שמעו נא, שמעו נא! עונת הפרסים פה ועמיתכם האומלל מוכרח לדווח עליהם! טוב, לא מוכרח, אבל, נו, אתם יודעים איך זה.
אבל לפני שנתחיל עם כל הפרסים בחו"ל, נתמקד רגע בפורום מבקרי הקולנוע בישראל (גילוי נאות: נעמה רק ויהונתן צוריה הם יו"רי הפורום בימינו), שנתנו את הפרס הראשי ל"מחברות שחורות – ויויאן", שהוא גם הסרט התיעודי הראשון שזכה בפרס הגדול וגם הסרט הראשון שזכה ויש לו צבע בשם! מי אמר שאין חדשנות אצל המבקרים בישראל. במקום השני בתיקו צמוד זכה "אגדת חורבן".
"אגדת חורבן" זכה גם בהישג האמנותי של השנה (דוד פולונסקי ומיכאל פאוסט על הציורים שהרכיבו את הסרט – זכייה שנייה של פולונסקי, אגב, לאחר שזכה כבר עבור "כנס העתידנים"), ואילו "מחברות שחורות" זכה גם בפרס התסריט.
חוץ מהם זכה "מישהו יאהב מישהו" בפרסי הבימוי (להדס בן ארויה) והתגלית (לשחקנית אלישבע וייל) ו"הברך" זכה בפרסי המשחק לאבשלום פולק ונור פיבק.
בפרס הסרט הבינלאומי זכה "כוחו של הכלב" (שנזכיר כאן עוד כמה פעמים עוד רגע), ובפרס הסרט התיעודי זכה סרטה של שיר נוימן "איך אומרות שתיקה". הסרט זמין ב-yes.
ברכות לזוכים ולזוכות, ועכשיו נעבור לכל מיני פצלוחים לא מעניינים מחו"ל.
אחרי שלפני חודש בלבד יהונתן כתב מי נראים כמו הסרטים המובילים במירוץ, הגיעו מספר אירועים שונים והמצב במירוץ נראה… די אותו דבר כמו שהוא תיאר. כלומר "להיות הזוג ריקרדו" קצת פחות מצליח, וגם ל"סמטת הסיוטים" קשה בחיים (את המקום שלהם תפסו "CODA" ו"טיק, טיק… בום!"), אבל בסך הכול מי שהלך לישון לפני חודש וקם עכשיו היה מתקשה להבחין בהבדלים.
האירוע הגדול הראשון בתור הוא גלובוס הזהב. אתם יודעים, הטקס המכור, המושחת, רדוף הסקסיזם והגזענות. הייתי שמח לא לומר עליו מילה אבל זה חזק ממני. חוץ מזה, הם הבטיחו להשתפר אז בואו נהנה מהספק.
אז מי בקטגוריית הסרטים? "בלפסט" (אפרופו קנת בראנה, מה זה הפוסטר המכוער הזה של "רצח על הנילוס"?), "CODA" (נלחץ להם הקאפס לוק, נראה לי התכוונו "בםגש"), "חולית" (החדש, כן? רק שיהיה ברור), "משפחה מנצחת" (נראה שבגלובוס הזהב לא התרשמו מהביקורת באתר) ו"כוחו של הכלב" (שלא כזה אהבתי. כאילו, כבר כמה חזק כלב? מחכה לרימייק "כוחו של הדב").
בקומדיות/מוזיקלי יש לנו את "סיראנו" (פיטר דינקלג' הוא סיראנו דה-ברז'ראק, מינוס האף, פלוס השירים), "אל תסתכלו למעלה" (בנטפליקס הקרוב לביתכם), "ליקריץ פיצה" (בבתי הקולנוע הקרובים לביתכם), "טיק טיק… בום!" (סרט שלישי של נטפליקס במועמדויות הראשיות) ו"סיפור הפרברים" (אין לי משהו להגיד, אבל כתבתי עד עכשיו הערת סוגריים על כל הסרטים ולא רציתי לקפח את ספילברג).
קטגוריית האנימציה הצליחה להוציא ממני נחרת בוז, בעיקר בגלל התעלמות בוטה מ"משפחת מיטשל ומלחמתה במכונות" (שהוא, אובייקטיבית, הסרט הכי טוב של השנה). מי שכן מועמדים הם "אנקאנטו", "לברוח" (סרט שנקרא "Flee" באנגלית, אבל בגלל ה-BBC בזבזתי דקות יקרות לנסות ולהבין מי זה לעזאזל Fleem Neon), "לוקה", "ריה והדרקון האחרון" ו"My Sunny Maad" (שהוקרן בפסטיבל חיפה תחת השם "ילד יקר שלי").
ועוברים לטלוויזיה. בקטגוריית הדרמה יש לנו… חרא בלבן. ברצינות. "משחק הדיונון", "תכנית הבוקר" (הם בכלל צפו בעונה 2 הגרועה או שהם סתם רצו להביא את ג'ניפר אניסטון לטקס?), "לופין", "פוסט" (מי?) והזוכה הצפויה "יורשים". לעומת זאת, בקומדיה הלכו על בטוח: "האקס", "הגדולה", "רק רציחות בבניין", "טד לאסו" ו"Reservation Dogs". שמתם לב איך הם התעלמו מ"חזרות" ו"המפקדת"? אנטישמים!
ובקטגוריות המשחק… נגמר הזמן, יש עוד טקסי פרסים לדווח עליהם. אני מבטיח שנחזור לזה בסוף.
לעומת גלובוס הזהב, הנה טקס שכיף לדבר עליו: הספיריט, שהכריז על המועמדים לטקס שיתקיים ב-6 במרץ. בניגוד לרוב טקסי הפרסים שבימינו נראה שעיקרם הוא לראות "מי יהיה הכי קרוב לאוסקר במנצחים שלו", הספיריט הם רק 40% מנבאי אוסקר וב-60% האחרים הם דואגים לפרגן ולקדם קולנוע עצמאי, אפילו במחיר של זה שאיזה סלבריטאי לא יבוא לאוהל שלהם (הטקס מתקיים באוהל גדול על החוף. אמרתי לכם שכיף לדבר עליו). מה שזה אומר זה שככל הנראה רוב הסרטים בפסקאות הבאות יגרמו לכם להגיד "מי? מה?". אז קודם כול, אני נשבע שלא המצאתי אותם. ושנית, אגיש לכם חלק מהם בליווי טריילר.
על פרס הסרט הטוב ביותר יתמודדו "זוֹלה" (הסרט ההוא שמבוסס על שרשור טוויטר), "The Novice" (סטודנטית מצטרפת לנבחרת החתירה של הקולג'. הנה טריילר), "הבת האפלה" (פרופסורית מתמודדת עם העבר בעת חופשה ביוון. מגי ג'ילנהול מביימת), "קדימה קדימה" (חואקין פיניקס מטייל עם האחיין שלו. הנה טריילר) ו"קיארה" (עולמה של בת 15 מתהפך עליה לאחר שאביה בורח. הנה טריילר).
הבמאיות והבמאים של כל הסרטים האלה מועמדים גם לפרס הבימוי, למעט "קיארה" שבמקומו מועמדת הבמאית של "Pleasure", נינג'ה (זה באמת השם שלה) ת'ייברג. הסרט עוסק בצעירה שעוברת משוודיה ללוס אנג'לס כדי להיות כוכבת פורנו מצליחה. הנה טריילר.
בקטגוריית המשחק יש מועמדויות משובחות למדי: איזבל פורמן ("The Novice"), בריטני ס. הול (על סרט בשם "Test Pattern" שהיה ברשימה השחורה של 2019, ועוסק בזוג שמחפש ערכת אונס. הנה טריילר), פאטי האריסון על סרט בשם "ביחד ביחד" (על צעירה מתבודדת שהופכת לאם פונדקאית עבור אד הלמס. הנה טריילר), טיילור פייג' ("זולה"), והמתאגרפת האמיתית קאלי רייס, שמועמדת על "Catch the Fair One" (אודות מתאגרפת שיוצאת לחפש את אחותה. הנה טריילר).
בגזרת השחקנים מועמדים קריפטון קולינס ("ג'וקי", סרט שעוסק במירוצי סוסים), פרנקי פייסון (על "The Killing of Kenneth Chamberlain" שעוסק בגלידות ודברים חמודים רצח של קנת' צ'מברליין), מייקל גרייס (על "Wild Indian", שני חברים מטייחים את הרצח של חבר שלישי), אוּדוּ קיאֵר (על "Swan Song", אבל לא האחד החדש עם מהרשלה עלי אלא אחד אחר, שעוסק במעצב שיער שמתבקש לעבוד על שיער לקוחה שנפטרה) וסימון רקס ("טיל אדום", כוכב פורנו לשעבר חוזר לעיירת הולדתו בטקסס).
