זהו פוסט אורח של אביעד "פינגווין" שמיר, לשימוש המהמרים בתחרות "הכה את האוסקר". הדעות המוצגות כאן הן של פינגווין בלבד ועל אחריותו. אם אתם מפסידים את כל כספכם בהימורים על האוסקר בגלל הכתבה הזאת, תדעו אל מי לבוא בטענות.
במקום פשוט להתווכח האם לטקס האוסקר הקרב ובא קוראים "אוסקר 2010", כי הוא מתייחס לסרטים שיצאו בשנת 2010, או "אוסקר 2011" על שם השנה בה הוא מתרחש, בואו פשוט נקרא לו טקס האוסקר ה-83. על זה אין שום ויכוח, מה שאי אפשר לומר לגבי זהות כמה מהזוכים. ברבות מהקטגוריות נדמה שהתשובה קלה – אבל זה לא אומר שאין מקום להפתעות.
הסרט הטוב ביותר
זו השנה השניה בה פועל "חוק האביר האפל" (או כפי שהאקדמיה מכנה אותו: "חוק אין שום קשר לזה שלא נתנו מועמדות לבאטמן, זה צרוף מקרים מוחלט, תראו ציפור!"), לפיו על פרס הסרט הטוב ביותר מתמודדים עשרה סרטים ולא חמישה. הפייבוריט הברור הוא "נאום המלך", העוסק בנסיונו של הנסיך אלברט להתגבר על גמגום בעזרת קלינאי בעל שיטות חריגות ופילוסופיית חיים שכולנו נלמד ממנה על ערכה של חברות אמת, אנושיות ושטויות כאלה. הסרט נחשב כמעט מתחילת המירוץ לאחד המתמודדים החזקים, פשוט משום שהוא כל כך "אוסקרי". אבל רק בשבועות האחרונים הוא קיבע את מעמדו ופתח פער אמיתי על פני שאר המתמודדים, כאשר זכה בפרסים של שלושה מהאיגודים המקצועיים החשובים בהוליווד: גילדת המפיקים, גילדת הבמאים וגילדת השחקנים. בנוסף, "נאום המלך" קיבל את מרבית המועמדויות השנה – 12 מועמדויות, מספר שבתאוריה אומר שהוא עשוי לשבור את שיא הזכיות (שעומד על 11), אבל הסיכוי שזה יקרה הוא בערך כמו הסיכוי שלא תהיה בדיחת גמגום באף נאום זכיה השנה. הצירוף של כל אלה גורם לו להיראות כמועמד כמעט ודאי לזכיה.
כאמור, ההובלה של נאום המלך היא עניין חדש יחסית. לפני שהגילדות החלו להרוס לו את החגיגה, המועמד המוביל היה בכלל “הרשת החברתית”. הסרט זכה כמעט בכל פרס אפשרי מטעם אגודת עיתונאים/מבקרים כלשהי. אפילו איגוד המבקרים של לונדון, המגרש הביתי של "נאום המלך", בחר ב"הרשת החברתית" כסרט השנה. נדמה שמעולם לא היה ניגוד כל כך בולט בין טעם המבקרים, שבוחרים כמעט כולם בסרט אחד, לאנשי התעשיה שנוטים לטובת סרט אחר. בעימות החזיתי בין שני הסרטים, "הרשת החברתית" אמנם זכה ביותר פרסים, אבל "נאום המלך" זכה בפרסים הנכונים: לגילדות משקל גדול יותר מאשר לעיתונאים, מהסיבה הפשוטה שחלק מחברי הגילדות הם גם חברי אקדמיה וצפויים לחזור על בחירתם גם באוסקר.
אם, בתהפוכה מדהימה של הגורל, הזוכה לא יהיה אף אחד משני הסרטים המובילים, "אומץ אמיתי" – המערבון של האחים כהן – הוא הדבר הקרוב ביותר לפייבוריט שקיים בהמשך הרשימה. הסרט מועמד ל-10 פרסי אוסקר (שני רק ל"נאום המלך"), כולל לבימוי, תסריט ושתי קטגוריות משחק, וגם בקופות הוא מאוד מצליח. גם “פייטר”, העוסק בספורט החביב על האקדמיה – איגרוף – עשוי לנצל תחרות צמודה מהצפוי ולגנוב נוק-אאוט.
כמובן, אם גולשי אינטרנט היו קובעים מי יזכה, היו יכולים פשוט לתת את הפרס לכריסטופר נולאן ולוותר על כל השלב המיותר של הצגת מועמדים אחרים. “התחלה” אמנם נמצא בין המועמדים לסרט הטוב ביותר, אבל הוא כלול בתת-הקטגוריה של הסרטים שיזכו רק אם האחראים על ספירת הקולות ישכחו אלגברה בסיסית. גם “צעצוע של סיפור 3” אהוב ומוערך, אבל עוד לא הגענו למצב בו סרט אנימציה יהיה הזוכה הגדול באוסקר. שאר המועמדים כוללים את “ברבור שחור” של דארן ארונופסקי, שאמנם מועמד גם על הבימוי, אבל לא על התסריט, ובכלל, נראה שזכה לפחות אהבה מהצפוי מצד האקדמיה; בוגרי סאנדנס, “הילדים בסדר” ו“קר עד העצם” – סרטים עצמאיים דלי תקציב שעצם ההגעה למעומדות היא הישג עצום עבורם; וסוגר את העשיריה “127 שעות”, הסרט הפחות מצליח מסחרית מבין המועמדים והיחיד שלא מופץ מסחרית בישראל. בעוד תשעת המועמדים האחרים עשויים לצאת עם לפחות פסלון אחד מהטקס, "127 שעות" הוא בעל הסיכוי הטוב ביותר לצאת בידיים ריקות.
בימוי
בשנה שעברה נרשמה היסטוריה כאשר לראשונה זכתה אישה באוסקר על הבימוי. השנה, כדי לאזן, מועמדים לא חמישה, אלא שישה גברים. גם פה הקרב הגדול הוא בין "נאום המלך" ו"הרשת החברתית", וכאן התחושה היא שהתחרות תהיה צמודה יותר. גם אם "הרשת החברתית" לא ייקח את האוסקר לסרט הטוב ביותר, דיוויד פינצ'ר, הבמאי של "הרשת" הוא במאי הרבה יותר ותיק ואהוד מטום הופר, במאי "נאום המלך". נשמע הגיוני שהאקדמיה תבחר לחלוק לו כבוד. ובכל זאת, גם כאן "נאום המלך" הוא ההימור הטוב ביותר, לאחר שהופר זכה בפרס גילדת הבמאים: ב-63 שנות קיומו של הפרס, רק שישה זוכים לא לקחו גם את האוסקר. נוסף על כך, הסרט הזוכה ב"הסרט הטוב ביותר" בדרך כלל זוכה גם באוסקר על הבימוי, כך שהסטטיסטיקה נוטה באופן חד משמעי לטובת טום הופר.
שלושת המועמדים האחרים נראים חסרי סיכוי. האחים כהן מועמדים על “אומץ אמיתי”, אבל הם כבר זכו באוסקר על “ארץ קשוחה” לא מזמן, ואין לחץ לתת להם עוד אחד. דארן ארונופסקי מועמד על "ברבור שחור", אבל לא נראה שהסרט זוכה למספיק אהדה בקרב חברי האקדמיה. דיוויד או. ראסל מועמד על “פייטר”, ומועמדות היא כל מה שהוא יקבל.
משחק
כנהוג בשנים האחרונות, אין כמעט ספק לגבי זהות הזוכים באוסקרים לשחקנים. מבין ארבע קטגוריות המשחק, בשלוש התחרות נראית סגורה יותר מהאוזניים של הורה מלווה בהופעה של ג”סטין ביבר.
את פרס השחקן הטוב ביותר אמור לקטוף, בהליכה מלווה גינוני כבוד, קולין פירת” על “נאום המלך”. הוא הליהוק המושלם לאריסטוקרט בריטי שמרן שנאלץ לקלל מדי פעם כדי לא להישמע כמו תקליט שבור. ערמת הפרסים שצבר עד כה על תפקידו בסרט מעלימה כל ספק לגבי יתרונו בדרך לאוסקר. ג”סי אייזנברג ("הרשת החברתית") נראה בהתחלה כאיום אפשרי, אולם ההצלחה של "נאום המלך" בעונת הפרסים, והעובדה שמעולם לא הוענק אוסקר לשחקן ראשי שהיה מתחת לגיל 29 (אייזנברג בן 27) פוגעות קשות בסיכויי הזכיה שלו. ברשימת המועמדים נמצאים גם שני זוכי עבר: ג'ף ברידג'ס, שזכה דאשתקד ומועמד השנה על “אומץ אמיתי”, וחבייר ברדם, המועמד על “ביותיפול”. ג”יימס פרנקו זכה לתשבוחות על הופעתו ב-”127 שעות”, אולם נראה שהוא יסתפק בלהיות השחקן הראשון שמנחה את הטקס באותה שנה בה הוא מועמד.
בפרס השחקנית הראשית הטובה ביותר תזכה כנראה נטלי פורטמן. ההופעה שלה ב”ברבור שחור” נחשבת למסמרת שיער ואולי לטובה ביותר בקריירה שלה. היא גם מתאימה לפרופיל של זוכת האוסקר הממוצעת: באיזור גיל 30, יפה, מפורסמת, השקיעה משהו כמו שנה רק בהכנות לתפקיד ובהריון. אני לא יודע למה, אבל הרבה זוכות אוסקר דואגות להיכנס להריון בדיוק בזמן כדי להגיע לטקס עם בטן קטנה וחיננית. דבר אחד שצריך בכל זאת לזכור זה את אנט בנינג. “הילדים בסדר” הוא הסרט הרביעי עליו בנינג מועמדת והיא טרם זכתה. פעמיים הילארי סוואנק גנבה לה את הפרס מתחת לאף, ועכשיו, נראה שנטלי פורטמן עומדת לגרום לה לעזוב פעם נוספת ללא פרס. הדבר היחיד שעשוי להכריע את הכף לטובת בנינג הם הפסדי העבר, והידיעה שלשחקנית מעל גיל ארבעים הרבה יותר קשה למצוא תפקידים טובים בהוליווד. אם מספיק חברי אקדמיה יחליטו שלפורטמן עוד יהיו הזדמנוית לזכות ושבנינג חכתה כבר מספיק זמן, יכולה לקרות הפתעה. ג'ניפר לורנס הצעירה אמנם זכתה בכמה פרסים על “קר עד העצם", אולם האוסקר עוד נראה גדול עליה.
