סרט השנה של גולשי עין הדג לשנת 2015 הוא "הקול בראש". הזוכה בפרס דג הזהב לסרט הטוב ביותר: גם.
נשאר עוד סיכום אחרון לעשות: בחירת הופעת השנה של שחקן/ית. כרגיל, עשרת המועמדים כאן הם אלה שקיבלו את מרבית הקולות בסקר המוקדמות. ההצבעה היא להופעתו/ה של שחקן/ית בסרט אחד מסוים בלבד, ולא לשחקן החביב עליכם באופן כללי, ו"הופעה" היא לא בהכרח רק משחק – היא כל מה שגורם לדמות מסוימת בסרט לזהור יותר מכל דמות אחרת.
והמועמדים הם:
הופעת השנה של עין הדג לשנת 2015:
- שרליז ת'רון, "מקס הזועם: כביש הזעם" (20%, 198 קולות)
- מייקל קיטון, "בירדמן" (12%, 118 קולות)
- מאט דיימון, "לבד על מאדים" (11%, 109 קולות)
- אליסיה ויקנדר, "אקס מאכינה" (10%, 102 קולות)
- אדי רדמיין, "התאוריה של הכל" (10%, 100 קולות)
- דאנה איבגי, "את לי לילה" (8%, 81 קולות)
- ריס ווית'רספון, "הולכת רחוק" (8%, 74 קולות)
- דייזי רידלי, "מלחמת הכוכבים: הכח מתעורר" (7%, 73 קולות)
- אדוארד נורטון, "בירדמן" (7%, 72 קולות)
- מייקל פאסבנדר, "סטיב ג'ובס" (5%, 47 קולות)
מס' מצביעים: 974
Loading ...אחריהם ברשימת ההופעות כפי שדורגו בסקר המקדים מופיעים:
11. ריאן ריינולדס, "הקולות"
12. אוסקר אייזק, "אקס מאכינה"
13. בנדיקט קמברבץ', "משחק החיקוי"
14. פיליס סמית, "הקול בראש"
15. אמילי בלאנט, "סיקאריו"
16. איאן מק'קלן, "מר הולמס"
17. טום הנקס, "גשר המרגלים"
18. ג'וני דפ, "חוקי הפשע"
19. BB-8, "מלחמת הכוכבים: הכח מתעורר"
20. בניסיו דל טורו, "סיקאריו"
175 הופעות שונות, מתוך 105 סרטים שונים, קיבלו קולות, אם כי הם כוללים בין השאר קול אחד למייקל קיין על "בירדמן", לג'ניפר לורנס על "הקול בראש" ול"תינוקת אמיתית לגמרי" ב"צלף אמריקאי", אז ייתכן שהיו כמה בלבולים.
השנה בעשיריה שוב יש שיוויון מגדרי – חמישה גברים, חמש נשים. ארבעה מבין השחקנים בעשיריה כבר הגיעו אליה פעם אחת בעבר – אדוארד נורטון, מייקל פאסבנדר, שרליז תרון ודאנה איבגי (עבורה זו השנה השניה ברציפות בעשיריות).
שתי הופעות שונות מתוך "בירדמן" נכנסו לעשיריה, אבל הסרט שהכי הרבה הופעות מתוכו קיבלו קולות היה "הכח מתעורר" (דייזי רידלי, האריסון פורד, אדם דרייבר, ג'ון בויגה, אוסקר אייזק, BB-8 וסיימון פג. וכן, סיימון פג משתתף בסרט הזה). "הקול בראש", "מקס הזועם" ו"קינגסמן" קיבלו קולות על ארבע הופעות שונות מתוך כל אחד. אוסקר אייזק וטום הארדי קיבלו שניהם קולות על שלוש הופעות שונות השנה.
מעניין לעקוב אחרי המעמד של ג'ניפר לורנס בתפקיד קטניס אברדין: לורנס גילמה את אותה הדמות באותה סדרת סרטים במשך ארבע שנים רצופות. בשנה הראשונה היא הגיעה למקום הראשון בסקר. בשנה השניה – למקום השביעי. בשנה השלישית – למקום ה-19, והשנה – לשום מקום. דבר די דומה קרה בזמנו לג'וני דפ וקפטן ג'ק ספארו שלו. המסקנה היא כנראה: גם אם אתה נורא מוצלח, כשאתה עושה את אותו הדבר יותר מדי פעמים, לאנשים נמאס.
