קדם אוסקר 2005

חוץ מ'המלך ארתור' ו'אלכסנדר', היו השנה מעט מאוד דברים משעממים יותר מטקס האוסקר של שנת 2004. כשיש סרט שהוא קונצנזוס ענק כמו 'שיבת המלך', שזוכה בכל קטגוריה וקטגוריה, זה אולי משמח את כל המעריצים שלו, אבל זה לא בדיוק מותח. השנה אין שום סרט כזה. למעשה, מפיקי הטקס חוששים שהרייטינג שלו יהיה השנה נמוך בהרבה מהרגיל, משום שאף אחד מהסרטים המועמדים בקטגוריות הראשיות הוא לא להיט גדול (ליתר דיוק, אף אחד מהם אפילו לא הגיע להכנסות של 100 מיליון דולר בארה"ב). ואם רוב האנשים אפילו לא ראו את הסרטים המדוברים, מה אכפת להם מי יזכה? ואם לא אכפת מי יזכה, למה לראות את זה בשידור חי?

אבל הצרות שלהם הן הרווח שלנו: לפחות מבחינת הימורים וספקולציות, הטקס השנה יהיה מעניין, לשם שינוי. יש אמנם שלושה-ארבעה סרטים שצפויים לחלק ביניהם את רוב הפרסים (כולם יגיעו לארץ עד הטקס, עבור מי שמעוניין לצפות בהם לפני התחרות), אבל מעל רובן הגדול של הקטגוריות מרחף סימן שאלה גדול, וכמעט שאין זוכים צפויים מראש. להכות את האוסקר יהיה השנה קשה במיוחד.

הדבר הדומה ביותר למנצח צפוי מראש הוא 'הטייס'. זהו סרט ארוך, יפה וגרנדיוזי, שעוסק (בין השאר) בהוליווד של פעם, וכל אלה בהחלט עוזרים. אבל הנקודה העיקרית לטובתו היא שהוא סרט של מרטין סקורסזה. אחת מנקודות התורפה הבולטות ביותר באמינות של האוסקר ובייחוס שלו בתור הכבוד העליון של תעשיית הקולנוע, היא רשימת ענקי הקולנוע שמעולם לא זכו בו. היצ'קוק. צ'פלין. זאב רווח. והרשימה ממשיכה. סקורסזה נחשב לאחד הבמאים הגדולים של כל הזמנים, אבל הוא לא זכה עד היום באף אוסקר, למרות שהיה מועמד מספר פעמים. האקדמיה לא תיתן לו להצטרף לרשימת המקופחים בלי לתת לו לפחות אוסקר אחד. אותו הדבר היה נכון גם לפני שנתיים עם 'כנופיות ניו יורק', אבל מה לעשות שהוא היה סרט כל כך לא משהו, שהרעיון לתת לו אוסקר פשוט היה מופרך מדי. בניגוד אליו, 'הטייס' הוא גם סרט טוב.

בפינה הנגדית של הזירה מתייצב קלינט איסטווד עם 'מיליון דולר בייבי'. בניגוד ל'הטייס', הסרט הזה לא סומן מראש כמועמד פוטנציאלי: הוא הופק בזריזות (הצילומים נמשכו 38 יום בלבד) ובתקציב קטן יחסית. אבל 'בייבי' עושה דבר אחד ש'הטייס' לא: הוא מרגש. אנשים שיוצאים מהסרט עם דמעות בעיניים שווים יותר במניות אוסקר מתקציב פעלולים גדול. מצד שני, ל'מיליון דולר בייבי' יש נקודה שפועלת לרעתו: הוא נוקט עמדה. הסרט מעז לגעת בסוגיה מעוררת מחלוקת שעומדת על סדר היום הפוליטי בארה"ב, ולהביע (הו לא!) דעה קצת פחות מוסכמת מ"גזענות זה רע" או "הידד לאמריקה". זה מצוין כדי לעורר רעש מסביב לסרט (וכתוצאה עקיפה, לגרום לכך שספוילרים לסרט מתפרסמים בעיתונות בלי חשבון. דיר באלאק), אבל פחות טוב לסיכויי האוסקר. חוץ מזה, בניגוד לסקורסזה, איסטווד כבר קיבל אוסקר פעם. הצד ההיסטורי עובד לרעתו.

אם תשאלו את מבקרי הקולנוע בארה"ב, סרט השנה הוא 'דרכים צדדיות'. אבל למה שתשאלו? כבר שאלו אותם, והם ענו בקול רם וצלול. חכמה גדולה. סרטים שתיאור העלילה שלהם נשמע כמו "שני גברים נקלעים למשבר גיל העמידה ומחפשים את עצמם" בדרך כלל מצליחים יותר אצל המבקרים מאשר אצל הקהל, וגם האקדמיה בדרך כלל מעדיפה סיפורים טיפה יותר גדולים, עם טיפה יותר זוהר. עדיין, ההצלחה הביקורתית של 'דרכים צדדיות' היתה כל כך גדולה, שאולי יש לו סיכוי לנצל את המאבק בין הטייס לבייבי ולעקוף את שניהם. דברים מוזרים יותר כבר קרו.