בקטגורית שחקן המשנה: כריסטיאן בייל ידוע כשחקן שלוקח כל תפקיד ברצינות תהומית. לשם גילום מתאגרף עבר נרקומן ב”פייטר”, בייל השיל מגופו קילוגרמים רבים והתאמן במשך חודשים באותו אולם בו התאמן בן דמותו הקולנועי. זאת לאחר שכבר רזה בעבר במידה מבהילה עבור הסרט “המכונאי” (לא זה עם ג”ייסון סטטהם) ואז העלה עשרות קילוגרמים של שרירים בכדי לגלם את באטמן וג”ון קונור. האקדמיה אוהבת שחקנים שמקריבים עבור התפקיד, והאוסקר אמור להיות בכיס של בייל, לצד הדף עם נאום הזכיה – ואוי למי שיעז להסתובב על הבמה כשהוא קורא אותו. כל זוכה אחר יחשב להפתעה גמורה, אבל היה ושחקן שאינו בייל יוצא עם הפרס, זה מן הסתם יהיה ג”פרי ראש, כחלק מנצחון סוחף של “נאום המלך”.
קטגורית שחקנית המשנה היא היחידה שבה נראה שהתחרות די פתוחה. מליסה לאו מ"פייטר", שזכתה בגלובוס הזהב ובפרס איגוד השחקנים, אמנם מובילה על הנייר, אבל התחרות קשה. היילי סטיינפלד מקבלת ב”אומץ אמיתי” יותר זמן מסך מכל אדם אחר, אבל נפלה קרבן לחוק לא כתוב לפיו יש להיות מעל גובה מסוים בכדי לקבל מועמדות על תפקיד ראשי. בדרך כלל האקדמיה נוטה להתייחס אוטומטית לקטינים כשחקני משנה – וסטיינפלד בת 14. מצד שני, הדבר אולי משפר את סיכוייה של סטיינפלד לזכות כאן, בעוד בקטגורית השחקנית הראשית לא היה לה שום סיכוי. גם הלנה בונהם קרטר חזקה בתמונה, מה שנכון בעצם על כל מי שנכח על הסט של “נאום המלך”. איימי אדאמס מועמדת גם היא על "פייטר", וגם היא חזקה – אם כי הפרסים שמליסה לאו כבר צברה נותנים לה יתרון. הדבר היחיד הודאי בקטגוריה הזאת הוא שג'קי וויבר ("ממלכת החיות") תסתפק בכבוד שבמועמדות על סרט שזכה למעט מאוד חשיפה ציבורית.
תסריט
נתחיל בקל: “הרשת החברתית”, אלא אם טום קרוז בכבודו ובעצמו ירד מהשמיים ויורה אחרת, יזכה באוסקר לתסריט המעובד הטוב ביותר. ארון סורקין נחשב למועמד המוביל מהרגע שהסרט נחשף לראשונה בסוף הקיץ, ואין לו פה את “נאום המלך” שיפריע לקטוף פרס קליל. “צעצוע של סיפור 3”, “אומץ אמיתי”, “קר עד העצם” ו-”127 שעות” כולם נחשבים סרטים מעולים, אבל סורקין הפך למזוהה עם הסרט לא פחות מהבמאי והשחקנים וקשה לראות מישהו גובר עליו השנה.
בקטגוריית התסריט המקורי, העסק לא כזה פשוט. “נאום המלך” פייבוריט, כמובן, אבל יש לו תחרות קשה. כריסטופר נולאן עשוי להפתיע עם זכיה שהיא גם פיצוי על אי-מועמדותו על בימוי “התחלה”. עוד אדם שקשה להעריך את סיכוייו הוא מייק לי המועמד על כתיבת “עוד שנה”. זו המועמדות היחידה של הסרט, ובדרך כלל לא הייתי מתייחס אליו כמתמודד רציני, אלא שמייק לי מועמד כבר בפעם החמישית וטרם זכה. מדובר בקולנוען מאוד מוערך שהאקדמיה שוב ושוב מוקירה בצורת מועמדות, אז אולי הפעם יקבל פרס? מאבק צמוד בין “נאום המלך” ו”התחלה” עשוי להוביל גם לזכיה מפתיעה של “ הילדים בסדר” או של “פייטר”, למרות ששניהם מנצחים פחות סבירים.
אנימציה
צעצוע של סיפור 3. יש שאלות?
טיעונים בעד: הסרט המצליח ביותר של השנה בארצות הברית ובעולם, עם יותר ביקורות חיוביות מכל סרט אחר של 2010, מונפש ולא מונפש. זהו הפרק האחרון בטרילוגיה שחלקה הראשון שינה את האופן בו נוצרים סרטי אנימציה וחלקה השני נחשב לסרט מעולה בפני עצמו. הקונצנזוס אומר שרק מי שלבו עשוי אבן לא בכה בסרט, ואם כל זה לא מספיק, הוא של פיקסאר, ופיקסאר צריכים ממש לפשל כדי לא לזכות.
טיעונים נגד: קובץ לא נמצא.
צילום
המועמד היותר מפורסם כאן הוא רוג'ר דיקינס, הצלם הקבוע של האחים כהן והסיכוי הטוב ביותר של “אומץ אמיתי” לקבל אוסקר. דיקינס מועמד השנה בפעם התשיעית ואמתחתו ריקה. האיום העיקרי עליו הוא מצדו של כהן אחר, לא קשור. דני כהן מועמד על “נאום המלך”, מה שאוטומטית הופך אותו למתחרה משמעותי. גם וולי פיסטר ("התחלה"), ג'ף קרוננוולת' ("הרשת החברתית") ומתיו ליבטיק ("ברבור שחור") הם מועמדים חזקים, שאחראים במידה רבה למראה המזוהה עם סרטיהם של נולאן, פינצ”ר וארונופסקי. אם להמר על זוכה, זה יהיה דיקינס או כהן, אבל צילום היא תמיד קטגוריה קשה לחיזוי.
פסקול מוזיקלי
המועמד המוביל הוא הפסקול האלקטרוני של “הרשת החברתית”, אותו כתבו טרנט רזנור מלהקת ניין אינץ' ניילז ואטיקוס רוס. קורה שאמנים שאינם מלחינים קלאסיים זוכים באוסקר, אבל כאן מדובר בשני אנשי אלטרנטיב כבדים, שאיכשהו התחבבו על מספיק מחלקי פרסים בכדי להיות פייבוריטים גם באוסקר. קצת קשה לי לראות את האקדמיה מעניקה פרס לפסקול פחות קלאסי מהמקובל, אבל היא עשתה זאת לפני שנתיים עם א.ר. רחמן ו”נער החידות ממומביי” (אותו רחמן מועמד גם השנה, על “127 שעות”, אבל קשה להאמין שישחזר את ההישג). המתחרים הגדולים של רזנור הם האנס זימר, אחד מענקי התעשייה, על ”התחלה”, ואלכסנדר דספ… דספלה… דספלאט… המלחין של – איך לא – “נאום המלך”. את כוחו של הוד מעלתו אי אפשר לפסול באף קטגוריה.
אפקטים ויזואליים
השנה, החליטה האקדמיה להכיר סוף סוף בחשיבותם של אפקטים ויזואליים והרחיבה את מספר המועמדים בקטגוריה לחמישה. עדיין, חברי אקדמיה מבינים באפקטים בערך כמו שהם מבינים בפוליטיקה אינדונזית, ולכן יותר משצריך להיות עם האפקטים הכי טובים ופורצי דרך, חשוב להיות הסרט הכי מדובר. ומסיבה זו, “התחלה” כנראה יזכה. עם מועמדות לסרט הטוב ביותר, יש ל”התחלה” יתרון ברור על פני “הארי פוטר ואוצרות המוות – חלק 1”, “מכאן והלאה” ו”איירון מן 2”. היחיד שמסוגל אולי להפתיע, הוא “אליס בארץ הפלאות”, העמוס אפקטים בכל סצנה. מצד שני, אם כמות האפקטים הייתה הגורם המכריע, “טרון: המורשת” היה לפחות מועמד.
אני מנחש שהסיבה שבסוף כן החלטתם ללכת על תחרות הימורי
האוסקר היא כי "נאום נמלך" פתאום נהיה המתמודד המוביל אבל יש עוד אנשים שבטוחים ש"הרשת החברתית" יכול לקחת מה שיצר אשכרה סיכוי שטקס האוסקר הקרוב לא יהיה כזה צפוי כמו שחשבנו, אני צודק?
מה שכן אני מאוד מתלבט. מצד אחד אני לא רוצה ש"נאום" או "הרשת" יזכו אלא "התחלה", אבל אם זה צריך להיות אחד מהם אז אני מעדיף את "הרשת", אבל אם אני רוצה לזכות כנראה אני צריך ללכת על "נאום"… אוף!
אחלה כתב אגב אביעד. תמיד מרתק לשמוע מה אתה חושב על הטקס המשעמם והשמרני הזה. רק בזכותך אני ממשיך להתעניין בו, אז כבר כל הכבוד!
אה, לא
מעולם לא היתה כוונה לוותר על התחרות.
אה וואלה? לפי התגובות שלך בנושא
הייתי בטוח שלא יהיה השנה.
חשבתי שכמו בשנת "נער החידות ממומביי" בגלל שהיה נראה שהטקס הולך להיות מאוד צפוי אז תוותרו על העניין.
אני שמח שלא אבל
בסוף גם אז היתה תחרות, להזכירך
(ל"ת)
כמה עצוב
כמה עצוב שאנשים זקנים שמרנים מחליטים אם הסרט יזכה להיות קלאסה בהמשך חיי או לא. אם תשאלו אותי אז –
סרט – אינספשן – הסרט הטוב של השנה. מדהים.
שחקן – קולין פירת' – עם כל הכבוד – הוא שיחק מעולה.
שחקנית – ג'ניפר לורנס – מנטלי פורטמן לא כזה התלהבתי, בסדר, התאמצה, אבל לא מדהים. ג'ניפר לורנס בתפקיד ה-"ג'ונו" של הסרט, לקחת תסריט טוב ולהפוך אותו לסרט מעולה. משחק קודר ואפלולי של לורנס, שאני מחכה בכליון עיניים לסרט הבא שלה.
שחקן משנה – תיקו – לא ראיתי פייטר ומהילדים בסדר בכלל לא התלהבתי. אז ג'ון הוקס וג'פרי ראש אצלי. שניהם היו מעולים. תו לא.
שחקנית משנה – היילי!!! ברור! שיחקה כל כך טובה שגם אם היא הייתה מועמדת לשחקנית הטובה הייתי בוחר בה (אגב למה לא?)
