אוסקר: המדריך למהמר

אביעד שמיר עושה סדר באוסקר: מה צפוי, מה יפתיע, ומה הסיכוי שנטלי פורטמן תצא בידיים ריקות (לא גדול)

זהו פוסט אורח של אביעד "פינגווין" שמיר, לשימוש המהמרים בתחרות "הכה את האוסקר". הדעות המוצגות כאן הן של פינגווין בלבד ועל אחריותו. אם אתם מפסידים את כל כספכם בהימורים על האוסקר בגלל הכתבה הזאת, תדעו אל מי לבוא בטענות.

במקום פשוט להתווכח האם לטקס האוסקר הקרב ובא קוראים "אוסקר 2010", כי הוא מתייחס לסרטים שיצאו בשנת 2010, או "אוסקר 2011" על שם השנה בה הוא מתרחש, בואו פשוט נקרא לו טקס האוסקר ה-83. על זה אין שום ויכוח, מה שאי אפשר לומר לגבי זהות כמה מהזוכים. ברבות מהקטגוריות נדמה שהתשובה קלה – אבל זה לא אומר שאין מקום להפתעות.

הסרט הטוב ביותר

זו השנה השניה בה פועל "חוק האביר האפל" (או כפי שהאקדמיה מכנה אותו: "חוק אין שום קשר לזה שלא נתנו מועמדות לבאטמן, זה צרוף מקרים מוחלט, תראו ציפור!"), לפיו על פרס הסרט הטוב ביותר מתמודדים עשרה סרטים ולא חמישה. הפייבוריט הברור הוא "נאום המלך", העוסק בנסיונו של הנסיך אלברט להתגבר על גמגום בעזרת קלינאי בעל שיטות חריגות ופילוסופיית חיים שכולנו נלמד ממנה על ערכה של חברות אמת, אנושיות ושטויות כאלה. הסרט נחשב כמעט מתחילת המירוץ לאחד המתמודדים החזקים, פשוט משום שהוא כל כך "אוסקרי". אבל רק בשבועות האחרונים הוא קיבע את מעמדו ופתח פער אמיתי על פני שאר המתמודדים, כאשר זכה בפרסים של שלושה מהאיגודים המקצועיים החשובים בהוליווד: גילדת המפיקים, גילדת הבמאים וגילדת השחקנים. בנוסף, "נאום המלך" קיבל את מרבית המועמדויות השנה – 12 מועמדויות, מספר שבתאוריה אומר שהוא עשוי לשבור את שיא הזכיות (שעומד על 11), אבל הסיכוי שזה יקרה הוא בערך כמו הסיכוי שלא תהיה בדיחת גמגום באף נאום זכיה השנה. הצירוף של כל אלה גורם לו להיראות כמועמד כמעט ודאי לזכיה.

כאמור, ההובלה של נאום המלך היא עניין חדש יחסית. לפני שהגילדות החלו להרוס לו את החגיגה, המועמד המוביל היה בכלל “הרשת החברתית”. הסרט זכה כמעט בכל פרס אפשרי מטעם אגודת עיתונאים/מבקרים כלשהי. אפילו איגוד המבקרים של לונדון, המגרש הביתי של "נאום המלך", בחר ב"הרשת החברתית" כסרט השנה. נדמה שמעולם לא היה ניגוד כל כך בולט בין טעם המבקרים, שבוחרים כמעט כולם בסרט אחד, לאנשי התעשיה שנוטים לטובת סרט אחר. בעימות החזיתי בין שני הסרטים, "הרשת החברתית" אמנם זכה ביותר פרסים, אבל "נאום המלך" זכה בפרסים הנכונים: לגילדות משקל גדול יותר מאשר לעיתונאים, מהסיבה הפשוטה שחלק מחברי הגילדות הם גם חברי אקדמיה וצפויים לחזור על בחירתם גם באוסקר.

אם, בתהפוכה מדהימה של הגורל, הזוכה לא יהיה אף אחד משני הסרטים המובילים, "אומץ אמיתי" – המערבון של האחים כהן – הוא הדבר הקרוב ביותר לפייבוריט שקיים בהמשך הרשימה. הסרט מועמד ל-10 פרסי אוסקר (שני רק ל"נאום המלך"), כולל לבימוי, תסריט ושתי קטגוריות משחק, וגם בקופות הוא מאוד מצליח. גם “פייטר”, העוסק בספורט החביב על האקדמיה – איגרוף – עשוי לנצל תחרות צמודה מהצפוי ולגנוב נוק-אאוט.