למעונייינים בייצור סטטיסטיקה נוספת או סתם מתעניינים בעבר: ההיסטוריה של סקרי השנה של עין הדג.
תינוקת אמיתית לגמרי for the win!
(ל"ת)
אף אחד ממי שבחרתי לא הגיע לעשירייה
אבל היי, BB-8 (שכן בחרתי) הגיע לעשרים הראשונים.
ריס ווית'פרסון!
ואנשים שבחרו בדייזי רידלי, אני מאוכזב מכם. זה שלא שהיא הייתה גרועה אבל היא גם לא הייתה טובה. אבל זה כלום לעומת אנשים שבחרו בbb8. ברצינות? זה בערך כמו לבחור במיניון! זה כמו לתת הופעת השנה לבדיחה. בעצם, בלי כמו – זה נטו לתת את הופעת השנה לבדיחה.
ההפך
ראשית – ההגדרה הייתה "כל מה שגורם לדמות בסרט לזהור יותר מכל דמות אחרת". זה יכול להיות משהו דרמטי, וזה יכול להיות משהו קומי. שנית, כמו צ'ואי, למשל, הסרט הולך עם הדמות מעבר להפוגה קומית, כך שאני לא רואה כאן "נטו בדיחה".
יכול להיות שפספסתי
אבל מתי הוא נהיה יותר מהופעה קומית?
נו באמת, הרגעים האלה כל כך קטנים ולא משמעותיים שאני לא מתפלא אני לא זוכר אותם.
לא, אני עדיין חושב שהוא נטו בדיחה. וגם אם להצביע לבדיחה זה בסדר או אם נגיד שזו אכן דמות – ברצינות? ההופעה הזאת יותר טובה מהופעות אחרות שנמצאות פה?
אתה שייפיסט, זה מה שאתה
אתה מתנגד להופעה של ביבי8 רק בגלל שהוא כדורי, נכון? רק בגלל שאין לו גפיים הוא נחשב פחות משחקנים אחרים? ביבי8 היה שחקן משמעותי בסרט והפגין בו טווח מרשים מאוד של רגשות, כמו גם תזמון קומי (כן, קומי, מה הבעיה בזה?) מוצלח מאוד. אם הוא יותר או פחות ראוי מהופעות אחרות כאן – זה עניין של טעם אישי, אבל זה מה שהקהל החליט.
עלית עליי. אני שייפיסט.
ואין לי שום בעיה עם תזמון קומי. אבל כשכל הדמות היא תזמון קומי, דההינו כל הדמות היא בדיחה – פה יש לי בעיה.
אכן.
זה כי פו לא היית דמות מעניינת
וזו גם לא סיבה להצביע לו.
אז מה יכולה להיות סיבה מבחינתך?
כי רגעים משמעותיים של הדמות לפי דעה סובייקטיבית – קיבלת, ונראה שאתה גם מוכן לקבל שמדובר בדמות לכל דבר ושהיא יכולה להיות יותר טובה מדמויות אחרות – שוב, סובייקטיבית.
אני עדיין חושב שהוא רק בדיחה
אבל גם אם אני מקבל את זה שהוא דמות עם רגעים חשובים – הוא עדיין לא דמות ששווה הצבעה לדעתי.
(ואם כבר להצביע לדמויות רק כי הן טובות יותר מפו דמרון – אז האן סולו, פין, גנרל מהשמו וקיילו רן גם לוקחים אותו בקלות, למה לא להצביע להן?)
BB-8 זה לא הכל
בחרתי גם בבינג בונג מ״הקול בראש״
(מעניין אם עוד מישהו בחר בו)
BBing-BB8ong
(ל"ת)
דייזי רידלי הצליחה לקחת תפקיד סטנדרטי להחריד
ולהפוך אותו למקסים באמצעות משחק טוב, מגוון רגשות, כימיה עם השחקנים האחרים ובעיקר טונות כריזמה.
אם אתה חושב שההופעה שלה לא כל כך טובה נסה שניה להרהר כמה אסון היה נראה אותו תפקיד בדיוק בידיים של שחקנית קצת פחות מוכשרת.
אני לא צריך לדמיין
התפקיד כבר נמצא בידיים של שחקנית לא מוכשרת.
הו,
https://www.youtube.com/watch?v=6zXDo4dL7SU
התגובה הזאת מאוד מצחיקה לאחר הפליאה שלך שנה שעברה על הכללתו של כריס פראט
"לקחת תפקיד סטנדרטי להחריד ולהפוך אותו למקסים" זה בערך המפתח לשתי ההופעות הללו.
