ובכן: "עלייתו של האביר האפל" הוא סרט השנה של עין הדג לשנת 2012 לפי בחירת הגולשים.
נשאר עוד דבר אחד לבחור כדי לסכם את השנה: את הופעת השנה. תזכורת: מה זה "הופעה", בהקשר הזה? זאת הופעתו/ה של שחקן/נית בסרט כלשהו. ההופעה תלויה במידה רבה בשחקן שמגלם את הדמות, כמובן, אבל היא קשורה גם לתסריט, לבימוי, לאיפור, לעריכה, ובמקרים מסוימים גם לאפקטים ואנימציה. אנחנו לא בוחרים כאן את השחקן האהוב ביותר, אלא את ההופעה הבודדה הטובה ביותר בסרט כלשהו.
והמועמדים הם:
הופעת השנה של עין הדג לשנת 2012:
- ג'ניפר לורנס, "משחקי הרעב" (16%, 104 קולות)
- טום הארדי, "עלייתו של האביר האפל" (15%, 97 קולות)
- רוני מארה, "נערה עם קעקוע דרקון" (14%, 92 קולות)
- חואקין פניקס, "המאסטר" (12%, 81 קולות)
- מרטין פרימן, "ההוביט" (12%, 78 קולות)
- ג'וזף גורדון לויט, "לופר" (9%, 56 קולות)
- ק. וואליס, "חיות הדרום הפראי" (8%, 49 קולות)
- רוברט דאוני ג'וניור, "הנוקמים" (5%, 35 קולות)
- טילדה סווינטון, "חייבים לדבר על קווין" (5%, 32 קולות)
- שרליז תרון, "תקועה" (4%, 27 קולות)
מס' מצביעים: 678
Loading ...הסקר ייסגר ביום חמישי, 17.1.
עשרת ההופעות שקיבלו את מרבית הקולות בסקר המקדים נכנסו לעשרית הגמר. אחריהם מדורגים:
11. מייקל פאסבנדר, "בושה"
12. אן האתוויי, "עלייתו של האביר האפל"
13. אנדי סרקיס, "ההוביט: מסע בלתי צפוי"
14. חבייר ברדם, "סקייפול"
15. דיין דיהן, "כרוניקה בזמן אמת"
16. ז'אן דוז'ארדן, "הארטיסט"
17. עומר סי, "מחוברים לחיים"
18. עזרא מילר, "חייבים לדבר על קווין"
19. מייקל שאנון, "סערת רוחות"
20. הדס ירון, "למלא את החלל"
צריך לציין שהגבול בין ההופעות שנכנסו לעשיריה ואלה שנשארו בחוץ הוא מאוד דק: בין המקום העשירי למקום ה-13 מפרידים בדיוק שלושה קולות. קולות בודדים היו יכולים לשנות את הרכב העשיריה ולהכניס פנימה אחת אחד ממקומות 11-13.
152 הופעות שונות קיבלו קולות, אם כי אני חושד שמי שהצביע לאורי שגב על "ג'לי טרזן" לא היה לגמרי כנה בהצבעתו.
מאז שסקר "הופעת השנה" נערך לראשונה, ב-2003, ועד היום, תמיד היה רוב גברי בסקר. מספר הנשים בעשיריה היה בין 0 ל-4. השנה, בפעם הראשונה, יש לנו שיוויוןן. חמישה גברים, חמש נשים. אולי בכל זאת משהו זז, לאט לאט, בתחום ייצוג הנשים בקולנוע.
עכשיו זה רשמי: רוברט דאוני ג'וניור הוא הג'וני דפ החדש. הוא צריך רק להיות נוכח בסרט, רצוי בדמותו של טוני סטארק, כדי להיכלל בעשיריה. זאת ההופעה הרביעית של רד"ג שנכנסת לעשיריות השנתיות – יותר מכל שחקן אחר שאינו ג'וני דפ.
ג'וזף גורדון לויט נכנס לעשיריה בפעם השניה (אחרי "500 ימים עם סאמר" ב-2009). ג'ניפר לורנס נכנסת לעשיריה בפעם השניה ברציפות (בשנה שעברה היא היתה שם עם "קר עד העצם") – ואם לשפוט לפי תוצאות הסקר, נראה שתהיה גם פעם שלישית: מלבד הקולות שקיבלה על "משחקי הרעב" לורנס קיבלה בסקר המקדים גם שישה קולות על הופעתה ב"אופטימיות היא שם המשחק", למרות שהסרט בכלל לא נכלל בין המועמדים, אלא שייך לסקר של 2013.
שרליז תרון היא השחקנית הראשונה אי פעם שהכניסה לעשיריה הופעה מתוך סרט שלא הוקרן מסחרית בארץ ("Young Adult", המוכר בשמות "תקועה" או "לא בוגרת").
השחקנית הזערורית שכיכבה ב"חיות הדרום הפראי" שברה שיא במספר האיותים השונים של שמה הפרטי בהצבעות לסקר. השם המקורי הוא Quvenzhané (אם אתם מאייתם את זה בשבץ-נא זה שווה בערך 3 מיליון נקודות, אני חושב), וכמובן, אף אחד לא בטוח איך בדיוק אומרים את זה. בין השמות שקיבלו קולות: קוואנזה, קובנזאנה, קובנז'אנה, קוונז'יין, קוואזין, קובנז'אן, קוונז'אני, קוונז'יין, קווז'אנה ועוד. אני לא בטוח שהשם שלה אוית פעמיים באותה הצורה בכל ההצבעות שהיא קיבלה. לפי מיטב הבנתי הביטוי הנכון הוא "קוונז'אניי", אבל אני לא מתחייב על כלום.
הופעות של חמישה שחקנים שונים מכל אחד מהסרטים הבאים קיבלו קולות: "לופר", "הנוקמים", "עלייתו של האביר האפל" ו"סקייפול". אבל הסרט שהכי הרבה שחקנים מתוכו קיבלו קולות הוא דווקא "ממלכת אור הירח", עם שבעה שחקנים שונים: אדוארד נורטון, קארה הייוורד, ברוס וויליס, ג'ארד גילמן, פרנסס מקדורמנד, ביל מוריי וג'ייסון שוורצמן.