יש גם קטגוריית טלוויזיה בספיריט, אבל רק לסדרות חדשות. המועמדות הן "בליינדספוטינג" (ספין אוף של הסרט "בליינדספוטינג" מ-2018), "החטא" (חמישה גברים מקהילת הלהט"ב מתמודדים עם משבר האיידס בשנות השמונים. זמינה ב-yes), "מחתרת המסילה" של בארי ג'נקינס (זמינה באמזון), "We Are Lady Parts" (סיטקום בריטי על להקת פאנק שמורכבת מצעירות מוסלמיות. הטריילר חביב) והמועמדת לגלובוס "Reservation Dogs" (נערים ילידים באוקלהומה מנסים לא להשתעמם). זו האחרונה היא גם המועמדת היחידה בפרס האנסמבל. אז, הממ, מזל טוב לרגל זכייתה?
האוסקר
האקדמיה (…האמריקאית לקולנוע, לא ללשון עברית) הכריזה על סרטים שעברו לשלב הבא בעשר קטגוריות – זר, שיר מקורי, פסקול, סאונד, סרט קצר, דוקו, דוקו קצר, אנימציה קצר, אפקטים ויזואליים ואיפור. רשימה בעברית למהדרין אפשר לקרוא אצל חברינו סריטה.
קודם הזר, ואתמקד דווקא במי שלא נמצא ברשימה: אציין ראשית שאין את "ויהי בוקר", כי אנחנו פרובינציאליים והכול אבל תכלס אני לא חושב שאי פעם היה לו סיכוי. לעומת זאת, זוכה דקל הזהב "טיטאן" נעדר, ועל זה כל מיני אנשים מתרעמים וקצת שוכחים שכזה… אתם זוכרים שזה הסרט שאישה נכנסת להריון מקדילק, כן? זה לא ממש חומר לאוסקר.
בהיעדרו, נראה ש"הנהגת של מר יוסוקה" (יפן), אותו סרט רנדומלי שבחרתי להתמקד עליו בהמלצות פסטיבל חיפה (ב-"מצאנו באינטרנט 32") מסתמן כמועמד המוביל – והזכיות בפרסי איגודי המבקרים בלוס אנג'לס וניו יורק בפרס הסרט הטוב ביותר, בנוסף למועמדות בקטגוריית הזר בספיריט מגבה אותו. גם "תא מספר 6" (פינלנד) נראה כמו מועמד מוביל. נוסף עליהם, אהיה מאוד מופתע אם Fleem Neon "לברוח" (פינלנד) ייעדר מהתחרות – ואישית, אני גם מאמין שהוא יזכה, השאלה היא רק איפה. כי יש לו סיכוי לא רע להצליח גם בקטגוריית הסרט התיעודי (הקטגוריה שבה הוא מועמד גם בספיריט) והסרט המונפש. אני ממליץ אגב לשים עין על נציג פנמה, "פלאזה קתדרל", שאותו ביים ישראלי לשעבר, אבנר בן נעים. גם "טלה", שלא זכה לביקורת הכי מפרגנת באתר, הצליח למרות מילותיו הקשות של מר שפירא.
בגזרת השירים, "אנט", באופן מפתיע, הכניס מועמדות עם "?So May We Start". אני אומר באופן מפתיע כי זה לא אחד השירים שאני מחשיב כטובים. יש גם נציגות ל"CODA" שאני מאמין שיעבור לשלב הבא עם "Beyond the Shore" וגם "Dos Oruguitas" של אנקאנטו. אחרון חביב שככל הנראה יעבור הלאה הוא "No Time to Die" מתוך "לא זמן למות". נגלה בקרוב אם צדקתי או לא, אבל מה שבטוח: כולנו מסכימים שאין ל"אוון הנסן היקר" סיכוי. נכון?
פס קול. הרבה מועמדים שמשום מה חושבים שיש להם סיכוי מול "חולית". חמודים. גם בגזרת האפקטים הוויזואליים אין פה הפתעות: דיסני, וורנר, סוני וכל שוברי הקופות שאתם יכולים לדמיין. הלאה.
ונציגות ישראלית אותנטית ניתן למצוא בקטגוריית הדוקו הקצר עם "ת"ד 1142: הנאצים הסודיים של אמריקה" (שזמין בנטפליקס), ואני מחזיק להם אצבעות.
אנני
ואחרונה (להיום, לא להתרגש) בכל הקשור לעונת הפרסים: האנני, הטקס הגדול של סרטי וסדרות האנימציה.
המועמדים בפרס הראשי הם: "ריה והדרקון האחרון", "לוקה", "אנקאנטו" (ועוד בחדשות: השמיים כחולים), "לשיר 2" (נו, לפחות לא "בייבי בוס 2") ו"משפחת מיטשל ומלחמתה במכונות" (יאהווווו!).
בקטגוריית האינדי מועמדים רק סרטים שלא דוברים אנגלית, חלקם רחוקים מלהיות אינדי (כמו "בל". הגוף שהשקיע בו וגם הפיץ אותו הוא ענקית הקולנוע "טוהו"). מלבד "בל" מועמדים עוד שני סרטי אנימה: "פומפו הסינפילית" (שכבר דיברתי עליה בפינה הזו בעבר) ו"המזל מאיר פנים לגברת ניקוקו" (מבית הסטודיו של "ילדי הים" שהיה אחלה… למשך 40 דקות). סוגרים את הרשימה "פסגת האלים" (שמאוד אהבתי) ו"לברוח".
יש גם קטגוריית טלוויזיה, והמועמדות בה הן: "ארקיין" (אחד הדברים הכי טובים שיצאו מ-2021), "הבורגרים של בוב", האנתולוגיה "אהבה מוות ורובוטים" (מועמדות #4583 של משהו שקשור לנטפליקס), האנתולוגיה "מלחמת הכוכבים: Visions" המדהימה ברובה (הנה הדעה שלי מדוע) וגם "טוקה וברטי" (שהתחילה את חייה כסדרת נטפליקס אך בוטלה ועברה דירה).
ותראו מה זה, אפילו דיסני הגדולה לא הצליחה להשחיל את "מה אם…" לקטגורייה המרכזית, אם כי יש לה נציגות בקטגוריית העריכה, משום מה.
ובנוגע לשחקנים:
אז יש עוד הרבה זמן עד למועמדויות לאוסקר, ובטח עד לטקס עצמו, אבל בין פרסי גלובוס הזהב שהוזכרו למעלה ופרסי המבקרים שלא הוזכרו, נראה שכרגע המצב בקטגוריות הוא כזה:
בקטגוריית שחקן הראשי ויל סמית' על "משפחה מנצחת" הוא המוביל נכון להיום, ומאחוריו נמצאים בנדיקט קאמברבץ' על "כוחו של הכלב", אנדרו גארפילד על "טיק, טיק… בום!" ודנזל וושינגטון על "הטרגדיה של מקבת". במוטיב שיחזור גם בקטגוריות הבאות, הארבעה האלה נראים נעולים והשאלה היא רק על המקום החמישי, מקום שעליו רבים כרגע פיטר דינקלג' על "סיראנו", ניקולס קייג' על "פיג", ואזרוק הימור פרוע: חוויאר בארדם על "להיות הזוג ריקרדו".
בקטגוריית השחקנית הראשית ה"נעולות" הן קירסטן סטיוארט על "ספנסר", ליידי גאגא על "בית גוצ'י", ג'סיקה צ'סטיין על "העיניים של תמי פיי", ניקול קידמן על "להיות הזוג ריקרדו" ואוליביה קולמן על "הבת האפלה". למי שעוקב, המכנה המשותף לכולן הן שכרגע לא נראה סביר שהסרט שלהן יהיה מועמד לפרס הסרט הטוב ביותר. על כן, לא כדאי לפסול את אלנה חיים מ"ליקריץ פיצה" וגם לא את רייצ'ל זיגלר מ"סיפור הפרברים".
אם בקטגוריות למעלה ההיגיון עבד על פי 10 מהשחקנים שהיו מועמדים לגלובוס הזהב, ופחות על אלה שלא היו מועמדים לפרסי המבקרים, אז הרי שבקטגוריות המשנה זה הפוך: בגלובוס יש 5 מקומות, אצל המבקרים יש 6 (משום מה) ועל כן קל יותר לראות על מה הם מסכימים ועל מה לא.
בקטגוריית שחקן המשנה הן הגלובוס והן המבקרים מסכימים שטרוי קוטסר ("CODA"), קיארן הינדס ("בלפסט"), קודי סמית-מקפי ("כוחו של הכלב") וג'יימי דורנן ("בלפסט") יהיו. השאלה היא על המקום החמישי: האם זה בן אפלק על "The Tender Bar" כמו שהגלובוס חושבים, או שמא ג'יי. קיי סימונס ("להיות הזוג ריקרדו") או ג'ארד לטו ("בית גוצ'י")? נלך על סימונס לעת עתה.
בשחקנית המשנה הנעולות הן אריאנה דבוז על "סיפור הפרברים", אונג'אנו אליס על "משפחה מנצחת", קטרינה בלפה על "בלפסט" וקריסטן דאנסט על "כוחו של הכלב". הפעם רבות על המקום החמישי ריטה מורנו ("סיפור הפרברים"), אן דאוד ("Mass") ורות נגה ("חוצה את הקו"). נלך על נגה, למה לא.
וזהו – הבוסט הבא של העונה יתקיים רק באמצע ינואר כשהגילדות יתחילו להוציא את המועמדויות שלהן.
אפשר כבר להגיד שזה ממש לא בסדר שמתעלמים מג'וד היל?
הילד נתן חתיכת הופעה ב"בלפסט", תנו לו משהו. יש פה שחקן מוכשר ברמה של פעם בעשר שנים, ועם כל הכבוד לשיקולי גיל, גם להתעלם ממנו זה לא משהו.
זהו, פרקתי.
כי הקונצנזוס פשוט לא מסכים איתך לגבי ההופעה שלו
ממה שאני רואה, רוב האנשים סובלים את היל, אבל לא מתלהבים ממנו.
ראיתי לא מעט כתבות וביקורות שמסכימות איתי
ובאופן כללי אני לא רואה סיבה לא לפרגן לילד בן 10 שלוקח עד לאוסקר (כנראה) סרט מורכב כמו בלפסט.
וואלה
אפשרי שאנחנו בבועות אחרות, אבל אני באמת פשוט לא רואה התלהבות גדולה מדי ממנו. אבל כן, כדאי לזכור שבעוד האוסקר די סבבה עם לתת מועמדויות לשחקניות צעירות מאוד, הוא קצת יותר מהסס בדבר כשזה מגיע לבנים – בלי ועם קשר לתצוגות המשחק עצמן.
נראה לי קצת מוזר להימיד את הילד מבלפסט בזמן שיש את ההופכת משחק של הילד מcmon cmon
שהיא לא באותה ספירה בכלל
הופכת משחק?
(ל"ת)
ע' ו-כ' קרובות אחת לשנייה במקלדת :)
(ל"ת)
אני לא מצליח להבין למה זה השיר המוביל של אנקהאטו
(ל"ת)
הנטייה אצל דיסני היא לשלוח שירים שעובדים "בפני עצמם"
כלומר, שלא צריך הקשר רחב. כמו כן, הנטייה היא לשלוח בלדות ולא שירים עם, חס וחלילה, קצב כלשהו.
בין זה ובין זה – שני זחלים.
זה קלאסי לדיסני\לאוסקר.
שיר עם מבנה פשוט, תפקידי שירה יפים וסולן שהוא באמת ממש טוב. זה עובד, וזה השיר שאני אישית הכי זכרתי מהסרט.
הבנתי תודה על התשובה
זה באמת שיר יפה אבל חשבתי שיש שירים יותר טובים שמה
לגמרי מסכים איתך.
(ל"ת)
שמח לראות את "טוקה וברטי" מקבל קצת אהבה
העונה הראשונה הייתה אחד הדברים המונפשים הכי מהנים ומבריקים שראיתי (את העונה השנייה לא סיימתי). אחד הדברים שקצת הפריעו לי ליהנות מ-'המיטשילים נגד המכונות' זה ההשוואה הבלתי פוסקת שהייתה לי בראש ל-'טוקה וברטי' (שתי היצירות חולקות את אותו סגנון אנימציה מטורף ואווירה אנרגטית מאוד דומה, רק שהסדרה עשתה הכל קצת יותר טוב, לטעמי).
שמח לראות עוד מישהו שמסכים איתי ש-May We Start? הוא *לא* השיר הכי טוב מתוך 'אנט' (לטעמי הכי פחות טוב. אני תמיד מתחיל את האלבום מהשיר השני [יענו מדלג רק עליו] וממשיך עד הסוף). הוא כן הכי קל לעיכול, האמת, אז אולי זה כן הגיוני לשלוח אותו דווקא.
קצת מצער שנטפליקס לא מנסים לדחוף את 'בפנים' כסרט (כי הם יכולים אם היו רוצים. זה נטו בחירה שלהם ומוזר לי שהחליטו לא לנסות אפילו) כי שום דבר לא יכול להיות יותר מושלם לסוף השנה מלראות את בו ברנהם מועמד לאוסקר (בין אם על המשחק או בקטגוריה המוזיקלית).
ו-"Dos Oruguitas" של 'אנקאנטו' הוא שיר נהדר אבל אני לא יכול לשמוע אותו מבלי להתחיל לזמזם את 'בתוך הים' תוך כדי. יש שם איזה verse שיש לו מנגינה משותפת עם השיר מ-'בת הים הקטנה' וזה ישר לוקח אותי לשם.
ל-'לברוח' אין סיכוי לזכות באנימציה או בסרט הזר, מועמדות אולי כן, אבל אם הוא יזכה במשהו אז רק בדוקומנטרי.
ג'יי.קיי סימונס הוא שחקן מעולה, אין ספק, אבל ההופעה שלו ב-'להיות הזוג ריקרדו' לא השאירה רושם מיוחד עליי. מוזר לי לראות אותו מתמודד על הפרס, מרגיש כאילו לא היה להם את מי לשים אז בחרו לפי שם השחקן שהם הכי אוהבים שהופיע בסרט איכות. או שאולי אני מפספס הופעה מרשימה ביותר ומלאה בניואנסים שחמקו מעיני. גם יכול להיות.
הבחירה ב-'מחברות שחורות – ויויאן' מאוד הפתיעה אותי ולו משום שחשבתי שהחלק הראשון קיבל ביקורות פושרות בעוד השני הוא זה שזכה לשבחים (וגם אז לא חשבתי שברמת 'הסרט הישראלי של השנה'). אצטרך להשלים את שניהם מתישהו, כנראה.
הפרסים מוכיחים שוב
איזו שנה עלובה זו הייתה בקולנוע. חבל.
פרט טריוויה קטן אם האנס זימר יזכה בפסקול על חולית זו תהיה הזכיה הראשונה שלו מאז מלך האריות אי שם ב94. שזה די מדהים כשחושבים כמה פסקולים איקוניים הוא הוציא מאז. אז שיהיה לו בהצלחה
זה למה אני לא הייתי מהמר על זכייה של חולית בפסקול
מועמדות – בוודאי, אבל לא זכייה.
הסגנון של הפסקול מאוד מזכיר את הפסקולים של זימר לסרטי נולאן (התחלה, בין כוכבים ודנקרק) שהיו מועמדים אך לא זכו, אז אני לא רואה סיבה שהפעם התוצאה תהיה שונה.
היעדר תחרות, אולי? גם בטח יש רצון לפרגן ל-'חולית' בכמה שיותר פרסים בקטגוריות השוליות יותר
התחרות העיקרית על הפסקול באה גם מסרטים שלא הייתי מצפה מהם לזכות בכל שנה אחרת. 'כוחו של הכלב' (המתחרה העיקרי על הכתר) גם הוא דומה מאוד לעבודותיו הקודמות של ג'וני גרינווד שלא זכו למועמדות אפילו.
אלפי המצביעים באוסקר הם לא מוזיקאים (או מאפרים או מעצבי תפאורה/תלבושות או אנשים שבהכרח יש להם טעם טוב בדברים האלה או בסרטים בכללי) והם מצביעים בד"כ לפי הלך הרוח בתעשייה (כך שהטעם שלהם הוא לא מאוד אחיד) ובקטגוריית הפסקול מצביעים לסרט עם המוזיקה הכי בולטת בחוויית הצפייה (כך אני מתרשם ממבט על רשימת הזוכים). ו-'חולית' עונה על ההגדרה הזאת יותר מיתר המתחרים.
ומה לגבי הכרוניקה הצרפתית?
זה לא סוד שהאקדמיה מאוד מחבבת את אלכסנדר דספלה, בייחוד כשהוא מלחין סרטים של ווס אנדרסון.
דספלה כבר זכה פעמיים (ושתי הפעמים היו בשנים האחרונות, בשונה מזימר שזכה לאחרונה לפני קרוב לשלושים שנה) כשאחת משתי הפעמים האלה הייתה על שיתוף פעולה שלו עם ווס אנדרסון (מלון גרנד בודפשט).
אז האם לא הגיוני שהכרוניקה הצרפתית יכול לקחת את הפרס?
מה גם שיש פה עוד נקודה: המוזיקה של זימר לחולית נשמעת לדעתי מורכבת מדי בשביל לזכות בפרס. כשם שיש אנשים שמאוד אוהבים את המוזיקה, יש גם הרבה מאוד אנשים שסולדים מהסוג הזה של המוזיקה.
אני זוכר שב-2017 היה אותו דבר עם דנקרק, כשהרבה אנשים היו בטוחים שזה הולך לזכות, בזמן שאחרים הזדעזעו על עצם המועמדות. בסופו של דבר זה באמת לא זכה (ולמען האמת, מי שזכה באותה שנה היה אלכסנדר דספלה, מה שמתחבר לפסקה הקודמת).
מועמדות על סרט שלא מועמד לפרס הסרט הטוב ביותר
היא לא משהו שלא קיים, אבל היא בהחלט יותר נדירה, ובטח ובטח בזכיות – מאז שנת 2000 זה קרה בדיוק 3 פעמים שזכה סרט שלא היה מועמד לפרס הסרט הטוב ביותר (ואחד מהם היה לחלוטין פרס "פאק, מה, לא הבנו אוסקר לאניו מוריקונה?").
למה החלטת למנות דווקא משנת 2000?
אולי כי בשנות ה-90 דיסני הביאו חלק ניכר מהזכיות בלי להשיג מועמדות לסרט (טוב, חוץ מהיפה והחיה שכן היה מועמד לסרט)?
וחוץ מזה, מבחינה הסתברותית, אם זה קרה 3 פעמים בעשרים השנים האחרונות, כנראה שיש לזה יותר סיכוי ממשהו שקרה רק פעם אחת בשלושים השנים האחרונות (קרי: זכייה של זימר בפסקול).
ואגב, אני לא מספיק יודע איך המצב כרגע של עונת הפרסים, אבל אין סיכוי שהכרוניקה הצרפתית כן יקבל מועמדות לסרט? הרי מגדילים את כמות המועמדים ל-10, לא? אז אין מקום לסרט של ווס אנדרסון?
הוא פשוט לא סרט אהוד עד כדי כך
ועצרתי בשנת 2000 כי זה נראה לי המדגם המייצג, אבל חשוב להגיד שגם בשנות ה-90 רק 5 זכיות מתוך 13 היו של סרטים בלי מועמדות לסרט הטוב ביותר. אם כבר אז נראה לי שבשנות התשעים המצב באמת נהיה פחות תלוי בפרס הסרט, אבל זה כבר באמת רחוק.
אגב, אני לא שולל את ההנחה שזימר לא יזכה – אני פשוט אומר ש"הכרוניקה הצרפתית" זה לא המועמד שהייתי מציע להחליף אותו בו.
אגב, גם מלון גרנד בודפשט ניצח פסקול ״רציני״ של נולאן (בין כוכבים)
כך שיש לאלכסנדר דספלה איזה קטע עם להביס את הפסקולים ה״רציניים״ והמורכבים של זימר.
אבל זה שאלכסנדר דספלה כבר זכה בשני פרסים בעשור האחרון
בעוד האנס זימר לא זכה כבר קרוב לשלושים שנה היא עוד סיבה למה לתת את הפרס לזימר הפעם, לשם שינוי. לא להיפך. זה שיקול שקיים באקדמיה מאז שאני מכיר אותה. שיקול דבילי אבל קורה כל שנה בהרבה קטגוריות (לפחות בקטגוריות בהן המצביעים מודעים לאנשים מאחורי המועמדות). אם כי אני מסכים שה-"מורכבות" של המוזיקה אכן עלולה להרחיק הרבה מצביעים כך שאני לא בהכרח אומר ש-"חולית" הולך בודאות לזכות. אבל אני כן חושב שיש לו עדיפות על אלכסנדר דספלה (שאני ספיציפית די השתמעממתי מהפסקול שלו. לא שזה קשור).
וחוץ מזה, גם אם 'חולית' לא יזכה אז 'כוחו של הכלב' ו-'אנקאנטו' (ואולי גם 'אל תסתכל למעלה') הם מועמדים מובילים יותר ולו משום שהסרטים שלהם קיבלו יחס חם יותר.
ויכול להיות שהתכוונת ל-'בין כוכבים' בפסקה האחרונה שלך ול-2014? אני לא זוכר שאף אחד חשב ש-'דנקרק' הולך לזכות ב-2017 או שהיה הייפ כלשהו סביב הפסקול (שהוא הרבה יותר 'אווירתי' מכל דבר אחר ששמעתי מזימר ולא מזכיר לי בכלל את 'חולית'. עצם המועמדות שלו באותה שנה היא מוזרה בעיניי). אבל יכול להיות שאני פשוט לא זוכר את זה נכון.
לא התבלבלתי
אני זוכר שהיה דיבורים בכל מיני אתרים על ״האנס זימר הולך לקבל אוסקר שני״ בקשר לדנקרק ואני בהחלט זוכר גם רבים שאמרו שאפילו מועמדות לא מגיע לו (מה שאתה עצמך אומר).
התחושה שלי היא שגם הפסקול של חולית מאגד סביבו מעריצים לצד כאלה שמתעבים אותו, כך שיהיה לו קשה לזכות.
מאד לא דומה לפסי הקול שהוא כתב לנולאן.
הוא דומה קצת לאינטרסטלר שהיה מאד יוצא דופן. רק שפס הקול של חולית באמת הרבה יותר טוב. אפילו אנשים שחושבים שזימר אוברייטד עפו מפס הקול (יענו: אני).
פסקול מרעיש וגרוע
מקווה שזו השנה של ג׳וני גרינווד (בתקווה שהפסקול שיצא לו דומה בליריות לפסקול היפה של ״חוטים נסתרים״, טרם ראיתי את הסרטים להם הלחין) או השנה של דיסני בקטגוריה הזאת עם הפסקול היפה ל״אנקאנטו״.
הפסקול של זימר שצריך לזכות הוא "לא זמן למות"
שטוב בהרבה מהצווחה הארוכה שהוא הפסקול של "חולית". מצד שני, הפסקול של דספלה ל"כרוניקה הצרפתית" בהחלט נותן פייט, אם כי לא מחדש הרבה. יותר אהבתי את העבודה שלו ב"מלון גרנד בודפסט".
אגב, הפסקול הטוב של השנה בעיניי בכלל לא בשורטליסט של האקדמיה, אבל תהיה על זה הרחבה בקרוב.
צווחה ארוכה?
זה באמת נשמע שלא האזנת לפס הקול, או שלא שמת לב אליו בסרט מעבר לקטעים מסוימים.
אני שמח שאתה יודע כל כך טוב למה האזנתי ולמה לא, אז אתה לא חייב להמשיך לקרוא
אבל בשביל הפרוטוקול: האנס זימר הוא בעיניי המלחין הטוב ביותר שפועל בהוליווד, ובכל זאת אני עומד מאחורי המילים שלי – הפסקול הזה גרוע, וצווחה ארוכה זה בדיוק מה שהוא. ניסיתי מאד לאהוב אותו, ושמעתי את הפסקול בנפרד מהסרט כמה פעמים. הוא גרוע. בין הגרועים של זימר אי פעם.
המלחין הטוב ביותר שפועל בהוליווד?
נהנית מכל שאר הפסקולים שלו בזמן הצפייה וגם בנפרד?
אני מאד אוהב את הפסקולים שלו, כן
ואולי במקום "הטוב ביותר" הייתי צריך לכתוב "האהוב עליי". הנקודה, מכל מקום, בעינה עומדת – אני מאזין מכור של רוב מוחלט של היצירות שלו, ואת הפסקול הזה אני לא סובל.
אפשר בהחלט לומר שזה פס קול גרוע.
אני בעצמי לא מעריץ גדול של זימר, בלשון המעטה.
אבל פס הקול הזה הוא לא צווחה אחת גדולה. הוא זמין לכולם בחינם בימנו, אפשר לבדוק בכמה רגעים הצווחה נשמעת – גם בפס הקול וגם בסרט. זאת בכלל לא נקודה לדיון.
ג'יז. על "מטאפורה" שמעת?
"זאת בכלל לא נקודה לדיון". וואו. אני לא מאמין שאשכרה כתבת את התגובה הזו.
לא ככה משתמשים במטאפורות, אבל אוקיי.
(ל"ת)
"לא ככה משתמשים במטאפורות"
אמר… מי?
וכן, אני לחלוטין מאמין לך שבאמת חשבת שהטענה המקורית שלי היא "כל הסרט שומעים צווחה ותו לא" כפשוטו ממש. זה כבר מביך, בחיי.
לא, ברור לי שהגזמת בכוונה.
אבל הצווחה הזאת היא דקות בודדות מפס קול עם רצועות ייחודיות באורך של שעה ויותר, בסרט של שעתיים וחצי. אני רק שם דברים בפרופורציות.
כאמור, אפשר לא לאהוב את פס הקול ואפשר גם לא לאהוב את הצווחה שמושמעת ברגעים משמעותיים בסרט. אבל לרדד את זה רק לזה זאת לא ביקורת או טענה רצינית על פס הקול.
מ ט א פ ו ר ה
אבל אבהיר קצת באריכות כי אתה מתעקש משום מה לא להבין: לא, הצווחה המדוברת (שהיתה גם בטריילר השני של הסרט ושם דווקא חיבבתי אותה) היא ממש לא כל הפסקול. כן, כיניתי את כל הפסקול "צווחה ארוכה" כי זה מה שאני חושב עליו: צעקני, מתיש, לא מלודי ולא זכיר.
אבל הוא אפילו לא צעקני, גם בלי הצעקה.
מרבית הקטעים די רגועים.
אני כן מסכים איתך שהוא לא מלודי. זה בהחלט נכון. מדובר בפס קול אמביינט קלאסי, סטייל טנג'רין דרים. אני גם חושב שזאת הסיבה שהוא עבד לי כל כך בזמן שפסי קול אחרים של זימר לא עבדו – לראשונה מזה הרבה זמן הוא הלחין כאן משהו לא מיינסטרימי.
(וגם את הצווחה עצמה עושה ליסה ג'רארד מ-Dead Can Dance. יש פה המון מחוות לסגנונות מוזיקליים מאד ספציפיים שבמשך כמה עשורים היו מופרדים מהמיינסטרים).
חייב לומר שבתור אחד שעובד ביס פלנט
כל פעם שעברתי ליד אולם שהוקרן בו חולית שמעתי את הצווחה המדוברת
אין לי מושג מי באמת יזכה
אבל אני מוכן לזרוק הימור: האנס זימר יהיה מועמד פעמיים, על לא זמן למות ועל חולית.
ואם זה יקרה, זו בהחלט תהיה בשורה חיובית מאוד מבחינת זימר, בלי קשר לשאלה אם הוא בסוף יזכה או לא.
בשנים האחרונות זימר הצליח להשיג מועמדויות רק על סרטי נולאן, כך ששתי מועמדויות בשנה לסרטים ששניהם לא של נולאן, זו בשורה חיובית לזימר והוכחה שהוא יכול כיום להצליח גם בלי נולאן.
זאת טוב ההיפרדות כי נולאן מסתדר מעולה בלעדיו. אני די מכור לפסקול של טנט (וחולית)
(ל"ת)
פס הקול של טנט ממש נהדר.
איזה מזל שזימר לא עשה את הסרט.
״פוסט״ = Pose?!
זו הדרמה ״פוֹזה״. ביחד עם הבלבול הנוסף של כותב המאמר עם השם של הסרט ״לברוח״, אני חש פה פשע להט״בי.
גילטי בעניין של פוזה
לגבי Flee ממליץ לקרוא שוב כדי להבין את הבדיחה.
טעות
ג'יי. קיי סימונס ("להיות הזוג ריקרדו") בכלל לא מועמד לגלובוס הזהב על משחק בתפקיד משנה
אכן. יתוקן.
(ל"ת)
אפשר פשוט *לא* לדבר על גלובוס הזהב?
כבר המון שנים אומרים: גלובוס הזהב הוא טקס אידיוטי, מושחת, הפרסים שלו חסרי כל משמעות, גם בתור חזאי אוסקר הם גרועים. הסיבה היחידה שמכירים אותו היא כי… מכירים אותו: כי זה שם מוכר והם עושים טקס יפה ומביאים הרבה סלבריטיז ומנחים מצחיקים (בעיקר כשהם צוחקים על כמה שגלובוס הזהב הוא פרס גרוע ומושחת) וזה משודר בטלויזיה וכולם רואים, אז אי אפשר להתעלם.
אבל השנה סוף סוף קרה דבר: הטקס *לא* ישודר בטלויזיה. כל מיני ארגונים מחרימים אותו, NBC הצטרפה ולא תשדר אותו. כלומר, עכשיו הוא פרס טקס גרוע ומושחת שלא ישודר אפילו בטלויזיה. סתם, 100 וקצת אנשים שלא מבינים שום דבר מיוחד בקולנוע שבוחרים את הסרטים שהם אוהבים או שהיחצנים שלהם שילמו להם מספיק. זה פחות משמעותי מסרט השנה של עין הדג. אין שום סיבה לדווח על זה או להתייחס לזה.
אז אולי פשוט *לא נתייחס לזה*? גלובוס הזהב גוסס, למה שלא פשוט ניתן לו למות? אפשר לדאוג שיהיה דבר גרוע אחד פחות בעולם, למה להציל אותו? לא מעניין אותי מי מועמדים לגלובוס ולא מי "ניצח" בגלובוס. זה ליטרלי לא משנה שום דבר. פשוט תפסיקו לדבר על זה וזה ייעלם.
וואי
הטיוטה הראשונה של הכתבה הזו הייתה פחות או יותר המילים שלך.
כי השאלה האם הוא משפיע או לא עדיין נראית תלויה באוויר
כלומר, כן – אם גלובוס הזהב באמת יפסיק להיות משודר ההשפעה שלו תהפוך למקבילה לחלוטין לפרסי NBR או AFI: משהו שנותן רושם כללי איפה נמצא המירוץ, גם אם לא מדויק במיוחד.
אבל הבעיה היא שכל עוד הוא היה משודר, ההשפעה שלו כן הייתה קיימת: לאו דווקא בכך שהבחירות שלו היו אלה שזכו באוסקר, אבל בכך שהוא התנהל כמו טקס פרסים מתוקשר וגדול ונתן לאנשים הזדמנות להתרשם מנאומי זכייה והפסד. סביר מאוד שהמועמדות של מריל סטריפ על "העיתון" קרתה רק בגלל גלובוס הזהב. אפשרי בהחלט שסילבסטר סטאלון הפסיד את האוסקר בגלל הנאום האדיש שלו.
אז כלומר, השאלה היא איפה הגבול: אני לא רואה סיבה שעיתונים גדולים יתעסקו במועמדויות שלו, כמו שהם לא עוסקים (למיטב ידיעתי) במועמדויות של ה-SAG, DGA, ועוד. אבל אתרים שמדווחים על האוסקר ועוקבים אחריו, נכון לעכשיו – אז כן, יש עדיין "סיבה" להתייחס אליהם (גם אם בקצרה), כי הם מראים לך לאן כל העסק מתקדם, שזה העניין העיקרי בעונת האוסקרים*.
* – לצערנו קצת. הלוואי עליי עונת פרסים שבה ארגוני פרסים היו מרשים לעצמם לבחור מה הם אוהבים ולא מה שהם מרגישים שהאוסקרים יאהבו. אבל נו, אולי בעתיד.
בנוסף
בהוליווד בה המותג הוא המלך, וגם אנשים כמו לואי סיקיי וג'יימס פרנקו מתחילים לרחרח סביב הקאמבק שלהם (אולי אצל לואי סיקיי זה כבר הושלם) – לחשוב שמשהו ימות בכזאת מהירות זאת אופטימיות שאני לא הייתי חותם עליה.
זה לא אומר שצריך לעזור לו.
גלובוס הזהב במשך שנים היה טקס שבו השידור בטלוויזיה חשוב יותר מרשימת הזוכים. בשנים האחרונות גם הלך והתדלדל הקשר בין המועמדים והזוכים שלו לאלו של האוסקר (ובטלוויזיה בכלל לא היה קשר, מכיוון שיש כמה חודשים טובים בינו לבין האמי). אז אם אין שידור, אין סיבה להתעניין בו (יותר מאשר הבאפטא, למשל). אחרי הכל הזוכים בגלובוס הזהב הם אלו שנבחרו על ידי כמה מאות עיתונאים, אפילו לא קולגות למקצוע.
מה זה "השידור חשוב מהזוכים"?
זה לא ממש איך שזה עובד. כן, הזוכים בגילדות מסתדרים גם בלי טקס מבחינת חשיבות, אבל זאת הפרדה מאוד מלאכותית.
והקשר בין המועמדים והזוכים לא נחלש עד כדי כך – הוא כן, מדי פעם, היה הופכי: אבל זה עדיין קשר חשוב, כי מי שעוקב עם האוזניים לקרקע יכול לשמוע איך קונצנזוס סביב סרט "משתנה" אחרי שהוא זוכה פעם אחת ולפתע אנשים שואלים את עצמם "רגע? זה?".
אז שוב, אם השאלה היא "איזה תחנות הן חשובות בדרך לאוסקר", אז כן – המועמדויות לגלובוס הזהב הן משמעותיות. לא בלעדיות, לא שוות כותרת ראשית וכתבה בלעדית – אבל משמעותיות. כמה משמעותיות? בערך כמו האנני – עוד פרס עם לא מעט בעיות.
ובסופו של דבר, ראבק – זה אוסקר. זה כמעט ההיפך מ"חשוב". השאלה היא לא המשמעות והרצינות של כל העסק, אלא בעיקר אם זה כיף. והמשבצת של "טקס גדול עם טעם "גנרי"" עדיין לא נתפסה. אולי פרסי המבקרים יתפסו אותה (אם כי לא עם ההתנהגות הזאת). אולי יקום איזשהו ארגון עיתונאים אחר מפוצץ בכסף שיצליח להרים הפקה. אבל כרגע, כפי שעונת האוסקרים היום – גלובוס הזהב הוא טקס לא מזיק, שנותן אינדיקציה סבירה פלוס להלך הרוח, שאין לו תחליף של ממש (כיום), ושהוא לחלוטין חסר חשיבות והבחירות שלו לא אומרות כל דבר. ממש כמו הבחירות, נו, של כל טקס אחר.
למה באמת הוא נחשב מושחת?
ומה זה אומר על הזכיות בו?
מילא זה, אבל גם האוסקר לא מנבא את גלובוס הזהב
או במילים אחרות, שניהם לא חשובים יותר מדי, בסופו של דבר. זה לא כאילו שהניצחון של ״נומאד״ הפך אותו לסרט מוצלח במיוחד (אובייקטיבית) או טוב (סובייקטיבית, אבל זאת דעתי), וכנ״ל עם moonlight ועוד מספיק סרטים בדברי ימי האוסקר.
