חברת "מילניום" היא הילד המופרע והמעצבן של התעשייה ההוליוודית. החברה, מיסודם של שלושה ישראלים – אבי לרנר, בועז דוידזון ודני דמבורט – אחראית על הרבה מסרטי ה"פילר" שאתם לפעמים רואים בטעות. אם יצא לכם להיתקל אי שם במסדרונות היותר עמוקים של הסינמה סיטי בסרט שהפוסטר שלו מלא בכוכבים מהשורה הראשונה, ואז לגלות שהסרט הוא פיסת ג'אנק זניחה לחלוטין שגורמת לכם לתהות למה לעזאזל אל פאצ'ינו/ברוס וויליס/אדוארד נורטון טרח להשתתף בזה – סביר להניח שהסרט הוא עבודה של חברת מילניום, או החברה האחות, Nu Image. לא ברור איך בחברה מגייסים שוב ושוב כוכבים ובמאים ידועים כל כך לסרטים גרועים כל כך, אבל ברוב המקרים התוצאה היא לא יותר מזה: נקודות אפלות בפילמוגרפיה של אנשים מפורסמים, שמוצאות במהרה את מקומן הטבעי – שעות מאוחרות במיוחד בערוצי סרטים. אבל מדי פעם קורה שהחברה הזאת מצדיקה את קיומה, חלקית לפחות, באמצעות יצירת סרטים יוצאי דופן: לאו דווקא סרטים טובים, אלא סרטים מוזרים כל כך שקשה להאמין שניתן היה להפיק אותם בחברה אחרת. כזה, למשל, היה "פקד מושחת" עם ניקולס קייג', בבימוי ורנר הרצוג: סרט מופרע שעל גבול ההזיה, שאילו היה מופק במקום אחר היה נשלח לעריכה מאסיבית כדי להפוך אותו לשפוי יותר. וכזה הוא גם "העיתונאי".
על הנייר, זה סרט שמגיע עם צוות מהשורה הראשונה: ניקול קידמן, מתיו מקונוהיי, ג'ון קיוזאק וזאק אפרון, בבימויו של לי דניאלס, הבמאי שעל סרטו הקודם, "פרשס", היה מועמד לאוסקר. גם תיאור העלילה נשמע כמו מותחן קלאסי: בדרום העמוק של ארצות הברית, בשנות השישים, התבצע רצח. החשוד העיקרי (ג'ון קיוזאק), תמהוני שחי בביצה לצד אליגטורים ויתושים, נתפס, נשפט, הורשע ונשלח לרצות מאסר עד ביצוע עונש המוות. קידמן, בתפקיד ווייט-טראש חולמנית וחרמנית, החלה להתכתב עם האסיר, ועל הדרך התאהבה בו נואשות. בהשראתה, תושב המקום (מקונוהיי) שהפך להיות עיתונאי בעיר הגדולה, חוזר אל העיירה המזיעה כדי לחקור את השחיתות שהביאה להרשעה, ולהוציא את הצדק ואת הנידון למוות לחופשי. נשמע כמו מותחן משפטי סטנדרטי.
מה שהתיאור הזה לא מעביר הוא את הלכלוך. הסרט הזה מלוכלך. לי דניאלס הוכיח כבר ב"פרשס" (מוניק זורקת תינוק לרצפה ומפילה על הבת שלה טלויזיה, ועוד תענוגות) שעידון הוא לא בדיוק הצד החזק שלו, וכאן הוא מקצין את כל מה שהיה מגעיל ב"פרשס" עוד יותר. הזיעה והשומן עוטפים את הסרט. כל הופעה מוקצנת עד לסטראוטיפ ומעבר לו, כל איזכור לסקס או אלימות נסחט עד מלוא הסליזיות האפשרית.
זה, והעובדה שניקול קידמן משתינה על זאק אפרון מול המצלמה. לסצינה הזאת אין אפילו משמעות עלילתית; לא ברור למה לעזאזל היא שם, מלבד כדי לחקוק את הסרט הזה בהיכל הנצח בתור הסרט שבו ניקול קידמן השתינה על זאק אפרון. וזאת רחוקה מלהיות הסצינה הבוטה, הדוחה והמה-לעזאזל-הם-חשבו ביותר בסרט. קידמן וקיוזאק חולקים סצינה ביזארית של סקס ללא מגע שצריך לראות כדי להאמין (אבל לא בטוח שתרצו), וגם מהשחקנים האחרים לא נחסכת מנת השפלה. בנוסף, אם תמיד חלמתם לראות איך נראים מעיים של אליגטור בקלוז-אפ, זה הסרט בשבילכם.