בהתחשב בזה שעזרא מילא לא מועמד על
כמה טוב להיות פרח קיר, לא הייתה לי התלבטות וקולי הלך אוטומטית למרטין פרימן.
אבל רוברט דואני ג'וניור על הנוקמים? באמת? מה הוא כבר עשה שם שיכול להיחשב למשחק? מה אני מפספסת?
השנה הזאת אני ועין הדג פשוט לא מסכימים על כלום.
טום הארדי?
ממש לא היה לי הרושם שאנשים (כאן, באינטרנט, בעולם בכלל) מתלהבים מההופעה הזו. באופן אישי, אני חושבת שעל אף שיש לשבח את הארדי על כך שהצליח לעשות משהו עם דמות כתובה כמו פלקט, שחצי הפנים שלה מכוסים, ושהקול שלה מדובב באופן חובבני ועם מבטא מגוחך, זה עדיין לא הופך את ההופעה שלו להופעת השנה.
מוזר, אני חשבתי בדיוק להפך
ביין מקבל שורות מאוד עוצמתיות וטובות, ויש לו קול ממש מגניב ומלחיץ, אבל אלה לא דברים שהארדי היה אחראי עליהם. הבעות פנים עם העיניים הוא דווקא כן עשה ועשה טוב. בכל אופן, אני חושב שזאת הייתה אחלה הופעה, פשוט זאת של אן הייתה טובה יותר אז היא קיבלה את רוב הפוקוס.
הבחירות שלי לא נכנסו לסקר אפילו.
הופעת השנה שלי היא בלי ספק פול דיינו בלופר שהיה מורט עצבים ומיד אחריו מארק רופאלו המקסים בנוקמים [יכולתי למצוא בסרט הזה עשרה שחקנים שנתנו הופעה יותר טובה מרד"ג'. הוא היה די שגרתי ושום דבר מיוחד, באמת] אבל מכיוון ששניהם לא כאן וכמות לא מבוטלת של אופציות בסקר הזה מגיעות מסרטים שלא ראיתי, הבחירה קלה במיוחד. לא התלבטתי לרגע.
מסקרן אותי כמה הצבעות קיבל הילד מלופר. הוא היה מצוין, אבל הסרט הזה היה עמוס בדמויות עשויות היטב ושחקנים מעולים.
הודעת "צריך לומר כן ולא כנה" בעוד 3… 2… 1…
גם אני הצבעתי לילד מלופר.
לאיזה מקום הוא הגיע?
לא הצבעתי לילד מלופר.
סתם תהיתי כמה קולות הוא קיבל.
הילד מלופר הוא פירס גאגנון (Pierce Gagnon)
הוא קיבל גם את הקול שלי (כמובן..) ולכן לא ראיתי טעם להצביע לאף אחד אחר ברשימה לעיל. מבחינתי הוא עשה לי את הסרט, ומאחר והסרט הזה עשה לי את השנה, פירס הקטן והמעוצבן הוא מקום ראשון אצלי.
סוראג' שארמה היה הבחירה האמיתית שלי
אבל הוא לא הגיע לגמר.
הצבעתי לטום הארדי
כי ממש אהבתי את הדמות של ביין ואיך שטום הארדי שיחק אותו. אבל לפי דעתי גג"ל היה הכי טוב בעלייתו של האביר האפל, בכל מקרה, הוא לא מועמד בסקר.
הצבעתי לג'ניפר לורנס.
היא הייתה מדהימה ב"משחקי הרעב", והיא גם מדהימה בכללי, אז זה טוב.
בכל מקרה, שמעתי דברים טובים על כל העשירייה, אז אני מניח שמה שלא יהיה – יהיה טוב.
לאאא, איך שכחתי להצביע להאתוואי
בכל אופן, ממה שראיתי:
גג"ל- היה קצת מוזר "בלופר", אמנם שיחק טוב אבל לא שחקן השנה.
הארדי- אני מאוד מאוד אהבתי את ביין, אבל זה הולך בעיקר לקול המגניב (כן כן) שעיצבו לו ולתסריט העוצמתי.
דאוני ג'וניור- אני מת עליו בתור שרלוק, בתור סטארק הוא מרגיש לי קצת מתאמץ מדי.
ג'ניפר- לא השתגעתי על הסרט, אבל היא פשוט תותחית. אז אני מניח שהיא תקבל את הקול שלי.
בכל אופן, התואר מגיע לאן.
בסקר המקדים
נתתי את קולי לגג"ל ולדייין דיהאן (שהיה לוקח את קולי גם עכשיו אם הוא היה נכנס) אבל זה היה לפני שראיתי את חיות הדרום הפראי.
חוץ מזה שהיא השחקנית עם השם הכי מגניב אי פעם בקולנוע והמתמודדת הכי צעירה לאוסקר בפרס השחקנית הראשית.
ראיתי שישה סרטים מפה, וכל המועמדים אכן נתנו הופעות טובות. לדעתי מייקל פאסבנדר ב"בושה" עוקף אותם, ולדעתי להרבה מהמצביעים לא יצא לראות אותו, ולכן הוא רק *כמעט* בעשירייה. חבל. אם היה מקום אחד למעלה יותר, היה מקבל את הקול שלי ללא היסוס.
רוברט דאוני ג'וניור…פשוט היה רוברט דאוני ג'וניור. שנון וסרקסטי כהרגלו. לא ראיתי משהו יוצא דופן או יותר טוב מההופעות שלו ב"איירון מן"-ים.
עם כמה שאני אוהב את ג'ניפר לורנס, במשחקי הרעב היא לא ממש הדהימה אותי בהופעה שלה. היא הייתה קטניס טובה, כן? אבל היו הרבה קטעים שהיא פשוט רצה או ישבה על עץ. אם היא הייתה מועמדת כאן על "אופטימיות" כנראה שהייתי מצביע לה, כי על זה באמת מגיע לה. אבל ב"משחקי הרעב" פחות נקשרתי אליה.