שני הסרטים האחרונים ברשימת המועמדים לפרס 'הסרט הטוב ביותר' נמצאים שם בעיקר לקישוט. 'ריי' יקבל את הכבוד המגיע לו, אבל לא בקטגוריה הזאת; 'למצוא את ארץ לעולם לא' מחזיק במשבצת "מועמד לפרס הסרט, אבל לא הבמאי", השקולה ל"עולה כיתה, אבל לא בבית ספרנו".

הבמאי הטוב ביותר
מלבד מייק לי, הבמאי של 'וירה דרייק', שתופס את מקומו של 'למצוא את ארץ לעולם לא', רשימת המועמדים לפרס הבמאי היא זהה לזו של פרס הסרט, וכך גם ההתלבטות: 'הטייס' מול 'בייבי', סקורסזה מול איסטווד. אחד משניהם בלי ספק ייקח את הפרס, אבל מי משניהם?
בשנים האחרונות המסורת של הענקת פרסי הסרט והבמאי לאותו הסרט כמעט נשכחה, כך שייתכן בהחלט שמרטין וקלינט יחלקו ביניהם את שני הפרסים הגדולים – אבל איך? "במאי" לסקורסזה בשביל הכבוד, ו"סרט" לקלינט בשביל הנשמה? אולי. לך תדע.

השחקנית הטובה ביותר
הסיוט הגרוע ביותר של אנט בנינג היא הילארי סוואנק. בסטנדרטים של שחקניות בהוליווד, בנינג היא זקנה, והגיעה לשלב בקריירה שבו אוסקר יכול ממש להתאים. זה היה בשנת 2,000, ואנט נראתה כמו מועמדת ודאית לזכיה על 'אמריקן ביוטי', אבל מאי-שם הגיעה הצעירונת האלמונית הילארי סוואנק ('בנים אינם בוכים') וחטפה לה את האוסקר מתחת לידיים. חמש שנים אחר כך, אנט בנינג שוב מועמדת מובילה, הפעם על 'להיות ג'וליה' (סרט שלא עורר הרבה התלהבות, ולא קיבל אף מועמדות מלבד זו שלה) – ופתאום גם סוואנק הגיחה שוב, ומאיימת לחזור לאנט על אותו תרגיל בדיוק, באמצעות התפקיד האוסקרי לחלוטין שלה ב'מיליון דולר בייבי' הפופולרי. הדבר הכי מטריד בזה הוא שבין 'בנים' ל'בייבי', סוואנק לא עשתה שום דבר ששווה לדבר עליו (לא, 'שעת האפס' לא נחשב). והשחקנית הכמעט שולית הזאת תקבל שני אוסקרים לפני גיל 30?

יש גם אפשרות שלישית: אימלדה סטונטון, בריטית בת 49 – שכמו כל השחקניות הבריטיות העבירה את זמנה עד היום בעיבודים לשייקספיר וג'יין אוסטן ודיבוב תרנגולות – נתנה ב'וירה דרייק' הופעה כל כך מרשימה שאנשי האקדמיה לא הצליחו להתעלם ממנה, למרות שזה לא סוג הסרטים שבדרך כלל מושך את תשומת ליבם. להיות בריטית זה בריא לאוסקר, ואם יש צדק בעולם, אימלדה תעקוף בסיבוב את שתי האמריקאיות ותיקח את האוסקר בעצמה. רחוק מתחת לשלוש אלה בטבלת הסיכויים נמצאות קייט ווינסלט, הנציגה הכמעט בודדה של 'שמש נצחית בראש צלול' במועמדויות, וקטלינה סנדינו מורנו (ורבנו, מלך המשיח לעולם ועד), המועמדת על הסרט הראשון והיחיד שהשתתפה בו עד היום – 'מריה הלבנה'.

השחקן הטוב ביותר
אחרי כל ההתלבטויות האלה, טוב שאפשר לנוח עם קטגוריה אחת קלה ופשוטה, שבה אפשר פשוט לסמן "ג'יימי פוקס, ריי" ולעבור הלאה. ג'יימי פוקס סומן כמועמד מוביל לאוסקר ברגע ש'ריי' יצא לאקרנים, הוביל לאורך כל הדרך. יש לו את יתרון הפוליטיקלי קורקטיות וגם את יתרון הסינדרלה (מכלומניק לאוסקרניק בתוך שנה בלבד!), והוא כבר זכה בערך בכל הפרסים שיש. כריס רוק, מנחה הטקס, אמר שאם פוקס לא יזכה, הוא אישית מתכוון לגנוב את האוסקר לאחד הזוכים בקטגוריות המשניות ולתת אותו לפוקס, ורק שלא ייצא בידיים ריקות. מאוד לא סביר שיהיה צורך באמצעים קיצוניים כאלה.

