לסמן ספוילרים וכאלה (כן, גם לסרט "באטמן" שאותו הסדרה ממשיכה). וכעת, אני.
|
• פרק 1: בשעות הקטנות של הלילה |
פרק 8 | "דבר עצום או קטן"
לאורך כל הביקורת המתגלגלת שבתי והדגשתי את המסקנה הבלתי נמנעת שויקטור ימות. נכון שלא ידעתי בוודאות שזה יקרה, אבל ניכר שויקטור נכתב כדי למות ולהפוך את אוז לנבל מהסוג שאף תרנגול כפרות לא יגאל – ולפי הרשת זו הייתה דעה כולי עלמא. במשך שבועות ניסיתי לנחש כיצד זה יקרה: או שאוז יאשים אותו במוות (שלא קרה) של פרנסיס או שאוז יכעס עליו שבגלל פאשלה אחרת או לא יודע מה. והנה, צדקתי כשאמרתי שויקטור ימות אבל גם בחלום הכי פרוע שלי לא הייתי מסוגל לדמיין את הסיבה: סתם, כי ככה. אגב אורחא.
רק שזה לא באמת סתם. ויקטור הוא משפחה עבור אוז, שניהם הסכימו על כך. למדנו מה אוז עושה לבני משפחה (ואני לא מדבר רק על האחים שלו, תכף אגיע לפרנסיס), ולמרות זאת נראה שאת ויקטור, בניגוד לשני האחים שלו, הוא באמת אהב. ובדיוק בגלל מה שאוז חווה לאורך העונה, ובעיקר בפרק האחרון, הוא לא יכול להרשות לעצמו להרגיש שוב חולשה – ומשפחה, מה לעשות, זו חולשה. לכן ויקטור מבחינתו צריך למות, מה שאכן קרה באחת הסצנות המצמררות שראיתי השנה: לאחר שיחה כנה ומלאה באמוציות בלילה על גדת הנהר. היה לי ברור לאורך כל הסצנה שזה יגיע, והמתח לקראת הרגע הארור היה גרוע לא פחות מאותן שניות בהן חנק אוז את ויקטור במו ידיו.
ומילא ויקטור – כמה זמן הם כבר הכירו? שבועיים? – אבל אימא של אוז זה סיפור אחר. לפני מספר פרקים היא ביקשה ממנו מפורשות שאם אי פעם היא תהפוך למשותקת, שלא יתן לה לחיות יותר. ובמְקום לגאול את האישה המסכנה מיסוריה, פרנסיס כלואה כעת בגוף של עצמה בפנטהאוז (שלא יזיק לו קצת צבע) שאוז רכש עבורה, בסיום טראגי יותר ממה שוויקטור קיבל.
אם כי אפשר ורצוי לטעון שאולייייי זה הגיע לה. הרי אחד הגילויים המפתיעים בפרק הוא שפרנסיס ידעה כל השנים האלה מה אוז עשה לאחים שלו, והיא לא עשתה כלום בנידון. אני לא אומר שהיא הייתה צריכה להרוג אותו כפי שתיכננה בהתחלה, אך לאור העובדה שפרנסיס ביודעין גידלה את השטן בעצמו – שלא תהיה מופתעת שאת שארית חייה היא תבלה באופן הטראגי הזה.
ובמפתיע, הוא אפילו יותר טראגי מהסוף לו זכתה סופיה שחזרה לארקהם (אוז אכן הבטיח לה שהיא תלך לגיהנום, לא?). אך בניגוד לויקטור ופרנסיס, סופיה כעת לפחות במָקום מוּכר, זוכה לביקורים יומיומיים מדוקטור ראש ולהצעות נישואים ממעריצים. אציין שאני שמח שזכינו להתייחסות לכך שסלינה קייל היא אחותה למחצה של סופיה משום שהעניין הציק לי לאורך העונה כמו קוץ בתחת. עם זאת, נשאלת השאלה באיזה אופן קו העלילה הזה ימשיך: בעונה נוספת? בסדרה אחרת? ב"הבאטמן: חלק 2"? בספיישל של החבובות? מה שבטוח, לאור הפופולריות של הסדרה והשבחים (המוצדקים) להם זכתה כריסטין מיליאוטי, זו לא הפעם האחרונה בה נשמע על סופיה.
וזהו, נותרנו רק עם אוז הבודד בפסגה, אבל יש לי השגות על האופן בו הגיע לשם: 1% שכל, 99% מזל. גלגלי העיניים שלי הסתובבו כל־כך חזק עד שהם השלימו סיבוב של 360 מעלות בסצנה בה אוז (הפצוע, להזכירכם, מהפיצוץ בסוף הפרק הקודם ומהעינויים שעבר הרגע), לאחר שהיה קשור לכסא מול סופיה ושומרי ראש חמושים – בורח עם אימא שלו בידיו כי הוא ממש ממש רצה להשתחרר. אין לי מילים, זה מטומטם. הסדרה טובה אך המזל שאוז זכה לו שוב ושוב היה בעוכריה.
ואמנם סצנת הבריחה מהשבי מעפילה על כל דבר מטומטם אחר שקרה לאוז בדרכו לצמרת, אך אי אפשר להתעלם מכך שגם לאחר מכן, נפילתם של סופיה ושל שאר ברוני הפשע של גות'אם התרחשה ללא סיבה; הייתכן שכל הסגנים והחיילים הזוטרים בגדו בבוסים שלהם פשוט כי אוז החזיר את החשמל לקראון פוינט לפני איזה שלושה פרקים? הבנתי נכון?
אוז הסביר לסופיה שהוא, בניגוד אליה, "ראה אותם" או משהו כזה ולא התייחס אליהם כמו אל זבל – מה שכמובן לא נכון (אבל זה אוז, הוא שיקר גם בתור עוּבָּר), ובכל זאת זה לא מסביר איך כל החיילים של משפחות הפשע החליטו לבגוד בבוסים שלהם למענו; לא הייתה סצנה אחת בה אוז נפגש איתם או הבטיח להם משהו. זה פשוט קרה כי הסדרה ממש רצתה שאוז יגיע לצמרת.
והנה הוא הגיע, ואני מאמין שבעוד מספר שבועות אני כבר אשכח את הדרך הנוחה בה זה קרה. מה שבטוח אזכור זה שאוז משלם לאיב (אני מניח שהוא משלם, למה שמישהו יעשה משהו כזה ללא תמורה?) על־מנת שתעמיד פנים שהיא אימא שלו ותגיד לו שהיא גאה בו, במעין קטע נורמן בייטס-י שכזה. אוז אתה אדם דוחה.
והאם הוא יודע שאיב דקרה אותו בגב ומכרה אותו לסופיה לפני כמה פרקים? האם אכפת לו בכלל בשלב הזה? הרי אוז מנותק מהמציאות וייתכן שהוא באמת מאמין שהוא לא קשור למוות של האחים שלו, וייתכן שהוא פשוט משקר היטב. כי זה הקטע עם אוז, הוא תמיד נשמע אמין. הבחור משקר באותה קלות בה אתם נושמים (ובטח שיותר בקלות מהאופן בו ויקטור כעת נושם). ואם המטרה של "הפינגווין" הייתה ליצור נבל כל־כך אכזרי שאנחנו רוצים לראות אותו סובל בייסורים, היא בהחלט הצליחה – וזה לא היה עובד בלי המשחק הפסיכוטי והנוירוטי של קולין פארל שעשה עם הדמות הזו מטעמים, ושגם כשהוא מתפרק מול המיטה של אימא שלו וגם כשאנו יודעים שהוא זבל של בן־אדם ושהכל קרה באשמתו – עדיין קשה שלא לרחם עליו. רק שחקן בקליבר של פארל יכול היה לעשות משהו כזה.
ומה הלאה? הפרק הסתיים כשאיב אמרה לאוז ששום דבר יותר לא יעמוד בדרכו (אין יותר משפחת פלקון, אין יותר משפחת מארוני) ושניה אחר־כך הסמליל של באטמן התנוסס מעל שמי גות'אם, גבוה יותר מהפנטהאוז החדש של אוז – תזכורת לכך שדווקא יש אחד שיכול לעצור אותו. ואם "הבאטמן: חלק 2" יהיה פשוט 120 דקות של באטמן מרביץ בלי הפסקה לאוז, אהיה בין הראשונים בתור לרכוש כרטיס.
חרף המזל שעמד לאוז לכל אורך הדרך, עודני דובק בכך ש"הפינגווין" היא סדרה נהדרת: הדמויות בה (הגם שרובן נוראיות) עגולות ובעלות רקע טראגי יוצא דופן, זכינו לראות את גות'אם כעיר חיה ופעילה ולא רק כתפאורה דיכאונית, הדיאלוגים קולחים, ובתור סדרת פשע היא ניפקה כמה רגעים מזוויעים באופן נהדר. לצערי, קשה לקבוע האם היא סדרת הקומיקס הטובה של השנה. האמנתי בהתחלה שכן אבל אז מארוול החליטו לעשות דברים די מדהימים ב"אגתה לאורך כל הדרך" ואני בדילמה. מה שבטוח, חובבי סדרות הקומיקס אכלו טוב לאחרונה.
פרק 7 | "צילינדר"
כתבתי בביקורות הקודמות שהרגע הבלתי נמנע שבו אוז יהרוג את ויקטור יהווה נקודת אל־חזור עבור אוסוולד קוב. ובכן, לגלות בפלאשבק שאוז הרג את שני האחים שלו כשהוא היה ילד מתוך גחמה, רק כי קינא שאימא שלהם אוהבת גם אותם – לא יודע מה איתכם, אבל נראה לי שאת נקודת האל־חזור הוא חצה מזמן כשהוא נראה והתנהג כמו אריק קרטמן.
וזה אומר גם שלאוז ולסופיה יש משהו משותף (נו, חוץ מהיותם גנגסטרים חולי נפש): לשניהם תחביב של להיפטר מבני משפחה. אך בעוד שלא נראה שלאוז מפריע במיוחד מה שעשה (וזאת על אף שהאחים שלו היו חבר'ה נחמדים), מצבהּ הנפשי של סופיה (שאומנם הרגה בני משפחה אבל רובם היו קקות) מתדרדר כשהיא מבינה שהיא חלק מהלופ האינסופי של האלימות, ושהיא לא כזו שונה מאבא שלה כפי שרצתה להיות – בין אם היא פלקון ובין אם היא ג'יגאנטה.
על כל פנים, אני מתחיל לחשוב שיש לאוז מלאך שומר, וזאת כי שום דבר אחר לא יסביר כיצד אוז נחלץ ממוות בעור שיניו פעם־אחר־פעם. הפעם זה בולט כשאוז, תחת איומי אקדח, מראה לסבלטורה מרוני היכן בסיס הפעילות שלו ואף לוקח אותו ואת חייליו לשם. הנחתי שיש לאוז תוכנית מתוחכמת להינצל מהסיפור. אולי הוא הטמין מלכודות, לכו תדעו. אבל לא, אוז פשוט צפה בפרק 8 בעונה שישית של "סמוך על סול" וסימן עם העיניים לאחמ"ש לכבות את החשמל גם כן – ולקוות שזה יעבוד.
זה לא אמור היה לעבוד, אבל אוז חי כי מישהו למעלה אוהב אותו – ואותו מישהו ממש שונא את סלבטורה שחטף התקף לב באמצע קרב הג'ודו שלו נגד אוז, דבר שהכעיס את אוז כי הוא רצה משום מה לנצח בצורה הוגנת – וממה שראינו עד כה, לעשות דברים באופן הוגן זה הדבר האחרון שמעניין אותו.