במאי – ברור שנולן! אה אופס, הוא לא מועמד, חארות. אז פינצ'ר. ברירת מחדל. פינצ'ר עשה את שני הסרטים בין האהובים עליי – פייט קלאב וס7ן שהיו מעולים ולא נתנו לו קרדיט עליו. חארות. אבל התלהבתי גם מהרשת מאוד.
תסריט מקורי – אינספשן.
תסריט מעובד – צעצוע של סיפור 3 – הבחירה שלי כסרט השנה של עין הדג. הוציא ממני כל כך הרבה רגש וכל כל הרבה שמחה ופחד, שגיבורי הילדות שלי ימותו! הסרט הטוב בסדרה. אין ספק. אגב אם טום הנקס היה מועמד היית בוחר בו כשחקן השנה.
סרט האנימציה הטוב – צעצוע של סיפור 3!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
צילום – אינספשן. וואלי פפיסטר, כבוד.
אפקטים ויזואלים – נו אני מכור – אינספשן.
אבל מה לעשות לא שאלתם אותי אז אני תקוע עם בחירות משעממות. כמו נאום המלך וטום הופר, איכס.
אמנם אין באתר החדש שדה חמניות,
אבל זה לא אומר ששורות ארוכות של סימני קריאה מקובלים כאן.
עוד פעם התחלנו
עם "אנשים זקנים ושמרנים"? רשימת חברי האקדמיה הנוכחית:
http://www.oscars.org/academy/members/members.html
שוב, הרבה מאוד מהצעירים בכלל לא רואים את הסרטים
וגם אם הם כן רואים, רוב הסיכויים הם שהם הולכים לפי העדר. כלומר הגילדות.
אני מאמין שאם יש מישהו שבאמת יכול להביא שינוי לאיזו בחירה באקדמיה אלו או הזקנים שמעדיפים סרט אחד שמרני על פני כזה לא כל כך שמרני שהמבקרים בחרו או הצעירים שכן רואים את הסרטים ומחליטים להצביע להם.
אבל לפי התוצאות של שנים עברו אפשר לראות שזה לא קורה.
כולי תקווה שכשכל הזקנים האלה יפרשו או ימותו ודור הפייסבוק ומשחקי הוידיאו ישתלט על האקדמיה המצב יהיה שונה.
נוסחה מנצחת - פייסבוק+משחקי וידיאו = חדשנות
ובצורה ברורה יותר: אני מכיר הרבה מאוד אנשים צעירים שהם שמרנים להחריד.
גם אני מכיר כאלה.
אבל בגלל זה אמרתי שכולי תקווה שכשדור הפייסבוק ומשחקי הוידיאו (אגב, מה רע?) ישתלט על האקדמיה הרוב לא יהיה שמרני (בניגוד לעכשיו) והשמרנים יהיו המיעוט.
חוץ מזה, כשכל הדור הקודם כבר יהיה זקן מדי או מת והדור הנוכחי ישתלט גם על תעשיית הסרטים (מה שכבר בתחילת דרכו כמו שאפשר לראות אם סרטים כמו "סקוט פילגרים") אז אני מקווה שגם אלו יהיו הסוגים של סרטים שנראה הכי הרבה.
כשדור חדש ישתלט
יגידו שהוא מיושן ומזדקן ולא מסונכרן עם ההתפתחויות בעולם הקולנוע. התחלפות דור זה לא עניין של שנתיים-שלוש, זה עניין של עשורים. טעם האקדמיה היום הוא מהפכני ונועז ביחס לשנות השישים, אבל לנו זה נראה טעם מיושן, כי גדלנו בתקופה אחרת. כשהצעירים של היום יהיו רוב באקדמיה, יטענו שהם מנותקים ובוחרים בסרטים הנוחים יותר לעיכול וצריכים לפנות מקום לצעירים הבאים בתור (שגם הם, בתורם, יחשבו זקנים שמרנים). יש בערך 6000 חברי אקדמיה והם משתייכים לקבוצות גיל שונות. בכל מצב ובכל תקופה, האוסקר ילך לסרט שזכה בהכי הרבה קולות, לא לחדשני או המבדר ביותר. כשיש גוף כל כך גדול, הזוכה יהיה הסרט שמדבר לכמה שיותר חברים בו, כלומר למכנה המשותף הנרחב ביותר.
אגב, למרות שהרשת החברתית נחשב לסרט יותר פופולרי ומתוחכם, הוא נמצא רק במקום ה-179 בדרוג של גולשי IMDb. נאום המלך נמצא כרגע במקום ה-94. זה אמנם לא דרוג גבוה כמו של התחלה וצעצוע של סיפור 3, אבל אלה שוברי קופות ענקיים, בעוד נאום המלך עוד לא הגיע להכנסות של 100 מיליון דולר בארה"ב. מה זה אומר? בעיקר שהעדפה של נאום המלך על פני הרשת החברתית היא לא בלעדית לאנשי תעשיה מזדקנים.
אני מסכים איתך לגמרי,
אבל הסתייגות בנוגע לימד"ב – זה ש"נאום המלך" מדורג עכשיו גבוה יותר אומר בעיקר שהוא חדש יותר. סרטים בדרך כלל מתחילים גבוה בדירוג ימד"ב ואז יורדים בהדרגה. רק בעוד כמה חודשים, כששני הסרטים יהיו "ישנים", יהיה אפשר להשוות ברצינות בין הדירוגים שלהם.
החכמתי
(ל"ת)
לפי הגדרתך, גם אני כלול בדור "הפייסבוק ומשחקי הווידיאו", אבל אני מסרב להאמין שכשדור זה ישלוט בהוליווד התוצרת השנתית תהיה "סקוט פילגרם" ו"התחלה"… כולי תקווה שהמצב לא יהיה כך. מזל שאתה לא מייצג את כל הדור.
אני בטוח שהשאלה הזאת כבר נשאלה פה
אבל מעניין מאוד לפי מה בוחרים את חברי האקדמיה.
תמיד חשבתי שזאת מין צ'מפיונס ליג גרסת הוליווד- נבחרת של סמאחים, שחקנים גדולים וידועים וכו', אבל נוכחותם של חברים כמו כריסטוף וואלץ די מערערת את ההשערה הזאת.
אין נוסחה רשמית
בעקרון, כל מי שזוכה באוסקר לראשונה, מוזמן אוטומטית בשנה שלאחר מכן. זו הסיבה שכריסטוף ואלץ, שהיה אלמוני בהוליווד עד לפני שנה וחצי, הוזמן להצטרף. שאר המוזמנים הם חברי הענפים השונים של האקדמיה שנבחרים בידי ועדה להצטרף, או לאחר שהיו מועמדים, או על סמך התרומה שלהם לעולם הקולנוע. זה בערך כל מה שאני יכול לומר.
כתוב בלינק שנתנו למעלה שגם קולין פירת' חבר
והוא לא זכה (עדיין)…
יש יותר מדרך אחת להיכנס לרשימה הזאת
אחת מהן היא לזכות באוסקר, אחרת היא להיות מוזמן.
דבר ראשון, אני חושב שגינוי האקדמיה פה קצת מוגזם. אני חושב שטוב שיש עוד איגוד קולנוע עם כוח משמעותי יחסית כמו האקדמיה שלא נופל בכל להיט קולנועי, שנותן עוד כוח לסרטי דרמה מהסוג הישן. עם כל הכבוד, היום שבו האקדמיה תתחיל לבחור בלהיטים כמו אינספשן לסרט הכי טוב באופן קבוע, זה יום שבו הרבה פחות אולפנים גדולים יאשרו הפקות של הרבה פחות סרטי דרמה, שזוכים לתשומת לב בעיקר בגלל האוסקר.
דבר שני, לזוכה באוסקר אין שום רלוונטיות ל"קלאסה" או לא, בטח לא בעשור הנוכחי. בקיצור, אין מה לדאוג שהסרטים האלו לא יחשבו לקלאסיקה, אלא אם כן הסרטים הבאים, שלא זכו באוסקר, אינם קלאסיים בעיניך:
(נשימה עמוקה)
האזרח קיין, נהג מונית, הטוב הרע והמכוער, 12 המושבעים, חלון אחורי\פסיכו\ורטיגו\כל היצ'קוק אחר, השור הזועם, כל סרט של קובריק, צ'יינהטאון, אפוקליפסה עכשיו, כל אנשי הנשיא, וכו' וכו'…
או אם להסתכל על דוגמאות מודרניות יותר:
חומות של תקווה, ספרות זולה, החברה הטובים, שמש נצחית, ממנטו, החשוד המיידי, זה ייגמר בדם, אמריקה X, ביג לבובסקי ועוד שורה ארוכה של קלאסיקות לעתיד.
קובריק לא זכה באוסקר?!
ברצינות? כאילו, על כל האחרים נגיד שאפשר להתווכח, אבל קובריק נראה לי כמו במאי שאנשי תעשיה אחרים יעריצו – חכם מאוד, מקפיד בפרטים הקטנים, מקורי להפליא.
הוא זכה באוסקר
לא כבמאי, תסריטאי, או אפילו מפיק (למרות שהיה מועמד בכל הקטגוריות האלה). האוסקר היחיד בו סטנלי קובריק זכה היה על "2001: אודיסיאה בחלל", בקטגוריית האפקטים החזותיים.
זה פשוט מעליב.
לא שלאפקטים שם לא מגיע אוסקר, אבל לפספס את קובריק, אחד הבמאים הגדולים של המאה העשרים, שגם לא הצליח לעשות סרט רע בקריירה שלו, זה חתיכת הישג. בערך כמו לא לתת לאיינשטיין פרס נובל.
ומה עם האחרים?
הדוגמה המפורסמת ביותר לבמאי שאין שום ויכוח על הגדולה שלו, ולמרות זאת מעולם לא קיבל אוסקר, היא היצ'קוק. ושלא כמו קובריק, הוא עשה עשרות סרטים. זה לא שלא היו לאקדמיה מספיק הזדמנויות.
יש פה גם העדפה אישית, ברור, אבל בכל זאת:
הרבה סרטים של היצ'קוק (שגם פעל קודם, יש להודות) התיישנו מאוד, וחלקם לא היו כל-כך מוצלחים מראש. לא שהוא לא היה גאון, והוא כנראה השפיע יותר מקובריק, אבל האקדמיה יכלה לנחור בבוז כלפי הפופולריות שלו או להיתלות באחד מהסרטים הטובים פחות.
אבל קובריק? הוא עשה את אחת הקומדיות הגדולות ביותר אי-פעם (ד"ר סטרינג'לב), אחד מסרטי המד"ב הגדולים ביותר אי-פעם (2001), אחד מסרטי האימה הגדולים ביותר אי-פעם (הניצוץ), אחד מהאהה, משהו, גדולים ביותר אי-פעם (התפוז המכני) ואחד מסרטי המלחמה הגדולים ביותר אי-פעם (פול מטאל ג'אקט) – והוא עשה אותם *האחד אחרי השני*.