אילו ג'יימי היה נעלם מרשימת המתמודדים באופן כלשהו, המועמד המוביל היה לאונרדו דיקפריו על 'הטייס' (שחקן טוב שעדיין לא קיבל אוסקר, ותפקיד מצוין), עם תחרות מסוימת מצד קלינט איסטווד (שנפגע מכך שהוא מועמד גם בתור במאי). ג'וני דפ – היחיד מבין השחקנים שהיה מועמד גם בשנה שעברה – עוד יזכה באוסקר יום אחד, אני מבטיח, אבל זה לא יקרה השנה. ואת 'מלון רואנדה' אף אחד לא סופר, כך שהמועמדות של דון צ'ידל היא מועמדות של כבוד בלבד.

שחקנית המשנה הטובה ביותר
אם חשבתם שעד עכשיו היה קשה לבחור, עוד לא ראיתם כלום. התחרות על פרס שחקנית המשנה היא אכזרית במיוחד: קייט בלאנשט על תפקיד קתרין הפבורן ב'הטייס', וירג'יניה מאדסן על 'דרכים צדדיות' ונטלי פורטמן על 'קרוב יותר' היו לוקחות כל אחת את האוסקר אילו היו מועמדות בשנים פשוטות יותר. ולא הייתי פוסל לחלוטין גם את לורה ליני על 'קינסי' (סרט מוערך שלא קיבל מספיק מועמדויות, וזכאי לאיזה פרס תנחומים), או אפילו את סופי אוקונדו על 'מלון רואנדה' (כנ"ל). אם בכל זאת תכוונו לי אקדח לראש ותכריחו אותי להמר, אז… טוב, שיהיה, קייט. לא, רגע, נטלי. אלא אם כן זאת תהיה וירג'יניה. לא, רגע.

שחקן המשנה הטוב ביותר
גם כאן התחרות לא פשוטה, וגם כאן, מה שעשוי להכריע אותה הוא אלמנט הצדק ההיסטורי. מורגן פרימן לא עושה ב'מיליון דולר בייבי' שום דבר שהוא לא עשה כבר בהמון סרטים אחרים. אבל זה מורגן פרימן, המרטין סקורסזה של השחקנים. הוא מוכר, הוא אהוב, הוא כבר לא צעיר, והספיק לשחק בעשרות סרטים, רבים מהם פופולריים מאוד. הוא גם היה מועמד לאוסקר ארבע פעמים, אבל טרם זכה. מגיע לו אוסקר, גם אם לא בהכרח על הסרט הזה. לתומס היידן צ'רץ', לעומתו, הפרס מגיע באופן ספציפי מאוד על 'דרכים צדדיות' (או לפחות ככה כולם אומרים: את רוב הפרסים המוקדמים הוא לקח), אבל מי מכיר אותו בכלל? עד הסרט הזה, הוא היה אלמוני לגמרי. שיחכה כמה שנים, יקבל עוד כמה מועמדויות, ואז ישקלו אותו יותר ברצינות. קלייב אוון, המועמד בפעם הראשונה על 'קרוב יותר', סובל מבעיה דומה, ובנוסף, גם מזה שהסרט שבו הוא משתתף לא פופולרי במיוחד. מועמדים פחות רציניים הם ג'יימי פוקס על 'הנוסע' (למה, "השחקן הטוב ביותר" כבר לא מספיק?) ואלן אלדה על "הטייס" (למה, פרסי הסרט, הבמאי ו/או שחקנית המשנה זה לא מספיק?).

סרט האנימציה הטוב ביותר
'שרק 2' אולי עשה יותר כסף מכל סרט אחר השנה, אבל גם 'משפחת סופר-על' לא קטל קנים, והוא, מה לעשות, פשוט סרט טוב יותר. אפילו האקדמיה לא תחלוק על העובדה הזאת. אומרים שאם לא היה קיים הגטו של 'סרט האנימציה הטוב ביותר', היינו עשויים לראות את 'סופר-על' גם ברשימת המועמדים ל'הסרט הטוב ביותר', ואת הקול שלי הוא בוודאי היה מקבל. במגרש הביתי שלו, אין על 'סופר-על'. ושמישהו יסביר לי מה 'תפוס ת'כריש' בכלל עושה ברשימת המועמדים.