ואומנם אוז ניצל, אבל אימא שלו פרנסיס עודנה מוחזקת בשבי אצל סופיה. ואני לא יודע מדוע פרנסיס מתלוננת, היא רצתה הרי לגור בבית של עשירים. לא? מיותר לציין שלא אהבתי כל כך את המעורבות של הפסיכיאטר ד"ר ראש, פשוט כי ניכר מקילומטרים שהפסיכודיאגנוזה שהוא עושה לפרנסיס נועדה לגרום לה להבין שהאחראי למותם המסתורי של שניים מבניה הוא הבן שנותר בחיים. הכינו את עצמם לסצנה קורעת לב בפרק הבא (והאחרון!) שבה פרנסיס מוחקת את אוז מחייה, וכך, לראשונה בחייו, הוא באמת יהיה לבד.
אה, רגע. זאת תהיה נקודת האל־חזור שלו? לא רע. לא רע בכלל.
הערות שוליים:
• אולי תעזבו כבר את שכונת קראון פוינט ואת האנשים שלה בשקט? קודם הצפה, עכשיו פיצוץ. נשאר רק מטאור שכנראה יעשה חסד עם המקום המסכן הזה.
• אני מוכן לסספנד את זה שבאטמן לא מתערב בסכסוך משפחות פשע (אם כי זה בערך השטיק המרכזי שלו) אבל יהיה מוזר אם הוא ישמור על דממת אלחוט גם אחרי פיצוץ שהרס בלוק שלם. זו אותה השאלה הנושנה בסגנון "איפה הנוקמים?" שחוזרת על עצמה במרבית סרטי הסולו של מארוול, והגיעה העת שתסריטאים יתייחסו לזה ברצינות.
• עוד הנחת יסוד שגויה שלי הייתה שאוז יאשים את ויקטור, מה שלא נראה שקרה; מקום המחבוא אומנם נחשף ואמו של אוז נחטפה, אבל אוז דאג שויקטור יברח בתחילת הפרק בטרם סלבטורה והחיילים שלו יגיעו.
• אבל אני ממש לא אוהב את זה שמאותו רגע, ויקטור באמת נעלם וגם לא עונה לטלפון (היי, אוז. ניסית לשלוח וואצאפ? ג'ן זי שונאים לדבר בטלפונים). ולמה אני לא אוהב את זה? משום שזה הופך את חטיפתו של אוז על־ידי סופיה בסוף הפרק להרבה פחות מאיימת כשאנו יודעים שויקטור מסתובב לו בחוץ, מוכן ומזומן להציל את הבוס שלו ברגע האמת בפעם השלישית בערך.
• לא קצת דפוק מצידו של אוז להקים את מעבדת הסמים שלו בערך 20 מטר מהמקום שבו הוא הרג את שני האחים שלו?
• שיר הסיום הוא "שיגעון" (lunacy) של להקת הרוק האקספירימנטלי Swans.
פרק 6 | "פסגת הזהב"
בשבוע שעבר הנחתי שהסיפור עם סקוויד יְלך לאחד משני כיוונים: או שויקטור ייאלץ להרוג את סקוויד ולחצות קו אדום, או שסקוויד יהרוג את אמו של אוז, פרנסיס, מה שבתורו ייאלץ את אוז להרוג את ויקטור.
ובעוד גילינו בפרק השישי ש"הפינגווין" בחרה באפשרות אל"ף, אני לא שולל שאפשרות בי"ת תתרחש אף היא. נכון, די קשה להרוג אנשים כשאתה בעצמך די מת, אך עם זאת, מותו של סקוויד עשוי להיות אבן הדומינו הראשונה שהופלה בדרך למוות אל פרנסיס; אנחנו לא יודעים עם מי סקוויד פִטפט או מי יעקוב אחריו לדירת המסתור (גברת סקוויד? סקוויד ג'וניור?). זִכרו שהדבר הראשון שאוז וידא מול ויקטור, בשנייה בה גילה שהתלמיד שלו יודע "לפתור בעיות בנעלמים", היא לוודא שויקטור חמק מזה נקי. אגב, ויקטור לא השיב "כן" אלא "אני חושב שכן". אני לא יודע מה איתכם, אבל יש לי תחושה שסקוויד ז"ל עוד ינשוך את ויקטור בתחת.
לא שזה משנה כרגע כי יש להם צרות הרבה יותר גדולות: לא רק שסופיה פלקון, סליחה – סופיה ג'יגנטה, לוקח זמן להתרגל – גילתה שלאוז נקודת תורפה ונקודת התורפה הזו היא אימא שלו, אלא סופיה עצמה נמצאת בדירה ומשקיפה על ויקטור ופרנסיס. ושמעו, כל הניחושים שבעולם לא יעזרו לי פה: סופיה היא הוריקן בלתי צפוי.
מפתיע יותר מכך שסופיה מצאה את דירת המסתור הוא האופן בו עשתה זאת: איב, החברה של אוז, פשוט נידבה לסופיה את המידע. והרי איב לא הייתה חייבת לעשות זאת: סופיה אמנם אדם מאיים אבל היא כבר הייתה בדרכה החוצה. לא, איב עשתה את זה כי היא שמעה את מה שעמוק בפנים היא כבר ידעה הרבה קודם: לא סופיה היא שהרגה את הנשים שעובדות עבורה, אלא קרמיין פלקון – ולא רק שאוז ידע את העובדה הזו, הוא גם עבד למען הנבלה. יוצא אפוא שאוז נבגד בידי אהבת חייו, ולצד העלבונות שאמו עולבת בו נראה כי ויקטור הוא האדם היחיד שעדיין נאמן לאוז ב-100%. לכן אני משוכנע, יותר מתמיד, שמותו של ויקטור קרב, ושהמוות הזה הוא שיהפוך את אוז לבוס הגדול של גות'אם ולקינגפין בודד בפִסגה.
ואפשר להריח את אוויר הפסגות הזה מהביוב שאוז עובד בו. אוז שוב השתמש בפה שלו ובכישרון שלו עם מילים והפעם שִכנע את ראשי הכנופיות לתמוך בו במלחמה נגד סופיה וסלבטור. משעשע שהוא עשה זאת באותו אופן בו סופיה שכנעה לפני פרק אחד בלבד את החיילים של משפחתהּ המנוחה לתמוך בה: דרך תזכורת לכך שהצד שבו הם תמכו עד כה ראה אותם כשקופים. אבל אוז וסופיה? לא, מה פתאום. הם חלק מהחבר'ה. הם יודעים מה זו עבודה קשה ונטולת הערכה.
אלא שאצל אוז זה נשמע אמין. הוא באמת הגיע מהשיכונים, מלמטה. הוא אחד ששותה בירה עם החבר'ה, כפי שראינו, בעוד סופיה ומארוני לוגמים יין. אוז בביבים, סופיה באחוזה. אלא שאנחנו הצופים יודעים את האמת: אוז הוא אדם נבזי שידקור גבים בדרכו לצמרת. הוא בכלל התחיל את כל המלחמה הזו כי האגו שלו עצום. לעומתו, סופיה אכן נבגדה על-ידי משפחתה ועדיין שומרת על חלק מעקרונותיה הנושנים (כזכור, היא הייתה מוכנה לתת לאיב לחיות עוד לפני שקיבלה ממנה אינפורמציה). וזה מעציב אותי כיוון שהסדרה היא סיפור המקור של הפינגווין, סיפור שאני מניח אמור להסתיים בעלייתו של אוז לצמרת – ובהפסד צורם לסופיה. ולמה זה עצוב? כי אני מעודד את סופיה.
הערות שוליים:
• עוד שני פרקים חבר'ה, זמן לפתוח את תיבת ההימורים: האם סופיה תמות? האם ויקטור ימות? האם נקבל הופעת אורח של מיליארדר מחופש לעטלף?
• אין מצב שסלבטור מארוני לא שמע את סופיה וד"ר ראש מקיימים סקס קינקי בזמן שהוא עצמו בישל חורשה באדמג'אן במטבח הסמוך. נכון?
• מתכון לחורשה באדמג'אן:
הרתיחו קוביות כתף בקר למשך כשעה 7 פרקים של "בלואי". על תבנית מרופדת בנייר אפייה הניחו פרוסות חציל (2 חצילים יספיקו) ולאחר שתזלפו שמן על פרוסות החציל, הכניסו אותן למשך 3 פרקים של "בלואי" לתנור. לאחר מכן, טגנו במחבת בצל ושום עד שישחימו קלות והוסיפו למחבת את קוביות כתף הבקר. לא לשכוח לפזר מעט מלח, פלפל, כורכום ופפריקה. בהמשך, חִתכו לקוביות גסות בערך 7 עגבניות מקולפות, וערבבו אותן בסיר אידוי עד שהנוזלים יתאיידו (בערך פרק אחד של "בלואי"). מִזגו לסיר שתי כוסות מים, המְתינו להרתחה, הוסיפו לימון פרסי (תבלין שעשוי מלימון שהתייבש), הנמיכו את גובה הלהבות וחכו בערך 6-7 פרקים של "בלואי". הכניסו ¾ מהחצילים שהיו בתנור לתבנית והוסיפו מעליה את התבשיל, ובצד קצת רוטב; מעל כל זה הניחו את שאר החצילים ומעליהם את מה שנותר מהרוטב; את כל העסק הזה תכניסו לתנור שחומם מראש ל-180 מעלות למשך 13 פרקים של "בלואי" [קרדיט].
• שיר הסיום הוא "פרחים שחורים" (Black Flowers) של כריס אייזק.
פרק 5 | "השיבה הביתה"
למארוול יש את "דרדוויל" ולמלחמת הכוכבים את "אנדור": סדרות למבוגרים שנחשבות למאסטרפיס במסגרת זכיונות מגה פופולריים, זיכיונות שבכל יום אחר מכוונים למכנה משותף קצת (או קצת הרבה) נמוך יותר. ובעוד בקולנוע ל-DC (מותג אפל ובוגר יותר ממארוול ומלחמת הכוכבים) כבר יש את טרילוגיית נולאן, בכל הקשור לטלוויזיה מסתמן ש"הפינגווין" תהיה הראשונה שתצטרף למועדון היוקרתי של טלוויזיה שחובה לראות (מחילה, מעריצי "פיסמייקר". אתם טועים).
וכדי להגיע להישג הזה, "הפינגווין" לא צריכה לטפס עוד, אלא רק לשמור על הרמה שכבר השיגה. ואני לא רואה איך בכלל אפשר לפקשש את המעט שנותר לה: כל גיבורי הסדרה בעמדות המפתח שהעלילה כיוונה שהם יהיו בה, ובעיקר סופיה פלקון, סליחה – סופיה ג'יגנטה, שהיא כעת ראש משפחת הפשע לאחר ששאר בני המשפחה מתו באופן מסתורי בשנתם בגלל דליפת גז (אם כי "ראש משפחת הפשע" זה תיאור מעניין לאור העובדה שהמשפחה כוללת רק אותה וילדה בת 9 שבבית יתומים), וגם לאוז אין יותר סודות לשמור מפניה והוא בדרכו להקים אימפריית סמים משלו – אך צריך קודם לטפל בסופיה שרוצה אותו מת, ושלשם כך היא כרתה ברית עם סלבטור מארוני שברח מהכלא ושטיפה'לה כועס על אוז על ששרף למוות את אשתו ובנו, ושניסה גם לרצוח את סלבטור עצמו (אני יכול להבין אותו. גם אני הייתי ברוגז ביסודי עם חבר ששיחד חבר אחר שידקור אותי עם אולר בזמן מלחמת סמים שניהלנו בחצר מאחורי כיתה ב' 1. אבל נתתי לו פוג נדיר והכול נסלח).