בקיצור, כל סרט שהבנאדם עשה מ-1964 ועד 1987 היה יצירת מופת שהגדירה מחדש, או המציאה, ז'אנר כלשהו. האקדמיה יכלה להבין במי מדובר בשלב כלשהו, לא?
(את 'בארי לינדון', אגב, לא ראיתי – יכול להיות שהוא שובר את שרשרת ההצלחות הפנומנלית הזו)
פתאום שמתי לב שהטיעון על התיישנות לא רלוונטי, אז:
בעיני, אחד הדברים שהופכים את קובריק ליחיד במינו הוא כמה הסרטים שלו ממשיכים להיות רלוונטיים גם כיום. אפילו *האפקטים* ב-2001 לא התיישנו, שלא לדבר על הדיאלוגים או המשחק.
אבל, כמובן, האקדמיה לא ממש יכלה לדעת את זה בזמנו.
אני יכול לענות לך על זה בקלות
הסגנון שלו הוא לא כזה שהאקדמיה אוהבת.
אתה יודע, לפנות לשכל, לעשות דברים בצורה שונה, סוריאליסטית.
סוריאליסטית?
אם אתה מתכוון לרמוז לנולאן, הרי שא) הוא לא עושה דברים בצורה סוריאליסטית בכלל, וב) הוא, עם כל הכבוד, עוד לא קובריק.
אם אתה מדבר על קובריק עצמו, גם כאן "סוריאליזם" נראה לי תיאור שלא מתאים לרוב הסרטים שלו (חוץ אולי מכמה קטעים ב-2001, ובצורה ברורה פחות, עוד כמה בתפוז המכני).
נראה לי שהיא דיברה על קובריק
כי היא הגיבה על הודעה שמדברת על קובריק ושנולאן לא מוזכר בה בכלל (אז למה שהיא תדבר על נולאן?)
שנית, היא מנתה כמה סיבות שלטעמה קובריק הוא לא טעם האקדמיה, סוריאליזם הוא רק אחד מהם ולא הסיבה המרכזית ולכן לא נראה לי שהיא התכוונה להגדיר את הסגנון הכללי שלו כסוריאליסטי, אלא להגיד שזה אחד המאפיינים של חלק מהסרטים שלו (כנראה, האודיסאה).
עד כאן ההבנה שלי את ההודעה של דניאל, ותקני אותי אם אני טועה.
באשר אלי, בלי קשר לסוריאליזם או לא, אני מסכימה שקובריק לחלוטין לא טעם האקדמיה. ולא שהיצ'קוק הוא לגמרי "טעם האקדמיה", אבל הוא הרבה יותר מאשר קובריק. הסרטים של קובריק קיצוניים, אלימים בצורה מאוד שנויה במחלוקת , שניים מהז'אנרים שעסק בהם – אימה (הניצוץ) ומד"ב (אודיסאה) נחשבים לז'אנרים נחותים. אין לו עלילות "קלאסיות" עם דמויות שמתפתחות בצורה הדרגתית, הסרטים שלא לא קלים לעיכול, אין לו דרמות סוחטות דמעות על סיפורי סינדרלה. אם כבר מכל הרשימה שמנה יניב, הכי לא מפתיע אותי שקובריק לא זכה. הוא הכי לא טעם האקדמיה שיש. ואין לזה כל קשר אגב לדעה האישית שלי לגבי קובריק.
מש''א.
ואני לא "היא"
אופס, סליחה
(ל"ת)
אני מסכים שהאקדמיה פספסה עם קובריק והיצ'קוק
מצד שני, אי אפשר לטעון שהיצ'קוק מעולם לא קלע לטעם האקדמיה. הוא ביים את "רבקה", שזכה באוסקר לסרט הטוב ביותר. למה החליטו לא לתת לו גם אוסקר על בימוי באותה הזדמנות, זו כבר שאלה בפני עצמה.
אולי הוא לא זכה על 2001
כי חברי האקדמיה נרדמו בזמן הצפיה?
אז... מי הולך לצפות השנה באוסקר שידור ישיר?
אני מצפה לטקס בקוצר רוח, אף על פי שיש בו מס' ביזיונות בעקבות חוסר מועמדות של אנשים מסוימים בקטגוריות כאלו ואחרות. אני מפנטז על בסיס יומי את נאום הזכיה של נולאן בקטגוריית התסריט (עשוי לקרות), ושל האנס זימר בקטגוריית הפסקול (קרוב לודאי ש"הרשת החברתית" ייקחו לו את הפרס). אני גם בטוח שיהיו מס' ביזיונות בחלוקת הפרסים, כמו בכל טקס אוסקר שיצא לי לראות, אבל נחיה ונראה.
הללו את נולאן!!!
טוב, הנה ההימורים והרצונות שלי:
סרט: רוצה ש"התחלה" ייקח, מהמר ש"הרשת החברתית" יזכה (וגם זה בסדר).
במאי: רציתי מאוד שנולאן יהיה מועמד… מבין המועמדים, רוצה ומהמר שדייויד פינצ'ר.
שחקנית: רוצה ומהמר שנטלי פורטמן
שחקן: מהמר על קולין פירת', רציתי שדיקפריו יהיה מועמד על "שאטר איילנד".
שחקן משנה: מהמר על כריסטיאן בייל, רציתי שאנדרו גארפילד יהיה מועמד על "הרשת החברתית".
תסריט מקורי: מהמר ומקווה מאוד ש"התחלה" יזכה.
תסריט מעובד: מהמר ומקווה ש"הרשת החברתית".
סרט אנימציה: "צעצוע של סיפור 3" בטוח.
פסקול: רוצה שאנס זימר ייקח על "התחלה", מהמר ש"הרשת החברתית" ייקחו לו את הפרס.
צילום: "התחלה" צריך לקחת, אבל אני מהמר שהוא יפסיד… אין לי הימור למי.
אפקטים: כנ"ל.
אין מה לעשות
ביזיונות זה חלק מהקסם של האוסקר
טוווווב....
אני חייב להגיד משהו, וזה לא סתם על מנת לצאת קצת שונה. לנולאן בהחלט מגיעה מועמדות בקטגורית הבימוי, אבל למרות שלא ראיתי את הסרטים הפייבוריטים, ראיתי כמה סרטים אחרים שהבימוי בהם מתעלה על עבודתו (הנוסחתית והחוזרת) של נולאן. הסרטים שהוא עושה הם תמיד טובים, אבל רק שניים מסרטיו גרמו לי להגיד וואו, בטח אחרי ששלושת סרטיו האחרונים בוימו *בדיוק* אותו הדבר. אם נולאן היה זוכה באוסקר על עבודתו בסרט הזה, הביזיון שהתרחש לפני שנתיים, כאשר הוא לא זכה על 'האביר האפל' היה חוזר.
דעתי האישית. (וזה למרות שחשבתי שהתחלה היה סרט טוב מאוד ואני מהלל את נולאן גם כן).
אתה לא היחיד שחושב ככה
הכי אהבתי אישית את באטמן מתחיל. האביר האפל היה מעולה, אבל סבל מביום פומפוזי מוגזם כזה. הכול אפי כזה עם משפטים מתוחכמים ומתחכמים וכו'. ב"התחלה" הוא עשה בדיוק אותו דבר, רק שהפעם במקום הית' לדג'ר היה לו ארסנל של שחקנים מרשימים, אבל לא ברמה של לדג'ר, אז זה פחות עבד לטעמי. וכל פעם שאני שומע את כל הביקורות הטובות והמגוזמות על הסרט זה גורם לי לסלידה עמוקה ממנו.
אין אפשרות להגיב בדף ההימורים,
ורק רציתי לשאול שאלה סקרנית; לפי מה קבעתם את המספרים המציינים את סיכויי הזכייה?
האם זה חישוב שלכם, או שקלול אחוזים מאתרים המתמחים בזה?
זו לא נוסחה מדעית
המספרים נקבעו לפי דעות מומחים, בשילוב ההערכה האישית שלי, ובתוספת כמה שינויים רק כדי שיהיה מעניין.
בקיצור-
אפשר בקלות לראות מהם ההימורים שלך.
ראיתי אתמול את "קר עד העצם"
ואני מוכן ללכת ולתת את האוסקר לג'ניפר לורנס ולג'ון הוקס. לדמות של לורנס היה בדיוק את מה שהיה חסר לזאת של נטלי פורטמן – אמינות ויכולת לעורר הזדהות של ממש. ג'ון הוקס היה אפילו טוב יותר – דמות מורכבת להפליא, שהרגש החם שהיא מעוררת בסוף לא מעלימה לחלוטין את תחושת הפחד והדחייה שהיא עוררה לפני כן. אם כי אני חייב להודות שלא ראיתי את פייטר ואני לא יכול להשוות להופעה (הבוודאי מצויינת) של בייל.
סרט השנה? הייתי נותן לצעצוע של סיפור – אבל זה סביר בערך כמו אוסקר למפעל חיים ליהודה ברקן. הלוואי שהרשת החברתית.
סתם הערה - חבל שאין כמה קטגוריות יותר בלתי צפויות בסקר
נכון שהאוסקר נעשה צפוי יותר ויותר (אם אני מבין נכון, זה בעיקר בשל עומס המידע והפרסים המקדימים שמתרבים משנה לשנה). אבל למה לא להוסיף לפחות את קטגוריית הסרט הזר שמצליחה להפתיע לעיתים קרובות?
כי היא לא מעניינת, לגבי הישראלי המצוי
מבין חמשת המועמדים בקטגוריה הזאת, רק סרט אחד מוקרן בארץ (וגם הוא הגיע רק לפני כמה ימים). על רוב הסרטים בקטגוריה הזאת אנשים כאן אפילו לא שמעו. זה יהיה כמו הימור על ליגת הכדורגל של מדגסקר.
אז מה אם לא ראינו את הסרטים המועמדים לסרט הזר?
זה לא כאילו אנחנו מצביעים לסרט שהכי אהבנו, אלא לסרט שלפי דעתנו צבר הכי באז אוסקרי, בדיוק כמו שאני בטוח שכריסטיאן בייל יזכה באוסקר למרות שלא ראיתי את "פייטר". קטגוריית הסרט הזר עדיין מעניינת. לפי דעתי היה גם נחמד אם הייתם עושים רשימה של כל הקטגוריות (אולי חוץ מאלו של הסרטים הקצרים כי על הבאז "האוסקרי" שסרטים אלה צוברים קשה לשמוע), גם שמה רוב הסרטים המועמדים כבר הוקרנו בארץ, זה יגרום לערב האוסקר מעניין ומרתק הרבה יותר כאשר קטגוריות שבד"כ לא שמים לב אליהן יהיו מותחות כאשר כל אחד ירצה שהניחוש שלו יזכה.
