פרסומת למקדונלדס, פרסומת לקוקה קולה, פרסומת לחברת אשראי ועוד כמה, חלקן נוטפות סקס אפיל וזימה, הקדימו את ההקרנה של "מפרץ ההרפתקאות: הסרט" עד לרמה שבה אולם מלא זאטוטים בני 3-5 התחילו, פשוטו כמשמעו, לצרוח. אם יש פעם אחת שבה אני מעודד צרחות של ייאוש בקולנוע – זה כמובן בזמן פרסומות (אלא אם אתם סדרנים, ואז אתם חופשיים לצרוח מתי שתרצו). הפרסומות הנוראיות האלה בהקרנה מלאה בילדים קטנים זו הטרוניה היחידה שיש לי מחוויית הצפייה ב"מפרץ ההרפתקאות: הסרט" בצהרי שבת לפני כשבועיים.
כבר תכננתי, כמו בהקרנות דומות עם הילדה, להיות מוכן לחמש דקות של צפייה בסרט שמלוות בשעה וחצי של מחשבות על מטלות שצריך לעשות בבית (הכול בזמן שאני מוודא שהילדה יושבת בקצה המושב, אחרת הוא יתקפל כשהיא כלואה בתוכו… שוב), אבל קרה משהו מעניין הפעם: התעניינתי בסרט.
מבין סדרות הילדים הפופולריות על המסך בימינו, "מפרץ ההרפתקאות" הקנדית נמצאת באמצע של סקלת האיכות. יש בה כמה דמויות חביבות, מסרים חיוביים ואנימציה בינונית, ואני לא יכול לומר שאני מרוצה שדווקא לזה בת ה-3.5 מכורה, אבל לפחות היא סוף סוף נגמלה מ"דורה בעיר הגדולה" הגרועה (אם אתם רוצים סדרות ילדים טובות, אגב, לבריטים יש שפע מדהים). הסרט החדש לעומת זאת הוא משב רוח מרענן.
הסיפור לוקח את צוות יחידת החילוץ אל… רגע, שנייה, שכחתי שלא כולכם הורים. יחידת החילוץ מורכבת מכלבלבים שאומנו, על ידי ילד בן עשר, להיות כוח החילוץ וההצלה בעיירה ושמה מפרץ ההרפתקאות. אל תשאלו למה, איך ולאן הולכים כספי משלם המיסים. ככה זה. כל כלבלב בצוות מתמחה בתחום אחר: צ'ייס המנהיג הוא מרגל (לא ברור איך מתבטא עניין הריגול, לא זכור לי שהוא אי פעם ריגל אחרי מישהו), מרשל אהוב ליבי הוא כבאי ופרמדיק, סקיי טייסת, רוקי מתקן דברים, זוּמה צוללן וראבל, בנפשו, הוא התאום האבוד של מיכאלנג'לו מצבי הנינג'ה: מצחיקול שאוהב לאכול (אבל הוא לא רקדן).
בסרט עובר הצוות ממפרץ ההרפתקאות לעיר ההרפתקאות, שהיא בעצם ניו יורק רק נקייה, שם הם צריכים להציל את התושבים ממעלליו של ראש העיר המדינגר שעושה דברים מפוקפקים להחריד, כמו להפוך רכבת עירונית רגילה לרכבת הרים – מבלי ליידע מראש את הנוסעים שבתוכה (ואתם חשבתם שראש העיר שלכם גרוע). שמעו, בעיירה קטנה עוד ניחא, אבל מדוע בעיר הגדולה אין צוותי הצלה שלא מורכבים מבעלי זנב עם תוחלת חיים של עשור וחצי? ואיך בכלל טיפלו באסונות לפני שיחידת החילוץ פתחה שם מטה? אני חייב דוקו פיקטיבי על מערכת השלטון באזור.
בכל אופן, הסרט עצמו עוסק במנהיג החבורה צ'ייס שמתמודד, באופן מפתיע, עם פוסט טראומה – וממש לא תכננתי למצוא את עצמי מזיל דמעה מול סרט של "מפרץ ההרפתקאות" אבל הנה, זה קרה. הסרט עוסק בהתגברות על פחדים עם שאלות כמו מה הופך אדם (או כלבלב) לגיבור ואיך להתמודד עם חששות. אף פעם לא חיבבתי את צ'ייס אשר, מתוקף היותו מנהיג, קיבל אופי של פלס, אבל צ'ייס המפוחד שעושה טעויות, עם זה אני לגמרי בעניין.
