ביקורת: פליימוביל – הסרט

אני לא ממעריצי "סרט לגו", אבל בסך הכל אני חושבת שזה סרט בסדר גמור עם רגעים מוצלחים ורעיון טוב בבסיסו. הרעיון הטוב הזה הוא שסרט על דמויות לגו צריך להיות, בעצם, סרט על דמיון ויצירתיות. כאילו, זה די בסיסי, בטח באתר של חברת לגו איפשהו כתוב ש"דמיון ויצירתיות" הם ערכי המותג, אבל לא כל פרסומת באורך מלא מבינה שהיא צריכה להיות על משהו בכלל. קחו לדוגמה את "טרולים" ו"טרולים: מסביב לעולם", שניסו למלמל כל מיני מסרים יפים על שמחה וקבלת השונה ומנהיגות וכאלה, אבל הם בעיקר סיפורי הרפתקאות חמודים (שבמקרה גם מבוססים על צעצועים שהילדים שלכם יכולים ממש עכשיו לרכוש בחנויות המובחרות!). זה לגמרי בסדר, לא כל סרט מבוסס מוצר צריך לעסוק בצורה מובהקת בדברים שהפכו את המוצר הנ"ל למצליח ואהוב, או לפרק ולהרכיב מחדש את הדמות המוכרת שבמרכז הסיפור (היי, "לגו באטמן", שאני לגמרי כן ממעריציו).

"פליימוביל: הסרט", שיצא באוגוסט שעבר לבתי הקולנוע ולאחרונה הגיע לצפייה ביתית, הוא כל מה שפחדנו ש"סרט לגו" יהיה. הוא מה שקורה כשמפיקים סרט אך ורק כי מישהו שילם בשביל זה. אני מניחה שיש אנימטור או שניים שנהנו לעבוד על הסרט הזה, אבל האנשים שהובילו אותו כנראה רצו רק לסיים עם הפרויקט הזה ולעבור לדברים שאשכרה מעניינים אותם. זה סרט חלול כמו… ובכן, דמות פליימוביל. וזה לא שיש לי בעיה עם פליימוביל – העברתי זמן לא מבוטל מהילדות שלי עם קופסת הפליימוביל שדודה שלי הייתה מורידה מעליית הגג בכל פעם שבאנו לבקר אצלה. מצפייה ביוטיוב למדתי שאמריקאים לא עפים על המותג הזה ושרוב הקונים שלו הם אירופאים, אבל זה לא שהמבקרים שקטלו את הסרט לא אהבו אותו כי לבת דודה שלהם לא הייתה קופסת פליימוביל בעליית הגג. הוא פשוט סרט מאוד מאוד גרוע.

הסרט מספר על אחות ואח שנשאבים ל"עולם הפליימוביל הקסום" וצריכים למצוא את דרכם זו אל זה ואז בחזרה הביתה. סיפור הפנטזיה הפשוט הזה מסופר בצורה מאוד מוזרה ומסורבלת שלא לצורך, עם מלא דמויות שלא מוסיפות כלום לעלילה ובדיחות צולעות. אין פואנטה, אין רעיונות ובכללי אין ממש שום דבר. בהינתן כל הפרטים האלה ובתוספת העובדה שזה היה פלופ פסיכי, אני די משוכנעת שקוראי האתר לא ימהרו להשלים את הכלום בפיתה הזה, ולכן אין צורך אמיתי בביקורת רגילה ונטולת ספוילרים. סקירת כשלים ושאר יציאות מוזרות ברוח "דורה והעיר האבודה" או "חמישים גוונים של שחרור", לעומת זאת, זה תמיד נחמד! ונעשה את זה ממוספר, כי זה יותר נוח לקרוא וגם לכתוב, וכי זה מה שהאינטרנט אוהב להבנתי. מכאן והלאה – ****כל הספויילרים****.