גם זה ספקטקל וגם זה ספקטקל
לא.
כרגע זה ספקטקל, וזה לחלוטין לא ספקטקל. אם "ספקטקל" היא הסיבה היחידה להתייחס לקיומו של גלובוס הזהב – נכון לרגע זה הסיבה הזאת כבר לא קיימת.
סרטים קצרים
זכור לי שבעבר פרסמו גם שורטליסט לסרטים הקצרים. האם לא עושים את זה השנה או שסתם מטפטפים את הרשימות?
עושים את זה גם השנה
אבל בפוסט ארוך שכזה, ועם אפס ידע נכון לעכשיו, זה נראה לי פחות מהותי. הם מופיעים אצל סריטה שקישרנו אליהם, ואולי בקרוב אחרי צפייה במספיק בהם אגיד משהו עליהם.
תודה
משום מה לא מצאתי בסריטה. ראיתי כעת באתר האוסקר
אז, ראיתי מתוך 45 הסרטים הקצרים
37 מהם, שזה כל קטגורית האנימציה (בעזרת האתר החוקי והחביב animation showcase), 10 מקטגורית הסרטים הקצרים העליליתיים ועוד 12 מהסרטים הקצרים התיעודיים.
הטוב ביותר במקצה העלילתי התיעודי הוא כנראה "צנזור החלומות" )Censor of Dreams): סרט קצר שמזכיר בקונספט שלו (אדם נאלץ לפקח על חלומות של אישה ולשנות אותם) משהו מישל גונדרי, אבל יש בו דווקא שהצליח לקחת את זה למקום ויזואלי "מלוכלך" ופשוט יותר, ועלילתי אפל יותר. הוא בלי שום צל של ספק המעניין והמרתק והזה שיפסיד בקטגוריה… אם יהיה בכלל מועמד. מקום של כבוד ל"את מתה, הלן!" (You're Dead Helene)- קומדיה-רומנטית אימה על מישהו שרוצה להיפרד מחברה שלו כי היא, נו, מתה וכל זה. מצחיק, רומנטי, וגם, לרגע או שניים באמת מבהיל.
במקצה אנימציה יש לי חמישייה שאני מקווה שיצליחו להתקדם: "זרעים רעים" (Bad Seeds), מעין מעשיה מצוירת פלימפוטנית שנעה בין נוסנס לסאטירה; "חיה" (Beast), המצמרר מכולן על פי סיפורה של אישה אמיתית ולא מאוד נחמדה שהייתה באמת בצ'ילה והכלב שלה; "בוקסבלט" (BoxBallet) הוא מעין אנתיזה לסרטון הקודם כי הוא פשוט חמוד ומקסים; ו"אמא נוטפת גשם" (Mum is Pouring Rain) הוא מהסרטים הקצרים שהדגש הוא ה"סרט" ולא ה"קצר" – כי הוא מכיל בתוכו כל כך הרבה ועשוי באמת נפלא. "מזכרת מזכרת" (Souvenir Souvenir), על אדם שמנסה ליצור סרט על בסיס זכרונות המלחמה של סבא שלו (…שלא מוכן לספר לו אותם) הוא יצירת מטא חכמה ומרגשת. אבל גם "רובין עם כנפיים" היצירה החמודה מאוד של אארדמן בנטפליקס שכנראה תזכה, זה אחלה סרט.
והסרט התיעודי הקצר הטוב ביותר, בשנה מאוד חלשה בתחום (לא, באמת, יש פה כמה סרטים שיש חוקים נגד זה שיתקרבו לתואר "הטוב ביותר") הוא "מלכת הכדורסל" (Queen of Basketball) סרט די בסיסי, בסך הכל, שמתאר ראיון אחד ארוך עם חלוצה בתחום כדורסל הנשים (והאישה היחידה שגויסה ל-NBA*) שמתרומם כולו רק בזכות הכריזמה והנוכחות הכובשת שלה אבל הכריזמה שלה בהחלט הרבה יותר ממספיקה. גם הוא מאוד חביב: "קול הניצחון: סיפורו של אתלט" – בשנה שבה כל הוליווד ניסתה להציג דמויות חירשות בשלל סיטואציות, כנראההה שהסרט הקצר עשה את זה הכי טוב (טוב, נו, אחרי CODA). וגם הסרט של צמד הישראלים על הנאצים הסודיים שגם נמצא בנטפליקס, אבל אולי יש בזה ערבוב של פטריוטיות מצידי.
וציון לרעה: "Terror Contagion" היה אמור לעשות משימה אחת פשוטה והיא לספר את הסיפור של NSO, ואיכשהו (מחברה שההתמחות שלו זה מידענות והצגת מידע!) הוא נכשל בו בכל רמה. אני מכיר את הסיפור הזה די טוב, והסרט רק היה 15 דקות מאוד מבלבלות שגרמו לי לתהות האם ההדגשה סביב המילה "ישראלית" כשמזכירים את NSO היא מכוונת ומציקה או רק בראש שלי. גם הסרט על ההומלסים שבנטפליקס "קורת גג" פשוט לא עושה כלום עם הנושא המרתק שלו, ובניגוד לסרטים אחרים שלא עושים כלום – גם נמרח למשך 40 דקות שלא מוסיפות כלום.
בקטגורית האנימציה המפסיד הברור הוא "רק ילדה", על נאום של ילדה נגד האדישות של המבוגרים למשבר האקלים עם "טוויסט" מבין המטומטמים (ודי ברורים, למי שעוקב אחרי הנושא) שראיתי – ולכן חסר פואנטה חוץ מהטוויסט. טוב, הוא פמפלט פוליטי די שימושי, אני מניח.
עוד פמפלטים פוליטיים, הפעם בלייב אקשן: "הפרידה הארוכה" (The Long Goodbye), שבו ריז אחמד מנסה לעשות את הסיום של "בליינדספוטינג" רק, אמממ, בלי כל מה שבא לפני ועם תרחיש שלמיטב הבנתי (ואולי אני מזלזל באיסלמופוביה בבריטניה) די מנותק מהמציאות ו"Frimas" ששואל את השאלה "מה אם 4 חודשים,3 שבועות ושבועיים אבל בעתיד דיסטופי למחצה ורק איזה עשרים דקות??" והתשובה היא "הרבה הרבה הרבה הרבה פחות טוב ומעניין".
אז מכיוון שראית את כל סרטי האנימציה הקצרים שברשימה המקוצרת לאוסקר
אני חייב לשאול: באמת לא היה שם מקום ל-BLUSH של סקיידנס אנימציה?
האם יש כל כך הרבה סרטוני אנימציה נהדרים שאין מקום לסרטון שכזה אפילו לא ברשימה המקוצרת?
הרי זה נראה כמו סרטון מאוד בטעם של האוסקר (סיפור אישי של הבמאי, התמודדות עם שכול, עלילה בידיונית מקורית שמהווה אלגוריה למציאות, פסקול מוצלח, אנימציה ברמה טובה), כך שהיה הגיוני שהוא יהיה מועמד או אולי אפילו יזכה (כמו ששנה שעברה זכה ״אם קורה לי משהו – אני אוהבת אתכם״), כך שהעובדה שהסרטון הזה אפילו לא הגיע לרשימה המקוצרת גורמת לי לתהות האם באמת כל סרטוני האנימציה שנמצאים ברשימה באמת יותר טובים ממנו? או שהאוסקר מחרים את הסרטון רק בשל מעורבות של ג׳ון לאסטר בהפקה? (ואם זאת הסיבה אז זה יהיה מאוד מוזר, בהתחשב בכך שקובי בראיינט זכה באוסקר בדיוק בקטגוריה הזאת. ובכלל, אם זה כך אז מה הם יעשו בשנה הבאה כשהאולפן הולך לשחרר שני סרטים באורך מלא שסביר שלפחות אחד מהם יהיה יצירת מופת? גם אז הם יתעלמו?)
תראה, לא הייתי בוועדה שהחליטה
אבל אני לא רואה מצב שזה בגלל ג'ון לסטר. אם כבר זה בגלל האנימציה התלת הלא מאוד מיוחדת או מלהיבה. בקטגוריה הקצרה, בניגוד לארוכה, יש בסך הכל עדיפות לסגנונות אנימציה של דוד מימד וסטופ-מושן על פני תלת סטנדרטי. היחיד שמועמד השנה שאפשר להגיד שנראה ככה זה רק הסרטון ה(די גנרי) של דיסני.
האם כל הסרטונים טובים ממנו? לא. אבל כן כולם מציגים משהו קצת יותר… מיוחד ממנו. הוא מאוד חמוד, אבל בצורה די… סתמית שכזאת. זה בניגוד לכמה סרטים ברשימה שגם הם מדי פעם "בסדר" כזה אבל בצורה מיוחדת.