(לטעמי,אגב,שניהם לא ההופעות הטובות של השנה והייתי רוצה שדמויות אחרות מהסרט יהיו שם, אבל בהחלט לא מזיקים ויכולים להיות בעשירייה)
להיפך, הדיון שנה שעברה הוא זה שגרם לי להבין למה
אנשים כל כך אהבו את ההופעה של כריס פראט ובסופו של דבר קיבלתי את הטיעון הזה.![!:)!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif" alt="" width="" height="" />)
אנשים משנים את דעתם בעקבות דיונים באינטרנט
איך פאסבנדר מקבל כל כך קצת ?
(ל"ת)
השאלה היותר מעניינת היא
אם כל כך קצת אנשים ראו את ג'ובס – איך לעזאזל פאסבנדר הגיע לעשירייה?
לא מבין כל כך את ההתלהבות מאליסה ויקנדר
"אקס מכינה" הוא סרט מצוין, וההופעה של אוסקר אייזיק היא אחת מהופעות השנה שלי.
אבל, ההופעה שלה הייתה קצת , אממ.. רובוטית מדי. זה כמובן יתרון בתפקיד מסוג זה, ובאמת הרגשתי שאני צופה באנדרואידית , אבל גם שום דבר מעבר לזה.
אני חושב שזה בולט בעיקר בהשוואה לתפקיד של סמנת'ה ב"היא" . סקרלט ג'והנסון היא לא בדיוק מריל סטריפ, אבל היא הצליחה ליצור דמות שהרובוטיות לה אינה מוטלת בספק מצד אחד, ומצד שני מורכבת (רגשית), מגניבה, מצחיקה וקלה מאוד להתאהבות של כלל הצופים (וכל זה באמצעות קול בלבד) , דבר שאצל ויקנדר היה חסר.
(*יש לציין – כשהפרטנר מולך הוא חואקין פינקס, זה תמיד עוזר)
סמנתה ואוה הן דמויות הפוכות כמעט בהגדרה שלהן
סמנתה היא ישות AI, זה נתון, היא רגשית ואנושית ופשוט אין לה גוף.
אוה היא רובוט, ובסרט בודקים האם היא AI, האם היא גם ישות רגשית..
לא שהצבעתי לאליסיה ויקנדר כהופעת השנה, אבל הנוכחות הרובוטית מחייבת בגלל מהות התפקיד ושהבלבול הזה הוא חלק מרכזי באוירת הסרט: האם אפשר לגשר על הפער בין המראה המכאני למה שיש בפנים..
טוב אני מודה
שכנעת אותי
עברתי עכשיו שוב על התקציר של הסרט ונזכרתי בו קצת יותר.
כנראה שהיא שיחקה קצת טוב ממה שחשבתי
(וממש בא לי לראות את הסרט בפעם השנייה)
:) חייבת להודות שגם לי הדיון הזה גרם לחשוב מחדש
על כך שאולי כן מגיע לה תואר שחקנית השנה, אבל הלכתי עם ההחלטה הראשונה שלי שרליז ת'רון.
על שרליז ת'רון אני בכלל מסכים :)
(ל"ת)
סעמק
גם ראין ריינולדס ב"הקולות" וגם אוסקר אייזק באקס מאכינה היו בשלישייה שלי והגיעו למקומות 11 ו12. נאלצתי להצביע למייקל קיטון, היחיד מהשלישייה שלי שהצליח להעפיל לגמר.
תחרות קשה השנה
עדיין לא ראיתי את "את לי לילה", אבל מבחינתי הגברים מובילים את הסקר הזה בקלות. היו כמה הופעות פשוט מצוינות השנה. אדוארד נורטון המם אותי ב"בירדמן", ידעתי שהוא שחקן טוב אבל וואו. גם מייקל קיטון שיחק נהדר, אבל נורטון יותר. את "התיאוריה של הכל" השלמתי רק לאחרונה, ואדי רדמיין היה אדיר. אין פלא שזכה באוסקר, זה מהמוצדקים. הסרט נשען עליו לחלוטין. מייקל פאסבנדר ב"סטיב ג'ובס" היה מהפנט – עוד מקרה שכל הסרט סובב סביב ההופעה של שחקן אחד. בין המתמודדים על האוסקר השנה, אני חושבת שהוא צריך לזכות.