כמובן, אם גולשי אינטרנט היו קובעים מי יזכה, היו יכולים פשוט לתת את הפרס לכריסטופר נולאן ולוותר על כל השלב המיותר של הצגת מועמדים אחרים. “התחלה” אמנם נמצא בין המועמדים לסרט הטוב ביותר, אבל הוא כלול בתת-הקטגוריה של הסרטים שיזכו רק אם האחראים על ספירת הקולות ישכחו אלגברה בסיסית. גם “צעצוע של סיפור 3” אהוב ומוערך, אבל עוד לא הגענו למצב בו סרט אנימציה יהיה הזוכה הגדול באוסקר. שאר המועמדים כוללים את “ברבור שחור” של דארן ארונופסקי, שאמנם מועמד גם על הבימוי, אבל לא על התסריט, ובכלל, נראה שזכה לפחות אהבה מהצפוי מצד האקדמיה; בוגרי סאנדנס, “הילדים בסדר” ו“קר עד העצם” – סרטים עצמאיים דלי תקציב שעצם ההגעה למעומדות היא הישג עצום עבורם; וסוגר את העשיריה “127 שעות”, הסרט הפחות מצליח מסחרית מבין המועמדים והיחיד שלא מופץ מסחרית בישראל. בעוד תשעת המועמדים האחרים עשויים לצאת עם לפחות פסלון אחד מהטקס, "127 שעות" הוא בעל הסיכוי הטוב ביותר לצאת בידיים ריקות.

בימוי

בשנה שעברה נרשמה היסטוריה כאשר לראשונה זכתה אישה באוסקר על הבימוי. השנה, כדי לאזן, מועמדים לא חמישה, אלא שישה גברים. גם פה הקרב הגדול הוא בין "נאום המלך" ו"הרשת החברתית", וכאן התחושה היא שהתחרות תהיה צמודה יותר. גם אם "הרשת החברתית" לא ייקח את האוסקר לסרט הטוב ביותר, דיוויד פינצ'ר, הבמאי של "הרשת" הוא במאי הרבה יותר ותיק ואהוד מטום הופר, במאי "נאום המלך". נשמע הגיוני שהאקדמיה תבחר לחלוק לו כבוד. ובכל זאת, גם כאן "נאום המלך" הוא ההימור הטוב ביותר, לאחר שהופר זכה בפרס גילדת הבמאים: ב-63 שנות קיומו של הפרס, רק שישה זוכים לא לקחו גם את האוסקר. נוסף על כך, הסרט הזוכה ב"הסרט הטוב ביותר" בדרך כלל זוכה גם באוסקר על הבימוי, כך שהסטטיסטיקה נוטה באופן חד משמעי לטובת טום הופר.

שלושת המועמדים האחרים נראים חסרי סיכוי. האחים כהן מועמדים על “אומץ אמיתי”, אבל הם כבר זכו באוסקר על “ארץ קשוחה” לא מזמן, ואין לחץ לתת להם עוד אחד. דארן ארונופסקי מועמד על "ברבור שחור", אבל לא נראה שהסרט זוכה למספיק אהדה בקרב חברי האקדמיה. דיוויד או. ראסל מועמד על “פייטר”, ומועמדות היא כל מה שהוא יקבל.

משחק

כנהוג בשנים האחרונות, אין כמעט ספק לגבי זהות הזוכים באוסקרים לשחקנים. מבין ארבע קטגוריות המשחק, בשלוש התחרות נראית סגורה יותר מהאוזניים של הורה מלווה בהופעה של ג”סטין ביבר.

את פרס השחקן הטוב ביותר אמור לקטוף, בהליכה מלווה גינוני כבוד, קולין פירת” על “נאום המלך”. הוא הליהוק המושלם לאריסטוקרט בריטי שמרן שנאלץ לקלל מדי פעם כדי לא להישמע כמו תקליט שבור. ערמת הפרסים שצבר עד כה על תפקידו בסרט מעלימה כל ספק לגבי יתרונו בדרך לאוסקר. ג”סי אייזנברג ("הרשת החברתית") נראה בהתחלה כאיום אפשרי, אולם ההצלחה של "נאום המלך" בעונת הפרסים, והעובדה שמעולם לא הוענק אוסקר לשחקן ראשי שהיה מתחת לגיל 29 (אייזנברג בן 27) פוגעות קשות בסיכויי הזכיה שלו. ברשימת המועמדים נמצאים גם שני זוכי עבר: ג'ף ברידג'ס, שזכה דאשתקד ומועמד השנה על “אומץ אמיתי”, וחבייר ברדם, המועמד על “ביותיפול”. ג”יימס פרנקו זכה לתשבוחות על הופעתו ב-”127 שעות”, אולם נראה שהוא יסתפק בלהיות השחקן הראשון שמנחה את הטקס באותה שנה בה הוא מועמד.