יש כלבה חדשה בסביבה, ליברטי, שעוזרת ליחידת החילוץ בעיר הגדולה ומקבלת את מרבית הפוקוס אחרי צ'ייס. היא מקסימה ומשעשעת, לכן קשה לכעוס על כך שגנבה את אור הזרקורים משאר חברי היחידה. אל תדאגו, ראבל עדיין עושה בדיחות אוכל.
אל תצפו לאיכות אנימציה ברמה של פיקסאר, אבל הסרט רחוק מלהיות ג'אנקנימציה, ויש בו אפילו כמה רגעים ויזואליים מפעימים ואקשן עוצר נשימה – ואפילו סצנה בכיכובה של סקיי שגרמה לי לפעור עיניים מרוב תדהמה. יודעים מה? אולי פיקסאר כן צריכים לקחת מפה כמה רשמים.
הדיבוב העברי של הסרט נהדר, אין תלונות בגזרה הזו, ובגרסה המקורית באנגלית (שבה כבר צפינו בבית. כן, ראיתי את הסרט פעמיים. לא, לא מרצון) יש קולות שתמיד נחמד לשמוע, כמו של ג'ימי קימל, איאן ארמיטאג' (הוא שלדון הצעיר), טיילר פרי, רנדל פארק ועוד כמה. אבל באנגלית אין את שירה נאור הנהדרת (היא דורה החוקרת) וגלעד קלטר המוכשר (הוא חטפני השועל), אז הגרסה העדיפה היא ללא ספק זו שבעברית.
אני לא יכול להמליץ על "מפרץ ההרפתקאות: הסרט" אם אתם לא הורים, אבל אם תיתקלו בו במקרה, אל תעבירו מייד ערוץ. זה באמת סרט מקסים, עם עלילה שלא לוקחת את עצמה ברצינות ושהצליחה לגרום אפילו לאולם מלא בבני 3-5 להיות בשקט – שזה נס. אני מקווה למעשה שפלח השוק שהוא ילדים בטווח הגילאים הזה יילקח בעתיד ברצינות ויופקו עוד סרטי אנימציה טובים; כי זה שילדים קטנים לא תמיד מבינים הכול, לא אומר שלא צריך להשקיע בהם. אחרת איך יבינו?
ממש התלבטתי
הבנות שלי ממש אוהבות את מפרץ ההרפתקאות. זו התמכרות של שנה שרק לאחרונה נגמלנו ממנה לטובת טרו וריינג'ר רוב. ועם כל ענייני הקורונה אני די חוששת לקחת אותן לסרט אבל האמת? ממש עשית לי חשק…
ובכן, אם את חוששת
הסרט זמין גם ב… הממ… פרמאונט+ עם… עם VPN. כן. VPN.
זהו שקצת חבל לי שהן לא חוות את עניין הקולנוע
היינו בקולנוע פעם אחת, בפורים לפני שנה וחצי, וראינו את הסרט של מפרץ ההרפתראות עם המכוניות מרוץ. זו יכולה להיות סגירה מעגל נחמדה. ועם מה שהולך עכשיו בגנים ובבתי הספר, אני מנסה להבין עד כמה שעה וחצי בקולנוע זה באמת מה שהולך להיות הסיכון המשמעותי, או שעדיף לתת להן לבלות קצת…
לא ממש מועיל לילדים שמבינים רק עברית, לא?
(ל"ת)
זה נכון
והייתי בטוח שבת ה-3.5 שלי תתעצבן מזה, אבל רק לראות את הפרצופים האהובים עליה שימח אותה גם בשפה שהיא ל מכירה. גם את "פפה הקטנה" היא רואה בנטפליקס (שם זה באנגלית בלבד) והיא נהנית, אפילו חיזק אצלה מעט את האנגלית, והיא אפילו ממש אוהבת להגיד "Dinosaur" עם מבטא בריטי.
אבל גם עם הדיבוב העברי?
(ל"ת)
לא יודע, דמות של איאן ארמיטג' בלי מכופתרת לא עושה לי טוב
אם כבר סדרות וסרטים לזעטוטים - אשמח להמלצות
הבת שלי (3) רואה כרגע בעיקר את True and the rainbow kingdom בנטפליקס (דווקא לא רעה בכלל) ואני מחפש משהו דומה שהוא לא זבל טהור כמו רוב הסדרות לגיל הזה. למישהו יש המלצות?