בחרתי במאט דיימון על "לבד על מאדים"
הבחירה הראשונה שלי היתה אוסקר אייזק על "אקס מאכינה", אבל הוא לא נכנס לרשימה הסופית, ומאט דיימון (שחקן שאני לא מת עליו באופן כללי) הצליח לגמרי לכבוש אותי בהופעת משחק מזהירה ונון שאלנטית כאחד, אז… לבד על מאדים.
התירוץ היחידי לזה שדאנה איבגי לא נמצאת פה במקום הראשון שאני יכול לחשוב עליו הוא שאי אפשר היה לזהות אותה בסרט בזכות ההופעה המטורפת לגמרי שהיא נתנה, משהו שפשוט לא קיים בקולנוע ואני עד עכשיו לא באמת מאמין למה שהיה שם.
מאט דיימון? באמת?
או שפחות אנשים ראו את הסרט
(ל"ת)
גם אני תוהה
לגבי מאט דיימון. מה הוא עושה בסרט חוץ מלהיות ממש חכם ויפה? נראה לי שהוא צילם אותו מתוך שינה. לא שאני באה אליו בטענות, זו פחות או יותר הדמות.
דייזי רידלי – אותו כנ"ל. תפקיד לא מאתגר, ולא אכפת לי שהיא עושה אותו בסבבה.
איך היא אפילו לא בטופ 20?: מריל סטריפ.
איך הוא לא בעשיריה ושותפתו לסרט כן?: אוסקר אייזק.
חבל שהיא רק במקום השלישי מהסוף, והבחירה שלי: ריס.
תפקיד לא מאתגר?
היא שיחקה מלקטת גרוטאות בלי משפחה על כוכב נידח, שנגררת להרפתקה שתוביל אותה למציאת הכוח שבה. סיפור קלישאתי לחלוטין שהיה יכול להתפורר כמו אנאקין בפריקוולס, אבל היא הצליחה בכל נקודת עלילה מרכזית שתגרום לך לגלגל עיניים – לכבוש את המסך ולגרום לסיפור לזרום. היא כבשה כל סצנה וסצנה. עם BB-8, עם פין, עם האן סולו, עם קיילו רן, עם לאה ועם לוק. היא הביאה טוב לב, חוסר ביטחון ותמימות לרמה חדשה. ולאחר מכן ידעה גם להפגין עוצמה, תחושת נקמה ועוד. התאהבתי בה כל פעם מחדש כשראיתי אותה מחדש בסרט.
בלי לקחת מאף-אחד שהיה מועמד, כמובן. אבל אל תגיד שהיא שיחקה תפקיד לא מאתגר.
תגידי*
התיאור של העלילה לא הופך את התפקיד שלה למאתגר.
וכנראה שראינו שני סרטים שונים, כי מחצית ממנעד הרגשות האלו שתיארת פה לא זכור לי.
שוב, יכול להיות שהיא שחקנית אדירה, אבל לא ראיתי משהו בסרט הזה שמצביע על כך. היא טובה בדיוק כמו שהתסריט המחורטט הזה מאפשר לה להיות: בסדר כזה.
גם עם דיימון וגם עם רידלי, נראה שיש לך בעיה להבין משהו.
לא צריך שמישהו יבכה את הדם שלו בתור בדמות מיוסרת או שיצליח לחקות בנאדם עם מוגבלות. עולם הקולנוע מדמה את העולם שלנו ובעולם שלנו יש דמויות כמו הדמות של דיימון או רידלי. אם כבר, הדמויות האלה הרבה יותר נאמנות למציאות במנעד הרגשות שהם מפגינים.
ד"א, אין לי בעיה שהיו מביאים אוסקר לשחקן ששיחק בקומדיה, אם מגיע.
אין לי שום בעיה להבין, תודה
"עולם הקולנוע מדמה את העולם שלנו" – לא.
"בעולם שלנו יש דמויות כמו הדמות של דיימון או רידלי" – מה…
"נאמנות למציאות במנעד הרגשות שהם מפגינים" – פחחח. אם הייתי נתקעת לבד במאדים, הסיכוי היחיד שהייתי מגיבה בכזאת אדישות ואומץ כמו מארק ווטאני הוא אם הייתי מאט דיימון עצמו, וגם זה רק כי הייתי עסוקה מידי בלהעריץ את עצמי מול המראה.