נשאלת רק השאלה לאן זה ילך מכאן, ומי בכלל אני רוצה שינצח? אומנם הסדרה נקראת "הפינגווין" ואנחנו אמורים להיות, כביכול, בעד אותו "פינגווין". אבל אני מזכיר, פעם נוספת, שהבחור שרף למוות אימא ובן. אומנם שניהם היו פושעים, אבל אני די בטוח שאוז חייך כשצפה בהם מתחבקים בזמן מותם המזוויע. וכל המלחמה הזו התחילה כי הוא היה פזיז עם האצבע על ההדק בפרק הראשון של העונה; לא אירע לאוז אירוע טראגי שהניע אותו לעשות את מה שעשה, וביקום שבו לא היה יורה באלברטו, אוז יכול היה לנהל אחלה של חיים.
על פניו אני אמור לעודד את סופיה כי לה אכן נעשה עוול, אבל היא רצחה את כל המשפחה שלה. מצד שני ראינו בדיוק באיזו משפחה מדובר. מצד שלישי, האם רצח חסר אבחנה זה הפתרון? סופיה כועסת אבל היא מוכנה לשרוף את כל העולם בשביל נקמה.
זה מותיר את ויקטור, אבל גם הנער התמים שלנו כבר היה עם רגל בחוץ ויכול היה ברגע זה ממש לעשות בטן-גב עם אהבת חייו בקליפורניה, ובמקום זאת הוא מסתתר בדירה נטולת חשמל בשכונת סלאמס עם סנילית בת 70. ויקטור, הבאת את זה על עצמך.
ועכשיו כשהסדרה סיימה את פרקי הרקע של ויקטור וסופיה וכל הכלים בלוח השחמט, כולל סלבטור (נחמד סוף סוף לראות את קלנסי בראון בסצנות מחוץ לכלא), "הפינגווין" מתרכזת במה שחשוב, ולמדנו בפרק 5 שגם את זה היא עושה היטב כי לא היה פה רגע דל: מהשנייה שבה אוז לומד על מה שסופיה עשתה למשפחתה ושהוא עצמו כנראה נדפק, דרך סצנות העינויים של בן הדוד ויטי בידי סופיה והמוות הלא-כזה-מפתיע שלו, ועד הניסיונות של אוז להשיב את פטריות ההזייה שנגנבו ממנו על ידי משפחת מארוני ושהוא בעצמו גנב מסופיה (ניסיונות שחזרו אליו כמו בומרנג גם כי סלבטור מארוני ברח מהכלא עם רעב לנקום על מות אשתו ובנו, וגם רוב הפטריות של אוז ממילא נרקבו כך שלהרוג את המארוניז היה, בעיקר, לשווא). מרדף המוחות בין סופיה ואוז מסתמן כמו מערבולת דמים ומרתק יהיה לראות את הנזק שיישאר בעקבותיה.
הערות שוליים:
• המפגש הלילי בין אוז ומשפחת מארוני נהדר באכזריותו, אבל התלונה הקבועה שלי נכונה גם פה: לאוז הרבה יותר מזל משכל. הוא אומנם הגיע עם תוכנית סדורה אבל הוא ניצל בזכות כישורי הפיו פיו של השומר שאיתו.
• סוחר הסמים המסוכן שויקטור מכיר, סקוויד, ראה אותו ואת אמו של אוז, פרנסיס, נכנסים לדירת המסתור. אני מאמין שזה ילך לאחד משני כיוונים: ויקטור יאלץ להרוג את סקוויד ובכך יחצה את הקו האדום האחרון של עולם הפשע – או שסקוויד יהרוג את פרנסיס, מה שיגרום לאוז להרוג את ויקטור על שלא הצליח להגן עליה.
• הפרק נקרא "השיבה הביתה" (Homecoming) כי סופיה שבה לביתה נטול ההפרעות ועם שם הנעורים של אימהּ; ויקטור ואוז שבו לשכונה שבה שניהם גדלו וטכנית סלבטור ברח מהכלא, מה שאומר שגם הוא בבית.
• אני שמח שאוז התקרב צעד נוסף למקורות עם מקום המסתור המפורסם שלו: הביבים. אבל הסצנה האחרונה בפרק שבה הוביל אוז את ויקטור לשם דמתה פחות ל"הפינגווין" סדרת הפשע האיכותית של HBO, ויותר ל"הפינגווין" סדרת הקומיקס שקורצת למעריצים שאמורים להתרגש מרפרנס; משום שבהיבט עלילתי אני לא יודע כמה פרקטי לנהל אימפריית פשע בביוב.
• הופעת אורח נפלאה של קון או'ניל ("לו הייתי פיראט") שחוזר לנעלי דמותו מהסרט כמפכ"ל המשטרה המושחת של גות'אם.
• מתברר שלברוח מהכלא בגות'אם יותר פשוט מלהתנתק מהוט.
• אני מתחיל לחשוד שכבר לא נפגוש את אחותו של ויקטור.
• שיר הסיום בקרדיטים שעולה מיד אחרי שאוז מחליט לעבור לביוב הוא "יער" (A Forest) של הקיור, שיר שמכיל את הבית "קָרב ותִראה; תראה לתוך החשכה; עקוב אחר עינך, עקוב אחר עינך" (תרגום חופשי שלי). מתאים.
פרק 4 | "לעוד מאה שנים"
טוב, בסדר. שוכנעתי. תנו לכריסטין מיליאוטי מועמדות לאמי. אולי גם את הפסלון עצמו, אבל אנחנו רק בתחילתה של שנת אמי אז בואו נחכה עם ההצהרה הזו רגע.
ואכן ציפיתי שפרק אמצע העונה יהיה מיוחד, והו כמה מיוחד הוא היה: זכינו לשעה שלמה בכיכובה של סופיה פלקון, דמות טראגית שנכלאה בארקהם על לא עוול בכפה (עכשיו אני מרגיש אשם כי גם אני האמנתי שהיא רצחה את כל הנשים הללו) לאחר שנדקרה בגב לא רק על ידי אביה (מארק סטרונג שמחליף את ג'ון טורטורו מהסרט. לולא ויקיפדיה לא הייתי מבחין בהבדל) אלא על-ידי כל בני משפחתה. כמעט, בעצם. אחיה אלברטו נותר נאמן כלפיה במשך כל שהותה בת העשור (!) בארקהם – מה שמסביר מדוע סופיה לקחה את המוות שלו קשה כל-כך.
עם זאת, עלתה בי התהייה הבאה. אוז הוא זבל של בן-אדם ועל כך אין מחלוקת. אבל האם ייתכן שמונולוג ההתנצלות שלו מהפרק הקודם בכל זאת אותנטי? משום שהסיום של פרק 3 הראה לנו את משפחת מארוני מאיימת להרוג את סופיה ואת אוז, ודקה לאחר מכן אוז מפקיר את סופיה. אלא שתחילת פרק 4 משלימה את הפאזל החסר באינטראקציה עם משפחת מארוני: הבגידה המלאה של אוז נחשפה, ומסתבר לנו הצופים שסופיה יודעת לא רק שאוז עובד עם משפחת מארוני – אלא שהוא הרג את אח שלה. לכן ברור שהוא ישאיר אותה מאחור. להימלט עמה ברכב תהיה התאבדות מבחינתו.
אבל אנחנו לא פה כדי לדבר על אוז (שלא ראינו הרבה ממנו בפרק). זו הייתה שעת נפילתה ועלייתה של סופיה פלקון: דמות ציבורית מוערכת שתרמה לקהילה ועתידה הייתה לרשת את אביה, והפכה לשנואת הציבור ולקוץ בישבן של בני המשפחה שרוצים רק שתעלה כבר על מטוס. אפשר ורצוי להלין על כמה מהירה הייתה ההידרדרות של סופיה (היא נלקחת לשם מתא המעצר כשלגופה שמלת הערב שלפני) אבל זה היה מחליא כפי שזה היה מרתק; תמיד ידענו שארקהם מקום זוועה אבל ההתעללות הפיזית והנפשית שסופיה עברה היא עליית מדרגה של טירוף. נו, מצד שני היא לא נאלצה לשיר וזה כבר בונוס.
ולמרות כל זאת, כן הצטערתי לראות שסופיה הרגה אסירה בארקהם (פעמיים ראינו הפרק שמי שאוכלים ליד סופיה פלקון, מתים ליד סופיה פלקון) כי סופיה אושפזה בכפייה כשהיא חפה מכל פשע – ושוחררה לחברה כשהיא אמנם מעורערת נפשית, אך על אף מבטי הטירוף (ההגיוניים לחלוטין לאור הסיטואציה) היא לא עשתה בפרקים הקודמים דבר שאותו ניתן להגדיר כאכזרי (אז בסדר, היא עינתה את אוז בפרק הראשון, אבל מה זה עינוי קל בין חברים?).
סצנת הסיום הפנטסטית בה סופיה נוקמת והורגת את כל בני שבט פלקון (המבוגרים לפחות, גם לה יש גבולות) יכולה הייתה להיות עוצמתית בהרבה לוּ זה היה הרצח הראשון שלה; שהבגידה הקשה של אוז הביאה אותה לחצות את הרוביקון. אלא שהיא חצתה את הרוביקון בחדר האוכל של ארקהם שנים קודם, וחבל. לא רק שהמוות האחד הזה לא קידם עלילתית דבר, הוא מפריד בין היותה של סופיה קורבן של נסיבות לבין היותה אדם אשר למרות הכל, תמיד היה טמון בו יצר הרע.
ועל אף הסייגים הקלים – "לעוד מאה שנים" הוא פרק נהדר ומיליאוטי מדהימה בו, בעיקר כי היא לא מגלמת דמות שהיא 100% מעורערת נפשית אלא אישיות מורכבת שהחיים החליטו להתעלל בה – ממש כמו עם ויקטור ובערך כמו עם אוז. ועכשיו כשסיפורי הרקע של כל שלושת הגיבורים שלנו נחשפו במלואם (ויותר מכך, עכשיו כשסופיה עשתה מה שנקרא יעל אשת חבר הקיני ל-80% מדמויות המשנה), ארבעת הפרקים הנותרים יכולים להתרכז בְמה שאני מאמין תהיה מלחמת מאפיה עקובה מדם בין משפחת פלקון בראשות סופיה (אם כי "ראשות" זה מונח מעניין. רק היא וילדה בת תשע נותרו במשפחה) לבין ויקטור ואוז ולבין משפחת מארוני. לא יכול לחכות!
הערות שוליים:
• מדוע בעצם אני מנסה לנחש מה יקרה בפרק הבא כשיש פרומו?
• כפי שאוז הגן על ויקטור בפרק הקודם בפני מלצר שהיה חסר סבלנות ללקות הדיבור של ויקטור, סופיה הגנה בפרק הזה (בפלאשבק) על אוז כאשר אלברטו לעג למראה שלו וכינה אותו פינגווין. מי יודע, אולי אוז באמת אוהב ומעריך את סופיה?
• קל לשכוח זאת כי הסדרה לא מתייחסת לכך בכלל, ואני תוהה כמה מהנפשות הפועלות בכלל מודעות לעובדה הזו – אבל יש עוד בת למשפחת פלקון שם בחוץ: הממזרה סלינה קייל.
• אז מה הסיפור עם ד"ר ג'וליאן ראש (תיאו רוסי, "ילדי האנרכיה")? השם לא מצלצל מוּכּר מדפי הקומיקס, אלא שנדמה שכל סצנה איתו היא חלק מסיפור הפיכתו לנבל.
• אני לא יודע מה גילוי שכזה ייתן בשלב הזה אם הדמות ממילא מתה, אבל מה הסיכוי ש"התליין" הוא בעצם אלברטו ולא קרמיין פלקון – ולמעשה סופיה נבגדה כי אבא שלה, חרף מה שאמר לה ישירות, ייעד את אלברטו לראשות המשפחה, ואת סופיה כשעירה לעזאזל של הרציחות של אחיה?