אני לא חותם ב-100% על ההמלצה הבאה
אבל אציין שכבדיחה שחשבתי שתסתיים מהר מאוד שמתי לילדות לופ של שעה של "מנה מנה" מהביצוע המקורי של החבובות ואיכשהו לא רק שהן היו בקטע, הן נהיו יותר בקטע בכל פעם שהשיר התחיל שוב פעם.
טרו זו ההתמכרות הנוכחית של בנות 4+6 אצלי
עוד התמכרויות נחמדות שעברנו בדרך – gabby's dollhouse, ריינג'ר רוב, קפה אפונית.
יש כמה וכמה סדרות נפלאות
באמזון פריים למרבה ההפתעה מבחר עשיר ואיכותי.
אבל אתמקד באחת שנמצאת דווקא באפל TV. סדרת אנימציה בת 11 פרקים, כזו שכל פרק מחולק לשניים, בשם Stillwater (לא להתבלבל עם סרט האקשן עם מאט דיימון שיצא לא מזמן), ואם הייתי יכול להגדיר אותה במילה אחת – "זן" זאת המילה; היא מרגיעה, קסומה, חינוכית, נהדרת, ועם האנימציה הכי טובה שראיתי אי פעם בסדרת ילדים. פשוט תענוג. לראות ולהירגע. הנה הטריילר.
Never say no to Panda
כשראיתי את הטריילר הדבר הראשון שקפץ לי לראש היה זה
וגם
mila and morphle
יש פרקים מלאים ביוטיוב
כמה סדרות לילדים קטנים
הילדים שלי דוברי אנגלית, ואני לא יודע מה זמין בארץ בעברית. אבל כמה סדרות חביבות לילדים קטנים שלא גורמים לי לנטישת נוירונים המונית אצלי במוח כשאני נחשף להן:
Peppa Pig,
Bluey,
the Octonauts,
Puffin Rock
כמו שאמרו גם בביקורת לבריטים יש המון סדרות טובות לגיל הזה.
הבנים שלי כבר מעל הגיל אבל אני בהחלט זוכר את סמי הכבאי לטובה
הבן שלי צופה בסמי הכבאי
אבל חייבים להגיד שלהקים תחנת כיבוי גדולה כדי למנוע מילד אחד להצית שיפות זה לא הרעיון הכי אינטליגנטי.
אני חייב לציין בהקשר של הסרט הזה את אחד הדברים הכי מצחיקים שאי פעם קראתי.
אולי אתם זוכרים ששנה שעברה בשיא הכאוס של מחאות Black Lives Matter בעקבות המקרה של ג'ורג' פלויד, היו דיבורים על האפשרות לבטל סדרות כמו "מפרץ ההרפתקאות" בגלל שהם מחנכים פעוטות להעדיר את מוסד המשטרה. מי שהתייצב לצד הסדרה ונגד המבקרים היה דווקא אחד מהקולות השחורים הבולטים בארצות הברית, אייס קיוב.
אחת הכותרות שראיתי בנושא הייתה "'This s**t is going too far': Ice Cube defends 'PAW Patrol' amid cancelation threat". חבר שלי מניו ג'רזי שיתף צילום מסך שלה וכתב "דמיינו לכם שאתם נמצאים בתרדמת לשנה וכשאתם מתעוררים, זאת הידיעה הראשונה שאתם קוראים".
הפריעו לך הפרסומות בהתחלה? כל הסרט הוא פרסומת
קודם כל, אם אתם לא הורים הנה תקציר… מי שלא הורה, למה שיקרא ביקורת על סרט לבני 4?
דבר שני, כל הסרט מבוסס מרצנדייז. ה״רכבים החדשים״ והמשודרג עם של עיר ההרפתקאות עם פוקוס על כל חלק ועל איך הגורים יוצאים בנסיעה. הגורה החדשה כמובן – ההיכרות איתה נראית כאילו תוכננה במיוחד כדי למכור עוד דמות כולל כמובן האופנוע שקיבלה.
בקיצור זו פרסומת שלמה לקנות מרצנדייז שיגרמו לילדים לרצות לראות את הסרט שינסה למכור מרצנדייז וחוזר חלילה
טוב, כאילו, כן?
מן הסתם זה המצב ומכאן הכסף הגדול, זה לא סוד כמוס. הנה ספויילר: גם סרטי מארוול ו-DC הן פרסומת, וסרטי הפאוור ריינג'רס שראינו כילדים וסרטי פוקימון וסרטי הרובוטריקים (אלה בכלל פרסומות שיש בתוכן פרסומות). אמנם מבאס אבל לא יודע מנין ההפתעה הגדולה. אפילו "מפרץ ההרפתקאות: הסרט" צוחק על עצמו בעניין הזה.
אם כבר פרסומות...
תראה, כל תכנית ילדים היא בסופו של דבר סוג של מרצ'נדייז. זה ברור שזה חצי מהמטרה. זה לא מפריע לי אם הם משקיעים בשאר הפרמטרים.
אבל מה שכן הפריע לי זה שאחרי שבחרנו בקפידה את תזמון היציאה לסרט (ערב חג, שעה 17:00, אחרי שבועיים ברצף שהיינו בבידודים בגלל הגנים של הילדות – שבוע בידוד, יום אחד בגן ועוד שבוע שהתחבר ישר לסוכות), והכל היה מושלם והאולם היה ריק כך שאפילו לא דאגתי על קורונה – משום מה הם החליטו שזה הגיוני לשים פרסומת לסרט החדש של ג'יימס בונד בדיוק לפני שהסרט התחיל (וגם לשים אותה בווליום מוגזם).
בת ה 4 נבהלה ממש והתחילה לבכות ללא הפסקה שהיא רוצה הביתה. בת ה6 אמרה שהיא רוצה לראות את הסרט והגענו במיוחד והיא לא מוכנה ללכת, ואני מצאתי את עצמי באמצע מנסה להתמודד עם הילדה שצורחת שהיא רוצה הביתה כשהילדה השנייה לא מסכימה לקום לקח לי קרוב לשעה להרגיע אותה. נשאר לה איזה רבע שעה של סרט לראות בסוף. זה שמותר לשים איזה פרסומת שרוצים זה לא הופך את זה להחלטה הגיונית, בשביל סרט שהוא באופן כל כך מובהק לילדים.
מה שהצלחתי לראות מהסרט, אגב, היה די נחמד…
וואי, איזו חוויה מתסכלת!
אין לי משהו חכם להגיד, פשוט רציתי להשתתף בצערך. ממש מרגיז.
אז זה ככה בכל הקולנועים בארץ אני מבין
כתבתי את זה בתחילת הביקורת כחצי בדיחה, אבל ברצינות? לשים פרסומות או טריילרים לפני סרטי ילדים, אדרבה כאלה שאינן מותאמות לילדים, זה נורא ואיום.
ובכלל, תרבות הפרסומות בארץ נוראית. אני אפילו לא מדבר על טלוויזיה מסחרית (כבר מזמן אין לי מושג מה הולך שם, וטוב שכך), אבל אם יוטיוב לפחות מאפשרים לדלג על פרסומת לאחר כמה שניות (ואם לא, כנראה שמראש הפרסומת קצרה) – אתרי החדשות בישראל שמים תמיד שתי פרסומות ברצף, בנות שלושים עד שישים שניות כל אחת, וללא אפשרות לדלג – גם אם זה לפני סרטון בן 15 פאקינג שניות מתוך אירוע חדשותי טרגי. חוסר הבושה מפליא אותי כל פעם מחדש. לכן אין פלא שגם לפני סרטי ילדים לא ממש אכפת להם מה וכמה הם דוחפים.
היה בדיוק טריילר אחד שלא מותאם לילדים
כל השאר היה פרסומות למקודנלדס (ברצינות. ארבע פרסומות של מקדונלדס! כאילו, הבנתי את הקטע…) וטריילרים לסרטי ילדים שלמרות שהם מעצבנים – ברור לי שזה חלק מהמשחק הקולנועי. הטריילרים הם חלק מהחוויה.
אבל צריך להבדיל בין טריילרים שמאושרים "לכל המשפחה" לבין סרטי ילדים. זה הבדל של שמיים וארץ, ולסרט שהוא כל כך מובהק סרט ילדים (לא סתם ילדים – ילדים קטנים. זו סדרה לגילאי 3-6 בערך…) זה פשוט להרוס את החוויה הקולנועית.
עדכון מהשטח
אז התלוננתי ויספלאנט פיצו אותי ב3 כרטיסים.
אז קודם כל חשוב לי לציין את זה שלפחות שירות הלקוחות שלהם הוא בסדר גמור.
ומעבר לזה אני רק מקווה שהם למדו מזה גם לעתיד, וזה לא סתם פיצוי גנרי בלי לקרוא בכלל את תוכן התלונה.
ימים יגידו…