ובכלל, אתה (?) מגיב לטענות שלא העלתי אפילו.
לא אכפת לי אם היא שיחקה בדרמה או קומדיה (או טרגדיה במקרה של הסרט הזה…). אפשר לשחק תפקיד קומי ולהפגין מנעד רגשות מטורף.
לא, מה, פחחח. עבודה טובה בלהסביר את עצמך.
כנראה שבנאדם שרוצה לחיות כנגד כל הסיכויים ויש לו את האמצעים לא קיים על כדוה"א והמדע בכלל לא הביא אותנו לשום מקום מעבר לגבולות שלנו בתור בני אדם. וכנראה שגם הוא היה קיים והיה לו ידע מדעי, הוא היה מדגמן למראה, מפגין מנעד רגשות של מאוורר ואז תוקע לעצמו כדור בראש כי, קולנוע זה כזה קלישאה. ולא היינו מתחברים אליו בכלל. וכנראה שלא היינו לומדים מזה משהו ומניחים שעדיף להיות ציני לגבי כל דבר.
אני לא מחפש שום דבר בהופעה של שחקן מלבד זה שימשוך אותי למסך ויגרום לי לשכוח שיש פרוז'קטור מאחורה. וזה יכול לבוא מכל ז'אנר. וזה קרה עם דייזי רידלי מבחינתי, אז בבקשה לא לחרבן על הסטנדרטים שלי. שנה שעברה זה היה מיילס טלר ושנה הבאה זה כנראה יהיה עוד שחקן עם הופעה ממוצעת ומטה.
סובייקטיבי. סטנדרטים שונים. תכניסי את זה לראש. קצת כבוד. די עם ביטול דעות וזלזול באמנים, אלא אם כן יש לך משהו שישנה את הדעה שלי על קולנוע. לראות את המילה מחורטט מחוברת למילה תסריט גורמת לי להקיא קצת בפה. זה מזכיר לי שאני רואה את שלמה שרף קורא לרונאלדו אוברייטד אחרי משחק לא טוב.
עולה מהתגובות שלי?
כדאי שתעבור על התגובות שלי שוב (ושלה על הדרך), כי אין בהן שום דבר מלבד פרופורציות וצניעות. אולי בחרתי בניסוח שגוי, אבל באמת שניסיתי להעביר את הרעיון שאין סיבה לבטל הופעות של שחקנים ואת הדעות של האנשים שתומכים בהם, בגלל שהתסריט מחורבן בסרט אחד והבחור ההוא ממתק לעין. לא במישור האישי, כי לא אכפת לי ממאט דיימון, אבל בתור כבוד לתעשיית הסרטים. בכל זאת, האנשים האלה מוכשרים ברמות מטורפות וגם תסריט של פרסומת לתנובה קשה להביא למסך בצורה משכנעת. אה: ובטח שלא לעשות את זה עם Diss כמו מה, לא ו-פחחח כלפי הצד השני בדיון. תקרא בקול את הדיון ותראה מה הטונים ביני לבינה.
ושוב, מבחינתי, אני חושב שדייזי רידלי, בין כל ההופעות הפומפוזיות ששחקנים מביאים בימים אלה כמו דיקפריו (שיכול להכנס לדמות של סנדלר בתחנה המרכזית בתל אביב), הצליחה להביא למסך דמות פשוטה, אפילו פלקטית, שכן – היא מאוד משעממת כשלעצמה, אבל זה היה הכיף שבמסע איתה, כשהיא פוגשת עוד ועוד דמויות ומגלה רבדים חדשים באישיות שלה. והיא ועשתה את זה בשלמות. קניתי כל חיוך, פרצוף כועס, או כל התרגשות של ילדה קטנה שהיה לה על הפנים.
בקיצור, אין לי בעיה אם מישהו חושב שסטריפ הייתה טובה יותר מרידלי. יש לי בעיה אם הופכים את זה לההוא אפס לעומתו או משהו כזה. בגלל זה הגבתי בכלל מלכתחילה.
טוב אחי
(ל"ת)
באופן מאוד עקבי
רד פיש שם את התמונה הכי מוזרה ולא מחמיאה של דייזי רידלי
אף אחד בעשירייה הראשונה
לא הרשים אותי יותר מדי מלבד אדי רדמיין, ככה שבחרתי בו.
חבל שמי שרציתי לבחור בו לא הגיע לעשירייה הראשונה.