אני מהמר שהשנה אני סוף סוף אקבל חולצה!
ולא יהיה לי קר כל כך…
נחמד לראות כתבת אורח
דורון למה החלטתם לתת למשהו אחר לכתוב כתבה??
התכוונת ש "127 שעות" יצא ביד ריקה
(ל"ת)
אחלה כתבה
אני מקווה שמליסה ליאו תיקח את אוסקר שחקנית המשנה ולא היילי שם-מעצבן-קצת-לכתיבה, שהייתה מצוינת אבל לא הייתה מליסה ליאו ב"פייטר".
אני בליבי כולי תקווה שתהיה הפתעה ומי שיכריז על הזוכה בקטגוריית הבמאי יתבלבל, ייקרא בשמו של כריסטופר נולאן וכולם ישכחו מזה וייצאו מרוצים.
תאורטית,
החוקים אומרים שרואי החשבון של החברה שסופרת את הקולות ממתינים כל הזמן מאחורי הקלעים. אם מגיש כלשהו באוסקר קורא משום מה בשמו של הזוכה הלא נכון, הרו"ח יעצור את הטקס, יעלה על הבמה ויכריז במקומו בשמו של הזוכה הנכון. עד היום, כמובן, זה מעולם לא קרה, אבל כל כך הייתי רוצה לראות את זה קורה. זה יהיה רגע WTFי שייזכר לדורות.
ההודעה שלי למטה הייתה אמורה להיות
משורשרת לזו. מצטער על הטעות.
אני ממש לא בעד שהמגיש יתבלבל בשם.
אני בעד שהוא יעשה את זה בכוונה. במשפט אחד הוא יכול לעורר מהומת ענק [וריקי ג'רוויס יאכל אבק].
אם אתם קוראים את זה וייצא לכם להחזיק מעטפה בשבוע הבא- אל תשכחו של מי היה הרעיון.
לא היתה טענה שמריסה טומיי זכתה ככה באוסקר
על "בן דודי ויני"?
היתה שמועה כזאת, כן
אבל זה מעולם לא הוכח, והאקדמיה עצמה מכחישה.
http://www.snopes.com/movies/actors/tomei.asp
אז אני מבטיח לך שאם אי פעם אני אזכה להגיש את אחד הפרסים
באוסקר, אני אגיד את השם הלא נכון בכוונה כדי לראות מה יקרה
רואי חשבון דווקא?
מה הקשר של המקצוע שלהם למשימה הזאת? איך זה קשור לראיית חשבון?
הם אלה שסופרים את הקולות
ולכן הם היחידים שיודעים את זהות הזוכים לפני שאר העולם.
למרות שזה באמת יכול להיות רגע מגניב
עדיף שהוא לא יקרה כי אז נולאן ייזכר בתור "הבמאי שזכה לרגע באוסקר". וזה יהיה עצוב )_:
היה מקרה בשנות השלושים
כשפרנק לויד זכה באוסקר על "קבלקייד", הוא היה מועמד נגד פרנק קפרה וג'ורג' קיוקור. המגיש, במקום להקריא את השם המלא, פשוט אמר "בוא וקח אותו פרנק!". כתוצאה מכך, פרנק קפרה קם והגיע לבמה לפני הזוכה האמיתי, מה שהוביל לרגע לא נעים.
חבל שאין אף כריסטופר השנה
אתה חושב שיש סיכוי שכריסטופר נולאן יספיק לשנות את השם שלו לדייויד פינצ'ר (שם פרטי) טום הופר (שם משפחה)?
עוד זווית לדיון "חברי האקדמיה זקנים"
ב-24 שעות של ידיעות אחרונות של היום ישנו ראיון של אמיר קמינר עם הרקדנית מארג' צ'מפיון, בת 91.
בהיותה בת 14 היא נבחרה על ידי דיסני לשמש כמודל לציור לדמותה של שלגיה (הראיון אתה הינו לרגל שידורו הקרוב של "שלגיה ושבעת הגמדים" ב-yes).
בפסקאות החותמות את הכתבה, צ'מפיון, חברת אקדמיה, מציינת את דעתה על המועמדים השנה:
http://www.ifat.com/PersonalMail/images/Clips/ORG_10888038.pdf
(הלינק תקף ל-7 ימים)
צ'מפיון נמנית גם עם חברי האקדמיה לקולנוע, שבוחרת את המועמדים והזוכים באוסקר. "אני חברת אקדמיה כבר שלושים שנה, ונורא שמחתי שהסרט שהכי אהבתי השנה – 'נאום המלך' – קיבל הכי הרבה מועמדויות. קולין פירת' פשוט נהדר. לא אהבתי את 'ברבור שחור'. הוא לא מעורר השראה כמו 'נאום המלך'. אני לא רוצה שהנכדה שלי תראה את זה, כי היא לומדת בלט וזה דימוי מוטעה לגמרי של רקדנים ובמאים.
"ברישניקוב עשה פעם סרט על ריקוד, 'נקודת מפנה', וזה היה מעורר השראה. בנים ובנות רצו ללכת ללמוד בלט אחרי שצפו בסרט. הם רצו להרגיש מה זה מחול ולהעריך את מה שזה נותן. 'ברבור שחור', לעומת זאת, מראה רק דברים שליליים. נטלי פורטמן היא שחקנית טובה מאד ואני לא מאשימה אותה, אלא את הסיפור המוטעה והסנסציוני. במקרה הגיבורה של הסרט היא רקדנית. הוא יכול היה להיות גם על שחקנית בייסבול או על כל דבר אחר. לפעמים לא רציתי להסתכל על המסך בגלל הסיפור שמוצג בסרט".
זה מעניין
אבל לא ממש נותן עוד זוית על ה"אקדמיה הזקנה", אלא רק מחזק את הסטיגמה על הבוחרים הזקנים: הם אוהבים סרטים "מעוררי השראה" כמו "נאום המלך" ולא אוהבים סרטים אפלים מדי.
הדורות באמת שונים.
דוד שלי (בן 60) וסבתא שלי חשבו ש"התחלה" שראיתי אצלהם בבלו-ריי הוא חרא סרט (או במילים שלהם – "איזה סרט הזוי ומטומטם, זה מה שאתה אוהב לראות?", "כל הסרטים היום כאלה, איפה חלף עם הרוח? זה היה הסרט הגדול בכל הזמנים!")
ועל "אווטאר" הדוד אמר "איזה סרט מעפן. יותר בדיוני מדיוני"…
אולי זה רק בגלל איך שגדלתי, אבל אני באמת לא מבין איך אנשים יכולים להיות כל כך סגורים לסרטים מהסוג הזה ולחשוב שהם הזויים או מטומטמים, גם אם הם בקטגורית המד"ב ומציגים עתיד אפשרי.
נו, ככה זה.
סבתא שלך גדלה על ברכיהם של קלארק גייבל וקלודט קולבר, בתקופה שבה הסרטים היו עשויים טוב. זה רק הגיוני שאנשים שגדלו על סרטים מסוג ספציפי אחד יהנו יותר מסרטים שדומים לסרטים ההם. אני בטוח שכשהנכד שלך יראה לך את הסרט הטוב ביותר לשנת 2055, אתה תתלונן שלא עושים היום סרטים כמו באה בקלות.
אולי זה בכלל לא קשור לדור
אני בת 30 ולטעמי התחלה סרט בינוני-מינוס ואווטאר פשוט רע. אם כי אני מודה שגם את חלף עם הרוח אני לא אוהבת.
גם אני לא מעריץ גדול של "אווטאר"
מותר לך לא לאהוב את הדברים האלה.
השאלה היא מהו הטעם שלך בסרטים באופן כללי…
הנקודה היא
שבמקרים שבהם אין הוכחה חותכת לכך, עדיף לא להניח שאנשים שלא אוהבים את הסרטים שאתה אוהב עושים זאת בשל פגם באישיות/חוסר אינטלגנציה/רוע לב.
לא טענתי שזו הסיבה...
(ל"ת)
אתה מתעקש שהסיבה היחידה לחוסר ההכרה בהתחלה
ע"י האוסקרים היא השמרנות של המצביעים, ובהערה במעלה השרשור אמרת "אני באמת לא מבין איך אנשים יכולים להיות כל כך סגורים לסרטים מהסוג הזה."
לאביגיל: מסכים איתך לגמרי, אני ממש לא רואה את עצמי כשמרן בטעם שלי בסרטים, ובכל זאת אני חושב של"התחלה" לא מגיע לזכות.
אני דיברתי באופן כללי ונתתי את "התחלה" כדוגמה
לז'אנר המד"ב המורכב באופן כללי.
יש הרבה סרטים שיצאו השנה ושראויים יותר מ"נאום המלך", סרט קולנוע לא קולנועי במיוחד שהיה יכול באותה מידה להיות סרט טלוויזיה.
אני רק אומר שיש סרטים שמגיע להם הרבה יותר לזכות והרבה מסכימים איתי, והרבה מסכימים איתי שהסיבה שהוא כנראה יזכה היא בגלל השמרנות של האקדמיה.
זה בהחלט יכול להעיד על הלך-הרוח בקרב חברי אקדמיה בגילה*
אבל הבעיה הספציפית שלה עם "ברבור שחור" נראית לי קשורה יותר לאופן המאוד-שלילי שבו הסרט מציג את כל נושא הריקוד – שזה, מה לעשות, ציפור-הנפש שלה – ופחות לאווירה הכללית שמקיפה את הקולנוע בימינו.
הראיון מרתק, אגב (ובא לי בזמן טוב – בדיוק כשאני כותב על "שלגיה" אצלי בדוקטורט). לא היה לי מושג שארט באביט היה יהודי.
* אם כי כמה כאלה בכלל יש? האשה הזאת באמת בגיל מופלג. אני בטוח שרוב חברי האקדמיה, גם המבוגרים שבהם, לא ראו את "חלף עם הרוח" בזמן אמת. סביר שרובם מתרפקים על הקולנוע של שנות ה-60 וה-70, לא זה של שנות ה-40 וה-50.