• ואם כבר אלברטו, תמיד נחמד לראות את כוכב "גברת מייזל המופלאה" מייקל זיגן. זמן טוב לציין שלסדרה קשר נוסף ל"גברת מייזל המופלאה": השחקנית אלסקה פלדינו מגלמת את קרלה ויטי, בת דודתה של סופיה וחלק ממניין הגופות בסוף הפרק. אלסקה פלדינו היא הנכדה של טוני פלדינו, מאייר ומעצב אמריקאי (האחראי לפונט המיוחד בכריכה של הרומן שעליו "פסיכו" מבוסס) ומי שאחד הפרקים של "גברת מייזל המופלאה", שנוצרה על ידי איימי-שרמן פלדינו ודניאל פלדינו, הוקדש לזכרו. עם זאת, הקשר המשפחתי של יוצרי 'מייזל' לסבא שלה לא לגמרי ברור; אבל אתם יודעים מה אומרים על צירופי מקרים – אין דבר כזה.
• במקור הפרק קרוי Cent'Anni ("מאה שנים" באיטלקית), ואחרי "Folie À Deux" אני תוהה מדוע כשתוצר לוואי של באטמן עוסק בארקהם הכותבים הופכים לפתע לאירופאים?
• הרבה פחות קלנסי בראון בסדרה משחשבתי.
• הצבע הצהוב שוב מזוהה עם מיליאוטי: מהמטריה ב"איך פגשתי את אימא" ועד השמלה מהפרק החדש.
• שיר הסיום בקרדיטים הולם את הפרק כפליים גם בגלל שם השיר וגם בגלל שם הלהקה: "Strange Little Girl" של The Stranglers. אם כי השיר הזכור באמת מהפרק הוא, איך לא, זה שמתנגן לקראת הסוף כשסופיה הורגת את כולם – "So Long My Love" של אגדת הג'ז שרה ווהן. לסדרה יש בחירות שירים נהדרות.
פרק 3 | "בליס"
רק דיברתי על כך שככל הנראה, בקרוב נקבל יותר- איך אומרים משום מה הצעירים האמריקאים – מיץ, על העבר של ויקטור, והנה זה קרה מהר משציפיתי.
כמו כן, שאפו ל-HBO על התקציב. סצנת ההצפה בפרוורים נראית, לדעתי, הרבה יותר סוחפת מאשר בסרט המקורי; ההצפה של שכונת הסלאמס קראון פוינט היא טרגדיה אמיתית, פצע פתוח שעודנו טרי בלבה של גות'אם, ו"הפינגווין" לא פוטרת אותו בתור עוד איזשהו אירוע עצוב-אבל-אלה-החיים-כשיש-גיבורי-על-ונבלי-על-בסביבה. שטויות כאלה תשאירו למארוול בבקשה.
ועל אף שהפרק השלישי, "בליס", רגוע בהרבה מקודמיו – מצאתי את עצמי שקוע בו יותר. נזקקנו להפסקה הזו מהבלגן שהתחולל עד כה על-מנת להכיר לעומק את הגיבורים שלנו ("גיבורים" עלק), ובעיקר כדי להבין את טיב מערכת היחסים בין ויקטור לאוז. למעשה כל סטודנט לפסיכולוגיה בשקל תשעים יגיד לכם שויקטור רואה באוז דמות אב, בעיקר לאור העובדה שויקטור איבד זה לא מכבר את אביו האמיתי.
וכאן מגיעות מחיאות הכפיים לקולין פארל. אמנם גם רנזי פליז (ויקטור) שחקן פנאן, אבל דרוש שחקן מבריק – מבריק, כמו פארל, כדי שיהתל הן בנו הצופים והן בסובבים אותו בכזאת שיטתיות. ומודה, אני לא יודע אם אוז היה כן בשיחה שלו עם ויקטור בשירותים במועדון: מצד אחד, אוז כן נתן לויקטור ללכת. מצד שני, ייתכן שזו עוד אחת מיני מניפולציות רבות שהפעיל על ויקטור כדי להפוך אותו לחייל שנאמן לא רק מתוך פחד, אלא נאמן מתוך אהבה. אהבה מעוותת אמנם שנולדה מתוך ייאוש, אבל אהבה.
זכרו, הוא התייחס אל ויקטור במשך רוב הפרק בנחמדות: הוא שיבח אותו על העבודה עם השוטר המושחת והרים כוסית לזכר אביו של ויקטור, הגן עליו מפני מלצר חצוף וגם, פעם ראשונה במסגרת העבודה, שילם לויקטור (מעניין אם הוא גם מפריש לפנסיה ולקרן השתלמות?). על פניו, נכון, כל זה נשמע כמו מניפולציה. מצד שני, אוז נראה כמו שבר כלי אחרי שויקטור באמת הלך – ורק שחקן כמו פארל יכול להעביר קשת כזו של רגשות אמביוולנטיים מתחת לכל הפרוטזות והאיפור הכבד, וכשכל סצנה מתרחשת במועדון חשוך. שאפו, באמת.
ואם השיחה עם ויקטור הותירה אותי עם סימני שאלה לגבי מי הוא באמת אוסוולד קוב, בשיחה שלו בהמשך עם סופיה נפלתי גם אני – ונפלתי חזק. מונולוג ההתנצלות שלו בפניה היה כה אותנטי, עוצמתי ורגשי עד שבאמת האמנתי שהוא חש חרטה. והנה, לא עוברות דקות בטרם הוא נוטש אותה למות בידי משפחת מארוני (בעיניים שלו, לפחות. אני מניח שזה לא באמת סוף הדרך עבור כריסטין מיליאוטי בסדרה). פשוט וואו. איזה זבל של דמות ואיזה שחקן אדיר.
בגזרת התוכנית הגדולה, הפרק לא קידם אותנו מאוד. אוז וסופיה עשו יד אחת עם הטריאדה וזהו בערך, ונשאלת כעת השאלה כיצד העניינים יתנהלו מעתה כשהבגידה של אוז במשפחת פלקון יצאה כנראה לאור – וספציפית מה תעשה סופיה? הפרק בשבוע הבא הוא פרק אמצע הסדרה כך שאני מצפה למשהו מיוחד.
הערות שוליים:
• אני מאוד מעריך את זה שהסדרה עוקבת אחר שלוש דמויות בלבד ויתר הדמויות הן רק תפאורה עבור אוז, ויקטור וסופיה. סדרות רבות, ובעיקר דרמות פשע בעידן הסטרימינג, מנסות לג'נגל באוויר עשרות דמויות וקווי עלילה כדי לעשות שרירים ו/או למרוח זמן, והתוצאה לרוב מסורבלת. נדירות הפעמים שבאמת אכפת לנו מכל-כך הרבה דמויות ("דרדוויל" היא דוגמה אחת שבולטת לטובה) ואני שמח ש"הפינגווין" לקחה צעד אחורה כדי להתמקד בשלושה חבר'ה בלבד.
• מניפולציה או לא, הוקסמתי לראות כיצד אוז הגן על ויקטור מול המלצר. זו באמת חוצפה וגסות רוח להשלים משפטים של מגמגמים.
• מהאופן בו ויקטור הביט בכרזת הנעדרים בפרק הקודם אני מהמר שאחותו כנראה עדיין חיה.
• אנחנו שוכחים שויקטור איבד גם את אמו בטרגדיה שקרתה, ואני מקווה מאוד שהוא לא יראה בסופיה כדמות אֵם פן הילד הזה יידפק לכל שארית חייו (הקצרים. אני עדיין מהמר שאוז יהרוג אותו בפרק האחרון).
• לא יודע מה איתכם אבל אם לי היו מציעים להתחפף לאיטליה במקום להתעסק בשיט של מאפיה, לא הייתי חושב פעמיים לפני שהייתי אורז מזוודות ואומר Ciao.
• שיר סיום קצת פחות מוּכר הפעם בקרדיטים, אבל לסקרנים חפשו בספוטיפיי את "Me and the Devil" של גיל סקוט הרון.
פרק 2 | "האיש שבפנים"
ניסיתם פעם להשתמש בכפתור "יותר מזל משכל" בגוגל? במקום לגלול בין האפשרויות השונות אתם פשוט סומכים על המזל (האלגוריתם במקרה הזה) שיביא אתכם מיד לאן שאתם צריכים; לפעמים זה עובד ואתם שמחים על ההימור שלקחתם, ולפעמים אתם מוצאים את עצמכם במקום שלא רציתם להיות בו, תוהים מדוע לא ניסיתם את הדרך המקובלת והאיטית-אך-חכמה-יותר.
אוז לא אוהב את הדרך האיטית. מהרגע בו הרג את אלברטו, אוז מתנהל בשיטת "יותר מזל משכל" בריבוע. ואם בפרק הראשון המזל עמד לצדו בתוכנית המסועפת שלו לדקור את משפחת בז בגב, בפרק השני, "האיש שבפנים", אוז כמעט נגמר עם כדור בין העיניים: הייתה לו תוכנית, למציאות היו תוכניות אחרות – ואוז הקליק, בעודו מזיע, בפנאטיות, על כפתור "יותר מזל משכל" בתקווה שזה יציל אותו פעם נוספת.
וזה הציל, אבל זו לא הייתה התוכנית. בסופו של יום, אוז לא האשים את מי שרצה להאשים במותו של אלברטו, ועל הדרך הוא עצמו כמעט נתפס. הדרך בה בסופו של יום נחלץ אוז מהסיטואציה בעור שיניו לא כללה שמץ של אינטליגנציה, ואני תוהה עוד כמה פעמים יוכל אוז להכשיל דרכו לצמרת לפני שיבינו שהוא הבוגד.
בפעם שעברה כתבתי שאמתין לקצת יותר עומק מצדה של סופיה פלקון בטרם אשפוך שבחים על השחקנית כריסטין מיליוטי. אני עדיין מחכה, אבל אנחנו בכיוון הנכון. אמנם אומרים שסופיה רצחה שבע נשים ("שאנחנו יודעים עליהן") אבל ריחמתי עליה כשראיתי את היחס לו זכתה מצד מנהיגי המשפחה (עד ששוב נזכרתי בסיבה שבגינה נכנסה לארקהם מלכתחילה).
ולצד זאת, אנחנו מקבלים רמזים לעומק מפתיע מצדו של ויקטור. ידענו עד כה שהוא הדמות הישרה והתמימה בסדרה, אבל לא חשבתי שנקבל ממנו משהו מעבר לסיפור סטנדרטי על בחור טוב שנקלע למקום לא טוב (ולא היו לי תלונות אם כן). אבל הגמגום, בעיקר כשהוא סיפר שהוא מקראון פוינט (אותה שכונה שהוצפה ב"באטמן". אמנם גם פעם שעברה הזכירו שהוא משם, אך הפעם זה נאמר עם משקל ולא כמשפט חולף) וכן המבט לעבר פוסטר הנעדרים – כולם רומזים שנקבל גם סיפור רקע עמוק לילד טוב גות'אם הזה.
השאלה היא איזה סיפור בדיוק, ויותר מעניין – האם התשובה תסביר מדוע ויקטור מסתובב עם אוז? נכון שאוז איים לא פעם להרוג את ויקטור אם רק ינשום לא נכון לכיוונו, אלא שויקטור היה יכול לעשות אחורה פנה הן בפרק הקודם בזמן שאוז עבר עינויים בעירום, והן בפרק הנוכחי בזמן מבצע הטמנת התכשיטים בהלוויה – ובכך למעשה לתת למשפחת פאלקון לטפל במאפיונר הדיווה חולה השליטה שהוא כעת הבוס שלו. הדינמיקה בין שניהם מזכירה את זו של דברה ואווה מ"הקס" רק עם קצת יותר התעסקות בגופות (נדמה לי, לא אופתע אם דברה שומרת כמה גופות במרתף יינות), אלא שבעוד אווה נמצאת עם דברה – לפחות בהתחלה – מתוך חוסר ברירה, אני תוהה האם זה באמת המצב גם אצל ויקטור?
