10 נקודות קצרות על טקס האוסקר שהתרחש עכשיו

מצ'עמם.
  1. בפעם השלישית בהיסטוריה, פסטיבל קאן והאוסקרים הסכימו על זהות הסרט הטוב ביותר של השנה. אבל מה שחשוב פחות הוא "הפעם השלישית בהיסטוריה" ויותר "הפעם השנייה בחמש שנים" שזה קורה. מה זה אומר? על האוסקר, לא הרבה. האוסקר בשנים האחרונות הולך לכל מיני כיוונים, ואומנם "אנורה" בסופו של דבר יזכה למעמד של "אה, נכון, גם זה זכה" (במקרה הטוב, בהנחה שלא כולם יתהפכו על הסרט הזה), אבל זו כנראה אשמת השנה יותר מהמצביעים: לא היה איזה "אופנהיימר" או "הכול בכל מקום בבת אחת" שהגדירו את השנה באופן מוחלט ובלתי ניתן לערעור. "אנורה" לא ייצג את 2024, וגם לא היה הסרט הכי טוב של 2024 (אני מרגיש בטוח להגיד את זה באתר שהעדיף את "מרשעת" על פניו), אבל הוא היה אופציה לא רעה לפרגן, אז פרגנו.קאן, לעומת זאת, צריכים להתחיל לבדוק האם גם הם נדבקו בעצם בחיידק ה"מה המטרה שלי בחיים, להביא סרטים לאוסקר" של כל ארגון ופסטיבל אחר. הרי פסטיבל קאן היה אמור להיות הפסטיבל עם טעם אמנותי, עילאי, שגם אם הסרטים שהוא בוחר לא מגדירים את השנה הם מעצבים את הקאנון האוטרי, אפילו בלי להיכנס עמוק לתודעה. אבל נראה שאין אף בחירה שהפסטיבל עשה בשנים האחרונות שהאוסקרים לא מוכנים לאשרר – וזה לאו דווקא בגלל שהאוסקרים הפכו לנועזים במיוחד. זו לא בעיה רחבה מדי, אבל אם אנחנו מאמינים שצריך מקום שבו מקדשים את המקרים שבהם האמנות השביעית דוחפת את עצמה קדימה במקום לעמוד במקום – נראה שהאשרור של האוסקרים ש"אנורה" הוא בסך הכול קומדיה/דרמה אינדי חביבה גם לסבתות מרמז שאפשרי שגם קאן נפל. נו טוב.
  2. בנוגע ל"אנורה" עצמו, כאמור – בסדר. אני שמח ש"עד שיצא עשן לבן" לא זכה בשביל שכולם יזעיפו עליו פנים כ"זוכה אוסקר-י טיפוסי" (מושג שאפילו מי שמשתמש בו יודע שהוא לא קיים, אז הם עברו ל"זוכה אוסקר-י טיפוסי לפני עשור"), אבל כאמור – זה פחות שהוא הסרט שמגיע לו את התואר "הסרט הטוב של השנה" כמו "הבחירה הסבירה מבין המועמדים, אני מניח" של זוכה שכזה. אבל אם כבר – הזכייה שלו בעריכה היא שערורייה מוחלטת שמבהירה את כל הבעיה של הוליווד, והיא תמרור אזהרה מתמשך שאנשים רוצים בכוח לא לערוך את הסרטים שלהם ובכך למנוע מהם להיות יצירות מופת. כשנתנו אוסקר לעריכה של "רפסודיה בוהמית", הסיפור היה שהעורך הצליח להציל סרט שמאחורי הקלעים היה בלגן מוחלט. לשון בייקר לא עומדת הזכות הזאת, ולתת אוסקר על עריכה לסרט שהיה צריך להיות קצר יותר בחצי שעה יתקע אותנו עמוק בבוץ במאים שלא יודעים מתי הגיע הזמן לחתוך.
  3. אז האם קמפיינים אינטרנטיים עובדים? לא וכן. "אמיליה פרז" עדיין יצא מהטקס עם שני פרסים (מוצדקים), אבל נראה שהעובדה שמראש האקדמיה חיבבה גם את "אני עדיין כאן" עזרה לאקדמיה להחליט ש"אמיליה פרז" לא צריכה אוסקר שלישי שממש אומר שהסרט עצמו כולו הוא טוב. יחסית למי שעד לפני רגע העמידו אותו על 13 פרסים, כך שבוודאות הם כן חושבים את זה – פחדנים.
  4. ברכות לסרט הישראלי הראשון שזכה באוסקר, וברכות לסרט הפלסטיני הראשון שזכה באוסקר, שהם אותו אחד: "אין ארץ אחרת", וברכות לכל כותבי טורי הדעות שיוכלו לכתוב את מה שהייתה דעתם ממילא אבל עכשיו בהקשר של האירוע החדש הזה והנאומים של הזוכים. מוזמנים להתווכח מה מהמושגים שהשתמשו בהם היה מדויק פוליטית, לא מדויק או, אההה, פשוט להתעלם מכל העסק.
  5. באתרים מסוימים ראיתי שמדברים על "סוויפ" של "אנורה", אבל חברים – ככה לא נראה אחד כזה. "סוויפ" הוא 7 אוסקרים ומעלה, ואם 8/10 מקטגורית הסרט הטוב ביותר יצאו עם פרס כלשהו, האוסקרים בהחלט לא חשבו שרק "אנורה" קיים.
  6. זוהי תזכורת שאלה אומנם הופעות מאוד טובות, אבל קירן קאלקין וזואי סלדנה היו צריכים להתמודד בקטגוריית הפרס הראשי ולא המשני.
  7. שתי הכמעט הפתעות היחידות שהתרחשו היו העובדה ש"עם הזרם" גבר על "רוז הרובוטית", מה שבעיקר מראה, פעם נוספת, סלידה של המצביעים מחברות האנימציה הגדולות לטובת פרויקטים עצמאיים יותר ואומנותיים יותר. פעמיים זה עדיין לא לחלוטין דפוס, אבל נראה לי שאפשר להתחיל להמר בביטחון שבשנה הבאה יהיה סרט לא אמריקאי. הכמעט-הפתעה השנייה הייתה העובדה שמדיסון גברה על מור בקטגוריית השחקנית הראשית – ובכנות, ברגע שמחליטים ש"אנורה" הוא הסרט הטוב של השנה, די בלתי אפשרי להגיד את זה בפנים ישרות ולא לתת את הפרס למדיסון, שהיא היא הסרט.
  8. בנוגע לזוכים בפרסים הקצרים: הידד ל"אני לא רובוט" (אם כי הוא לא ממש הבחירה הכי טובה שהייתה שם), וגם "בצל הברוש" ו"הבת היחידה בתזמורת" הם בחירות סולידיות, גם אם לא הטובות ביותר שהיה ניתן לעשות שם. נו, טוב.
  9. קצת עצוב שאחרי כל העניין סביבו, "יופי מסוכן" נדחק בסוף לקטגוריה המסורתית של סרטי אימה: קטגוריית האיפור.
  10. זהו. טקס די משעמם (כלומר, לא ראיתי, אני מדבר מבחינת הזוכים ומה שהבנתי שקרה בו) לשנה שעיקר האקשן בה היה סביב הסרטים (בינה מלאכותית! ציוצים! עוד שטויות!) ולא בסרטים עצמם. נתראה בשנה הבאה.