גם לי לא ממש ברור מה טום הארדי עושה כאן. הוא היה אחלה ביין והכל, אבל בטח לא ההופעה הכי טובה בסרט. אן האת'וויי, anyone?
אהבתי גם את ההופעות של מטרין פרימן ורוני מארה (הרבה כבוד על כל השינויים הפיזיים שעברה כדי להכנס לדמות), אבל שוב, לא עד כדי כך.
ולכן הקול שלי הולך לג'ג"ל. "לופר" הייתה ההברקה של השנה, ולדעתי ההופעה שלו שם הייתה נהדרת. אני לא יודע בדיוק לשים את האצבע על משהו מסויים, אבל ממש התחברתי לדמות שלו, והסצינה בדיינר היא מאלה שאני יכול לראות שוב ושוב. אז כן, ממש אהבתי אותו בסרט. חוץ מהעיוות הקוסמטי הלא נחוץ הזה…
מכיוון שצפיתי רק בשלושה סרטים מתוך עשרת המועמדים, ביין לא הרשים אותי במיוחד ורוברט דאוני ג'וניור עושה את מה שהוא רגיל ותו לא, בלית בררה הצבעתי לג'ניפר לורנס. היא אכן נושאת את הסרט על גבה ועושה את המקסימום שניתן להפיק מהדמות (זו לא אשמתה שהתסריט צפוי להחריד והסרט לא כזה מוצלח).
העשירייה ממש מאכזבת, בדיוק כמו זו של סרטי השנה, אם לא יותר. משלושת השחקנים שבחרתי אחד נכנס, ההצבעה שלי, חואקין פניקס שלא רק נתן ב"המאסטר" את ההופעה הטובה ביותר השנה אלא את אחת ההופעות הטובות ביותר של העשור ואולי אפילו קצת יותר.
מעניין מה קרה השנה אבל זו הפעם הראשונה, נדמה לי, שאני מסכים עם הבחירות של האוסקר יותר מאשר עם אלו של עין הדג (ושלא תבינו אותי לא נכון, גם הבחירות של האקדמיה מגוחכות ברובן, אבל טום הארדי? זה פשוט..![!:(!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_sad.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_sad.gif" alt="" width="" height="" />)
).
כבר אז, היה לי ברור שרוני מארה הולכת להיות אחת מהופעות השנה שלי. בסקר המקדים, הצבעתי גם לחואקין פניקס ולשרה סילברמן (ראלף ההורס), אבל שרה נותרה בחוץ. בדו-קרב בין השחקן והשחקנית הטובים ביותר של השנה לדעתי, רוני מארה זוכה. נדיר לראות שחקנית נכנסת כל כך חזק לתפקיד. זה לא רק השינוי הפיזי שעברה עבורו, אלא בעיקר שכשראיתי אותה על המסך, ראיתי את ליסבת ולא שום דבר אחר. היא לא נראתה כאילו נותרו בה שאריות של משהו חוץ מהדמות אותה היא מגלמת ומלבד ההערכה שיש לי ליכולת של דיוויד פינצ'ר להוציא מהשחקנים שלו את המיטב, רוני מארה מקבלת את קולי כאחת מהופעות המשחק המרשימות שראיתי ולא רק השנה.
כאילו, לא שהוא הבחירה שלי, אבל לדעתי האישית, הוא נתן את ההופעה הטובה ביותר של גבר בתפקיד משנה (עם תחרות ממש לא קלה מאנשים כמו פאטון אוסוולט מ"לא בוגרת") ב-2012, אם כמובן לא מחשיבים את סרטי האוסקר שעוד לא הגיעו אלינו ואני די בטוח שיש שם אנשים שעוקפים אותו. לדעתי בהחלט מגיע לו להיות בעשירייה הזאת, אבל זה לא אומר שהוא הזוכה שלי, מן הסתם.
התואר הזה שמור לרוני מארה, שגם זכתה בשנאוצר הזהב לשחקנית הטובה ביותר (את שאר ה"טקס" הזה אפשר למצוא דרך הלינק בשם שלי, למי שמעוניין). פינגווין לצערי הרס לי תגובה או כמה למעלה את כל הדברים המקוריים להגיד עליה, אז אני רק אומר את מה שהוא אמר במילים אחרות: מזמן, אבל מזמן לא הנחתי את עיניי על שחקנית שתפסה באופן כזה מושלם את הדמות שלה והביאה אותה לחים על המסך בכזאת צורה, עם כזה פירוט ועם כזאת השקעה – גם פיזית, וגם מבחינת המשחק, כמובן. אם הייתי היא, הייתי נורא מתעצבן על אי קבלת האוסקר, ולו רק כי עכשיו סתם יש לי חורים בכל הגוף בלי שזה באמת השתלם לי.
קרובים: שרליז ת'רון שהייתה מרסקת, קונבאנבבנאזאזנזאזנזאזנה וואליס שהייתה מדהימה גם היא, ומרטין פרימן, שמארק מיי וורד, עומד להיות הסטיבן פריי הבא.
חסרים לי בסקר: פאטון אוסוולט, קארה הייוארד, אן הת'וואי, אמילי בלאנט ודיין דייהאן.
הכותרת שנבלעה: "באמת עד כדי כך כולם שונאים את טום הארדי"?
טום הארדי כרגע בתיקו על המקום הראשון עם רוני מארה. למרות שיש כמה מגיבים שיצאו נגד בחירה בו, עושה רושם שהרבה דווקא אהבו את ההופעה שלו.
"צריך לציין שהגבול בין ההופעות שנכנסו לעשיריה ואלה שנשארו בחוץ הוא מאוד דק: בין המקום העשירי למקום ה-13 מפרידים בדיוק שלושה קולות. קולות בודדים היו יכולים לשנות את הרכב העשיריה ולהכניס פנימה אחת אחד ממקומות 11-13."
