שבועה

מאת
קיפוד
– פורסם ב 11 בנובמבר 2001Posted in: ביקורות

במקור: The Pledge
במאי: שון פן
תסריט: ג'רזי קרומולווסקי,
מרי אולסון קרומולווסקי
על פי ספרו של פרידריך
דיורנמט
שחקנים: ג'ק ניקולסון, רובין
רייט-פן, מיקי רורק, בניסיו
דל טורו

ראשית, בקשה:
אל תקראו את הביקורת הזאת. סרט כמו 'שבועה', הוא סרט שעדיף לראות ללא מטענים קודמים, מכל סוג שהוא. כדי להעריך אותו, ראו אותו מבלי לצפות לדבר.
צאו נא, אם כן, ראו את הסרט – בקולנוע או ב-DVD – ורק אז חזרו וקראו את הביקורת ואת התגובות לה.

…אי שם בנוואדה, חורף, 1999:
ג'רי בלאק (ג'ק ניקולסון), אחרי שנים רבות כבלש במשטרה (ודייג חובב), עומד לפרוש. כל חבריו עורכים לו מסיבת הפתעה, ודואגים לו למתנת פרידה מפוארת – כרטיס טיסה למקסיקו, למקום בו הדגים רבים כל כך שהם מטפסים בעצמם אל החכה.
בעוד המסיבה בעיצומה, שומע ג'רי שב…

…אי שם (עיירה קטנה אחרת) בנוואדה, חורף, 1999:
צעיר מקומי מוצא בשלג גופה של ילדה, ומבחין באיש הבורח מהמקום. הגופה עברה התעללות קשה כל כך, שגם השוטרים המגיעים לזירת האירוע בקושי מעזים להביט בה.
בלש ג'רי בלאק, בשש השעות האחרונות שלו כשוטר, מגיע לסייע למקומיים, במשימה אחרונה בהחלט (באמת אחרונה. אני מבטיח). כאשר הוא מדבר עם הוריה של הילדה המנוחה, הוא מבטיח לאם שהוא ימצא את הרוצח, תוך שהוא נשבע אל מול הצלב על גאולת נשמתו. עכשיו אין לו ברירה, אלא למצוא את הרוצח. שש השעות האחרונות לעבודתו כנראה שלא יספיקו.

למרבה המזל, במהרה נתפס האיש: טובי וואדנה (בניסיו דל-טורו), אינדיאני לוקה בשכלו, הוא אדם בעל רקע עשיר, והוא נעצר כבר פעמים רבות ע"י המשטרה, גם בהקשר של פשעי מין. הוא ומכוניתו זוהו בודאות ע"י הנער המקומי. עטיפות של שוקולד נמצאו במכוניתו, ובקיבתה של הילדה המנוחה נמצאו שיירי שוקולד, שאכלה בטרם נרצחה.
אם כל זאת לא מספיק – הבחור גם מתוודה על הפשע. אבל כל זה מריח רע לג'רי בלאק. על איזה פשע הוא התוודה – על האונס הקודם, או הנוכחי? והאם הוא אמר את מה שאמר רק מלחץ השוטרים שתחקרו אותו? כתוצאה מנסיבות לא נעימות, טובי וואדנה לא זמין לתשאול נוסף.

ג'רי טורח לחקור לעומק, ומגלה מספר מקרים דומים שארעו במחוז בעבר: ילדות קטנות נעלמו לפתע, חלקן נמצאו מרוטשות. ג'רי בטוח כי וודאנה לא היה מעורב בכל אותם מקרים – הוא הרי ישב בכלא באותה עת.
אבל עמיתיו השוטרים של ג'רי דווקא מסופקים מתוצאות החקירה של וודאנה, ומתעלמים מתחינותיו, שהרי הוא כבר אינו שוטר – הוא שוטר בגמלאות.

ג'רי, אשר אינו מצליח לשכנע אותם לפתוח מחדש את התיק, נאלץ לפרוש סופית, ולהתמכר לתחביבו משכבר הימים – דיג. הוא מגיע לעיירה קטנה במחוז ומשתקע בה, בעודו מפתח מערכת יחסים עם אחת מנשות העיירה, לורי (רובין רייט). רובין רייט כבר לא נסיכה, וכבר לא קסומה. בתור לורי היא אשה קשת יום, המטופלת בבת קטנה וסובלת מבעל-מכה לשעבר, שלמרות היותו "לשעבר", הוא עדיין מכה. לא פלא שהיא מוצאת משען ומבטח בג'רי בלאק, שוטר בגמלאות.
אך העבר רודף אחרי ג'רי. האם יתכן שאותו רוצח נתעב מתעניין בביתה של לורי?

על הסרט חתום שון פן, כבמאי. שון "פרצוף-יפה" פן עושה כאן עבודה נהדרת, בהובילו צוות של שחקנים מוכשרים יותר ומוכשרים פחות (מיקי רורק, למשל. ידרש מאמץ רב כדי לשכנע אותי שמיקי רורק באמת שחקן) בעלילה שגרתית לכאורה, אל עבר סיום שיוציא אתכם מהסרט עם תחושה רעה.
אין סגירה מוחלטת לסרט. העניינים לא שבים אט-אט למסלולם. גם מה שחשבתם על הסרט במהלכו, מקבל צביון חדש לקראת הסוף. הסרט עוכר את השלווה, ועושה זאת נהדר. השעתיים של הסרט עברו לי בזרזה, מבלי שאביט שוב ושוב אל מחוגי השעון. אל תתנו לכותרת "מותחן" להטעות אתכם – לסרט יש קצב רגוע משלו, ויותר אווירה מאשר פעולה.

אחת החלוקות, האהובה במיוחד על חוקרי תרבות, היא ההבדלה בין האנשים שאוהבים את ג'ק ניקולסון, ובין אלו שלא. ופה ניתן לאבחן את הבעיה העיקרית של הסרט: 'שבועה', גם אם רשמית הוא "סרטו של שון פן", הוא ג'ק ניקולסון – היסוד מעליו נבנה כל הסרט.
קל להבין את אלו שלא אוהבים את ג'ק ניקולסון. מדובר בשחקן חריג. הוא נוטה שוב ושוב לחזור לשחק דמויות דומות – גסות, בהמיות, אנטיפתיות. מצד שני, גם לעדת חובביו יש קלף חזק – את אותן דמויות גסות ובהמיות הוא משחק בחן כה רב.

אם אתם אוהבים את ג'ק ניקולסון, אם אהבתם אותו בסרטים אחרים, תאהבו אותו גם כאן, וסביר להניח שהסרט ינשא חן בעינכם. המשחק הסוחף, והיכולת שלו להראות דמות ברגעי השיא וברגעי השפל שלה (ורגעי שיא ושפל יהיו כאן למכביר), אין לה מקבילות רבות בין השחקנים של ימינו.

מאידך, אם גורסים אתם ש-"איכסה ג'ק ניקולסון" – אין לכם מה לחפש כאן.

תגיות: