אוסקר 2023: אל תוך המולטיוורס

בוקר טוב, לזמן הקרוב למושג "סרט אוסקר" אין יותר משמעות.

אתם יודעים מה הדבר הבא שהולך לקרות. שלל כתבות, תגובות, ביקורות ומה לא שמכריזים ש"הכול בכל מקום בבת אחת" כבודו במקומו מונח, אבל בשלב הזה הוא פשוט אוברייטד, והזכייה שלו היא פשוט התחנפות פוליטיקלי קורקט של האקדמיה, ואם כבר היה צריך לתת לסטפני שו, ומה זה למה לא נתנו איזה פרס אחד ל"רוחות אינישרין" ואיך אפשר להשוות בין ההופעה של קייט בלאנשט לזאת של מישל יאו וכו' וכו' וכו'. חלק מהטייקים האלה נשמעו עוד לפני ש"הכול בכל מקום בבת אחת" סחף את טקס האוסקר עם 7 זכיות (שבראייה היסטורית רחבה זה לא כל כך מרשים, אבל במבט היסטורי צר יותר זה הסרט הראשון שהגיע לכמות זכיות כאלה כולל פרס הסרט הטוב ביותר מאז "נער החידות ממומביי" ב-2009), אבל עכשיו הם וודאי יתעצמו, ובמיוחד בגלל ש"הכול בכל מקום בבת אחת" ניצח חבורה מרשימה מאוד של סרטים.

אז לפני שהדבר הבא הזה יקרה, בואו רגע ניקח את הזמן להעריך את העובדה שטקס האוסקר ה-95 היה אחד הטקסים היותר משעממים שהאקדמיה ידעה, בלי אף זכייה מפתיעה באמת, וכמו כן הסרט המדובר הוא סרט שבו אישה אסיאתית מבוגרת מזגזגת בין יקומים כדי להילחם בישות על יקומית שמנסה למחוק את היקום (לא להתבלבל עם הקיבוץ יקום, הוא דווקא אמור להיות בסדר), וזה כולל סצנות לחימה בקונג פו (כולל זרת שרירית ממש), לא מעט דברים שנכנסים לישבנים של אנשים, אבנים עם עיניים זזות שמרגשות אותך, כלבי נונצ'קו, אצבעות נקניקייה ועוד שלל דברים שכל אחד מהם בפני עצמו אמור, לכאורה, לפסול אותך מלזכות באוסקר כלשהו – והנה בא סרט אחד, מערבב את כולם, וזוכה בשבעה פרסים.

אז כן, בניגוד לשאר טקסים אחרים הפעם "הכול בכל מקום בבת אחת" לא שבר שום שיא באופן רשמי (אפשר לחרטט משהו על זה שהוא הסרט הראשון שגם זכה ב-3 פרסי משחק וגם בפרס הסרט, או בסרט הראשון שזכה ב-7 מתוך 8 "הפרסים הגדולים" אבל זה מרגיש כמו לצייר מטרה מסביב לחץ) ועדיין הוא לחלוטין שבר כל סטיגמה שהיא בנוגע לשאלה מה סרט זוכה אוסקר יכול להיות. הזכייה של "הבמב"א" מבטלת את המנגנון הזה שאני אומר בו "לא, זה לא יכול לזכות, זה מוזר מדי לטעמי האקדמיה". אפילו "אווטאר" ו"אהבה בשחקים" יצאו עם אוסקר כל אחד, אז גם הרתיעה משוברי קופות הולכת ונרגעת. מה שזה אומר זה שאם איזשהו יהונתן הולך לצוץ בחדר ולהגיד לי ששנה מעכשיו "מבוכים ודרקונים: כבוד בין גנבים" הולך להיות מועמד ל-3 אוסקרים ולזכות בפרס התסריט המעובד, אין לי שום סיבה להאמין שזה לא לחלוטין אפשרי.

בכל מקרה, אתם לא צריכים את האוסקר כדי לדעת ש"הכול בכל מקום בבת אחת" הוא סרט השנה – הכרזתם על זה כאן בעצמכם יותר מפעם אחת. מה שנדיר זה שהפעם לא רק שהסכמנו פה באתר עם האקדמיה בנוגע לזהות הסרט (זה קרה כבר ב-2003 עם שר הטבעות), ולא רק שהסכמנו על הופעת השנה (זה קרה כמה פעמים), אלא הסכמנו על שניהם. ואני מודה שאפילו החשש הגדול שלי – שההצלחה הזאת תעלה לדניאלים לראש ותשנה אותם – קצת יצא להפסקת סיגריה לנוכח הנאומים שלהם, שהיו מלאים בענווה ובכנות. הקריירה שלהם עדיין יכולה להשתבש מהנקודה הזאת והם יכולים להישאר לעד כ"צמד ההוא שעשה את הסרט הזה עם היקומים. לא, נו, לא "ממד העכביש"", אבל עד כה הם תמיד הצליחו להתעלות על הציפיות שלי בשנה האחרונה, אז בואו נקווה שהם לא יפסיקו עכשיו.

חוץ מזה, "במערב אין כל חדש" לקח 4 פרסים טכניים אבל השאיר בכל זאת גם איזה פסלון להמשכים הגדולים של הוליווד ("אווטאר" , "הפנתר השחור" ו"אהבה בשחקים"). "הלוויתן" זיכה את ברנדן פרייז'ר בפרס השחקן הטוב ביותר ובפרס האיפור (כבר שנתיים ברצף שהפרס הזה בא ביחד עם פרס המשחק של שחקן או שחקנית ראשיים), וכאמור "הכול בכל מקום בבת אחת" אִפשר קתרזיס או קאמבק לג'יימי לי קרטיס, מישל יאו וקי הוי קוואן. "נשים מדברות" לקח את פרס התסריט המעובד, וזוהי תזכורת למפיצים שהסרט הזה עדיין לא הופץ בארץ. "נאטו נאטו" לקח את פרס השיר הטוב ביותר, ובצדק, ובקטגוריות הגטו זכו "נבלני", "פינוקיו", "הילד, החפרפרת, השועל והסוס", "פרידה אירית", ו"הלוחשים לפילים" (שני האחרונים הם עלבון גדול במיוחד לנוכח התחרות, אבל לאף אחד לא אכפת מהקטגוריות האלה, אז מה נעשה).

מה שכל זה אומר זה שרק אדם אחד הצליח לזכות בניקוד המלא בהכה את האוסקר וזה אלמוג. בוא לקבל את הפרס שלך (ביקורת על יצירה לבחירתך). או שלא. זה גם בסדר.

ואיך היה הטקס עצמו? עם לא מעט בדיחות על סטירות, כצפוי, ועם מונולוג פתיחה חביב למדי, שלא כצפוי (ג'ימי קימל משתפר, נאמר זאת לזכותו). בלי גימיקים מיותרים ברובו, שזה תמיד טוב. עם מונטאז'ים קצרים לכבוד הסרטים המועמדים, שזה נפלא. ועם. כל. כך. הרבה. הפסקות. לא הבנתי את ההחלטה לשנות את הקצב של הטקס ובמקום לתת לקראת סופו פרס אחד בין הפסקה להפסקה (כי אלה הפרסים החשובים) ובהתחלה לזרום לעשות ההיפך; אבל התוצאה הייתה לא רק טקס צפוי ברובו, אלא טקס צפוי ברובו וזוחל (ואפילו והטקס נגמר עדיין אחרי שלוש וחצי שעות).

ובכל זאת, אשרינו שזה יהיה הטקס הצפוי ברובו שלנו. האקדמיה קנתה לעצמה אשראי אצל קהל צעיר שיקח לה זמן לבזבז, וכנראה שרפה כמה גשרים אצל קהל מבוגר יותר שיקח לה זמן להשלים איתו. ובכלל, עובדת היות הטקס "צפוי" היא פחות בגללו ויותר בגלל מה שבא לפניו. ובסופו של דבר האוסקר לא צריכים לשעשע בטקס מותח, אלא לבחור את הסרט ואת הזוכים שראוי לבחור בהם. ואני לא יכול לומר בלב שלם שמישהו כאן הוא הבחירה שלי, אבל כן – ברוב המוחלט של הקטגוריות מדובר בזוכים ראויים, לכל הפחות. וגם זה הישג לא קטן.

רשימת הזוכים המלאה:

הסרט הטוב ביותר: הכול בכל מקום בבת אחת
פרס הבימוי: הדניאלים, הכול בכל מקום בבת אחת
השחקן הראשי הטוב ביותר: ברנדן פרייז'ר, הלוויתן
השחקנית הראשית הטובה ביותר: מישל יאו, הכול בכל מקום בבת אחת
שחקן המשנה הטוב ביותר: קה הוי קוואן, הכול בכל מקום בבת אחת
שחקנית המשנה הטובה ביותר: ג'יימי לי קרטיס, הכול בכל מקום בבת אחת
התסריט המקורי הטוב ביותר: הכול בכל מקום בבת אחת
התסריט המעובד הטוב ביותר: נשים מדברות
הצילום הטוב ביותר: במערב אין כל חדש
הפסקול הטוב ביותר: במערב אין כל חדש
הסרט הבינלאומי הטוב ביותר: במערב אין כל חדש
פרס עיצוב התפאורה: במערב אין כל חדש
האיפור הטוב ביותר: הלוויתן
התלבושות הטובות ביותר: הפנתר השחור: וואקנדה לנצח
האפקטים הטובים ביותר: אווטאר: דרכם של המים
הסאונד הטוב ביותר: אהבה בשחקים: מאווריק
השיר הטוב ביותר: "לרקוד לרקוד", RRR
הסרט המונפש הטוב ביותר: גיירמו דל טורו מציג: פינוקיו
הסרט הקצר הטוב ביותר: פרידה אירית
הסרט הקצר הטוב ביותר שהוא במקרה תיעודי: הלוחשים לפילים
הסרט הקצר הטוב ביותר שהוא במקרה מונפש: הילד, החפרפרת, השועל, האני מניאק אם קראתם עד לפה אבל אם כן כל הכבוד לכם.