הזוכים

הסרט הטוב ביותר  "אנורה"
הבמאי הטוב ביותר 
– שון בייקר, "אנורה"
השחקן הראשי הטוב ביותר – אדריאן ברודי, "הברוטליסט"
השחקנית הראשית הטובה ביותר – מייקי מדיסון, "אנורה"
שחקן המשנה הטוב ביותר – קירן קאלקין, "כאב אמיתי"
שחקנית המשנה הטובה ביותר – זואי סלדנה, "אמיליה פרז"
התסריט המקורי הטוב ביותר – "אנורה"
התסריט המעובד הטוב ביותר – "עד שיצא עשן לבן"
הסרט התיעודי הטוב ביותר – "אין ארץ אחרת"
הסרט המונפש הטוב ביותר – "עם הזרם"
הסרט הבינלאומי הטוב ביותר – "אני עדיין כאן", ברזיל
הסאונד הטוב ביותר – "חולית: חלק שני"
האפקטים הוויזואליים הטובים ביותר – "חולית: חלק שני"
הצילום הטוב ביותר – "הברוטליסט"
העריכה הטובה ביותר – "אנורה"
עיצוב התלבושות הטוב ביותר – "מרשעת"
האיפור ועיצוב התסרוקות הטובים ביותר – "יופי מסוכן"
עיצוב התפאורה הטוב ביותר – "מרשעת"
הפסקול המקורי הטוב ביותר – "הברוטליסט"
השיר המקורי הטוב ביותר – "הרשע", "אמיליה פרז"

הסרט התיעודי הקצר הטוב ביותר – "הבת היחידה בתזמורת"
הסרט המונפש הקצר הטוב ביותר – "בצל הברוש"
הסרט בשר ודם הקצר הטוב ביותר – "אני לא רובוט"