זה נכון גם לגבי מקומות 2-4 בתוצאות ההצבעה על סרט השנה. ללמדנו ש"כל קול קובע" וכו'. ולא רק בסקר הזה של הופעת השנה…
[במידה שהכותרת נעלמה, כפי שקורה פה הרבה לאחרונה, כתבתי->גם פה אני מצביעה להוביט בהיעדר אופציות טובות יותר ]
בהופעות השנה הצבעתי למייקל פאסבנדר וקארי מוליגן ב"בושה". ולויגו מורטנסן ב"שיטה מסוכנת", שלדעתי עם כל הפגמים שהיו בסרט (והיו) נתן הופעה מבריקה (משהו אומר לי שהייתי היחידה שהצביעה לו).
טום הארדי מוביל, ברצינות? הוא היה הדמות הכי חלשה בסרט לטעמי. לא מבינה מה הוא עושה בעשירייה.
את גג"ל מאוד אהבתי בלופר, למרות שלא אהבתי את "לופר", אבל הוא לא הרשים אותי עד כדי כך.
ג'ניפר לורנס – שחקנית מוכשרת ביותר, אבל במשחקי הרעב לא התלהבתי ממנה יותר מדי. דווקא הבחור שלצידה שאת שמו שכחתי (שיחק בממלכת טרביתיה אם זכור לי) נתן הופעה הרבה יותר משכנעת.
ורוברט דאוני ג'וניור? נו באמת, הבנאדם פשוט משחק את עצמו. אם כבר פרס למישהו מהנוקמים אז למארק רופאלו, שהצליח להפוך כל סצינה שהיה בה למפגן משחק משובח ולהוציא גם מאחרים את המיטב.
את השאר לבושתי אני לא מכירה כי לא ראיתי את הסרטים. אז בהיעדר ברירה אחרת – אני מצביעה למרטין פרימן, שהצליח להיות ההוביט המושלם והפתיע אותי מאוד במשחק המשכנע, ביכולת התזמון הקומי שלו וביכולת שלו לעמוד מול גולום/גנדלף ועדיין לא להיבלע לחלוטין תחת הצל הענקי של אנדי סרקיס ואיאן מק'קלן.
מה שלקח לא מעט זמן, יש לציין, כי זה היה באחד הימים הגרועים של השרת… ואמנם לא ראיתי הרבה מההופעות שנכנסו לסקר, אבל אני מרגישה מאוד בנוח להצביע לה גם ככה.
והכותרת האבודה: אני העתקתי את שמה של הילדונת מדף הסרט.
הסרט לא טוב כמו שהיה יכול להיות, האנסמבל לא מרשים כמו שהיה צריך להיות, אבל יכולת המשחק שהוא מפגין ב'המאסטר' היא שומטת-לסתות, והדמות שהוא מצייר היא מורכבת ומרתקת.
והכותרת שאבדה: מבחינתי מופיע שם עשר פעמים השם "חואקין פניקס".
ועוד בשביל משחקי הרעב? כאשר אומרים לרוב האנשים שג'ניפר לורנס למעשה לא למדה מעולם משחק, התגובה שלהם היא "זה מסביר המון!". אני לא מוצא שום סיבה לזה שמישהו לוקח את ג'ניפר "פרצוף קרח" לורנס ברצינות, חוץ מזה שהיא כבר הייתה מועמדת לאוסקר פעם אחת (ולעוד ערימה אחרת של פרסים). לא ראיתי את קר עד העצם, יכול להיות שהיא שיחקה שם באופן מבריק. ומצד שני, גם יכול להיות, וזה כנראה המצב האמיתי, שזה הייתה ליהוק טוב ובמאי שידע להפיק דברים טובים מהשחקנית שלו, והגורמים האלה בדרך כלל גורמים לאנשים להתבלבל ולחשוב שהשחקנית טובה. ובכן ג'ניפר לורנס היא שחקנית נוראית. זה גם לא קשור לזה שהיא לא למדה משחק – יש לה את המנעד הרגשי של קריסטן סטוארט, והפנים שלה מעניינות כמו סביח ישן.
ובאותה נימה, איך לעזאזל ברוס וויליס לא מופיע פה? ממלכת אור הירח הייתה אחת ההופעות הכי מרשימות שראיתי השנה ובכלל. לפחות שחקן אחד משם צריך להיות מועמד בכל פרס למשחק אפשרי. או לפחות, תורידו משם את טום הרדי. שחקן שכל הסרט מדבר בקול מעוות ובמבטא לא שלו בoff-screen, כאשר על המסך לא רואים 70% מהפרצוף שלו, ורוב ההכנה שהוא עשה לסרט מסתכמת בלגרום לו להיראות כמו שוורצנגר, מבחינתי לא ממש שיחק יותר מדי בסרט.
קודם כל, סביח זה נורא מעניין.
אבל ברצינות, ג'ניפר לורנס שחקנית אדירה. האם היא שיחקה בצורה מושלמת במשחקי הרעב? לא, אבל גם וודי הרלסון, סטלני טוצ'י ודולנד סאת'רלנד, שחקנים נהדרים עם מספיק הופעות אגדיות, לא שיחקו שם בצורה מרשימה מדי.
ג'ניפר לורנס שחקנית שהביאה דמויות נורא שונות ב"קר עד העצם" ( שאני חושב שהדמות במשחקי הרעב זה פשוט אותה דמות רק פחות קשוחה) ,"אקס מן ההתחלה" ו"אופטימות היא שם המשחק". יכול להיות שהפנים שלה לא הולכות לכל כיוון כמו ג'ים קארי, אבל יש עוד דרכים להביא דמות למסך, והיא בהחלט שחקנית ראויה ומעניינת. לא כל דבר שהיא עושה זהב, אבל זה בערך נכון לכל שחקן אי פעם.
גג"ל משחק את הטייפקאסט שלו באופן מרשים למדיי
התלבטי בין טום הרדי לרד"ג[ולחשוב שאני מתלונן שאני לא מבין מה הרעיון בגיבורי על]בסוף החלטי על טום הרדי בגלל שרד"ג היה טוב כהרגלו-לא משהו מפתיע.