מתסכל ביותר לחשוב שאנשים כאלו מצביעים לאוסקר. אני דווקא פחדתי מקיומם של מפיקים שמצביעים לשובר קופות הגדול ביותר, אבל אנשים כל כך חשוכים? זה נשמע כמו פרודיה על "האקדמיה הזקנה". האשה בכלל לא מודעת לקיומם של זwאנרים אחרים חוץ מfeel good movie קלאסי. טוב, אבל בכל זאת אין הרבה אנשים כאלו באקדמיה, ועד שלא יבוא גל של גיקים חולי קומיקס, הכל בסדר.
למי שרוצה לדעת מה המגזינים חושבים
אינפו-גרף על המועמדויות לאוסקר
http://www.blameitonthevoices.com/2011/02/infographic-2011-oscars-cheat-sheet.html
(ל"ת)
טבלה מפורטת יותר של חזאים רבים
http://www.awardsdaily.com/Predictions/main.php
אם "נאום המלך" אכן יזכה בתסריט המקורי, או בעצם "אם 'התחלה' לא יזכה בתסריט המקורי", אני אשקול ברצינות להתאבד.
מישהו טרח פעם לבדוק בדיעבד עד כמה התחזיות הללו מוצלחות?
כן
החבר'ה ב-Awards Daily (במיוחד העורכת סשה סטון) זוכרים ומתעדים כל תחזית שרק אפשר. הם אמנם לא מפרסמים בעקביות את המסקנות והתוצאות, אבל עולה שם מדי פעם פוסט שמתייחס ליכולת הדיוק של החזאים לגבי סרט כזה או אחר.
כן, השאלה עלתה בעקבות קישור לאתר שהזכרת.
ועל סמך המידע ששם, נשאלת השאלה – האם התחזית שלהם מדוייקת יותר מכל צורת ניבוי אחרת?
מה שמזכיר לי מחקר על פרשנים פוליטיים בתקשורת:
הסתבר שהם צודקים בתחזיות שלהם בערך שליש מהפעמים. זה פחות טוב מלהטיל מטבע.
(אגב, אם מישהו זוכר מי ערך את המחקר או יכול לספק לי לינק, אודה לו)
סביר להניח שהוא מצטט את:
The Robust Beauty of Improper Linear Models in Decision Making
אחד מהמאמרים הקלאסיים בתחום של קבלת החלטות, שמראה לא רק עד כמה המומחים לא טובים בתחזיות שלהם, אלא אף מציע מודלים אחרים שייעלו את התחזיות.
(בין השאר לקחת את תחזיות המומחים, ולשלוף מהן מודל מתמטי שינבא הרבה יותר טוב מהמומחים. אנטי-אינטואיטיבי, אבל עובד.)
יש לו שם מפחיד, למאמר, אבל הוא ממש מעניין.
מאמר אחר, שמתמקד יותר במומחי הפסיכולוגיה הקלינית, נקרא Test Results Are What You Think They Are. ומראה עד כמה המבחנים הקליניים (רורשאך, למשל) לא שונים, נניח, מקריאה במעי ציפורים. אבל גם הוא מדבר על חוסר היכולת של מומחים לנבא כמו שצריך.
אז מה לעשות, אני מפקפק גם לגבי כל האוסקר הזה. ואני לא מאמין שחבר אקדמיה מריץ במוחו שיקולים כמו "ההוא ג'ינג'י, וג'ינג'י מעולם לא זכה באוסקר על פס קול, אבל אנחנו חייבים לפצות אותו, אז ניתן לו אוסקר על איפור."
תלוי מה אתה מגדיר דיוק, אני מניח.
הבחירה שלהם מן הסתם טובה הרבה יותר מבחירה אקראית של זוכה מבין כל המועמדים בכל קטגוריה. קולין פירת' יזכה בפרס השחקן הטוב ביותר – זה פחות או יותר בטוח, ולא צריך להיות מבין גדול כדי לדעת את זה, אבל מי שבוחר אקראית לא יידע את זה. את הבחירות הקלות המומחים עושים מן הסתם נכון, באחוזי הצלחה גבוהים מאוד. בכל שנה יש כמה כאלה, לכן בסך הכל אחוזי הקליעה שלהם כנראה טובים מאוד בדרך כלל.
השאלה היא מה קורה בשאלות הקשות. בפרס הבמאי יזכה דייויד פינצ'ר או טום הופר? אף אחד לא באמת יודע, וגם ה"מומחים" חלוקים בדעתם. יכול להיות שבשאלות כאלה הסיכוי שמומחה כלשהו ינבא נכון הוא לא גדול יותר מבחירה אקראית, אבל כדי להבין האם זה באמת המצב תצטרך להגדיר מראש מהי שאלה קשה.
הם רציניים?
אני לא מבין איך שאטר איילנד לא מועמד לפחות לכמה אוסקרים, אבל אני יכול להתמודד עם המציאות בהתחשב בעובדה, שהוא יצא לאקרנים בתחילת 2010 וסביר להניח שנשאר שם. למרות הכל הייתי מצפה שיהיה מועמד לפחות לפרס הצילום הטוב ביותר. האם יש פה מישהו שיכול לקום ולומר במלוא הכנות שב-2010 היה סרט שבאמת צולם יותר טוב משאטר איילנד?
"אומץ אמיתי", "ברבור שחור", "סקוט פילגרים נגד העולם"...
(ל"ת)
בלי קשר לענייני טעם
זה ש"שאטר איילנד" לא מועמד לכלום כנראה באמת קשור לתזמון יותר מלכל דבר אחר. הצילום שלו, לפחות, בהחלט ראוי למועמדות. אבל כמו שולדי כתב, הוא יצא בתחילת השנה, והאולפן שהפיץ אותו לא ראה בו פוטנציאל לאוסקר וכנראה לא טרח לעשות לו קמפיין, ולכן המצביעים לא זכרו שהוא קיים.
דווקא היה לו קמפיין
אני מעריך שבספירת ההצבעות, שאטר איילנד היה בין 15 הסרטים שקבלו הכי הרבה קולות בקטגוריית הסרט הטוב ביותר. היה לו פרסום רציני באינטרנט ובעיתונים והוא לא התמקד בקטגוריות מסוימות כנהוג אצל סרטים מתחילת השנה, אלא תקף בכל החזיתות. כנראה שתאריך ההפצה באמת דפק אותו בסופו של דבר, כי האולפן דווקא עשה מאמצים לדחוף אותו לקראת האוסקר. יכול להיות שבשנה חלשה יותר (ועם פחות לאונרדו דיקפריו), הוא היה משתחל לעשיריה. גם סופר צללים, שיצא בערך באותו הזמן, שווק במסיביות לקראת סוף השנה, אבל לא קבל אף מועמדות לאוסקר.
צילום זה לא רק עניין של טעם
זה גם לא רק עניין של טכניקה וכללים. בהרבה מאוד סרטים הטכניקה מבוצעת בצורה טובה מאוד, אפילו מצויינת, ואין לי אף מילה רעה עליהם, אבל צילום יוצא מן הכלל, כשמו כן הוא, צריך להיות יוצא מן הכלל. זה בדיוק מה שרוברט ריצ'רדסון סיפק לנו ב"שאטר איילנד".
אולי אני קצת מגזים, כי ההשכלה הקולנועית שלי לא כזו רחבה, ויכול להיות שרוברט ריצ'רדסון לא כזה יוצא מן הכלל, אבל אין לי ספק שביחס לאחרים בשנה האחרונה הוא כן כזה.
פאק דה אוסקר! לפחות על זה ציפיתי למועמדות, ולמען האמת גם על הפסקול ציפיתי למועמדות. על כל השאר סלחתי, כי זה היה צפוי שבכל שאר הפרמטרים יזנחו את הסרט הזה בגלל נוסחתיות מפגרת של האוסקר.
מה שכן לא ברור לי
זה למה תאריך היציאה של שאטר איילנד השתנה מאוקטובר 2009 לפברואר 2010. השמועה אומרת שפרמאונט העדיפו לדחוף את מבט מגן עדן לאוסקר במקום. כמו שניתן לראות- זה לא ממש הלך להם (ובאמת שאני לא מבין איזה בן אדם שפוי יחשוב שמבט מגן עדן הוא סרט טוב יותר משאטר איילנד).
יכול להיות שהתשובה הרבה יותר פשוטה
אני בדרך כלל לא מתעניין בשיקולים של הפקות והפצות, לכן אני לא יודע מה עדיף לחשוב. יתכן שתהליך הפוסט-פרודקשן פשוט נמשך יותר מהצפוי.
אז למה נאום המלך יזכה באוסקר?
בגלל הארווי ויינסטיין
http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3509233,00.html
כפי שמוזכר במאמר
חלק מהשיטות של הארווי ויינסטיין הובילו ליצירת "קוד אתי" שמטרתו צמצום השפעת מפיקים ומפיצים בבחירות האקדמיה. בין השאר, נאסר על עריכת מסיבות מיוחדות לכבוד מועמדות של סרט, שליחת עותקים של סרטים לחברי אקדמיה, קמפיינים נגד מתחרים אחרים ופניה אישית אל חברי אקדמיה במטרה להשפיע על בחירתם. בקיצור, השיטות הוויינסטייניות המקובלות. בשנה שעברה, הזמנתו של אחד ממפיקי "מטען הכאב" לטקס בוטלה לאחר ששלח מייל לחברי אקדמיה רבים בבקשה שלא רק שיצביעו לסרטו, אלא גם ישפרו את סיכוייו על ידי דרוג "אווטאר" במקום נמוך. הוא זכה באוסקר באותה שנה, אבל נאלץ לראות את הטקס מהבית/מהמלון.
מוזכר בכתבה קמפיין נגד "נפלאות התבונה" שחושדים שויינסטיין עומד מאחוריו. זו אפשרות אחת, אבל יש טענות שדווקא מפיצי הסרט אחראים להשמצות הגדולות נגדו. רבים חושדים עד היום שהדבר נעשה קודם כל בכדי להגביר את המודעות לקיומו של הסרט ולגרום לו להראות כמו מתחרה רציני על האוסקר ובנוסף, ליצור אהדה כלפיו על ידי בימוי מתקפה יחצנית ארסית במיוחד כנגדו.