אני מניח שנגלה בקרוב כי לא תאמינו, אבל רבע מהסדרה כבר מאחורינו. ואני עדיין אוהב את מה שאני רואה, רק אשמח לטיפה פחות אלתורים מצדו של אוז כי יש גבול לכמה המזל יכול להיות לצדו לפני שזה ייראה לא אמין.
הערות שוליים:
• שמעי, אם את מפחדת שבת-הדודה שלך הרוצחת הסדרתית תגיד אפילו שלום לבת הקטנה שלך, אולי אל תביאי אותה להלוויה של משפחת מאפיה?
• אז קיבלתם לידיכם את הבחור היחיד שיכול לספר מי החפרפרת, וזרקתם אותו במרתף בלי השגחה?
• לא הזכירו את העובדה שהמאבטחים של משפחת פלקון ראו, בבירור, שזה הנהג של אוז שמנסה לפרוץ לתוך הרכב של ויטי. האם יהיו לכך השלכות או שיתעלמו מזה?
• פעם נוספת שזכינו לשיר סיום נהדר בקרדיטים, הפעם קאבר איטי של Happy Together של The Turtles.
• הקטע עם הגמגומים של ויקטור, זה חדש או שלא הייתי מרוכז בפרק הראשון?
• ניכר שעשיתי בינג' ל"הקס"?
פרק 1 | "בשעות הקטנות של הלילה"
בונוס נחמד בכתיבת ביקורות (מלבד דדליינים שאני כל כך אוהב לעמוד בהם. הו כמה שאני אוהב דדליינים!) הוא היותן מעין-יומן שמזכיר לי מה היו הדעות שלי על סרט או סדרה בזמן אמת; חלפו למעלה משנתיים וחצי מאז שצפיתי ב"באטמן" של מאט ריבס, לכן גם אם תקשרו אותי עירום על כיסא ותנסרו לי את כתף שמאל עם חוט פלדה לא אזכור מה הלך בסרט ההוא ומה אהבתי או שנאתי בו. לכן מזל שאני עצמי מ-2022 פה כדי להזכיר לי: לא אהבתי בו כמעט כלום. אלא שמילת המפתח כאן היא כמעט:
"מגיעה מילה טובה גם לקולין פארל, אולי אחד השחקנים האחרונים בפלנטה שדמיינתי בתור הפינגווין, שמפיח בדמות שלו עומק ומחדיר הומור לעננת המורבידיות שעוטפת את הסרט".
אה, יפה. אז אהבתי את הפינגווין. טוב לדעת. מצד שני, ברבות השנים הספקתי לשכוח את העובדה הזו, לכן אל תאשימו אותי שגם לסדרה החדשה בכיכובה של אותה דמות לא ציפיתי בכיליון עיניים. וגם אם הייתי זוכר שאני אוהב את הפינגווין, איזו סיבה יש לי לרצות לצפות בו במשך 8 שעות? אני גם אוהב את לוטננט דן מ"פורסט גאמפ", אבל זה לא אומר שאני רוצה לראות סדרת HBO שבה הוא עצבני, שיכור ועל כסא גלגלים כל הזמן. ובכל זאת, במהלך אחר צהריים שקט ומשעמם בשבת, ישבתי וצפיתי בפרק הראשון במקום לכתוב ביקורת על משהו אחר שאני אמור לכתוב עליו ביקורת (שזה מאוד מוזר כי, כאמור, אין דבר שאני אוהב יותר מאשר דדליינים) ומה רבה הייתה הפתעתי: נהניתי.
ולא מדובר בתחליף כלשהו ל"לא סבלתי", אלא באמת ובתמים, נהניתי מהפרק הראשון. האם זה אומר שהוא לא חף מבעיות? ברור שלא, זו סדרה על בחור שהכינוי שלו הוא פינגווין למען השם, ושאני אמור לקחת אותו ברצינות. ובכל זאת, נכון לעכשיו הסדרה הזו היא כל מה ש"באטמן" לא היה: מעניינת, לא זוחלת, משעשעת ואף אחת מהדמויות שלה לא דורשת סטירה.
לגבי הפינגווין עצמו זה מובן מאליו, הרי אהבתי אותו בסרט (כך מתברר, כן?). מדובר בנוכל, רפש אדם, עלוקה וחסר כל כבוד עצמי שמנצל לטובתו האישית את הכאוס בעקבות מותו של בוס המאפיה (והבוס שלו עצמו) קרמיין פלקון. אבל אין לפינגווין תוכנית שאותה אפשר להגדיר כמסודרת. הוא חמום מוח, ואני באמת מאמין לו שהוא לא התכוון לדפוק כדורים ביורשו של קרמיין, הבן שלו אלברטו (מייקל זיגן מ"גברת מייזל המופלאה"), זה פשוט קרה בלהט הרגע. ולומר לכם שאני לא מבין אותו? גם אני דמיינתי את עצמי משתיק בדרך-לא-דרך את הילד קקה הזה (אף אחד לא מלהק את מייקל זיגן כדי לא לשחק ילד קקה).
ומהרגע שאלברטו מת, פינגווין – טוב חלאס עם הכינוי המוזר הזה. קוראים לו אוז, לא? אז מהרגע שאלברטו מת, אוז מתחיל כדור שלג שעתיד להשפיע על כל עולם הפשע של גות'אם – עולם שמורכב מצד אחד ממשפחת פלקון שבאבל, ומהגדה האחרת היריבים שלהם משפחת מארוני, בראשות סלבטור מארוני (קלנסי בראון) שיושב כרגע בכלא, ולא בגלל חוב מזונות נגיד כך. ומהי בדיוק מטרת העל של אוז? לא לגמרי ברור ואני חושב שגם הוא עצמו לא יודע, וזה מה שאני מחבב בו. התוכנית שלו היא להגיע לגדולות, אבל הדרך לשם היא לאלתר, כפי שניכר מהתוכנית שלו לארגן מכונית עם הגופה של אלברטו שתתנגש באחוזה של משפחת פלקון – בדיוק כשאוז עובר אצלם עינויים.
וב"אצלם" הכוונה בעיקר על ידי סופיה פלקון (כריסטין מיליוטי), הבת האחרת של קרמיין שבמקרה בדיוק השתחררה מארקהם, שם ישבה בשנים האחרונות, כנראה גם היא לא בגלל חוב מזונות, ושמחפשת כעת את אחיה האהוב אלברטו שתהיה נשמתו צרורה בצרור מפתחות. ואם אוז יצר כדור שלג שבסופו הוא אמור היה להיות, בלי מכשולים רבים, ברוך אסולין של גות'אם, סופיה היא השריפה שהוצתה במפתיע ביער הסמוך ושמאיימת להמיס את כדור השלג הזה – וכמובן ליצור נזק משלה כי ככה שריפות עובדות.
והיא בהחלט טובה. כבר הספקתי לקרוא שבחים שטוענים שמגיע למיליוטי אמי על התפקיד, ושהיא מגלמת רוצחת פסיכופתית באופן כל כך נהדר שזה אפילו קצת מטריד – אבל אני אסתפק כרגע רק בטובה. סלחו לי, כן? אבל מבט קר, חיוך קריפי וסשן רצח ועינויים קצר זה מרשים, באמת. אבל לעשות מה שמסתמן כרגע כמו שילוב בין ג'וקר להארלי זו לא איזושהי סגולה השמורה רק לטובים שבטובים של עולם המשחק; אמתין לעומק מהדמות לפני שאשפוך סופרלטיבים.
למעשה, הרבה יותר חיבבתי את ויקטור, האלפרד-בהפתעה של אוז (ילדים, אם אתם לא רוצים להפוך בעל כורחם למשרת של מאפיונר – אל תנסו לגנוב את הג'נטים של האוטו שלו). אומנם עד סוף הפרק הוא חותך זרת של גופה וגם (כמעט) את הראש שלה, אבל הוא כנראה הדמות היחידה בסדרה עם משהו שמזכיר מוסר. אוי לא, עד הפרק האחרון הוא ימות, נכון?
התלונה העיקרית שלי היא אחת שגם כתבתי בביקורת על הסרט: דברים פשוט נוטים לקרות בסביבתו של אוז. הוא בדיוק רצח יורש של אימפריית פשע? איזה יופי שחמש דקות לאחר מכן הוא פוגש את מי שיהפוך מייד לעוזר האישי שלו. אוז מבקר לרגע במעבדת הסמים שתחת פיקוחו? זה במקרה הרגע שבו יכניסו לשם בבהלה חייל מאפיה שנפצע. אני מבין שזו דרך קלה יותר לקדם את הסיפור אבל אני לא חובב גדול של צירופי מקרים שכאלה.
בכל אופן אומנם רק פרק אחד מאחורינו אבל "הפינגווין", נכון לעכשיו, מסתמנת כסדרה פשע נהדרת אודות מאפיונר תאב בצע, חמום מוח, אמוציונלי, גדול-מידות ובעל דיבור מצחיק שגדל בסלאמס, ושמתחמן דרכו לצמרת. כלומר HBO ראו הזדמנות ליצור סדרת מקור על עלייתו של וילסון פיסק לפני שמארוול ראו הזדמנות שכזו, ואין לי תלונות. אם הפרקים הבאים יהיו מוצלחים כמו הראשון (וכשהסדרה נשענת בעיקר על המשחק הנהדר של קולין פארל, מה הסיכוי שהם לא יהיו?) ייתכן שניצבת בפנינו סדרת הקומיקס של השנה.
הערות שוליים:
• האם צריך לצפות ב"באטמן" לפני הסדרה? הסדרה מתרחשת שבוע אחרי המאורעות שלו והיא המשך ישיר למה שקרה בו, כך שעל פניו כן. מצד שני, מונטאז' חדשות בתחילתו של הפרק הראשון עושה עבודה לא רעה בהשלמת החסר. לשיקולכם. אני בטח ובטח לא אמליץ לאף אחד לצפות ב"באטמן".
• על מי אני עובד ברור שהייתי רואה סדרה על לוטננט דן.
• אומנם שם מדובר בגרסה נשית, אבל משעשע לראות כיצד לצד "באטמן: לוחם בגלימה" זכינו בקיץ אחד לראות שתי גרסאות מצוינות של הפינגווין.
• אני מקווה מאוד שנקבל הסבר מדוע באטמן לא מתערב במה שקורה בסדרה. גם "שמעתי הוא בחופש בבהאמאס" מתקבל מבחינתי.
• המקום האחרון שבו ציפיתי לשמוע את השיר "Nine to Five" של דולי פרטון – ועוד פעמיים!
• ואם בפסקול עסקינן, זו הפעם הראשונה שאני נתקל בנפוטיזם מלחינים: מלחין הסדרה הוא מיק ג'אקינו, בנו של מייקל ג'אקינו שהלחין את הסרט.
• למה The Batman קרוי בעברית "באטמן" ולא "הבטאמן", אבל The Penguin כן קרוי בעברית "הפינגווין" ולא "פינגווין"?
• אוי לא, רק שהסדרה הזו לא תגרום לי לפתח ציפיות מ"באטמן: חלק 2".