תסריט
'דרכים צדדיות', מסתמן, עומד להפוך למאוכזב הגדול של הטקס: הסרט המועמד להכי הרבה קטגוריות בלי לזכות בהן. במקרים כאלה, פרס הניחומים הקבוע שהאקדמיה מחלקת הוא פרס התסריט – במקרה הזה, התסריט המעובד. בתחום הזה 'דרכים צדדיות' צפוי לנצח אפילו את 'מיליון דולר בייבי', אלא אם כן 'בייבי' ישחק אותה בענק ויגרוף את כל הפרסים כולל הכל.

את פרס התסריט המקורי הטוב ביותר יכול לקבל, מאותה סיבה, 'שמש נצחית בראש צלול', מה שייתן לצ'רלי קאופמן, סוף סוף, את האוסקר הראשון שלו. אבל גם הוא יצטרך להתמודד מול אחד הגדולים – 'הטייס'. לא פשוט.

צילום
וואלה, היה השנה איזה סרט על ישו. אולי אתם זוכרים, הוא היה התופעה הקופתית המדהימה ביותר בעשור האחרון ולגבי מיליוני אנשים, גם אם זה מאוד לא מוצא חן בעינינו, הוא סרט השנה. 'הפסיון של ישו' כמעט ולא קיבל מועמדויות, אבל אם בכל זאת האקדמיה תרצה לתת לו כבוד ייצוגי, "הצילום הטוב ביותר" הוא מקום טוב לעשות זאת. הצלם לא היה אנטישמי, נכון? מצד שני, גם כאן מתמודד מולו 'הטייס', וגם 'מחול הפגיונות'. ומי שלא מצביע ל'מחול הפגיונות' טמבל.

הגרועים שבגרועים
מבין חמשת הסרטים המועמדים לפרס הראזי לסרט הגרוע של השנה, שלושה נכשלו בקופות במידה כזאת שהם אפילו לא הגיעו לארץ: 'לשרוד את כריסטמס' עם בן אפלק, 'White Chicks' עם האחים ווייאנס, ו'מי גאון של אמא 2', שעצם המחשבה עליו גורמת לי לעוויתות קשות. אבל בראזי כמו בראזי, מי שזוכה הוא לא הסרט הגרוע ביותר, אלא הסרט שעשה הכי הרבה רעש. לכן שני המועמדים הרציניים יותר – והראויים בהחלט – הם שני הסרטים שזכינו (ואיזה כיף לנו) לראות גם בארץ: 'אשה חתול' המגוחך עד קאמפיות מיידית עם האלי ברי, ו'אלכסנדר' המשעמם עד פלצות עם קולין פארל המחומצן. 'אשה חתול' נשא תווית של כשלון מהרגע הראשון שבו דלפה התמונה של התלבושת של האלי ברי לרשת; לעומתו ל'אלכסנדר' של אוליבר סטון יש את אפקט השמחה לאידו של במאי גדול שנפל על הפנים – בתחילת השנה, כולם היו בטוחים שהסרט הזה יהיה אחד המועמדים לאוסקר, עד כמה שזה נשמע עכשיו בלתי יאומן. איך נפלו גיבורים.

תודה, תודה, תודה תודה תודה
כמו בכל שנה, מפיק הטקס פנה בתחינה נרגשת אל המועמדים: בלי נאומים ארוכים ומשעממים, בבקשה! אם אתם מודים למאפרת ולסוכן שלכם, אתם הופכים שני אנשים לשמחים מאוד ומיליוני אנשים למשועממים מאוד. כל שנה נשמעות הבקשות האלה, ובכל שנה הזוכים בכל זאת מתעקשים להודות למאפרת, לסוכן, לאחות, לאמא ולדודה של השכן. כל זה נכון במיוחד במקרה של שחקנים, ועוד יותר מזה – שחקנים ראשיים. ולמה אני מספר לכם את כל זה? טוב, אז ככה:

האוסקימורון מכה בחמישית
זהו, אני את שלי אמרתי. עכשיו אתם. כמו בכל שנה, אתם מוזמנים לנחש מי יהיו הזוכים בעשר קטגוריות באוסקר, ובפרס הראזי לסרט הגרוע ביותר. לא צריך לנחש נכון את הכל – מספיק לנחש טוב יותר מכולם. אלוף/ת המנחשים י/תזכה במנוי ל-50 סרטים מתנת "ענק הוידאו", ב-3 סרטי DVD, וכמובן גם בחולצת 'עין הדג'. פרסים נוספים מחכים גם למנחשים הקצת פחות טובים. את הכללים, כרגיל, אתם יכולים למצוא בתקנון; ואת ההימורים שלכם אתם מוזמנים לשלוח דרך טופס ההשתתפות.

טקס האוסקר יתקיים בלילה שבין ה-27 ל-28 בפברואר, ב-3:30 בלילה לפי שעון כפר סבא. כן, אנחנו מתכוונים לצפות בו, למרות שברור שלא כל כך נתפקד ביום שלאחר מכן. אתם מוזמנים להצטרף.