יש עוד שני סיפורי הצלחה באוסקר של וייסנטיין שלא מוזכרים בכתבה. האחד הוא "משחק הדמעות". שמעתם על הטוויסט המסעיר באמצע הסרט, שבגללו צריך להיזהר כשמתארים את העלילה למי שלא ראה עדיין? הארווי ויינסטיין אחראי על זה. לא על הטוויסט, על השיווק של משחק הדמעות כסרט מפתיע שצריך לראות כדי להבין עד כמה. לפני כן, זו הייתה פשוט דרמה עצמאית שהופצה על תקן סרט איכות. ויינסטיין פנה לקהל הרחב על ידי שיווק הסרט כמשהו שחייבים לראות בכדי להאמין. הצלחה מפתיעה שניה, היא "נער קריאה", שעד היום לא לגמרי ברור איך היה בין חמשת המועמדים הסופיים לאוסקר. הסרט כל כך אלמוני, שבשיר הפתיחה של הטקס, המנחה יו ג'קמן שר על כך שלא ראה את נער קריאה ואין לו מושג על מה זה. היה שם את השילוב של סרט שנוגע בנושא השואה, עם הרבה סקס והופעה של קייט וינסלט שהביאה לה אוסקר. אני משוכנע שלעובדה שכשניים ממפיקי הסרט רשומים אנתוני מינגלה וסידני פולאק שנפטרו באותה שנה, היה חלק גדול בהשגת המועמדות. הזדמנות להעניק להם כבוד אחרון. לא יפתיע אותי אם ויינסטיין אחראי להקפצתם לרשימת המפיקים המועמדים בכדי לזכות ביותר אהדה מצד האקדמיה.
האוסקר הערב
אז, האם מחכה לנו משהו מיוחד מבחינת הטקס? מנחים מעניינים, הופעות מפתיעות, טלוויזיות תלת-מימד לזוכים, או איזהשהם גימיקים בסגנון הזה?
בדרך כלל הייתי אומר שאי אפשר לדעת
אבל הפעם Deadline השיגו הדלפה של מהלך הטקס כולו (חוץ מהזוכים) – מי יופיע, מי יגיש איזה פרס וכו'. זהירות ספוילרים, סוג של.
http://www.deadline.com/2011/02/snorefest-oscar-show-rundown-exclusive-spoilers-from-the-annotated-schedule/
צפייה באוסקר
יש אתרים שיהיה אפשרי לצפות בהם באוסקר צפייה ישירה בזמן אמת?
למבינים בחוקי האוסקר
האם שני סרטים של אותו הבמאי יכולים להיות מועמדים בקטגורית הסרט הטוב ביותר או אפילו הבמאי הטוב ביותר?
כי אם כן, אני בהחלט יכול לראות מצב בו "טינטין" ו"סוס מלחמה" יקבלו שניהם מועמדות.
אני די בטוח שאין בעיה
אני זוכר שלסודרברג הייתה מועמדות מרובעת כזאת עם ארין ברוקוביץ' וטראפיק (עליו זכה כבמאי) באוסקר של 2001.
וואלה? בטוח?
קרו עוד מקרים כאלה בעבר?
קופולה על הסנדק 2 ועל השיחה, אני חושב
(ל"ת)
קופולה לא,
אבל בנוסף לסודרברג היו שני במאים בשנות השלושים – קלרנס בראון ומייקל קורטיז – שהיו מועמדים לפרס הבמאי על שני סרטים באותה שנה.
אני לא ממש רואה סיכוי שזה יקרה השנה. "סוס מלחמה" אולי, אבל "טינטין" לא נראה כמו החומר שממנו עשויים אוסקרים.
גם היצ'קוק בשנות הארבעים
הוא ביים את "רבקה" (שזכה) ואת "כתב זר" שהיו שניהם מועמדים לפרס הסרט הטוב ביותר באותה שנה. מה שכן, סודרברג הוא היחיד שהיה מועמד מול עצמו, כי היה בעבר חוק שלא אפשר מועמדות כפולה לבמאי באותה שנה. בגלל זה, במאים כמו היצ'קוק וקופולה היו יכולים להיות מועמדים רק על סרט אחד בכל שנה. החוק שונה כך שכיום, אפשרי שבמאי יהיה מועמד נגד עצמו. זה אומר שתאורטית, ספילברג יכול להיות מועמד גם על "סוס מלחמה" וגם על "טינטין", אבל אני ממש לא רואה את האקדמיה נותנת מועמדת לבימוי על סרט לכידת תנועה.
אגב, החוק למניעת מועמדות כפולה עדיין תקף בקטגוריות המשחק. שחקן/ית לא יכולים להיות מועמד נגד עצמם, מה שמביא לכך שהרבה פעמים תפקיד שהוא ראשי לכל דבר, יוגדר כתפקיד משני. זה מונע מאחד התפקידים לבטל את היכולת של השני לקבל מועמדות.
דווקא את המקרה הקלאסי ביותר עוד לא הזכרנו:
אומנם כבמאי הוא היה מועמד רק על אחד משני הסרטים, אבל ויקטור פלמינג – שם שכיום, בניגוד לבילי וויילדר ואחרים מאותה תקופה, לא אומר לנו כלום – חתום על לא פחות מ-הקוסם מארץ עוץ וחלף עם הרוח, שניהם יצירי השנה האייקונית 1939.
...
"אבל אני ממש לא רואה את האקדמיה נותנת מועמדת לבימוי על סרט לכידת תנועה."
"אווטאר"?!
היו בו יותר קטעי אנימציית לכידת תנועה מלייב-אקשן.
חוץ מזה, זה ספילברג. ובגלל שהחוק המטומטם ההוא משום מה פוסל עכשיו סרטי לכידת תנועה מלהשתתף בקטגורית האנימציה, ואם "טינטין" יהיה טוב אני לא רואה סיבה שהם לא יתנו לו, הם הרי אוהבים את ספילברג. הם שונאים את קמרון והם נתנו לו מועמדות.
על סמך מה אתה אומר את זה?
שהם שונאים את קמרון ואוהבים את ספילברג, כלומר. האקדמיה נוטה לתת מועמדויות לסרטים היסטוריים "רציניים", והרבה פחות לסרטי אפקטים (אם כי יש יוצאים מהכלל – "אווטאר"). זה לא שספילברג מועמד אוטומטית על כל דבר שהוא עושה. שלושת הסרטים האחרונים שעליהם הוא קיבל מועמדות לפרס הבימוי היו "רשימת שינדלר", "להציל את טוראי ראיין" ו"מינכן" – הסרטים ה"רציניים" שלו. בין לבין הוא עשה גם את פארק היורה, AI, מיינוריטי ריפורט, תפוס אותי אם תוכל, טרמינל, מלחמת העולמות ואינדיאנה ג'ונס 4, ולא קיבל מועמדות (ואף אחד לא ציפה שהוא יקבל מועמדות) על אף אחד מהם. למה ש"טינטין" יהיה שונה?
ניקי פינק הזכירה את זה כמה פעמים בכתבות שלה על האוסקר
לפני שנתיים (שהם שונאים את קמרון זאת אומרת, כי הוא אגואיסט).
לעומת זאת, האקדמיה אוהבת את ספילברג אבל היא שמרנית. בגלל זה היא העדיפה לתת לספילברג תמיד מועמדויות על הסרטים היותר דרמתיים שלו (למרות שברוב הפעמים, לדעתי לפחות, הבלוקבסטרים היו טובים יותר).
אבל אני חושב שעכשיו כשיש את ההרחבה ל-10 מועמדויות ואת החוק המטומטם ההוא שמגביל סרטי לכידת תנועה, אולי הם יתחשבו בזה (אבל זה אולי גדול כמובן. לא אמרתי שאני בטוח שהוא יקבל מועמדות, רק תהיתי אם זה אפשרי).
ספילברג לא היה מועמד רק על דרמות
שלוש המועמדויות הראשונות שלו היו על "מפגשים מהסוג השלישי", "שודדי התיבה האבודה" ו"אי.טי.". בנוסף, "מלתעות" היה מועמד לפרס הסרט הטוב ביותר, למרות שספילברג עצמו לא היה מועמד. האקדמיה נוטה בברור להעדיף דרמות ואפוסים היסטוריים, אבל משאירה מקום גם לז'אנרים אחרים מדי פעם. גם אם הם לא אוהבים את ג'יימס קמרון כאדם, זה לא הפריע להם לתת לו שלושה אוסקרים באותו ערב ומועמדות לעוד שלושה על סרטו הבא.
אני סקפטי לגבי טינטין כי האקדמיה עוד מנסה להבין איך להתייחס ללכידת תנועה. נכון ש"אווטאר" הכיל הרבה לכידת תנועה, אבל גם קטעים רבים עם שחקנים מצולמים. הוא לא שווק כסרט אנימציה (אם כי האקדמיה פסלה לכידת תנועה מקטגוריה זו) ולכן, היה קל יותר להתייחס אליו כאל סרט מצולם עם הרבה אפקטים ולא כאל סרט אנימציה שמשולבים בו שחקנים חיים. במקרה של טינטין, זה יבלוט עוד יותר מכיוון שהוא יוצא באותה תקופה כמו "סוס מלחמה" המסורתי יותר, גם הוא של ספילברג. בעוד יש סיכוי טוב שספילברג יקבל מועמדות על אפוס תקופתי, קשה לי לראות אותו מקבל אותה על סרט שנעשה בטכנולוגיה כל כך לא מסורתית, שהאקדמיה מתייחסת אליה בתור עבודת מחשב ולא כעבודת בימוי של ממש.
כן, אבל זה היה פעם
שנראה שמשום מה האקדמיה היתה יותר פתוחה מעכשיו (שזה… קצת מוזר. היית חושב שזה ילך הפוך).
הם אולי נתנו לו מועמדות, אבל זה בגלל שהם שונאים אותו כאדם שהם לא נתנו לא את הפרס. הם לא רצו לראות אותו שוב נותן נאום סטייל "אני מלך העולם" לפי פינק.
ושוב, למרות שהוא לא שווק ככזה וקמרון מנסה להכחיש את זה, יש יותר אפקטים ב"אווטאר" משיש בו אנשים חיים. לי הוא הרגיש יותר כמו סרט לכידת תנועה.
"שהאקדמיה מתייחסת אליה בתור עבודת מחשב ולא כעבודת בימוי של ממש."
אני לא רואה הבדל. הרי חלק גדול מעבודת במאי בימינו היא גם לעבוד מול אנשים שעובדים על מחשב (אפקטים ממוחשבים ומסך ירוק ועוד).
אבל אני מסכים שהאקדמיה כנראה לא רואה את ההבדל. אידיוטים.
אתה לא יודע מה חברי אקדמיה שונים חושבים על קמרון
עושים רושם שהם אוהבים את סרטיו. גם בלי מועמדות לסרט או לבימוי, "שליחות קטלנית 2" יצא מהטקס עם 4 פרסים. "שובו של הנוסע השמיני" ו"מצולות" זכו גם הם על האפקטים ו"טיטאניק" הוא הסרט היחיד בהיסטוריה שהיה מועמד ב-14 קטגוריות שונות (ל"הכל אודות חוה" היו מועמדויות כפולות על משחק). הם פחות אוהבים אותו כתסריטאי, קטגוריה בה לא היה מעולם מועמד.