ממש הפתיע אותי שסיימון פג שיחק בסטאר וורס בלי ששמתי לב
אבל אז בדקתי בקרדיטים בימדב, ומתברר שדניאל קרייג ו,יותר מוזר מזה, נייג'ל גודריץ' – המפיק המוזיקלי הקבוע של רדיוהד שחוץ מזה גם הפיק את הפסקול של סקוט פילגרים, שיחקו שניהם בתור סטורםטרופרים בסרט.
לפחות את גרג גרונברג היה קל לזהות.
(ל"ת)
המון טוקבקים, וכמעט ללא התייחסות למקום הראשון
משהו מאוד מעניין.
עשרות טוקבקים, ועם זאת, כמעט אף אחד לא מתייחס למנצח(ת) הודאי(ת) של הסקר הזה: שרליז ת'רון במקס הזועם (או יותר נכון פיוריוסה הזועמת).
אני מודה שראיתי רק חלק קטן יחסית מהסרטים שהגיעו לגמר כאן, אבל אני חושב שבפעם הזו, ישנה הטייה מסויימת בבחירת השחקנית. אז נכון שרבים מאוד אהבו את מקס הזועם (אני חולק עליהם, לטעמי הסרט פשוט משעמם, אבל לא זו הנקודה). הטענה המרכזית בעד הסרט הייתה הנושא הויזואלי המרהיב (באמת) והעולם הכתום/כחול שנבנה במדבר למען הסרט.
התפקיד של שרליז בסרט התמצא בעיקר בלוחמה ובנהיגה ופחות במנעד רגשי או דרמטי כלשהוא. השקול לכך הוא כל מיני סרטי אחד מול כולם, שפעמים רבות ניתן לזלזל בהם בשל מופרכותם. אז שרליז בהחלט לא שיחקה רע, אבל התפקיד דרש ממנה כל כך מעט, כך שלבחור בו – פשוט מבאס.
ולמען הגילוי הנאות: הופעת השנה שלי אף היא של אישה: ריס וית'רספון.
כי אנשים לא הצביעו לת'רון - הם הצביעו לפיוריוסה.
הופעת השנה היא לאו דווקא היכולת המצטברת של איכות השחקן אלא משהו כמו "הדמות הכי מאתגרת ומעניינת שנראתה על המסך". השחקן אומנם זוכה ל"כבוד" אבל מאחורי פיוריוסה יש גם צוות איפור, תלבושות, אפקטים, עריכה, תסריט ובימוי שהופך את ההופעה להופעה הכי טובה.
בפרספקטיבה הזאת, הבחירה בה (לי לפחות) נראית הרבה יותר ברורה -ניקולס הולט ניפק לדעתי את ההופעה הכי טובה של שחקן בסרט הזה אבל פיוריוסה היא הכוכב הבלעדי של כביש הזעם. דמות בעלת כמה רבדים שמנהיגה קבוצה של נשים בעודה לא בטוחה בעצמה כל הזמן וצריכה להבין על מי היא יכולה לסמוך, איך ומתי שעומדת במצבי הימור מטורפים וקשים. כשאנשים חושבים על דמויות במקס הזועם החדש, היא זאת שעולה לראש בראשונה ובצדק. בניגוד לתהליכי הדמויות שעוברים מקס ונאקס שאו מאוד עמומים או מאוד ברורים, פיוריוסה היא הדמות שההתפתחות שלה היא הכי מאתגרת, מיוחדת ומספקת.
אז, שוב, לא הצבעתי לה – מהשלישייה שלי ריס עלתה, ואני עדיין ברוגז עם כולם שאוסקר אייזק לא פה – אבל אני מבין לחלוטין את הבחירה של הקהל במקרה הזה. למען האמת – כל אחד מארבעת המקומות הראשונים הוא בחירה נהדרת מבחינתי ואין ממש הופעה אחת גרועה בכל הסבך הזה, גם אם עשירייה שאני הייתי מרכיב הייתה נראית אחרת.
צודק
כעת קראתי שוב את ההגדרה של הופעת השנה:
"הופעה" היא לא בהכרח רק משחק – היא כל מה שגורם לדמות מסוימת בסרט לזהור יותר מכל דמות אחרת.
ואני גם מסכים איתך לגבי ההופעה של ניקולס הולט (לקח לי זמן לבדוק כדי לדעת למי התכוונת). והפעם התכוונתי ל"הופעה".