1. סיפורנו מתחיל בעולם האמיתי, כלומר, המצולם. הסרט נוצר בצרפת ובהתאם האמריקאים שלו נראים כמו איך שאירופאים מדמיינים אמריקאים – קצת סתומים, אובר דרמטיים וחושבים בלי הרף על הרגע שבו ידרכו על אדמת אירופה כדי להרוס שם הכל. מרלה, הגיבורה שלנו, היא בוגרת תיכון צעירה ופעורה שחולמת לטייל בעולם. אפילו יש לה דרכון! עכשיו היא רק צריכה שההורים ירשו לה לדחות את הלימודים בקולג' בשנה כדי שתוכל לעשות את הטיול הגדול שלה ל… העולם כולו, אם לסמוך על מילות השיר שפורץ מתוכה בספונטניות.

2. אוי שיט, זה מחזמר.

3. את מרלה משחקת אניה טיילור ג'וי. כן, הנערה המקריפה מכל סרטי האימה האלה.

4. מרלה ואחיה צ'ארלי מסיימים לשיר על כל ההרפתקאות המדהימות שמרלה תצא אליהן אם אמא ואבא ירשו לה ואז הם הולכים לשחק פליימוביל, כמובן. אך לפתע נשמע צלצול בדלת. אלה שני שוטרים, מוארים היטב בצ'קלקה הכי עוצמתית אי פעם. נחשו מה קרה?

5. כן! אנחנו בריפ אוף של לילו וסטיץ'! ההורים מתו ועכשיו מרלה צריכה לטפל בצ'ארלי! אין מצבבבב שהסרט יודע איך להתמודד עם הסיטואציה הזאת!

6. כעבור ארבע שנים מרלה מטפלת בצ'ארלי, כעת בן 10, בכוחות עצמה. אנחנו לא יודעים איך ולמה, אבל הם עדיין גרים בבית המשפחתי הגדול, מרלה לובשת בגדים של מבוגרים וכבר אין לה פסים סגולים בשיער. מסתמן שכל החלומות שלה מתו.

7. למקרה שלא הבנתם שהחלומות שלה מתו, צ'ארלי כאן כדי להבהיר שמרלה לא כיפית כמו שהיא הייתה לפני שהיא הפכה להיות תחליף ההורה שלו. נו שיט, צ'ארלוק.

8. צ'ארלי כל כך כועס שמרלה לא מרשה לו לעשות איזה משהו כיפי של ילדים שהוא בורח מהבית. בדרכו לחבר הוא מגלה שיש באזור תערוכת פליימוביל ומתגנב פנימה, ובעקבותיו מתגנבת פנימה גם מרלה שאיכנה לו את הטלפון. צ'ארלי מחליט משום מה שזה הגורל שלהם (!!!) להיות בתערוכה הזאת. טיעוניו המוצקים כדלקמן: התערוכה מסודרת כמו שהם היו מסדרים את הפליימוביל שלהם פעם. יש במה ריקה שצ'ארלי חושב שתתאים לדמות הוויקינג שלו, אותה הוא עוד סוחב איתו לכל מקום.

9. מרלה דופקת משפט דכאוני כלשהו על זה שהחיים חרא והכל גרוע. צ'ארלי נוזף בה על כך שהעזה להתבגר בעקבות הדברים הקשים שקרו לה ומוסיף "זה כאילו שיחד עם אמא ואבא שמתו, גם את…". מרלה נלחצת וזועקת "אל תגיד את זה!". צ'ארלי מתעקש ומשלים: "גם את מתת". זה באמת המשפט הכי מוצלח שיכולתם לתת לילד בן 10 להוציא מהפה?

10. צ'ארלי מפעיל איכשהו את תערוכת הפליימוביל הקסומה ושואב את עצמו ואת אחותו לעולם הפלסטיק המרגש ומלא ההזדמנויות! זהו עולם שבו הופכים לדמות פלסטיק נטולת מפרקים (מרלה מסתבכת עם זה לכמה דקות שמרגישות כמו נצח) אבל עדיין צריכים לאכול ומתעלפים אחרי שנפגעים וכאלה.

11. בעולם הפליימוביל צ'ארלי הופך לדמות הוויקינג שלו, אבל מרלה היא עדיין מרלה, עם אותם בגדים והכל. וזה לא שלמרלה לא הייתה דמות – היא הייתה משחקת אבירה אמיצה, אבל עכשיו היא נטולת שמחת חיים ולכן לא מגיע לה להיות אבירה. באמת, מרלה, היית צריכה לחשוב על זה קודם.