אני נוטה להאמין ש"אווטאר" לא זכה באוסקר, בין השאר, בגלל הזכיה של "טיטאניק". האקדמיה רצתה לתת הפעם את הפרס לסרט צנוע יותר, שעוסק בנושאים יותר אקטואליים ולא שבר כל קופה אפשרית. "מטען הכאב" הוא באמת סרט טוב יותר בעיני, אבל כל עוד "אווטאר" היה מועמד על בימוי, זה אומר שאחוז מסוים מחברי האקדמיה האמינו שג'יימס קמרון היה הראוי ביותר לפרס. אם כבר, הייתי מקבל טיעון שהם לא אוהבים את כריסטופר נולאן, לפחות כבמאי, משום שלמרות שלוש מועמדויות לפרס גילדת הבמאים, הוא היה מועמד לאוסקר רק כתסריטאי ומפיק.
כשספילברג קבל את המועמדויות הראשונות שלו, זו הייתה תקופה אחרת, בהחלט. זה היה דור אחר של מצביעים ושל פוקדי קולנוע. בכל זאת, מלתעות הפסיד ל"קן הקוקיה", שודדי התיבה האבודה הפסיד ל"מרכבות האש", אי.טי. הפסיד ל"גאנדי" והצבע ארגמן (עליו ספילברג עצמו לא היה מועמד) הפסיד ל"זכרונות מאפריקה". אם היית מסתכל על רשימת המועמדויות שלו לפני 25 שנים, היית חושב שהאקדמיה מחבבת את סרטיו של ספילברג, אבל לא מתייחסת אליו כבמאי רציני מספיק בכדי לזכות. היא מעדיפה דרמות ואפוסים תקופתיים ולא את סרטי ההרפתקאות, המד"ב והאימה שלו. כשהוא מנסה לשחק במגרש של הגדולים ועושה דרמה תקופתית משלו, הוא אפילו לא מועמד. היום, קל לומר שהאקדמיה אוהבת את ספילברג, במיוחד אחרי שזכה פעמיים בפרס הבימוי. צריך לזכור שגם עבורו, כמו עבור ג'יימס קמרון, לקח זמן עד שהגיעה ההכרה הרשמית. לחשוב שקמרון מסומן בידי האקדמיה בגלל נאום "מלך העולם" שלו, זה לייחס חשיבות מנופחת לפרטים משניים. גם רנדי ניומן הוא נואם מעצבן וזה לא הפריע לו לזכות שוב השנה. דיוויד פינצ'ר נחשב אדם מרוחק ורובוטי, אבל אנחנו מדברים עליו כעל מועמד רציני ואף זוכה בטקס הבא, מבלי שמישהו ראה את הסרט. הסוד היחיד לזכיה באוסקר הוא שילוב נכון בין תזמון ואיכות. אני לא חושב ש"שייקספיר מאוהב" היה מנצח את "להציל את טוראי ראיין" בלי הזכיות של לב אמיץ, הפצוע האנגלי וטיטאניק שהמאיסו סרטים כבדים ואפיים בשנים שלפני כן. אני לא חושב שהאחים כהן, רומן פולנסקי או סטיבן סודרברג היו זוכים באוסקר אם היה משקל עד כדי כך רציני לשאלה עד כמה מחבבים את האדם עצמו.
אני לא מתיימר להבין מה חברי האקדמיה חושבים או לא על
קמרון.
ניקי פינק טענה (וצוטטה) שבשיחות שלה עם חברי אקדמיה היא קיבלה את הרושם שהם לא סובלים את קמרון ולדעתם אחרי "טיטאניק" הוא נהיה יותר מדי… מתלהב מעצמו. אגואיסט.
זכור לי גם כמה שיחות שלה עם חברי אקדמיה על פינצ'ר וגם שם התגובה היתה זהה.
אם זה באמת משקף משהו וחברי האקדמיה נוטים לבחור גם לפי מה שהם חושבים על הבנאדם שמאחורי הסרט, אז בכלל אין מה לדבר. מקצוענים הם לא.
כאמור, זה יותר מעניין של אופי
אני בהחלט מאמין שבמאים כמו רון האוורד וסטיבן ספילברג חייבים חלק גדול מהזכיה שלהם להיותם אנשים חברותיים ומקושרים היטב בהוליווד. מצד שני, לתת לרומן פולנסקי אוסקר היה חתיכת הליכה נגד התדמית הציבורית שלו (והתגרות מסוימת במערכת המשפטית של ארה"ב). לפעמים זוכים במאים שלא ידוע עליהם הרבה, אבל נפלו בדיוק על פרויקט שמצא חן בעיני האקדמיה, כמו סם מנדז (אמריקן ביוטי) וטום הופר (נאום המלך). לפעמים יזכה במאי שכולם מדברים עד כמה הגיע לו כבר לפני שנים והפרס הוא מעין הכרה על קריירה שלמה ולא רק על סרט אחד. הדוגמה הכי בולטת מהשנים האחרונות היא מרטין סקורסזה. יש המון גורמים שמשפיעים על ההחלטה לתת לאדם פרס או מועמדות. ניקי פינק אמנם יודעת יותר טוב מכולנו מה הולך בתוככי האקדמיה, אבל העובדה היא שג'יימס קמרון עדיין היה מועמד לאוסקר אחרי טיטאניק ושאנשים רבים התרעמו על כך שדיוויד פינצ'ר לא זכה השנה. גם ג'ייסון רייטמן, שזוכה להרבה ביקורת מצד אנשים שעובדים איתו, היה מועמד על שניים משלושת סרטיו.
בסופו של דבר, הגורם שהכי משפיע הוא הסרט עצמו. חברי האקדמיה לא יעניקו אוסקר לבמאי על סרט שלא אהבו, גם אם מדובר באדם מאוד פופולרי ונעים הליכות. סטיבן סודרברג לא היה מועמד פעמיים באותה שנה כי הוא יותר נחמד מרידלי סקוט ואנג לי, או מסטיבן דאלדרי האפרורי. הוא היה מועמד כי הצליח איכשהו לביים באותה שנה שני סרטים שחברי האקדמיה מאוד אהבו.
שוב יהיו חמישה מועמדים בקטגוריית האנימציה השנה?
http://www.deadline.com/2011/11/oscars-18-films-submitted-in-animated-feature-film-category/
זה יהיה די עצוב
אם דווקא בשנה כל כך גרועה לאנימציה יהיו חמישה מועמדים. זה מבטיח שיקבלו מועמדות סרטים לא ראויים. לא ראיתי את כל הסרטים ברשימה, אבל מבין אלה שראיתי יש רק אחד – "רנגו" – שהוא יותר מבינוני, וגם לו לא הייתי נותן אוסקר.
חוץ מזה, מה "טינטין" עושה שם? חשבתי שהאקדמיה החליטה שלכידת תנועה זה לא אנימציה.
גם "דרושות אימהות במאדים"
שם, ועוד יותר לא הבנתי, למה סרטים שמשלבים אנימציה שם (כמו הדרדסים)?
זה לא חדש
נדמה לי שהפעם הראשונה היתה "סטיוארט ליטל". סרטים מצולמים שבהם יש דמויות מונפשות משמעותיות, שמופיעות במשך חלק גדול מהסרט, נחשבים לסרטי אנימציה לפי הגדרת הקטגוריה הזאת. וכן, זה אומר שגם "אווטאר" וגם "כוכב הקופים" הם סרטי אנימציה. אם "כוכב הקופים" היה מועמד בקטגוריה הזאת, לא היתה לי בעיה במה לבחור.
אז זה נחשב בעינהם כאנימציה ו-Mocap לא?
לא קצת טימטום?
ו"אווטאר" יכול להיחשב כסרט אנימציה מאוד סיבה מצוינת, רוב הדמויות והרקעים בסרט הם ממוחשבים.
לא טמטום בכלל
א. האם סרט מצולם שיש בו דמויות מונפשות הוא סרט אנימציה?
ב. האם סרט לכידת-תנועה הוא סרט אנימציה?
שתיהן שאלות טובות, אבל אין שום קשר בינהן. אחת עוסקת בכמות (כלומר, כמה מהסרט צריך להיות מונפש) והשניה על מהות (מה זה "אנימציה" בכלל?). מותר לאקדמיה לגבש מדיניות בכל אחת מהשאלות בנפרד.
לגבי טינטין
אם הבנתי נכון זו רשימה של הסרטים שהוגש בקשה להתמודדות… אבל לפני שהם רשמית יוכלו להתמודד הם צריכים לעבור בדיקת קריטריונים-
Submitted features must fulfill the theatrical release requirements and meet all of the category’s other qualifying rules before they can advance in the voting process.
וואלה.
בכל זאת, אם הוא הוגש כנראה שאנשי האולפן חושבים שיש לו צ'אנס טוב להתקבל.
לדעתי הניסיון מוצדק
בשנה כל כך עגומה מבחינת אנימציה, ועם כוחות מניעים כמו סטיבן שפילברג, קת'לין קנדי ופיטר ג'קסון, באמת נוצר חלון הזדמנויות ליצירת תקדים בקטגוריה. אולי זה לא יספיק לזכיה, אבל דיינו במועמדות שתפתח את הדלת לסרטי לכידת-תנועה עתידיים.
אתה צודק בנוגע לזה
"טינטין" ו"אמהות דרושות למאדים" כנראה יפסלו, אלא אם העובדה שספילברג ביים את "טינטין" תשכנע אותם איכשהו לשנות את דעתם.
בכל מקרה, חוץ מהשניים האלה אני לא חושב שעוד סרטים יפסלו, אז יהיו 16 מועמדים כשרים עדיין מה שאומר שעדיין יהיו חמישה מועמדים בקטגוריה. אני רק מקווה שזה לא אומר ש"מכוניות 2" יקבל מועמדות…
מה שעוד עצוב: לא הגישו את "הלקחנים"
כן, אני יודע שהוא אמור לצאת רשמית בארה"ב רק בפברואר 2012, אבל לא היתה שום בעיה להוציא אותו להקרנה בודדת בלוס-אנג'לס לפני האוסקרים כדי שהוא יהיה זכאי למועמדות. בשנה הבאה זה כנראה יהיה אבוד – שנתיים אחרי שהסרט יצא ביפן, הוא לא יכול להיות מועמד.
אה, רגע...
אל תשכח שעוד עומדים לצאת Arthur Christmas ו"תזיזו ת'רגליים 2", שניהם יכולים להיות יצירות מופת.
ואם הם יהיו אז זה די יציל את השנה הבינונית הזו של סרטי אנימציה, לא ככה?