טוב, כדי לדעת באמת, נצטרך כנראה לחכות לשנה הבאה
בקטגוריית סרט האנימציה באורך מלא יש הרבה פחות תחרות מבקטגוריה הקצרה וידוע שלג׳ון לאסטר יש נטייה להוציא הצלחות באוסקר (למען האמת, 12 מתוך 20 הזוכים עד היום + 8 מועמדים שלא זכו – היו סרטים בהפקתו).
כולם יודעים שהוא אחראי די משמעותי לכך שפיקסאר הפך להיות אולפן האנימציה המצליח ביותר, וכשהוא הגיע לדיסני הוא לקח את האולפן שהוציא סרטים כמו מרד החיות וצ׳יקן ליטל והפך גם אותו לאולפן אנימציה מצליח כמו פיקסאר.
כך שאם הוא הולך להוציא באולפן החדש שלו 2 סרטי אנימציה השנה, הגיוני שאחד מהם יהיה ברמה שלפחות מועמדות תגיע לו, אם לא זכייה.
כך שרק אז נוכל לדעת בוודאות האם האוסקר מחרימים את סקיידנס אנימציה או לא.
גון לאסטר אבל לא לשכוח שהתקציב שלו לא גדול כמו דיסני או סוני ולכן לא בטוח שייהיה לו קל לייצר סרט ברמה מספקת
(ל"ת)
כשיש לך מוחות טובים
(וג׳ון לאסטר הוא אפילו לא המוח הטוב היחיד פה. אחד משני הסרטים מבויים ע״י הבמאית של שרק עם תסריט והפקה של התסריטאית של היפה והחיה ומלך האריות המקוריים)
אז ניתן ליצור יצירת מופת גם בתקציב נמוך מאוד.
ואגב, אני ממש לא בטוח שהתקציב יהיה כזה נמוך.
כשמאחוריהם יש את הגב של סקיידנס הפקות (שהפיקו לא מעט שוברי קופות עם תקציבי ענק) ושל אפל טיוי פלוס (שגם להם לא נראה לי שיש בעייה לשפוך כסף), נראה לי שהם מסודרים.
הלוואי שיהיה סרט טוב. אני אישית חושב שזו הייתה טעות להעיף אותו מדיסני(אני לא נכנס עכשיו לריב על הטרדות אומר מראש)
(ל"ת)
מבחינתם זאת באמת הייתה החלטה מפגרת
הם פיטרו את האווזה שהטילה להם את ביצי הזהב.
אבל מבחינתנו יכול גם לצאת מזה הרבה טוב.
זה יכול לחסל את המונופול שיש כיום לדיסני על סרטי אנימציה איכותיים.
ג׳ון לאסטר בהחלט יכול להפוך את סקיידנס אנימציה לאולפן שיוכל להתחרות באולפנים של דיסני.
וכשרון קלמנטס וג'ון מוסקר עברו לוורנר אנימציה ובתקווה גם יקחו את השליטה היצירתית על האולפן לאחר מכן, וכשסוני אנימציה עובדים נהדר עם לורד ומילר, אני בהחלט חושב שאנחנו בתחילתו של עידן חדש של תחרות אמיתית בשוק האנימציה, לא רק בתחום הרווחים בקופות אלא גם בתחום הביקורתי והאוסקרי.
מצד אחד יש מצב לתחרות . מצד שני היו הרבה פעמים שחשבו שתיהי תחרות והופ היא נעלמה
(ל"ת)
יש למישהו מושג מה המצב בגטגוריית האפקטים?
יש כבר איזושהי תחזית לאוסקר?
חולית בוודאות לוקח את הפרס או שיש לגודזילה נגד קונג סיכוי כלשהו? (או אולי לסרט אחר?)
איזה סרטי מארוול צפויים להיות מועמדים? האם מארוול יכולים להכניס יותר מאחד?
ואם כבר הזכרתי את מארוול
האם יש לשאנג צ׳י סיכוי להפוך לסרט הראשון של מארוול שלא רק מועמד לאפקטים אלא גם נחשב למועמד שבאמת מתחרה על הפרס (כלומר כזה שבאמת יש לו סיכוי כלשהו לנצח)?
שאנג צי? אפילו ביחס למארוול זה סרט מאד בינוני.
לספיידרמן יש יותר סיכוי אבל הוא קלוש עד כדי לא קיים (ראיתי הרבה עצומות שקוראות לאקדמיה להעמיד את הסרט). לסרטי מארוול אף פעם אין סיכויים גדולים, ודי בצדק. הם פשוט לא מספיק טובים כדי להיות מועמדים, בלי קשר להיותם סרטי גיבורי על. היחיד שאני זוכר שהיה לו באז אוסקרי כלשהו זה הפנתר השחור וגם שם רוב הרעש התמקד במועמדות של מייקל בי ג’ורדן לשחקן משנה (ובאמת הסרט די הצליח לצאת משבלונת מארוול באוסקר עם הזכייה בפרס המוזיקה, שאם זה לא היה במקום אדם ראשון הייתי יכול לגמרי לחיות עם זה בשלום).
מה שכן שאנג צי לא יהיה מועמד אפילו לאפקטים שהיו די פח.
אני לא חושב שאנחנו מדברים על אותו הדבר
אני דיברתי נטו רק על קטגוריית האפקטים.
לכן לא ברור לי למה אתה כותב ש״הם פשוט לא מספיק טובים כדי להיות מועמדים״, בשעה ש-10 סרטים של מארוול כבר היו מועמדים לאפקטים.
ואז אתה מביא כדוגמא הפוכה את הפנתר השחור שדווקא לא היה מועמד לאפקטים.
בקיצור, אני לא דיברתי על מועמדות לסרט או לאיזושהי קטגוריה אחרת, דיברתי רק על קטגוריית האפקטים.
ואם אינני טועה, אתה כתבת פה בכמה דיונים שהאפקטים של מארוול בכללי, כולל בסרטים שהיו מועמדים לאוסקר, הם גרועים בעיניך, כך שדעתך על האפקטים של שאנג צ׳י לא בהכרח עשויה לתאום לדעתם של חברי האקדמיה.
צודק. חשבתי שבביטוי לא רק התכוונת: לא רק מועמד לאפקטים אלא גם לקטגוריות המרכזיות
ולא יודע אם דעתי על האפקטים בשאנג צי עשויה להתאים לדעה של חברי האקדמיה, אבל היא תואמת להרבה תלונות ששמעתי על הסרט, במיוחד במערכה האחרונה. לי זה הזכיר את סרטי הפנטזיה שיוצאים בסין שמפוצצים באפקטים שעשויים בטעם רע ונראים באופן ברור כמו אנימציה שתלושה מהשחקנים. הייתי אומר שזה מחווה של הסרט לסוג קולנוע הזה אבל זה ככה בהרבה סרטי מארוול (כמו הרקע המכוער שהיה בחלק האחרון של סוף המשחק, מחריד למה תמיד משתמשים בו? אפילו בתור רקע לזום לא הייתי בוחר בו)
זאת העשירייה שעברה את השורטליסט:
"גודזילה נגד קונג"
"חולית"
"האלמנה השחורה"
"לא זמן למות"
"לשחרר את גאי"
"מטריקס: התחייה"
"מכסחי השדים: החיים שאחרי"
"נצחיים"
"ספיידרמן: אין דרך הביתה"
"שאנג-צ'י ואגדת עשר הטבעות"
אניח שהמועמדים הסופיים יהיו "קונג", "לא זמן למות", "חולית", "ספיידרמן" ו… מישהו. "לשחרר את גאי", אולי?
את הרשימה הקצרה ראיתי
התכוונתי מתוך הרשימה הקצרה, אם יש כרגע הימורים על סרטים בולטים לפי המצב בטקסי פרסים אחרים (כלומר כאלה שיש בהם קטגוריית אפקטים).
לגבי הרשימה שנתת, איפה שאנג צ׳י? אתה חושב שלספיידרמן יש סיכוי טוב יותר רק בשל הרווחים העצומים שלו, למרות ששאנג צ׳י עולה עליו בהרבה בכל הנוגע לאפקטים? (לגבי הנצחיים אין לי מושג כי לא ראיתי את הסרט, אבל עם ביקורות שליליות הסיכויים שלו יורדים גם אם באמת יש בו אפקטים טובים).
ואגב, מהרשימה שנתת, על מי היית מהמר לזכייה? על חולית או על סרט אחר?
אני חושב שחולית
כלומר, אני באמת מתקשה לראות מישהו מהרשימה שמרשים יותר הן באפקטים פרקטיים והן באפקטים ממוחשבים. אפשר להגיד על הסרט הזה הרבה מילים רעות אבל הוא נראה אש.
שאנג צ'י לדעתי במקום החמישי אולי במקום "גאי" או מישהו אחר. אני פשוט חושב שהאפקטים במערכה האחרונה מחלישים מהאפקטים במערכות הראשונות.
מוזר
דווקא הצד הויזואלי של חולית הוא מה שדוחה אותי מלראות את הסרט.
יש בי רצון לראות את הסרט המדובר הזה, אבל מה שמרחיק אותי הוא המראה הדי מכוער שלו; אפרורי ומשעמם ופשוט לא עושה טוב לעין.