גם הארדי נדחק למקום השלישי (קצת צובט לי לראות איך "עלייתו" זוכה להערכה הענקית הזאת פה. בלי לזלזל בטעם של אף אחד פה, אני מכבד את דעתו של כל אחד פה, אבל טום הארדי? הוא אפילו לא נתן את ההופעה הכי טובה בסרט עצמו), וגם שתי נשים יוצאות דופן בשני המקומות הראשונים. רוני מארה הייתה ענקית ב"נערה עם קעקוע דרקון", וג'ניפר לורנס נהפכה להיות האובססיה החדשה שלי מאז "אופטימיות" (עד כדי כך שכתבתי באנגלית חיבור שמתאר את כוונתי למצוא את ג'ניפר לורנס ולהתחתן איתה), ככה שאני מאוד שמח מהעובדה שהיא במקום השני, גם אם היא לא הייתה עד כדי כך מרשימה ב"משחקי הרעב". מסתמן שזאת תהיה כבר שנה שנייה ברציפות שמועמדת לאוסקר לוקחת את הופעת השנה (נטלי פורטמן גם זכתה באוסקר, כמובן).
1-בגלל שהוא הצליח לתת לדמות אופי כשהוא בקושי יכול לעשות הבעות פנים ונראה כמו שוורצנגר
2-בגלל שהוא מעביר את הרגש המתאים לדמות[שילוב של מוריארטי וחייל אוניברסלי]המכות שהוא נותן מרגישות כואבות[רק שאני נזכר בזה אני מתחיל להתנשף]ושהוא מתגרה בבאטמן…אתה מרגיש את האדם הקטן שמנסה להלחם בדבר גדול עליו.בדבר חכם יותר,אכרי יותר…אבל אולי אני נרדמתי באמצע הסרט וחלמתי את כל זה
גם לי היה קשה לנסח את זה
[הכותרת: לכן אני גם אוהב את הקול של ביין: האמביוולנטיות של הדמות]
ביין הוא דמות מורכבת במובן המילולי של המילה: הוא גם בריון מבהיל שמסוגל למחוץ פיזית כל מי שעומד מולו, אבל הוא גם בעל תוכניות ארוכות טווח שאף פעם לא ממש ברור מה הן (חוץ מלו עצמו, שמאוד ברור). הקול שלו מבטא את זה: הוא לא קול החלטי וחזק של מנהיג אכזרי, אלא קול בעל גוון ואינטונציה שכל הזמן משאירים אותך במצב של חוסר וודאות לגבי מידת הרצינות שלו. הוא אירוני? הוא אמפטי? מה בדיוק קורה כאן?
כתבה מעניינת על המועמדות וההופעה של ק. וואליס,(למרות שהיא לא רלוונטית לסקר שלא הולך מפורשות לשחקן אלא להופעה) שמעלה נקודות ושאלות חזקות על ההופעה של ק. בפרט ועל הופעות של ילדים בסרטים בכלל.
http://www.film.com/movies/quvenzhane-wallis-nomination
הולך לכתוב משהו ממש מתנשא
אם עלייתו של האביר האפל זוכה לסרט הטוב ביותר וג'ניפר לורנס זוכה להופעת השנה, כנראה שמשהו התקלקל בפדגוגיה שלך, רד פיש. מאילוצי הפרנסה או בחירות החיים, עברת מלכסות מגוון רחב של קולנוע לכיסוי הפופ ההוליוודי. אולי זה הנגיש את האתר לחבר'ה שעושים את צעדיהם הראשונים באומנות זו ולכן הבחירות הרדודות.
אך יותר מכך, אני חושב שאתה מעלת בתפקידך. בתור נער האתר עזר רבות בחינוכי. הוא חשף אותי לדברים שלולא הדג לא הייתי מתוודע אליהם, לבטח לא בשנים ההן. אך האתר היום עוסק בביקורות דמדומים, סרטי קומיקס ובלוקבסטרים בזעיר אנפין. אם זו הפריזמה דרכה אתה מסתכל על המציאות, לא פלא שהאביר האפל מרגיש כמו זהב טהור וג'ניפר לורנס מעבירה בך רטט.
ובאמת סליחה על ההתנשאות. אין בי שום זלזול בבחירות. רק אכזבה מפספוס התפקיד החינוכי שהאתר פעם קיים.
זה לא רק מתנשא, זה ממש ממש מפגר.
כתבתי באתר הזה כמה עשרות ביקורות בגלגולו הקודם, ויש לי מושג די ברור מה התפרסם בו: גם סרטי קומיקס ובלוקבאסטרים. אבל יותר מזה. אם לצטט את מר ר.פיש עצמו, בכתבה מלפני תריסר שנים, בה הציג את חזונו:
"לסרטים אני הולך כדי ליהנות. לא כדי שיהיה לי חומר לשיחות סלון, לא כדי לקבע את הסטטוס החברתי שלי על ידי צפייה בסרטים הנכונים, ולא כדי להרגיש חכם. אני אשמח לראות את החדש של פון טרייר או האחים כהן, אבל אני אהנה מאוד גם לראות את "משימה בלתי אפשרית 3" או כל סרט פעלולים לא מאוד אינטליגנטי אחר."
(http://www.fisheye.co.il/שלום-באנו-לבקר)
אז על איזה רד פיש ואיזה אתר בדיוק אתה מתלונן?
והכותרת הייתה: "זה לא רק ממש ממש מתנשא, זה גם ממש ממש מפגר".
(אגב, יצויין שלא לכל מצביעי האתר קוראים רד פיש. רק לפרוטוקול).
מסכימה, חוץ מהשימוש במילה "מפגר"
ובמקרה שהכותרת נעלמה->מסכימה, חוץ מהשימוש במילה "מפגר".
זו הדיעה של הכותב. ואפילו שאני לא מסכימה איתו, זו בכל זאת דעתו, והיא אפילו מנומקת.
פשוט קצת צרמה לי המילה…
"כנראה שמשהו התקלקל בפדגוגיה שלך, רד פיש"', "אני חושב שאתה מעלת בתפקידך" "אם זו הפריזמה דרכה אתה מסתכל על המציאות", וכן הלאה.