אי אפשר לצפות בסצינות האלה מבלי שתעלה השאלה: וואט דה פאק? אם המשתתפים בסרט היו שחקנים צעירים ורעבים שרוצים להגיע לכותרות בכל מחיר, זה היה ברור ומובן. וברור שגם שחקנים רצינים וידועים אוהבים לאתגר את עצמם מדי פעם. ובכל זאת, מה היה חסר לניקול קידמן בחיים שגרם לה לקחת דווקא את התפקיד הזה? האם היא, וכל היתר, באמת חשבו ש"העיתונאי" הוא סרט כל כך חשוב שבשבילו שווה להפוך את עצמך למשך החודשים הקרובים לפאנצ'ליין של בדיחות על פיפי?
ובכן, הוא לא. הוא לא סרט כזה חשוב. זה לא אומר בהכרח שהוא סרט "רע" במלוא מובן המילה. העלילה, אם מצליחים להתעלם מהג'יפה שמסביב ולהתרכז בה, סבירה לגמרי: זה למעשה מעין פילם נואר, שמחליף את העיר הצפופה והאפלה בביצה שטופת שמש. ההופעה של ניקול קידמן, שסיגלה לעצמה מבטא כבד ושפת גוף של ברבי נימפומנית, בעצם מאוד מרשימה. ג'ון קיוזאק נראה כאילו הוא עושה חיקוי של קווין ספייסי. איפשהו ב"העיתונאי" יש סרט מתח לא רע, רק שקצת קשה להבחין בו מאחורי השכבה העבה של דם, שתן ונוזלי גוף אחרים שמכסה את המסך.
פורסם במקור בוואלה
שאלה
אז האם הסרט יותר מהנה או טוב למי שיש לו "בטן חזקה" לדברים האלה שתיארת או שבלי קשר ליכולת הסיבולת שלך לדברים האלה, הסרט די מפוספס?
מת'יו מקונוהי הוא עו"ד מיוזע?
לדעתי מדובר בסגירת מעגל מאוד משמעותית.
בעצם הוא בכלל לא עו"ד אלא עיתונאי
מעניין למה חשבתי שהדמות הראשית בסרט "העיתונאי" היא עורך דין…
אוקיי, אין לי עניין לראות את הסרט
אבל אני דווקא חייב לציין שבערוצי סרטים מסוימים של הוט יש בשעות מאוחרת דווקא דברים שחבל שאני מפספס כי אני לא יכול להישאר עד כדי כך מאוחר לראות אותם: לדוגמה, ספרות זולה, שאטר איילנד ועוד דברים שכרגע אני לא זוכר…
אני מציע לך להתקדם לממיר שמקליט
חווית צפייה שונה לגמרי.
(אני לא מפרסם שום דבר פה, רק מציע)
או וידאו. זה עדיין עובד.
(באמת. אבל ממיר מקליט זה בהחלט יותר נוח)
קטע
מהרגע שקראתי ברשימת השחקנים "ג'ון קיוזאק" ראיתי את קווין ספייסי מול העיניים, רק בסוף הפיסקה האחרונה הבנתי שאני מתבלבל בין השניים.
מסתבר שהחיקוי של קיוזאק יותר מוצלח ממה שנתת לו קרדיט :)
גם אני!
למה?
הזוי.. קרה לי גם בול אותו דבר. אולי התדמית של קיוזק פשוט יושבת פחות טוב עם הסרט.
סרט מצויין
ראיתי אתמול את הסרט, ואני דיי לא מבין את הביקורות (לא רק בעין הדג).
הסרט מסוגנן, ערוך בצורה פנטסטית, מוסיקה משובחת, משחק מ ה מ ם של ניקול קידמן, התסריט קצת חלש. זה נכון שאתה לפעמים תופס את עצמך שואל: "וואו, מזה הסרט הזה?" – אבל זה בדיוק אחד מהדברים שכל סרט טוב צריך לעשות…