לדעתי,
נהניתי לצפות בתצוגת המשחק של ויל פארל וכריסטין מיליוטי. הקטע בו האמא מתהפכת על בנה ונוסכת בו אומץ הפתיע אותי. למען האמת, מרוב שהרחתי את הפחד מדמותו של ויקטור (מגמגם-עלק. כל אחד היה מגמגם ליד המאפיונר הזה.), חשבתי שיתהפך עליו ברגע הראשון שתהיה לו הזדמנות. גותהם מרגישה דרך הצילומים כאילו מדובר בעיר אמתית חיה ונושמת ולא סתם זירות צילום שחוברו בדרך לא דרך כדי שהדמויות יוכלו לנוע מאחת לשנייה. הגם שבניית הסצנות הזכירה לי את דרך בניית הסצנות ב-"אימפריית הטיילת" והיא פחות או יותר טעם נרכש כלומר הסצנות מאד מפורטות, וכתוצאה מזה, מעט איטיות כמו סצנת השיחה בין אוז לבן של פלקוני. התחושה שקיבלתי לאורך הפרק הוא שהפרק ארוך והרגשתי מבחינת העריכה שהוא די ארוך. אני מקווה שזו רק תסמונת "הפרק הראשון" והסדרה תיכנס לקצב טוב יותר בפרקים הבאים.
עד כה סיפור פשע סטנדרטי, אבל…
הסדרה הזאת מספקת הצצה נדירה מאד לחיים בגות׳הם וגורמת לה להרגיש אמיתית מתמיד. יהיה מעניין לראות לאן יקחו את בניית העולם.
בינתיים אני אנסה להבין למה קנית עותק פיזי של סרט שלא אהבת בו כמעט כלום.
קניתי את הבלו ריי כי כשאראה את הסרט שוב
(מתישהו) אז שלפחות העיניים יהנו מ-4K אמיתי. הסרט כן יפה זה אין ספק.
חוץ מזה, באטמן לא מתערב בנעשה בסדרה כי הוא מסיים את הסרט במשבר סביב הטרמינולוגיה סביב הפעילות שלו.
לקהל הפושעים הוא ידוע בעיקר בתור vengeance, והוא מסיים הרי את המסע שלו בהבנה שהוא לא רוצה שזה מה שיחשבו עליו.
הפינגווין מתרחשת ימים ספורים אחרי הסיום של הבאטמן.
הפינגווין יצאה בדיוק מתי שאגתה יצאה.
עוד לא ראיתי את הפינגווין מיתכוןן לראות בקרוב.
לקראת אגתה החלטתי לראות את וונדה וויזין שוב(ופעם ראשונה בצורה חוקית ונורמלית כי לא היה דיסני פלוס בישראל באותו זמן) – סדרה טובה הייתה וונדה בסהכ.
ראיתי את הפרק הראשון של אגתה והאמת ממש היה אחלה.
אז אמנם אני מבין שלא יהיה מתגלגלת לה אבל כן הייתי ממליץ בסך הכל .
*כן זו לא ביקורת רצינית על הסדרה אבל אני לא רוצה להספאים יותר מידי את הביקורת על פינגווין .
דמיון לסופרנוס
אולי זה נעשה במכוון, ואולי זה נטו בראש שלי לאור זה שאני עכשיו באמצע בינג׳ ארוך על הסופרנוס, אבל לאורך הפרק קפצו לי לעין כל מיני נקודות השקה בין הסדרות:
1. העיצוב של הפינגווין מאוד מזכיר את טוני סופרנו, במבנה הגוף, השיער והלבוש.
2. הוא מנהל מועדון מפוקפק.
3. הוא מבקר את אמא שלו שגרה בפרברים, ונראה שמערכת היחסים ביניהם תהווה חלק מרכזי בעונה הזו.
4. כריסטין מיליוטי ומייקל קלי שיחקו גם בסופרנוס, אם כי בתפקידים מאוד קטנים.
5. מכונית המזראטי של אוז, לצד שמות כמו סאל, סופיה וכרמיין (שגם פה וגם בסופרנוס הוא הבן של בוס מאפיה), אם כי אלו קצת יותר גנריים, ויותר סביר שהם סתם נלקחו מהמדריך הכללי למאפייה האיטלקית.
סדרת הקומיקס של השנה?
קודם שתהיה סדרת קומיקס. כרגע היא סדרת מאפיה שמשתמשת בשמות מהקומיקס.
"סרט/סדרת קומיקס"
מה זה בעצם, אם לא "מבוסס/ת על קומיקס"?
אתה יוצא מנקודת הנחה שקומיקס = גיבורי-על
ונזהרתי מאוד לא לכתוב שהיא עשויה להיות סדרת גיבורי-העל של השנה, כי כאן באמת יש מקום לדיבייט.
אבל כן יש סדרות קומיקס שהן מאפיה כפי שיש סדרות קומיקס שהן פנטזיה גבוהה או דרמה או מד"ב או שואה או קומדיות תיכון ובערך כל ז'אנר שקיים גם בקולנוע. הדמויות של "הפינגווין" מבוססות על קומיקס, לכן היא סדרת קומיקס.
אבל עכשיו אני שואל - האם הן אכן מבוססות על קומיקס?
האם יש נובלה גרפית שבה אוסוולד קבלפוט מתואר כמו זה של קולין פארל? או שזה פינגווין-טוסטר?
יש הרבה אלמנטים שהרימו מהמיני סדרה Penguin: Pain and Prejudice.
וקו העלילה של סופיה פלקון גם מתכתב מספיק עם Dark Victory.
לצורך העניין, זה יותר קרוב לקומיקס מהג׳וקר של טוד פיליפס.
איפה יש קומיקס של פנטזיה גבוהה?
הכי קרוב לזה שמצאתי זו סדרת ״ת׳ור״ אבל היא לא מגרדת לי. חיפשתי בנרות אחת שתמלא אחר צרכי אך לא עלה בידי.
ממליץ על Monstress
(ל"ת)
אולי זה יתאים?
אולי זה יתאים?
העיקר שאת "גות'האם" כולם קטלו.
"גות'האם" הייתה סדרה מצוינת. זה שגילם את הפינגווין עשה עבודה מעולה. אז למי שראה את גותהאם, כבר ראינו וצפינו בסיפור עלייתו לגדולה של אוזוולד. מנער אשפתות חנפן לפושע מבריק.
אני לא קולטת למה תמיד קטלו את גותהאם. אבל בשבילי פינגווין זה השחקן רובין טיילר. הוא גילם את הדמות הזאת למופת.
אז משיטוטים ברשת אני יודעת שלי, ולהרבה שכמותי, אען ממש טעם לצפות גם בסדרה החדשה.
לדעתי הבעיה הגדולה של גות'האם הייתה התזמון
היא שודרה בדיוק בשיא הארוורס והMCU, כשסיפורי קומיקס בטלוויזיה באמת היו סיפורים על גיבורי על בטייטס. זה לא היה זמן טוב לסדרת קומיקס ריאליסטית. הפינגווין מגיעה אחרי שהגיבורים בטייטס כבר הגיעו למיצוי, אם לא מיאוס, ולכן הזווית הריאליסטית שלה נראית במקום.
ראיתי כמה פרקים של גותהאם
ולדעתי הבעיה העיקרית של הסדרה היא שהיא פשוט גרועה.
תראה ראיתי רק פרק 1 של הפינגווין
אבל להשוות בין הרמה של זה לגות'האם זה מאוד מוזר, זה שהקונספט דומה לא אומר שיש ביניהם השוואה אמיתית.
הביצוע בפינגווין הרבה הרבה יותר טוב ואיכותי, גותהאם הייתה די טראשית, ראו עליה את הערכי הפקה של cw גם אם הרעיון בבסיסו היה טוב.
יש סם של הדחליל
שגורם להזות את cw בסדרה של fox.
וואו, איזה פספוס מצידי.
באמת שהתייחסתי אליה כסדרת cw מהרגע שהיא יצאה עד עכשיו, תודה על התיקון.
עדיין עומד מאחורי מה שרשמתי בתגובה שלי, ערכי ההפקה והכתיבה של גות'האם הם לא באותה רמה של הפינגווין.
סדרה זוועתית בכל פרמטר אפשרי.
(ל"ת)
הליהוקים
הם הדבר היחיד שטוב בגותהאם.
היא פונה לנוער לא פחות מהסדרות של cw, רק בגישה אחרת.
אני לגמרי אצפה בסדרה על לוטננט דן.
כשכתבת חוב מזונות בהתחלה לא ניקדתי את זה נכון בראש. וחשבתי שזה מוזר כי האלמנט של החוב הוא כנראה לא הצד הפלילי בעסק של זנות. אבל אז הגעתי לשורה שסופיה פלקון לא ישבה בגלל חוב מזונות וזה הכריח את המוח שלי לנקד את המילה נכון. מה שאני אומר זה שלא הגענו עדיין לשוויון מלא בין המינים
ואתה צודק לגמרי לגבי הסרט באטמן. אחת החוויות המשעממות ביותר שעברתי בשנים האחרונות
פרק ראשון משובח
אחלה בניה.
האם מישהו יודע אם סדרת הפינגווין תוכננה עוד לפני סרט הבאטמן של פטינסון, או שיצרו אותה בגלל שהרבה אנשים ראו את הבאטמן ואמרו שהפינגווין דמות טובה?
ושאלת ספוילר לגבי הפרק, למה שבוס המאפיה שבכלא (מרוני אני מניח) לא פשוט יגיד שהפינגווין הביא לו את הטבעת, ושלא הוא זה שהרג את הבן הצעיר?
הכריזו עליה די מהר אחרי שהסרט יצא אז אני מניח שהיו דיבורים עוד במהלך צילומי הסרט.
(ל"ת)
ענו לי על השאלה הזו בתחילת הפרק השני
מגניב.
הקטע עם הגמגומים של ויקטור
אכן היה גם מודגש מאוד בפרק הראשון. בעיקר כשהוא ניסה לדבר עם הידידות של הפינגווין שבאו למסיבה.
איפההההה באטמןןןןןן?
למרות שאפשר להגיד שהאירועים עדיין לא ברמת הסלמה כזו שימשכו את תשומת ליבו.
אבל המסיבה הייתה בפרק השני
(ל"ת)
פעם ראשונה שהוא גמגמם הייתה במסיבה
חשבתי בגלל שהוא מתרגש מהגברת
פרק 3 היה שיפור משמעותי בדינמיקה של הדמויות והפיתוח שלהן.
זה כמעט מחפה על העובדה שכל הסיפור שם גנרי לחלוטין.
בתור הערת שוליים אני חייב לומר שהסדרה לא נראית ולא מרגישה כמו משהו שמתרחש באותו עולם של הסרט של מאט ריבס. העבירו את ההפקה מלונדון/בלפסט לניו-יורק ומן הסתם הורידו את התקציב (ואת גרייג פרייזר), והתוצאה פשוט לא כזאת מרשימה ויזואלית.
אחרי הפרק השלישי, נראה שהסדרה היא בכלל על ויקטור.
עכשיו, הגיבור הראשי הוא אוסוולד קאבלפוט, הסדרה נקראת פינגווין והשחקן הוא קולין פארל; ברור שדמות משנה (אך לא משנית!) שנכתבה במיוחד לסדרה היא לא הגיבור.
אבל…
וכמובן השאלה הקבועה...
איפה באטמן?
טוב חצי סדרה עברה בפינגווין וחצי סדרה עברה באגתה
וזה זמן טוב לסיכום אמצע
אגתה- אחת הסדרות החלשות של מארוול(שראיתי), חמישה פרקים ברמה מאוד נמוכה , המשחק ,העלילה , השטות הזו שהפכו את כל הפרקים לחדרי בריחה . אפילו קאתרין האן ממש לא משהו פה .
הפינגווין לעומתה אחד הדברים הכי טובים שDC עשו בעשור האחרון
וכאן עולה השאלה איך זה שלוורנר יש את אחת מחברות הטלוויזיה הטובות שיש (אולי הכי טובה) אבל מצד שני הם לא מצליחים כבר הרבה מאוד זמן בקולנוע.