12. האחים נחתו בממלכת הוויקינגים. קרב אפי כלשהו מתרחש ובו צ'ארלי מגלה שהוא בעצם הוויקינג הכי חזק. כי ככה. יש גם שיר שבו מרלה הלא מגניבה נוזפת בוויקינגים האחרים כי "כבר מאוחר ויש מחר בית ספר" וצריך ללכת למקום הקסום שיחזיר את כולם לחיים הרגילים תכף ומיד. וואו, כיף, קטע מחזמר על ויקינגים כועסים שרבים עם אחותך, איך לא חשבו על זה קודם?

13. לא אוהבים ויקינגים? יופי, כי עכשיו יש פיראטים, והם כאן כדי לחטוף את "הוויקינג הכי חזק". החטיפה הולכת ככה – הוויקינגים מריעים לצ'ארלי החזק והמדהים, משגרים אותו בקטפולטה והוא נוחת ישר לידיים של הרעים שדוחפים אותו למשאית ויאללה בלאגן. רגע, מה? למה זה מה שקרה עכשיו בעצם?

14. מרלה הנחושה להציל את אחיה רצה לכביש שמפריד בין ממלכות הפליימוביל, שהוא כביש עירוני רגיל עם מכוניות מכל מיני סוגים. אחרי שהיא נגררת על הכביש במגוון דרכים היא מצליחה לפרוץ לפוּד טראק, בו נוהג דאל (הקומיקאי ג'ים גאפיגן?!), דמות פליימוביל שנראית כמו וויל פורטה. דאל הוא דמות סתמית מאוד של סטלן גנרי, כנראה מקליפורניה, שלובש כפכפים וחולצת הוואי. הוא לוזר מעפן שמתפרנס ממכירת קש סגול עם נצנצים לסוסים, אבל כל הלקוחות שלו ממש כועסים עליו. הכיף לא נגמר!

15. הייתי מנסה להסביר מה קורה אחרי זה ואיך מרלה מגיעה מהמשאית לעיר בסגנון המערב הפרוע, אבל וואלק, עברו כולה יומיים מאז שראיתי את הסרט ואני כבר לא ממש זוכרת. עד כדי כך העלילה בסרט הזה שרירותית. אז, אממ, יש עיירה בסגנון המערב הפרוע, שבה מרלה כמעט נהרגת בניסיון למצוא משלחת חיפוש שתעזור לה למצוא את אחיה. על הדרך אנחנו גם מגלים שהקש הסגול מעצבן את כל הלקוחות כי הוא הופך סוסים לפגסוסים טובי מזג ולא מאוד שימושיים. חבר'ה, זה סוס מעופף. זה די מגניב. וגם שימושי. יאדה יאדה יאדה הם בורחים בעזרת סוסים מעופפים ומרלה משכנעת את דאל לעזור לה למצוא את אח שלה תמורת מטבעות זהב שהיא גנבה מהוויקינגים.

16. צ'ארלי מובל לכלוב בקוליסאום (בטח, למה לא) שבו מוחזקים כל מיני סוגים של דמויות פליימוביל – פיראט, אמזונה, אדם קדמון, חייזרית עם מסכת בובה פט וכו'. כל דמות היא החזקה ביותר מסוגה ומי שלכד אותם הוא הקיסר מקסימוס, נבל גיי נשי ברוח דיסני של הניינטיז רק… כזה… ממש לא מעניין? זה מפתיע מישהו? אניווי, הוא מאופר ונמרח על פסלי שיש ושר שיר איום ונורא על התוכנית המרושעת שלו, שהיא קרב גלדיאטורים עם מפלצת ענקית. זאת תוכנית די פשוטה בעצם, לא צריך שיר שלם בשביל להסביר אותה. את הקיסר מדבב אדם למברט, שהוא מדהים, אבל אי אפשר להבין את זה מהסרט ואם הייתי הוא הייתי מפטרת את הסוכן שנתן לו לעשות את החרא הזה.