בפרס השחקנית הראשית הטובה ביותר תזכה כנראה נטלי פורטמן. ההופעה שלה ב”ברבור שחור” נחשבת למסמרת שיער ואולי לטובה ביותר בקריירה שלה. היא גם מתאימה לפרופיל של זוכת האוסקר הממוצעת: באיזור גיל 30, יפה, מפורסמת, השקיעה משהו כמו שנה רק בהכנות לתפקיד ובהריון. אני לא יודע למה, אבל הרבה זוכות אוסקר דואגות להיכנס להריון בדיוק בזמן כדי להגיע לטקס עם בטן קטנה וחיננית. דבר אחד שצריך בכל זאת לזכור זה את אנט בנינג. “הילדים בסדר” הוא הסרט הרביעי עליו בנינג מועמדת והיא טרם זכתה. פעמיים הילארי סוואנק גנבה לה את הפרס מתחת לאף, ועכשיו, נראה שנטלי פורטמן עומדת לגרום לה לעזוב פעם נוספת ללא פרס. הדבר היחיד שעשוי להכריע את הכף לטובת בנינג הם הפסדי העבר, והידיעה שלשחקנית מעל גיל ארבעים הרבה יותר קשה למצוא תפקידים טובים בהוליווד. אם מספיק חברי אקדמיה יחליטו שלפורטמן עוד יהיו הזדמנוית לזכות ושבנינג חכתה כבר מספיק זמן, יכולה לקרות הפתעה. ג'ניפר לורנס הצעירה אמנם זכתה בכמה פרסים על “קר עד העצם", אולם האוסקר עוד נראה גדול עליה.

בקטגורית שחקן המשנה: כריסטיאן בייל ידוע כשחקן שלוקח כל תפקיד ברצינות תהומית. לשם גילום מתאגרף עבר נרקומן ב”פייטר”, בייל השיל מגופו קילוגרמים רבים והתאמן במשך חודשים באותו אולם בו התאמן בן דמותו הקולנועי. זאת לאחר שכבר רזה בעבר במידה מבהילה עבור הסרט “המכונאי” (לא זה עם ג”ייסון סטטהם) ואז העלה עשרות קילוגרמים של שרירים בכדי לגלם את באטמן וג”ון קונור. האקדמיה אוהבת שחקנים שמקריבים עבור התפקיד, והאוסקר אמור להיות בכיס של בייל, לצד הדף עם נאום הזכיה – ואוי למי שיעז להסתובב על הבמה כשהוא קורא אותו. כל זוכה אחר יחשב להפתעה גמורה, אבל היה ושחקן שאינו בייל יוצא עם הפרס, זה מן הסתם יהיה ג”פרי ראש, כחלק מנצחון סוחף של “נאום המלך”.

קטגורית שחקנית המשנה היא היחידה שבה נראה שהתחרות די פתוחה. מליסה לאו מ"פייטר", שזכתה בגלובוס הזהב ובפרס איגוד השחקנים, אמנם מובילה על הנייר, אבל התחרות קשה. היילי סטיינפלד מקבלת ב”אומץ אמיתי” יותר זמן מסך מכל אדם אחר, אבל נפלה קרבן לחוק לא כתוב לפיו יש להיות מעל גובה מסוים בכדי לקבל מועמדות על תפקיד ראשי. בדרך כלל האקדמיה נוטה להתייחס אוטומטית לקטינים כשחקני משנה – וסטיינפלד בת 14. מצד שני, הדבר אולי משפר את סיכוייה של סטיינפלד לזכות כאן, בעוד בקטגורית השחקנית הראשית לא היה לה שום סיכוי. גם הלנה בונהם קרטר חזקה בתמונה, מה שנכון בעצם על כל מי שנכח על הסט של “נאום המלך”. איימי אדאמס מועמדת גם היא על "פייטר", וגם היא חזקה – אם כי הפרסים שמליסה לאו כבר צברה נותנים לה יתרון. הדבר היחיד הודאי בקטגוריה הזאת הוא שג'קי וויבר ("ממלכת החיות") תסתפק בכבוד שבמועמדות על סרט שזכה למעט מאוד חשיפה ציבורית.

תסריט

נתחיל בקל: “הרשת החברתית”, אלא אם טום קרוז בכבודו ובעצמו ירד מהשמיים ויורה אחרת, יזכה באוסקר לתסריט המעובד הטוב ביותר. ארון סורקין נחשב למועמד המוביל מהרגע שהסרט נחשף לראשונה בסוף הקיץ, ואין לו פה את “נאום המלך” שיפריע לקטוף פרס קליל. “צעצוע של סיפור 3”, “אומץ אמיתי”, “קר עד העצם” ו-”127 שעות” כולם נחשבים סרטים מעולים, אבל סורקין הפך למזוהה עם הסרט לא פחות מהבמאי והשחקנים וקשה לראות מישהו גובר עליו השנה.