למה לגיטימי מבחינתו לכתוב את זה, ולי לא לגיטימי לכתוב שהוא כתב משהו ממש ממש מפגר?
ובנוסף, כפי שאמר דניאל מויינהאן עליו השלום, "כל אחד זכאי לדעות משלו אך לא לעובדות משלו". ומה שהוא הציג פה בתור עובדות – ומהן יצא למטח של התנשאות כאמור לעיל – הן לא עובדות. ומעולם לא היו.
(ואם מישהו בספק, אני מתכבד להציג כמה ראיות:
http://www.fisheye.co.il/%D7%9E%D7%94%D7%95-%D7%94%D7%A1%D7%A8%D7%98-%D7%94%D7%98%D7%95%D7%91-%D7%91%D7%99%D7%95%D7%AA%D7%A8-%D7%9C%D7%98%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%AA-%D7%A4%D7%95%D7%A4%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%9F/
התביעה הייתה יכולה להציג עוד הרבה מוצגים, אבל דיינו בזה).
אני די בטוח שקסנדרה התכוונה לכך שהשימוש במילה "מפגר" היא לא ראויה כי היא מתייחסת לציבור מסויים ולכן לא יאה להשתמש בה בתור עלבון (בדיוק כמו שלא משתמשים במילה "הומו" בתור עלבון).
אז כנראה אני הבעיה
לי אישית מפריע כאשר מישהו כותב את דעתו (גם אם היא מעט קיצונית ו"מאשימה") ומנמק אותה ומספר כמה כואב לו על מה שקורה פה, בין אם זה "עובדות" או "דעות", ואז כותבים לו שמה שהוא כתב זה "מפגר".
גם אם זה לא "נכון", יש לדעתי דרך להתנסח בצורה יותר מעודנת כדי להגיד שאתה לא מסכים, בטח לא להשתמש במילה המסויימת הזו (בין היתר בגלל מה שתום ציין למטה).
אין לי מושג מי זה דניאל מויינהאן ומה הוא אמר. אני אישית גדלתי על המשפט של וולטר.
צר לי שאתה מאוכזב…אבל לדעתי אתר שמדבר רק על קולנוע שנחשב לאיכותי ו"מתעלם" מסרטים ש"לא לרמה שלו" הוא אתר שמנותק מהמציאות. צריך לכתוב עליהם, ולו כדי להגיד שהם גרועים או טובים באופן מפתיע. אם אתה חושב שצריך להיות אתר "חינוכי" כלשהו שבו ידברו רק על קולנוע שנחשב איכותי – אז יאללה, תקים אותו. מבטיחה לבוא לבקר, אם כי אולי לא תרצה שאני אבוא, חובבת דימדומים, אחרי הכל, חלילה שלא אוריד לך את הרמה (:
אבל להגיד שהאתר נכשל כי לא נבחרו השחקנים והסרטים שאתה מחשיב איכותי? נו באמת. רד פיש צריך להכווין פה אנשים מה להצביע? מה לעשות, זה סקר שמשלב פופולריות עם איכות (ולא תמיד יש סתירה בין השניים). ורוב האנשים הלכו לאביר האפל ומשחקי הרעב. יכול להיות שבאתר של מבקרי/חובבי קולנוע שהולכים למיליון סרטים בשנה, איכותיים ולא איכותיים יהיה דירוג אחר (לדעתי לא עד כדי כך). רוצה כזה דירוג? רוצה אתר פדגוגי שמחנך את האנשים לטעם איכותי כמו שלך עם שלט של "אין כניסה לקולנוע פופולרי ולחובבי דימדומים"? לך תקים *כזה* אתר. בהצלחה. לי אישית נחמד כאן כמו שהאתר עכשיו (חוץ מהבעיות הטכניות לאחרונה). סה"כ יש פה אנשים שהם לטעמי סבבה, חולי קולנוע כמוני שיודעים לכתוב ולהביע את דעתם בבהירות וכיף לי לדון איתם ולקרוא ביקורות, המלצות/השמצות והגיגים שלהם…
ואת זה אתה אומר
שנה אחרי שהסרט הזוכה פה בעין הדג היה ברבור שחור?…
אם אתה מתכוון להתנשא
לפחות תתנשא על האנשים הנכונים.
את סרט השנה שלו רד פיש כבר בחר, ולמקרה שלא שמת לב, הוא לא "עלייתו של האביר האפל". הסרט הזה נבחר כסרט השנה בסקר פתוח, שהצביעו בו מאות גולשים. אני גם בספק שרד פיש הוא הגורם לכך. לסרט היה הייפ עצום במשך 4 שנים, והוא פורסם ושווק בכל מקום. הביקורת על הסרט באתר לא הייתה של איזה פאן-בוי מתלהב, אלא של מבקר מנוסה ואובייקטיבי שציין את הפגמים שלו. בסופו של יום, אנשים מצביעים לפי הסרטים שהם רואים, ולא לפי מה שרד פיש אומר להם. נכון, אולי הביקורות פה באתר השפיעו על ההחלטות של אנשים לראות סרט כזה או אחר, אבל לא הייתה איזו שטיפת מוח להצביע ל"עלייתו" או לג'ניפר לורנס. גם הסרט וגם השחקנית נהדרים בפני עצמם, ואם כל-כך הרבה אנשים הצביעו להם כנראה שהייתה להם סיבה.
אני לא מכיר את האתר הישן ולא יודע מה היה בו, אבל מה שאתה אומר נראה קצת מנותק מהמציאות. נכון, רד פיש מסקר סרטי קיץ ובלוקבאסטרים (כמו כל מבקר קולנוע) אבל גם לא מעלים עין מדברים קטנים. בין אם זה סרטונים של Viewfinder או ביקורות על סרטים שלא הגיעו בכלל לארץ או הגיגים מרתקים על מיני נושאים הקשורים לקולנוע. יכול להיות שאתה נורא מתמצא בתעשייה וכל הדברים שמתפרסמים פה מוכרים לך, אבל אני יכול לומר לך שגם באתר של היום אני נחשף לדברים שכנראה לא הייתי מכיר בחיים בלעדיו (דוגמה – רק בזכות האתר שמעתי לראשונה על הסרט Safety Not Guaranteed וראיתי שמתלהבים ממנו. אתמול צפיתי והוא אכן חמוד ביותר, וכנראה שבלי האנשים פה לא הייתי שומע עליו בכלל).