17. ובחזרה לחלק האפילו פחות מעניין של העלילה – דאל מגייס עזרה חיצונית לאיתור האח האבוד. כאן נכנסת לתמונה הדמות הכי מעצבנת בסרט – פארודיית ג'יימס בונד בדיבובו של דניאל רדקליף. הנוכחות שלו בסרט מיותרת לחלוטין. הוא לא מצחיק, לא מגניב, לא מקדם את העלילה וכל פעם שאומרים את השם שלו יש ג'ינגל די מרגיז שחוזר על השם שלו. הדמות הזאת הופיעה בכל הפרסומות לסרט בישראל, למיטב ידיעתי. למה?

18. ג'יימס בונד בשקל מציע שהם יגנבו איזו טכנולוגיה מתוחכמת ממעבדה כלשהי. זאת התוכנית: מרלה מתחזה למדענית ונכנסת למעבדה; המדענית האמיתית – שהיא כמובן רוסיה גברית משופמת ומרושעת – אמורה לאכול ברקפסט בוריטו ולהירדם, אבל דאל כזה אפס שהוא לא מצליח לשים חומר הרדמה בבוריטו. אני מתחילה לחשוב שהסרט הזה הוא פשוט סאטירה על אמריקאים סתומים והאובססיה שלהם למילות באזז כמו "ברקפסט בוריטו" ובגלל שאנחנו לא צרפתים הכל עבר לנו מעל הראש.

19. יש רצף לא ברור של סצנות אקשן סביב המעבדה והארגון הסודי שמפעיל אותה וגם אם יכוונו לי אקדח לראש אני לא אוכל להסביר למה כל זה קרה. הם גנבו קרן קרח וברחו איתה מהמעבדה חזרה לפוּד טראק ואז דניאל רדקליף הלך ואז גם אותו תפסו בשביל קרב הגלדיאטורים ומאז אנחנו לא שומעים יותר על הארגון והמעבדה וכל המסביב. אז בינתיים היו לנו – ויקינגים, עיירת מערב פרוע, רוסים מרושעים במעבדה סודית. משהו כאן לא שייך.

20. צ'ארלי ושאר הדמויות הגנריות בורחות מהצינוק. יופי להם! אה רגע, תפסו אותם שוב. אה, עוד פיתול עלילה מיותר שלא קידם אותנו בכלום. אה, וצ'ארלי עושה את הריקוד הזה מפורטנייט שילדים אוהבים לעשות. הם עדיין אוהבים לעשות את זה? יש מצב שכבר לא.

21. דאל עוד לא התאושש מהחוויה של הכנת בוריטו ועכשיו הוא מבין שבעצם הוא רוצה להיות שף. הייתם חושבים שלנסוע לכל מקום בפוּד טראק יקפיץ לו את הרעיון לראש אבל מסתבר שלא. אה, כן, עוד תזכורת שדמויות פליימוביל אוכלות.

22. אז… אממ… עכשיו אנחנו הולכים לעיר עתידנית עם ניאון ומפלצות וכאלה. אנחנו הולכים לשם כי יש להם איזו טכנולוגיה שאמורה לעזור במסע. לא בשביל זה הלכנו למעבדה?! בעיר העתידנית יש מפלצת שלא נראית בכלל כמו פליימוביל ומעוצבת אחרת מכל הדמויות בסרט. הם לא משיגים את המה שזה לא יהיה שהם רצו כי למרלה בעצם אין מספיק מטבעות כדי לשלם את החוב של דאל אז המפלצת מגרשת אותם ל"מקום נורא" דרך פורטל. מצטרף אליהם הרובוט של המפלצת, שהוא R2D2 שמישהו צבע בצבעים עליזים. אוקיי?

23. באופן נוח מאוד, הם מגורשים ליער מכושף שבו יש פיה שמגשימה משאלות. אבל רגע, בואו נתעכב קודם על הסצנה ה"קשה" שבה דאל מבין שמרלה חירטטה אותו ובעצם אין לה ממש המון מטבעות אלא רק קצת מטבעות. דאל צועק עליה ורומז שהקטע שלה זה להרוס לאנשים את החיים. וואי סרט מה יש לך נגד הבחורה המסכנה הזאת שאיבדה את ההורים שלה ונאלצה להתבגר ממש מהר כדי שאח שלה לא ייזרק באיזה בית אומנה או משהו?