ושאלה לגבי הסדרה – הפינגווין גם לא הכי חכם בקומיקס? זה דבר ידוע? כי מסדרות האנימציה תמיד הוא נראה לי די מתוחכם (דומה מאוד לקינגפין של מארוול כמו שהוזכר פה ) וכאם הוא די דביל
"לא מצליחים כבר הרבה מאוד זמן בקולנוע"?
חולית 2, ברבי, ביטלג'וס וגודזילה x קונג מעוניינים להחליף מילה.
הכוונה הייתה מבחינת איכות, אני לא יודע אם hbo היום היא חברת הטלווזיה הכי מצליחה מבחינת לקוחות (לדעתי לא) אבל מבחינת ביקורות אין ספק שהיא הכי נחשבת.
לעומת זאת וורנר לא כל כך אוהבי המבקרים (אוסקרים , מבקרי אינטרנט )
אבל גם כלכלית, לא שאני מוריד מהסרטים שאמרת אבל למעט ברבי … חצי מיליארד דולר זו לא ממש הצלחה (אם תשווה ליונברסל למשל דיסני)
חולית מאד אהוד על המבקרים וגם ברבי, גם ביטלג׳וס קיבל ביקורות חיוביות לרוב.
חוץ מהכישלונות של הפלאש וג׳וקר 2 הם במצב סבבה בתכלס, ולא חריגים בהשוואה לאף אולפן גדול.
גם לפי אתר the numbers ופילוח של הכנסות מכל הזמנים וורנר יושבים טוב בכל פילטור שלא תבחר.
גם באטמן היה מוצלח מאוד
קופתית וביקורתית.
לדעתי,
שני פרקים טובים ברצף. נהניתי מאד.
הציטוט של אוז על אי האפשרות להרוויח מעבודה הגונה הזכיר לי את "אבא עשיר, אבא עני" של רוברט קיוסקי. גם האבא של ויקטור אגילר מזכיר מעט את האבא העני. אני מניח שהשותף לכתיבה שלך הוא דונלד טראמפ, אז אתה זוכה שיזכירו אותך בסדרת מאפיה. הספר גם באמת נשמע כמו סוג הספרים שמישהו כמו אוז יקרא למרות שאין לו את הסבלנות לצורת ההתנהלות הכלכלית שהספר מציע. כנראה שהייתי צריך להבין מהשם אגילר שוויקטור היספני למרות שלכל דבר הוא יותר מתאים לאיך שאני מצייר בראשי נער שחור מהשיכונים כך שחשבתי שהוא שחור.
הבחירה בצבע הצהוב לשמלה שלה בסוף אינה מקרית. הצבע הזה מזוהה עם חולי בין היתר והיא מאמצת בסוף הפרק את התווית הזו. מכל מקום, קשה לי להאמין שיורשת לדון, שאביה החשיב אותה לראויה לרשת אותו, תהיה מוגנת מההיבטים האלימים של עבודת המאפיה. האבא ירצה לדעת אם היא מסוגלת להרוג מישהו כשהדבר נחוץ.
בסך הכול פרקים טובים מאד.
אבא עני עאלק, בפרק 3 אוז סוחב ארגז של בקבוקי מקלן M.
ממליץ לגגל כמה אחד עולה.
למיטב הבנתי,
אוז טוען כל הזמן שהוא בא מהשיכונים כמו ויקטור. כמובן שהוא מפצה את עצמו על ילדות עשוקה… אבל לך תדע.
בקשר להערה על רפרטואר הרצח של סופיה לאורך הסדרה, בין אם היא הייתה "חוצה את הרוביקון" בארקהם ובין אם לא, חיסול משפחת פאלקונה לא היה הרצח הראשון שלה – היה גם את הנער פורץ המכוניות מפרק 1. רצח מאוד לא מוסרי ואכזרי, ביחס לזה של פרק 4, שמבסס את סופיה כמי שמזמן איבדה את המצפון שלה, אם אי פעם היה לה אחד כזה (טוב, עכשיו אנחנו יודעים שהיה).
מההבנה שלי, נראה שכתבת שבין ארקהם לבין הארוחה המשפחתית סופיה לא ביצעה שום פשע שאנחנו יודעים עליו. אם זאת לא הייתה הכוונה… אני מניח שבזבזתי קצת מקום בשרת.
לדעתי,
המהלך של סופיה בסוף הפרק הרביעי היה מהלך של נבל על. עד אז, סופיה היא מאפיונרית והיא פועלת לפי הקודים של אחת כזאת. אפילו סופיה של לפני ארקהם היא אדם שמאמין בקוד הכבוד של המאפייה שלפיו לא מספרים על מה שקרה במסגרת הזו לאנשים מבחוץ. אפשר לראות את זה מהתגובה של סופיה לעיתונאים ומהאופן שהיא מגיבה לקנזו (כלומר היא יודעת שהשוטר המושחת בכיס של המשפחה שלה.) מה שקרה בסוף הפרק הרביעי הוא הרחבה של העונש שמוטל על אנשים שהפרו את הקוד הזה.
לא הבנתי את הסוף של פרק 4
איך היא דאגה לסגור את החלונות של כולם חוץ מאחד?
זה רפרנס למקור
בקומיקס לדמות של סופיה פלקון יש את היכולת לשלוט בחלונות בכוח המחשבה. וברצינות, צריך לזכור שאיפשהו ברקע של הסדרה יש בן אדם שמעופף מגג לגג בחליפת עטלף, זה עוזר לי לסספנד כשלי הגיון כאלה ואחרים.
אוקיי זה כוח מאוד ספציפי
(ל"ת)
הסדרה הזו עושה לי חשק
לראות שוב את כל הסצנות בבאטמן של פטינסון שהפינגווין משתתף בהן.
ווהו, ווהו, ווהו. Take it easy, sweetheart.
הפינגווין גם ברגעים החזקים שלה לא מגרדת את פיסמייקר מלמטה.
טועה ומטעה
(ל"ת)
אין השוואה
שתיהן סדרות שונות בתכלית ומעולות בו זמנית, כל אחת בתחומה: פיסמייקר בתור סדרת גיבורי על קורעת מצחוק אך יחד עם זאת עם המון נשמה ורגש, מצד אחד; והפינגווין כסדרת פשע רצינית במלוא מובן המילה, מצד שני.
קון או'ניל
ישר קפץ לי מצ'רנוביל, אי אפשר לשכוח את הקול המיוחד שלו.
שאלות:
מדוע הוא מושחת?
ולמה יש מפכ"ל אחר למשטרה שהוא לא גורדון?
טוב אולי לא מושחת ב-100%
אבל הוא מתנגד באטמן נחרץ ולפי הפרק החדש כן נראה שיש (או היו) לו קשרים עם משפחת פלקון.
והסיבה שיש מפכ"ל משטרה אחר שהוא לא גורדון היא כי גורדון עדיין לא מפכ"ל משטרה. זה הכל מופיע ב"באטמן".
אני גם מוכן להתערב שהוא ימות בסרט הבא.
(ל"ת)
תודה
עבר זמן מאז שצפיתי בבאטמן ולא זכרתי שגורדון לא היה מפכ"ל.
האם הסקנו שהיו לו קשרים עם משפחת פלקון בגלל שהוא כעס על סופיה ורמז שהיא עשתה את זה? לי זה היה נראה כמו שוטר שמנסה לעשות את העבודה שלו ותו לא. אבל אם ידוע ממקורות אחרים שהיו לו קשרים כאלו אז בסדר גמור.
ללא קשר למי אתה ואנחנו רוצים שינצח
ברור שהפינגווין מנצח, לא?
המהות של הסדרה היא איך הפינגווין הפך לפינגווין.
וגם אם רוצים לעשות הפוך על הפוך כזה
העולם של dc לא יכול לוותר עליו, הוא אחד הנבלים היודעים בעולם של באטמן.
ממש קשה לי עם ההגדרה של הסדרה הזו כ"מאסטרפיס" כאן בביקורת
מעבר לויכוח כזה או אחר על האיכות של הסדרה, לא נראה לי שהסדרה הזו אפילו מכוונת לשם. האם היא מנסה אפילו ליצר משהו שעוד עשור אנשים יחזרו אליו שוב ושוב כדי למצוא עוד ניואנסים ולנהל עוד דיונים עליו? האם היא מנסה לספר סיפור שגדול אפילו בקצת מהקשת העלילתית הדי פשוטה של הסדרה? האם היא מנצלת את ההיקף הרחב (יותר מכפול מאפוקליפסה עכשיו או היו זמנים באמריקה) כדי לספר סיפור שסרט קולנוע לא היה יכול לכסות? אני ממש לא חושב שכל סדרה חייבת לכוון למקום הזה, אבל כדי להיחשב ל"מאסטרפיס", היא חייבת לספר משהו שהוא יותר מעלילת מתח די בנאלית ופשוטה, שכנראה לא הייתה זוכה להרבה הד אם הייתה מתרחשת בניו יורק ולא בגות'אם.
קשה לי להגיד כי לא ראיתי
אבל נראה לי שהפסקה כולה כן קצת מכוונת יותר טוב את המילה "מאסטרפיס" – משהו כמו "דרדוויל" או "אנדור". כלומר, לא תחרות לסרטים שהזכרת אלא משהו מאוד מאוד מאוד טוב לסוגו, ושמתעלה מעל למה שמצופה מסדרות קומיקס/ז'אנר.
הימורים
סופיה תמות
ויקטור לא
באטמן לא יופיע ואם כן רק בפוסט קרדיטים
התחלתי לראות את הסדרה של באטמן מהתחלה והופתעתי מכמות האין נבלים מוכרים של הקומיקס
אחד הקומיקסים הגדולים והנבלים שלו הם בעיקר אנשי מאפיות וגם לא מוכרים לאדם הפשוט .
גם מוזר לי שאין לו נבלי על (חשבתי שיש לו מישום מה ) .
מעניין
ויקטור ימות לדעתי - אולי ירצח בידי אוז.
סופיה תשלח בחזרה לארקהאם.
השאלה היא איזה פרקים של בלואי
כי אם זה "הסימן" אז המתכון הזה הולך להישרף.
חייב לציין שאחרי התחלה מסחררת פרקים 6-7 איכזבו
בכלל, אוז הופך מדמות ממש relateable למפלצת שבתכל׳ס בקרב שלו מול סופיה אני ממש מעדיף את סופיה (אם כי אני מניח שזה לא מה שיקרה), במיוחד אחרי הגילוי המטורף בתחילת פרק 7.
משהו בדבר הזה קצת קלקל לי את הסדרה, כי בסוף אם אני לא כל כך מחבב אף אחת מהדמויות הראשיות ודי מקווה שכולם ימותו בסוף קצת קשה להתחבר לסדרה.
לא יודע, אף פעם לא ציפיתי לחבב את הפינגווין.
(ל"ת)
אתה די אמור לשנוא את הפינגווין.
בסופו של דבר זה מישהו שאתה מת שבאטמן ישבור לו את העצמות.
הגילוי אכן היה מטורף, אבל:
הוא לא התכוון להרוג אותם לדעתי. הוא רק רצה "ללמד אותם לקח" ולזכות לזמן איכות לבד עם אמו לתקופה.
אתה לא נולד נבל, אבל ככה נולד נבל.
(ל"ת)
פרק 7 היה מאכזב
בסוף יש גבול לכמות צירופי המקרים, המזל הבלתי יאמן של אוז וההחלטות התמוהות של יתר הדמויות שאפשר לקבל לפני שזה הופך לגמרי מוגזם.
ולא כיף לרדת על שחקנים ילדים, אבל מזמן לא ראיתי משחק כל כך רע כמו של הילד ששיחק את אוז בצעירותו.
הפסיכיאטר ד"ר ראש...
