם באיזה תסריט +פסקול +סאונד (על עבודת הזגזוג בין פיי ופוקס). עוד באזורי המד"ב/ז'אנר יש את "בלתי נראה" ו-"וונדר וומן 1984" שלא כדאי לפסול אבל, וזה אבל ממש משמעותי: גרייהאונד הוא סרט מלחמה. ואנשי הסאונד מתים על סרטי מלחמה.
אין לו הרבה סאונד אבל הוא מועמד מרכזי לפרס הראשי ואני יכול לראות אותו נדחף לשם
אבל זה פחות שאני בטוח שהוא ייכנס ויותר שאני חושב שיש מספיק סרטים(הסרטים שאמרת +"הנשף" ו"הבלוז של מא רייני") עם סיכוי יותר טוב מגרייהאונד שאני לא חושב שאכפת לאנשים ממנו יותר מדי.
דווקא קטגורית הסאונד היא לא קטגוריה שנדחפים אליה בלי קשר
בניגוד לקטגורית העריכה שם באמת אפשר למצוא בחירות לא תמיד ברורות של איגוד העורכים שאכן נראה שפשוט מצביע לסרטים האהובים עליו.
הייתי אומר שגם ל"בלוז" יש סיכוי, כן. "הנשף"… פחות, נראה לי.
(וכמובן צריך לזכור שהשנה יש פחות "מועמדים" כי צמצמו את הקטגוריה, אז צריך לראות מה יהיה עם זה).
בכל מקרה, בנוגע ל"אנשים לא אכפת לו יותר מדי" – קטגוריות הסאונד והאפקטים הם בדיוק המקום לסרטים שלאנשים לא אכפת מהם כמעט ובכלל, כמו סרטי פיטר ברג-מייק וולברג ושאר ירקות, שמסתבר שיש להם עבודת סאונד ממש טובה אבל למי אכפת.
זה אולי נשמע מטופש
אבל איפה עומד ״המילטון״?
כלומר, דיסני יכולים בכלל לשלוח אותו לאוסקר או שהוא לא עומד בהגדרות של האוסקר ל״מה נקרא סרט״?
כן, הצגות מצולמות לא נחשבות סרט
גם לא הופעות מוצלמות.
זה תקנון שאני לא בטוח מתי התחילו איתו, אבל עוד היה בשנות השבעים איזה בחור שהצליח להכניס את הצגת היחיד שלו על נשיא כלשהו למועמדים לשחקן הטוב ביותר. אבל כל זה לא תקף ל"המילטון".
ולעומת זאת
בגלובוס הזהב ובסאג הוא כן eligible.
יהיה מעניין לראות אם המצביעים יתייחסו אליו כמועמד לגיטימי או פחות.