24. עוד ניסיון בריחה כושל של החטופים. זה מענייןןןןן נכון ילדיםםםםםםם????

25. בקיצור, יש פיה שמגשימה משאלות ושרה בקול של מייגן טריינור, שהיא מספיק מפורסמת כדי שישימו אותה על פוסטר אבל לא מספיק בשביל להרשות לעצמה לסרב להצעות עבודה. בגדול הפיה היא דאוס אקס מכינה קסום. היא כבר סגרה פינה לדאל, עכשיו היא פה כדי להזכיר למרלה (בשיר, ברור שבשיר) שפעם היו לה חלומות לטוס לחו"ל וכאלה ושגם עכשיו היא יכולה להיות מאושרת ולחיות חיים מעניינים. היא רק צריכה להאמין בעצמה! איזו טמבלית, איך היא לא חשבה לבד להפסיק להיות עצובה? אה, זה כי לא הייתה לה שמלת נסיכות. אבל עכשיו יש לה! אם תהיתם מה הקש ששיקם את גב הגמל, התשובה היא – דרכון. הפיה מראה למרלה את הדרכון שלה, עכשיו עם תמונה של דמות הפליימוביל במקום צילום. קול. הגיוני.

26. הפיה לקחה את מרלה לעיר האגדות לאיזה דקה וחצי כדי שיהיה אפשר לדחוף ערכת משחק, הפעם לדמוגרפיה של ילדות קטנות. עכשיו היא שולחת אותה לדרכה בשטיח מעופף. הרובוט עוד איתה. הלבישו אותו בבגדים מצחיקים.

27. הרובוט החליף לבגדים מצחיקים אחרים (יווניים הפעם) והוא עוזר למרלה לחדור לקוליסאום. גם מרלה מחליפה בגדים ועכשיו היא אבירה. צ'ארלי ומרלה נלחמים ביחד נגד הטי רקס לעיני ההמונים ואז דאל מגיע בפוּד טראק שלו והם הופכים את הטי רקס למעופף עם הקש הסגול הקסום.

28. מה בינתיים עושים כל הלוחמים העוצמתיים וג'יימס בונד? כלום. הם עומדים ועושים פוזות דרמטיות. זהו. הקיסר נמצא בתוך בכלוב, שזה עונש קשה, מסתבר. עכשיו כולם סתם עומדים שמחים איזה זמן, ואז קונים אוכל בפוּד טראק. כמה עצל סרט אחד יכול להיות? The Limit does not exist.

29. בסך הכל הסרט ממש נראה כמו סיפור שילדים המציאו תוך כדי משחק ("ואז הפיה הגיעה ופתרה הכל!!!" "יואו דנה חלאס כבר אמרתי לך שאין פיות במערב הפרוע!!!!") אז רק הולם שהסרט יסתיים בזה שמרלה וצ'ארלי חוזרים לעולם האמיתי ומגלים שבעצםםם כל הסיפור נמשך רק חמש דקות! אבל רגע, יש לנו הוכחה שהכל היה אמיתי, כי עכשיו יש בדרכון של מרלה חותמות מכל הממלכות שהיא ביקרה בהן! את רואה מרלה, לא צריך לראות את העולם, אפשר פשוט לקנות ערכות של פליימוביל! זה בדיוק אותו הדבר!

30. מרלה וצ'ארלי משלימים פערים בדרכם הביתה כי בעצם בסרט שהיה אמור לעסוק ביחסים ביניהם הם בילו באותו המרחב בערך רבע שעה. החיים שוב מעניינים ומגניבים כי פליימוביל. צרות היום יום כבר לא קיימות. סוף טוב, הכל טוב.

31. אה, והשומר בתערוכה משחרר מהכלוב את הקיסר וצליל מאיים נשמע. חחחחחחחחחחחחחחח מישהו חשב שיהיה לסרט הזה המשך.