לי קשה עם המינוח הזה של "הופעה". כי זה בעצם לתת פרס לא לשחקן אלא לצוות האיפור וההלבשה וכמובן למחלקת האפקטים. מצד שני, גם "הופעה" רגילה (כפי שנשפטת במקומות אחרים) תלויה קשות בתסריט, בבימוי וכמובן גם בשחקנים האחרים (השחקן אינו משחק בריק). לכן גם המונח הזה אינו לחלוטין בלתי תלוי.
אבל, ויהיה מעניין לבדוק את דברי סטטיסטית – תהיה הלימה גבוהה בין הסרטים שהגיעו למקומות הגבוהים ברשימה לבין השחקנים שהגיעו למקומות הגבוהים ברשימה. יהיה מעניין לגלות אם זה כך למשל עבור שלושת הראשונים (שחקנים, סרטים).
אתה בהחלט מוזמן לבדוק את ההיסטוריה של ההתאמה הזאת
בעמוד ההיסטוריה של סקרי השנה של עין הדג.
אין ספק שיש קשר בין הרשימות: הופעות טובות ואהובות נוטות להגיע מתוך סרטים טובים ואהובים. ב-13 שנות הסקר היו (רק?) ארבעה מקרים שבהם הזוכה בהופעתה שנה היתה מתוך הסרט שנבחר לסרט השנה (זה הרבה? זה מעט? לא יודע).
חוץ מזה, פיוריוסה – בהנחה שלא יהיה מהפך מדהים בימים הקרובים והיא אכן תזכה – מצטרפת לשורה של נשים קיקאסיות שזכו ב"הופעת השנה": הכלה מ"קיל ביל", היט-גירל וקטניס. למעשה, אפשר אמנם להתווכח על ההגדרות האלה, אבל אפשר לומר שעוד אף פעם לא קרה שכוכב אקשן גבר זכה ב"הופעת השנה", אבל נשים כאלה יש כבר ארבע. אני אשאיר לאחרים לנסות לפרש מה זה אומר על תפקידים מגדריים בקולנוע ו/או על טעם הגולשים.
בחרתי באדי רדמיין, לדעתי הוא היה מדהים
את הרוב לא ראיתי למעט "מאט דיימון" ב"לבד על מאדים" שהיה סרט השנה שלי, אבל הופעה? לא מצאתי שום דבר מיוחד בהופעה שלו. למען הסר הספק אין לי תלונות; הוא שחקן סבבה, הוא העביר את השורות (המוצלחות מאוד) בתסריט, אבל זה מה שעושה שחקן בכל סרט… לא היה שם שום מפגן משחק מרהיב או יוצא דופן. בעיניי הופעת השנה צריכה להיות כזאת שמחלצת ממני "וואוו". מאט דיימון היה סבבה, אבל לא היה "וואוו". רדמיין עשה זאת. הוא בחור צעיר ובריא שהצליח לגלם נאמנה דמות מוכרת של גבר מבוגר וחולה ניוון שרירים. זה היה מעורר השתאות.
לגבי ג'ניפר לורנס, אני לא חושבת שזה מיאוס אלא יותר הדמות עצמה, שסיימה את סדרת הסרטים בסוג של אנטי קליימקס. זה לא הופך אותה לדמות רעה (למעשה היא די מקורית) והמשחק של לורנס לא השתנה, אבל זה פחות מרשים, מטבע הדברים. לעומת זאת ג'ק ספארו היה דמות של שטיקים והם אכן מיצו את עצמם עם הזמן (וגם התסריטים הידרדרו מסרט לסרט…). זה היה מגניב ומרענן בסרט הראשון ועם הזמן נהיה סוג של קריקטורה בתוך עלילה תמוהה ולא ברורה.
מסתבר שג׳וני דפ עם כל השנאה עליו
עדיין זכה הכי הרבה פעמים בהופעת השנה(3)…(כשמייד אחריו כריסטוף-קינג-שולץ-וואלץ עם 2 זכיות)…
והפעם השביעית שדפ מגיע למקום שלפני המקום העשרים...
(ל"ת)
אולי כי זה היה לפני שהתחילו לשנוא אותו.
(ל"ת)
אז מי שכנראה תזכה בהופעת השנה לא מועמדת לאוסקר
לא שזה היה מפתיע, כי זה לא סוג התפקידים שנוהגים לתת להם אוסקר על משחק. אבל איפשהו קיוויתי שהיא לפחות תהיה מועמדת