רד פיש יכול להתעלם מכל הבלוקבאסטרים וה"דמדומים" למיניהם ולכתוב רק על סרטים זרים אילמים שהוקרנו באיסלנד במשך שבוע, אבל אני בספק שהרבה מהקהל של האתר ישאר. וזו לדעתי המשימה העיקרית של אתר טוב – לפנות לקהל מכל הסוגים. ולדעתי האתר הזה עושה זאת בהצלחה יתרה – בין אם זה ביקורות על סרטי קיץ, סרטים זרים, אירועים מיוחדים ומגניבים ועוד דברים.
אז כן, הצבעתי ל"עלייתו של האביר האפל" בסקר סרט השנה. אם אתה חושב שהטעם שלי רדוד ופדנטי, זכותך. אבל אני מבטיח לך שלרד פיש לא היה שום קשר לזה.
בלי התנשאות ובלי כלום:
אתה עושה כאן טעות אחת, וזה כשאתה חושב שדורון אי פעם לקח על עצמו תפקיד חינוכי. האתר הזה, למרות שהוא בסופו של דבר הצליח בכך, לא התיימר לחנך את קוראיו לטעם טוב בקולנוע. זכותו של כל אדם לחשוב ש"האביר האפל" הוא זהב טהור, ותאמין לי – ג'ניפר לורנס די מרטיטה. ואם תסתכל טוב ברשימה – שלוש מההופעות בסקר הן הופעות שהיו מועמדות השנה (או שנה שעברה) לאוסקר, ושבעה מתוך עשרת השחקנים המוזכרים בסקר היו מועמדים (או זכו) באוסקר. ומתוך עשרה סרטים שמוזכרים בסקר, רק חמישה יכולים להיחשב כסרטי פופקורן מיינסטרימיים, שוברי קופות בזעיר אנפין.
עכשיו, אני מסכים איתך שהאתר עבר להתמקד יותר בסרטים יותר מיינסטרימיים, וגם אני הייתי שמח אם היו כאן התייחסויות גם לקולנוע יותר שולי, או פשוט סרטים פחות פופיים (למרות שאני מבין את הסיבות שבגינן יוצא מצב שבו יש יותר ביקורות על סרטים כמו "סקייפול" או "עלייתו של האביר האפל" מאשר ביקורות על סרטים כמו "בושה"), אבל זה לא אומר שום דבר על "מעילה בתפקיד". אני גם מגדיר את עצמי כנער שהתחנך כאן, אבל אני לא חושב שזאת הייתה מטרת האתר. כמו שטווידלדי הזכיר, האתר נועד אך ורק על מנת לדבר על סרטים. לא לשום מטרה פדגוגית אחרת.
אני אחד שהטעם שלו יחסית שונה משל רוב האנשים
ואני עדיין מוצא פה המון אנשים מעניינים וקהילה מעולה. וזה כל הרעיון באתר, שגם חובבי הקולנוע הסקנדינבי הפוסט מודרני וגם חובבי סטאפ אפ 3, ימצאו את המקום שלהם.
אני לא חושב שמישהו באתר הזה רוצה לחנך, אבל תחשוב על זה שאנשים נחשפים להמון סרטים, והטעם שלהם יכול להשתנות. מחובבי דמדומים הם יכולים להפוך לחובבי לארס פון טרייר בגלל שבאתר הזה הכל מקבל חשיפה.
שמעתי את הקול שלך..
אבל אם ג׳ניפר לורנס לא העבירה בך משהו במגוון ההופעות האחרונות שלה שהוכיחו שהיא אולי השחקנית המוכשרת בדורה אז הבעיה אצלך.
מי שמעוניין להיווכח בכישוריו של טום הארדי,
שיצפה ב"רוקנרולה" של גאי ריצ'י, ואז בעלייתו וכו'.
זה בדיוק ההבדל בין לשחק, לבין לחזור על אותה הדמות כל הזמן. (ע"ע רוברט דאוני, מלבד טרופיק תאנדר – שם באמת שיחק).
ולכן הצבעתי לו, לא כי חשבתי שעלייתו היה כזה מדהים או ביין בפרט. ואני יודע שמדובר על הופעה, אבל מבחינתי הופעה זה מה שהשחקן נותן, ולא המאפרת, ופה הוא נתן משהו יחודי.
בלי כותרת, כי כותרות נעלמות.
אם כך, אז כריס המסוורת' צריך לקבל את פרס השחקן הטוב ביותר, כי אני לא חושבת שאפשר בכלל להשוות בין הדרך שבו הוא משחק בבקתה ביער לבין הנוקמים.
ובנוסף, צריך לשלול לרוברט דואני ג'וניור את רישיון המשחק, הוא משחק רק דמות אחת, ואני חושדת שהדמות הזאת היא הוא עצמו.
רד״ג׳ פשוט מרברט דאוני ג׳וניור את הדמויות שלו זה הכל.. וגם זה בטח מה שאומרים לו לעשות כי המפיקים רוצים ללכת על בטוח ולהציג לקהל את הרד״ג׳ שהם רוצים לראות.
אבל בבריכה של הוגו למשל הוא משחק דמות שונה לגמרי
ג'ון טרבולטה שונה לחלוטין ב"היירספריי","ספרות זולה" ו"גריז" אבל זה לא אומר שההופעה שלו ב"פריז לאהבה" או "בי קול" זאת הופעה טובה. הופעה טובה לא נשפטת על פי כמה היא שונה מההופעות הקודמות של השחקן, אלא על פי כמה היא עובדת בסרט עצמו.