הוא בפער ענק הדמות הכי גרועה בסדרה הזו.
הדמות גרועה, השחקן גרוע, התסריט שלו מעצבן, העיניים שלו מעצבנות והפרצוף שלו מעיק.
למה אני שונא אותו כל כך?
סדרה טובה
בכל הנוגע למשחק וכתיבת דמויות גם מצוינת. בשבילי היא עבדה טוב יותר כשהחלטתי לא לחפש בה את הסמויה/סופרנוס/שובר שורות. היא לא הכי מתוחכמת, היא לא מופת של הגיון עלילתי שכל הנקודות מתחברות באופן מושלם. היא מספרת סיפור די פשוט בדרך אפקטיבית ועם הרבה לב. בתכלס זו הציפייה שלי מאדפטציות של באטמן ושות'.
עוד הצטיינות של הסדרה מהבחינה הבאטמנית היא התיאור של גות'האם כעולם של ריקבון מערכתי ומוסרי טוטאלי, איך הריקבון הזה מחלחל אל האנשים המוחלשים והפגועים של החבר'ה ואיך הם מתרסקים בגללו או לחלופין בונים את עצמם בתוכו ובצילמו. אני גם די מבסוט מזה שהסדרה ברובה המוחלט מספרת סיפור העומד בפני עצמו ומה שלא יבוא אחריה לא יוכל לגרוע ממנה, אפילו אם סרט הבאטמן הבא יהיה מחזמר(או אם הוא לא יהיה מחזמר. אני די נהנתי מהג'וקר החדש, אבל לא הייתי רוצה שפארל יצטרך גם לשיר ולרקוד בחליפת העינויים שלו)
סדרה על הפרצוף.
HBO הפסיקו לעשות תכני פרימיום (הסדרה הזאת, בית הדרקון) ואנשים פשוט זורמים עם זה.
באתי מורעל לסדרה הזאת. בכל זאת אוהב את DC ועפתי על הבאטמן מ-2022.
אבל הסדרה הזאת פשוט לא נותנת עבודה. אוז כדמות ראשית מעפן ממש וקשה לי לדמיין אותו מייצג אופוזיציה או אתגר רציני לבאטמן. הדבר היחיד שאהבתי זה שהבאקסטורי שלו בפירוש שואב השראה מהקומיקס המעולה Penguin: Pain and Prejudice.
לסדרה כן היו שני פרקים מבריקים: הפרק על סיפור הרקע של ויקטור והפרק על סיפור הרקע של סופיה – שתי דמויות מצוינות שמתמסמסות ברקע כשהמיקוד הולך על דמות שלא סוחבת. איפה הפינגווין המאיים מהקומיקס שיש לו יכולות לטרלל אפילו את באטמן? אוז קוב הוא ליטרלי חרא שצף והמזל תמיד לצידו. זה מסר נחמד, אבל לא מעניין.
גם לא עוזרת העובדה שרוב העלילות בסדרה הן קלישאות של סדרות פשע. אנשים מדברים איתי על הסופרנוס?
את הסופרנוס ראיתי השנה והיא סדרה מושלמת. מה שיש כאן לא מתקרב אפילו לפרק הכי חלש של הסופרנוס.
אה ועוד לא דיברתי בכלל על זה שויזאולית הסדרה פשוט לא נראית כמו הסרט, לא בסגנון הצילום, לא בסטים ולא בצבעים ובאווירה. אני מבין שאי אפשר היה להביא את גרייג פרייזר אבל לא יכלו להביא את הנקסט בסט?
האביר משבע הממלכות, האחרון מבינינו, הארי פוטר,גרין לנטרן אלו הסדרות שיצאו שנה הבאה.
מארווליזציה של hbo
אז זה אירוני שהם עשו סדרה שצוחקת על סדרות גיבורי על
או סתם עצוב?
האמת לאמיתה שאף אחד לא תופה בסדרה פרנצייז (אכן אירוני) על אך הבמאי הa list ששודך לה
כי גפ היא מרגישה כמו מחזור של מחזור של קומדיות hbo שהם בעצמן מחזור של מחזןר (מישהו זוכר את אווניו 5 המדבית)
איזו הגזמה
כן, הם לוקחים על עצמם יותר תוכן פופולרי (קומיקס, משחקי וידאו, חולית וכו'. אגב "הארי פוטר" ממש לא יוצאת שנה הבאה) ובכל זאת The Regime, The Sympathizer אלה סדרות ששודרה רק השנה, כשמעבר לפינה יש את Task (מהיוצר של הסודות של איסט טאון) ועוד 6 סדרות דרמה, 9 קומדיות ומספר דו-ספרתי של מיני סדרות שאינן קשורות לזיכיון פופולרי כזה או אחר (ומבלי לספור סדרות שעדיין רצות כמו גילדת הזהב, הלוטוס הלבן ואופוריה אם לא בוטלה).
ובינתיים, גם עם התוכן הפופולרי שהם מעבדים הם עושים בית ספר לאחרים, כמו "האחרונים מביננו" או "השומרים". כנ"ל "הפינגווין". זה שיש מי שלא אהבו אותה לא משנה מהעובדה שהסדרה סך הכל הצליחה ביקורתית. ואמנם עונה 2 של "בית הדרקון" לא טובה, נכון, אך כך גם עונותיה האחרונות של "משחקי הכס" מלפני 5+ שנים. לכן גם זה בטח לא אומר כלום. עונות / סדרות לא טובות היו ל-HBO היו גם בעבר.
HBO עוברים שינוי, זה ניכר. אני בינתיים לא רואה סימנים שמעידים שהשינויים לרעה או שהם לא עושים יותר תכני פרימיום או שיש פה "מארווליזציה" (מה שזה לא אומר) אבל מה שבטוח, HBO המוּכרת גם היא עדיין בסביבה.
גם עונה 1 של בית הדרקון לא היתה טובה.
(ל"ת)
וסדרות פריקוול לחולית וit
ממש בזזו על כספת הפרנצייזים של wb. כבר לא נשאר מה לעשוק
לא טענתי אחרת, אמרתי שהשינוי ניכר
(ל"ת)
אז על מה העצבים?
לא דיברתי על איכות הסדרות האלו. ולהביא לי כמה ״מקוריות״ (הלוטוס הלבם נהיה פרנצייז בשלב הזה) לא ממש מחליש את הטענה. תם עידן hbo. יחי עידן אפל (דיסקליימר!!).
לא תם שום עידן, נראה שבחרת להתעלם מהחלק שכתבתי על אינספור סדרות הנון-פרנצ'ייז שהם עובדים עליהם, וזה שכשהם כן עושים סדרות פרנצ'ייז – נכון לעכשיו גם הם ברמת הגימור שאנו מצפים מ-HBO.
(ולא כל סדרה מקורית שהופכת לפופולרית היא אוטומטית פרנצ'ייז סטייל מארוול)
ציינת את regime המעפנה מאד
סימפטסייזר בהחלט פרוייקט נהדר אבל הוא היוצא מן הכלל שמיד על הכלל, כמעט לא מפיקים סדרות כאלו, בטח לא בhbo. המיני סדרת שוטרים עם מארק רופאלן? זה הסדרה שאתה מנפנף לי? בינתיים התעשייה זו הסדרה הhbo הכי שווה. אבל האמת היא שרוב מה שתופס את משבצות השידור הן פרנצייזיות.
״ נכון לעכשיו גם הם ברמת הגימור שאנו מצפים מ-HBO.״ כבר אמרתי כמה פעמים שלא התייחסתי לטיב הסדרות, כמה פעמים ציינתי זו.
אוקי בלי קשר לאיכות
מה ההבדל בין The Regime ו The Sympathizer? כי אני לא רואה אותו. שניהם סדרות קומיות מקצינות שהולכות יותר לכיוון סוראליסטי שלא לוקחות את עצמן ברצינות רבה ולרוב זה בא על איכות הסדרה עצמה.
עם The Regime הבעייה הייתה שנראה שוויל טרייסי זרק מלא רעיונות לסטירה ורגעים דרמטים מספרים שהוא קרא ולא ממש טווה עלילה מסביב לרעיונות האלו ו The Sympathizer יכלה להיות יותר קבועה ומעניינת והיא פשוט בחרה לא להיות כזאת עם נסיונות להרשים את הקהל בפרזנטיצה מתחיל להשתלט על העלילה המעניינת שיש להם.
אני אוהב את שניהם אבל אי אפשר להתעלם מזה ששניהם שניות במחלוקת (הפרש של 6.8 "לסימפ" ו6.1 "למשטר" ב imdb ובכללי השיח שראיתי באינטרנט אליהן חצוי). The Sympathizer היא לא יוצאת מן הכלל היא חלק מן הכלל.
אני מסכימה שאם אלו הסדרות שרם קיץ נתן כדי לטעון שhbo עושים סדרות מקור איכותיות אז הוא רק חיזק את טענתי,
אלו לא סדרות טובות במיוחד. זאסלב ושירות הסטרימינג max חיסלו את hbo. זו האמת ואותה אומר בקול אם בשערי העיר. המלך הוא עירום
אוי... לא... HBO ה"איכותית" איננה...
תעשו לי טובה.
רשת שהמיתוג שלה הוא "תראו אותנו! אנחנו ילדים גדולים! נועזים! פרובוקטיבים!"
יש לך דוגמאות ספציפיות?
לא שאני מעריץ גדול של hbo אבל המותג שלם הוא לא "יש לנו סדרות דרמה טובות בסגנונות מגוונים?"
אני יכול לראות את הדוקומנטריים האחרונים (והנוסחתיים) שלהם כדוגמה למרדנות מזוייפת אבל חוץ מאלו?
הסופרנוס, הסמויה, משחקי הכס 1-4, ווצ׳מן, שקרים קטנים גדולים
ממש לא חסר. היום קצת יותר חסר.
היורשים, התעשייה, חפצים חדים
(ל"ת)
הנותרים, דור מזוין, סדר אותי
High Maintenance בלעז
ברחו לי מהראש הנותרים ויורשים. בהחלט סדרות מופת.
לא רחוקות מהסופרנוס והסמויה.
ויש מלא קלאסיקות נשכחות מתןר הזהב
דדווד, עמוק באדמה, band of brothers, קרניבל ורומא (כמו משחקי הכס אבל יותר טובה). ומה עוד? טרמיי וthe deuce . צרנוביל, אוליב קיטרג, גון אדאמס, קנוניה נגד אמריקה, i might destroy you ו…מוארת!
סיימית הרגע את פרק 4 ולא קראתי כאן מעבר לביקורת על פרק 3. אחת הסדרות המטלטלות ואני בהלם שפארל זה הפינגווין היית בטוח שזה איזה שחקן אחר ששיחק כאורח בחברים פעם…
אני עדיין הלום מהפקק הזה למען האמת העוצמות והטלטלות שהוא מעביר לא נותן זמן לנשום. משבו כמו הג'וקר של פיניקס, רק יותר איטי!
סופיה משוחקת נפלא ובאמת שבא אחרי מה שהם מציגים בפרק 4 לחבק אותה ולנחם!
אחרי שהאמנו לסטיגמות "משוגעת" כמו בחיים האמיתיים… וכן היא מסוגלת גם לירות בחף מפשע ולרצוח… היא לא…
עוד בפרק 3 חשבתי שעבודת התסריטאות הצילום והבימוי היו מעולות בסצנות הסיום בעיקר שמתמקדים בויקטור ואז בתחילת פרק 4 במה התרחש עם אוז וסופיה…
מעולה!
המבט שלה משדר כולו כאב של בגידה אמיתי! אפשר להרגיש את הדמות ולהזדהות איתה.
בבעיה… גם עם האוז הזה שמטעה ומסובב גם את הצופים על האצבע…