בקטגוריית התסריט המקורי, העסק לא כזה פשוט. “נאום המלך” פייבוריט, כמובן, אבל יש לו תחרות קשה. כריסטופר נולאן עשוי להפתיע עם זכיה שהיא גם פיצוי על אי-מועמדותו על בימוי “התחלה”. עוד אדם שקשה להעריך את סיכוייו הוא מייק לי המועמד על כתיבת “עוד שנה”. זו המועמדות היחידה של הסרט, ובדרך כלל לא הייתי מתייחס אליו כמתמודד רציני, אלא שמייק לי מועמד כבר בפעם החמישית וטרם זכה. מדובר בקולנוען מאוד מוערך שהאקדמיה שוב ושוב מוקירה בצורת מועמדות, אז אולי הפעם יקבל פרס? מאבק צמוד בין “נאום המלך” ו”התחלה” עשוי להוביל גם לזכיה מפתיעה של “ הילדים בסדר” או של “פייטר”, למרות ששניהם מנצחים פחות סבירים.

אנימציה

צעצוע של סיפור 3. יש שאלות?

טיעונים בעד: הסרט המצליח ביותר של השנה בארצות הברית ובעולם, עם יותר ביקורות חיוביות מכל סרט אחר של 2010, מונפש ולא מונפש. זהו הפרק האחרון בטרילוגיה שחלקה הראשון שינה את האופן בו נוצרים סרטי אנימציה וחלקה השני נחשב לסרט מעולה בפני עצמו. הקונצנזוס אומר שרק מי שלבו עשוי אבן לא בכה בסרט, ואם כל זה לא מספיק, הוא של פיקסאר, ופיקסאר צריכים ממש לפשל כדי לא לזכות.
טיעונים נגד: קובץ לא נמצא.

צילום

המועמד היותר מפורסם כאן הוא רוג'ר דיקינס, הצלם הקבוע של האחים כהן והסיכוי הטוב ביותר של “אומץ אמיתי” לקבל אוסקר. דיקינס מועמד השנה בפעם התשיעית ואמתחתו ריקה. האיום העיקרי עליו הוא מצדו של כהן אחר, לא קשור. דני כהן מועמד על “נאום המלך”, מה שאוטומטית הופך אותו למתחרה משמעותי. גם וולי פיסטר ("התחלה"), ג'ף קרוננוולת' ("הרשת החברתית") ומתיו ליבטיק ("ברבור שחור") הם מועמדים חזקים, שאחראים במידה רבה למראה המזוהה עם סרטיהם של נולאן, פינצ”ר וארונופסקי. אם להמר על זוכה, זה יהיה דיקינס או כהן, אבל צילום היא תמיד קטגוריה קשה לחיזוי.

פסקול מוזיקלי

המועמד המוביל הוא הפסקול האלקטרוני של “הרשת החברתית”, אותו כתבו טרנט רזנור מלהקת ניין אינץ' ניילז ואטיקוס רוס. קורה שאמנים שאינם מלחינים קלאסיים זוכים באוסקר, אבל כאן מדובר בשני אנשי אלטרנטיב כבדים, שאיכשהו התחבבו על מספיק מחלקי פרסים בכדי להיות פייבוריטים גם באוסקר. קצת קשה לי לראות את האקדמיה מעניקה פרס לפסקול פחות קלאסי מהמקובל, אבל היא עשתה זאת לפני שנתיים עם א.ר. רחמן ו”נער החידות ממומביי” (אותו רחמן מועמד גם השנה, על “127 שעות”, אבל קשה להאמין שישחזר את ההישג). המתחרים הגדולים של רזנור הם האנס זימר, אחד מענקי התעשייה, על ”התחלה”, ואלכסנדר דספ… דספלה… דספלאט… המלחין של – איך לא – “נאום המלך”. את כוחו של הוד מעלתו אי אפשר לפסול באף קטגוריה.

אפקטים ויזואליים

השנה, החליטה האקדמיה להכיר סוף סוף בחשיבותם של אפקטים ויזואליים והרחיבה את מספר המועמדים בקטגוריה לחמישה. עדיין, חברי אקדמיה מבינים באפקטים בערך כמו שהם מבינים בפוליטיקה אינדונזית, ולכן יותר משצריך להיות עם האפקטים הכי טובים ופורצי דרך, חשוב להיות הסרט הכי מדובר. ומסיבה זו, “התחלה” כנראה יזכה. עם מועמדות לסרט הטוב ביותר, יש ל”התחלה” יתרון ברור על פני “הארי פוטר ואוצרות המוות – חלק 1”, “מכאן והלאה” ו”איירון מן 2”. היחיד שמסוגל אולי להפתיע, הוא “אליס בארץ הפלאות”, העמוס אפקטים בכל סצנה. מצד שני, אם כמות האפקטים הייתה הגורם המכריע, “טרון: המורשת” היה לפחות מועמד.

  • רשימת המועמדים המלאה בכל הקטגוריות
  • תחרות "הכה את האוסקר"