זאת כמו הטענה של קווין סמית' שהשחקן של ג'יי ( ג'ייסון מיוז, נראה לי) הוא אדיר כי הוא ממש לא ככה בחיים האמיתיים, שזה יפה והכול – אבל הדמות שלו עדיין נורא שטחית ולא עמוקה, אלא מצחיקה וכיפית ובטח לא צריכה להכנס לפנתיאון השחקנים העולמי.
אחרי שנטלי פורטמן זכתה על ההופעה המשמימה בברבור שחור.
לורנס ורוני מארה היו יכולות להיות רקדניות באלט הרבה יותר מוצלחות ממנה.
למעשה גם טום הארדי עם המסיכה היה יכול להיות נינה יותר מעניינת או לפחות מבדרת.
כותרת
מבין ההופעות שבחרתי בטופס המקדים, רק ג'ניפר לורנס עלתה לסיבוב הבא. משחקי הרעב היה סרט טוב בעיניי, ולורנס עושה קטניס מעולה. היא מעבירה בצורה טובה מאוד את הפגיעות של קטניס, את הרגש המתפרץ ששוכן לצד רציונליות קרה ומחושבת. הבעיה שלי עם ההופעה שלה היא שאומנם היא טובה מאוד, אבל היא לא מלהיבה או מפתיעה כמו שתי בחירות האחרות שלי.
צ'נינג טייטום על ג'אמפ סטריט. את ג'אמפ סטריט הייתי אמורה ממש לא לאהוב. זה סרט נעורים מלא בהומור גס והומור סטלנים שלא מדבר אליי. הבעיה היא שלצד כל זה, יש בו המון הומור חכם ושנון, מודעות עצמית וחן, וזה מה שהופך את הסרט הזה מבחינתי לבכל זאת שווה צפייה. התפקיד שצ'נינג טייטום עושה בסרט, הבחור המקובל שצריך להתרגל למעמדו החדש כחנון ודחוי חברתית, מבוצע בצורה אמינה להפליא, והכימיה שלו עם ג'ונה היל נהדרת. אבל מ"מאניבול" ידעתי שג'ונה היל יכול להרשים. ההופעה של טייטום בסרט הזה הייתה אחת ההפתעות הנעימות.
וההופעה הטובה שלי השנה מבחינתי הייתה אן הת'אווי כסלינה קייל. אח, איזו הופעה משובחת. דבר ראשון, היא באה לעולם של סרטי באטמן אחרי שהדמות הנשית העיקרית בו הייתה רייצ'ל, שהיא בסך הכל דמות די מבאסת גם כקייטי הולמס וגם כמגי ג'ילנהול. באה אן ומחזירה לבאטמן מנה אחת אפיים, אבל בצורה מרהיבה ומעוררת התפעלות ולא בצורה צדקנית ומעצבנת. סלינה היא דמות מלאה בניגודים: כמו בסצנה הראשונה שלה עם ברוס או הסצנה עם התפוח, שבה בתחילת הסצנה היא אחת ובסופה היא אחרת, והמעבר כל כך הולם, כל כך אמין.
אני אומנם מראש הייתי בעדה, היא שחקנית מגוונת שאני אוהבת מאוד, אבל היא הצליחה להתעלות על עצמה בסרט הזה. מגיע לה אוסקר, גם אם על הסרט הלא נכון.
ידעתי שאני מצביע לפרימן עוד מהטריילרים הראשונים.
הוא פשוט ליהוק מושלם! הרבה הרבה זמן לא ראיתי ליהוק שפוגע כ"כ חזק. מדהים לראות ששחקן ששיחק בצורה כה מעצבנת בסרט כה מעצבן ('מדריך הטרמפיסט…') הצליח לחבב את עצמו עלי ככה בזמן האחרון ('שרלוק', 'ההוביט').
בין המתמודדים הבולטים הנוספים היה גג"ל, לאחר ששבר את הטייפקאסט ההיפסטרי שאיים לדבוק בו עם הופעה מצוינת ב-'לופר', והוכיח שהוא יודע להיות גם אקשן הירו בעל מוסר מפוקפק כשצריך.
אני מודה ששני המתמודדים המובילים נכון לעכשיו (ג'ניפר לורנס וטום הארדי) לא הרשימו אותי עד כדי כך. הארדי נתן הופעה סולידית בסרט טוב, אבל עיקר כוחו היה בשורות ששמו לו בפה ובאפיון הדמות המצוין ופחות במשחק עצמו, שהוגבל מעט בגלל מסכת הקת'ולהו שלו. נכון שההגדרה הכתובה למעלה ל'הופעה' תופסת גם את הקריטריונים האלה, אבל עדיין הלב שלי הולך יותר אל תצוגת המשחק ופחות על משחק התצוגה.
'משחקי הרעב' היה סרט מעט מאכזב באופן כללי, במיוחד לאחר הביקורת המהללת שראיתי עליו פה באתר (אני חושד שההתלהבות הראשונית ממנו נבעה בעיקר בגלל השוני הקיצוני שלו מ-'דמדומים'). הרבה יותר נהניתי מלורנס ב'קר עד העצם' ובעיקר כאקסמנית לעתיד.
חסרו ברשימה- רוב צוות השחקנים של 'ממלכת אור הירח' (ובראשם סאם), עזרא מילר על הופעתו ב-'כמה טוב להיות פרח קיר' (שחקן מעולה בסרט די בינוני).
נ.ב.- לא ראיתי את 'חיות הדרום הפראי' ואני מצטער על כך. אחת הסיבות לזה היא מחסור בביקורת פה באתר. היות ואני סומך כאן לא רק על טעם הדג (מלוח), אלא גם על טעמם של הגולשים (שחלקם מבקרים-לשעבר)- הייתי שמח להמלצה או קטילה מנומקת. אני יודע שהחלק הזה בתגובה היה יכול להיות מתאים יותר ל'דג זהב/דג מלוח' או לסקר סרט השנה, אבל יש לי הרגשה שזה עדיין לא עוף טופיק מוחלט.