בכל פעם שעולה בי רצון לראות את הסרט, הוא נזרק לאחור בגלל הויזואליה.
כך שאמנם לא ראיתי את הסרט במלואו, אבל מהקטעים שכן ראיתי, נראה שהמילים הרעות שלי על הסרט יהיו בעיקר על איך שהוא נראה.
טוב, אז אחרי שראיתי את הסרט
אני יכול להגיד שכן יש סוג של יופי למראה האפרורי של הסרט.
בכל מקרה, האפקטים באמת טובים וכן הגיוני שהסרט יזכה.
הפסקול גם אפקטיבי בזמן הצפייה, כך שזה לא יהיה כל כך הזוי אם זימר יזכה, למרות שאני עדיין חושב שמדובר במוזיקה קצת מורכבת וכבדה מדי בשביל האוסקר.
אבל אני דווקא שמתי לב לפן אחר שעוד לא שמעתי שמדברים עליו בהקשר של הסרט: העריכה.
מדובר בעריכה מצויינת שקשה לי לראות איך היא יכולה לא לזכות באוסקר.
העורך היה מועמד פעמיים לאוסקר בלי לזכות (״12 שנים של עבדות״ ו״המפגש״) ונראה שהפעם הוא יכול לקחת את הפסלון המוזהב.
מלבד זה, גם הבימוי נהדר ואני בהחלט רואה מצב שהסרט לוקח את פרס הבימוי (למען האמת, יש לי תחושה שהוא יקח את פרס הבימוי בזמן שפרס הסרט ילך לסרט דרמה יותר ״סטנדרטי״).
מאמין שוילנב לא יקבלח אוסקר השנה
אלא בעוד שנתיים עם חולית חלק 2.
אז מי כן יזכה בבימוי לדעתך?
יש סרט יותר חזק בקטגוריה הזאת מחולית?
לגבי עוד שנתיים: קודם כל, השאלה היא מי יתחרו מולו בעוד שנתיים.
יכול להיות שדווקא לחולית חלק 2 יהיה יותר קשה כי יגיע איזשהו סרט עם בימוי יותר מושקע, בעוד ודווקא השנה אני מתקשה למצוא אחד כזה.
למרות שטכנית הם גם יכולים לתת את פרס הבימוי לשני החלקים של חולית, כמו שהסנדק והסנדק חלק 2 זכו שניהם בפרס הסרט הטוב ביותר.
אולי כדי להגדיל בכבוד לחלק השני של חולית, שכנראה יהיה אפי יותר וגדול יותר, יתנו לו גם את פרס הסרט, בזמן שהחלק הראשון יקבל ״רק״ את פרס הבימוי.
קמפיון או בראנה
הם המובילים כרגע לפרס הסרט, ולרוב הבימוי הולך לאחד מהסרטים המובילים.
אוקי, אבל מה לגבי העריכה?
פרס העריכה הרי לא תמיד הולך לאחד מהמועמדים הכי חזקים, לפעמים אפילו סרטים מאוד חלשים (אני מסתכל עליך, פורד נגד פרארי) זוכים בו.
אז האם אפשר כבר להמר על זכייה של חולית בעריכה?
לא יודע אם דווקא חולית
אין משהו בעריכה ש"קופץ" בו, ולרוב המצביעים אם הם לא הולכים אחרי הסרט הטוב ביותר, הם הולכים אחרי הסרט שהעריכה מאוד בולטת בו, נגיד, "סיפור הפרברים".
לי העריכה בחולית מאוד בלטה
ואני אחד שבדרך כלל לא מי יודע מה שם לב לעריכה.
אבל פה העריכה היא פשוט מצויינת.
מצד שני, לא ראיתי את סיפור הפרברים, כך שאין לי מושג לגבי העריכה שלו.
לדעתי קמפיון נעולה השנה עם זכייה.
אולי תהיה הפתעה מצד בראנה, וזה לגמרי תלוי באז בחודש הקרוב מקמפיינים וטקסים אחרים.
פשוט אין מצב שוילנב לוקח.
לעומת זאת, אם הוא ימשיך עם אותו סגנון בחולית 2 – החצי השני של הספר הזה הוא לגמרי מגיש אוסקר בידיים של במאי כזה. אני לא אתפלא לגריפה בסגנון של שיבת המלך לחולית חלק 2. אבל שוב, באקדמיה יחשבו השנה בדיוק ככה: שוילנב עוד יקבל את שלו עם סרט יותר מרשים (כנראה של חולית).
זכייה של וילנב מתישהו זה עניין ודאי
אם לא עכשיו אז באחת הפעמים הבאות. גם לסקורסזה לקח קצת זמן עד שהגיע לזה. בכל מקרה קצב העבודה שלו מאד מרשים כך שאני לא חושב שזה יקח זמן רב
מה לגבי פרס הבימוי?
נראה לי שכרגע יש 4 מקומות מובטחים:
פול תומאס אנדרסון (ליקריץ פיצה)
ג'יין קמפיון (כוחו של הכלב)
סטיבן ספילברג (סיפור הפרברים)
דני וילנב (חולית)
מי יתפוס את המקום החמישי?
ההימור שלי כרגע הוא קנת' בראנה (בלפסט)
אבל יש מצב שאלה יהיו גם:
ג'ואל כהן (הטרגדיה של מקבת')
גיירמו טל דורו (סמטת הסיוטים)
אדם מקיי (אל תסתכלו למעלה)
פבלו לריין (ספנסר)
ולאור מקרה תומאס וינטרברג שנה שעברה הייתי אומר שגם ריוסוקה המגוצ'י (הנהגת של מר יוסוקה) יכול להיכנס.
עוד מועמדים שפספסתי?
אדם מקי מרגיש לא קשור ברשימה הזאת
(ל"ת)
אני לא אתפלא אם הוא יהיה מועמד
האקדמיה אוהבת אותו, והסרט מקבל אהדה בפרסים השונים. בנוסף אל תסתכלו למעלה הוא סרט די "מבוים".
מרגיש שאדם קיי ודל טורו בוודאות לא.
כנראה שקנת' בראנה יסגור את החמישיה הזאת.
סביר להניח שלא
אבל אם על צורת המים (הסבבה סך הכל אבל לא צריך להגזים) דל טורו זכה, אני לא אתפלא אם פה הוא יהיה מועמד (אבל לגבי זכייה אין סיכוי).
קטגורית הבימוי קשורה באופן חד משמעי לקטגורית הסרט
לדל טורו יש סיכוי טוב אם "סמטת הסיוטים" אשכרה קורה באוסקר, שזה סימן שאלה מאוד גדול נכון לעכשיו שנוטה ל"לא".
החמישייה ה"ברורה" היא בהחלט זאת שפרסמת + בראנה, אבל צריך לזכור שסביר מאוד שאחד מהם ייפול לטובת מועמד/ת מפתיע ו"אמנותי" יותר מסרט אחר שמאוד אהוב אבל לא על כולם (כמו נגיד "עוד סיבוב"). אז נגיד ג'ואל כהן או פבלו לוריין או מישהו אחר שאני לא מצליח לחשוב עליו כעת (מגי ג'ילנהול?).
מאט דיימון
רק אני אהבתי את הסרטים של מאט דיימון השנה? וחושב שמגיע להם מועמדות?
Stillwater או בשמו העברי "מים שקטים" היה נהדר עם טוויסט מעניין לסיפור מוכר והדו קרב האחרון שהוא כתב עם בן אפלק. חבל שאף אחד לא מזכיר את הסרט במועמדויות לאוסקר . מבחינתי סרט אוסקר כמו פעם עם סיפור מעניין ,אקשן ודרמה וגם עם סיפור רלוונטי לימינו. אני מתגעגע לסרטים כאלו , סרטים תקופתיים כמו גלדיאטור או סרטי מלחמה כמו טוראי ראיין. סרטים מושקעים עם קצת אקשן ,לא של מארוול . לא פלצניים כמו רוב הסרטי אוסקר של היום ולא נוסחתיים כמו סרטי מארוול.
והנוער של היום, למה הם בטיקטוק?
ומה קרה למחירי הדלק?
מה הקשר?
מה קשור ? ,אני גם אוהב את סרטי מארוול . אבל הם גרמו לכל האולפנים להשקיע בסרטי גיבורי על כדי להתחרות במארוול במקום לתת כסף לבמאים שיעשו סרטים מעניינים . תסתכל כמה סרטים תקופתיים עם סצנות קרב גדולות יש היום וכמה היה פעם . אם לא רידלי סקוט אין סרטים כאלו היום. אין שום בעיה עם סרטי אקשן טובים אבל היום זה כל הקולנוע . לא כולם אוהבים לראות סרטים כאלה . יש אנשים שאוהבים קולנוע תקופתי ורוצים סרטים מעניינים . זה לא הופך אותם לבומרים.
יש מועמדויות לגילדת שחקני המסך
מאוכזב.
מאוכזב ממה ספציפית?
(ל"ת)
קירן היינדס.
איך, איך, איך הוא לא קיבל מועמדות לשחקן משנה, איך?